פורום הריון ולידה (עמוד 1515)

וגם בחודשיםצהאלה לא טורחת לדבר על זה.
רק אם יש הקשר למשהו

אני אחרי הסקירה פחות או יותר הרגשתי יותר בנוח לספר.

אני בשבוע 20, ממש מתאמצת ללבוש בגדים מסווים,ולא מבינה למה בעצם אני מתעקשת על זה?

אני משתפת. כשאני שמחה - שישמחו איתי כולם, אין לי בעיה לספר ולא מבינה מה הענין הזה של משחק הניחושים סביב הריון🙂

אני גם לא יכולה להסתיר כי אני בצבע ירוק וכל הזמן רק מנסה לא להקיא, אבל בכל מקרה לא רואה בזה טעם.

סיפרתי לכל הסובבים אותי בשבוע 6 כשהתחלתי להקיא

ולא רואה עניין בלפטפט על ההיריון שלי עם כל אחד.
אם זה קשור לנושא השיחה וזו מישהי שאני בקשר איתה בכללי אז אדבר על ההיריון.
אם לא, לא.

כל אחד שסיפרתי לו על ההריון, זה היה בזמן שרציתי והתאים לי לספר.
למשל-
להורים סיפרנו ראשונים, אחרי בדיקת דופק, כי ידענו שהם מחכים לזה ורוצים לשמוח איתנו.
לאחותי וגיסי סיפרנו כשהייתי צריכה מהם עזרה מסויימת, ובסופו של דבר התייעצתי עם אחותי כל ההריון, עד היום אגב.
וכו' וכו'..

כל מי שלא סיפרנו לו לפני היה בבחינת אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.

אגב, בשבוע 20 כבר כמעט ולא הסתרתי

לי היה חשוב לבצע קודם סקירת מערכות מתקדמת לפני שאני מודיעה לכולם.

מתי שמים לב? זה ממש תלוי בהריון.
אצלי בהריון הראשון עליתי כמעט 10 קילו בחודשים הראשונים. מייד ראו 'בטן' עוד לפני שהעובר יצא מהאגן..
לעומת ההריון השני, אחרי שהבטן ההורמונלית ירדה, לקח לי בערך עוד חודשיים/שלשה להתחיל להוציא בטן שמסגירה הריון. (וגם אז.. חלק מהעמיתים לעבודה לא קלטו שאני בהריון. ניסו לתת לי טיפים לירידה במשקל..🤦‍♀️)
קיצור, כדי למנוע אי נעימות כזאת אולי כדאי לקחת בחשבון את גודל הבטן ולא את התקדמות ההריון. זה מאוד אינדוודואלי ומשתנה מאחת לשנייה מהריון אחד לשני.

(אצלי גם יש פריווילגיה מסוימת - אנחנו לובשים מדים בעבודה. אז כל כמה חודשים כשהרגשתי שהמדים ניהיו קטנים עלי עליתי מידה, כך הגעתי לחודש מאוד מתקדם מבלי ששמו לב בכלל לבטן, הוא היה מוחבא טוב טוב מתחת לשק שלבשתי🤣).

כשרואים רואים וזהו. ובהריונות האחרונים אצלי זה משבוע 8 בערך.
כשעולה בשיחה ענין שקשור להריון אני משתפת בדכ (למשל- בשנה הבאה אני לא יודעת אם ארשום את הילד לצהרון כי צריכה ללדת בעה אחרי החגים או- אני צריכה לצאת היום מוקדם כי יש לי סקירה).
משפחה והורים משתפת בשלבים ממש מוקדמים (עוד לפני שהבטן יוצאת).
ואישית אני לא אוהבת לתת לאנשים "לנחש" או "לתהות" האם אני בהריון. כמו שאני גם בחיים לא אגיד בשעה טובה למישהי, גם אם היא ממש עם בטן, כי אין לדעת אם זה הורמונים/היפרדות ביטנית או שסתם השמינה. לכן מציעה גם לך לספר למי שחשוב לך שידע.

בגדול את זה כל אני אומרת אחרי 5 הריונות, אבל בהריון הראשון נהגתי די דומה לך (אחכ רק הבנתי שזה ממש מיותר וגוזל ממני אנרגיות).
אני חושבת שאחרי סקירה ראשונה (שבוע 14 בערך) זה כבר נהיה 'רגיל'.

לדעתי אין עניין להסתיר יתר על המידה זה גם לא יפה בעיניי,

לדוג' אתמול שמענו על חברה שילדה ועושה הרושם שהתחבאה בבנוקר שאפחד חלילה לא ידע על הריונה,

למה צריך את זה? זה לא יפה ולא מכבר, תחביאי עד סקירה כלשהיא שתהיי רגועה אחרכך מה הטעם,  גם ככה רואים את הבטן למה לתת לאנשים לנחש ולהיתקל באי נעימות, ואני לא מדברת על אנשים חסרי טקט,

לא יפה בעיניי לגלות על לידה מבלי לדעת על ההריון זו דעתי.

 

הבטן שיוצאת בשבוע 8 היא לא הריונית אלא הורמונלית/משקל עודף. בשלב הזה העובר טמון עמוק בעצמות האגן ולא נראה כלפי חוץ. אחרי שבוע 14 העובר מגיע לגובה האגן ומתחיל לבצבץ.

ולהגיד לעולם "אני בהריון"

זה יכול להיות כשהבטן מבצבצת ומשום מה הרבה נשים לא מרגישות בנוח לחשוף את ההריון

כשהייתי בחודש שלישי-רביעי ככה, שמחתי כשאמרו לי שלא רואים בכלל.

ואז תפחתי ותפחתי וחשבתי אז מה יש לי תאומים ואני נמוכה וקטנה, אז שיהיה. והייתי באמת ענקית בסוף

וכבר אני מאוהבת בה ומניחה עליה יד😅

בעיקרון לי נוח מאוד לספר, כי יש בנות שאני אוהבת, שהן אוהבות אותי, שוואלה בא לי ספר להן!

מצד שני, אני אחרי הפלה... שאומנם היתה בשבוע 6, אבל עדיין. קרתה...

אז כמה שאנחנו שמחים- נגיד אמא שלי אומרת לי אל תספרי לאףףף אחדדדד כי יש ברכה בדבר הסמוי כשיראו שחודש שביע שמיני- יראו! (שבואו, זה מוזר... חברות טובות, עשו לי שבת חברות לפני החתונה, מה ידעו רק בשביעי? עד אז ינחשו?!)

ובעלי גם- מה יעזור שידעו? (הוא לא מתנגד אבל, תספרי מתי שנוח לך ובא לך)

אז זה טיפה מערער אותה כזה כי אולי אני סתם מתלהבת...

 

האמת חשבנו שנהיה יותר פתוחים עם זה אחרי הסקירה, ובעיקרון היא היתה אמורה להיות רק עוד שבועיים 

ופתאום היום גיליתי שזה יוצא כבר שבוע 17... אז התקשרתי ושננו להשבוע ואז זה יוצא 14+3

זה לא מוקדם מידי, נכון? כילו אומרים מ14 בתכלס...

אל תעשי יותר מידי חשבון לחברות תנסי לחשוב ממקום נקי, ברור שאחרי הפלה יותר שומרים

אני גם עברתי הפלה בשבוע 10 וחמותי לא אהבה שלא סיפרתי, 

ואמרתי לה, אם ההריון היה בא בקלות ובכיף לא הייתי מסתירה הרבה זמן אבל כשהוא הגיע אחרי כמעט 3 שנים לא מגלה,

לא נכנסתי להריון מאז נשואה כבר 3 וחצי שנים וברור לי שככל שהזמן מתארך אני יותר ישמור על ההריון שלי בסוד,

אז לא לעשות חשבון לאנשים אבל להיות הגיוניים

אצלינו תודה לריבונו של עולם נקלטנו מהר יחסית (2 מחזורים אחרי החתונה נקלטתי פעם ראשונה, ולהבדיל 2 מחזורים אחרי ההפלה נקלטתי שוב)

וגם שבוע 10 יותר מפחיד😥 מקווה שבקרוב יהיה לך בקלות ובבריאות!

 

האמת שזה לא קשור אליהן, יהיה לי כיף שהן ידעו... (כל היום בלימודים עם בחילות וצריכה להסתיר, יוצאת מוקדם לבדיקות ולא מסבירה, דברים כאלו) 

וואלה לוידעת...

 

 

נ.ב.

את יודעת אם סקירה מוקדמת ב14+3 זה בסדר, נכון? לא מוקדם מידי?

ואז תספרי,

צר לי אבל אין לי מוושג בסקירות,

בנתיים אני עד בדיקת דופק ;)

וואי איזה נסיון...

בעזרת ה' בקרוב ממש שה' ישלח לך בשורות טובות... זה באמת קשה...

הרופא שלי אומר מוקדמת לא לפני 16 ומאוחרת לא לפני 22
למרות שכביכול מותר מהרבה יותר מוקדם..
💖

ראיתי שמשבוע 14 הסיכוי להפלה יורד משמעותית אז חיכיתי עד שאעבור את זה.
וזהו, לא ראיתי צורך להסתיר מעבר לזה

נכון שעקרונית אפשר אבל רואים יותר טוב בשבוע 16 ולרוב הסוקרים מעדיפים שיגיעו בשבוע כזה. 

חשבתי שעדיף מוקדם יותר דווקא כי פחדתי שאחרי 16 העטבר גדול מידי ולא רואים כל מה שצריך...
אופסי😅
טעות של מתחילות
ניראלך קריטי לנסות לשנות או שזה בסדר?

סתם אנשים מחודש שישי שביעי

בפועל יודעים עלי מהרגע הראשון. מקיאה בלי סוף. לא מתפקדת בכלל. מקבלת עזרה מכל מי שאפשר. קשה לי עם זה מאד. מצד שני למדתי מהיריון להיריון לשחרר ולא להיות גיבורה. אנחנו זקוקים לתמיכה של המשפחה והחברים בתקופה הזאת. נכון שהייתי רוצה שזה ישאר שלנו, אבל בפועל זה לא מציאותי.

ועדין לפעמים מבאס אותי..

וגם מרגישה שההסתרה גוזלת ממני כוחות שגם ככה אין לי.

אני לחברות הטובות ממש סיפרתי יומיים אחרי שגיליתי אני כי היתה תקופת מבחנים ואנחנו כל היום יחד לומדות מהבוקר עד הלילה...
ואני פתאום יוצאת כל רגע לשירותים, כולי בחילות וסחרחורות... למה סתם שילחצו?...
לא רואה סיבה...

רק אומרת שאני אחרי הלידה האחרונה גילית משהו על בעלי שבחיים לא דמיינתי בכלל. והיה לי קשהההההה. ממש. בכיתי ימים שלמיםםם. רציתי לברוח עם הילדים לאמא שלי.
והתייעצתי מלא. בדיסקרטיות כי זה מפדח. גם עם אמא שלו (שהיא אישה חכמה כזאת). וזה ממש עזר.
לא יודעת מה המקרה. אולי תבואי לפה. ניהיה חברות.❤️❤️❤️

ממש לא נעים. מה עם לפנות לגורם שלישי )רב, יועץ זוגי..( שיעזור לכם לגשר?

לידה זה משבר הזוגיות הכי גדול שיש
אני לא האמנתי שיהיו לי כאלו תחושות קשות כלפי בעלי אחרי הלידה.
השנה הראשונה אחרי לידה היא פשוט קשה זוגית. וגם ככה רוצים להפנות את כל הכוח לאמהות החדשה, אז התחושה שלך של הרצון לקחת את הילד וללכת כל כך מובנת.
אבל אם לא מדובר במשהו חריג (אלימות וכו') אז לרוב לאט לאט עולים על המסלול

כמובן שחשוב שתנסו לדבר, בזמן רגוע, ולנסות לראות את הצד שלו ולהגיד שאת מרגישה שהוא לא מבין ולנסות לספר לו איך את מרגישה מול זה

אבל בעיקר לזכור שהזוגיות עכשיו נכנסת למגננה בגלל ההורות שמאפילה עליה ובגלל זה קורים כל מיני דברים קשים בין שניכם
וזה קורה כמעט לכל זוג אחרי לידה ראשונה.

חיבוק גדול ומקווה שיהיה טוב יותר
פנקי את עצמך במשהו שעושה לך טוב על הלב

ממליצה לך בחום לשמוע דרשות על שלום בית,

תנסי את הרב אבנר קווס,את הרבנית ורד סיאני (יש המון ביוטיוב)

יש גם לרבנית אהובה ארד על שלום בית,גם טוב שיהיה לך ספר

שמדבר על השלום בית,כמובן גם לבעל,בהצלחה יקרה שלנו

שיהיה לך רק בשורות טובות אמן.

 

מתייגת לך את המקסימות האלה שמאוד משתדלות לעזור בשלום בית

@נגמרו לי השמות

@אם_שמחה_הללויה

לאחרי לידה, בעיקר ראשונה.
לפעמים הם לא חווים את התהפכות העולם כמונו. ממשיכים בחייהם כשאנחנו בבדידות ובהתמכרות לצרכי הקטנים.
ממליצה לך להביא את קטני לאמא שלך. לצאת עם בעלך לשעתיים לכיף. בלי שיחות ומחלוקות. רק להיות זוג ולהנות קצת בלי הקטן. ובהמשך מתישהו אחרי שדברים ירגעו לדבר לדבר, להסביר ושוב להסביר מה את מרגישה.
מאמינה שהעניינים ירגעו. באמת.
את מן הסתם עייפה, עוד הורמונלית, ושוב עייפה, ושכחת כבר את עצמך.
זה קורה. עברת את המהפך הכי ענק בחיים.
אני תמיד אומרת שההחלטה עם מי להתחתן הכי חשובה. אבל השינוי הכי ענק בחיים זה להפוך לאמא.
תסלחי לעצמך. תסלחי לו. אתם עוד תמצאו את הדרך שוב להתקרב. לאט לאט.

אם אמאת שעוד לפני 3 שבועות הכל היה טוב, כנראה שזה פשוט תקופה!!
אני למדתי שבזוגיות ובכלל לפעמים בחיים מגיעה תקופה קשה, אף אחד לא אשם, פשוט תקופה קשה. ואחרי תקופה כזאת של ירידה תמיד אבל תמיד מגיעה עליה!
והזוגיות חוזרת להיות אפילו יותר טובה ממה שהייתה לפני!!
אז מה שלי עוזר זה פשוט לנשום, לקבל פרופורציות,להבין שגם לבעלי לפעמים יש תקופות רעות, לפעמים לבכות, להוציא תסכול, לקום בבוקר לפני כולם וליישב את הדעת ולהתפלל ובעיקר פשוט להפסיק להאשים. ולהתמקד יותר ב"מה ישמח אותי? אני אחראית על האושר שלי.
בתקופות כאלה עדיף לא להבעיר אש, אפשר לרשום מכתב לבעל בו את משתפת אותו במה שמפריע לך.
ולחכות לתקופה שאת פחות נסערת ללבן את הדברים.
והיא תגיע בקרוב!!

אחרי שעלו לי מחשבות בריחה כאלו...
שאני אומנם לא באמת רוצה אותן, אבל הן עלו, לא אכחיש.
אני גם אחרי לידה ראשונה.
אולי מאוחר יותר אכתוב עוד

זה לידה ראשונה?

כפי שרבות וטובות כאן כתבו, אחרי לידה ראשונה את עוברת שינוי ענק בעצמך - את לא עצמאית אלא את הופכת לאמא -  אחראית על בנאדם נוסף (הילד) פתאום וזה המון המון אחריות!!!!!!!!!!!!

אז טבעי שתרגישי פתאום שנשלל ממך החופש ושהכל קשה ובא לך לברוח, כפי שכולן כתבו - יכול לקרות לכל אחת

 

אולי תחפשי  רב להתיעץ איתו? מומלץ להתקשר למישהו מומחה שירגיע ויתן פרופורציות .... זה מאוד יכול לעזור אולי..

 

אולי לקחת יום חופש שבעלך/אמא-שלך/ביביסיטר יהיה עם הקטן, לא פותר את הבעיה אבל נותן לך כח באופן כללי

 

תביני את עצמך, תחמלי על עצמך, זכותך להרגיש קושי בתקופה הזו

תקפידי לאכול ארוחות טעימות ולקום עם חיוך כל בקר, כמה שאת יכולה 

לכולנו קשה בחיים, לא יודעת אם מנחם - אבל לפחות את נורמלית כמו כולם..

רב- להתלבטויות הלכתיות
אם הרב גם יועץ נישואין, נפלא
אבל אין מה להפוך את הרב לרופא, יועץ, פסיכולוג, וכו

נכון שהתורה נותנת המון ופותחת את המחשבה, אבל לכל מקצוע יש מומחים משלו

ואני אומרת את זה בשם הרב שלמה אבינר אאל״ט

(מצוין שכתבת רב מומחה.. כי ברמת לא כל רב מומחה)

לרב מומחה בנושאים האלו, של נישואין ושלום בית, ברור שלא רב רגיל של שאלות הלכתיות.. טוב שחידדת וצודקת! 

שכל מה שקשור להיותי אמא אני נהנית מכל רגע
ועד לםני כ3 שבועות גם נהנתי מהזוגיות ומהכל וככ שמחתי שאני בצד ההוא של הסטיסטיקה

ואז עברנו.. ועם המעבר הגיעו חרדות מטורפות לילד שלי וגם התערבויות שמפריעות לי מצג שלישי עד כדי רמה של פיצוץ ביני לבין בעלי כי הוא חושב שאני מגזימה והוא לא רואה ולא מוכן לראות את הצד שלי בסיטואציה הזאת

וכשמגלים שאנחנו לא מתאימים בהכל, בהתחלה זה מבהיל

גם אותי זה הבהיל  אחרי שגיליתי את זה כמה שנים אחרי החתונה- אנחנו לא מסכימים ביחד על כל כל הדברים!!!!!!!!

ולשכנע את הבעל לחשוב כמוני בכל דבר וענין - לא אפשרי, יש לו דעות משלו

אבל אחרי שמעכלים את הענין, זה נורמלי

 

כמו שאומרים "אין זוג מתאים, יש זוג מותאם" - מתאימים את עצמנו אחד לשני, יש הרבה דברים שכביכול הית רוצה אחרת ונאלצת לוותר או להתפשר 

כל עוד אלו דברים "נסבלים" - פיפסים קטנים או תחביבים או הרגלי אכילה שלא מוצאים חן בעיניך אך לא מסוכנים או רעים - אז צריך "לבלוע את הגלולה" - אין ברירה, ,אחרת אי אפשר להתחתן עם אף גבר....

זה באופן כללי...... ולגבי הענין שלך באופן פרטי אולי עדיף לך לדבר עם רב או ההורים שלך להתיעץ שיגידו לך אם זה ענין שאפשר לוותר או קריטי שלא...

בהצלחה רבה.... שה' ילווה אותך תמיד ותצליחי להיות שמחה ומאושרת למרות הקשיים.....

כרגע אנחנו לא באותו קו מחשבה בנושא (נושא המגורים אני לא ממש אפרט כי זה קצת אאוטינג..) ומה שזה מביא איתו
אבל תןדה לכוךן הרגשתי צורך לפרוק אחרי שמ4 לפנות בוקר אני בהתקף חרדה מטורף ...1

את יודעת להגיד?
מה מפחיד אותך?

מחזקת
זה יעבור בעה 💕💕💕

זה מהחוות דעת של עלי אקספרס ראיתי
יש לך את מה שמוכרים פה בארץ, קוראים לה משאבת ביאמבה זה מה שכתבצי עליה
אבל אם את כותבת משאבת ביאמבה בעליאקספרס את מקבלת מוצר זהה בפחות מחצי מחיר. ויש עליה המלצות

כי לא בא לי סתם לקנות ולהתאכזב...

כאילו האתר היראלי עוזה רושם יעני זה המצאה שלו...

@lizi קנתה אותה לפני. מאמזון. של חברה אחרת.
היא טובה, ככה הם רושמים בתגובות.
ואגב, המשאבה שהיא רשמה עליה מאמזון לא הייתה מדורגת גבוה מבחינת יעילות. היא זכתה לסקירה טובה בגלל הנוחות שלה שזה בלי ידיים וכאלה.
אם את שואלת אותי - הייתי מזמינה את הזולה יותר. אבל זה בגלל שיש לי עוד אחת חשמלית של מדלה דוצ שכבר קניתי ועוד אחד ידנית מעולה מעליאקספרס אז אני לא נתקעת איתה

אני לא בהריון אגב

זה לא נשמע כמו משהו בריא. במיוחד כשבקושי אכלת.

ניראלי איזו הפרעת אכילה קלה ומודחקת😎

לפני החתונה היה יותר רציני אבל בגלל שבעלי ממש לא רזה זה הרגיע קצת

אבל מה לעשות שההריון הזה מרעיב אותי?!

אם אני לא מודדת בראש זה פשוט יחזור אליי בבומרנג שאני אוכלת בלי חשבון ובלה בלה בלה...

זה שיש לך את המחשבות האלו זה משהו שצריך לטפל בו. וכמה שיותר מוקדם!
את יכולה להיות בריאה, אבל גם בריאים לא מחשבים כמויות של אוכל. אלא מתייחסים לאיכות שלו.
אל תתני להפרעה לגדול. ההיריון יזמן לך רעב ושינויים חיצוניים, תיהני ותאכלי טוב ותיראי עגולה, יפה ומהממת. את רעבה כי כנראה התינוק זקוק למשהו ממך. לא לשחק בבריאות שלך

תאכלי כמה שאת רוצה 

 

רק כן כדאי בלי קשר לאכול תזונה יחסית בריאה, כי אחרי ההיריון השומן נשאר 

אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך

ברצינות.

שטויות כמובן צריך להגביל
אבל אוכל- אני מאמינה שצריך לאכול כמה שהגוף רוצה ...

מה כן?
תאכלי בנחת
כמה שפחות להתעסק בדברים תוך כדי
תשתדלי לא להגיע מורעבת לארוחות, זה משבש את שיקול הדעת הטבעי כי לוקח זמן עד שהגוף קולט שהוא שבע בעצם

בעיני בכלל לא בריא להתעסק בכמה את אוכלת, יותר באיך מתי ולמה

אבל לא מעבר...

ונכון, צודקת... אני לא מספיקה... 

צריך לאכול לשובע ולעצור לפני שמרגישים מלאים מדי

מה שאת אוכלת זה לא מה שמגדיר האם את בעודף משקל או לא.
לעודף משקל יש הגדרה מאוד ספציפית והיא תלויה במשקל ובגובה שלך.
אפשר לאכול המון ולהישאר רזה, ויש כאלו שיאכלו מעט ועדיין יעלו במשקל.

העניין כאן זו ההרגשה שלך. הכמות שאת מתארת היא ממש לא גדולה, ועדיין זה גורם לך להרגיש שמנה. ונשמע שאת נותנת לעצמך תירוץ למה מותר לך לאכול ארוחה גדולה (לפי דעתך) רק בגלל שכמעט לא אכלת מהבוקר.
למה?
מותר לך לשבוע בכל ארוחה. זה אפילו כדאי. מותר לך להתפנק על האוכל, לאהוב את מה שאת אוכלת, להנות מהאוכל. זה בסדר גמור! מה שאת אוכלת בארוחה אחת, לא קשור למה שאכלת בארוחה לפני כן, או למה שתאכלי בארוחה אחר כך. כל ארוחה בפני עצמה.

את מרשה לי להגיד רגע, שבלי קשר למשקל או לא, זה נראה לי לא כל כך נכון לחיות ככה?

אוכלים כשרעבים, לא עושים קיזוזים מארוחה לארוחה. את רעבה עכשיו? מצויין. תאכלי עד שתהיי שבעה. את מרגישה שאכלת יותר ממה שאת צריכה? פחות ממה שאת צריכה? זה מצויין להיות במודעות הזאת, ככה אפשר להבין לפעם הבאה מה זו תחושת רעב ומה זו תחושת שובע. אבל באף מצב את לא מקזזת לעצמך או מרשה לעצמך לאכול יותר מידי בגלל מה שהיה לפני כן. זה לא נכון ולא בריא. תאכלי לפי המצב הנתון שלך עכשיו ולפי כמה שאת צריכה. ואם את צריכה בשביל לשבוע לאכול ארבעה תפוחי אדמה, תאכלי ארבעה תפוחי אדמה.

את יודעת כמה אני אוכלת בארוחת צהריים?
אני יכולה גם לסיים חצי קילו של חזה עוף, ומנת פחמימה וירקות. האם זה ככה כל יום? לא. האם זה נדיר שזה קורה? ממש לא.
ואני לא מרגישה שמנה בכלל. להיפך. מאז שהתחלתי לאכול מסודר דווקא ירדתי במשקל, ולא מעט.

הדבר החשוב הוא לאכול לפי ההרגשה של רעב ושובע שלך, לא לאכול עד פיצוץ, נכון, אבל גם לא להרעיב את עצמך.

ואם את מרגישה שהכמויות מעסיקות אותך יותר מידי, הייתי אפילו קובעת פגישה עם דיאטנית מקצועית ומומלצת, שתלמד אותך אילו כמויות מומלצות בארוחה. (אני חושבת שתגלי שזה יותר ממה שאת חושבת)

ואם יש לך עוד שאלות, מוזמנת לשאול בשמחה

הכל נכתב ממש באהבה מקווה שתקראי את זה בטון הנכון❤️

ממש מחמיא לי

ומוסיפה, אל תשכחי שאת מגדלת בתוכך חיים וצריכה אנרגיה נוספת לגדילה של העובר.

שימחת אותי
ולגמרי, בהריון עוד יותר חשוב להקפיד לאכול כמו שצריך.

אבל כילו, אני רזה אוקיי? תמיד הייתי יחסית רזה אבל מאז הקורונה התחלתי ספורט בבית, ושמרתי תזונה (לעיתים בצורה מוגזמת, אבל שמרתי) וירדתי מהממם, הייתי 1.63 מטר ומשקל 49, זה היה ממש מחמיא לי!

אחרי החתונה עליתי קצת וזה סבבה, יורד הלחץ, יוצאים לבלות, הכל טוב.

רק שעכשיו, דווקא בגלל ההריון, אני אומרת לעצמי, נשמה, את כולה תחילת חודש רביעי. הבטן שיצאה וצצה לה זה לא התינוקי הקטני שאני מאוהבת בו עד כלות ולא אכפת לי שיעשה לי בטן ענקית. זה שומן סבבה. כי בחודש רביעי אין בטן!

פתאום חצאיות שלי לוחצות לי (אני הולכת בשבת כמעט תמיד עם גזרה גבוהה, אז זה מורגש לי) פתאום חולצות יושבות עליי לא כמו שאני רגילה

(ואני אגלה לך סוד בשקט בשקט? פתאום כשאני עם בעלי אני רואה את הכרס הזו והיא מציקה לי! כי היא לא הטן הריונית, היא ניראת כמו כרס בירה😶‍🌫️)

אז כן, אני פתאום חוזרת למקום של כמה אכלתי ולמה אכלתי ולא יותר מידי ולא משמין מידי...

אני כמעט לא מנשנשת שטויות... גם כי לא באלי כלכך אבל גם כי אני אוכלת יותר אוכל מאז ההריון, סורי אני רעבה... אז חבל לי להשמין 'על פארש' 

אני לא אנורקסית... זה לא שם... אני פשוט לא באלי להיות דבה...

מבינה?

 

תעלי על המשקל ותראי אם זה שומן או הורמונים

אבל זה ניראה כמו 5😯

רק חס ושלום תזיקי לעצמך
חשוב מאד מאד מאד לאכול בריא
קילו וחצי זה סבבה לגמרי
את לא צריכה להגביל אוכל
לא משמינים מהרבה חזה עוף אוקי?
אם תגבילו סוכר עוגות חטיפים וכו (שאת בטח לא אוכלת)
וכשאת רעבה תאכלי הרבה חלבונים וירקות ופחמימות בצורה סבירה , לא תעלי סתם.
זה שזה נראה כמו חמש זה נטו הורמונים.
אני בתחילת הריון מקיאה, יורדת במשקל, ולא מצליחה לסגור חצאיות שעלו עלי לפני זה בגלל שה הורמונים הופכים את צורתי לבבושקה 😞😁

התינוק הזה והגוף שלי חשובים לי יותר מכמה קילו, אני לא מתבגרת מיואשת😅🤭

 

פשוט סתם כזה, אני שנאת להרגיש שאני אוכלת הרבה... כי לפעמים אני בור בלי תחתית...

אני אוכלת הרבה סבבה? ולא תמיד מרגישה שבעה... אבל מפסיקה כי חאלס לאכול! אבל זה לא נחמד...

בטח שיש.
יש כאלה שיש יותר יש כאלה שפחות
אבל כשהחצאית מעט לוחצת זה סימן שכבר יש בטן...

זה ממש הגיוני
היא נהיית יפה והריונית בשלבים יותר מתקדמים

שזה חבל...

מצד שני, את בהריון.
זה הריון ראשון שלך?
כי מעכשיו הגוף הולך להשתנות, אין מה לעשות.
ולא בטוח שאפילו אם תרדי במשקל, הוא יחזור להיות בדיוק מה שהוא היה לפני כן.

אז את יכולה להלחם בזה, להתבאס על כל דבר קטן שאת מכניסה לפה וכל היום להשוות את הבטן שלך לבטן שהייתה לפני זה.
אבל זה נראה לי קצת מבאס לחיות ככה.

ואת יכולה להגיד, אוקיי, אני בהריון. אני עושה את הדבר הכי מדהים בעולם עכשיו. מייצרת תינוק! בתוכי ממש נוצרים עכשיו חיים חדשים. וכן, לדבר הזה יש מחיר, שכולל גם שינוי של הגוף. אבל זה לא אומר שהגוף שלי פחות טוב עכשיו! זה לא הופך אותי לשמנה!
הוא מייצר תינוק, תתני לו את הכבוד שמגיעה לו על התפקיד הזה.
אני הכי בעד לאכול בריא, אבל יש פער בין לאכול בריא ומאוזן ולא לנשנש, שזה דבר מצויין ורצוי. לבין להתעסק כל הזמן בשאלה כמה אני אוכלת, מה אני אוכלת, ואיך מה שאני אוכלת גורם לבטן שלי להיות קצת יותר מלאה. וזה בעיניי לא נכון. הגוף שלך ישתנה עכשיו, בלי קשר למה שתאכלי. זה ממש טבעי שהבטן בהתחלה גדלה, בלי שהיא הריונית ועגולה. זה פשוט ככה. אני בהריון שלי באיזשהו שלב תהיתי לאן נעלמו המותניים. הם פשוט נעלמו יום אחד😅 בלי בטן הריונית ויפה, והרגשתי ממש רע עם הגוף שלי. אחרי כמה זמן הבטן יצאה והבנתי שזה פשוט חלק מהשינוי שהגוף עובר.
אז צריך להחליט איך אנחנו מתייחסים לשינוי הזה, האם אנחנו מקבלים אותו בברכה או מנסים להיאבק בו (מלחמה אבודה מראש אגב).

כל עוד כמובן זה בריא ומזין!
ולא שטויות מזיקות..

אני בעד לשחרר את הקטע של אוכל,כמובן כשהוא בריא

והייתי אוכלת כמויות כאלה בחלק מההריונות.. ולא עליתי המון..

וחוץ מזה רק יוגורט בבוקר? יכול לקרות גם לי אבל ממש לא אידאלי..
הארוחת בוקר שלך זה הארוחת בוקר של העובר
תפנקי אותו...

כלומר, כדי שלא תהיי ממש רעבה, תנסי להקפיד על שלוש ארוחות גדולות ביום ועוד שתי ארוחות ביניים.
אחרת את עלולה להגיע לצהרים, למשל, ממש רעבה, ולאכול יותר ממה שהגוף שלך זקוק לו.

אם את רוצה לשמור על תזונה טובה במהלך ההיריון, את יכולה לאמץ לך תזונה של סכרת היריון. כך את גם לא אוכלת יותר מידי, וגם דואגת להכניס מספיק פחמימות לגוף - שממש ממש חשובות להתפתחות תקינה של העובר שלך.

חשוב לאכול בריא, אבל במידה. לאכול רק יוגורט לארוחת בוקר לא נשמע לי בריא

יש תורים מהיום להיום גם, לא זוכרת אם צריך הפניה מרופא, בפועל אחות עושה את הבדיקה. אם עש להם במקום אז מספיקות שלוש טיפות של דם, אם צריך לשלוח למעבדה אז צריך למלא מבחנה...

בדיקה בדם לדעתי את צריכה תור, תתקשרי תראי אם עושים איפה שאת רוצה, אם זה ביליצק זה אצל האחות לא צריך תור פשוט מגיעים והיא בודקת, אבל הייתי מתקשרת לשאול אם יש להם את המכשיר ואם אין אז איפה ישכי לא לכולם יש

במכבי אפשר דרך האתר.

2. תתקשרי למרפאה ותשאלי ספציפית.
לפי היידוע לי צריך הפנייה לבדיקה.

אני הלכתי עם שלי והרופא אמר שלא ממליץ בכלל!
הוא ראה היום 30 ילדים עם וירוסים, למה שידע בו אחרי שנבדקו פעמיים השבוע?! ככה אמר לי...
אז רק אם היה ממש גבולי כדאי ללכת

יש להם ברית הם חייבים לראות שהערך יורד/ערך שמאפשר ברית כדי שהיא תתקיים

עם רך נולד-אמורים להיכנס ישר להבדק.

אם צריך חעשות מעקב צהבת אין ברירה. אחרת לא יוכלו לעשות לו ברית

איך אפשר לדעת אם גבולי בלי לבדוק?

מניסיוני, אם לאמא יש חשש שיש צהבת אז ללכת לבדוק

אני בכללית ובשביל בדיקה עם המכשיר באתי בלי תור לאחות
לבדיקת דם צריך הפניה מרופא ילדים אבל אם זה דחוף יכולים להכניס אותך בין תורים מהיום להיום

חשוב להגיד שיש לך תינוק קטן אצלנו בקופה משתדלים לקבוע אותו ראשון אפילו בדחיפה.

לק"י

אצל שני הגדולים המשכנו מעקב אחרי השחרור מבית חולים, ותמיד עשו בדיקת דם.

אנחנו היינו במעקב כדי לדעת אם לעשות ברית ועשו לו רק עם המכשיר.

לק"י

יכול להיות שסומכים על המכשיר אם הירידה מספיק גדולה.
אבל בדיקת דם מדוייקת יותר.

ושלושת הילדים שלי היו עם צהבת. אז אני מנוסה היטב😅
אבל רק הגדול הוא בן, ולכן רק אצלו היה לחץ לקראת הברית. בסוף יום קודם הצהבת ירדה מספיק והברית היתה בזמן ב"ה.

אין לי הבנה גדולה בזה

קשוח.

כמה קשה זה❤️❤️

מקווה שה"תספורת" החדשה של הילדה לא נוראית כל-כך... (לפני הרבה שנים, בעיצומו של יום כיפור, התאומים גזזו לילדה שאחריהם כמעט את כל השיער! כמה בכיתי... אבל ב"ה היום יש לה שיער מהמם )
ולגבי החלב - אל תבכי, הרי לא בוכים על חלב שנשפך
סתם... תשאירי את הטיפול בזה רק לאחר שתשתי חלב בעצמך (עם קפה או שוקו) ותירגעי קצת מהיום הקשה... (מקווה שנשאר קצת חלב לפלטה)

חחחח בדיוק זה מה שחשבתי..לאנבוכים על חלב שנשפך..אבל התפוצצתי עליה..😔
אבל שתיתי קולה ואכלתי חטטיפים שלהן

איזה קשוח

 

קודם כל הכי חשוב שתשני טוב ותעשי משהו מפנק ומשחרר.

אחרי זה הספה התספורת והכל...

ינחם אותך לדעת שזה קצת עודד אותי מה שסיפרת?
הרמת לי קצת את הערב שאני רואה שלא רק אצלי קשה..

מוחץ

ועוד אחד

 

מקווה שעכשיו קצת יותר רגוע...

הצלחת לנקות את הספה? נחת קצת???

תודה😘😘😘
מקווה שמחר יהיה יום קל יותר
לא יודעת מה יש להן בזמן האחרון..גםם החדר שלהן טרראם.תכל ערב אומרת שאגיע לזה ואיף להן חצי מהחפצים

יואו סיוווטטט!!
מדהים ששרדת לספר!!

אם את רוצה שישנו בשעה שבע בערב,

אז משעה שש וחצי להודיע להם,עוד חצי

שעה כולם עולים לישון,מי שצריכה לשתות 

או צריכה שירותם עכשיו,אחר כך אני לא מסכימה,

זה ממש עוזר שהן יודעות שבשעה שבע הן במיטות,

בקשר למה שעשו זה קורה וברוך השם שהם בבית

משתוללות זה רק מראה שהן בריאות ברוך השם,

כי כשחס ושלום ילד חולה הוא רק במיטה וקשה לו

אפילו לעמוד,וזה הסימן שהילד בריא כשהוא משתולל,

נ.ב. יש לי בן כל זמן שהוא ער רק משתולל ולצערי רק

כשהוא לא מרגיש טוב הוא רגוע,בהצלחה רבה רבה 

יקרה שלנו.

עם הגדולה העצה שאמרת עובדת, אבל אתמול היא נגררה אחרי השובבה. מתפללת שהיום תהיה לי יותר סבלנות🙏

רויטל איך את תמיד מרגיעה  

מסכימה איתך בנוגע לזה שאם אומרים להם מראש מה התוכנית - 

(בנוגע לכל דבר)

זה עוזר ומכין אותם לקראת הבאות

 

למשל להוציא ילדים קטנים לקניות, אני אומרת להם מראש (זה "פרס" עבורם, כלומר כיף) - 

שאוציא אותם רק בתנאי שיתנהגו יפה ולא יגעו בדברים בחנות ויקשיבו לאמא

והם חיבים להסכים, אחרת יודעים שלא אוציא אותם

ואז הם מתנהגים מעולה ב"ה!!!

 

ובכללי כשילד יודע מה ה"תוכנית" להיום או להערב או למחר, זה מרגיע אותם, כי הם מוכנים לקראת הבאות, יוצרת תחושת רוגע וסדר אצלם 

(תחשבי הם לא כמונו, תלויים בנו ולא יודעים מה השעה וכו' )

כותבת על דף (למי שלא יודע לקרוא מציירת בסכמה)

מה צריך לעשות עד השינה

שירותים

צחצוח שיניים

לבישת פיג'מה

לאסוף משחקים

ברכת המזון

 

ממש מפרטת את כל הפעולות שנשארו עד השינה, ליד כל ציור/כיתוב מסמנת ריבוע קטן, הילדים נהנים להריץ את כל המשימות ולסמן לעצמם וי, ראיתי שזה ממש מקל עלי את שעת ההשכבה

לא נשמע קל בכלל.
עכשיו כשהכל מאחורייך,
אל תשכחי לכתוב בספר הזכרונות ותספרי להם נוסטלגיה כשיגדלו

זה יהיה ספר עם הרבה עמודים😏

וואי בקורונה בבידודים היו לי ימים כאלה - 

קשההההה

קשקשו על הקיר, 

 

לא פשוט, את מרגישה שלא מצליחה להשתלט! למרות מאמציך המרובים.......

 

כמה רעיונות אם מתאים לך תקחי -

*עשי לעצמך בבקר כשהם בלימודים יום פינוק, צאי למסעדה או קני משהו טעים גלידה/שוקולד מפנק

* יכול להיות שההתנהגות שלהן נובעת משעמום - הוציאי אותן ליום כיף אחה"צ - לפארק מרוחק /  להכין כדורי שוקולד או משהו שלא עושים בשגרה / שלט "משנכנס אדר" יפה לדלת והן תצבענה (רעיון שאחת כתבה פה..) 

* קני פיצה או אוכל מוכן לארוחת ערב, תקלי על עצמך

* אם יש לך חברה או קרובים או ביביסיטר שיכולים לקחת את הילדות ולשמור עליהן אחה"צ אחד שתתאוששי קצת - להעזר בכיף

 

חיבוקקקק

מקווה שזה יעבור, זה תקופות, יש ימים שהילדים משתוללים וזה מייאש, ויש ימים שהם יותר רגועים ומפתיעים לטובה תתנחמי שזה ישתנה ולא כל הזמן ככה  

באמת זה מנחם לדעת שזה תקופה.
רעיון טוב לעשות משהו כיפי בבוקר ולהטען. אני משתגלת בבקרים לטייל עם הקטנה כשהם במסגרות. האמת השבוע יומיים הם היו בבית וביום השלישי לא יצאתי בבוקר ועם שלושתן גדול עליי לצאת (קומה 4 בלי מעלית). כנראה זה ממש השפיע גם על סף העצבים שלי.
היום יצאנו בבוקר וממש נטענתי באוויר!
היה יום קשוח, הגדולה התבכיינה בקולי קולות על משהו ואני במקום לצעוק עליה התחלתי לשיר בקול שירים ולרקוד. וגם האמצעית עשתה מלא מעשי קונדס והיה כח לחבק ולסבול אותן. וגם הקטנה הלכה לישון יותר בקלות כי יצאה היום. תודה להשם ותודה לכן על הכח שאתן נותנות לי!!
זה רק אצלי או בתקופה הזאת לכולם יש פתיל קצר? או רק אצלי ואצל פוטין😅

ואיך את יכולה לכתוב את עצמך ואת פוטין באותה שורה? הפתיל שלך בלי שום השוואה לשלו... (אבל אהבתי את הבדיחה)
חיבוק, הלוואי שיהיה לך יותר כוחות בהמשך...❤️

את צודקת שהיא מרוסיה במקור (גם לזכרוני..), אבל בעיני יהודי שעלה מרוסיה או אפילו חי ברוסיה הוא עדיין לא מאותו מוצא כמו גוי רוסי...
(גם אבא שלי מרוסיה, אבל אני לא רואה ביני לבין פוטין כל קשר...🤨)

לא התכוונתי לפגוע!

הרבה מאכלים, השאלה אם להביא משהו בכיוון של אוכל?

הייתי מביאה כוס שווה כזו, כי אחרי הניתוח תקופה שמותר רק מרקים וכל מיני נוזלים
אז כוס שווה
קערה יפה
וספר

וואי, ספר זה רעיון טוב! איזה?

סתם
מה זה איזה?
איזה שאלה זו?
מאיפה אני אדע מה היא אוהבת לקרוא? הארי פוטר או חיים סבתו?
🤣

כן, התכוונתי לכוס טרמית, אני לא כזה בענין אבל יודעת שיש כל מיני שווים

כל שאלה שאני מוציאה תחת מקלדתי או פי, היא שאלה טובה!
😛
חשבתי יש לך המלצה לספר ספציפי מעניין ומיוחד שקראת לאחרונה..

גאווה ודעה קדומה? 😁
עונה להגדרה של ספר מעניין ומיוחד שקראתי לאחרונה

לא יודעת מה מידת הדוסיות של החברה שלך…

ירק אני לא יודעת אם אפשר להשיג חדש
יש סופרת בשם פאני פלג, יש לה כמה ספרים מתורגמים לעברית והם נפלאים.
לכל מי שקוראת אותי פה מדגישה שזה ספרים חילוניים לחלוטין

אז ממליצה על ספרים של ג'וג'ו מויס וסופי קינסלה.
שתיהן כותבות קליל ומצחיק (ולא דוסי ;))

בעלי קורא להם ספרים של בנות 🤣 אבל תכל'ס קרא אותם גם

התלבטתי אם לקרוא להם ככה, בסוף הלכתי על "קלילים וזורמים"

מללין
בודישופ
איפור
בושם
כרבולית לאחרי הניתוח


כוס שתיה יפה ומגניבה כי אחרי הניתוח מותר רק לשתות

כוס שתיה יפה זה רעיון!
איפור וטיפוח-היא לא כ"כ בקטע, פשוטה ועממית ולא מתגנדרת.
כרבולית זה רעיון. אולי נכתוב עליה איזה משפט יפה?
( איזה? )

להקרא "חברה שלי"
😁😁😁😁😁

יש לך עוד רעיונות, נחל נובע מקור חוכמה?
(אני אגיב הרבה בשרשור הזה כדי להקפיץ אותו, ותיפח רוחה של הרבנית הקדושה!)

סתם, סתם..
פורים
צוחקיםםםםם
תרגעוווווו

ספריםםםםם
תשחציםםם
שחור ופתוררר
במיוחד אם היא תהיה זמן בבית חולים. מניסיון 🙄
איזו חברה מתוקה את

היא חברה מתוקה. חולה עליה💞 הזדמנות להחזיר לה על כל הסבלנות וההקשבה שלה..

אני בטוחה שאת אמא מדהימה
אם אפשר כדאי להתרחק מאנשים ש'עוזרים' ומבקרים.
אני בטוחה שאת אמא מהממת. פשוט כי השם שלח לךאת התינוק הזה וכנראה זאת האמא הכי טובה עבורו
קשה לי להעלות על דעתי מצב שזה באשמתך. יש תינוקות עם מערכת חיסונית ירודה שנוטים לחלות יותר.
עוד חיבוק ❤️

איזה רגשות קשים!
ואיזה סיטואציה מאתגרת, שאת מתמודדת איתה לאורך תקופה כל כך ארוכה...
הלוואי שה' ייתן לך כוחות ושמחה, ובריאות שלמה לתינוק בעז"ה. מתפללת עליכם❤️

מתסכל כל החולי הזה
מתסכל
שוב אני ערה בגלל תינוקת חולה
התעייפתי
האמהות כבדה לי ממש!!!!
באלי שקט. אני בעצמי גמורה!
סליחה שפרקתי על שלך..
אנחנו מדהימות
המציאות שואבת.

בבקשה בבקשה, אם אין לך כח וכל משימה עושה לך שחור בעיניים, ואין לך מספיק כוחות לטפל בתינוק שלך (וזה מותר, וזה הגיוני)
תפני לברר דיכאון אחרי לידה. אפשר לטפל בזה. אפשר להיעזר בגורמים חיצוניים כדי לצאת מזה. שמרי על עצמך!
ואם זה פשוט ההערות האלה שמשפיעות עליך כמו ארס- שמרי על עצמך ועל כוחותייך. אל תני להן להיכנס בכלל. את יודעת מה טוב לתינוק, את יודעת מה טוב לך. אין כמו אמא. אין

שרקדן גרוע אומר שהרצפה עקומה
צריך לזכור שלפעמים הרצפה באמת עקומה- שהמצב לא שגרתי ולא תקין.

ילד שכל הזמן חולה- זה לא קשור לטיפול בו. יש לי שני ילדים שהיו כאלו, ושני ילדים שלא. הם לא קיבלו טיפול אחר.

אני מכירה את הרדיפה העצמית הזו, והאשמות של הסביבה.
אצלי הילד הבכור היה חולה כל הזמן, תקופות ארוכות מאד. רק שנולד הילד השני ולא היה חולה, הבנתי שאני לא אשמה.

קראתי כבר אתמול אבל לא היה לי כח להגיב.

@אהבתחינם חיבוק על ההתמודדות! לא פשוט בכלל ולפעמים זה באמת מרגיש לי ש"למה עשיתי את זה לעצמי ולמה הייתי צריכה את זה"

@כתבתנו באמת שאלתי את עצמי כמה פעמים אם זה דיכאון. אבל לא יודעת ולא באלי להדביק לעצמי תוויות סתם.
הפעם זאת פשוט ההערה הזאת שהחלישה אותי, כאילו אמרה להן 'היא לא מטפלת בו טוב ולכן זה קורה'.
וגם לפעמים העייפות לוקחת לי את הכח לטפל בו אז אולי זה רק בגלל זה.

@המקורית @בארץ אהבתי @00
תודה לכן על המילים הטובות והמחזקות ❤

תוודאי שיש לך תמיכה. ואם את מרגישה שאת נופלת ללכת לטפל בכיוון של דיכאון אחרי לידה. הנסיבות קשות. לא מאמינה שזה קשור אליך בשום צורה. יש תינוקות שהכניסה שלהם לעולם יותר קשה ומערכת החיסון שלהם חלשה יותר. בע''ה תכף ייגמר כבר החורף הזה, תזרח השמש, הוא ירגיש יותר טוב! תחזיקי מעמד!!

את אלופה!!!
תחזיקי מעמד ❤️

אצלי הגדולה הייתה ב"ה בריאה גם בשיא החורף, והקטנה מהרגע שהיא נולדה כמעט ואין שבועיים שהיא לא מעלה בהם חום לפחות פעם אחת. 

נראה לי שפשוט יש ילדים עם מערכת חיסונית פחות טובה...

תיהי חזקה יקרה! 

ואם הוא הקיא?
ואם לא הכל מושלם?
אז מה. גם לנו לא הכל מושלם בחיים... את עושה את הטוב ביותר שלך.
ואת האמא הטובה ביותר בשבילו

מה שאולי קצת שכחת הוא שגם את אמא ואישה ויולדת. תדאגי גם לעצמך למנוחה ולתמיכה ולהחלפה מדי פעם
ותני לאחרים לעשות מה שהם טובים בו בלי שזה אומר שאת לא טובה

תרגישו טוב!

אבל לא הזוי שזה מחזור. באמת מבאס, אבל יש כאלה שהנקה מלאה לא מונעת את המחזור בכלל

ובהצלחה!! זה באמת לא פשוט!!

תתיעצו, תשאלו ובע"ה שיעבור בטוב

ממש מסיבי כמו מחזור לשבוע בערך

יודעת שזה לא מעודד אבל זה אופייני להתקנת התקן

בלי כל קשר שישה שבועות אחרי לידה אופייני לקבל מחזור, אני מניקה הנקה מלאה וגם מקבלת

בכל מקרה עם התקן חובה ליווי של רב, לי התירו מקרים שלא חלמתי

הוא לא כמו וסת שמתחיל חזק, נחלש עד שמסתיים וזהו.
הגיוני שעיקר הדימום הסתיים, ושנראה לך כרגע נקי. אבל רוב הסיכויים שימשיך טיפטוף בימים/שבועות הקרובים.
רוב הנשים טובלות בין 4-8 שבועות לאחר הלידה.
פחות מ 4 קיים, אבל נדיר למדי (וגם 4 לא ככ נפוץ).

ככל שעבר הזמן ככה בכה יותר ויותר. מבאס

לקח לה בערך שבועיים כדי לשמוח ללכת ובערך חודש-חודש וחצי עד שבכלל לא בכתה בבקרים.
אבל כל פעם שהיתה הפסקה ארוכה שוב לקח לה שבוע להתרגל

נשמע יחסית בסדר, אבל הם גם חולים הרבה כשמתחילים להיפגש עם עוד תינוקות עלולים להיות הרבה הפסקות

היתה יומיים בשבוע והלך מצויין.

זה כנראה תלוי גם באופי של הילד..

ולכולם היה מצוין

אני שמתי את שלי ליומיים בשבוע אצל מטפלת בגיל שלושה חודשים, לא הצליח להסתגל בכלל, רק בכה כל הזמן. העברתי אותו בגיל חמישה חודשים למטפלת אחרת לשלושה ימים בשבוע והוא הסתגל תוך ימים בודדים וטוב לו שם מאוד.

אז המסקנה שלי היא- ההסתגלות המהירה למטפלת השניה נראה לי קשורה יותר לכימיה ולחיבור ביניהם ופחות לימים בשבוע, אבל אולי גם. מצד שני חוסר ההסתגלות למטפלת הראשונה נראה לי כן קשור לזה שזה היה רק יומיים, אם הוא היה שם יותר אז היה מצליח להסתגל בסוף.

היה לנו טוב הימים האלה בבית, בעיני לא כדאי לוותר עליהם בשביל שאולי יסתגל יותר למטפלת. זה לוותר על משהו בטוח בשביל משהו בספק.

התחברתי למסקנה

שלוש פעמים זה היה מצוין, בפעם הרביעית איום ונורא... היא באמת לא הצליחה להתרגל, ובכתה שם כמעט כל הזמן. אבל האשמה העיקרית נעוצה בקורונה - עם כל הבידודים והסגרים באמת בקושי היה לה זמן להיות אצל המטפלת...
בסוף הוצאתי אותה משם, למרות שהמטפלת מצוינת, כי הרגשתי שזו התעללות...

למשך 3 חודשים
בעיניי עדיף כמה שיותר עם אמא..

זה גן שיש בו כל מיני מטפלים כמו קלינאית תקשורת וכאלה על בסיס יומי וכה מקדמים את הילד מיום ליום

מתאים לילדים שיש להם אך ורק עיכוב שפתי ושללו את הכל

הלוואי שבגן שפתי היו מכניסים אך ורק ילדים עם עיכוב שפתי.
הרבה פעמים מכניסים לשם ילדים גם עם בעיות התנהגות, וזה ממש מונע מהילדים שצריכים עזרה שפתית להתקדם כי לא כל המשאבים מרוכזים בהם.

לכן אם שולחים ילד לגן שפתי כדאי לברר עם הגננת שאכן הילד יקבל את המענה שהוא זקוק לו.

לילדים שברור שזקוקים למסגרת קטנה אבל הקושי השפתי הוא לאו דווקא המרכזי ויש מקומות שמאד מקפידים עדיין שהגן יהיה בדגש על קידום שפתי. אפשר וכדאי לברר איך זה בעיר שלך ולשקול לפי הנתונים הספציפיים כי יש גני שפה שבאמת מכילים ילדים עם בעיות התנהגות לא פשוטות ולילד עדין עם קושי שפתי יכול להיות קשה שם.

שפתי
ולהפך.. מי שרק שפתי לרוב יומלץ לו טיפול בקהילה.
לרוב אלו ילדים יותר מורכבים.

זה גן קטן, עד 12 ילדים, עם יותר עזרה ותיווך אישי לילד. יש בגן חוץ מגננת (שלמדה חינוך מיוחד) וסייעת, גם צוות טיפולי- קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ומטפלת באומנות (רגשי).
הגן מתאים לילדים עם קשיי למידה, עיכוב בהתפתחות שפה, קושי רגשי, קושי בויסות, קושי חברתי וכו' לא הכל ביחד. בשביל להגיע לגן שפה צריך לעבור אבחון וועדת השמה.
גן שפה פחות מתאים לילדים עם מעוכבות שכלית, קשיי תקשורת או נכות פיזית.

גן לילדים עם קושי שפתי שלא מספיק טיפולים בקהילה.
יש בגניםמהאלו כמה רמות, וזה תלוי בעירייה אם היא עושה סיווגים לפי רמות הילדים.
לרוב לילד עם קשיים שפתיים יש קשיים נלווים כגון מוטוריקה, קשיים רגשיים וכו..
וע"כ תוכלי לראות שם ילדים שנראים ממש רגילים אך עם קשיים ספציפיים.
הילד מקבל שם עזרה נרחבת פרטנית וקבוצתית.

זה לילדים עם בעיות קלות, לא מהסוג שרואים על הילד

אלא גן שמרכז בתוכו ילדים עם קשיים שונים ברמה נמוכה יחסית - כלומר שאחר כך בדרך כלל הם ייכנסו לבית ספר רגיל.
התאומים שלי היו בגן כזה בגיל שלוש, ואחד מהם המשיך במסגרות דומות עד גן חובה. הם שניהם כיום בבית ספר רגיל וברמה רגילה לגמרי מבחינה לימודית.
הם באמת היו שם על רקע שפתי - בגיל שלוש הם עוד בקושי ידעו לדבר (רק מילים פה ושם), ולכן היו זקוקים לתמיכה.
יש בגנים האלו מספר קטן של ילדים והרבה צוות (גננת וסייעת שנמצאות קבוע ועוד כל מיני מטפלים פארא-רפואיים) - כך שאפשר להשקיע היטב בכל ילד.
המטפלים הפארא-רפואיים שבדרך כלל יש: קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, לפעמים עוד מטפלים באומנות וכו', בגן חובה הייתה גם אצל הבן שלי מורה לקריאה. (ובזכות זה הוא ידע לקרוא הרבה יותר טוב מאשר התאום שלו שהיה בגן רגיל...)
בהצלחה במציאת הגן המתאים לכם!

בגדול צוות יותר גדול על מעט ילדים בסביבות 13 תלוי בגן הילדים אמורים חקבל שם את כל מה שהם צריכים מבחינת קלינאית וכד
לרוב במועצות שיש הרבה גנים אז גם החלוקה יותר לפי רמות.
אבל בהחלט יכול להיות מגוון של הפרעות שונות באותו הגן

לק''י

עם עיכוב שפתי משמעותי. שעזרה שעה בשבוע במסגרת וטיפול בקהילה לא יספיקו להם כדי לצמצם את הפער במידת האפשר לפני בית הספר. לפעמים יש גם עיכוב מוטורי או עניינים חברתיים ורגשיים. ילדים שלא יתפקדו טוב במסגרת רגילה או ייבלעו או לא יוכלו להתקדם ולפרוח.
בהצלחה

הקלינאית אומרת שרק רופא התפתחות יכול לדעת סופית ואין תורים וההרשמה תכף מסתיימת

לא תמיד זה חד משמעי. אבל לרוב אם היא מכירה את הילד, דברה עם הגננת שלו ואיתך על התפקוד, היא יכולה לגבש עמדה.

אבל באמת אין כמו ההמלצה של הקלינאית שמכירה אותו. תנסי ללחוץ עליה לומר מה דעתה.

השאלה אם יש קושי רק בשפה
או גם בהבנה ובתקשורת לא מילולית
היום יש סל רחב בשילוב בחינוך ילדים
לדעתי אם ילד שההתנהגות שלו טובה והוא תקשורתי ברמה סבירה כן כדאי לשלב בגן רגיל הוא יוכל לקבל בסל סיוע מקצועי שיעזור לו להתחבר חברתית מה שבגן שפתי הרבה יותר קשה

תודה!!

לק''י
וועדת אפיון וזכאות.
שם את יכולה לבחור גן קטן או סל מקדם.
בסל יש חמש או חמש וחצי שעות שהילד זכאי להן. באידאל זה שעה קלינאית, שעה ריפוי בעיסוק או טיפול רגשי לפי הצורך והיתר שילוב. והילד מקבל את זה בתוך הגן.
הבעיה שבפועל אין מספיק נשות צוות שעובדת במסגרת כזו. ולכן לפעמים זה יהיה רק שילוב. ואז לא בטוח שזה מספיק כדי לקדם את הילד. תלוי במקרה.

זה מאוד תלוי ברמה של הילדים בגן וזה בודאי משתנה ותלוי בכל הגורמים
בקיצור אני חושבת שכדאי אפילו להשקיע כסף לקחת לאבחון פרטי
ללכת לראות את הגנים באזור שלכם
תראי כמה שעות הוא יקבל

הם רואים את כל הדוחות, ואם אין להם מניעים אישיים יוכלו לומר לך מה טוב לילד

הכל שאלה של תקציב

לק''י
מערכתית וחלוקת משאבים ותקציבים.

לשם מגיעים עם כל הרצון לקבל הכל. לא להתלבט..

מה שעושים כרגע זה כן להגיש בקשה עם ההמלצה של הקלינאית.
הם יודעים שהתורים ארוכים. אבל את יכולה לצרף בהמשך את המלצת הרופא. ותמיד גם אפשר לבטל את הבקשה אסל אחר כך לפתוח בקשה ושהיא תאושר זה סיכוי קלוש.

כי אם כן, יש להם שירות החזר כספי על המשלוח שאת שולחת לנקסט

וואלה לא ידעתי
איך זה עובד? אבל יש גם עמלה לפייפאל לא?

את פותחת חשבון בפייפאל ומשלמת דרכו כשאת מחזירה חבילה את מקבלת מנקסט זיכוי על הבגד ומפייפאל את ה 25 שח שנקסט הורידו לך.

למיטב ידעתי זה מוגבל למספר החזרות בשנה (אולי 10) לא יצא לי אף פעם לעבור את המכסה...

או משהו כזה
כשאת מזמינה את משלמת דרך החשבון שלך בפייפאל, וכשאת מחזירה את צריכה לסרוק את הקבלה מהדואר ולמלא טופס בקשת החזר (מה שאמרתי לך לחפש, יש שם הוראות ברורות) והם מחזירים לך את הכסף.
יש הגבלה של מספר החזרות לשנה אבל נראלי כמות יפה, גם כתוב שם

ואת צריכה להחזיר

אם לא יענו לך כאן הייתי שואלת אותם בצ'אט הם עונים מיד

הלוואי שהייתה לי בטן של הריון!!! אבל עם הריון במאת לא סתם בטן

 

חזיות הנקה שהן 1:1 החזיות הנקה של דלתא (אני הלכתי איתן בהריון בגלל הנוחות- זה כמו גוזיה כזה..)
הן ממש זולות וטובות ואת יכולה לקנות כמה מידות

עזרו לי בבקשה לבחור!
₪ 25.86 25%OFF | הנקה חזיית יולדות חזיית הנקה בהריון נשים תחתוני חזיית חוט משלוח סופר גודל 110
25.1₪ 29% OFF|הנקה חזיית יולדות חזיית הנקה בהריון נשים תחתוני חזיית חוט משלוח סופר גודל 110|bra maternity|pregnant women underwearbreastfeeding bra - AliExpress

ומומלץ?

נגיד דברים שיותר יפים בעיניי. אבל לא קיבלתי עליהם המלצה..

טוב תמיד את יכולה לקנות אחת ולראות. בכל מצב זאת ששלחתי זה הגוזיוץ הנקה שמוכרים בדלתא ובאינטימה ב150 שח לפחות.....
בול אותו דבר. פשוט חלום לקנות משם במקום בארץ.

קניתי חולצות שהתאימו לכל תקופה. אומנם נראו עלי שונה בחודש חמישי לעומת תשיעי אבל עדיין נראו פצצה.
אין סיבה לדעתי לקנות בגדים שבול מתאימים לשבוע/חודש ספציפי, כי אז באמת מבזבזים הון על מלתחה שלימה שמשמשת תקופה יחסית קצרה מאוד.
חצאיות למשל קניתי סופר ארוך, עם ביטנה גבוה ורכה. כך שזה היה מושלם בתחילת ההריון וגם לקראת הסוף עדיין שימשה אותי נאמנה (אחרי קיסרי זה בכלל תענוג להסתובב עם חצאית שלא לוחצת על קו הבקיני.. )

לגבי כסף - ממליצה לחפש בחנויות רגילות ולא כאלה המיועדות לנשים בהריון. זה עושק כספים שלא ניתן לתאר. לקנות בגדים מבד נמתח, כותנה (כך שמתאים לכל עונה), חפשי דילים שווים של סופעונה, חזיות - זה סיפור. קודם כל - לא לקנות בארץ, המחירים פה מטורפים. אני קונה אונליין, נכון שזה סוג של ניסוי וטעייה אבל המחיר (4 חזיות ב120 שקל) שווה את זה. מקסימום תמצאי חזיות שמתאימות לך ותבדקי אם מוכרים אותם באתרים כמו אמזון, בדרך כלל אפשר לקנות אותם בחו"ל במחיר נמוך בהרבה.
בתחילת ההריון קונה חזיות רגילות במידות שונות (בהריון האחרון קניתי 5 חזיות, כל אחת כ20 דולר במקום חזייה אחת ב200/300) ולקראת סוף ההריון קונה חזיות הנקה במידות שונות, ואז זה משמש אותי לשנה+ לאורך תקופת ההנקה. (שימי לב שגם לאורך ההנקה הגוף שלך ישתנה ואת תצטרכי מידות שונות).
אה, וכמובן הכי חשוב - לא לקנות חזיות הריון/הנקה עם ברזלים! זה מגביל את תקופת השימוש. אם את צריכה תמיכה טובה יש חזיות עם 'דמוי ברזל' שזה עם חומר גומי קצת קשיח עם תמיכה טובה אבל עדיין מספיק גמיש.

בהצלחה!

מלא מידות? לפי משהו או שסתם?

יש בדרך כלל טבלת מידות. אם כתוב בפידבקים שהמידות מעט קטנות או גדולות אני קונה בהתאם.

בדרך כלל קונה חזיה אחת טובה בחנות להלבשה תחתונה, לא בחנות כמו דלתא, H&M שממתגים את החזיות באופן עצמאי. אחר כך הולכת לחנות אונליין (אמזון, אליאקספרס, next ..) ורוכשת בעצמי את המוצר לפי המידה שקניתי בחנות פה בארץ. אחרי שיש בידי את אותו מוצר אני יכולה לעלות במידה לפי מה שמתאים לי. (בדרך כלל הקאפ עולה + המידה עצמה של כל החזייה. במיוחד בסוף ההריון.)

ממליצה מכל הלב לקנות חזיות באליאקספרס ובגדים משיין.
רבע מחיר, בגדים מהממים.
בהמלצת הפורום פה הזמנצי חזיות מאליאקספרס, פשוט חגיגה!!!! 3 ב70 שח,יש לי סהכ איזה 7, נהנת מכל רגע.

באתר הזה יש בגדים מקסימים להריון.
Vertbaudet

מזכיר לי כמה חיכיתי ורציתי כבר לזכות לשים כיסוי ראש ועכשיו אחרי החתונה זה לא הכי נוח וקצת מעצבן לפעמים

הכל נראה נוצץ מבחוץ, אבל ב"ה זכינו עם כל הקושי!

 

ואין לי יותר מדי עצות מעשיות אני רק בחודש רביעי

אבל עשיתי לפני כמה זמן קניות של טייצים במידות גדולות יותר וזה משמש אותי מאוד, ובעברי הרזתי הרבה ושמרתי את הבגדים הגדולים יותר להריון אז עכשיו ממש כיף לי.

יש אצלך באיזור אנשים שמוסרים? אצלנו כל הזמן יש החלפות ומסירות

מציעה להתקשר באופן למלון לשאול ספציפית.

תודה!

שיתן אנטיביוטיקה מתאימה

ומצאתי בקלות תמונה אז אני יכולה לשחזר: בתוך תבנית אינגליש קייק איכותית (שהיתה מתנה): קפה קטנטן רד מג, קופסא של תה מסדרת הגן הקסום, קופסה של עוגיות אוראו מיני, חבילה של קליק, שני חטיפי שוקולד קטנים, חטיף דובונים. + ליד: עוד גאדג'ט לאפייה (מכשיר שחותך טארטים עגולים לשכבות).

המבצעים שהיו באותו זמן בחנויות היו שיקול מרכזי בבחירות, ביחד עם ניסיון לא להעמיס בהמון ממתקים, אבל כן לשמור על הקונספט של משלוח מנות.

זוכרת שעלה, לא יודעת באיזו מהקבוצות. (לא אני ארגנתי)

חבילת קרקרים, חבילת תיונים עוגיות אוראו, 2 אצבעות חלווה, שוקולד אגוזים
בתוך קופסת מתכת יפה

עם עיצוב חמוד של שוקולדים,

אבל שיראה נאה,

שהורים ייכנסול לגן יוכלו לראות משלות

נגיד 200 ש"ח בכרטיס ו50 במשלוח.

בעזרת השם מעכשיו יהיה רק טוב, רק

אל תכנסי לעצבות זה סתם עצת היצר,

יום יומיים יקרה והכל מאחוריך,בהצלחה

רבה רבה לך אמן.

 

 

לפחות הוא משלם😜

בתקווה שהוא לא יעשה בעיות
אבל אנחנו צריכים את האוטו גם בשביל לנסוע לבית חולים אם נצטרך, לא מתאים לי להשאיר אותו עכשיו כמה ימים במוסך. וזה בלי קשר לזה שהוא לנסיעות יומיומיות

אצלי כבר לא קם לאכול אבל עוד משוטט בבית ובא אלינו בלילות😅
והוא כבר בן שנתיים וחצי.

תשכחי מהלילות של פעם חחחחח

בלילה ונשאר ער ולא נרדם חזרה.
ולא הבנתי מה יש לו.
ואז חישבנתי מה אכל.
בשלוש שאלתי אותו תגיד אתה רעב? אמר לי כן🥺
אז הכנתי לו חצי פיתה עם קוטג
אכל ונרדם
מסכן שלי

מאמא עייפה שקמה לבד להניק.

יכולה רק להציע לך שעד שהוא יפתח מרווחים תחלקו בניכם את הלילה.
נניח את הולכת לישון מוקדם, ישנה מעשר עד שלוש נניח רצוף ואז קמה להאכיל אותו
בעלך האכיל אותו בשתים עשרה, והולך לישון מ-12 עד הבוקר..

בעלי בעיקר מאכיל בלילה בשעה הקשה שהיא סביב 3 4לפנות בוקר
ואני מה שלפני ומה שאחרי

זו שאלת השאלות מתי. והתשובה מעצבנת- כל אחד בזמן אחר.

לקח זמן.
וכל פעם שהוא קצת התחיל לפתוח רווח, הוא נהיה חולה או צמחו לי שיניים ואז שוב חזרנו לקימה בלילה.
עכשיו הוא בן שנה וחודשיים והוא קם בין פעם לפעמיים.
אין לו תלות בהירדמות, הוא נרדם יפה לבד והוא עדיין מתעורר לבקבוק בלילה.

זה קשה מאוד❤️
אבל לי הכי עזר להשלים עם זה. ככה זה תינוקות. יוצאת מנקודת הנחה שלפחות בשנה הראשונה אני קמה כל שלוש שעות, ולפי זה מתכננת את עצמי (הולכת לישון מוקדם, מתחלקת עם בעלי וכו')

רק בהתקף גזים הוא דורש ידיים
בכל שעה אחרת שהוא נרדם- הוא פשוט משתעמם עד שנרדם ...
פשוט גם כשמתחלקים, אני קמה מבכי ןמעירה את בעלי (לא שומע כלום זה חח) אז אני בפועל מתעוררת שותה עושה פיפי וחוזרת לישון..

נראה לי שזה מסתדר לקראת גיל שנה, אבל כבר לא זוכרת.
בכל מקרה עכשיו עם בת 5 חודשים אני קמה להניק כל שעתיים-שלוש.

שלוש שעות.
מה שכן, עכשיו, כשהוא גדול יותר, אני לא דואגת להעסיק את עצמי כדי שאשאר ערה בזמן ההנקה, ואני נרדמת איתו.

תנסו לישון איתו כמה שיותר במהלך היום. תנצלי טת זה שאת בחופשת לידה