פורום הריון ולידה (עמוד 1458)

כותרת מצחיקה אבל לא.. חודשיים וחצי אחרי לידה. עם עוד קטן נוסף (במסגרת). נקרעת כל השבוע בין תמרונים של נקיונות הנקות ומה לא.. בקושי שניה אחת לעצמי. עשיתי את רוב הבית והוא עושה קצת וחושב שעשה המון. אם אני לא עושה הוא לא יעשה. אומר שאני מדמיינת ושזה לא ככה. אבל המציאות מראה אחרת. עושה תרגילי כושר ותרגילי נשימות ועוד שטויות למיניהן כשכל הבית על גלגלים ואומר כל פעם "זה רק 5 דקות". אני מניקה את הקטן ואומר לי "זה בא לך בטוב ההנקה הזאת" בצורה שכאילו אני עוקצת מנוחה כשאני בכלל מחכה שהקטן רק יסיים כדי להמשיך בניקיונות. הברקתי את כל המטבח, את הארון של הספרי קודש, את הסלון ומה לא . מבשלת עושה כביסות נותנת לו זמן לעצמו (עובד חצי משרה) ומה לא עושה בשבילו. וגם הוא עושה אבל בקושי.
ולמה הגיעה הסטירה היום? בזמן ההנקה ביקשתי ממנו שיכבה את האור שהקטן יוכל לישון והוא בכלל לא הסתכל עליי וסתם כתב משהו על הדף. וכאילו התמהמה בכוונה. כמה חוסר רגישות יש בבן אדם אחד?? והתחלנו להתווכח ואז הוא עשה איזשהו פרצוף משום מקום והסתכל עליי כשדיברתי. והוא עושה את הפרצוף הזה לפעמים כשמסתכל עליי, זה הבעת פנים עם השיניים קצת בחוץ. ותמיד כשהוא עושה את זה אני מרגישה שהוא מחקה אותי. לועג לי. אני יפה מאוד. תמיד אמרו לי אפילו שלא הרגשתי ככה וגם הוא אומר לי. היה לי גשר כשהייתי קטנה ועם הזמן השיניים חזרו לבלוט לא משהו רציני אבל כן ניכר לעין. והוא הסתכל עליי עם הפרצוף הזה והרגשתי מושפלת. כולי מסריחה אחרי יום ארוך. לא מטופחת כבר יותר מדי זמן. לא קניתי לי כלום לחג בזמן שהוא נוסע ומחפש חליפה ואפילו לא שואל אותי אם יש לי מה ללבוש. עם ביטחון ברצפה כי לא מטפחת את עצמי ובקושי אוכלת ושותה נורמלי. מותשת. פשוט מותשת. מודעת לזה שיש לי הרבה כוחות לעשות ואז נקרעת לגמרי מבלי לחשוב על עצמי לרגע.. ופתאום הפרצוף הזה.. כל הכאב שהיה לי מהמחשבה שהוא ככה מחקה אותי התנקז לרגש שלא ידעתי להכיל ופשוט יצא כסטירה. אמרתי לו שאני יודעת טוב מאוד מה הפרצוף הזה מביע. והוא אמר לי שעשיתי טעות עם הסטירה הזאת. הלך והסתגר בחדר בזמן שאני ממשיכה לנקות למרות שסיכמנו שננקה ביחד.אחרי חצי שעה התאפס על עצמו ובא לנקות וזהו. לא מדברים.
למה אני שמה את עצמי תמיד בסוף? למה אני לא יודעת לשים גם את עצמי בזוגיות הזו? הוא כן מנסה לדחוף אותי לדברים אבל אחכ נותן הרגשה שכאילו מה הוא עשה. וכשאני מאפשרת לו הכול זה כאיתו מובן מאליו. הוא לא אברך ואני המפרנסת העיקרית כל הנישואין שלנו ובקושי קונה לעצמי. בקושי מרשה לעצמי דברים. רוצה להיות חזקה ולשים את עצמי לפעמים במרכז. אני מותשת ועייפה. ומחר אין מסגרות ואני עם שני הקטנים בבוקר לבד ואין לי כוחות. ולא יודעת אם להגיד לו בכלל שזה הרגיש כאילו הוא חיקה אותי אני בטוחה כמעט במאה אחוז שזה מה שהיה אבל מתביישת להעלות את זה בכלל.
בקיצור אני שבורה. ובחיים לא טוב להיות טוב מדי כי לא סופרים אותך. מרגיש לי שהוא היה צריך לקבל אישה אחרת שלא תעשה לו חיים קלים מדי. כי באמת שאני מאפשרת ונותנת לו הכול מכל כל. גם על חשבוני. ועם כמה שהוא כביכול יכול להגיד מילים טובות, יש בו המון אנוכיות ועצלנות, וחוסר הערכה ומניפולטיביות. תמיד מה שיש לו הכי חשוב והכרחי. אפילו שזנ דברים כל כך לא במקום ולא בזמן.. ואני מאפשרת..

ואין לי כוחות להתקלח. אני בן אדם שחייב כל יום להתקלח וגם אתמול לא התקלחתי ומרגישה מגעיל. ובא לי לבכות ולברוח.

מנסה להבין איך טכנית זה מסתדר

אז ב"ה היה לנו חג מעולה!
אירחנו והיה ממש כיף!

אבל נשארתי עם בעיה קטנה גדולה:
האורחים שלנו הביאו לי מתנה סט יוקרתי של מחבתות (ראיתי מאחורה פתק של מחיר: עלו 600 ש"ח!!)
הבעיה: הם הזהירו אותי מליון פעמים על הוראות השימוש שלהן: לא להשתמש כשהן רטובות, לא לחמם על חום גבוה מדי, לא לקרר במים וכן הלאה..

אנחנו בית זורם של בלאגניסטים שמחים. הילדים מבשלים איתי במטבח.
כלים נהרסים אצלי בתדירות גבוהה.
אין מצב שיקפידו אצלי על הוראות שימוש כאלה.
המחבתות שיש לי בבית עולות בערך 20-30 ש"ח וכשנהרסות אני קונה חדשה בלי לחשוב פעמיים.

מה אני אמורה לעשות עם המתנה??
אין פתק החלפה ואני לא יודעת מאיפה הם קנו.
הם אורחים שיבואו לכאן פעמים נוספות ועשויים להתעניין בשלום המחבתות שלהם..
אין מצב שאתן לילדים להרוס אותן וגם אין לי מקום מיותר במטבח לאחסן אותן.

האפשרויות היחידות שיש לדעתי הן:
לאחסן אותן סגורות מעל הארון במטבח כדי שכל פעם שהאורחים יבואו הם יוכלו לראות כמה יפה אנחנו שומרים על המחבתות במצב "כמו חדש"
או למצוא דרך כלשהי להסביר את הבעיה לאורחים ולהחליף את המתנה לפחות למשהו שיהיה אצלי במטבח יותר שימושי.
(אתמול לפני שהם הלכו הם אמרו לי חצי בצחוק שאם אני לא מתכוונת לשמור היטב על המחבתות עדיף שהם יחליפו לי אותן בסירים של סולתם.. עכשיו שגיליתי את המחיר אני מבינה שאפשר בכיף לקנות בסכום הזה כמה סירים איכותיים של סולתם שיהיה מותר לי להשתמש בהם חופשי בלי לפחד שיהרסו לי..)

מה הייתן עושות?
ממש לא נעים לי לבקש מהם להחליף את המתנה..
אבל ממש כואב לי שהם הוציאו 600 שקל כדי לקשט לי את הארון העליון במטבח במתנה תקועה..