פורום הריון ולידה (עמוד 1515)

ופתאום חזר הריח האהוב של הקקי הנקה

את הטראומה שלנו😆
ככה היה לנו בול איך שהתחלנו טעימות, והרופא אמר שזה בגלל זה
וכמו שאמרו לך זה משתדרג עם הזמן... תהנו 🤣🤣

ריח של ביסלי רקוב

לא שמעתי אף פעם שזה אסור.

כן שמעתי שלא כדאי לאכול בחומוסיות כי לא תמיד נקי לגמרי.

אבל אני לא מומחית🙊

פליז תגידו שמותר, זה הרבה מהתזונה שלי

כי לפעמים חלק לא מבושל עד הסוף כמו שצריך ומשמש מצע לחיידקים

גם בהיריון וגם בהנקה למרות שאומרים שזה גורם לגזים אצל התינוק
חומוס זה החיים חחח

(מה שהרופאה שלי אומרת.. )
הרשימה של הדברים האסורים שאני שומעת מבחוץ נראה שמתארכת משנה לשנה..
אז.. תחליטי עם עצמך מה את אוכל ומה לא.
בהצלחה רבה ולבריאות!

כמובן רק אם לא עמד מלא בחוץ ואם תאריך התפוגה מספיק רחוק

תאריך התפוגה רחוק.
בכללי, כמה ימים לפני תאריך התפוגה של החומוס אני זורקת אותו, חומוס זה דבר רגיש בלי קשר להריון

בואי תספרי בבקשה עוד פרטים
כמה זמן אתם נשואים? האם השתמשתם באמצעי מניעה כלשהו? לכמן זמן?
מה אורך המחזורים שלך? כמה זמן לוקח לך להיטהר?
בני כמה אתם?

אני רואה שיש לך כבר 3 ילדים שנקלטת בחודש הראשון ועכשיו ניסית כבר 4 חודשים ולא נקלטת..

אז קודם כל שתדעי שה' נתן לך ברכה עצומה! רק 17% מהנשים נקלטות בחודש הראשון וזכית לזה 3 פעמים רצופות!! זה המון!!!

עכשיו בהנחה שאת טובלת לפני הביוץ (אם אתם מותרים שבועיים בחודש או יותר זה כנראה בסדר) - אף אחד לא יסתכל עלים לפני שתעבור שנה שלמה של ניסיונות.
רוב הסיכויים שבמהלך השנה הזאת תיקלטי.

בירור פוריות הוא תהליך לא נעים, ובהנחה שכבר יש לך שלושה ילדים כמעט בטוח שאין בעיה אמיתי.
ולכן תירגעי וקחו את הזמן בנחת..

הסתייגות: אם את מעל גיל 35 כדאי אולי לפנות לרופא משפחה או נשים לעשות פרופיל הורמונלי ולראות שזה לא בגלל הגיל...

בהנחה שאת צעירה יותר - פשוט קחי את הזמן!!!

בגלל שאבא שלי נפטר זה ממש קשה לי ליישם

לי לקח 9 חודשים בפעם הראשונה ובפעם השניה אמנם רק 4 אבל אחרי שנתיים מניעה ורציתי כבר וכל חודש היה קשה..
הלכתי לרופאה ואמרתי לה שמנסה כבר שנה. לא היה לה איך לדעת שלא דברתי אמת אבל...אמרה לי שלפני גיל 35 אם זה לא הריון ראשון לא בודקים כלום.. פשוט להרפות ואכן הריתי באותו חודש.
אז נכון זה קשה כל חודש אבל באמת הסטנדרט הוא יותר ממה שהיה לך עד כה..
תתפללי לד' שיפקוד אותך..

אין הרבה מה לעשות..

קשה לי להאמין שיעשו לכם טיפולים עם כל הפרוצדורות רק כי אין לכם סבלנות לנסות עוד כמה חודשים...

תשאלי נשים שעוברות ועברו טיפולים.
זאת מסירות נפש וגבורה גדולה לעבור את זה, אבל תענוג זה לא.
ולא עושים את זה בלי סיבה...

את מנסה כולה 4 חודשים! הטיפולים יכניסו אותך ליותר לחץ (אני בטיפולים..) ומה עשית בזה? זה לא מבטיח לך מיד הריון (אני כבר כמה שנים בתוך זה, כולל הפלות) זה לא שווה לך.. לדעתי..
חוץ מזה, לדעתי הלא כ"כ מומחית, כדאי לך לעשות הפרדה בין המוות של אבא שלך להריון.. המוות קשה והלחכות קשה, אבל זה לא שהתינוק/הריון יהיה תחליף לאבא, נכון? זה שני דברים שונים, אז הייתי ממליצה לך לנסות להפריד בין הקשיים האלו..

אין קשר בין הדברים. הפטירה של אבא שלך היא צער וכאב גדול ממקום אחד, והציפייה לילד היא משו אחר.
מסכימה עם כל מי שכתבה לך גם שטיפולים זה תהליך קשה פיזית ונפשית (לפחות ממה שיצא לי לקרוא פה), ויש לו גם תופעות פחות נעימות. את מחכה באמת מעט זמן יחסית אם כי סה לא מעיד על גודל הציפייה והאכזה, אבל בכל זאת.. תני לגוף שלך לעבוד בצורה טבעית.
תנסי אולי דברים אחרים אם את רוצה לעשות השתדלות כמו דיקור, שיח אברהם..
חיבוק ❤️

ארבעה חודשים ומעלה מכך זה סטנדרטי ביותר.

אבל זה פשוט יכול לקחת זמן.
מי שזכאי לדרגה בסוף יקבל את הכסף, השאלה מתי...

אני מקווה שעד שנה הבאה הם יתפסו על עצמם, אבל מה שאני הייתי ממליצה לעשות, לשים כבר עכשיו סכום בצד כל חודש בשביל זה כדי שלא תהיה לכם ירידה גדולה מידי במידה ובהנחה תתעכב.

למה השנה יש כל כך הרבה בעיות ואנשים עד עכשיו בלי דרגה?!

מפחיד אותי ממש כי זה לא סכום קטן שאפשר לשים בצד
שני ילדים זה 6000 שח

זה באמת בגלל הבעיות של ליברמן
אבל כן כדאי לשים בצד כמה שאפשר..

מה שקרה השנה זה שהם פתחו את מועד הגשת הבקשות נורא מאוחר. אז חלק מהאנשים שנתקעו עם הטופסולוגיה, עדין מתמודדים עם זה. אבל מי שהגיש מיד את כל הטפסים כשנתפתחה הבקשה, קיבל די מהר את הדרגה. התקנה של ליברן ששוללת.הנחה מאברכים בכל מקרה נדחתה לשנה הבאה.
ובלי קשר המחשבון סימולטור הזה די פח. לי יצא שאצטרך לשלם 1800, ובפועל משלמת 1100.

דברים שאפשר לעדכן רק אחר כך, למשל מערכת שעות שמשתנה, ועדכונים כאלו גם לוקח להם המוווון זמן. וזה לא משהו שתלוי בנו.

הבנתי גם מחברות שמי שבעלה אברך, בכלל לא היה ברור איזה טפסים צריך להגיש. אז זה גם לא תלוי בהם וגורם לגרירה של כל העניין הזה

ששנה שעברה הגשתי בדיוק אותו דבר וזה היה בסדר
ואחרי שכבר אמאו לי מה להגיש שוב והגשתי החליטו שיש עוד דברים שהם לא בסדר

זה מבאס שזה ככה נמרח.. החוויה שלי היתה שונה, אבל נשמע שאכן יש כאלו שצריכים להתמודד עם הסיוטים של הבירוקרטיה הישראלית

אם המערכת מעודכנת מתחילת שנה אפשר להגיש כבר אז, אבל אצלי היה שינוי והייתי צריכה לעדכן

העניין הוא שכאן זה מעבר לבירוקרטיה הישראלית, משהו שני בין טיפשות לעוול.
החל ברצון של ליברמן לבטל את הסבסוד לאברכים, המשיך בזה שזה חייב להיות בלי 'ום התראה, חודשיים לפני תחילת הלימודים. המשיך בזה שבגלל ניהול מאבק משפטי אף אחד לא יכל להגיש בקשה, ואז הם מתפלאים שיש עומס.

כל אחד היה יכול להיבן שזה מה שיקרה, היו להם חודשים להתכונן לזה. ופתאום יש עומס, הפתעה.

הסתדרת בסוף?

אבל אני עוד הגשתי יחסית מוקדם, ברגע שיכולתי הגשתי את המערכת ובכל אופן לקח להם כמעט חודשיים לטפל בזה.
אבל לכן אני יכולה להבין שזה לא קשור לזה שההורים התמהמהו עם הגשת דרגה, אלא לכל המערכת

יצא לנו 1100 ומשלמים 960

מה שאוהבים.. או ערב סרט. יש משחקי בריחה שמזמינים הביתה.. מה אתם אוהבים?

לדיסני פלוס שהגיע לארץ!
(עוד לא הסתכלתי שם האמת אבל זה אמור להיות היום)

כתבה של ערוץ 14 על ערוץ דיסני פלוס, שעכשיו הם מחדירים מסרים פרוגרסיבים להט"בים לילדים בתוכניות החדשות

לא יודעת באיזה רמה, רק אומרת שימו לב ואל תתנו לילדים לצפות בהכל בעיוורון

יש לך המלצה?

פעם חברה הזמינה אליה ובאתי ועשינו ביחד
אשאל אותה מאיפה בדיוק
היה סופר מוצלח
מגיע טאבלט עם משימות מענינות ומוצלחות ובסוף שליח מביא משהו כשמסיימים הכל

מכירה רק חברה אחת כזאת והיה רשום עליה 18+
אז חשבתי אולי לא מתאים לדתיים

בהחלט ראוי לחגיגה

אפשר בבית-

ארוחת ערב טעימה, עם יין (או כל שתיה שאתם אוהבים ומפנקת אתכם), כוסות, נרות, לא הרבה אורות דלוקים..
אפשר לתכנן סרט ביחד ולקנות גלידה / פופקורן / חטיפים

אפשר להכין משהו ביחד - לקנות את החומרים המתאימים

לעשות אחד לשני משאז' עם שמן / נרות / מוזיקה

 

 

תודה!

לק"י

דחוף!!!!בדיקה בטא | ערוץ ７

בשורות טוב ובריאות לך ולעובר!

לא היו תופעות לוואי

אין לי מושג לגבי הבטא, בהצלחה!

שהיום הייתי שפוכה מעייפות שזה תופעה.. מקווה שאצליח להתרגל לזה..

גם בהפלות שהיו לי, שהיו בהתחלה, הייתי ממש עייפה, הייתי מסוגלת לישון מלא!

אבל אין לדעת אם זה קשור או היה קורה בכל מקרה.
הביאו לי בשלב מאוחר כשבדרך

בתחילה לא בגלל דימום

קצת יותר מאוחר לקחתי שוב בגלל דימום ולא עזר בכלום

 

אולי שווה לדבר עם מישהו קרוב?
אולי טיפול קטן, בשביל לקבל את המצב ואת עצמך
אולי עכשיו הכל נראה רע, אבל בעזרת ה זה יעבור
חיבוק ענק
ונשיקות לקטן/ה

התחושות שלך מוכרות לי גם מחווית הלידה האחרונה שלי, (שלא הייתה בקיסרי)

מבינה אותך
ואין לי כ"כ משהו חכם להגיד..

אבל מה שהייתי רוצה שיגידו לי זה שזה בסוף ניסיון באמונה..
כמובן לא סותר שכדאי לעשות תהליך טיפולי ולמצוא דברים שעוזרים להתמודד..

בכל מקרה נשמע שעכשיו קשה לך ממש, והכי טוב שפשוט תתני לזה את המקום של זה אז חיבוק גדול גדול גדול!!!!!!

יקרה .
נשמע שהקושי שלך לא ממש קשור לקיסרי שעברת. וזה באמת מתסכל. אלא לזה שאת אחרי לידה וכנראה לא מצליחה להתאושש כמצופה.
יש דרך לטפל בזה- כדאי ממש בהקדם לגשת לרופא או לאחות גם בטיפת חלב ולשתף מישהן בחיים האמיתיים.
יש דרך להוציא אותך מהבוץ הזה.

חיבוק גדול.

ניתוח לא מתוכנן זה הלם ודבר מאוד גדול.
כמובן שזה מצטרף לרגישות הגדולה של אחרי לידה
אבל זה בהחלט טריגר משמעותי

כמו שכתבו כאן קיסרי זה בהחלט טריגר לעצב הזה. אבל כשעוברת כמעט שנה זו כבר לא קצב התאוששות בריא. ובעיני את זקוקה לטיפול באופן דחוף!!!!
ושוב, ממליצה לפנוץ לאחות טיפת חלב או רופא משפחה בהקדם.

איזה רגשות קשים ומבלבלים
בע"ה בעתיד את תוכלי ללדת רגיל!
בכל מקרה אם את רואה שזה משפיע על התפקוד היומי שווה ללכת לקבל טיפול. את מלכה, לא מגיע לך לסבול!

אולי שווה לעשות עיבוד לידה?

אבל על הלידה שרצית. ולא היתה לך.
השלבים של תהליך האבל ידועים, אבל כמה זמן לוקח כל שלב לכל אדם זה אינדבדואלי
אם את מרגישה שיהיו לך את הכוחות לעזור לעצמך לעבור את כל השלבים בשלום- -עשי זאת, ואם לא, תעזרי במישהו חיצונית.
ובכל מקרה תזכרי שזה כאב חזק שיישאר תמיד אבל העוצמה שלו תהיה הרבה יותר חלשה. מחר תאיר השמש!!

מקיסרית לקיסרית
שגם אני ״התאבלתי״ על זה תקופה
ועד היום יש משקעים …

כמה זמן את אחרי לידה?

זה לא עובר

הרגש הזה
והמקום בו את נמצאת
בכל מקרה
היןם להכל יש פתרון
❤️

גם אצלי הלידה הראשונה (לפני שנתיים) נגמרה בקיסרי
וזה שוק
והלם
ולגמרי צריך לעכל בשלבים.
לי עזר לחשוב ולדעת שהקב"ה מכין לכל אחד את המסלול שלו בחיים, ואת מה שהכי מתאים בשבילו. ואם הוא החליט שככה אני אלד, ושיהיו לי x ילדים, ולא כמו שחשבתי, אז זה כנראה הכי טוב בשבילי.
צריך לנטרל רעשי רקע
אם יש סביבה שעושה פרצוף-להתעלם
לא לחשוב מה היה אם..
ולהתפלל על העתיד.

גם אני הרגשתי שהמניעה אחרי הניתוח כפויה, וחברות ובנות משפחה שילדו אחרי היו בהריון שוב לפני, אבל שוב, כל הזמן אני מזכירה לעצמי שזו התכנית שה' הכין לי.

וב"ה לפני קצת פחות מחודש זכיתי ללדת בלידה רגילה!! אחרי הרבה חששות, ו'מה יהיה?', ו'אם יהיו לי רק חמישה ילדים כשלכולם יש יותר?' (חששות שעוד לא עברו, כי תמיד אני מועדת יותר לניתוח).
אז צריך הרבה תפילות, כמו כל דבר בחיים, ולהבין שהכל זה מאלוקים, וזו הדרך שהוא בחר בשבילך.

אולי כדאי ללכת לעיבוד לידה, אולי לעיבוד באופן אחר, אבל להוריד את התיק הזה ממך. כי הוא כבד.

ועכשיו את איתנו עם הילד/ה בריאים ושלמים...
תנסי לברר מה כל כך מפריע לך, החלום שהתנפץ?
לפעמים החיים מובילים בדרך שונה משחשבנו אבל תמיד זה למטרה בסופו של דבר.
אולי לנסות עיבוד לידה מקצועי אם קשה לחזור למסלול

חשוב לטפל

לדיכאון אחרי לידה
זה לא סותר שצריך לטפל בדיכאון
בבד בבד עם עיבוד לידה וטיפולים מרגיעים לגוף כמו עיסויים רפלקסולוגיה וגם לשלב ספורט

שנה אחרי לידה להרגיש כמו שאת מתארת זה לגמרי נורה אדומה !! לדיכאון אחרי לידה
ויש איך לטפל
וחובה לטפל
תרגישי טוב יקרה

אני לא בדיכאון, אני פשוט מאוד עצובה ומאוכזבת

אל תיקחי את זה כדבר רע! זה עניין הורמונלי לחלוטין, ומטפלים בו בדיוק כמו שמטפלים במחלות פיזיות.
עצב ואכזבה לא מובילים לחוסר תפקוד מוחלט כמו שאת מתארת. הם לא מובילים לתחושות כאלה קשות מול הגוף שלך. (ואני באמת כותבת את זה מניסיון, של שני הכיוונים - דיכאון וקיסריים).
בבקשה תפני לטיפול! זה לא ישנה את העבר, אבל זה בהחלט יכול לשנות את היחס שלך אליו, ומכך גם את ההווה ואת העתיד.
הרי לא תרצי שתחושות העצב והאכזבה הללו ישפיעו עלייך לכל החיים, נכון?
אנשים עוברים דברים קשים בחיים, אפילו אובדן של אנשים קרובים, ובכל זאת מתרוממים מזה וממשיכים *לחיות*, במלוא מובן המילה.
מגיע לך לחיות, ולחיות באמת... אל תתני לקושח הזה שעברת בחייך לשנות לך את כל החיים...

בוודאי. מותר גם להתאכזב ולכעוס.
רק כשהכל בגוף עובד כמו שצריך יש תהליך טבעי של אבל אמיתי על החלום ובעקבות אכזבה גדולה.
אבל בסיום התהליך יש השלמה כלשהי.
את מתארת תחושות שאם הן היו חודש אחרי הקיסרי כולנו היינו כמובן מחבקות אותך. אבל אומרות לך שזה יירגע עם הזמן ושאין מה לדאוג.
אבל את שנה אחרי. עם תחושות שכבר לא תואמות להחלמה תקינה. עם חוסר תפקוד (לא עובדת, הבית, לא נהנית ממגע). ועם עצב גדול.
לא מאבחנים מהפורום. אבל זה נשמע כמו דיכאון. ממש. וזו לא אשמתך. היה לך קשה באמת. ובדיכאון פשוט חסר קצת חומר כימי במוח שגורם לקושי להתמתן. ולהיפך. החוסר גורם לו להחמיר ולחושך לכסות כל חלקה טובה. ולכן ממש ממש ממש חשוב מאוד מאוד מאוד לפנות לאבחון וטיפול. כדי להציל אותך. את התינוק. את הבעל. כי מגיע לך להבריא. זו ממש מחלה. כי מגיע לך לחזור לשמוח. למסגר את החוויה הקשה במקום המתאים לה (אני יודעת. עברתי פעמיים קיסרי חירום. בראשון עוד שלפו לי עם ואקום בקיסרי. בשני הילדה יצאה ועברה החיאה). אבל זה רק חלק קטן מכל הטוב שבחיים. ב''ה. מגיע לך לראות ולהרגיש את זה. בבקשה תראי לבעלך את השרשור אם אין לך כח לפנות לבד לטיפול. זה פיקוח נפש!! כדאי גם לעשות בדיקות דם ולבדוק חוסרים. אם חסר לך די, בי 12 ועוד. זה גם גורם לחולשה שאת מתארת וגם לעצב. אז גם למלא מאגרים. דואגות לך באמת.

כמה כואב לקרוא אותך
איזה משבר את עוברת
אני רוצה לכתוב לך את מה שעולה לי בהקשר למה שאת מתארת ומקווה שיהיה לתועלת

1. אני חושבת שקודם כל, אם את אכן לא הולכת לעבודה בגלל התחושות שתיארת ואת בירידה בתפקוד, אז חשוב מאוד לטפל. בנפש כמו במקביל בגוף.
ברור לי מבחוץ שיש השפעה וקשר בין שניהם, ואם תמשיכי לשבת בבית במצב שלך בלי להיעזר בתמיכה, את עלולה להידרדר לדכאון. כבר ממה שאת כותבת נשמע שאת בדכאון. ועם עזרה נכונה תוכלי להרגיש יותר טוב. לא מגיע לך לסבול מעבר למה שכבר עברת.

2. קטונתי מלהבין את גודל השבר שבציפייה ללידה רגילה שנגמרת בקיסרי, אבל אני כן מבינה באכזבות שנובעות מציפיות שלא התממשו. וזה אכן קשה.
ועם זאת, זה לא אומר שהשם לא איתך. את אחרי,ברוך השם בריאה ושלמה, וגם התינוק/ת ברוך השם. כנראה שבלידה רגילה התוצאה יכלה להיות קשה חס ושלום, ובהסתכלות הפוכה שאולי לא מדברת אלייך כרגע - השם איתך דווקא כי עברת ניתוח קיסרי. כי אחרת יכל להיות מסוכן. כי זה מה שנכון לך במסלול שהשם ייעד לך וזה לא תמיד קשור באופן ישיר לכמות התפילות, ומה שכל אחת עוברת זה מה שהיא צריכה לעבור ולפעמים לא נבין את זה ולכן את צריכה עזרה בעיבוד הציפייה אל מול התוצאה.

3. באותה מידה שילדת בקיסרי ועכשיו את צריכה להימנע מהריון תקופה, יכל להיות מצב שגם אחרי לידה רגילה לא היית רוצה עוד ילד במרחק הזמן הזה מהלידה, או שהיית מניקה וזה היה מונע ואחרכך יכול לקחת זמן גם כן , גם אם חברותייך כן נקלטו וכביכול 'התקדמו' ממך.
או בקצרה - לא בהכרח שילדה רגילה הייתה מביאה אותך להריון נוסף בנקודת הזמן הזו

4. אני לא יודעת מה מספר הלידה שעברת, אבל אם מדובר בלידה ראשונה קיסרית אז תוכלי בעז"ה שוב לנסות ללדת רגיל ולהיכנס להריון בתום השנה, אבל לא כשאת חווה כזה קושי. את צריכה לשקם את עצמך פיזית ונפשית ולצאת מהדכאון שאת חווה.

חיבוק גדול ❤️

מותר לך לכאוב,הגיוני שאצלך זה נושא מטען כבד וזה בסדר!
ברור שחוויות של אחרות לא רלוונטיות פה וזה לא בדיוק הקיסרי אלא כל המהלך שאת אישית עברת.
אבל ממש לא כדאי להיסחב עם המטען הזה עוד...

ממליצה לך ממש ללכת לכמה פגישות לעיבוד לידה,עברת חוויה טראומתית עבורך בגוף ובנפש ושווה לעבד אותה ולתת לעצמך תמיכה ומענה כדי להצליח להתמודד איתה ולהמשיך את החיים בשמחה וברוגע
אם יש באזור ברור שעדיף דווקא מישהי שמתמחה בזה אבל כל אשת מקצוע מתחום הפסיכולוגיה תוכל לעזור מן הסתם

בהצלחה!!

תפני בבקשה לטיפול כמה שיותר מהר... חבל שיהיה לך ככה

ממליצה ממש על עיבוד לידה,
ואולי גם טיפולים לגוף כמו דיקור, עיסוי ועוד..

ואם את רוצה את מוזמנת לפנות בפרטי, עברתי גם קיסרי טראומתי..

ולגמרי למנוע הריון.
חיבוק גדול ובהצלחה.

בס״ד

חיבוק יקרה!!!

החלק הזה שכתבת,
על כל התפילות שהתפללת,
כשבסוף התוצאה הייתה אחרת כל-כך,
וכל השבר שאת חווה סביב זה מאז -
זה פגש אותי במקום מסוים שאני מתמודדת איתו בתקופה האחרונה... ומתוך המקום הזה רציתי לכתוב לך.

אני מרגישה שלקבל ״לא״ מריבונו של עולם,
כשמדובר במשהו שהוא באמת בנפשנו,
זה אחד הדברים הכי מטלטלים שיש.

וברור שבשכל אנחנו יודעות שה׳ לא חייב לנו כלום.
אבל הרגש לא תמיד נמצא במקום של השכל.
לרגשות יש את הקצב ואת הדינמיקה שלהם...
ככה ה׳ ברא אותנו...

אז אנחנו מרגישות כל מיני דברים...

כמו...
תחושה של סתירה בלחי...
תחושה שהאמון שלנו נבגד...
תחושה שאם ככה אז אולי מוטב להפסיק לבקש בכלל...
תחושה של שבר בקשר בינינו לבין הקב״ה...
תחושה של זעזוע של עולם האמונה שלנו...
תחושה של פחד - הנה, פגשנו סבל. הנה, פגשנו כאב. הנה, חווינו ניסיון. ומי ערב לנו שלא יהיו עוד אחרים כאלה? ומה עוד צפוי לנחות עלינו ככה? מאיזה סבל עוד נסבול בעתיד? וקשה לעצור לדמיונות ולתמונות העצובות שיכולות לרוץ לנו בראש...

והדברים האלה, הכאב, הפחד, האכזבה והבלבול עלולים להביא אותנו לעוד כל מיני רגשות לא קלים -

- של ניכור ו/או כעס כלפי הקב״ה
- של אכזבה מעצמנו ותחושה שאנחנו לא ״עומדות בניסיון״ ושבעצם האמונה שלנו לא כמו שחשבנו שהיא...

זה יכול להשפיע על הדימוי העצמי שלנו מול עצמינו,
מה שבעצמו משפיע על הכוחות ועל האנרגיות שלנו ביום-יום,
וזה יכול גם להשפיע על היכולת שלנו להמשיך לעבוד את ה׳ כפי שהיינו רגילות...

וזהו.
זה מה שרציתי להגיד לך.
שאני שומעת את השבר הזה שלך.
שזה שבר אמיתי.
שבשבילך, זה באמת ניסיון.
שזה נוגע בדברים מאד עמוקים בך, בעבודת ה׳ שלך, ביחס שלך להקב״ה, בעולם האמונה שלך...
אלה דברים קיומיים ממש...

זה בעיקר מה שרציתי להגיד לך, מהלב שלי.






















(חשבתי להגיד לך עוד 2 דברים, אם מתאים לך.

1. זאת תקופת מעבר. את בדרך לרמה אחרת. להבנות חדשות. לאמונה מחודשת ולחיבור מחודש ועמוק יותר לקב״ה. תקופות המעבר האלה הן דבר מייסר הרבה פעמים. כותבת את זה ממקום של חוויה של מעבר מייסר מאד גם. אבל להסתכל על זה ככה עוזר להיות עם מספיק אוויר כדי לעבור את הקטע הזה. את לא תרגישי ככה תמיד בע״ה. בע״ה יום אחד שוב תצליחי לראות שה׳ איתך, ושלמעשה הוא לא באמת עזב אותך, כמו שזה מרגיש היום.

2. אחד הדברים היפים שניסיונות של היום עשויים להעניק לנו, זאת היכולת שלנו מחר לסייע לאחרים. הניסיון (במובן של אתגר וסבל) מעניק לנו ניסיון (במובן של כישורים ויכולות) שיכול לחולל כמויות בלתי נגמרות של טוב סביבנו. למה זה צריך להיות ככה? אני לא יודעת. אני לא מבינה חשבונות שמיים. אבל זה משהו שאני רואה בחוש. הניסיונות של היום מכשירים אותנו לא פעם להיות השליחות של מחר. ואז מתגלות המון משמעות ושמחה - כי אין כמו להיות האדם הנכון עבור מישהו שזקוק לתמיכה או לעזרה.

אני מקווה שזה נותן לך טיפה אופק.

ואם את לא שם,
אם אין לך שום אפשרות להתחבר למילים האלה,
אז אני פשוט אחזור להתחלה:

אני מבינה אותך.
ואת צודקת - זה פשוט כואב.
וחיבוק גדול.
ויהיה טוב נשמה, את עוד תראי ❤️)


שיהיה לך רק טוב אהובה ❤️❤️❤️❤️❤️❤️

בס״ד

מרגישה זכות...

תודה רבה רבה על זה!!

בס״ד

אני ככ בתוך זה עכשיו שזה נכתב ממש מהלב למקלדת. זכות שזה פגש אותך בדרך 🤍

מישהי שקרובה אלי דיברה בדיוק כמוך גם שנתיים אחרי הלידה. הלכה לעיבוד לידה אצל פסיכולוגית ושינתה את ההסתכלות מקצה לקצה.

אני חושבת שהגעת למצב חריג...
עברתי גם דיכאון אחרי לידה (דווקא אחרי לידה רגילה וטובה) והתחושות הקשות וחוסר התפקוד שאת מתארת ממש נשמעים כמו זה.
קיסרי זו חוויה קשה ומלאת השלכות. נשמע שהוא היה הטריגר להתפרצות הדיכאון, אבל אין מה להאשים אותו בלעדית בדיכאון (כמו שכתבתי - דיכאון אחרי לידה עלול להתפרץ גם בלי טריגרים משמעותיים).
ממש מבקשת ממך לפנות לטיפול! טיפול בדיכאון, שיעזור גם לעיבוד התחושות הקשות שאת סוחבת איתך מהקיסרי. בתור התחלה את יכולה לפנות לארגון ניצ"ה.


וכותבת גם עידודים (אם כי נשמע שאת עוד לא במקום הזה עכשיו) - קיסרי אחד הוא לא ערובה לכלום להמשך! הצלקת דוהה, וגם ככה היא במקום בלתי נראה כמעט. בע"ה אפשר ללדת אחר כך רגיל (ואפילו לא חייבים שיהיה הפרש גדול מדי - הפרש של שנה ותשעה חודשים-שנתיים הוא הפרש יפה וצפוף מספיק), ואחרי עיבוד לידה נכון - אפשר אפילו כמעט לשכוח מהחוויה הקשה של קיסרי.
ואפילו (כן, אפילו אני כותבת את זה) - גם ללדת בקיסרי בלבד זה לא סוף העולם... יש "חיסכון" בצירים, אפשר לתכנן את זמן הלידה, יש יותר זמן להתאוששות בבית החולים, ובעיקר - יש אחר כך תינוק בריא ושלם, שהרי בשבילו עוברים את כל זה, נכון?
מחבקת אותך מרחוק, ומתפללת עלייך שתמצאי את השלווה ואת הבריאות לנפשך

ומה שכתבת למעלה

וגם לגבי הקיסרי..

חוויתי גם קיסרי מאכזב מאוד אחרי לידה ממושכת וקשה

בלידה ראשונה

וזה קשוח וכואב אבל לא סוף העולם!

ב"ה שיש תינוק ואמא בריאים ומה יהיה בהמשך..

זה רק אלוקים יודע.

במילא הוא מתכנן ומנהיג ואנחנו רק יכולים לרצות לנסות ולהשלים עם המציאות

ולשמוח במה שיש לנו..בתפילה ותקווה לעתיד שיהיה קל ושמח בעז"ה

(למנוע שנה זה גם לא סוף העולם..ביננו בדרך הטבע טוב לאמא ולתינוק לחכות לפחות שנה לפני הריון נוסף. לתינוק, אמא מניקה רגועה פנויה , לאישה עצמה שמחלימה ולזוגיות ועוד ועוד)

 

 

אגב מאז ילדתי עוד 2 ילדים בלידות טבעיות ב"ה

ככה שאין לדעת

 

תפני לטיפול ! חובה ואחריות עבורך ולתינוק שלך

את בוגרת קיסרי גם? לא מספיק עוקבת🤐 אבל זכור לי שכתבת על זה אולי

תבררי לפני כן למה הצ'ק.

מנגד יש לנו הוראת קבע לא מוגבלת.
ככה שהם יכולים לגבות מאיתנו כל סכום. אז כנראה זה על אותו משקל.

גם את זה הם בקשו

לא הבנתי את השאלה.
גובים מאיתנו כל חודד סכום קבוע .
והיה חודד ששילמנו בבי אחת 4 בערך. ולא הייתע צריכה לעדוצ ךעולה מיוחדת הם פשוט לקחו.
לבקד מכם גם וגם נשמע לי תמוה מאד

עד איזה סכום תקרה ניתן לגבות

ואם הם פתאום יחייבו בסכום שאין אותו ביש, ון ויכניסו את בעל החשבון למינוס או יגרמו להיעזר ההוראה.
בכל אופן, אולי כדאי להגביל את הוראת הקבע לסכום שהוא מעל הסכום החודשי אבל לא פתוח לגמרי.

ככה שהם לא יכולים לחייב ולהכניס אותנו למינוס.😅
ההוק פשוט תחזור.

כשבאמצע שנה רצו לגבות סכום גבוה יותר בגלל הפרשי דרגות אני ידעתי עליו מראש והכנתי להם מספיק כסף בעוש כדי שההוק לא תחזור.

אם כן, את לא חייבת. זה לא תנאי לרישום.

כדי לשאול אותה
אם זה לא תקין הם ירדו מזה מיד ברגע שיבינו שאת פונה למי שמעליהם

לא זוכרת עכשיו בדיוק מה עושים, אפשר אולי לשאול מישהו בבנק או עוד

לכתוב, לא יודעת נוסח מדויק, אבל משהו דומה ל: מוגבל לסכום של עד... ובעדכון בעל ההמחאה.... צריך פה בנקאי שיתן נוסח נכון

שמוגבלת עד 4000 לחודש לכל ילד.
שום צק פיקדון. לא ברור כל כך על מה פיקדון כשעושים הוראת קבע

בלי קשר לשמןת
יש תקוףות, בים טפ זה משבר כזה או אחר.
אין לי עצות רק חיבוק ♥️

ברוכה הבאה לעולם האימהות😜
סתם, בעז"ה עוד יגיעו לילות טובים יותר
(אצלנו ב"ה הוא ישן טוב טפו טפו טפו)

וכמו שחגוש אמרה מידי פעם יש משברים שכאלה

בהצלחה♥️

לא איזה

ב"ה אני ממש עמוסה ולא מצליחה להכנס לכאן כמעט....

אבל יש קפיצת גדילה בחצי שנה כן
אממ קטני גם לא כזה ישן בלילה הוא קם הרבה כן נגיד אתמול בקושי ישן אבל בגלל החיסון אני משערת.. אני יכןלה לומר לך שאני ערה מ2 וחצי בלילה וגם אחרי שהוא וגם בעלי חזרו לישון לא נרדמתי :/

ספציפית אני לא מרגןשה טוב אז לא נרדמתי
ללכת לעבודה ככה זה חוויה חח

ב א ל י לישון!!!!

למרות שהוא נסיך עולם! 

נסיכים ישנים, לא?

 

השתבש בגיל שלושה חודשים בערך ומאז אני מחכה שיחזור לעצמו...

מבחינת השינה

השווצתי יותר מידי!

ואני פחות מתחברת לקונספט של להדליק את השמש

יש כאלה שגם את זה לא ישנים ברצף

שתדעו שכל מי שלא מתלוננת סימן שהילד שלה ישן
😅

והילד שלי ממש לא ישן!
במהלך היום יש לו פעם אחת של שעה וחצי שעתיים .שאר הפעמים זה רבע שעה חצי שעה.
בלילות בהתחלה כל שעתיים ואז מאיזור 3 זה כל שעה עד שבחמש וחצי הוא קם.

פשוט זה ילד שלישי ואני יודעת שזה עובר😅 ואצלנו שה עובר יחסית מאוחר. ישתבח שמו.

שינה זה לחלשים

השתפר לאט לאט..
השינוי התחיל בעיקר כשהעברתי אותה חדר בגיל חצי שנה ומשם הלך והשתפר..
מתישהו זה יקרה (לא מבטיחה הבטחות מתי כי לי הבטיחו מלא דברים שלא התממשו😅)

מסיימים שיניים, מלא מחלות, אבני דרך התפתחותיות...

יש כמה לילות חסד בדרך, אך מנסיוני (שכמובן הוא שלי בלבד) זה לוקח זמן...

גם שלי

בן השנה וחצי שלי יודע להירדם לבד, ועדיין מתעורר בלילה לפעמים.
פעם שיניים, פעם חולה, פעם קר פעם חם, פעם סתם התבלבל.

ככל שמשלימים עם זה מהר יותר, זה קל יותר

בסתר ליבי עדיין מקווה שהוא יהיה מצטיין בשינה, שלא כמו אחותו הגדולה.
כרגע הוא הולך בעקבותיה, עם יקיצות של שעתיים באמצע הלילה לטובת שעשוע או פינוק...

אני חשבתי שעם הילד השני כבר למדנו מה לעשות כדי שהוא יישן, והנה, עשיתי הכל כמו שצריך, והוא עדיין לא ישן.

אז כנראה ככה זה ילדים ❤️

גם אני עם השני הקפדתי שירדם במיטה מגיל ממש צעיר, לא שותה בקבוק בלילה (וכבר לא יונק די מזמן) -
וראו זה פלא, עדיין לא יודע לישון!

אם כי אני מברכת כל יום על זה שלפחות הרדמות מתישות וארוכות נחסכו ממני...

חגיגות לאור ירח זה הטרנד החדש, לא?

וואי חיבוק, נשמע קשוח

בדרך כלל יגידו 70% מין מסויים או לא יגידו כלום.

אני לא יכולה להגיד אם הוא צדק או לא כי ביקשתי לא לדעת לכל אורך ההריון

יצאה בת מתוקה

אמרו 80% בת ונולד בן מתוק

ה

בחברה לא אמינה.

ובאופן כללי אני בממליצה על בדיקת דם (בטא)

אחרי עשר שעות אין שום משמעות למראה של המקל.

אבל נראה שאת ממש חוששת מזה...
ואין מה לבדוק שוב, כמו שהציעו. 2 בדיקות שליליות ועוד מחזור לא מתירים מקום לספק

לא רחב כמו הפס המאוזן.
חוץ מזה שמנסיון של הרבה נשים זו בדיקה לא אמינה כשהיא יוצאת חיובית

אם יהיה לי זמן אנסה למצוא לך קישורים

אני בטוחה שזה תלוי כל אחת והגוף שלה אבל אני אישית הגעתי עם ציפיות והתאכזבתי, ולצערי לא היה אפשר לצפות את זה מראש.
עברתי מגלולות הורמונליות שלא אהבתי להתקן לא הורמונלי בשביל האיזון שלי ושל הבית.
הרופאה אמרה הסתגלות של 3 חודשים, בפועל לקח חצי שנה בערך של הסתגלות עם כאבים ודימומים, הגעתי להמון ביקורות רק כדי לראות שהכל בסדר עם ההתקן וכך היה וכולם אמרו שזה הסתגלות..

אחרי חצי שנה היו לי כמה חודשים טובים 'סוף סוף יכולנו להנות מהייתרון של החוסר בהורמונים יחד עם מניעת הריון וזה באמת היה מופלא, אבל אחרי זה שוב חזרו דימומים וכאבים לסירוגין.
בביקור האחרון אצל הרופאה שבוע שעבר היא אמרה שידוע שיש נשים שהגוף שלהן לא מקבל את ההתקן ובגלל זה הן עוברות את מה שהן עוברות, היא ציינה שמבחינה רפואית זה לא בעיה, רק מבחינה הלכתית זה יכול להקשות ועם המון חוסר נוחות שהאישה חווה וצריך למצוא פתרון אחר.
זאת החוויה שלי,
די מאכזבת..
אבל אי אפשר היה לדעת את זה מראש.. אחרי החצי שנה של ההסתגלות הייתי מאושרת ממש.. לצערי זה לא היה לאורך זמן ועכשיו אני רק מחכה להוציא אותו

לא כאבה לי ההתקנה בכלל אבל זה אינדיבידואלי.
הוא לא הורמונלי מה שעושה מחזור כבד יותר רוב הפעמים
לא היתה לי הסתגלות איתו מעבר לדימום קל אחרי ההתקנה שחא אוסר לפי הפסיקה שלנו אבל לצערי אחרי חצי שנה הוא גרם לי לכאבים ודימומים בלתי פוסקים. עשה לי תגובה דלקתית כנראה באגן.
עד שלא הוצאתי לא נרגע הדימום ולא פסק הכאב.
הוא היה במקןם אבל כנראה כמו ש@שמלה אדומה כתבה, יש כאלה שהגוף שלהן דוחה אותו.
אגב, כל זמן שהייתי איתו היה לי מעולה. עברתי אליו מגלולות משולבות.

לא היה די וגם חריג, חוץ מההתקנה, בקטנה,
וזהו. שכחתי ממנו עד להוצאה, אחרי כמעט שנה.

כל הזמן הזה הנקתי , אז גם לא חזר המחזור.

שבוע דימום הסתגלות שלא אסר לפי הפסיקה שלנו
ולפני שבוע היה קצת כאבים
בינתיים ממש שמחה אבל עוד לא חזר המחזור

כמה חודשים עם זה.
בשבועיים הראשונים עושה קצת דימומים, צריל להיות בקשר עם רב. בדרך כלל מתירים כי זה מההתקנה.
אחר כך הייתה לי תקופה ארוכה בלי דימומים, ברמה שחשבתי לבדוק הריון והייתי ממש בלחץ מזה.
ואז זה הגיע. מחזור בכמויות שלא הכרתי, במשך שבוע (בדרך כלל יש לי 3-4 ימים) ודימום כבד. אבל ידעתי שזה ככה, התקן לא הורמונלי, אז לא היה נורא.
ההתקנה הייתה סבבה, אז רופאת הנשים שלי, לא יקר בכלל (לא זוכרת מחיר מדויק)

תבדקי מחר עם השתן של הבוקר

מזלללל טובבבבבבבבבב

 

(בכל זאת תעשי מחר בבוקר או עוד יומיים בשביל שתהיה לך שמחה יותר גדול)

הלוואי אמן

זה אומר שכבר אין סיכוי נכון?
זה היום ה28 ואני מקבלת בדרך כלל כל 28-30 יום.
וואי איזה ייאוש😢 כבר 4 חודשים שאנחנו לא מצליחים, אולי זה יישמע קצת אבל 3 פעמים נכנסתי להריון בפעם הראשונה ואבא שלי נפטר לפני כמה חודשים אז אני ממש מבואסת

כתבו פה פעם שזאת בדיקה לא אמינה.. כדאי לנסות בדיקה אחרת או ללכת לבדיקת דם ןאז תדעי הכי טוב. בהצלחה!

לק"י

לא מכירה את החברה שציינת.

מציעה לך לחכות עוד כמה ימים ולנסות שוב בבוקר.
בהצלחה!

תמיד כשמחכים להריון זה קשה, כל חודש הוא נצח... חיבוק. נראה לי כדאי לעשות בדיקת דם או לחכות עוד כמה ימים...

בעלי ממש לא מבין אותי... ואף אחד אחר לא יודע על זה...

תמיד דברי כאן מה שלא מבינים בחוץ❤❤❤

הלוואי!

אולי תעשה בדיקת דם?
אני משתמשת בlife של סופר פארם
תמיד הייתה לי אמינה.
בהצלחה

בעלי לא מבין למה אני מבואסת ככה, ואין לי למי להגיד...

אני ממש שבורה ולא מצליחה להתעודד, ממש בדיכאון..
אני לא מבינה למה זה מגיע לי?? גם אבא שלי נפטר וגם אני לא מצליחה להכנס להריון?
לא הספיק כשאבא שלי נפטר?
ממש קשה לי😢😢

מתפללת עלייך שבקרוב ממש תזכי לשמוע בשורות טובות 

בע"ה בקרוב ממש!

לבלוטת התריס. אם זאת נשירה ממש (2 שערות זה לא מדאיג...) אז תקפצי לרופא משפחה

אם זה בהכל זה לא..

לקחתי אבץ בזמנו, ומאז אני שמה קרם פנים בגבות כדי למנוע סבוריאה בגבות שתגרום לנשירה

לי להוציא את הריפוד בשביל זה
סתם כאב ראש
אבל מצד שני עוד לא הייתי איתו בחוץ עם הטיולון כשממש ממש חם כי לפני זה הוא הייה תינוקי

אולי רק ביולי אוגוסט אוציא אצ הריפוד הרגיל חחח
כאילו את הבד שמעל שהוא יותר עבה

להוריד חחחח

ומראש ניסיתי לחסוך ולכן הגעתי למצב הזה חח

והם שורדים יופי, קצת מזיעים ועובר להם 😅

אני לא הייתי משקיעה בדבר כזה, וחם אצלנו מאוד

שבא עם העגלה של האמבטיה לא משהו..
אז לא בא לי להתבאס עוד יומיים שוב חח

יפול דבר
לא קניתי את הטיולון בגלל הרשת
זו תוספת נחמדה אבל אם את צריכה רק טיולון לא הייתי קונה את כל החבילה של העגלה

את יכולה לחפש יד שניה- זה כן שווה לדעתי

וממליצה לשאול כאן על הטיולון לפני שאת קונה ולשמוע ממה מרוצים וממה לא ואז להחליט מה מתאים לך

כל עוד את לא הולכת לטראקים של שנתיים בדרום אמריקה והודו לא נראה לי משמעותי בכלל. וגם אז.. מחיר מופקע ממש.
אני ממליצה לך על טיולון קליל וקל משקל שמתקפל כמו מזוודה. הכי טוב. יש גם עם שכיבה של 90 מעלות.

שכיבה של 180 מעלות, כן?😅

קודם כל ברור שאקנה יד2
דבר שני, אלך לראות בחנות ולהשוות לפני שקונה
פשוט נראה לי נחמד שיש אוורור בגב, אבל ברור שלא אשקיע 5 אלף רק בשביל רשת בגב חח

סתם כשחושבת על זה, מעניין אם זה נוח לשכב על רשת.
זה בטח פחות יציב לגב ואולי גם פחות נחמד שזה מחורר כי אפשר להרגיש את זה בגב? בקיץ לובשים בגדים דקים

אני אגיד לך מה הצורך שלי
אין לי צורך במשהו ממש ממש קומפקטי, אני לא לוקחת את העגלה לאוטו (אולי פעם בשבוע וזה בעלי עושה..) חשוב לי שיהיה לתינוק נוח, שלא יהיה מגושם מדי מצד אחד אבל שכן יהיה יציב.. מסתובבת עם העגלה בעיר ובקניון

היא נראית אחלה

שצריכה לתת לאישה זרה להסתובב עם התינוקת שלה בזמן שהיא בעבודה?

סליחה, גלשתי מהנושא.. חח

יש ב600-1000 טיולונים מעולים ונוחים
תעשי סיבוב קטן ותבחרי

בסוף זה לא כזה משנה, רק שיסע בנח ויגיע לשכיבה כדי לאפשר לישון

יש לי אותה לקטנה שלי

ואנחנו ממש מרוצים

היא הטיולון הכי נוח שהיה לנו (והיו לנו כמה סוגים עם הגדולים גו'אי ונונה ועוד חברות טובות)

והיא הכי נוחה וטובה בפער!

קלה להובלה ממש! הילדה ישנה בה בכיף כל יום אצל המטפלת! והיא גבוה ושמנמנה וכבר בת שנה ו8.. כך שיש בה מקום והיא יציבה והכל

מומלץ בחום

רק לא חושבת שזה כזה קריטי. רוב התינוקות יושבים בעגלות רגילות וחיים בשלום. ממש לא משהו שהייתי בודקת דבר ראשון בטיולון. סתם גימיק בעיניי. מה שכן, לטענתם זה מקל על משקל העגלה, וזה הגיוני.
ואני רק חושבת אם זה לא משהו שיותר יכול לההרס/להקרע. מסתם משהו שנתקע בזה.

נשמע פחות יציב וחזק

נראה אחלה
לא יודעת מעבר לזה

א. לנו יש שניים, יכול להיות שנוח יותר
ב. שוטפת אחרי כל פעם עם מים וסבון, בפעם הראשונה מרתיחה את הבקבוק לפני השימוש.
ג. כן. אבל אם נשאר הרבה, אפשר להכין כמות קטנה יותר בפעם הבאה
ד. אכן כן. ולפעמים בכמה ימים

כל השאר- כן

פעם בכמה ימים?! זאת ממש הוצאה 😰

אפשר לנסות להפחית ארוחות
יש ילדים שכבר אוכלים ארוחת מוצקים אחת.
וכן. זה הוצאה ממש.
תחפשי מבצעים.
היינו מוציאים בתקופה הזו כ300 שח בחודש למטרנה...

היו 3 בקבוקים בבית ו1 אצל המטפלת
שטפתי עם מברשת בקבוקים ופטמות וסבון כלים.
מה שנשאר זרקתי אחרי שעה (לפעמים אכל בהמשכים)
קופסא יכולה להגמר תוך פחות משבוע בגיל הזה, שהם כבר אוכלים הרבה, ורוב/ כל הארוחות הם תמל

יחסית. היא הייתה איתי בבית בגיל הזה, ואחרי פסח השארנו את הבקבוקים שקנינו ליומיום, אז יצא שהיה לנו בקבוק לכל ארוחה שלה ביום.

עד גיל שנה פחות או יותר, בסוף כל יום היינו עושים סטריליזציה לכל הבקבוקים ביחד.

בעיקרון צריך לזרוק אחרי שעה, אבל תדעי לארוחה הבאה באמת להכין כמות קטנה יותר.

כן, במשך תקופה ארוכה היא הייתה מסיימת קופסת מטרנה גדולה בשבוע, לפעמים בשישה ימים.

א. כמה שנוח לכם מבחינת שטיפת הבקבוקים.. לנו היו 3 בהמשך יותר, הייתי ממליצה לפי כמות התמ"ל שהוא אוכל ביום (נניח יש לה 2 ארוחות תמ"ל ביום אז 2 בקבוקים כדי שתוכלי לשטוף רק בסוף יום - נטו מנוחות)

ב. הייתי שוטפת עם סבון וחיטוי במים חמים אחרי כל פעם. (כלומר -שוטפת עם הסבון מרתיחה מים ממלאת את הבקבוק במים רותחים וסוגרת עם הפקק שהאדים יגיעו לפיה,סדר"כ היינו שוטפים 4 בקבוקים ביחד וככה כום עומדים בשורה מחכים ליום הבא- היתרון הוא שכבר יש בבקבוק מים רתוחים קרים ואז אם צריך להאכיל מרתחים מים ומוסיפים עד לטמפרטורה המתאימה.  האמת שהתחלתי עם בקבוקים בערך בגיל 4-5 חודשים הינו שוטפי עם סבון ושמים בקערה עם מים רותחים רק בהמשך התעצלנו ועשינו כמו שכתבתי )

ג. בעקרון מותר עד שעה להשאיר בחוץ, ועד היום אחרי שעה אני זורקת.

ד. וואלה לא זוכרת, אבל כן זה מתחסל מהר...

 

ברוך השם לא היו לי סיבוכים אבל אחרי הפתולוגיה נדרשתי להגיע לבדיקה במכון גינקואונקולוגי במקביל למעקב צפוף אחרי הבטא. הייתי עושה בדיקה פעם בשבוע במשך כמעט חודשיים. לא נעים בכלל כל הדקירות האלה אבל חייב לוודא שהבטא יורדת
וגם המניעה כמובן חיבת להיות הרמטית ולכן הגלולות, כדי שיהיה אפשר לעקוב שהבטא אכן יורדת.
במידה וערכי הבטא עולים חלילה יש לפנות לרופא.
לא הסבירו לך את זה?
קיבלת כבר תוצאות של פתולוגיה?

שמתאפסת, כלומר יורדת מתחת ל5, היא לא עולה שוב.
את צריכה להיות במעקב ולקבל הנחיות מפורטות. מנעתי בערך 5 חודשים אבל לא כל התקופה בגלל הצורך הרפואי, לא זוכרת בדיוק כמה מתוכה היה מרצון להתאושש מהחוויה

איפה עשית המעקב
והאם זו הייתה מולה שלמה ?( אין עובר או רקמה עוברית בכלל) או מולה חלקית

מעקב מול רופא נשים רגיל אחרי הבדיקה במכון הגינקואונקולוגי כאמור
את לא משגעצץת, תרגישי בנח הלוואי שהיה לי את מי לשאול ובמי להיוועץ אז

חיבוק יקרה
איזה קשה זה אוף אוף אוף

הכי מבאס אני בסרט הזה של ההפלות ואז נוחתת כזו מכה
שאת חושבת שהפלה בשבוע 18 זה הכי גרוע אז באה מכה כזו
לא יודעת כבר איך להתחזק
איך עוצרים הכל את הצפיה לתינוק את התקווה הזו
במקום תקווה יש שוב חרדה אפילו יותר גדולה מהמולארי מרגישה כמו שק חבטות של החיים האלה

אין מילים שיכולות לרפא לך את הלב אז שולחת חיבוק גדול, ומקווה שהשם יתן מרפא ללבך השבור ונזכה לשמוח איתך בבשורות טובות

לגבי ההמתנה אני לא יודעת.. אולי שונו הנהלים מאז?

אימלה זה כל כך כל כך כל כך קשה!!!
את לגמרי צודקת...
חיבוק גדול גדול גדול
אין לי מילים באמת... רק כוחות שולחת לך❤❤

סוג של גידול ואז צריך לעקוב אחרי הבטא במשך תקופה ארוכה לראות שיש ירידה וחס וחלילה זה לא מתפתח לגידול ממאיר ששלוח גרורות

וואו איזה ניסיון קשה♡♡♡
בעז"ה שיהיה לך הרבה הרבה בשורות טובות!!