פורום הריון ולידה (עמוד 1483)

אני קצת חדשה בזה ועדיין בשלבי הסתגלות...

צריכה מישהי מנוסה..
סליל ניסתה לענות לי
נראה לי אתקשר למשווקת שלהם כי אני מסתבכת עם זה..

אני הייתי קונה של 5
וכשיגיע הרגע ותצטרכו של 7 אז תחליפו
שנתיים זה הרבה זמן, לכי תדעי.. למשל - יכול להיות שתקנו רכב של 7 עכשיו, וחס וחלילה יגנבו את הרכב.

אבל

אם יש תכנון להביא בזמן הקרוב עוד ילד בע"ה אז אוטו של 7,

אבל אם לא כרגע בתכנון אז אוטו של 5,

 

וגם אם קרה והגיע או החלטתם פתאום שאתם רוצים עוד ילד, אז כבר יש לכם אוטו של 5 ומה שהחלטם זה מה שרצה השם

 

אנחנו במפשחה תמיד הצטמצמנו ברכב של5, לא בטיחותי בעליל, אבל ממש לא היה כסף לרכב של 7

כל הרכבים הם עם מקום לשלושה מאחורה. זה הסטנדרט. אם יהיה לכם ארבע בעזרת ה', צריך לשבור את הראש
..

אני לא רוצה לקנות רכב לתקופה קצרה..
הקטנה כבר בת שנה וחצי ויכול להיות שבקרוב אכנס להריון..מבינה? אז זה לא ככ רחוק 4 ילדים..
אם היא הייתה עכשיו יותר קטנה אז מילא..
ברור שלא יכולה לדעת אם ומתי ואיך..
השאלה אם ללכת על מה שעכשיו או לחשוב שנה הלאה..

כי הפער בין רכב רגיל לרכב של שבע מקומות הוא מאוד משמעותי. ואת לא יודעת מתי תיכנסי להריון...

בעלי גם לא אוהב לנסוע עם הרכב הגדול כי יותר קשה עם חניות... (אבל אולי המניע האמיתי מאחורי זה זה עלות הדלק 🤔)
ולדעתי לא קשה למכור ולקנות אחר. בעוד שהפער בהחזקה היא משמעותית.

ואם אתם נוסעים הרבה זה שיקול משמעותי
אבל אם אתם שומרים טוב על אוטו להרבה שנים ואת מתכננת בשנה הקרובה הריון כן הייתי מחפשת 7 מקומות גם למכור ולקנות זה כאב ראש

הרכב?
כלומר, אתם תסעו בו הרבה כמשפחה? ולאיזה צורך?
נסו לחשוב עם עצמכם עד כמה נחוץ רכב גדול ברמה העקרונית.
יש שמעדיפים 2 רכבים קטנים ולא אחד גדול
או שההורים גרים די קרוב אז מקסימום מתפצלים בתחבצ, ומסתדרים עם רכב רגיל של 5.

קודם כל לדעתי תקני לפי מה שיש לך עכשיו מ2 סיבות הרבה יותר קל למצוא רכב של 5 מקומות במחיר סביר עם צריכת דלק סבירה ועלויות אחזקה הם גבוהות וגם הרכבים הגדולים עולים יותר ככה שזו הוצאה כללית גבוהה שאתם יכולים להוציא כרגע פחות.
דבר נוסף כרגע ממה שאמרו לי יש מחסור ברכבים גדולים יד שניה וקשה למצוא משהו טוב במחיר סביר בגלל עיכובים בנמל או ביבוא לא יודעת בדיוק למה.
כשיגיע הילד תמיד תוכלו לחפש רכב גדול ולמכור את הקיים או לחילופין אם אתם לא נוסעים הרבה בהרכב מלא ואם את נוהגת אז אפשר לקנות רכב נוסף של 5 מקומות אמנם מפסידים את החוויה של לנסוע ביחד אבל יש יותר גמישות שלא תלויים אחד בשני לנסיעות קצרות ולא צריך לסחוב רכב גדול לכל דבר קטן.

ואתם לוקחים בחשבון שהוא צוך יותר דלק לדעתי לכו על זה
הערך של הרכבים יורד מאוד מהר במכירה וקניה בד"כ מפסידים די הרבה כסף.
וגם עם 3 ילדים זה נוח ופרקטי רכב גדול

אאכ את בהריון כרגע

שחוזרים לעבודה
ומשאירים תינוק קטן אצל מישהי זרה..

אבל זה ככה בימים הראשון
בניסיון שלי כמלת וגם כאמא,
זה יכול לקחת קצת זמן.. אבל אם הצוות נראה לך טוב אז תסמכי עליהן,
הוא לאטלאט ישתחרר ויהיה לו ממש כיף בע״ה.
חיבוק יקירה! ביום הזה לא עושים כלום בבבית
מתפנקים על ארוחת בוקר שחיתות לנפש
(אני בזמנו הלכתי לארוחת בוקר עם בעלי ועזבי שבכיתי בלי סוף).

אני ממש בכיתי בהתחלה..
אבל מעודדת אותך שבד"כ הם מסתגלים מאוד מהר ונהנים מהחברה ומהמרחבים, ככה שזה שווה את הימים הראשונים..
בהצלחה💕

מובן לגמרי שזה קשה.
זה חתיכת שינויי!

את לא הייתי לבד כבר 8 חודשים!
ולפני זה הוא היה איתך ברחם בכל מקום שהלכת..

ממש הגיוני שתצטרכי זמן.
תני אותו לעצמך.

טוב שטוב לו,
זה בטוח עדיף ככה..

אבל זה לא סותר את זה שייקח לכם זמן להתרגל לזה.

לי הרבה מאוד זמן להשתחרר מהתחושה הלא נעימה הזו
שאני ״נוטשת״ אותו
שעד עכשיו הוא היה איתי כ ל יום בחיים ולא עזבתי אותו לעולם לעולם אפילו לבייביסיטר של יותר מ2-3 שעות לא השארתי!

לאט לאט מתרגלים
את והוא
מבינים שכיף לו שם, באמת כיף לו
מעניין שם, יש ילדים, יש משחקים, יש חצר
מתפתחים שם כל כך יפה
תתייחסי לזה כמו מסגרת פעילות -
זה מעסיק אותו ויש לו שם דברים מיוחדים כמו חוגים וכו
הוא אוכל מסודר
יש לו שגרה

לאט לאט תסתגלי. זה לוקח זמן וזה לא פשוט
תקחי על עצמך כשהוא חוזר מהגן להיות רק איתו , לשחק איתו , לקדם אותו, לדבר איתו , להקריא סיפורים וכו.
תכיני לו ארוחת ערב שווה
ותתענגו על כל רגע !

ומתחילה לחשוב על זה שעוד מעט זה מה שיהיה אצלנו... ואני מדחיקה ממש ממש ממש מרוב שלא רוצה לחשוב על זה... ככ לא אופייני לי ההדחקה...
אוף. זה קשה ממממששש.. מבינה לליבך הכי הכי....
אין לי באנת איך לעודד כי אני איתך בדיוק באותה הסירה והמחשבות..
רק שכולן מסביב אומרות לי שזה החלק הכי קשה ואחר כך כבר נכנסים לשיגרה והכל יותר טוב וחלק, והוא שמח ואת שמחה, ונכנסים למסלול של שגרה וטוב.....
אבל כן.... ההתחלה הזאת זה הדבר הכי קורע לב שיש..... ממש מבינה לליבך..... אוף סליחה שלא עזרתי....

יכולה לומר לך על הגדולים שלי
שכל פעם מחדש זה היה לי עם שניהם..... ההרגשה הזאת והתחושה שהשארתי חלק מהנשמה שלי במעון...
ואני יכולה אפילו לומר לך שהרגשתי ככה עד גיל די גדול, של שנתיים כזה...
רק בגיל שנתיים הרגשתי ממש שהם נהנים וטוב להם במעון והכל סבבה (נראה לי בעיקר כי הם ידעו כבר לדבר יפה ולהביע את עצמם) אבל עד אז זה ממש קשה... כי תכלס הכי הם רוצים אותך..

מה שכן, תחשבי אחזה זכות מטורפת היתה לך להיות איתו עד עכשיו בבית!! 8 חודשים זה מלא! ממש מתנה ענקית.
הוא הרוויח וגם את.
ותכלס... בסוף. זה יהיה באמת לטובתו שתחזרי לעבודה. יכנס כסף, תחיו ברווח, גם מחשבה כל העתיד המקצועי שלך (כלומר זה שהיציאה עכשיו לעבודה כשאת צעירה תעזור לך בהמשך כשהוא כבר יגדל ולא יהיה בבית) זה גם משמעותי,לך אבל גם לו- לא פחות!! וגם הסיפוק והשמחה שיהיו כשתחזרי בסוף יום עבודה שהרגשת שהצלחת- יבואו גם לטובתו.
בקיצור
בסוף, זה גם לטובתו.... עם כל הקושי (ואני הכי איתך בזה!!!). צריך לזכור את זה... וגם להתפלל על זה...
חיבוק

קפץ לי..
אני נורא שמחה לשמוע את מילות העידוד שלכן
ובאמת כמה שזה קשה אני אנסה להתרכז בדברים הטובים שזה מביא איתו
באמת כזו הזדהות מצידכן, עשיתן לי טוב על הלב

יש הבדל מהותי בין להשאיר תינוק עם דמות לחלוטין לא מוכרת לבין להשאיר עם דמות מוכרת.

זה שלהפרד זה קשה יכול להיות נכון תמיד וזה בריא וטוב. 

השאלה האם אחרי הפרידה יש דמות שהתינוק יכול להרגיש בטחון מינימלי כלפיה.

 

אני יודעת שהרבה פעמים אין אפשרות וגם אני עברתי הסתגלות נוראית עם הבת שלי,

אבל חושבת שכשיש אפשרות נכון להגיע כמה פעמים עם הילד בלי להשאיר איתו, לייצר לעיניו אינטראקציה חיובית עם הגננת, שיראה שאמא סומכת עליה, שיכיר אותה לפחות מינימלית, ואת הסביבה, ואת הגן,

ואז כשהוא יישאר בלעדייך עדיין קרוב לוודאי שיקשה עליו להפרד, אבל תהיה שם דמות קצת יותר מוכרת שתרגיע אותו ותהיה עוגן עבורו

משום שהגננת אומנם מקסימה אבל נותנת רק 3 ימי הסתגלות. אז אתמול היה שעתיים והיום היה אמור להיות עד 12 וחצי אבל כתבה לי שקשה לו ולכן אבוא כבר עכשיו.
היא נותנת לי להישאר איתו, אתמול הייתי איתו חצי שעה והיום רבע שעה ואז כבר הלכתי כי היא אמרה לי שכדאי שאלך..להבנתי זה חלק מתהליך ההסתגלות?
אין לי כל כך איך להישאר איתו המון זמן שם כי אני רואה שזה לא כל כך מקובל

זאת גישה של הרבה מהגננות
אני לא מסכימה איתה וחושבת שמדובר בנוחות של הגננת ולא בטובת הילד, אבל גם לי לא היתה אלטרנטיבה וככה היה.
בכתה עד שהתרגלה.. שובר לב ממש

לק"י

כמה ימים, לפי הצורך של התינוק.

בהצלחה לשניכם בהסתגלות!

יודעת שזה מה שהרבה גננות אומרות אבל עדיין אני לא בעד.
מה שכן, אני הייתי נותנת לו בהתחלה חצי שעה, ועוד יום חצי שעה ועוד יום חצי שעה. אחכ שעה כמה ימים, ואז שעה וחצי, וככה לאט לאט.
כמובן אם יש לך אפשרות מבחינתך.
יש מצב שזה מבחינת הגננת יהיה מקובל. תכלס לא רואה סיבה שלא יהיה מקובל.
זה לא שאת נשארת איתה ומפריעה לה שם.. את פשוט לוקחת מוקדם. זה אפילו מקל עליה כי יש לה פחות אחד...
יכול להיות כמובן שהיא תחשוב שהגישה שלך לא נכונה וכו, אבל את יכולה תמיד לחייך ולומר "כן זה מה שאני מעדיפה" וזהו. לא לעשות מזה עניין אבל כן לעשות מה שאת חושבת.

זה ממש ממש שמים וארץ מבחינת ההסתגלות שלו ותכלס גם שלך...
יש הדרגתיות, זה לא בבום למישהי שהוא לא מכיר...

וזה שזה נשכחות זה נס כי לקח הרבה זמן. אבל הוא היה קטן, ועכשיו כשגדל נהנה. חיבוק. לנו זה קשה הרבה יותר מלהם♥️

ובשני הנוספים גם אבל לא באותה רמה.
ממש הייתי חוזרת עם דמעות הביתה וחושבת עליו כל היום. זה ממש נורמלי. אם זה היה לא ככה הייתי אומרת לך שזה לא נורמלי...
אנחנו חיים בעולם שמחייב אותנו לצאת לעבוד מה נעשה
הלוואי שהיה מחובר אליי 24/7

הייתי יוצאת בוכה מהמעון.. (כי שמעתי אותה בוכה מבחוץ. .. ) אבל ידעתי שהיא לא נרגעה גם אחכ והיה לה ממש קשה.
אחרי שבועיים כמעט שרציתי להשבר ואז קרתה התפנית והיא הסתגלה. בסוף היא הילדה הכי טובה במעון, כך 'ניבאה' אחת המטפלות... אולי כדי להרגיע אותי...ובסוף צדקה.
היתה בת תשעה או עשרה חודשים אז...

אני גם לא הייתי אצל ההורים שלי מפסח..
וחשבנו לנסוע השבת אבל יש לבעלי תכניות במוצאי שבת והם גרים ממש רחוק אז זה לא מסתדר😕

לפעמים כל כך צריך את החיבוק של אבא ואמא ואת התחושה של להיות בבית..

יש מצב לדבר על זה שוב איתו? או לקבוע כבר מעכשיו מתי אתם כן נוסעים?

תודה על ההזדהות

שקלת אולי לשכור רכב לנסיעה אחת לכמה זמן בבוקר?

יש לו סיבה אמיתית או סתם לא בא לו?

לא דוחים יותר מזה , תבחר השבת הזו או שבת הבאה נוסעים. זהו.

אגיד לך את האנת
אני מאוד עדינה ומאוד נותנת מקום לבעלי וסייפס בהחלטות ומכבדת אותו והכל
אבל יש מצבים שאני פשוט קובעת.
אפשר לנסות להסביר אבל אם לא מבין.. פשןט קובעת חד וחלק.
מבין לא מבין... תהיה חזק נשמה.
אני מתגעגעת ואנחנו נוסעים.
לא מתאים לך השבת? אז שבת הבאה.
או זה או זה.. תבחר מאמי.

יש דברים שמבחינתי זה מאסט, ואתה גבר אהוב שלי, תסתדר...

שאתה רוצה שאשתך תהיה שמחה נכון?
אז זה מה שיעשה אותי שמחה.
אולי תרוויח לזמן קצר (=לא ניסע שבת)
אבל תפסיד לטווח רחוק (= כי אם אני לא פוגשת את ההורים שלי פעם בחודש אני אכנס לדיכאון, ואהיה עצבנית, וחסרת חשק לכלום כלום כלום)
לכן זה בעצם לטובתו זה שתסעו.
כי את שומרת על הרווחה הנפשית שלך.
וברור שהוא גם רוצה שיהיה לך טוב (וכתוצאה מכך לכל הבית טוב)

הבעיה היא שלא תמיד הבעלים שלנו מבינים את הקריטיות של דברים מסויימים עבורנו...
ולכן תמיד כדאי ואפשר לנסות ולהסביר למה זה ככ קריטי לך ומה זה עושה לך בנפש שאת x y z (זה יכול להיות כל דבר... ללכת למשל לחוג ספורט, שמבחינתו, למה את צריכה את זה? יש מלא תרגילים ביוטיוב)
אבל מגיעה נקודה שאם הוא עדיין לא מבין- אז תהיה חזק נשמה, בסוף... אתה תבין..
וגם אם לא תבין לא נורא, אני שומרת על השפיות שלי, וזה חלק ממנה..

וזה החלק הכי קשה, כי מאוד קל להיכנס לריבים ככה. אהבתי מאוד מה שכתבת

בלי להכנס למריבה

לזכור חזק חזק שהאיש שלי אוהב אותי
ורוצה את טובתי
והוא פשוט לא מבין כרגע עד כמה זה צורך קריטי ובנפשי
אבל אם היה מבין ברור שהיה אומר לי בואי ניסע

אז לא מחכה להבנות שלו
מאמינה ומשדרת לו שזה הדבר הכי טוב *לשנינו* והכי שצריך לעשות כרגע, גם אם הוא לא מבין...
ומצד שני הכי מכבדת, לא כועסת, לא עצבנית, לא עצובה. נותנת לו ספייס לעשות שם כל מה שיראה לנכון (לא מחייבת אותו בכללים הנהוגים אצל ההורים בבית, גם לא בלב). ספייס מוחלט- אבל שם
ברגישות ובנחישות מה שנקרא😅
פשוט עושה וזהו. מתוך הרגשה שיום יבוא והוא לא יאמין על עצמו איך חשב בגלל אחרת...

למה לא דיברתם בערב? את אומרת מותק או שנדבק מתי הולכים להורים שלי או שהולכים השבת וזהו. אין - בסוף
זה לא קרה.
נשמע שמשהו לא נעים לך בלומר לבעלך שהולכים להורים שלך, תנסי לחשוב למה. זה צורך סופר בסיסי וסופר הגיוני ולגיטימי לעשות את זה מדי פעם גם כשלא בא (לשני הצדדים)

יקבע שזהו, הולכים להורים שלו? זה יהיה לך נעים?

אז אתחיל ואומר שברור שזאת לא מציאות אידאלית
וברור שזה משהו שלא קורה ביננו כל יומיים.
הגישה הזאת יכולה לעבוד כשיש אמון וכנות ביננו, שכל אחד עושה הכי טוב שהוא יכול.
זאת הנחת העבודה שלי כאישה לבעלה, ואני גם מניחה שכיוון שאני משתדלת לנהוג הכי בהגינות מולו ככה גם הוא נוהג מולי.

מתוך ההנחה הזאת אני מאוד משתדלת להיות כנה עם עצמי ביומיום, במטלות הבית והטיפול בילדים.
להשתדל מאוד לא לשקר כדי שיעזור לי או כדי "להמלט" ממצבים שאין לי כח אליהם ולהשאיר אותו להתמודד איתם לבד.
יש לי אינספור דוגמאות בראש שבהן אני יכולה לעשות ככה, והוא אפילו לא ידע (למשל כשאין לי כח לקום בלילה לילדה- לומר לו שאני קורסת, או שכואב לי הראש פיצוצים- בזמן שאומנם אני גמורה מעייפות, אבל לא קורסת וגם לא כואב לי הראש). זה גבול דק, דק מאוד, ואני משתדלת מאוד להיות כנה לעצמי ואליו, ולא *לדרוש* ממנו משהו שהוא בעצם ביכולתי, ואני סתם מתעצלת/עייפה/אין לי כח להתמודד איתו.
(למען ההגינות אומר שאני משתדלת לנהוג כך ברוב רוב המקרים אבל זוכרת פעם אחת לפחות שאפילו התוודתי בפורום על משהו שנתתי לו להרגיש משהו מסויים שלא היה מדוייק..)

מבינה מה אני אומרת?
יש איזה גבול דק שאני משתדלת מאוד לא לעבור אותו.
אני תמיד **אבקש** ממנו דברים.
וגם תמיד אהיה מוכנה (לפחות בתודעה) לשמוע ממנו בכנות אופציה של כן ושל לא.
הוא לא חייב לי.
אני לא השוטרת או הקובעת.
יש לו say בדיוק כמו שלי יש.
אין לו כח בדיוק כמו שלי אין.

מאוד משתדלת לכבד אותו ואת הרצונות שלו.

ודווקא משום כך,
מתוך המרחב הזה שבו אני נותנת בו אמון מלא, וגם נותנת מעצמי את המקסימום של ההגינות והשותפות וההכלה-
אני מרשה לעצמי, במקרים מסויימים שהם ציפור נפשי (ללכת להורים זה ציפור נפשי כן. זה עבורי מטען מטורף לנפש. בלעדיו אני חצי חיה)- לקבוע עובדה, באם הוא לא רוצה.

כן.
את כל המרחב אני נותנת לך. תמיד תמיד תמיד.
וגם פה יש מרחב- שבת או שבת הבאה.
מעבר לזה- לא מסוגלת.
דווקא מתוך הכנות והאמון- אני יודעת בכנות שבלי זה אני לא מסוגלת. והיות ואני כנה בשאר הזמן, ויודעת לתת מרחב- אני גם כנה עכשיו ויודעת שפה המרחב מצומצם מאוד מאוד, ומסתכם ב- שבת הזאת או שבת הבאה. זה המרחב שלך בעלי היקר.


ואני יוצאת מאותה נקודת הנחה-
אני עושה הכי טוב שאני יכולה- ואני לא מסוגלת יותר בלי לראות אותם.
ולכן יש בי אמון שגם אם הוא לא מבין למה ואיך- הוא יאמין לי שאני *באמת* זקוקה לזה ויתן לי.

מבינה?

דווקא בגלל שאני מאוד משתדלת לא להגזים. לא לדחוק אותו לפינה סתם ככה ביומיום, לתת לו מרחב, הוא מאמין לי שכשאני מוגזמת, הפעם זה אמיתי.

לא יודעת אם הצלחתי להעביר את המסר, אבל זה הבסיס שעליו רשמתי את דברי וככה אני משתדלת לחיות.... מרגישה שזה ממש משמעותי לי בחיים ההתנהלות הזאת.

ועוד משהו לסיום
להתנהלות הזאת יש לי חיזוק משרה אימנו
"כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"
אני ממש מאמינה
שיש דברים שאני מרגישה ויודעת שהם הנכונים, והוא לא תמיד רואה או מרגיש את זה.
אני ממש משתדלת להסביר (קודם לעצמי ואחכ לו) למה בעצם, ומה החשיבה שלי...
אבל בעיני פעם באלף שנה, זה לגמרי בסדר שאני אחליט על משהו גם בלי שהוא יבין. ברור לי שבהמשך הוא יבין... אפילו ה' אמר את זה, שיש לפעמים בהירות פנימית לנשים בנושאים קריטיים, וצריך לסמוך עליה..

אולי להזמין אותם אליכם?

מתאים?
אם הם עם רכב וכבר אין הרבה ילדים רווקים אולי זה אפשרי?

דיברנו על זה הערב וסיכמנו שניסע בשבת אחרי שבועות.
בדרך כלל הוא זורם איתי כשאני רוצה לנסוע, לכן כשהוא לא רוצה אני פחות בקטע "לכפות" עליו. עכשיו פשוט יצא רצף של שבתות שבהן זה לא התאים, כל פעם מסיבה אחרת.
ו@באר מרים תודה על ההצעה, אני אשמור אותה לפעם אחרת

בעלי לא כל כך אוהב ללכת להורים שלי.. ואת ההורים שלו אנחנו רואים כל שבוע.
לאחרונה קרה משהו בריאותי לאחד ההורים שלי. ברוך השם הכל בסדר.. אבל זה יכל להגמר ממש אחרת..
מאז - בעלי רוצה שניסע להורים שלי מבחינתו כל יום.
ברגע שקורה משהו כזה מבינים כמה זה חשוב.. וזה כל כך חבל! לא צריך לחכות למקרים האלה כדי להבין.

חיבוק!! כל כך קשה להתגעגע להורים.
מזדהה עם הקושי להגיב להודעה... כשאבא שלי כותב לי שהם מתגעגעים אני ישר עם דמעות, לא עומדת בזה.

לא יודעת להגיד, כי לא היו לי תופעות לוואי כאלו.
אבל חושבת שאם הכאב הוא כל כך חזק, מתאים לבדוק את זה ולהתעקש עם הרופא להבין האם זה תקין או לא.
הרופאה אמרה לי שהגיוני שתהיה אימנוחות בבטן, כאבי מחזור קלים, אבל בעוצמה שאת מתארת זה נשמע קצת חזק. אז שווה להתייעץ

תרגישי טוב!

אם זה ממשיך יותר מיומיים שלושה
או שזה ממש חזק
אז תחזרי לבדוק

אני הייתי יומיים כמעט במיטה

וגם יכול להיות שהכאב מקרין לרגליים אבל לדעתי כדאי לחזור לרופא.

גם אני התקנתי לא הורמונלי אתמול ועם כאבי מחזור, הרופא אמר לי במפורש, אם יש כאבי בטן מאד מאד חזקים, שלא עוברים עם משככי כאבים לחזור אליו/ ללכת למיון אם לא נמצא.
מקווה שאני לא מלחיצה אותך רק חשוב לי כן להעלות את זה.
אם יש לך אפשרות ללכת מחר לבדוק הייתי הולכת.
תרגישי טוב יקרה!

למה חושבת שאין מספיק?
יש מספיק טיטולים רטובים ומלוכלכים? איך העליה במשקל?

והתינוק שלך עולה במשקל ועושה בטיפול, אין מה לדאוג

הרבה פעמים זה מבנה של השד ולא דווקא מעודף חלב...

אני חושבת שאין לי מספיק כי בשאיבות יוצא לי פחות מפעם

אולי קשור גם לזה שהוא התחיל לאכול יותר מוצקים? למרות שאני מקפידה לשאוב לאורך היום והוא גם יונק הרבה בלי קשר

עם הגדלת המוצקים וככל שהתינוק גדל, יש ירידה הדרגתית בכמויות החלב.

לפחות 200 מ"ל ביום, חוץ מההנקות לאורך היום והלילה

כל פעם יוצא בין 40 ל-80 מ"ל ואח"כ לא יוצא כמעט

זה שאיבה במקום ארוחה או בנוסף?
למה את שואבת?

יש נשים שבשאיבה לא יוצא להן כמעט אבל לפעמים זה פשוט עניין של משאבה או של התאמה

לאיזה צורך את שואבת?

ממש קשה לעמוד בקצב בשאיבה..
יש שיטות , השאלה אם צריך יותר או שמספיק לו בשילוב של מוצקים

פעם ביום בעבודה

ומשלימה במשך היום עוד

 

החלפתי לא מזמן לאוונט ידנית

אבל זה היה אחרי הרבה זמן שלא כל כך שאבתי והייתה לי משאבה דפוקה, כך שאין לי אומדן אם הבעיה במשאבה

פעם הייתי שואבת במשאבה אחרת ידנית שהוציאה לי בדרך כלל 120 לפחות בפחות מרבע שעה

יש לכם מזגן טוב בבית?

זה יכול להיות כל ההבדל בין הריון סביר להריון סיוט...

ומים קריםםםםםםםם במקרר

 

לפחות גורם אחד נטרלת...

סבבה לגמרי דווקא בתחום הנורמלי
בי 12 קצת נמוך אז התחלתי לקחת

אפילו 20 דקות- בשכיבה?

לפעמים זה נותן כח וסבלנות (בעיקר לעצמך) להמשך היום...

ומקלחות עם שמפו מנטה- בשביל החום... איזה מרענן זה!

את חושבת שזה מה שייתן לי את הכוחות לשלושת החודשים הבאים? 🤭

ולגבי מקלחת הכוונה שמפו בריח מנטה?
אולי אחפש באמת
המקלחות זה אחד המקומות שכיף לי לבלות בהם כרגע

מבינה אותך לגבי המקלחת...

זה גם קצת שקט מהילדים שבבית

אהיה קלישאתית, בסוף הכל עובר בע"ה שיהיה בקלות ובריאות...
אין לי טיפים ממשיים רק שיעבור בשלום!

תודה! ❤️

לבשתי שמלת שבת רגילה. אם חשוב לך את יכולה לקנות בגודל של חודש שישי בערך...

אבל יפה גם עם חגורה
זה אופנתי היום ונח בדיוק למקרה כזה

עבר לה בסופו של דבר. כלום ממה שניסיתי לא שיפר במאומה.

ספיציפית לזה. אבל באמת שלא יודעת ממה זה יכול להיגרם

בגלל שבלוטת הזיעה לא מפותחות מספיק

עובר בדרך כלל במקלחת

אדומות.
מדברת על ממש כמו פצעונים קטנטנים עם ראש קטנטן

יש ב"נטע" חצאיות הריון
לדעתי יש שם כמה אורכים של חצאיות..

אבל יש שם רק חצאיות בצבע כחול או שחור

אם מישהי מכירה מקום עם חצאיות ישרות, לא קומות ולא מתרחבות, שהן בצבעים שונים (אבל צבע אחיד לחצאית) ולא רק שחור או כחול- אשמח לשמוע

אבל לפני עשר שנים 🤭
(בכל מקרה שווה לבדוק שם.. גם לפותחת)

לגבי שיין אף פעם לא יצא לי להזמין את יודעת תוך כמה זמן זה מגיע?

יש לי שלוש חצאיות משם שחרשתי ולא קורה להן כלום, מהממות ומחמיאוצ

חורשת על החצאיות האלו
מהממות ממש

לפחות ככה זה נראה באתר....

והחצאית היחידה שראיתי שלא כזאת הזמנתי והייתה שקופה לגמרי 

יש לך המלצה לדגם ספציפי?

קניתי את הג'ינס

שאול חצאיות (צריך קצת לחפור)
חור בקיר
אסוס

קניתי בעיר החרדית הקרובה, יש רק צבעים חלקים אבל ככה זה מתאים לכל דבר. יש בכל המידות וזה הכי נוח וגם פחות יקר

זה לא מחויט אבל אורך 3/4
וחצאיות גינס אני קונה פשוט מידה מעל או שתי מידות

אס אולי פשוט מאחר סתם

לפי האפליקציה מדצמבר היו לי מחזורים של -27, 28, 25, 24, 23
זה נקרא סדיר? איך מחשבים כמה ימים זה אמור להיות? לעשות ממצוע? היא חישבה לי אוטומטית החודש מחזור של 25 ימים שזה אומר שאני צריכה לקבל היום אבל אין שום סימן לכך באופק..

בשנה האחרונה/ מאז ההתקנה של ההתקן... לפי מה שכתבת פה, הייתי מחכה 28 יום לפחות

סכ"ה רגועה פה במשרד ומחפשת את הסופר פארם הקרוב ביותר כדי להיות מצוידת למחר בבוקר

כאילו שזה הגיוני ובריא ורצוי להכנס להריון עם התקן🙈
גם תכלס בכלל לא נוח לנו עכשיו הריון וזה לא מתכונן ורצינו להתחיל לחשוב על זה רק עוד 3-4 חודשים..

תגידו אני נורמאלית????
בטח מחר בבוקר הוא יופיע במלוא הדרו

לי אישית לא כזה איכפת לעשות סתם בדיקות הריון, אז הייתי בודקת אפילו מהיום (במיוחד שהמחזורים האחרונים שלך היו ממש קצרים, וכבר עברת 23 ימים - שזה מה שהיה במחזור האחרון שלך)

 

אבל אם זה כן איכפת לך אז עדיף באמת לחכות עד ליום ה28 לפחות, ורק אז לבדוק.

נשמע ממש כיף לקבל אסטימציה של מחזור...

כבר באיחור של 3 ימים בערך ממה שהיה המחזורים הקודמים..
עשיתי בדיקה אתמול בצהריים ולא יצא חיובי..
עכשיו עם כאבי בטן תחתונה וגב תחתון.. עדיין הפרשות שקופות לבנות
תאמת קצת בלחץ כי הבנתי שהריון עם התקן זה משהו שצריך לטפל בו בהקדם כדי לא להזיק לאישה ולעובר...
שלא לדבר על זה שאם זה הריון אני צריכה רגע לעכל את זה..
תודה על המקום לפרוק.. אני יודעת שאין מה לעשות חוץ מלחכות אבל המתח מטריף אותי

אותי תמיד מרגיע במצבים כאלה להתפלל לה' שיעזור להרגיע אותי

משהי יודעת האם התוצאה רק שוללת הריון או גם מעידה על הריון חוץ רחמי אולי? אני עדיין לא קיבלתי וסת, ויש כמו כאבי מחזור ברמות שונות

לפי הבדיקה את לא בהריון.
יכול להיות שהיה לך ביוץ מאוחר ולכן מאחר.
ויכול להיות שיבוש הורמונלי אחר שגורם לאיחור.
אם לא מגיע בקרוב תעשי שוב בדיקה או שתפני לרופא נשים שלך..

כרגע. גם לא הריון חוץ רחמי.

ייתכן שהיה הריון 'כימי' שכבר הפסיק להתפתח והבטא ירדה, ייתכן שהיה ביוץ מאוחר ויש הריון צעיר מאוד מאוד. אבל כרגע-אין עדות לשום הריון...

הבדיקה בעצם בושקת מה ריכוז הורמון מסויים שנמצא תמיד.
זאת אומרת לא משנה באיזה שלב בחודש תעשי בדיקה, תמיד יהיו 2 פסים.
ככל שהפס מתחזק, זה אומר שהביוץ קרוב
כשהפס בעוצמה של הפס הראשון זה אומק שהביוץ עתיד להתרחש ב24-48 הקרובות.
אחר כך הפס נחלש.
אז בעצם אם לא בודקים כל יום, אין דרך חדעת באעזה שלב את...

אז עדיף להמשיך כל יום ב19 (גם יותר הגיוני לי לעשות בשעה הזאת) או לנסות ב14?

תכננו בעיקרון לנסוע לסבא וסבתא של בעלי לשבועות
ופחות נראה לי מתאים שהיא תפספס שם כל פעם (פעם פעמיים לא נורא.. אבל לא כמו עכשיו)
הייתן מבטלות?

במעון יכול להיות שיש לחץ חברתי... חוץ מזה שבבית מרגישים משוחררים יותר (שזה מבורך) ולכן היא מרגישה בנוח לפספס...
לגבי הנסיעה בשבועות - הייתי מבטלת... באמת בתקופות כאלה צריך פחות לנסוע, מה לעשות... (אלא אם כן הם מהסוג המשחרר ממש, שלא ייבהלו מפספוסים)

הם פחות יבהלו, הם ממש סבבה עם זה אבל לי לא יהיה נעים

אז לא יודעת ממש לייעץ לך... אם היא מספיק מבינה - אז אולי אפשר טבלת מבצע כשהיא מצליחה?

רק שהיא לא מצליחה😏

את צריכה לקחת אותה אקטיבית ולא להזכיר.
ככה הם עושים במעון אני חושבת.
כשאת מזכירה לה והיא בדכ באמצע משהו אז סביר שלא בא לה לעצור וללכת.

אם היא גמולה במעון זה סימן מצויין זה בסוף קורה אל דאגה

היא בת שנתיים וחצי. האחרונה בקבוצה שלה שלא גמולה. ובמעון היא בעצמה אומרת למטפלת שהיא צריכה לשירותים! אני כמובן לוקחת אותה גם בעצמי אבל לא יכולה להכריח. כשהיא מפספסת אני פשוט מנקה ומחליםה תחתונים אומרת לה שפעם הבאה תגיד לי ונלך ביחד לשירותים..

אצלנו זה לא נגמרררר

התחלנו משנה שעברה. הייתי בטוחה שהיא מבינה. הייתה בת כמעט שנתיים. במעון לא זרמו אז הפסקנו. ואז התחלנו שוב, ושוב לא הלך עם המעון. עכשיו ברול ה' הולך טוב , אבל לא לגמרי...

* את יולדת. ימים בודדים אחרי לידה. תקחי לך את כל הפריוילגיה להתנהל איך שמתאים *לך*. לחשוב קודם כל על עצמך ועל התינוק.
האורחים והמכובדים והדודות - שמישהו אחר ידאג לעשות להם קוצי מוצי. או שלא. אבל הם לא צריכים להטריד אותך.
תשתי. תאכלי. תשבי בנוח. שיהיה לך מקום שנוח לך להניק, בגד שנוח לך להניק בו. הנוחות שלך מעל הכל.

* לי מאוד עזר להבין מה התהליך הטכני שהמונח עושה, זכינו בברית השניה למוהל מדהים שהסביר בבהירות ונעימות וזה ממש היה הבדל משמעותי מהבית הראשונה שלנו.

* לדעת שאת חלק משרשרת של נשים חזקות. מדהימות. לביאות. שמוסרות את הנפש על מצוות ה'.
אותי זה חיזק...

לתת חצי שעה לפני מנת נובימול.
לדאוג מראש שיהיה לך מקום נוח להניק.
לזכור שב"ה זו זכות גדולה שאתם זוכים להכניס עוד נשמה לשרשרת הדורות ולהיות יהודי כשר🙂

שיבוא יום למחרת לקלח ולהוריד תחבושת.
ויענה על כל חשש שאלה מצוקה שיש לכם .

לזכור שאת מזכה את התינוק במצווה. לך יותר קשה מאשר לו🤕
ותוך יומיים זה כבר נראה טוב יותר🙏

מזל טוב❤

אנחנו לא נזקקנו לנובימול.
3 בריתות ברוך ה'.
הברית האחרונה גררה בכי היסטרי של התינוק אבל המון מגע וחום הרגיעו אותו אז לא הבאתי לו.

תכיני את עצמך לחבק המון❤

לעצמך
בגד נוח!!! כמה שזה חשובבבבבב
לנשום
להבין שאם את חרדתית לגבי הברית זה נורמלי
להיות כמה מגוננת על הילד והעגחה כמה שבא לך
להצטייד בחברה טובה/אמא שיהיו צמודות אלייל בברית עצמה כשהבעל לא לידך כי את תזדקיי למישהי למחוץ לה את היד חחח (אצלי 2 חברות אמא שלי חמותי וגיסתי נדבקו אליי ממש שארגע)

מבחינת הברית עצממה..
מוהל טוב עם המלצות מחבכים בני משפחה
כזה שמגיע אליך כמה ימים לםני רואה את הילד ואת האיזור ויודע לקראת מה מגיע בטקס (הוא צריך לראות אל המבנה של האיזור) וגם יגיע אליך למחרת לקלח אותו ולתת הנחיות
וגם שיהיה זמין!! לנו הייתה שאלה לגבי כמות הדם ב11 בלילה ושלחנו לו תמונה והוא ענה לנו תוך כמה דקות, זה חשוב, צצות שאלות בנוגע לנראות את הפצע וצריך מענה
ציוד שעזר לי
אם את לא מניקה אס תקחי את הבקבוקים המוכנים כמו שיש בבית חולים איתך לטקס, מוכרים סימילאק ומטרנה אקסטרה קר בסופרפארם כאלה כמו בבית חולים, מציל כי ממש אין מוח לקחת מנות תרמוס ולהכין שם ומלבד הארוחה שצריך לפי השעות מומלץ להאכיל לפני הטקס שיהיה נינוח (לנו זה עזר ממש)
נובימול לכאבים אחרי זה
בפנטן פלוס לטיפול באיזור 3 פעמים ביום למשך הכמה ימים שיגיד לך המוהל
אוברול פיגמה להחליף לאחר הטקס שיהיה נינוח
3 טטרות לבנות (המוהל אמר שהכי טוב לבן)
משטחי החתלה וחיתולים ... שלא יחסר!

לוודא מול האולם האם הם מביאים תירוש נענע או שאת צריכה להביא

תיאום ציפיות עם הבעל
אמחנו חא עשינו והיה קצת קצר בינינו עד שחברה ראשונה באה להצמד אלי כי בעלי נאלץ להיות על תקן נחום תקום לך תהוא תקח תביא תחזיר בתיך האולם להושיב ןנותרתי לבד מול כמות אורחים נכנסים ונכנסתי ללחץ שכל אחד מתקרב לי לעגלה.. וחברה שלי קלטה את הסיטואציה אמרה לי אני איתך שחררי אותו שיעשה את מה שצריל באולם וזה היה מדהים כי היא שידרה לי רוגע
ואני הייתי עצבנית עליו סתם
צריך לתאם ציפיות לםני האירוע שייתכן שלא יהיה זמין אליך מכורח הנסיבות בתחילת האירוע כשכולם נכנסים.. ולמצוא חו חלופה זמנית

לזכור שזאת מצווה, לא כזה כואב להם אחרי זה.. שוכחים, יהכל עובר
ושיהיה במזל!!

סידור חדר או פינה שקטה שתהיה לך להניק מיד אחרי ,

קרה לי שלמרות שהיה לי חדר הוא לא היה נעול וגיסי נכנס כשהנקתי🙈 למזלי הייתי מכוסה אבל לא דאגתי למשהו רציני וזה היה כיסוי חלקי... לא נעים..

והמדד הוא לא אם הוא מגיע הביתה או לא אלא ניסיון שיש לו עם ילדים.
אני שאלתי חברות על מי הן ממליצות.

שתי בריתות היה לנו מוהל מעולה שלא מגיע לבית, לא לפני ולא אחרי. אבל בכל שעה אפשר להתקשר או לשלוח הודעה והוא עונה.

לברית עצמה אין לי טיפים בשבילך כי אצלי הילדים נתנו לי לנוח והברית הייתה רק אחרי חודש פלוס

מנוסה , לאו דווקא להסתמך על המלצות של קרובים סבים סבתות הורים אלא המלצות שאת שומעת מהסביבה מהצעירים…

לי היה חשוב שאחרי הברית התינוק מגיע אלי!! לא מתחיל לעבור ידיים ודודים וקוצי מוצי. אני אמא שלו. הוא עבר עכשיו משהו- כואב/מרגש/משמח, קיבל עכשיו שם שילווה אותו מעתה ולתמיד. ואני רוצה שהוא יהיה איתי. וצריך שהבעל יסים לב לזה כי הוא נמצא לידו בברית.

אחרי הברית המוהל הרבה פעמים מטפל בתינוק, מסדר חבישה וכו. בשביל זה יש לו אבא שזאת המצווה שלו. שבעלך יהיה איתו, יתמודד עם הדם והבכי. לא ממליצה להסתכל.

בימים שאחרי הברית, עד כמה שאפשר, לתת לבעל להתעסק עם ההחתלה והטיפול באיבר. הגוף מוציא הפרשות צהובות, שלפעמים נדבקות לטיטול. לא נעים לא להורה ולא לילד.

אחרי הברית, ביום הברית עצמה, הרבה מהתינוקות ישנונים ממש. ישנים מלא שעות רצוף. הכל טוב. וזה לא בגלל היין, גם תינוק שלא מקבל יין או משכחי כאבים (מנסיון עם 2 בנים) אפילו לינוק אחרי הברית לא רצו.

רוב התינוקות יתחילו לבכות כשמפשיטים אותם, כמו גם לפני המקלחת בבית. כך שהכי הרבה פעמים מתחיל בלי קשר בעצם לברית עצמה. רובם נרגעים מיד אחרי (בניגוד למכה חזקה שמקבלים שאז הבכי הוא הרבה יותר ממושך). לא חותכים איבר ח"ו. מסירים עור עודף. הרבה מהכאב הוא דווקא בימים שאחרי בגלל ההפרשות וההדבקויות.

בסה"כ זה אירוע מרגש. עוד ילד שמצטרף לעם ישראל ולשרשרת הדורות וחותם בגופו ברית נצח עם רבש"ע. זמן מצוין לנצל לתפילות על הילד, המשפחה, עם ישראל.

שיהיה בשעה טובה, בשמחה ובלב שלם!!

הדם והמוגלה כי בעלי לא מסוגל להסתכל😅

אני יכולה להתעלף מדבר כזה.
תכלס מי שאוהבת את זה, כמו אחיות למשל זה סבבה. אני זה ממש לא בשבילי.

אני הפחות לא מסוגלת מבין שנינו

*מצטרפת להמלצות לקחת מוהל מומלץ, לשמוע מחברים
*להתארגן כמה שאפשר מראש על מה אתם מתכננים לעשות (אירוע בוקר/אירוע אחהצ/בשרי/חלבי/קייטרינג/אוכל ביתי וכו) לא יודעת אם את אחרי לידה, אבל אם את לפני, נסו לברר את כל מה שאפשר עכשיו!
*להוריד ממך כל מה שאפשר. את מגיעה לברית וחוזרת מיד אחרי עם התינוק.
*להביא בגד נוח להנקה.
*לא להילחץ. לזכור שההנקה עוזרת לקטן להתמודד ולהניק מתי שאפשר. אני אישית לא הבאתי מעולם נובימול ולא שמתי אמלה (4 בריתות). כולם עברו את הברית בשלום ולא בכו יותר מידי.
*הלילה הראשון קצת קשה, להיערך נפשית לענין.
*הכי טוב באמת באמת זה להיות אחרי🤗

לנו המוהל אמר לשים שמן תינוקות בטיטול, בדיוק בשביל למנוע מזה להידבק...

הוא אמר לשים שני טיטולים אחד על השני.

מישהי יודעת אם באמת זה טוב או לא (אמרו לי שיכול לגרום פגיעה ברגליים כי משאירים אותן מפוסקות)
זה מוהל שאני סומכת עליו בעיניים עצומות ואם יגיד לי שוב אז שוב אשים 2 טיטולים. מצד שני הפחידו אותי נורא... (לילד שלום)

נראה לי רק 24 שעות או משהו כזה. לעניות דעתי לא ייגרם מזה נזק. גם לבניי שלום...

זה מפסק את הרגליים (כמו ש @הריון ולידה_פצ כתבה) ומונע חיכוך.

בתפילה שיעבור בטוב

גם אם תנידי, לדעתי כדאי להתארגן עם בקבוק איד/שניים למקרה שיהיו לך פחות פניות או מקום לא נח..
גם אצלנו שמנו שני טיטולים להחתלות הקרובות שאחרי הברית, לא מאמינה שזה פוגע ברמה נקודתית , אולי אם ממשיכים לאורך זמן לחתל כך.
שמן בטיטול למנוע הידבקויות, אבל לא תמיד ביום הראשון- צריך לשאול את המוהל.
לשאול אם מותר לקלח באותו היום (יש בזה גישות, וגם נראה לי שזה תלוי בסוג החבישה).

חוצמיזה, שתהיה לך אפשרות לצאת מהברית גם לפני הסיום סיום כשכולם הולכים.

זה מחזיק את כל העניינים טוב ועושה שלא ידבק ויכאב

מה שהצטערתי שלא היה לי בברית של הבן הקטן זה נובימול, כי הוא ממש סבל בשעות שאחרי הברית, ואכלתי את עצמי שלא עלה בדעתי בכלל להצטייד בזה מראש. פשוט אצל הגדול זה הלך ממש חלק ולא היה צורך. אז בע"ה שלא תצטרכו אבל טוב שיהיה למקרה שכן, אין סיבה שהילד יסבול. עוד דבר שהיה טוב זה שהמוהל גר מאוד קרוב, אז כשהתקשרנו אליו כשראינו שהתינוק לא נרגע הוא הגיע תוך 5 דקות, ושמחנו שיצא שלקחנו מישהו שגר קרוב (זה לא היה שיקול, פשוט יצא ככה.)
בברית של הגדול לקחנו מוהל שגר רחוק יותר אבל אז ב"ה לא היה צורך להתקשר אליו.
ובכל מקרה תזכרי שזה עובר ממש מהר והם לא זוכרים את זה אחר כך..

ממליצה לקנות את כל החד"פ מראש. צלחות סכו"ם מפיות כוסות כלי הגשה וכו
ולא להתרוצץ אחרי כל זה בשבוע אחרי הלידה

אם יש לך תפרים אז תביאי כרית רכה ונוחה לשבת עליה, אחרת יכול להיות זוועה לשבת

לא קראתי את התגובות, אז אולי אחזור על משהו..

1. בגלל שראיתי איך יולדות מסוימות מתנהגות אחרי לידה, אמרתי לבעלי מראש - אני לא רוצה להיות אחראית ולארגן אחרי הלידה, אני אהיה מפוצצת הורמונים, ומפחדת שאתייחס רע לכולם. סיכמנו פחות או יותר מה אנחנו רוצים לפני הלידה (עזבי שזה היה בקורונה שאז בכלל לא ידענו מה יהיה ואכן היה מצומצם מאד ושונה מכל מה שדמיינו), ואחרי הלידה עבדתי על עצמי לשחרר. היה ממש קשה, לעיתים מתבאסת שהיו דברים מסוימים אבל מזכירה לעצמי שהחלופה להתעצבן על כולם היא יותר גרועה, ולכן שמחה שזכינו להכניס בבריתו של אברהם אבינו ב"ה, וזה מה שחשוב!

2. בדיעבד היתי רוצה צלם/צלמת טובים, מבאס אותי שאין תמונות נורמליות

3. בגד לברית לתינוק רק מעטפת!!!! חמותי קנתה לנו בגד לברית, מהמם אבל מסורבל, לא מעטפת, זה היה פשוט סיוט (אני גם ככה מרב לחץ לא הצלחתי להלביש אותו ובעלי בשיא הלחץ מנסה להלביש אותו מהראש..).

4. אם יש לך אפשרות תקני לעצמך בגד חדש - אני לא הספקתי לקנות ותכלס התבאסתי ממש שהיה נראית גם זוועה אחרי לידה עם פנים נפוחות וגם בגד שחרשתי עליו כל ההריון...

5. אנחנו עשינו את הברית בבית, בגלל הקורונה, אבל אם את עושה מחוץ לבית - תביאי לעצמך כרית כי לשבת על כסא אחרי לידה זה בלתי אפשרי (אם יש תפרים/לידה ארוכה וקשה) 

 

 

לסחוט טיפה ממש לפני שאת מתחילה להניק או כשהיא מתחילה לינוק

אם אני זוכרת נכון ככה צריך לעדות בהאכלה תומכת הנקה ולאט לאט עם הפסקות וכשהבקבוק מקביל לרצפה והכל לפי הקצב של התינוק

והכאב.
זה עובר אחרי שבועיים, לרוב.
זה ממש קשה. אני זוכרת את זה. היה מאוד לא נעים.

אני די בטוחה שצריך למרוח בכל זאת, אבל מציעה לברר במוקד האחיות.

(לא נותנת בכלל את החיסון הזה)

אבל אני כמעט בטוחה שיש דרך לטפל בתופעות הלוואי.

הייתי מנסה כיוון של דיקור, אם יש לך איך להגיע למטפלת שמנוסה בתינוקות. 

אולי גם רפלקסולוגיה. 

 

ועוד דבר, כשילד מגיב בצורה חריפה לחיסון, כדאי ממש להתייעץ עם גורם רפואי (לא רופא ילדים רגיל. הם לא מבינים בזה כלום, לרוב), ולהחליט לגבי אופן המשך קבלת החיסונים. יתכן שכדאי להימנע מחיסונים מסוימים, או לפצל ולדחות חיסונים. שווה לברר לגבי זה. 

 

אנחנו עשינו לפני שבועיים כמעט ובאמת היה בימים הראשונים אחרי החיסון קצת חוסר שקט אבל האמת שאצלה זה בגלים אז לא קישרצי לחיסון

לק"י

עדינים.

יש לו מו עיגולי יובש כאלה

בלחיים זה ממש אדום לו

יש לי של לה רוש פןזה
ליפיקאר
אמי מורחת לו אבל לא הרבה

לאסטמה צריך מעבר. 

ביום יום משתמשת בזה פעמיים, וכשממש אדום לו אני שמה היקומצין וחוזר להיות חלק.

תאמיני טוב בעור ואז זו לא אמורה להיות בעיה.

לק"י

ויש לי גם ניסיון.

זה מה שהרופא אמר ולא יכולה להשאיר אותו עם כזו אדמומית, נראה שזה מציק גם!

זה קרם מעולה ליובש.

וגם זה מניסיון.

של סבוקאלם בייבי?

מה שאת לא מנסה - תבדקי קודם על אזור קטן בגוף
אמא שלי שמה לי תכשיר שלהם כשהייתי קטנה ופיתחתי אלרגיה חריפה

אם ניסית כבר אז ייתכן וזה בסדר.
רק רציתי להאיר את הנקודה שבשימוש בסבונים ומשחות חדשות צריך להיזהר כדי לראות שאחן רגישות

עקרונית יש לי נסיון עם משחה אחרת שלהם בגלל זה אני נוטה לכיוון שלהם

לק"י

יכול להיות שאם זה לא עוזר, אז כן כדאי לשים משחה עם סטרואידים נקודתית לזמן קצר, ולהקפיד על הקרמים.
אנחנו השתמשנו בקרם גוף של לה רוש פוזה.

וכשיש צורך את המשחה...

לק"י

ואת מקפידה לקלח בשמן, לנגב טוב אחרי המקלחת, להלביש בגדים של 100% כותנה, להשתמש באבקת כביסה של תינוקות?

מקפידה! 

התייעצתי פה על זה, העור שלו פשוט מפונק נורא!

שמחה שכן כבר הגיע למצב נורמלי....

 

מקווה שלא אצל כל הילדים זה יהיה ככה. באלי את הריחות שאני אוהבת!

לא חומרים יקרים בטירוף בלי ריח במקרה הטוב...

לק"י

והיא עברה ב"ה.

לק"י

לה יובש רציני (היו לה מתחת לברכיים, מתחת למרפקים, בצוואר....).

הגדול לא זוכרת, אבל נראה לי גם סביב הגיל הזה.

שמן רחצה לתינוקות של לה רוז פוזה

בגדים רק ממקומות מוכרים (שילב הייץ אנד אמ נקסט גולף מיננה... רואה את הרכב הבד בתווית) ומכבסת לו מכונות בלבד שלו עם הבנו מקסינה בייבי היפואלרגני גם גל וגם מרכך

 

יש לו אמא אלרגנית בטירוף, גם אני בימי שרב העור שלי נגמר

אני בסטרס כי הוא נגע בזההה... שלא יכניס תיד לפה

פשוט כמות גבוה של המשחה עלולה לגרום לתופעות מערכתיות של שימוש בסטרואידים.
בואי נגיד התינוק לא הולך לבלוע חצי שפופרת.

אם את מורחת את הקרם ומעסה כמה שניות עד שלא רואים את הצבע של הקרם, מחכה כמה דקות, זהו - המשחה כבר נספגת לעור, השאריות המינימליות על העור הם ממש מזעריות, לא הייתי דואגת שהוא יגע בפנים ואז יכניס ידיים לפה.

הבעיה שהוא קם מזה חחחח

עשיתי כשנרדם

בסוף הרדמתי בחזרה

הוא נגע בזה כשקם בתאכלס

לפנות לגורם מוסמך לפינוי רעלים
התגובה של הגוף של רתיעה מהחומר
אטופיק היה עוד לפני החיסון?
אולי דיקור סיני או משהו בסגנון
לא בקיאה מאוד אבל מוטב לטפל בזריזות ולא לתת לדברים לשקוע בגוף.

עוד שהייתי בחל"ד זה בא לו והולך לו בהתאם למזג האוויר (ככל שיותר יבש כאן מתפרץ יותר)

ככה ממש נראתה העקיצה שלו, רק ברגל...

לא יודעת אם מותר בגיל הזה. תשאלי רופא

ועם מעט גירויים. או מכוסה.

אצלי הקטן בן 5 חודשים וגם ככה, כל אחד שנושם במרחק 2 מטרים ממנו גורמים לו להתנתק ולסובב את הראש. אז מצאתי שיטה, אני מחזיקה את המוצץ שלו בפה שלי (הפוך כמובן), ואז כל ההנקה הוא רק מנסה לתלוש לי אותו עם היד שלו וככה הוא מהופנט ולא מסובב את הראש
מניחה שכל צעצוע קטן יעשה את העבודה

אם בעלי רק מצייץ לידו, מיד הוא מרים את הראש😍

אז מה שאני עושה זה שמחכה שיעבור פרק זמן שאני יודעת שהוא רעב ואז יאכל ברצף (הוא בדכ אוכל כל שעתיים, אז מחכה לפחות שעה וחצי).
אבל אם כן עבר זמן שאמור להיות רעב ובכל זאת עושה את זה אני נותנת לו ככה ... כל פעם קצת🤷 וכן, זה מתיש