פורום הריון ולידה (עמוד 1458)

במכונה ביתית( אם כי יש כאלה שמכבים בתוכנית עדינה ללא סחיטה ומייבשים במייבש עם כדורי טניס)
אם המילוי הוא הולופייבר את יכולה לכבס ללא חשש. רק שהייבוש עלול לקחת קצת יותר זמן.
לגבי כריות ויסקו ג'ל וכאלה-אין לי מושג אם אפשר לכבס במכונה ביתית.
אבל מניחה שאם הכרית ממש יקרה שווה לכבס אותה בניקוי יבש במכבסה טובה.
בהצלחה!

כמו שאל"ה אמרה בין אם זה נוצות ובין אם סינטטי

תשתדלי לשתות הרבה.

ישנה כרגיל? זה גם משפיע

חצי שעה לפה ולשם.
שתיה אני שותה יותר מהרגיל.
ושינה כרגיל.

יש את השסתום הלבן שנשחק לפעמים. משאבה חדשה? אם ישנה לפעמים המנוע מתעייף.
לפעמים יש ירידה בכמות שיוצאת בשאיבה עם הזמן, המשאבה פחות חמודה מהתינוק . אפשר לנסות להוסיף שאיבה, אפילו קצרה. אפשר גם לנסות לסחוט קצת חלב לפני השאיבה ו/או אחריה, וגם להריח בגד של התינוק או להסתכל על תמונה.
נ.ב 100-120 זה כמות נהדרת לארוחה לתינוק

גם זה כבר כמה ימים ככה, אז גם אם לא שמתי לב לאיזה חלק זה לא הגיוני שכל יום זה ככה.

משאבה מלפני חודש בערך.

הגיוני שפתאום ירד כמות? לא קרה בהדרגה.

זה כמות יפה, אבל לא מספיק לו. הוא כן צריך גם תמ''ל...

ותודה על העצות!

ממש חם בימים האחרונים.

מזג אויר חם - משפיע על כל הלחות בגוף. חלק מתנקז בזיעה.

אבל יש מצב שזה מהחום באמת...

התחלתי טעימות ממש בקטנה

לא בהכרח לחץ נפשי, אלא שיש עומס וכל היום רק הולכים ממקום למקום ועסוקים עד מעל הראש בלי שניה לנוח

הגוף לא מייצר חלב למשאבה כמו שהוא מייצר לתינוק. אלא אם זה משאבה ברמת בי"ח שאז יש מצב שזה אחרת.
אומנם יש דרכים לעזור לגוף פחות או יותר לשמור על הכמויות של החלב כמו שאיבה בשעות קבועות. אבל יש מצב שאם הזמן הכמות יורדת כי היעילות של המשאבה פחותה מיעילות היניקה של תינוק.

או משהו, בערך עד 4-5 חודשים ראשונים הגוף מייצר את החלב לקראת ההנקה. בהדרגה עם הזמן, החלב נוצר כשהתינוק יונק ולא מראש. יכול להיות שאני טועה בהסבר המדויק, אבל זה בערך.

מה שלי עזר:
כדורים להגברת חלב (יש בניצת הדודבן וחנויות טבע למינהן, אולי גם בפראמים).
הנקה מצד אחש ושאיבה מצד שני (כשאת עם התינוק).
אומרים גם שלשאוב בבוקר כשקמים אז יש יותר חלב.
עוד טיפ- להסתכל על תמונות של התינוק כששואבים, כדי לעודד את המוח לחשוב על התינוק ולייצר עבורו חלב כאילו הוא פה.
להתאים את הקונוס של המשאבה לגודל הגוף שלך כדי שהשאיבה תיהיה יעילה.
נראה לי גם קראתי מתישהוא על לשאוב כמה דקות, להפסיק ואחרי כמה דקות הפסקה שוב לחזור ולשאוב עוד כמה דקות. השאלה אם זמנייך בידייך בעבודה שאת יכולה להקדיש לזה זמן.
אני כמעט ולא הצלחתי לשאוב בעבודה. מורה... את שאת מתארגנת עם החדר והציוד נגמרת ההפסקה.. אז מראש הייתי מכינה מלאי גדול בחופשת לידה שיקל עלי כשאחזור.

לא מצליחה להניק ולשאוב במקביל.
בבוקר אין לי זמן לשאוב. רק בעבודה.
תמונות - אני עושה את זה.
וניסיתי את השיטה של השאיבה לסירוגין וזה פחות עבד אצלי...

ואין לי הסבר... אין שום שינוי משמעותי שעשיתי וירדה הכמות בדיוק כמו שאת מתארת. זה קרה לי כבר פעם אחת כשהקטני היה קצת מצונן, מנסה לספר לעצמי בראש שכנראה הוא כרגע צריך פחות והגוף מגיב בהתאם ומקווה שהגוף יחזור לייצר כמות נורמלית, לצערי נאלצתי לתת לו עכשיו סביבות גיל 6 חודשים תמ"ל כי לא עמדתי בכמויות השאיבה...
הלוואי שיסתדר לנו!!

תמ''ל הוא בכל מקרה מקבל אצל המטפלת כי זה לא מספיק הכמות שאני שואבת 😕

ההתפרצות כנראה שככה כי אף אחד כבר לא מדבר על זה.

אפילו בטלגרם של משרד הבריאות הפסיקו לעדכן.

נראה לי שגם הייתי מחכה כרגיל.
חודש זה פצפון.
לא כזה שומעים על התפרצות.
אלא אם את נמצאת בסביבה של מתנגדי חיסונים. אז כן הייתי נותנת. @חלושי

חיזקתם אותי לא לתת. עכשו אצטרך רק להיות חזקה גם מול האחות בטיפת חלב. ⁦⁩

היא החיסון (לא זכור לי עוד חיסון בגיל חודש וחצי) אז לא חייב ללכת.
ואם את הולכת בגלל משו נוסף - תזכרי שאת אמא שלו ואת עשית חושבים והגעת למסקנה שאת רוצה לחכות כי זה מה שנראה לך נכון. אין סיבה שבגלל לחץ תעשי משו שאת לא רוצה.
מה גם שכמו שנאמר לך, אין התפרצות מטורפת שמצריכה ככ הרבה לחץ שלא מאפשר לעשות את החיסון בזמן שנקבע בפרוטוקול של משרד הבריאות, מלבד הרצון של האחיות בטיפת חלב לעמוד ביעד שהוגדר להן. (ויש כזה ממה שאני יודעת)

והיא מתלבטת לגבי גיל חודש וחצי

אני לא הייתי נותנת. מחכה ללודשיים ול4 חודשים...

אני נתתי בנפרד טיפות פוליו ב5 חודשים

ואז במקום שוב בחצי שנה אתן בע"ה ב7 חודדשים
כי פוליו טיפות ורוטה מרגיש לי השטן בהתגלמיתו

האחות אמרה לי משהו על הפוליו ולא הבנתי והיא לא הצליחה/רצתה להסביר.
ואחר כך התחרטתי שהסכמתי לה לעשות לו את החיסונים בלי שהבנתי עד הסוף.
עכשיו אני חושבת שאולי הבנתי נכון ובגלל זה היא לא הסבירה ברור....

תגידו לי שכולם עושים 4 🤦‍♀️

ולשאלתך, אני לא הייתי נותנת אם את לא גרה באזור שבו הייתה את ההתפרצות

יש פוליו טיפות
מחומש
רוטה
צהבת
וא אני לא טועה גם שפעת

לפחות אני אמרתי לאחות שלא תתן אותו לבת החצי שנה שלי השבוע...

אבל בעונה הזאת כבר לא מחסנים

זה חיסון של כל שנה מחדש

באופן קבוע? או זמני?

לפני שנה לא קיבלו פוליו טיפות בגיל חצי שנה?

כמה פעמים שאלתי אותה אם הגדול שלי גם קיבל 4 חיסונים בגיל חצי שנה והיא אמרה שכן

ועכשיו הורידו את המנה הראשונה לגיל צעיר יותר

לא יודעת..

אחת בגיל חצי שנה והשניה בגיל שנה וחצי.
זה לפי התוכנית הקבועה.
לא יודעת מה ההקדמות עכשיו.

בטיפת חלב ניסתה ללחוץ עלי להקדים.
והרגשתי שזה לא נכון לקטנציק להעמיס עליו כל כך הרבה בגיל כל כך קטן ומה עוד שבאמת לא נראה שההתפרצות ממשיכה. ב"ה.
עשינו את הראשון בזמן ואת השני נעשה בעז"ה בגיל ארבעה חודשים.

זה מה שאני גם חושבת לעשות.

ובעידוד הרופאת ילדים את השני בגיל שלושה חודשים, היא אמרה שממש כדאי, אבל בחודש כנראה באמת לא הייתי נותנת

עשית מה שכל אמא הגיונית היתה עושה.
ישבת בצל
הנקת את הקטנה כל הזמן
נשמע שהיית ממש בסדר גמור!!
היה פה שרשור ביום שישי על לא לעצור את החיים בגלל תינוק ולהמשיך לפגוש חברים ולהתארח. וזה בדיוק מה שעשיתם (וגם אני הייתי עושה).
אל תלקי את עצמך. את נשמעת בסדר גמור!!
לא מאמינה שגרמת נזק לעור שלה ועור של תינוקות משתקם בדכ די מהר (אני רואה את זה לפי המהירות שבה הוא חוזר לעצמו אחרי שהקטנה שלי שורטת את עצמה).
מעכשיו תדעי שהקטנה שלך קצת רגישה לשמש ותשימי לך קרם הגנה קבוע בתיק שלה לשים לה כשאתם יוצאים לזמן ארוך.
ובבקשה בבקשה אל תרגישי אשמה!

החיים לא מפסיקים. הם ממשיכים.
את הייץ בסיטואציה ועשית את המקסימום לטוהת הבת שלך.
יכול להיות שהיי ה אדומה כי חם לה ולא כי נשרפהוגם אל נשרפה זה בטוח לא כל כך חמור
ולא ישאיר נזק לטווח ארוך.

קורה, הכל טוב.
כדאי למרוח בקרם הגנה לוולדה יש קרם מגיל לידה
♥️♥️

ועוד משהו
יחד עם האימהות נולדים טונות של ייסןרי מצפון.
את אמא מדהימה לילדה שלך
הכי טובה בשבילה
לפעמיפ יהיו דברים שאולי עדיף שלא היינו עושות אבל כבר קרה וזו המציאות ואנחנו לא מושלמות!

ממש היה חשוב לי לשמוע את זה עכשיו.
תודה.

ולפותחת, זה מה שרציתי לכתוב לך.
גם אם אולי טעינו (באופן כללי, בלי קשר למקרה הספציפי שרשמת),
צריך לזכור שאנחנו באמת רוצים בשבילם את הכי טוב וכל אחד יכול לטעות, לא צריך להמשיך לחשוב על מה שהיה אלא להרים את הראש ולחשוב הלאה

לכן כתבתי עליו ספציפית

ואז ראיתי מי כתבה את זה ולא הבנתי🤷

את לא אחראית??
את נשמעת לי הכי אחראית שיש, רק ממה שאת כותבת פה רואים כמה את דואגת לבת שלך שיהיה לה הכי טוב, חושבת מה הכי נכון לה, מה יקדם אותה ושיהיה לה הכי נעים.
אז את לא אחראית?

הכי אחראית שיש, אבל לפעמים אנחנו נקלעים לסיטחאציות דינמיות שהם לא בדיוק כמו שתכננו.
אז גם בסיטואציה הזו עשית מה שהכי טוב לבת שלך, שמרת עליה בצל, הנקת אותה מלא...
ולפעם הבאה את יודעת למרוח קרם הגנה, נשמע לי ממש בסדר

יכולה לשים לך בתיק שיהיה תמיד, ואז לא תופתעי.
אבל אנחנו לא יכולים לצפות את כל הדברים שיקרו לנו, אז לפעמים אנחנו ערוכים מראש ולפעמים אנחנו לומדים מזה לפעם הבאה❤️

נשמע שהיא לא התייבשה הכל בסדר.
פעם הבאה כדאי אולי למרוח קרם הגנה לתינוקות

תוך יום אחד זה עובר

אבל אם זה לא רלוונטי אלייך אז לפחות הקפצתי לך

אם כן, בגדול הוא לא אמור להשפיע.

אבל אני כן רואה שהוא קיצר לי את המחזורים, יש כתמים אחרי הווסת...
לא העמקתי בזה יותר מידי, אבל יש מצב שזה קשור גם לזה

נחושת.
יומיים שלוש לפני המחזור בדיוק כאלה הכתמות כמו שתיארת.

האחרונים☹️

גם אם את יחסית הרבה אחרי..
היה לי חברה שהיה לה כמעט שנה שיבושים.
ואולי תלכי לבדוק את את מבייצת?
אני לא מבינה גדולה, אבל אם יש ממש דימום של ווסת בסוף כל חודש אז לא נראה לי שאת לא מבייצת.

עם אם וילד-בבני ברק
ועם טלזסטון וביכורים - אזור ירושלים.

תלוי כמה ימים היית מאושפזת ואיזה מס לידה, הם נותנים זיכוי למס ימים - עד 500 שח ליום.
חוץ מזה יש גם את ההסדרים עם קופות החולים שבזה אין לי מושג.


אני לא הלכתי, אבל אחותי היתה לא מזמן באם וילד ומאוד נהנתה.

נראלי שהכי יתאים בני ברק

כי זה יחסית הכי קרוב אליי

הלידה הקודמת בניתי על זה ממש אחרי הריון מאתגר אבל היה קורונה והכל היה סגור ומסוגר.
בלידה הזאת ממש בא לי...
אני גם אשמח להמלצות..
האמת שאמא שלי הייתה האם וילד בלידות שלה אז מצחיק אותי ללכת לשם גם🤭😅

היה מדהים.

אווירה מלונאית וגם האוכל אבל ברמת בוטיק אז ממש טעים.

בא לי לנסות  בפעם הבאה בעז"ה את טלזסטון רק בגלל שזו ממש עיירת נופש

שטלזסטון היא עיירת נופש.

מה מביא אותך לחשוב ככה?😆

בית ההחלמה בטלזסטון מצוין! אוכל טעים מאד! תינוקיה מעולה

אבל- יש שם הרבה נשים ירושלמיות (בקטע החסידי לא כי הן מירושלים)

אני על אף היותי חרדית לא כ"כ מצאתי שם את מקומי

הייתי אוכלת בקצה חדר האוכל, משתדלת לא לפתח שיחה עם אף אחת

ובורחת חזרה לחדרי הפרטי (יש להם כמה סוגי חדרים. החדרים בקומה 4 הכי יפים וגם יקרים, אני רציתי רק פרטי כי היה לי מאד משמעותי. להיות עם עוד אישה בחדר זה לא בשבילי... בעיקר לא אישה זרה)

המראה הנפוץ שם זה נשים חמודות עם כובע אבוקדו ופלאפון תקוע בתוכו

משוחחות עם ילדיהן ומתפעלות בית בשלט רחוק

 

אבל יש גם הרבה חרדיות "רגילות" כמוני למשל

פחות פגשתי שם מהציבור הדתי לאומי

 

אני כמו שאמרתי לקחתי חדר פרטי וישבתי לאכול בצד. בעלי הגיע כמה פעמים לאכול איתי ארוחת צהריים וישבנו בחדר הסמוך לחדר האוכל. פעם אחת גם נשאר איתי בשבת ואז בכלל זה היה מושלם. אבל יש רק כמה חדרים בודדים שהבעל יכול להשאר בשבת.

 

 

אבל המקום שונה בהחלט ממלון על כביש חצי ראשי בירושלים

אבל טלזסטון כבר מזמן נהייתה ישוב קהילתי מפותח ולא עוד כפר נופש....

היום ברובה בניני מגורים  וכבר לא רק בתים פרטיים

מריחה של חצי שעה רק על גוגל עם טלזסטון... לא שיש לידה באופק, זה סתם שיעמוד של מוצ"ש.. כאילו שאין לי מה לעשות חחח

לקראת לידה רביעית בע"ה.

האמת לא יצא לי לפגוש משהי שהלכה לבית יולדות (אולי אני פשוט לא יודעת..)
מה זה בעצם אומר? האם זה כדאי? כמה זמן אחרי הלידה הולכים? ובאמת מה מומלץ? השאלה אם זה שווה את הכסף..

קיצר..כל מידע יעזור😅

לי יש נסיון עם המלונית של עין כרם מלפני כמעט 8 שנים. מעולה ממש ממש!!! ברמת בית מלון. פינוק אמיתי. ובחינם כי ילדתי אצלם. ואם כל זה שאני הכי מתגעגעת לבית ולמיטה שלי ולילדים שלי אחרי הלידות, ממש היה מפנק וכיף.

של שני הדברים זה הכי טוב.
יש חיטוב ויש הורדה של שומן וכל אחד מהדברים נעשה בדרך אחרת.

כדי להוריד במשקל (וככה גם לצמצם היקפים) צריך להיות בגרעון קלורי, זאת אומרת לשרוף יותר קלוריות ממה שמכניסים.
הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשלב תזונה מאוזנת, ופעילות גופנית.
אבל צריך לדעת שכשיורדים במשקל אי אפשר לבחור מאיזה איזור הירידה תהיה, ולכן יכול לקחת זמן עד שנראה שינוי באזור ספציפי.

במקביל אפשר גם לעבוד על חיטוב, על ידי תרגילי כוח לאזור אותו את רוצה לחטב, אבל לא בהכרח יראו את החיטוב אם יש שומן באזור הבטן שמכסה את השרירים.

אני חושבת שאם אפשר לשלב גם וגם זה הדבר האידיאלי. ובנוסף לזה, אומנם אפשר לעשות תרגילים רק לבטן, אבל הרבה פעמים גם תרגילים שמתמקדים בבטן מצריכים פעולה של שרירים נוספים בגוף ואם לא מחזקים את כל הגוף, יהיה קשה לבצע את התרגילים. אז ממליצה לעשות פעילות גופנית מגוונת בדגש על תרגילי בטן

שעה כל פעם 3-4 פעמים בשבוע.
מקווה שזה יעזור ואעדכן שירדתי קצת. אם כי אני רוצה לרדת כמה קג באופן ככלי ולא רק להצר את המותניים

בגלל השעה, אם תרצי אני ארחיב בהמשך
זה יכול להיגרם גם מנפיחות( גזים) שקשורים לתזונה
התזונה במזרח הרחוק מתייחסת לזה
אני בעצמי ניסיתי כמה דברים שעזרו לי.
צריך לראות אם זה בשילוב משקל עודף או רק שם ספציפית...
בקיצור אני ארחיב אם רלוונטי לך

שבוע טוב❤️

נראלי לא מסוכן אבל לא מומלץ באופן קבוע

עד שבוע 11 הרחם הוא בתוך האגן. פעם נפלתי בשבוע 10 בערך וזה מה שאמרה לי האחות...תחשבי כמה העובר פצפון כמו שלא קורה כלום לאיברים הפנימיים כי קפצת גם לא יקרה לו...וכמו שאמרתיי הרחם כולו עדיין בתוך האגן...

אם קראתי את הכותרת - "קפיצות בזמן בהריון"
ותהיתי לעצמי לרגע למה את מתכוונת ב'קפיצות בזמן', ואיך זה הגיוני בכלל🤭

מה זה צורה מטרידה?
מקומות לא טובים
חזק מדיי, לא נעים? מבקשים שיפסיק וממשיך?
בן כמה הוא?

נגיד ילד ישכב במיטה

אז הוא יכול תוך כדי משחק לשכב מעליו 

למשל קרה מקרה שהוא הכניבס לילד שרוך של מכנס והכניס לתוך המכנסיים שלו באזור הטיטול

יש לו דחף לגעת כזה

אבל בצורה מוזרה

זה נראה כאילו הוא משחק אבל לא אני לא יודעת איך להסביר

הוא בן שנתיים

 

הוא יכול ללטף אותם תוך כדי בגוף

לא דווקא באזורים אנטימים

אבל בצורה שלא נראת טובה

אבל הוא ממש תינוק אז בו הוא לא כלכך נוגע

 

עם הליטוף וכו
לא יודעת, לא מטריד בעיניי יותר מדי.
ומה זה לא נראית טובה? הוא לא יודע מה טוב ומה לא, הוא עוד תינוק בעצמו. זה יותר פרשנות של מבוגרים בעיניי.

לק"י

יש לי ילדה בת שנתיים.
אין להם הבנה בגיל הזה של איפה מותר לגעת ואיפה לא. נניח אם היא בשירותים כשמישהו מתפנה, היא יכולה לקחת נייר ולרצות לנגב לו, או שאם היא מתקלחת עם אחד האחים אין לה מניעה לגעת באזורים אינטימיים.

היא יכולה ללטף ילדים זרים, כי היא פשוט אוהבת תינוקות (לא משנה אם הם תינוקות באמת או בגיל שלה).

בגיל הזה הם מאוד מתעניינים בגוף שלהם, כל עוד זה נורמלי זה לא נשמע לי נורא

אני מודה לכן על התגובות המרגיעות

אני ממש התחלתי להלחץ 

לק"י

חולפים בהמשך (לפחות חלקית).

עשית בדיקות דם?

טפו טפו הכל תקין, גם המוגלובין
B12 אני לוקחת ממילא יומיומי...

גם בהתחלה שבוע 9מרגישה על הפנים.
עייפות בלתי נסבלת יכולה לישון כל היום
ירד החשק לאוכל מסויים שהייתי אוכלתעד לא מזמן.
נגעלת מריחות ומקפה
נעבור את זה בע"ה

ולכי תצעקי עליהם שאת שעה בטלפון
אפילו את זה אי אפשר
ועד שיענו לך שוב זו בטח תהיה פקידה אחרת שלא תבין מה את רוצה
אוף!!
הדבר השנאוי עלי (ככה כותבים? 😬) זה טלפונים כאלה

❤️❤️

זה באמת אחד הקשוחים
אבל
ניסית למלא טופס של דרגה זמנית?

מישהי המליצה לי - כשעונים לך - לבקש שיחת מנהל ולאמר שאת לא מנתקת עד שייתנו לך
היא אמרה שבדרך כלל במצבים כאלה תוך 24 שעות מנהל חוזר אלייך ואמור לטפל מיידית בטפסים שלך

ביקשתי חשב שכר היא אמרה שיחזור אלי אמרתי לה אני לא מנתקת! החשב שכר לא משלם למ על המעון נכון? שמיד יתן לי דרגה בטלפון
תוך 10 דקות קיבלתי דרגה לשתי הילדים שלי.
לצערי-
רק בצעקות מבינים!

אני כבר מתוסכלת מזה ככ

 

כי אני התקשרתי לפנח יומיים וביקשתי את זה, רק לא אמרתי שלא מנתקת ואמרו אים קדימויות עןבדים לפי הסדר

חמישי יקח עוד זמן

אמרתי לה אין לי מאיפה לשלם את זה כמעט בכיתי

היא אמרה אני מבינה ואין לי ככ מה לעשות

 

ואגב מילאתי דרגה זמנית אבל זה רק לחודשים מרץ עד יוני

ולמעון שלמנו לפי הסימולטור מתחילת שנה 

אז צריך לשם להם אחורה...

כשהם החליטו שיש בעיה בטפסים.. אז נראה לי נחכה עוד איזה חודשיים

סליחה אם זה מייאש.,

לפני פחות מחודש הם טיפלו בפברואר

זה הולך לפי התאריך האחרון שעידכנתי טפסים???
אבל הם אמרו לי שאני יכולה לקבל דרגה זמנית מהטפסים הראשונים ורק העלתי אחר כך כדי שזאת תהיה דרגה קבועה.
אוף הם לא יגיעו אלינו בחיים. וזה יותר מחצי משכורת שלי המעון הזה.

כי ממה שאני מבינה: אם התחלת להעלות בפברואר ואז רק הוספת טפסים לפני שהם עברו על התיק שלך אז הם יעברו על זה לפי הסדר של פברואר
אבל אם הכנסת עוד טפסים אחרי שהם עברו על התיק אז הם ילכו לפי התאריך של הטפסים החדשים שהעלית

וואי הלוואי שיעברו על זה כבר.
לא רואה אותנו מצליחים להמשיך לשלם מחיר מלא עם ההוצאות שיש לנו בתקופה הקרובה... ושונאת להעזר באחרים.
(בטח כשהפעם זה באמת לא אשמתי, והם אמורים להחזיר לנו כל כך הרבה כסף...)

ממה שאני יודעת הם כבר עברו על הטפסים של פברואר
איזה תסכול זהה

כשהתקשרתי יום אחר כך ענו אחרי שעה וחצי +- שיש עומס וניתקו.
כשהתקשרתי פעם שלישית הייתי צריכה לנתק אחרי שעה ו3/4.
ונכנעתי...

השנה הם ממש עברו כל גבול
כמות השעות שבזבזתי על זה..

לפני שבוע אחרי שעה וחצי המתנה א רו לי שהתיק מוכן ותוך יום יהיה לי דרגה.
אחרי יום אמרו לי שחסר איזה חתימה באחד הטפסים והתיק ייחשב כאילו נפתח אתמול!!!! זה אומר לחכות עוד כמה חודשים טובים
פשוט חוצפה שאין כדוגמתה אין אפילו על מי להתרגז שם כל פקידה יותר סתומה מהשניה

אנחנו לא במעון אז לא מכירה, אבל תמת זה גוף ממשלתי לא?
משרדי ממשלה וזרועותיהם כפופים לביקורת של מבקר המדינה ואם אתם לא מקבלים את הזכויות שלכם תפנו לנציב תלונות הציבור (זה זרוע של מבקר המדינה שנועדה לדברים כאלה) כדי שיעזור לכם מולם

הם באמת עוברים כל גבול

הראינו שזה תהליך שלוקח כמה חודשים ובאמת שאין לנו כוח לעוד ביורוקרטיה

אננו שלחנו תלונה ומשם זה היה התנהלות של הנציב מול הגוף שהתלוננו עליו.
לקח באמת כמה שבועות עד שהם ענו, אבל תוך שבועיים הענין נפתר

לא של לקוח יחיד מול גוף ממשלתי
יש להם מאות אלפי פניות גם אם נציג פניות הציבור ישב להם על הראש, אין להם דרך לזר אלא אם כן הם יגייסו פי 4 כח אדם ויכשירו אותם ביום.. נה שפחות אפשרי

למרות שזה כבר ענין לחכים ולא לנציב תלונות.
ממש משוגע

אמא חדשה..
צריכה להכניס בשנה הבאה שני ילדים וממש מפחדת

שר האוצר שלנו, החליט שהוא רוצה לשנות את הקריטריונים לקבלת הנחה.
עכשיו לא מספיק שהוא רוצה לשנות את הקריטריונים, שזה ראוי לדיון ענייני, הוא החליט שהוא רוצה לעשות את זה עכשיו.
אז בחודש יולי שנה שעברה הוחלט שאברכים לא זכאים לסבסוד כבר מהשנה הזו, הוגש בגץ בעניין (ובצדק) וחיכו להכרעה כדי לפתוח את האפשרות להגיש בקשה.

אם בדרך כלל אפשר כבר באוגוסט ואולי מוקדם יותר להגיש בקשה להנחה לשנה הבאה, השנה רק באמצע השנה נפתחה האפשרות. אז כמובן שכולם הגישו מיד, יש עומס עצום על המערכת והם לא מצליחים לעמוד בו

הכל בגלל ליברמן...
מקווה ששנה הבאה לא תהיה בעיה.
יש עומסים בתמת ומאוד קשה להשיג אותם. גם אני כמה פעמים הייתי יותר משעה על הקו והשיחה נותקה.

אני מה זה מבינה אותך

זה ממש ממש קשה

אין ציפיה להריון זה קורע

ועוד את אומרת שזה לא תלוי בך ואת מתחשבת בבעלך

 

את לביאה חזקה גיבורה

שלמרות הרצון, את מקשיבה לבעלך ומתחשבת בו (אגב, התיעצתם עם רב? מסתבר שכן.... אולי הרב יגיד שדווקא הוא צריך להתחשב בך וכן לנסות להכנס להריון?)

כל הכבוד שאת עושה את המעשה הנכון

וכן כל ילד זה המון שמחה

וזה באמת ממש קשה

וגם אני מקבלת תזכורות מסביב, אמנם יותר צעירה אבל מבינה את הקושי זה מאוד מצער כשרוצים ליצור עוד חיים חדשים בעולם ומרגישים על STANDBY ....

וגם צריך לזכור שגם מי שיולדת לידך בקצב מסחרר אז לפעמים ב STANDBY בענינים אחרים - פרנסה, אולי אין לה עבודה טובה, אולי בקשרים עם חברות, אולי בנושא אחר עם בעלה או משהו אחר...... זה שמישהי יולדת בקצב מסחרר לא אומר ששאר התחומים בחיים אצלה מושלמים

תנצלי את הזמן להשקיע בעצמך דברים שקשה עם ילדים קטנים, לטייל, ללמוד תחום חדש אולי איזה קורס שמענין אותך -אולי להתמקצע בבישול או באפיה או NLP או תחום אחר שמענין...... קשרים עם חברות אולי לחזק - שקשה עם תינוק למצוא זמן.........

מהממת שולחת חיבוק ענק 

מה לגבי הקפאת עוברים?

הייתי לפני חודש בכנס של מכון פועה והם דיברו על אפשרות של הקפאת עוברים לזוגות נשואים שרוצים לדחות את הילודה...

נראה לי שזה בדיוק מה שבעלי לא צריך עכשיו, לעבור תהליך של הקפאת עוברים 🙈

כי בסופו של דבר הורות מעל גל 40 ובטח מעל גיל 50 היא מורכבת בלי קשר...

חיבוקים לך. לא קל.בע"ה יקרו הדברים הטובים לכם♥️

רוצה לחבק אותך חזק על כל הבילבול וכל התחושות שתיארת.

אז קבלי חיבוק מוחץ ממש

 

את נשמעת כל כך מודעת להכל, וכ"כ משתדלת בכל התחומים לעשות את הכי טוב שאפשר

מחזקת אותך שאת לגמרי עושה כל מה שאת יכולה!

 

כתבת שאתם גם עובדים על הזוגיות

גם את עובדת על עצמך

גם בעלך עובר תהליך עם עצמו

 

ושאתם זקוקים לספייס, לקצב שלכם. במיוחד כשאתם בעיצומם של כאבי הגדילה הללו - שהם אומנם לא קלים אבל כשמם כן הם - כאבי *גדילה*

ואני ממש מרגישה חזק שאתם כבר גדלים מזה ועוד תגדלו עוד הרבה יותר!!!

 

ואיזו מקסימה את שכתבת שאת ממש מבינה בשכל שצריך עכשיו סבלנות

ועבודה

ואפילו קבעת בינך לבין עצמך שלא תעלי את הנושא חצי שנה.

ז"א את ממש מבינה שבחצי שנה הקרובה זה לא רלוונטי.

זה לא רלוונטי כי כל המארז המשפחתי זקוק עכשיו לכוחות הללו למשהו משמעותי - לקיום וחיזוק הזוגיות של אבא ואמא לכל המתוקים שכבר כאן, שזה *באמת* הדבר שילדים הכי זקוקים לו בעולם והכי מיטיב איתם בעולם, גם בטווחח הקצר וגם בטווח הארוך וגם למשפחות שהם עצמם יגדלו, זה פשוט השקעה לדורות ההשקעה הזוגית שלנו! ממש כך!

המודל שלהם הוא אתם!

ואיזה מודל מדהים שאבא ואמא עובדים על הזוגיות

לא לוקחים אותה ואחד את השניה כמובנים מאליהם

אמא כל כך רואה את אבא ורואה שהוא אדם שנוכח מאוד עבור המשפחה, בשבילה, בשביל הילדים

אבא עצמו מאוד נוכח ואוהב את אשתו ואת ילדיו

אבא מתפתח וגדל ועם ליווי מקצועי

אמא עובדת על עצמה לכבד יותר את אבא

אמא כל כך רוצה בשביל אבא שהוא ידאג לעצמו (ממש ניתן לראות את האהבה והדאגה הכנה והגדולה שלך כלפי בעלך במילים שלך... ממש מרגישה את זה חזק עד כמה את רוצה שיהיה לו טוב, אשרייך יקרה, מרגשת ממש!)

הזוגיות של אבא ואמא טובה וחזקה בכללי, זה מדהים מדהים מדהים וכ"כ לא מובן מאליו!!!

 

אז את יודעת את הדברים.

ועכשיו גם הלב רוצה להרגיש במקום הנכון והמדויק,

וללב יכול לקחת יותר זמן.

וזה בסדר אם יחד עם ההבנה השלמה הזו מגיע גם בלבול או גם תחושות אחרות כמו פחד מפספוס או כל מיני פחדים ודברים אחרים. זה באמת בסדר גמור.

 

נסי לחזק את עצמך ולומר לעצמך שעוד חצי שנה גם תהיי בת 37, 

ושב"ה יש לכם כבר כמה ילדים מתוקים

שאתם עובדים עכשיו על הבסיס של הבית, הזוגיות

והפן האישי של כל אחד מכם בנוסף - שכמובן שגם הוא מרכיב את הבית - אבא מאושר ושמח ושלם ואמא מאושרת ושלמה ושמחה,

כך שאת כבר עכשיו בהריון.

בהריון של הכוחות שלך ושל הגדילה שלך. 

בהריון של הזוגיות היותר עוצמתית שלכם (ושוב, נשמע שכבר עכשיו היא עוצמתית כ"כ "כ כ"כ!!!)

וגם בעלך היקר בהריון של כוחותיו הוא שיוכלו לזהור ביתר שאת ב"ה אחרי התהליך שיעבור עם עצמו

 

וב"ה בזמן הנכון יגיע אם תרצו והקב"ה ירצה כמובן גם הריון של עוד ילד נוסף ב"ה.

להורים חזקים. לזוגיות חזקה. להורים שלמים ומלאים ביחד וכל אחד בפני עצמו/ה.

 

אז החיים הכי לא בהקפאה יקרה, אלא הם בשיא הגדילה והצמיחה שלהם עכשיו!

בדברים הכי מהותיים שיש!

כל הכבוד לכם ממש

אתצם מעוררי השראה!

 

וב"ה אישה שכבר ילדה לפני, בגיל 37 ומעלה הפוריות שלה יכולה להיות יותר גבוהה מאשר אישה שלא ילדה כלל למשל עד גיל 40 ורק אז היא יולדת לראשונה...

וגם יש לך עוד 8 שנות פוריות לפחות ב"ה...

(אימי היקרה שתחיה ילדה את אחותי הבכורה בגיל 38, אותי בגיל 41 ואת אחי בגיל 43 כמעט ולא רק שלא הרגשנו שום חוסר, תמיד הרגשנו הכי ברי מזל שיש ב"ה!)

 

אז גם אם בגיל 38 תוכלו לחשוב על הריון,

יש לכם שנה וקצת שלמות לעבודה.

ואז ב"ה תזכו להריון ואם תרצו עוד אז עוד!

כמובן שהכל מאיתו יתברך, אבל לחזק את עצמינו באמונה, בתפילה, בדיוק בתפילה, גם על הבריאות שהכל יהיה בסדר ב"ה עם התינוק (והכל יהיה בסדר!!!)

 

וגם זה שאמרת חצי שנה זה מצד אחד לא מאוד המון זמן, ומצד שני כן מאפשר ספייס ומרחב לעשיית הדברים המהותיים הללו בנחת.

אז כן.

קחו חצי שנה.

ותראו מה המצב אז.

דברים יכולים ממש להשתנות בחצי שנה, ובטח שבשנה.

 

עוד חיבוק גדול יקרה

שולחת לך המון אהבה וכוחות וגם התפעלות ממך ומכם כזוג 

ב"הצלחה רבה רבה רבה ❤❤❤

בגילאי 35-40 יש ירידה ענקית בפוריות אצל נשים. גם אצל כאלה שכבר ילדו.

אכח יש נשים שיולדות גם אחרי גיל 40 ואפילו 45, אבל גם יש הרבה שלא מצליחות..
ואף אחת לא יודעת איפה היא תהיה ומתי תהיה אצלה הירידה בפוריות.

לכן הצעתי את האפשרות לשימור עוברים שהפותחת לא רצתה..

זה באמת עדין וכל אחת עושה את סדרי העדיפויות שלה לכל מערך הנתונים שלה, של בעלה, של המציאות, של הילדים הקיימים, וכן הלאה... ממש מלאכת מחשבת...

בגלל שהפותחת ציינה שהיא כן שלמה עם ההחלטה והיא גם חשבה עליה מהמון היבטים וראתה שכרגע זה מה שנכון להם (ואפילו שאפשרות של כן הריון כרגע יכולה חלילה לפגוע במה שהם מנסים לבנות), וכי אינה רוצה לשמר פוריות וכדומה, הרגשתי שחיזוק הכיוון של להתחזק במה שאנו מרגישים שנכון לכולנו עכשיו וב"ה לקוות ולהתפלל לקב"ה שהדברים יסתדרו במהרה וכאשר נוכל אז נצליח ב"ה.

 

אבל תודה על החידוד שהבאת, הוא בהחלט גם נכון וגם חשוב

עזרת לי לדייק משהו. והלוואי הלוואי. אני כבר יודעת על הסיכון 😔😔😔. אותו אני חווה כל חודש וכל החודש בערך. קיוויתי שאקבל בשרשור עידוד שיכול להיות שבאותה המידה עוד יהיה בסדר... אז אני באמת מודה לך על התגובה הזאת, היא מאד משמעותית לי. הלוואי 🙏🏻

עם זה בזכות מה שתיארת, על הזוגיות ועל ההורות שלנו. אז תודה גדולה גם על זה.

משמח מאוד לשמוע, ב"ה!

השם איתך.
(וגם אנחנו. זה מרחוק אבל גם משהו ❤️)

ואם כל מה שאת מתארת באמת נשמע שאין ברירה לחכות.. וחצי שנה זה לא הרבה..
מקווה שזה בסדר שאני כותבת ככה.. רק לחזק אותך במה שהחלטת כבר..
שוב חיבוק גדול!!
ושהקבה ישלח לכם הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא בתהליכים החשובים שלכם..

יכולה להביא לך את הזווית שלי.. ההורים שלי לא עצרו עם הבאת הילדים גם שהיה צריך הפסקה מבחינת המצב שלהם ואנחנו הילדים שילמנו על זה מחירים..

בעז"ה תצאו מחוזקים ויהיה לכם בשורות טובות♡♡

פעם שמעתי ממישהי שכבר עברה את גיל הפיריון שהיא בשום אופן לא מתכוונת להפסיק להרות וללדת באופן רעיוני- להתמלא בכוחות חיים ולהעביר את זה הלאה, ליצור, להתחדש...
אם לקחת את הרעיון הזה וקצת לפתח אותו- אז באמת אפשר לבדוק איפה אנחנו מסוגלים להוסיף טוב, להוסיף אהבה להוסיף אודם בלחיים של האנשים סביבנו, בין איש לאשתו בין אדם לחברו ואשה לרעותה, בין הורים לילדיהם, לילדי השכנים והחברים. והטוב הזה בהחלט יכול לתת כוח ולפעול בעוד מעגלים ולהזרים אנרגיות חיוביות הלאה.. בהסתכלות שלי זה ממש נקרא להוסיף חיים.

ואם זה לא מה שאת מחפשת, אז נסגור בחיבוק נוסף💜

אחרי הפרק הזה של הבאת ילדים. מקווה ככ שאני עדיין לא שם. תודה על החיבוק!

ופתאום חזר הריח האהוב של הקקי הנקה

את הטראומה שלנו😆
ככה היה לנו בול איך שהתחלנו טעימות, והרופא אמר שזה בגלל זה
וכמו שאמרו לך זה משתדרג עם הזמן... תהנו 🤣🤣

ריח של ביסלי רקוב

לא שמעתי אף פעם שזה אסור.

כן שמעתי שלא כדאי לאכול בחומוסיות כי לא תמיד נקי לגמרי.

אבל אני לא מומחית🙊

פליז תגידו שמותר, זה הרבה מהתזונה שלי

כי לפעמים חלק לא מבושל עד הסוף כמו שצריך ומשמש מצע לחיידקים

גם בהיריון וגם בהנקה למרות שאומרים שזה גורם לגזים אצל התינוק
חומוס זה החיים חחח

(מה שהרופאה שלי אומרת.. )
הרשימה של הדברים האסורים שאני שומעת מבחוץ נראה שמתארכת משנה לשנה..
אז.. תחליטי עם עצמך מה את אוכל ומה לא.
בהצלחה רבה ולבריאות!

כמובן רק אם לא עמד מלא בחוץ ואם תאריך התפוגה מספיק רחוק

תאריך התפוגה רחוק.
בכללי, כמה ימים לפני תאריך התפוגה של החומוס אני זורקת אותו, חומוס זה דבר רגיש בלי קשר להריון

בואי תספרי בבקשה עוד פרטים
כמה זמן אתם נשואים? האם השתמשתם באמצעי מניעה כלשהו? לכמן זמן?
מה אורך המחזורים שלך? כמה זמן לוקח לך להיטהר?
בני כמה אתם?

אני רואה שיש לך כבר 3 ילדים שנקלטת בחודש הראשון ועכשיו ניסית כבר 4 חודשים ולא נקלטת..

אז קודם כל שתדעי שה' נתן לך ברכה עצומה! רק 17% מהנשים נקלטות בחודש הראשון וזכית לזה 3 פעמים רצופות!! זה המון!!!

עכשיו בהנחה שאת טובלת לפני הביוץ (אם אתם מותרים שבועיים בחודש או יותר זה כנראה בסדר) - אף אחד לא יסתכל עלים לפני שתעבור שנה שלמה של ניסיונות.
רוב הסיכויים שבמהלך השנה הזאת תיקלטי.

בירור פוריות הוא תהליך לא נעים, ובהנחה שכבר יש לך שלושה ילדים כמעט בטוח שאין בעיה אמיתי.
ולכן תירגעי וקחו את הזמן בנחת..

הסתייגות: אם את מעל גיל 35 כדאי אולי לפנות לרופא משפחה או נשים לעשות פרופיל הורמונלי ולראות שזה לא בגלל הגיל...

בהנחה שאת צעירה יותר - פשוט קחי את הזמן!!!

בגלל שאבא שלי נפטר זה ממש קשה לי ליישם

לי לקח 9 חודשים בפעם הראשונה ובפעם השניה אמנם רק 4 אבל אחרי שנתיים מניעה ורציתי כבר וכל חודש היה קשה..
הלכתי לרופאה ואמרתי לה שמנסה כבר שנה. לא היה לה איך לדעת שלא דברתי אמת אבל...אמרה לי שלפני גיל 35 אם זה לא הריון ראשון לא בודקים כלום.. פשוט להרפות ואכן הריתי באותו חודש.
אז נכון זה קשה כל חודש אבל באמת הסטנדרט הוא יותר ממה שהיה לך עד כה..
תתפללי לד' שיפקוד אותך..

אין הרבה מה לעשות..

קשה לי להאמין שיעשו לכם טיפולים עם כל הפרוצדורות רק כי אין לכם סבלנות לנסות עוד כמה חודשים...

תשאלי נשים שעוברות ועברו טיפולים.
זאת מסירות נפש וגבורה גדולה לעבור את זה, אבל תענוג זה לא.
ולא עושים את זה בלי סיבה...

את מנסה כולה 4 חודשים! הטיפולים יכניסו אותך ליותר לחץ (אני בטיפולים..) ומה עשית בזה? זה לא מבטיח לך מיד הריון (אני כבר כמה שנים בתוך זה, כולל הפלות) זה לא שווה לך.. לדעתי..
חוץ מזה, לדעתי הלא כ"כ מומחית, כדאי לך לעשות הפרדה בין המוות של אבא שלך להריון.. המוות קשה והלחכות קשה, אבל זה לא שהתינוק/הריון יהיה תחליף לאבא, נכון? זה שני דברים שונים, אז הייתי ממליצה לך לנסות להפריד בין הקשיים האלו..

אין קשר בין הדברים. הפטירה של אבא שלך היא צער וכאב גדול ממקום אחד, והציפייה לילד היא משו אחר.
מסכימה עם כל מי שכתבה לך גם שטיפולים זה תהליך קשה פיזית ונפשית (לפחות ממה שיצא לי לקרוא פה), ויש לו גם תופעות פחות נעימות. את מחכה באמת מעט זמן יחסית אם כי סה לא מעיד על גודל הציפייה והאכזה, אבל בכל זאת.. תני לגוף שלך לעבוד בצורה טבעית.
תנסי אולי דברים אחרים אם את רוצה לעשות השתדלות כמו דיקור, שיח אברהם..
חיבוק ❤️

ארבעה חודשים ומעלה מכך זה סטנדרטי ביותר.

אבל זה פשוט יכול לקחת זמן.
מי שזכאי לדרגה בסוף יקבל את הכסף, השאלה מתי...

אני מקווה שעד שנה הבאה הם יתפסו על עצמם, אבל מה שאני הייתי ממליצה לעשות, לשים כבר עכשיו סכום בצד כל חודש בשביל זה כדי שלא תהיה לכם ירידה גדולה מידי במידה ובהנחה תתעכב.

למה השנה יש כל כך הרבה בעיות ואנשים עד עכשיו בלי דרגה?!

מפחיד אותי ממש כי זה לא סכום קטן שאפשר לשים בצד
שני ילדים זה 6000 שח

זה באמת בגלל הבעיות של ליברמן
אבל כן כדאי לשים בצד כמה שאפשר..

מה שקרה השנה זה שהם פתחו את מועד הגשת הבקשות נורא מאוחר. אז חלק מהאנשים שנתקעו עם הטופסולוגיה, עדין מתמודדים עם זה. אבל מי שהגיש מיד את כל הטפסים כשנתפתחה הבקשה, קיבל די מהר את הדרגה. התקנה של ליברן ששוללת.הנחה מאברכים בכל מקרה נדחתה לשנה הבאה.
ובלי קשר המחשבון סימולטור הזה די פח. לי יצא שאצטרך לשלם 1800, ובפועל משלמת 1100.

דברים שאפשר לעדכן רק אחר כך, למשל מערכת שעות שמשתנה, ועדכונים כאלו גם לוקח להם המוווון זמן. וזה לא משהו שתלוי בנו.

הבנתי גם מחברות שמי שבעלה אברך, בכלל לא היה ברור איזה טפסים צריך להגיש. אז זה גם לא תלוי בהם וגורם לגרירה של כל העניין הזה

ששנה שעברה הגשתי בדיוק אותו דבר וזה היה בסדר
ואחרי שכבר אמאו לי מה להגיש שוב והגשתי החליטו שיש עוד דברים שהם לא בסדר

זה מבאס שזה ככה נמרח.. החוויה שלי היתה שונה, אבל נשמע שאכן יש כאלו שצריכים להתמודד עם הסיוטים של הבירוקרטיה הישראלית

אם המערכת מעודכנת מתחילת שנה אפשר להגיש כבר אז, אבל אצלי היה שינוי והייתי צריכה לעדכן

העניין הוא שכאן זה מעבר לבירוקרטיה הישראלית, משהו שני בין טיפשות לעוול.
החל ברצון של ליברמן לבטל את הסבסוד לאברכים, המשיך בזה שזה חייב להיות בלי 'ום התראה, חודשיים לפני תחילת הלימודים. המשיך בזה שבגלל ניהול מאבק משפטי אף אחד לא יכל להגיש בקשה, ואז הם מתפלאים שיש עומס.

כל אחד היה יכול להיבן שזה מה שיקרה, היו להם חודשים להתכונן לזה. ופתאום יש עומס, הפתעה.

הסתדרת בסוף?

אבל אני עוד הגשתי יחסית מוקדם, ברגע שיכולתי הגשתי את המערכת ובכל אופן לקח להם כמעט חודשיים לטפל בזה.
אבל לכן אני יכולה להבין שזה לא קשור לזה שההורים התמהמהו עם הגשת דרגה, אלא לכל המערכת

יצא לנו 1100 ומשלמים 960

מה שאוהבים.. או ערב סרט. יש משחקי בריחה שמזמינים הביתה.. מה אתם אוהבים?

לדיסני פלוס שהגיע לארץ!
(עוד לא הסתכלתי שם האמת אבל זה אמור להיות היום)

כתבה של ערוץ 14 על ערוץ דיסני פלוס, שעכשיו הם מחדירים מסרים פרוגרסיבים להט"בים לילדים בתוכניות החדשות

לא יודעת באיזה רמה, רק אומרת שימו לב ואל תתנו לילדים לצפות בהכל בעיוורון

יש לך המלצה?

פעם חברה הזמינה אליה ובאתי ועשינו ביחד
אשאל אותה מאיפה בדיוק
היה סופר מוצלח
מגיע טאבלט עם משימות מענינות ומוצלחות ובסוף שליח מביא משהו כשמסיימים הכל

מכירה רק חברה אחת כזאת והיה רשום עליה 18+
אז חשבתי אולי לא מתאים לדתיים

בהחלט ראוי לחגיגה

אפשר בבית-

ארוחת ערב טעימה, עם יין (או כל שתיה שאתם אוהבים ומפנקת אתכם), כוסות, נרות, לא הרבה אורות דלוקים..
אפשר לתכנן סרט ביחד ולקנות גלידה / פופקורן / חטיפים

אפשר להכין משהו ביחד - לקנות את החומרים המתאימים

לעשות אחד לשני משאז' עם שמן / נרות / מוזיקה

 

 

תודה!

לק"י

דחוף!!!!בדיקה בטא | ערוץ ７

בשורות טוב ובריאות לך ולעובר!

לא היו תופעות לוואי

אין לי מושג לגבי הבטא, בהצלחה!

שהיום הייתי שפוכה מעייפות שזה תופעה.. מקווה שאצליח להתרגל לזה..

גם בהפלות שהיו לי, שהיו בהתחלה, הייתי ממש עייפה, הייתי מסוגלת לישון מלא!

אבל אין לדעת אם זה קשור או היה קורה בכל מקרה.
הביאו לי בשלב מאוחר כשבדרך

בתחילה לא בגלל דימום

קצת יותר מאוחר לקחתי שוב בגלל דימום ולא עזר בכלום

 

אולי שווה לדבר עם מישהו קרוב?
אולי טיפול קטן, בשביל לקבל את המצב ואת עצמך
אולי עכשיו הכל נראה רע, אבל בעזרת ה זה יעבור
חיבוק ענק
ונשיקות לקטן/ה

התחושות שלך מוכרות לי גם מחווית הלידה האחרונה שלי, (שלא הייתה בקיסרי)

מבינה אותך
ואין לי כ"כ משהו חכם להגיד..

אבל מה שהייתי רוצה שיגידו לי זה שזה בסוף ניסיון באמונה..
כמובן לא סותר שכדאי לעשות תהליך טיפולי ולמצוא דברים שעוזרים להתמודד..

בכל מקרה נשמע שעכשיו קשה לך ממש, והכי טוב שפשוט תתני לזה את המקום של זה אז חיבוק גדול גדול גדול!!!!!!

יקרה .
נשמע שהקושי שלך לא ממש קשור לקיסרי שעברת. וזה באמת מתסכל. אלא לזה שאת אחרי לידה וכנראה לא מצליחה להתאושש כמצופה.
יש דרך לטפל בזה- כדאי ממש בהקדם לגשת לרופא או לאחות גם בטיפת חלב ולשתף מישהן בחיים האמיתיים.
יש דרך להוציא אותך מהבוץ הזה.

חיבוק גדול.

ניתוח לא מתוכנן זה הלם ודבר מאוד גדול.
כמובן שזה מצטרף לרגישות הגדולה של אחרי לידה
אבל זה בהחלט טריגר משמעותי

כמו שכתבו כאן קיסרי זה בהחלט טריגר לעצב הזה. אבל כשעוברת כמעט שנה זו כבר לא קצב התאוששות בריא. ובעיני את זקוקה לטיפול באופן דחוף!!!!
ושוב, ממליצה לפנוץ לאחות טיפת חלב או רופא משפחה בהקדם.

איזה רגשות קשים ומבלבלים
בע"ה בעתיד את תוכלי ללדת רגיל!
בכל מקרה אם את רואה שזה משפיע על התפקוד היומי שווה ללכת לקבל טיפול. את מלכה, לא מגיע לך לסבול!

אולי שווה לעשות עיבוד לידה?

אבל על הלידה שרצית. ולא היתה לך.
השלבים של תהליך האבל ידועים, אבל כמה זמן לוקח כל שלב לכל אדם זה אינדבדואלי
אם את מרגישה שיהיו לך את הכוחות לעזור לעצמך לעבור את כל השלבים בשלום- -עשי זאת, ואם לא, תעזרי במישהו חיצונית.
ובכל מקרה תזכרי שזה כאב חזק שיישאר תמיד אבל העוצמה שלו תהיה הרבה יותר חלשה. מחר תאיר השמש!!

מקיסרית לקיסרית
שגם אני ״התאבלתי״ על זה תקופה
ועד היום יש משקעים …

כמה זמן את אחרי לידה?

זה לא עובר

הרגש הזה
והמקום בו את נמצאת
בכל מקרה
היןם להכל יש פתרון
❤️

גם אצלי הלידה הראשונה (לפני שנתיים) נגמרה בקיסרי
וזה שוק
והלם
ולגמרי צריך לעכל בשלבים.
לי עזר לחשוב ולדעת שהקב"ה מכין לכל אחד את המסלול שלו בחיים, ואת מה שהכי מתאים בשבילו. ואם הוא החליט שככה אני אלד, ושיהיו לי x ילדים, ולא כמו שחשבתי, אז זה כנראה הכי טוב בשבילי.
צריך לנטרל רעשי רקע
אם יש סביבה שעושה פרצוף-להתעלם
לא לחשוב מה היה אם..
ולהתפלל על העתיד.

גם אני הרגשתי שהמניעה אחרי הניתוח כפויה, וחברות ובנות משפחה שילדו אחרי היו בהריון שוב לפני, אבל שוב, כל הזמן אני מזכירה לעצמי שזו התכנית שה' הכין לי.

וב"ה לפני קצת פחות מחודש זכיתי ללדת בלידה רגילה!! אחרי הרבה חששות, ו'מה יהיה?', ו'אם יהיו לי רק חמישה ילדים כשלכולם יש יותר?' (חששות שעוד לא עברו, כי תמיד אני מועדת יותר לניתוח).
אז צריך הרבה תפילות, כמו כל דבר בחיים, ולהבין שהכל זה מאלוקים, וזו הדרך שהוא בחר בשבילך.

אולי כדאי ללכת לעיבוד לידה, אולי לעיבוד באופן אחר, אבל להוריד את התיק הזה ממך. כי הוא כבד.

ועכשיו את איתנו עם הילד/ה בריאים ושלמים...
תנסי לברר מה כל כך מפריע לך, החלום שהתנפץ?
לפעמים החיים מובילים בדרך שונה משחשבנו אבל תמיד זה למטרה בסופו של דבר.
אולי לנסות עיבוד לידה מקצועי אם קשה לחזור למסלול

חשוב לטפל

לדיכאון אחרי לידה
זה לא סותר שצריך לטפל בדיכאון
בבד בבד עם עיבוד לידה וטיפולים מרגיעים לגוף כמו עיסויים רפלקסולוגיה וגם לשלב ספורט

שנה אחרי לידה להרגיש כמו שאת מתארת זה לגמרי נורה אדומה !! לדיכאון אחרי לידה
ויש איך לטפל
וחובה לטפל
תרגישי טוב יקרה

אני לא בדיכאון, אני פשוט מאוד עצובה ומאוכזבת

אל תיקחי את זה כדבר רע! זה עניין הורמונלי לחלוטין, ומטפלים בו בדיוק כמו שמטפלים במחלות פיזיות.
עצב ואכזבה לא מובילים לחוסר תפקוד מוחלט כמו שאת מתארת. הם לא מובילים לתחושות כאלה קשות מול הגוף שלך. (ואני באמת כותבת את זה מניסיון, של שני הכיוונים - דיכאון וקיסריים).
בבקשה תפני לטיפול! זה לא ישנה את העבר, אבל זה בהחלט יכול לשנות את היחס שלך אליו, ומכך גם את ההווה ואת העתיד.
הרי לא תרצי שתחושות העצב והאכזבה הללו ישפיעו עלייך לכל החיים, נכון?
אנשים עוברים דברים קשים בחיים, אפילו אובדן של אנשים קרובים, ובכל זאת מתרוממים מזה וממשיכים *לחיות*, במלוא מובן המילה.
מגיע לך לחיות, ולחיות באמת... אל תתני לקושח הזה שעברת בחייך לשנות לך את כל החיים...

בוודאי. מותר גם להתאכזב ולכעוס.
רק כשהכל בגוף עובד כמו שצריך יש תהליך טבעי של אבל אמיתי על החלום ובעקבות אכזבה גדולה.
אבל בסיום התהליך יש השלמה כלשהי.
את מתארת תחושות שאם הן היו חודש אחרי הקיסרי כולנו היינו כמובן מחבקות אותך. אבל אומרות לך שזה יירגע עם הזמן ושאין מה לדאוג.
אבל את שנה אחרי. עם תחושות שכבר לא תואמות להחלמה תקינה. עם חוסר תפקוד (לא עובדת, הבית, לא נהנית ממגע). ועם עצב גדול.
לא מאבחנים מהפורום. אבל זה נשמע כמו דיכאון. ממש. וזו לא אשמתך. היה לך קשה באמת. ובדיכאון פשוט חסר קצת חומר כימי במוח שגורם לקושי להתמתן. ולהיפך. החוסר גורם לו להחמיר ולחושך לכסות כל חלקה טובה. ולכן ממש ממש ממש חשוב מאוד מאוד מאוד לפנות לאבחון וטיפול. כדי להציל אותך. את התינוק. את הבעל. כי מגיע לך להבריא. זו ממש מחלה. כי מגיע לך לחזור לשמוח. למסגר את החוויה הקשה במקום המתאים לה (אני יודעת. עברתי פעמיים קיסרי חירום. בראשון עוד שלפו לי עם ואקום בקיסרי. בשני הילדה יצאה ועברה החיאה). אבל זה רק חלק קטן מכל הטוב שבחיים. ב''ה. מגיע לך לראות ולהרגיש את זה. בבקשה תראי לבעלך את השרשור אם אין לך כח לפנות לבד לטיפול. זה פיקוח נפש!! כדאי גם לעשות בדיקות דם ולבדוק חוסרים. אם חסר לך די, בי 12 ועוד. זה גם גורם לחולשה שאת מתארת וגם לעצב. אז גם למלא מאגרים. דואגות לך באמת.

כמה כואב לקרוא אותך
איזה משבר את עוברת
אני רוצה לכתוב לך את מה שעולה לי בהקשר למה שאת מתארת ומקווה שיהיה לתועלת

1. אני חושבת שקודם כל, אם את אכן לא הולכת לעבודה בגלל התחושות שתיארת ואת בירידה בתפקוד, אז חשוב מאוד לטפל. בנפש כמו במקביל בגוף.
ברור לי מבחוץ שיש השפעה וקשר בין שניהם, ואם תמשיכי לשבת בבית במצב שלך בלי להיעזר בתמיכה, את עלולה להידרדר לדכאון. כבר ממה שאת כותבת נשמע שאת בדכאון. ועם עזרה נכונה תוכלי להרגיש יותר טוב. לא מגיע לך לסבול מעבר למה שכבר עברת.

2. קטונתי מלהבין את גודל השבר שבציפייה ללידה רגילה שנגמרת בקיסרי, אבל אני כן מבינה באכזבות שנובעות מציפיות שלא התממשו. וזה אכן קשה.
ועם זאת, זה לא אומר שהשם לא איתך. את אחרי,ברוך השם בריאה ושלמה, וגם התינוק/ת ברוך השם. כנראה שבלידה רגילה התוצאה יכלה להיות קשה חס ושלום, ובהסתכלות הפוכה שאולי לא מדברת אלייך כרגע - השם איתך דווקא כי עברת ניתוח קיסרי. כי אחרת יכל להיות מסוכן. כי זה מה שנכון לך במסלול שהשם ייעד לך וזה לא תמיד קשור באופן ישיר לכמות התפילות, ומה שכל אחת עוברת זה מה שהיא צריכה לעבור ולפעמים לא נבין את זה ולכן את צריכה עזרה בעיבוד הציפייה אל מול התוצאה.

3. באותה מידה שילדת בקיסרי ועכשיו את צריכה להימנע מהריון תקופה, יכל להיות מצב שגם אחרי לידה רגילה לא היית רוצה עוד ילד במרחק הזמן הזה מהלידה, או שהיית מניקה וזה היה מונע ואחרכך יכול לקחת זמן גם כן , גם אם חברותייך כן נקלטו וכביכול 'התקדמו' ממך.
או בקצרה - לא בהכרח שילדה רגילה הייתה מביאה אותך להריון נוסף בנקודת הזמן הזו

4. אני לא יודעת מה מספר הלידה שעברת, אבל אם מדובר בלידה ראשונה קיסרית אז תוכלי בעז"ה שוב לנסות ללדת רגיל ולהיכנס להריון בתום השנה, אבל לא כשאת חווה כזה קושי. את צריכה לשקם את עצמך פיזית ונפשית ולצאת מהדכאון שאת חווה.

חיבוק גדול ❤️

מותר לך לכאוב,הגיוני שאצלך זה נושא מטען כבד וזה בסדר!
ברור שחוויות של אחרות לא רלוונטיות פה וזה לא בדיוק הקיסרי אלא כל המהלך שאת אישית עברת.
אבל ממש לא כדאי להיסחב עם המטען הזה עוד...

ממליצה לך ממש ללכת לכמה פגישות לעיבוד לידה,עברת חוויה טראומתית עבורך בגוף ובנפש ושווה לעבד אותה ולתת לעצמך תמיכה ומענה כדי להצליח להתמודד איתה ולהמשיך את החיים בשמחה וברוגע
אם יש באזור ברור שעדיף דווקא מישהי שמתמחה בזה אבל כל אשת מקצוע מתחום הפסיכולוגיה תוכל לעזור מן הסתם

בהצלחה!!

תפני בבקשה לטיפול כמה שיותר מהר... חבל שיהיה לך ככה

ממליצה ממש על עיבוד לידה,
ואולי גם טיפולים לגוף כמו דיקור, עיסוי ועוד..

ואם את רוצה את מוזמנת לפנות בפרטי, עברתי גם קיסרי טראומתי..

ולגמרי למנוע הריון.
חיבוק גדול ובהצלחה.

בס״ד

חיבוק יקרה!!!

החלק הזה שכתבת,
על כל התפילות שהתפללת,
כשבסוף התוצאה הייתה אחרת כל-כך,
וכל השבר שאת חווה סביב זה מאז -
זה פגש אותי במקום מסוים שאני מתמודדת איתו בתקופה האחרונה... ומתוך המקום הזה רציתי לכתוב לך.

אני מרגישה שלקבל ״לא״ מריבונו של עולם,
כשמדובר במשהו שהוא באמת בנפשנו,
זה אחד הדברים הכי מטלטלים שיש.

וברור שבשכל אנחנו יודעות שה׳ לא חייב לנו כלום.
אבל הרגש לא תמיד נמצא במקום של השכל.
לרגשות יש את הקצב ואת הדינמיקה שלהם...
ככה ה׳ ברא אותנו...

אז אנחנו מרגישות כל מיני דברים...

כמו...
תחושה של סתירה בלחי...
תחושה שהאמון שלנו נבגד...
תחושה שאם ככה אז אולי מוטב להפסיק לבקש בכלל...
תחושה של שבר בקשר בינינו לבין הקב״ה...
תחושה של זעזוע של עולם האמונה שלנו...
תחושה של פחד - הנה, פגשנו סבל. הנה, פגשנו כאב. הנה, חווינו ניסיון. ומי ערב לנו שלא יהיו עוד אחרים כאלה? ומה עוד צפוי לנחות עלינו ככה? מאיזה סבל עוד נסבול בעתיד? וקשה לעצור לדמיונות ולתמונות העצובות שיכולות לרוץ לנו בראש...

והדברים האלה, הכאב, הפחד, האכזבה והבלבול עלולים להביא אותנו לעוד כל מיני רגשות לא קלים -

- של ניכור ו/או כעס כלפי הקב״ה
- של אכזבה מעצמנו ותחושה שאנחנו לא ״עומדות בניסיון״ ושבעצם האמונה שלנו לא כמו שחשבנו שהיא...

זה יכול להשפיע על הדימוי העצמי שלנו מול עצמינו,
מה שבעצמו משפיע על הכוחות ועל האנרגיות שלנו ביום-יום,
וזה יכול גם להשפיע על היכולת שלנו להמשיך לעבוד את ה׳ כפי שהיינו רגילות...

וזהו.
זה מה שרציתי להגיד לך.
שאני שומעת את השבר הזה שלך.
שזה שבר אמיתי.
שבשבילך, זה באמת ניסיון.
שזה נוגע בדברים מאד עמוקים בך, בעבודת ה׳ שלך, ביחס שלך להקב״ה, בעולם האמונה שלך...
אלה דברים קיומיים ממש...

זה בעיקר מה שרציתי להגיד לך, מהלב שלי.






















(חשבתי להגיד לך עוד 2 דברים, אם מתאים לך.

1. זאת תקופת מעבר. את בדרך לרמה אחרת. להבנות חדשות. לאמונה מחודשת ולחיבור מחודש ועמוק יותר לקב״ה. תקופות המעבר האלה הן דבר מייסר הרבה פעמים. כותבת את זה ממקום של חוויה של מעבר מייסר מאד גם. אבל להסתכל על זה ככה עוזר להיות עם מספיק אוויר כדי לעבור את הקטע הזה. את לא תרגישי ככה תמיד בע״ה. בע״ה יום אחד שוב תצליחי לראות שה׳ איתך, ושלמעשה הוא לא באמת עזב אותך, כמו שזה מרגיש היום.

2. אחד הדברים היפים שניסיונות של היום עשויים להעניק לנו, זאת היכולת שלנו מחר לסייע לאחרים. הניסיון (במובן של אתגר וסבל) מעניק לנו ניסיון (במובן של כישורים ויכולות) שיכול לחולל כמויות בלתי נגמרות של טוב סביבנו. למה זה צריך להיות ככה? אני לא יודעת. אני לא מבינה חשבונות שמיים. אבל זה משהו שאני רואה בחוש. הניסיונות של היום מכשירים אותנו לא פעם להיות השליחות של מחר. ואז מתגלות המון משמעות ושמחה - כי אין כמו להיות האדם הנכון עבור מישהו שזקוק לתמיכה או לעזרה.

אני מקווה שזה נותן לך טיפה אופק.

ואם את לא שם,
אם אין לך שום אפשרות להתחבר למילים האלה,
אז אני פשוט אחזור להתחלה:

אני מבינה אותך.
ואת צודקת - זה פשוט כואב.
וחיבוק גדול.
ויהיה טוב נשמה, את עוד תראי ❤️)


שיהיה לך רק טוב אהובה ❤️❤️❤️❤️❤️❤️

בס״ד

מרגישה זכות...

תודה רבה רבה על זה!!

בס״ד

אני ככ בתוך זה עכשיו שזה נכתב ממש מהלב למקלדת. זכות שזה פגש אותך בדרך 🤍

מישהי שקרובה אלי דיברה בדיוק כמוך גם שנתיים אחרי הלידה. הלכה לעיבוד לידה אצל פסיכולוגית ושינתה את ההסתכלות מקצה לקצה.

אני חושבת שהגעת למצב חריג...
עברתי גם דיכאון אחרי לידה (דווקא אחרי לידה רגילה וטובה) והתחושות הקשות וחוסר התפקוד שאת מתארת ממש נשמעים כמו זה.
קיסרי זו חוויה קשה ומלאת השלכות. נשמע שהוא היה הטריגר להתפרצות הדיכאון, אבל אין מה להאשים אותו בלעדית בדיכאון (כמו שכתבתי - דיכאון אחרי לידה עלול להתפרץ גם בלי טריגרים משמעותיים).
ממש מבקשת ממך לפנות לטיפול! טיפול בדיכאון, שיעזור גם לעיבוד התחושות הקשות שאת סוחבת איתך מהקיסרי. בתור התחלה את יכולה לפנות לארגון ניצ"ה.


וכותבת גם עידודים (אם כי נשמע שאת עוד לא במקום הזה עכשיו) - קיסרי אחד הוא לא ערובה לכלום להמשך! הצלקת דוהה, וגם ככה היא במקום בלתי נראה כמעט. בע"ה אפשר ללדת אחר כך רגיל (ואפילו לא חייבים שיהיה הפרש גדול מדי - הפרש של שנה ותשעה חודשים-שנתיים הוא הפרש יפה וצפוף מספיק), ואחרי עיבוד לידה נכון - אפשר אפילו כמעט לשכוח מהחוויה הקשה של קיסרי.
ואפילו (כן, אפילו אני כותבת את זה) - גם ללדת בקיסרי בלבד זה לא סוף העולם... יש "חיסכון" בצירים, אפשר לתכנן את זמן הלידה, יש יותר זמן להתאוששות בבית החולים, ובעיקר - יש אחר כך תינוק בריא ושלם, שהרי בשבילו עוברים את כל זה, נכון?
מחבקת אותך מרחוק, ומתפללת עלייך שתמצאי את השלווה ואת הבריאות לנפשך

ומה שכתבת למעלה

וגם לגבי הקיסרי..

חוויתי גם קיסרי מאכזב מאוד אחרי לידה ממושכת וקשה

בלידה ראשונה

וזה קשוח וכואב אבל לא סוף העולם!

ב"ה שיש תינוק ואמא בריאים ומה יהיה בהמשך..

זה רק אלוקים יודע.

במילא הוא מתכנן ומנהיג ואנחנו רק יכולים לרצות לנסות ולהשלים עם המציאות

ולשמוח במה שיש לנו..בתפילה ותקווה לעתיד שיהיה קל ושמח בעז"ה

(למנוע שנה זה גם לא סוף העולם..ביננו בדרך הטבע טוב לאמא ולתינוק לחכות לפחות שנה לפני הריון נוסף. לתינוק, אמא מניקה רגועה פנויה , לאישה עצמה שמחלימה ולזוגיות ועוד ועוד)

 

 

אגב מאז ילדתי עוד 2 ילדים בלידות טבעיות ב"ה

ככה שאין לדעת

 

תפני לטיפול ! חובה ואחריות עבורך ולתינוק שלך

את בוגרת קיסרי גם? לא מספיק עוקבת🤐 אבל זכור לי שכתבת על זה אולי

תבררי לפני כן למה הצ'ק.

מנגד יש לנו הוראת קבע לא מוגבלת.
ככה שהם יכולים לגבות מאיתנו כל סכום. אז כנראה זה על אותו משקל.

גם את זה הם בקשו

לא הבנתי את השאלה.
גובים מאיתנו כל חודד סכום קבוע .
והיה חודד ששילמנו בבי אחת 4 בערך. ולא הייתע צריכה לעדוצ ךעולה מיוחדת הם פשוט לקחו.
לבקד מכם גם וגם נשמע לי תמוה מאד

עד איזה סכום תקרה ניתן לגבות

ואם הם פתאום יחייבו בסכום שאין אותו ביש, ון ויכניסו את בעל החשבון למינוס או יגרמו להיעזר ההוראה.
בכל אופן, אולי כדאי להגביל את הוראת הקבע לסכום שהוא מעל הסכום החודשי אבל לא פתוח לגמרי.

ככה שהם לא יכולים לחייב ולהכניס אותנו למינוס.😅
ההוק פשוט תחזור.

כשבאמצע שנה רצו לגבות סכום גבוה יותר בגלל הפרשי דרגות אני ידעתי עליו מראש והכנתי להם מספיק כסף בעוש כדי שההוק לא תחזור.

אם כן, את לא חייבת. זה לא תנאי לרישום.

כדי לשאול אותה
אם זה לא תקין הם ירדו מזה מיד ברגע שיבינו שאת פונה למי שמעליהם

לא זוכרת עכשיו בדיוק מה עושים, אפשר אולי לשאול מישהו בבנק או עוד

לכתוב, לא יודעת נוסח מדויק, אבל משהו דומה ל: מוגבל לסכום של עד... ובעדכון בעל ההמחאה.... צריך פה בנקאי שיתן נוסח נכון

שמוגבלת עד 4000 לחודש לכל ילד.
שום צק פיקדון. לא ברור כל כך על מה פיקדון כשעושים הוראת קבע