איזה אמא מדהימה את! איזה אשה חזקה וכולך לב ונתינה ורצון לעזור ולהיות ולשמור ולטפל ואף דקה לעצמך בתוך כל זה
את מעוררת השתאות.
לא, זה לא מתנה
זה קשה
אף אחד לא רוצה ולא מבקש את זה. ומותר לך, יותר ממיתר, לומר בפה מלא שזה לא טוב. שזה קשה מאד, שזה שובר ומייאש ומכעיס ונורא ממש ממש ממש.
וכואב לי איתך כל כך ❤️❤️❤️❤️❤️
בושה? בחיים לא. מאד מאד מבינה מה את מרגישה אבל יקרה , את ראויה להערצה, לא לבושה
את אמא מודעת, מיוחדת, מטפלת, דואגת ומתרוצצת מתמוטטת ובדיכאון וקושי בזוגיות ועדיין מספקת את הצרכים לילדים שלך בכל יום.
את מלכה! זה מה שאת!
בפן המעשי אני מנסה לחשוב קצת מה לומר, קטונתי באמת מהנסיון הזה אז אני רושמת כמה נקודות שאולי יעזרו, אבל אם זה לא מתאים אל תרגישי מחויבת להתגונן או להסביר למה זה לא מתאים לך. זה נקודות למחשבה, אם יעזור לך במשהו מה טוב ואם לא אז לא. את יודעת הכי טוב מה את צריכה.
טיפול אישי נשמע חובה . אני מבינה את ההרגשה והמציאות שאין זמן. אבל את מאכילה את הילדים שלך נכון? את עושה להם אמבטיה נכון? את בעצמך הולכת לעבודה נכון? כל הדברים האלו הם צרכים הכרחיים.
הצורך בטיפול במצב כזה הוא הכרחי. הוא דלק. הוא חמצן. הוא אויר. אם תסתכלי על זה כצורך בסיסי. כמו ללכת לשירותים. כמו לתת לילד ארוחת ערב, אז תצליחי. זה צורך בסיסי זה אלף בית. אי אפשר לתת כשריקים פשוט אי אפשר.
לגבי הבעל, נשמע קשה ונפיץ ושניכם במצב קשה מאד וכל אחד מגיב אחרת.
אני חושבת שבמקומך כרגע הייתי משחררת לגמרי. תראי אתם לא היחידים שהבעל מטפל בגדול והאמא בקטנה. גם בילדים רגילים הרבה פעמים זה נותר ככה כי עייפים וקשה ומחלקים מטלות.
לי נשמע שאת צריכה כרגע להתמקד יותר בלאשש את עצמך ורק אחר כך זוגיות.
הילד שלך, עם כל המיוחדות שלו, לא נשמע שצריך דווקא איזה טיפול מסובך כרגע, ואני אישית לא הייתי מזללת בחופ ואהבה מאבא. הוא קטן.
תני לאבא שלו להתמודד איתו, אבל משחרור אמיתי. מזה שאת יודעת שהוא אוהב אותו ואכפת לו, נכון הוא חושב אחרת ועושה אחרת ממך, אבל האמת היא שחודשיים שלושה עכשיו שהילד לא יקבל בהכרח איזה טיפול אלא רק מלא אהבה מאבא, לדעתי לא יזיקו בטווח הארוך.
שיתמודד. שיעשה הוא עם הילד דברים ואת תתמקדי קצת בעצמך וצרכים שלך ותנסי להתאושש.
ממקום של שחרור האחריות לאבא, בלי לבדוק מה הוא עושה, גם המערכת הזוגית שלכם תירגע קצת.
ודבר אחרון לא בקטע של טיפול זוגי אבל בוודאי יש הדרכה להורים במצבים כאלו, אם לא מצליחים ללכת ביחד אפילו תבקשי רק מבעלך ללכת להדרכה הזו. שחררי לו שזה תהיה אחריות שלו ויגיד לך מה הדריכו שם. זה יכול גם קצת לאפס ולכוון אותו.
ואחרי הכל, המון חיבוקים באמת אני לא מספיק יודעת איך לעודד , הלוואי שזה משהו קטן שיעבור מהר בקידום מתאים. הלוואי שתדעו אושר. הלוואי שתזכי במהרה לשלווה ואהבה ובריאות. מתפללת עליך בכל ליבי 💕💕💕💕💕💕