פורום הריון ולידה (עמוד 1451)

שנגמר הזכרון ואז זה קרה
יכול להיות שגם אצלך?
היא שלחה את זה לטכנאי / מעבדה

יהיה קשה אבל לא כמו בתשיעי...
כמובן רק את יודעת

אין לי מושג איך יהיה לי.

מצליחה לתפקד?

אבל אני יודעת מדיונים קודמים בפורום שאולי אני חריגה בקטע הזה
בכל מקרה זה לא המון שעות נכון? רק עד אחת? אז מקסימום אחרי זה את חוזרת הביתה ונמרחת על הספה

החום היה קשה מאוד. חוץ מזה היה סבבה..

הבטן כבר כבדה, העייפות משתלטת, החום בשיאו והילדים משותללים בחופש
הייתי מוותרת

לא מסוגלת לחשוב בכלל על קייטנות
כמה שעות של עמידה על הרגליים, אנרגיות של ילדים קטנים, בעיות משמעת, חום.. ממש לא מתאים לי עכשיו
מצד שני מחפשת ממש עבודה עם תלוש..

אבל כל אחת שונה🤷‍♀️

כל היום לבד

אני גם רוצה לעבוד במשהו במקביל לסמסטר קיץ אבל לקייטנות אין סיכוי שאתקרב, זאת עבודה ממש פיזית לדעתי

אם כן ואת יודעת איך זה בשבילך ואת מרגישה טוב, לא רואה בעיה.

סטודנטית..

לק"י

אלא אם כן, אתם חייבים את ההכנסה הזאת.

זאת עבודה פיזית מאוד קשה, לפעמים הילדים משתוללים ממש, וגם עם ילדים רגועים זה לא פשוט.
אם היית רגילה לזה אז זה אחרת, אבל לא הייתי עושה את זה פעם ראשונה בצורה כזאת אינטנסיבית בשלב כזה בהריון.

את יכולה לנסות לברר על סייעת לילד, זה יותר קל.

בתור סטודנטית אני דווקא הייתי עושה

זוכרת כמה היה חשוב כל שקל

ובמקרה שלך גם כל שקל זה שניים כי תקבלי חל"ד.

וגם באמת לשבת בבית בסוף הריון ראשון זה לא כיף

תבדקי איזה קיטנה אולי יש קבוצות יותר קטנות נגיד של 20 ילדים ואז זה ממש סבבה לדעתי.

לק"י

אבל עבדתי לפני כן, כך שהייתי זקוקה לקצת חופש ומנוחה.

שבוע 13 אוטוטו 14 וכאבי ראש חזקים.

היה לי בהריון הקודם גם .

זה סיוט

אומרים שקשור לנוזלים. לא יודעת עד כמה נכון..

קראתי שמצד אחד זה שכיח כאבי ראש בהריון ומצד שני יכול גם להצביע על רעלת הריון... מפחיד מה זה אומר?

בכל מקרה, אצלי כאבי ראש זה או עייפות או חוסר שתייה.
אל תחשבי מחשבות רעות, תקפידי על הרבה שתייה ומנוחה כמה שאפשר

סביב שבוע 12 היו לי איזה שבועיים כאלה. הרבה שינה ומנוחה. אקמול באמת לא כ''כ עזר אז העדפתי להפחית. עבר בסוף. אולי קשור לעניין הורמונלי סביב הזמן הזה כי שמעתי מהרבה נשים.

תנסי לשתות יותר מים

עבר לי בשלב מאוחר יותר.

הרבה מים, לנוח כמה שיותר, תנסי לשחרר עם מסאזים באיזור הרקות, מצח, צידי האף

אולי לשטוף את השיער/להיכנס למקלחת קרירה יעזור?

ואקמול לא עוזר.
ממש מבאס.

נראה שהאתר בשלבי פיתוח ואפשר לעקוף את הבעיה כך
אני הצלחתי ככה...

אבל שיחה אישית עובדת

כתבי לי בשיחה אישית

בע"ה שה' יעזור לך להצליח בכל זאת!

תודה רבה

במצב כזה הייתי שולחת אותו בכל מקרה. קחי איתך שוחד לעת הצורך.

זה מאוד קשה לשלוח אותו ככה.
הוא מתנגד פיזית, מגיעים לשער של הגן והוא בורח לקצה השני של הרחוב.
מה גם שאני באמת לא סומכת על הצוות הזה, ואני יודעת שיש בלאגן בימים שהצוות הקבוע לא נמצא. הם 30+ ילדים בגן, זה גם ככה קשה, והוא ילד רגיש לשינויים, לרעש.
התחלנו לעבוד על זה בריפוי בעיסוק, אבל זו רק ההתחלה

שהוא יסכים עם מישהי שהוא לא מכיר.
בקושי הוא מוכן ללכת עם דודים שלו.
תודה רבה!

זה לפחות בגן שלו? עם הילדים הרגילים?

מה החלטת לעשות?

אבל צוות שהוא לא מסתדר איתם.
הוא נשאר איתי בבית.
נתתי לו לבחור אם ללכת לגן, או להישאר איתי בבית אבל אז זה אומר שהוא צריך לשחק לבד חלק מהזמן.
הוא העדיף להישאר.
אז אנחנו משחקים ביחד ולבד לסירוגין

וגם לו

מקווה שתצליחו

בתור סייעת שצריכה לבוא לגן לשבת ולהיות עציץ..
מוגזם כבר השביתה והשעתיים איחור
צריך להתפלל שזה הסתדר.
חרם על הילדים, ההורים והצוות הממורמר.
מדברת עם גננות והן ממש בפלונטר.
יש מסיבות להכין גן והן לא נמצאות.
גם חלק כאלה שמתבלטות
סיוט של מצב

איזה קטע...
מה את אמורה לעשות שם?

לק"י

אבל אני מורה ויש לי מה לעשות גם בלי תלמידים (עובדת בחנ"מ, אז לא שובתים)

אולי סביב 8 חודשים

זה די לפי תחושה - כמה הוא מסתדר עם זרימה (לא משתנק), אם לוקח הרבה זמן לתת בקבוק...

רק מילה קטנה,

את הכי נורמלית בעולם. השורה שמסבירה שאת בנאדם נורמטיבי בסוף ממש מיותרת.

ברור לגמרי שזה מצב שמצריך הרבה כוחות נפש ושקיימים חששות.

יש נשים עם חרדות בהריון בלי שום רקע,

וקל וחומר שזה לגיטימי כשיש רקע. תטפלי בעצמך, זה מגיע לך ויעשה לך ולעובר רק טוב.

חיבוק אהובה!

 

(לגבי נשות מקצוע אם לא ייעצו לך פה אז תנסי עם מכון פועה)

בטח שכדאי לפנות לטיפול. לא מכירה אישית באזור שלך. אבל ממש מגיע לך לעזור לעצמך.
שיעבור תקין ומשעמם
אופס התכוונתי לפותחת @elishevaa

ממליצה מאוד על טיפול פסיכולוגי בשילוב EMDR שזה טיפול לטראומות
יש לי המלצה לאשת מקצוע מצוינת שגם מומחית בנושא של אובדני הריון וכו
היא לא מירושלים אבל בטח תוכל להמליץ על מישהי משם אם לא תלכי אליה..

תפני אלי בפרטי ואתן לך פרטים
ואנסה לברר לך אם תרצי על עוד אנשי מקצוע מירושלים

חיבוק ושיהיה בבריאות ובשמחה!!

שווה בהחלט לדבר
אבל לא לפני שתפני לאיש מקצוע טיפולי ותתחילי טיפול לחרדות וטראומה
כדורים לא מחליפים טיפול אלא בנוסף, אם יש צורך

אין לי מה לומר חוץ מלסמוך על הקב"ה שאם החליט, גם אם תיפול לך פצצה בבית חלילה, הוא יכול להמשיך לך את ההריון.... כמובן אחרי שעושים את ההשתדלות שמבקשים מאיתנו השליחים שלו (הרופאים) בעולם הזה....

שוב חיבוק

לא יודעת אם הם עוסקים רק במטופלי פוריות או באופן כללי בתחום, אבל שווה לבדוק איתם ואולי גם ידעו למי להפנות.

לגבי השאלות
1. חשוב לך דוקא אישה? אם לא, יכול להיות שאוכל להמליץ לך.
2. ממה שידוע לי יש, ושווה לדבר עם פסיכיאטר, לפחות לאבחון ראשוני שתדעי אם יש ממש צורך או שגם טיפול פסיכותרפי יכול לעזור.

ושיהיה בידיים מלאות ❤❤❤❤

שווה לפנות אליהם. יש שם כל מיני סוגים של טיפולים, והכל מסובסד.
דף הבית

מציעה לך לנסות לדבר עם המנהלת של פורום אובדן הריון, נראלי היא מטפלת בתחום הזה (סליחה שלא זוכרת את השם שלה)
מתייגת גם את פשיטא @פשיטא שמאמינה שתוכל, לפחות קצת, לעזור לך..

@ציפי כהן

היא מטפלת רגשית,

ולך פותחת יקרה-חיבוק גדול, בעה שההריון ימשיך בקלות ובטוב ובידיים מלאות❤

בהצלחה!!!
יש ילדים? ההורים גרים קרוב?

חושבים אולי לעבור יותר קרוב אליהם

רק רציתי לכתוב כל הכבוד, ושזה אפשרי
❤️

יכולה להגיד לך
שמאוד חשוב להיות מוקפת במשפחה
ומאוד חשוב להעסיק את עצמך כמה שיותר

אני העדפתי תמיד לישון בבית שלנו
זה לא קל
אבל מתמודדים וכל הכבוד שאתם עושים את זה!

קודם כל כל הכבוד לכם💜 זו שליחות ענקית, ואם יש סביבה תומכת זה יכול לעבור טוב באופן יחסי.
לי מה שהכי עזר זו ההכנה הנפשית. הכנתי את עצמי המון לזה, וברגעים קשים זה חיזק אותי מאוד..
יש שאומרים שיותר קשה עם ילדים,
אני לא רואה איך הייתי עוברת את זה אם הוא היה מתגייס כשעוד לא היו ילדים..

חשוב שתהיה סביבה תומכת ועוטפת (קהילה, משפחה)
ואני מבינה ממך שיש.
לכמה זמן הוא מתגייס? את עובדת או שיש לך תעסוקה קבועה אחרת? עבודה או תעסוקה קבועה פשוט משאירים אותך בשפיות, ונותנים קצת אויר לנשימה
בזמנים האלה שהבעל בצבא, ממש ממש כדאי לשחרר
לא לקחת הכל הכל על הכתפיים שלך כי זה פשוט בלתי אפשרי
מנקה
בייביסיטר
משפחה
כל מה שמתאפשר הוא מבורך וטוב.
שבתות הייתי עושה לפעמים לבד כי היה קשנ לי לנייד את עצמי כל פעם למקום אחר, ורציתי את הפרטיות שלי והילדים בלי עיניים בוחנות מסביב..
אבל זה תלוי בכם. מן הסתם אחרי כמה שבתות כאלה כבר יהיה יותר ברור מה ההעדפה שלכם..
בתקופה הזו הרגשתי שהפרטיות קצת נפגמת. הבעל עושה שליחות לאומית וכללית אז כל הבית הופך לכזה
קצת קשה לי להסביר את זה במילים
אבל היה חשוב לי לומר גם את הנקודה הזו


בהצלחה ענקיתתת!! ותזכרי שבסוף זה נגמר, וזו שליחות ענקית. אשריכם😘

להתמלא בתחושת שליחות
להתמלא ברצון להיות חלק מעם ישראל וזו אחת הדרכים
להתמלא במוטיבציה להיות שליחה מהבית גם אם עצמל לא בצבא- את שולחת את הבעל שאתם בעצם אחד מחולקים כרגע לשניים
לדעת שזו תקופה מאתגרת אבל שהמשמעות שלה היא הרבה שנים של מילואים ושזו מצווה עצומה להיות בחלק ממלחמות ישראל. (בהנחה שמתגייס לקרבי)

ואז בקטע הפרקטי -
להזמין חברות רווקות לעשות מלא ערבי בנות אצלך בבית
ואפילו להזמין חברה לישון שמסתדר לה

לצאת מלא עם חברות/אחיות (אם יש לך ילדים, אז לא להתקמצן על בייביסיטר!)

לדעת שהוא חושב עליך ומתגעגע גם אבל מרגיש שאת שולחת אותו. בכל ריצה מסביב לאיזה עץ שהמפקד שלו יריץ אותו- יחשוב עליך שאת שלחת אותו. הריצה שלו נראת אחרת משל אחרים, מבטיחה לך...

ככה זה אצלי לפחות תמיד בשלב הזה
אחרי יום יומיים משתפר
מזל טוב!

אם זה לא כאב חריג, חזק מדיי שקשה לך לנשום ולהסתובב, זה בסדר.

אם מחמיר, הייתי ניגשת להתייעץ.

מזל טוב בשעה טובה תרגישי טוב!

וכשחושבים ומתרכזים בזה זה לגמרי מתגבר. בתחושה

כל עוד אין כאבים חזקים זה בסדר

ניסו סטריפינג וכאלה? אני לא ממש מבינה בזה אולי אומרת שטויות
וקראתי פה בפורום כמה פעמים שעיסןי פטמות יכול לעזור

אני קיבלתי פיטוצין במצב כזה.
ביקשתי מוניטור אלחוטי.
כל זמן שהייתי עם פיטוצין יכולתי לזוז (כדור פיזיו למשל). לא חשבתי ולא שכבתי על המיטה.
רק כדהתחיל לכאוב לי מידי ביקשתי אפידורל וקיבלתי.

זכורה לי חוויה מאוד טובה, אבל לא יודעת להגיד מה היה המצב של הראש לפני כן.

אני סיכמתי מראש עם המיילדת שמתחילים עם פיטוצין, כשמתחיל לכאוב לי מפסיקים אותו, מביאים לי אפידורל ורק אז ממשיכים.

שיהיה בשעה טובה!

דולה שיודעת ולמדה ספינינג בייביז או משהו כזה לעשות איתך תרגילים כדי לבסס את הראש ולעזור לעובר להתברג ואז אולי יתחילו צירים אולי גם רפלקסולוגיה.

קוראת הכל...
אשמח לעוד תגובות ותובנות!
אני מפחדת להסתובב מדי בכזה מצב שחבל הטבור לא יצנח קודם.
ולא עושים סטריפינג עם ירידת מים.
תודה סליל על השיתוף מנסיונך במצב כזה

לא שזה לא יכול לקרות, אבל זה די נדיר...

הייתי 96 שעות עם ירידת מים, והסתובבתי המון, אפילו יצאתי למסעדה, עשיתי הליכות בבית החולים, מה שאת רק רוצה.

לפני כן עם הצוות של בית החולים.
לי דווקא נתנו הנחייה מפורשת לא להסתובב.
רק אחרי שנכנסתי לחדר לידה זזתי כמה שאני רוצה

אבל באמת צריך לדאוג שזה יהיה אפשרי.
מוניטור אלחוטי נשמע מושלם. אבל גם אם אין - הכי חשוב זה לבקש שהמוניטור והעירוי יהיו מאותו צד של המיטה. אצלי בלידה הראשונה בזירוז לא חשבתי לבקש את זה ובאמת הייתי תקועה על המיטה בלי יכולת לזוז. (מה שהקל על הכאבים זה נשימות, שאפשר לעשות בכל מצב, ולי זה ממש עזר).
אבל בפעם הבאה כבר ידעתי לבקש את זה, ואז יכולת לעמוד ליד המיטה, להיות על כדור פיזיו, וזה היה הרבה יותר נחמד.

והנה קישור להודעה שפעם כתבתי על השיטה של הנשימות שעזרה לי. ממליצה ממש ללמוד את זה - ממש פשוט וממש עוזר.
בבקשה תעזרו לי🙏 | ערוץ ７

והעלו לאט לאט..

באמת הזירוז אצלי היה מאוד הדרגתי. התחילו במינון נמוך והעלו בהדרגה (בלידה אחת התחילו ב-3 טיפות לדקה והעלו ב-3 טיפול כל חצי שעה, בלידה השניה התחילו ב-2 או ב-4 טיפות לדקה, לא לגמרי בטוחה, והעלו ב-2 טיפות כל 20 דקות).
זה גרם לכך שהצירים התפתחו בצורה דומה ללידה טבעית. בהתחלה צירים מרווחים ולא כואבים (קראתי ספר תוך כדי..), ובהדרגה הצירים הצטופפו והתחזקו, אבל רק בשעתיים האחרונות זה היה כבר ממש צירים של לידה שאני צריכה להיות מרוכזת רק בהם. ולא הרגשתי שזה היה עוצמתי יותר מאשר בלידה הראשונה שהיתה טבעית.
גם לא הגיעו למינון גבוה כל כך. בראשונה הגיעו ל-18 ועצרו שם כי לא היה צורך להעלות עוד. בשניה הגיעו ל-22, ואז בשלב מסויים הפסיקו לגמרי את הפיטוצין כי הגוף שלי כבר תפעל את הלידה בעצמו.

הבעיה היא שלא בכל מקום מאשרים נוהל כזה.
בהדסה עין כרם זה עבר חלק.
בלידה הראשונה הייתי בשערי צדק, ושם האחות בכלל לא ששה לרעיון הזה, אבל הייתי עם רופא פרטי שנתן את ההוראות, אז לא היתה לה ברירה אלא לבצע מה שהוא אמר.

שהלידה תת9תחתמעצמה תוך כמה שעות.

מציעה לך להירגע ולהרפות, וללכת לנוח.

המנוחה והרגיעה מאפשרים התפתחות טבעית של צירים.

לחץ, מתח ואקטיביות עשויים לעצור את התפתחות הצירים.

תיכנסי להתקלח (אסור אמבטיה אחרי ירידת מים אבל מקלחת מותר) ותשלבי לנוח עם מוזיקה מרגיעה ואוירה טובה.
אם את לא מאושפזת או אפילו אם את מאושפזת תבקשי לצאת להסתובב בחוץ ותלכי עם בעלך לבית קפה לארוחה טובה..
אם עד הערב לא יתפתחו צירים תצאו לטיול שקיעה ליד הבית חולים ואם את ליד הים הכי טוב טיול על שפת הים עם רגליים יחפות על החול...

מ"מ בהצלחה וברוגע!!

או מדקרת?

לא בטוחה שזה יעבוד בלי צירים בכלל - אבל תנסי עיסוי פטמות. (תבדקי שמותר לך)
מתפללת איתך!!

את יכולה להזמין מדקרת למחלקה

תייגתי מישהי שמסתבר שכבר הגיבה

אני הסתובבתי בחדר, על כדור, רקדתי...

סטריפינג אם מצליחים, אצלי לא הגיעו זה היה ממש רחוק ועמוק, ועשו סטריפינג אחרי אפידוראל..

שיהי בהצלחה רבה רבה ובשורות טובות

בגדול מי שעושה את הבדק בית זה מהנדסים אז פחות חשוב מאיזה חברה. לרוב הם עובדים בכמה עבודות.
אצלינו לקח על 3 חדרים 1100 בערך. מדובר על לפני כמה חודשים. (הייתה לו עוד דירה באזור. רק לנו היה לוקח בערך 1500).
לדעתי לא רק מומלץ אלא בגדר חובה ממש. זה דוח משפטי והקבלן חייב להתייחס אליו. בשבילך עכשיו אולי זה נראה הוצאה אבל אם תגלי עוד כמה חודשים שיש לך בעיה זה יעלה לך פי כמה וכמה והקבלן לא יהיה חייב לתקן לך כי חתמת בשעת המסירה שעברת על הדירה. (כשאת חותמת תרשמי בכפוף לדוח מהנדס).
הוא בודק דברים שלא תוכלי לראות בעצמך כגון רטיבויות, עובש מתחיל, ליקויי בטיחות, בעיות בריצוף וכו. כמעט אין דירה שאין בה תיקונים והקבלן חייב לתקן תוך שנה מהמפתח בהתאם לדוח.
אם תרצי אשלח לך באישי את הדוח כדי שתראי על מה מדובר

מניחה שתלוי איזור גודל דירה וכו
חשןב מאוד הם מגיעים עם מכשור לגילוי דברים מתחת לפני השטח
לחברה מהפרוייקט אצלי שכבר מקבלים מםתח גילו שאריות בטון בצנרת לדוגמא

חברה שלי עשתה עכשיו וגילתה רטיבות מתחת לבלטות ועוד כמה דברים קריטיים שהייתה מגלה עוד כמה זמן ואז הקבלן כבר לא היה חייב לבדוק ולתקן.

הוא אומר ששווה להשקיע את הסכום הזה, מאשר לגלות ליקויים שעולים הון אחר כך.

יש איזה בעיה בפורום?
אולי תנסי בשיחה אישית

ועדיין מבוחלת ומקיאה מידי פעם

אז אני אאזן קצת
גם כן שבוע 30 וב"ה אני ממש ממש לא כמו בהתחלה
הייתי מרותקת למיטה מהבחילות וההקאות שלאט לאט נרגעו ובשבוע 20 בערך כבר היתה הקלה משמעותית
מדי פעם זה שוב חוזר ויש הקאות אבל אין מה להשוות להתחלה. אני מצליחה לתפקד, לקום מהמיטה, ללמוד ולאכול וזה כבר ממש משמעותי!

לא כזה מאזנת

וגם אח"כ הן עוד בהחלט נוכחות, אם כי לא באותה עוצמה ולא באותן כמויות.

אין כל כך איך לזרז את זה😒
אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהרוב מאחורייך.

עברתי כמה לידות ב"ה

בראשונים היה בסדר גמור. בחילות בקטנה שעברו מהר.

ורק בהריון אחד מתוכם היה לי בחילות קשות שהשביתו אותי לגמרי ב-3 חודשים ראשונים. אחכ זה עבר לחלוטין .

ועכשיו ההריון הנוכחי. אין לי בחילות קשות או הקאות. אבל בחילות מעצבנות ממש שעדיין לא נרגעו מאה אחוז. ובגלל זה צריכה כל הזמן לאכול. או הולכת לישון כדי לא להרגיש אותן.

 

אוף. נלחצתי קצת.

אז יש קבוצה בשם המלצות ואזהרות על גניקולוגים

בהצלחה רבה יקרה❤

אבל חיבוק!
ובהצלחה רבה!

ובדיוק מה שאת רוצה: מקצועית, יסודית וקשובה. ולא, ממש לא מתקמצנת על בדיקות... סופר זהירה.

וממש חמודה, מתחשבת ואכפתית, הרגשתי מאוד בנח איתה, מומלצת בחום!!!

בודקת מאוד יסודי גם דברים שלא גורמים להריון להיות בסיכון - כמו ברזל, פריטין (הרבה התלוננו בפורום על זה שלא התייחסו לפריטין שלהן והן הרגישו סמרטוט...) וכמובן - אולטראסאונד בכל ביקור אצלה אצל הטכנאית, ובשבועות מתקדמים - גם מוניטור...

 

הייתי מאוד מאוד מרוצה ממנה, וכמה שבועות אחרי הלידה קפצתי להראות לה את התינוקת הבריאה! והיא ממש התרגשה

 

רק כדאי לקבוע תור ליום רביעי ולא לחמישי - גם פחות עומס, וגם - במידה וזה לא השתנה בחודשיים האחרונים - החדר שנתנו לה בימי רביעי הוא ללא מיטה, ואם היא צריכה או שאת מבקשת שהיא תבדוק אותך - היא צריכה לחפש חדר פנוי בשביל הבדיקה (היא ממש מתוקה ולא מתלוננת או  חלילה נמנעת מלבדוק בגלל זה, אבל לי זה קצת מעצבן)

בעיקר רופא שמתמחה בלידה מוקדמת או בנושא של קרישיות יתר בהריון.

הייתי אצלה והרגשתי ממש בידיים טובות
בדקה ביסודיות וגם השיבה לשאלות בסבלנות
היא גם הגיבה לי במייל כשהייתי מאושפזת
בנוסף לכך שהיא רופאה להריון בסיכון, היא גם אנדקרינולוגית, ומומחית לסוכרת הריונית.

כמנתח קיסרי.
אנושי ומקצועי. אני חושבת שהוא ראש מחלקת הריון בסיכון בעין כרם. או אולי היה בעבר כי לא יודעת מהזמן האחרון. אז מניחה שיכול לתת לך מענה מצויין.

הדבר הכי שכיח שהשקיפות ערפית מגלה אותו זה תסמונת דאון. אבל יש עוד תסמונות קשות יותר (כמו טריזומיה 13 או 18) שהיא גם יכולה לגלות.
וגם אם מגלים שיש סיכון גבוה לתסמונת דאון, זה לא רק בשביל לשקול אם להפיל. זה גם כדי לדעת אם לבדוק עוד דברים (למשל, אצל תינוקות עם תסמונת דאון יש סיכון גבוה יותר למום בלב, ולכן עושים גם אקו לב עובר, ואולי יש עוד דברים).

תסמונת דאון (=טריזומיה 21), היא הכי קלה מהמשפחה..
ומסכימה עם כל שאר דברייך.

ואצלנו זיהו בבדיקה בעיה אחרת שטופלה בהריון.
אין לי את הזמן לפרט, אבל ממליצה מאוד מאוד לבדוק.
תתקשרי למוקד ותלחצי שאת חייבת תור.
ואם עדיין עונים שאין תתקשרי למקום קרוב שעושה ותגידי שאת חייבת תור כי אין תורים... לפעמים מצליחים להידחף ככה.

ששואלים על שקיפות.
מישהי זוכרת של מי התגןבה? לא מצליחה למצוא.

בקצרה אני אגיד לך שהיא מספרת שם שבבדיקת שקיפות גילו שהעובר לא בר חיות בכלל, ושאין שום חלוקה בתאי המוח והגילוי המוקדם גרם לזה שההפלה תהיה בשלב יחסית יותר "קל".

על המוקדנית כי כבר התקשרתי פעמיים או 3 בשביל זה

אני לא ידעתי שצריך לקבןע מוקדם והתקשרתי כל יום, לפעמים פעמיים, לשאול אם מישהי ביטלה ובסוף הצלחתי..
אם יש לך אופציה גם תרחיבי את האזור שאת בודקת בו תורים.
ואת התורים לסקירות תקבעי מעכשיו

אני תמיד עשיתי את הבדיקה הזו אצל טכנאית אולטראסאונד ולא אצל רופא. (קופת חולים לאומית. אם את באיזור בנימין הן מקסימות פה)

אולי יעזור לך לדעת שיש גם את האופציה הזו (לא יודעת לגבי קופות אחרות), ואז תהיה יותר זמינות בתורים.

בהצלחה רבה

תורים כבר וזה נורא מתסכלל

הסדר איתם אבל גם להם אין תורים

בהצלחה רבה

בהריון הזה עשיתי שקיפות אצל רופא מדהים מבחינת הרגישות והעדינות. הוא לא נגע בי, הסתובב כשסמתי את האלבד הזה על הבטן למטה. ממש ראו שהוא נזהר ומשתדל לא לגעת ולא להסתכל על מה שלא חייב מעצם הבדיקה.

יש רופאים מקסימים ועדינים. את רובם המוחלט הגוף שלך לא מעניין בגרוש והם עושים את עבודתם. תלכי עם בעלך או עם אמא כדי להיות בטוחה ולהרגיש בנח.

למכבי לקבוע, וכנראה היה ביטול או משהו כי פתאום היה תור
בעיר שלי
ממש ניסים!
וגם תור לרופאה היה
בקיצור ברוך השם
אם יש עוד כמוני שנתקעות- תנסו שוב ושוב עד שיהיה תורים...

ששקיפות זה תור קצר יחסית (לסקירה) אז לפעמים דוחפים בין התורים.
בסקירה הם לא נותנים, תקבעי כבר עכשיו את 2 הסקירות

רואים את התינוק?
ממש בא לי כבר לראות אותו שוב

של החלק השקוף בעורף של העובר.

לרוב, לא תמיד ניתן גם לזהות את מין העובר

כלום
רק בתלת מימד

ראש, גוף, ידיים, רגליים. גם בלי תלת מימד (שנותן תווי פנים) כי יש לו כבר צורה, והוא קטן מספיק כדי להכנס כולו למצלמת המכשיר.
אחר כך הוא כבר גדול יותר, ולא רואים את כולו, רואים כל מיני צורות אמורפיות, ואז צריך להאמין לטכנאית/ רופא שאומרים לך "חדרי המוח, לב, כליות" על כל מיני עיגולים😅🤭

והבנתי עכשיו למה התכוונת..

ויראו אפילו שזה שבוע 11 ולא 14?

חושבת שפעם נבדקתי ב12 וראו ככה.

בהצלחה רבה לך

ומסכימה שזה השלב הכי יפה

אז מגיבה בינתיים עד שאתפנה לזה

הסתירה עולה אצלך בעיניי בגלל שכרגע את מוסחת ולא נפרדת. גם בעבודה וגם עם הילדים.
הנפרדות היא לא רק להיות מאושרת באופן בלתי תלוי בבן הזוג אלא ממה שאני מכירה - היא חייבת להיות מלווה בערך עצמי גבוה שלך ובבטחון מלא שלך באהבה של בעלך אלייך ובקשר שלכם.
הנפרדות מייצרת מרחק מסוים שהוא בריא זה בעצם מרחב שלך ושל בעלך, של כל אחד מכם, בתוך הזוגיות אבל הוא לא סותר אותה.
אישה שחיה בנפרדות מבעלה וגם בעלת ערך עצמי ובטחון בזוגיות, בעיניים שלי, לא רק מאוזנת רגשית בזוגיות ולא 'נסחפת מכל גל' אלא גם לא מאבדת את הנקודות הטובות שהיא רואה בבעלה גם כשקשה.
כי באמת, התכונות הטובות שלו לא נעלמות כשקשה, זה פשוט שההרגשה הרעה שזה גורם צובעת את כל התמונה בשחור כי זה משתלט על כל העולם הפנימי ומערער אותו. ואת זה הבטחון באהבה של הבעל פותר לדעתי. כי אם אישה בטוחה שבעלה אוהב אותך ושזו רק תקופה קשה ושהוא נשאר הבעל הרגיש, הנדיב, האוהב, המכבד, המפנק ועוד שלל מעלות אפשר לדון לכף זכות ולהתמודד עם הקושי אחרת. זה כבר לא קושי של - אני שבורה, קרועה מבפנים, מרוסקת לרסיסים כי בעלי ואני לא בטוב, הוא עסוק בעצמו, הוא לא רואה אותי ואני לא מעניינת אותו

זה יותר - קשה לנו, לא קל לי עם הריחוק מבעלי אבל אני יודעת כמה הוא אוהב אותי וכמה קשה לו וכמה הוא צריך את הזמן הזה לעצמו (הרי הוא ככ אוהב אותי ובטח קשה לו להיות בריחוק ממני) ושהוא בתקופה לא טובה ואנחנו נשב ונדבר על הדברים ונמצא איזון חדש כי אנחנו אוהבים. יש אופק.
אני מקוה שהובנתי.
ועוד משו שחשוב לי לומר - בעיניי ההתעסקות בדברים אחרים היא חשובה אבל לא יותר חשובה מהצורך בזוגיות מיטיבה. לשניכם.
עכשיו, אני לא יודעת מה גרם לכם לקצר אבל זה לא חייב (ולא נכון בעיניי) שאת או בעלך עסוקים במשו ואין פניות לזוגיות בכלל.אולי יותר נכון לומר שההתעסקות שמה בצד התמודדות וחיזוק הקשר, מכל מיני סיבות.
במקרה כזה אולי לא צריך שיחת יחסינו לאן, אבל כן לשמר בסיס חיובי של קרבה פיזית, חיוכים בבית ואווירה טובה כדי שהקרע לא יעמיק.
מקווה שעזרתי לך, ואם לא - לפחות הקפצתי

תודה על ההתייחסות 🙏🏻

אם אני במרחק-מה ממישהו כרגע,

למשל בעלי/הילד שלי/אחותי/חברה וכן הלאה -

למה אני זקוקה?

מה יכול לגרום לי להרגיש שאני עדיין אהובה?

מה יכול מצד אחד להעניק לי את הספייס שלי, ומצד שני להראות לי שלא מוותרים עליי ואני הכי יקרה וחשובה שיש? שאני עדיין טובה מאוד ואהובה מאוד?

 

אני מרגישה שיש לך את התשובה בתוכך.

ומה שתעני לעצמך - יכול מאוד להיות שזה המפתח (או אחד מהמפתחות) גם ללב של בעלך.

שכן, מצד אחד יהיה כרגע הספייס הזה שאתם צריכים,

ומצד שני עדיין הבסיס והידיעה הברורה שאתם אוהבים אחד את השנייה וכאן אחד בשביל השנייה - תישאר.

 

זה יכול להיות אפילו במחווה קטנה כמו ציור של צורת לב עם הידיים לפני שהולכים לישון,

או חיבוק ארוך שאומר הרבה אם אפשר,

או פתק קטן של רק רציתי לומר שאני אוהבת אותך. תמיד. והרבה. ושאתה כל כך יקר ומשמעותי עבורי.

או לקיחת כמה שעות לבד רק שניכם לשבת ולשוחח, אולי יציאה קצרה לטבע וארוחה קלה, או אפילו לשבת על כוס שוקו או קפה או מה שאתם אוהבים ולשים ראש עליו / להביט בו במבט אוהב / לדבר קצת על דברים שכן טובים עכשיו או שמראים את הלב והרצון לאותו טוב שיבוא ויהיה.

במציאות היום של העומס וגם של השביתה ועוד מעט החופש הגדול זה כמעט ולא יכול לקרות בלי שנקדיש לזה מאמץ עצום, אז אם יש אפשרות לפנות הכל רק לשעתיים-3 מחר למשל, ותהיו רק שניכם בפניות, זה יכול גם לעזור ב"ה.

 

ולסיום רוצה לצרף לך משהו שכתבתי בדיוק עכשיו, שאני מרגישה שיכול להתאים גם למקרה שתיארת ❤

 

כאן

זה שווה את זה. | ערוץ ７

 

ב"הצלחה רבה יקרה,

מהמעט שכתבת ניכר שאת אישה מיוחדת במינה ואני בטוחה שגם הזוגיות שלכם

לק"י

לא בטוח שזה חמור יותר מקשקשים רגילים.

לא בקצף כי הוא חלש
יש רחד יותר חזק שהוא טיפולי מגיע בשפורפרת - שמפו

♥️

בהצלחה!

הפש
כדאי בדיקה אחרת ❤️