ושום דבר לא הרגיע אותה!
מקווה שמחר יהיה טוב יותר!)
מתואמת
אני גם הייתי משתגעת ומתחרפנת. בעיניי זה בסיסי בשביל התנהלות נורמלית.
כאילו... רק לעדכן, זה השקעה מינימלית בשביל השותפות ביניכם.
השותפות הבסיסית באמת מתערערת כשאפשר לפתע להפיל עלייך משהו כזה. כאילו זו עובדה מוגמרת ואין התחשבות בדעה שלך.
אבל...
מתוך המקרה הזה לא הסקתי שהוא נצלן או מניפולטיבי.
היתה לי מחשבה שאולי הוא ממש רחפן,
או שאולי הוא בכלל לא מודע לכמה שזה משגע אותך.
האם את לא ממהרת לקבוע לך בתודעה שיש לו תכונות כ"כ רעות?
כי מאוד קשה לחיות עם מישהו שאת מייחסת לו תכונות כאלה.
אם את מצליחה לראות בו את הטוב- זה לא אומר שיש הרבה רגעים יפים?
כי ממה שאני מכירה, כדי לראות את הטוב צריך להרגיש סימפתיה ראשונית לבן אדם שמולך...
לחיות עם נרקיסיסט זה אכן קשה מאוד (מניסיון קרוב במשפחה).
הנרקיסיסט צריך דווקא מישהי שלא תפחד לעמוד על שלה מולו.
ועדיין, אולי בגלל שאני במקום אחר תודעתית ורגשית אאני מרגיש שהוא לא רלוונטי לי יותר בקטע הרגשי. הוא לא תופס אצלי מקןם רגשי, לא מנסה גם כמה שזה עצוב לומר. מאז שהבנתי את העניין עם הנרקיסיזם, התעוררתי למציאות אחרת של הישרדות. אני חייבת לשמור על עצמי ועל הילדים כרגע. 
חיממת את ליביLana423לא ידעתי שיש דבר כזה בכלל
הלם,
לא משתלם לך כבר להאריך את החופשת לידה או משו כזה??
אם זה קידום גם בחינת תנאים ומשכורת אז חבל להפסיד
כדי להוזיל עלויות את יכולה לצרף עוד ילדה של חברה ואז תתחלקו במחיר
החגים מעצימים אצלי תחושת בדידות משפחתית
ב"ה מיליון פעם שיש בעל וילדים!!!.
אבל כ"כ צמאה לאחים, אחיות, גיסים, גיסות.
ויש את הצד של בעלי שהם מלא אנשים. אבל הם כ"כ לא משפחתיים. רק בינם לבין עצמם.
ואני בעלי וילדינו מאז ומתמיד צדדיים. קשה לי. וכל שנה נפגשת עם זה מחדש במיוחד בחגים ארוכים.
שנה שעברה יצאו לטיול ולא הזמינו וכמובן שאת ליל הסדר חגגו יחד ואנחנו לא הוזמנו כי "אין מקום".
לא מצליחה להשתחרר מהכעס עליהם ובעיקר מחמי וחמותי שיודעים שאני לבד כאן בארץ ועדיין לא לקחו עליי "חסות" כבת. מתנהגים בניכור כרגיל ולא מתייחסים.
ואוי ואבוי שאמרתי לחמותי שזה פגע בנו... כי מאז הקשרים בכלל לא משהו...
צריכה חיבוק וחיזוק
מיבנה את הרגשות שלך נורא,
לא הייתי במקום הזה אבל מבינה את הכאב,תנסי להסתכל על הטוב, כלומר להתעלם מנוכחותם בקטע טוב... ולהעצים את עצמיכם,
כי זה באמת ממש פוגע התייחסות הזאת,
ליבי איתך
חיבוקים נשיקות וחיזוקים
חלה תפנית בעלילה... לא ייאמן
התקשרו להזמין אותנו לכמה ימים לחול המועד.
נראה אם נלך אבל בכל זאת הרגשה קצת יותר נעימה
כולן מקסימות כאלה שתומכות מכל הלב. חבל תודה לכן!
איזה משמח זה
איפלו אם לא תלכו
אני פעמיים בדקתי 4 ואפילו 5 ימים לפני איחור והופיע פס ורוד בהיר
אם יש תסמינים הייתי בודקת
מה שכן אמרו לי שגם אם יוצא שלילי זה לאו דווקא בטוח שלילי (ביוץ מאוחר וכאלה)
נראלי שאם את יודעת מתי היה הביוץ שלך את יכולה לסמוך על זה
-
מקווה שאני עושה את הדבר הנכון 
אמא שלו תתמודד עם ההודעה
לקום מוקדם כשלא היה צריך
ושהמציאות רחוקה להיות ממה שתכננתת.
איך לא תתעצבני???
זה משגעעע
פשוט לשים בפב ולנסות לשתות עם המים
בפעמים הראשונות את סתם תשחקי איתו בפב מהלחץ לבלוע
אבל אחרכך הוא ייכנס
אז אולי גם חומצה פוילת יש
שלהם.
ולפותחת היקרה-
זה כ"כ מבאס
גם אנחנו בשנה הראשונה היינו אסורים בליל הסדר
וזה היה קשה וכואב
בעיקר שהצלחתי לעשות הפסק רק ביום ה8 בערך והייתי בטוחה שפספסנו ביוץ
ועוד היה לנו ליל טבילה בשביעי של פסח... אצל החמות
אבל-
באותה טבילה קשה ומורכבת בחסדי שמים נכנסתי להריון הראשון וזכיתי בבת בכורה מדהימה!!!!!!!
מאחלת לך חג כשר ושמח
בהרבה אהבה בריאות ושמחה
יש לי גם חברה
שטבלה בערב שבת חתן בבית של חמותה, וכולם יצאו לחפש אותה חח כי זו הייתה טבילה ראשונה בערב שבת והיא חשבה שצריך להגיע בצאת הכוכבים למקווה..
בושות לא חסרו לה,
וזה בהחלט היה מסירות נפש(בזמן המחיד הזה של הפרעות של הערבים ימ"ש)
והיא נכנסה מאותו לילה להריון!!!!
אולי שווה להתייעץ עם רב ולפנות לבודקת?
מנסיוני גם בפעמים שזה נראה מובן מאליו שזה לא, הרב היה מפתיע עם תשובה, מאז שהבנתי את זה אני אפפם לא חוסכת מלשאול רב,
וטיפ קטן אל תדחפי עד סתם ככה (חוץ מ7 נקיים) כי זה לרוב מטמא..
תמיד לשאול רב לפני
שנה שעברה הינו אסורים בליל הסדר מבסיבה פסיכית ממס (טבלתי בסוף בסוף החג) ורבנו כמו משוגעיים היה מש עצוב.
השנה אני גם אסורה כי לא טבלתי עדיין אחרי לידה.
בעזז"ה יקרה בחג עצמו...
להיות מותרים בחגים,
זה רק אני שלאחרונה אני רואה הרבה שרשורים על "איזה באסה להיות אסורים בחג..."
אצלי ספציפית אני אוהבת שמותרים כשאנחנו לא בבית... כי גם ככה אנחנו עם המשפחות ולא ממש אחד עם השניה אז כשאסורים אני מרגישה לבד כל החג, אבל כשמותרים אני מרגישה אותו
