כולנו בני אדם ולכולנו יש מה לתקן. אם לא היה, כנראה שלא היינו כאן.
יש אחת, שלא סותמת את הפה, לא מפסיקה לדבר וברור שנפלט לה לפעמים לשון הרע או סתם רכילות.👅
יש אחת, שקשה לה לא לשקר. שמפחדת להגיד את האמת.🤥
יש אחת שמתקמצנת. על עצמה, על אחרים, כואב לה על כל שקל שמוציאה.🤑
יש אחת עם פתיל קצר, כועסת ומתעצבת על כל דבר.💣
יש אחת שהעצלות משתלטת עליה, שכל משימה נראית לה כמו הר גבוה.🏔
יש אחת שקנאית, רוצה תמיד את מה שיש לחברתה, שונאת את המידה הזאת אצלה, אבל לא מצליחה להתגבר עליה. 👀
וההרגשה לפעמים ככל שאנחנו נלחמים באותה מידה, היא מתגברת עלינו.
לפעמים העצה הטובה היא לאו דווקא להלחם במידות הרעות, אלא להרבות את הטוב שבנו, ואז המידות הרעות יצטמצמו ממילא. במקום להלחם בחושך, להרבות באור.
◾רוצה לדבר פחות ? תמשיכי לדבר! אבל תוציאי את הלהט של הדיבור שלך על דיבור טוב, דיבור שיחזק אחרים.
כמו הפסוק "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם" (תהילים נ"ח, ב)
הפירוש שלו: לעשות את עצמו כאילם, זה אמנות בעולם הזה. אבל אם כבר לדבר, אז לדבר דברי צדק, שאלה דברי אמונה.
◾רוצה להפסיק להתקמצן? תתחילי לתת לאנשים או לקנות לעצמך בדיוק מה שאת צריכה ולא מה שב"מבצע", את עדיין תתקמצני, אבל עם הזמן זה יתאזן.
◾רוצה להפסיק לשקר? תתחילי להגיד אמת על מה שאת כן מסוגלת. את עדיין תמשיכי לשקר לפעמים מתוך פחד, אבל בסוף זה יתמעט ויהיה לך את הבטחון ואת האומץ להגיד אמת גם על דברים יותר קשים.
◾רוצה להפסיק לאכול שטויות? תדאגי שיהיה לך בבית פירות וירקות ותאכלי גם אותם לצד השטויות. כך, בלוטות הטעם יתרגלו לטעם של דברים בריאים וחלק מהשטויות "ינשרו" וכבר לא תרצי להכניס אותם הביתה.
◾מתעצלת? שימי טיימר רק על רבע שעה ותבטיחי לעצמך בסוף נס מפנק.
◾מקנאת?תתחילי להחמיא ולפרגן לאנשים גם אם את מקנאה בהם ולאט לאט תקבלי עין טובה.
זאת ההתפתחות הטובה ביותר לא לרדוף את עצמך, ולא להתמקד בעצמך יתר על המידה. וזאת הנקודה, שרוב האנשים יותר מדי עסוקים ב"איך אני מפסיקה להיות כעסנית/ קנאית/וכו' או איך אני מעלה בטחון עצמי או איך אני מעריכה את עצמי יותר." אני, אני ואני"
במקום זה להתחיל לעשות משהו טוב. להתחיל מצעד אחד קטן של עשייה. וממילא כשתוסיפי אור, תתחילי להעריך את עצמך על זה.
)