שרשור חדש
לכל המזמינות מנקסט ודומיו, שימו לב שמעל סכום מסויים יש מכסאני אמא
ממני שקניתי ב250 והמכס הוא בערך מ230 אוף!
נכון צריך לשים לב, וגם לשים לב שהסכום החייב במכס הוא 75 דולרקופצת רגע
ולכן הסכום משתנה בהתאם לשער הדולר
נכון אני אמא
הגבול זהבימבה אדומה
75 דולר.... תודה על ההארה!

ותזכרי שה' מוריש ומעשיר!!!
צודקת, תודה על זה!אני אמא
באסה! גם לי קורה! תודה שרשמתאם_שמחה_הללויה
תודה על ההזדהותאני אמא
בערך 240. אבל משתנה כי זה 75 דולראורוש3
את יכולה לא לשלם מכס ולהתעלם מההודעות עד שיחיזו לנקסט ויזכו אותך ואז רק תשלמי 25 שקל החזרה. השאלה אם שווה לך את זה וכמה עולה המכס.
כן 238. זה יכול לחסוך כמה שקלים אבל אין לי ראש לזה...אני אמא
ואני צריכה את מה שהזמנתי...
בדיוק קרה לי עכשיואמא טובה---דיה!

לא ידעתי והזמנתי בכמעט 500 ש,ח באסה...

וואי, באסה ממש!אני אמא
מבאס. רק לפעם הבאה.אורוש3
לנו יש שני חשבונות. על שמי ועל שם בעלי. ואז אני מזמינה משניהם. או מחכה כמה ימים.
כי אם את מזמינה גם שתי הזמנות נפרדות על אותו חשבון לפני ששלחו את הראשונה הם מצרפים אותן.
אה, באמת? טוב שאת אומרתאמא טובה---דיה!

כי חשבתי פעם הבאה לפצל לשתי הזמנות. תודה!

בד"כ מספיק לחכות יום אחדעלה למעלה
אני מסתכלת במעקב הזמנות לראות שזה יצא מהמחסן
ממש ממליצה להשאיר את המחירים בדולרים, ולא לשנותציפיה.אחרונה
לשקלים. זה יכול לעזור לא לפספס.
ליל סדר- בבית או להתארח???מאוהבת בילדי

האירוח אצל ההורים של בעלי.

 

אני ממש מתלבטת.

בהתחלה רציתי בבית- רק כדי לא להתארח.

ואז רציתי להתארח- כי למי יש כח לעבוד...

 

אם אנחנו מתארחים- אנחנו בכל מקרה ישנים בבית. אז להסחב עם מזוודה וכו'. אבל! זה אומר שאם הילדים עייפים או נודניקים- אני צריכה להתמודד עם זה עד סוף ליל הסדר. כי אין להם מקום שינה או אפילו ספה פנויה לשכב שם.

 

רוצה להנות מהילדים שלי. מדברי התורה שלהם. להתייחס אליהם. 

מרגישה שאם אתארח- רוב הזמן אהיה עסוקה ב"לכבות שריפות"- השולחן צפוף וזה מתכון למריבות ולחוסר נוחות. הנקה. 

וגם הילדים של גיסתי ממש ילדים רגועים, משתפים פעולה... ואצלי הרבה יותר אנרגטיים, קופצניים וקולניים.

לא בא לי להשתיק אותם כל הזמן.

 

מצד שני אין לי כח לכל ההכנות. ויש משהו יפה בזה שליל הסדר הוא משפחתי...

 

בעלי זורם איתי לגמרי.

רק אני תקועה ולא מצליחה להחליט...

 

תעזרו לי?

ככה אנחנו עושים בדרכהמקורית
ליל החג בבית
ולמחרת אצל הסבא והסבתא
בת כמעט 10 חודשים שמתעוררת כל שעתיים בלילהמחכה_ומצפה
עבר עריכה על ידי מחכה_ומצפה בתאריך כ"ה באדר ב תשפ"ב 14:08
לפעמים גם פחות משעתיים.
נראה לכן הגיוני? כי לי לא 🙄
זה כבר תקופה מאוד ארוכה ככה, וממש קשה לי. חיכיתי שזה יעבור, אבל לא נראה שזה הכיוון.
יונקת. לא נראה שמתעוררת מרעב כי יונקת ממש מעט ואז נרדמת שוב (בדרך כלל...). אבל זה אומר שאני עדיין צריכה לקום איתה מהמיטה ולהניק, ואז גם אני כבר מתעוררת לגמרי וקשה לי לחזור לישון. לפעמים מוצאת את עצמי שוכבת במיטה סתם ערה עד הפעם הבאה שהיא מתעוררת.
היא גם מתעוררת מאפס למאה בשניה. זה לא שאני יכולה לתת מוצץ ושתחזור לישון (מה גם שהיא לא מי יודע מה לוקחת מוצץ). היא פשוט מתעוררת בבכי והדרך היחידה להחזיר אותה לישון זה להניק.
אני לא מניקה בשכיבה וגם לא מעוניינת להתחיל עם זה, אז זה לא פתרון בשבילי. אין לי בעיה להניק בלילות (ברור שהייתי מעדיפה שלא אבל היא עדיין תינוקת אז מקבלת את זה שלא יהיה לי לילה שלם), אבל לא כל שעתיים! כל 3-4 שעות נראה לי יותר הגיוני.

רעיונות לאמא ממש ממש עייפה? ☹️
אמאלה.. חשבתי בת 10 שנים עד שהגעתי למילה יונקת.. מנסה לעזור

מה שעומס ועייפות עושים...

 

חחחח ערכתי מחכה_ומצפה
בהצלחה רבה!!מנסה לעזור

מוכר לי עם בן השנה וחצי+ של..

שלא לוקח מוצץ

ואם מתעורר באמצע הלילה - קשה מאוד להחזירו לישון ללא הנקה

לנו גם זה היהעזה כמוות אהבה
בסוף זה היה שיניים
כשזה שיניים היא מתעוררת כל שעה 🤦🏻‍♀️מחכה_ומצפה
סיוט... איזה מתיש..פרצוף כרית


אולי תולעים??מנסה לעזור

לפעמים זה מציק ומעיר..

 

ויכול מאוד להיות שזה שיניים.. והננקה מרגיעה אותה..

לא תולעים... סתם רוצה את אמא...מחכה_ומצפה
הגיוני.מוריה
הנקה זה לא רק אוכל. זה גם צורך רגשי.
בדקת רפואי?טל..
אוזניים? שיניים?
)הדרך לבדוק בלי לקחת לרופא היא לתת לילה אחד אקמול ולראות אם משפיע על ההתעוררויות).

ממש קשה! איזו אמא גיבורה את
שולחת חיבוק ענקחיכיתי חיכיתי
זה בהחלט לא פשוט ומתיש ביותר!
מוכר לי מכל הילדים שלי, אני באיזשהו שלב הרפתי, השכבתי אותם לידי במהלך הלילה והנקתי בשכיבה, זה פשוט משדרג ומקל!
אין לי איך לנחם אותך.אבל אצלי ברגע שהפסקתי הנקות לילה סביב גיל שנה וחצי הם התחילו לישון ברצף והתעוררו הרבה פחות כל עוד הם ינקו אז התעוררו ממש כמו שאת מתארת כל שעתיים.
אותי עודד להזכיר לעצמי שזה תקופה והיא תסתיים עד היונק התורן הבא
קרה לי כמעט עם כל הילדים כשהיו בערך בגיל הזה.שקדיה.
הפיתרון- להוציא מהחדר שלנו.
זהו, זה השלב שבו אני מעבירה את הלול של התינוק אל חדר הילדים ומלמדת אותו לישון לילה שלם, לא יודעת למה אבל ברגע שעשינו את זה הם ישנים לילות שלמים!
בהצלחה!!
איך את מלמדת אותם?רק טוב=)
או שזה קורה מעצמו?
הרבה קורה מעצמושקדיה.
לא יודעת להסביר למה, אולי מתעוררים טיפה, לא רואים אותי ונרדמים חזרה..
ולפעמים אני באה כשמתעוררים, מניקה ליד המיטה מחזירה מיד ויוצאת מהחדר. אם בוכה חוזרת על זה. מניקה שוב ומחזירה למיטה, כשמחזירה למיטה אני לא מחכה שירדמו אלא יוצאת מיד אולי הם מבינים מזה שאמא לא באה עכשיו וכדאי לישון...
לא יודעת, אבל בפועל זה כמעט קרה מעצמו אצל כל הילדים ברגע שהעברנו...
איזה כיף!רק טוב=)
תודה💜
גם אני כשהוצאתי אותה מחהדר התחילה לישון טוב יותרהשקט הזה
אני חושבת שברגע שלוקח לי זמן להגיע אליה היא לומדת להרגע לבד
רעיוןבת 30
לנסות לתת בקבוק עם מים חמימים, אולי עם מעט סוכר או סילאן בהתחלה. עם שלי זה ממש עזר. כלומר, הוא מהר מאוד למד לחזור לישון בקלות אחרי ששתה מהבקבוק
מצטרפת למה שנאמר ומוסיפהברכת ה
נשמע מדברייך שהיא נרדמת רק בהנקה?
כך את מרדימה בתחילת הערב?
גם מנסיון שלי שני הדברים שמועילים לעניין הזה הם הפרדת שינה מהנקה, והעברת חדר.
הבת שלי בגיל הזה בערך, אפילו קצת פחות, עברה תוך שני לילות מלקום כל שעה וחצי לשינה רציפה כל הלילה.
בהצלחה!
בלת"קסליל
אז סליחה אם חוזרת על משהו שאמרו.

אם היא נרדמת בהנקה, הגיוני מאוד שהיא פשוט תלויה בהנקה בשביל להירדם, ואז אם במקרה היא מתעוררת באמצע הלילה, היא חייבת את ההנקה בשביל לחזור לישון.

אם זה מפריע לך, אז הייתי מנסה קודם כל להתחיל לנתק בין הנקה לשינה.
אין בעיה לינוק לפני השינה, אבל לא להירדם בהנקה.
תניקי בחדר מואר, תוודאי שהיא לא נרדמת, ורק אחרי זה תשכיבי אותה לישון.
בהתחלה זה יהיה לה קשה, את יכולה לנסות ללטף, להביא מוצץ, להרגיע. אפשר גם לצאת מהחדר, לחזור אחרי 30 שניות, כדי לתת לה אופציה להירדם לבד. ככה לצאת ולחזור
אני מניחה שאם בתחילת הלילה היא תצליח להירדם לבד, גם המשך הלילה יהיה יותר טוב
אולי חרדת נטישהילד בכוראחרונה
מתאים לגיל.. אצל הבן שלי השינה הייתה כל כך קלה בגיל הזה כי הוא כל הזמן חיפש אותנו..
תהילים לגאולת עמ"י!לפניו ברננה!
בתפילה שה' יאמר לצרותינו די!
ושיתן בלב שרינו ויועצינו את התבונה לעשות כרצונו ולא חלילה להיפך 😥
שיביא לגאולה שלמה ולביאת המשיח!!!
מחכים להקריב כבר קרבן תודה בבית המקדש!
אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.

בכותרת נכתוב את שמות הפרקים שאנחנו לוקחות.
בגוף ההודעה מוזמנות לכתוב מילות חיזוק או לשים קישור לשיר שמחזק אתכן או מעורר לתפילה.
י"ג-כ'בארץ אהבתי

"תסיר חרפה מעיר"
קראתי את פרק כבזמני לשליש1
והרגשתי כאילו זה ממש נכתב על עכשיו. מילה במילה
גם פרק ו...אמא לאוצר❤


כ'ו- ל''העננים כחולים
מתוך פרק כ''ח בתהילים ''תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם כי לא יבינו אל פעולות ה' ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם''
ל"ו - מלפניו ברננה!
"שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה:" (תהלים פרק צ פסוק טו)

בפרק ל"זלפניו ברננה!
"חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך: חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה:"
ובהמשך הפרק "יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה"
יש קישור שמסתובב. מוסיפה אותואורוש3
סו-ע בלי נדרמתואמת
לוקחת ע'א-ע'התמיכה להנקה
לוקחת ע"ו - פ'בימבה אדומה
פ"א-צ'אני אמאאחרונה
מה שלומךמאוהבת בילדי

@מיואשת******

@נפש חיה.

@זמני לשליש1

@בעוז וענווה

@חצילוש

@פשיטא

@המקורית

 

רק רוצה להגיד לכן שהיום עשיתי הפרשת חלה (כנראה אחרונה לפני פסח) 

והתפללתי עליכן! על כל אחת מכן ועל כל בנות הפורום-

שכל אחת מכן תזכה לישועה הפרטית שלה ותרגיש שה' איתה יד ביד!

 

אוהבת אתכן

חיממת לי את הלב יקירה❤️ איזה אהבת ישראלהמקורית
טהורה.
שתזכי להתברך בכך בעצמך!
אמן. תודה!מאוהבת בילדי


מקסימה שאת שה׳ יברך אותך לב זהבanonimit48
אמן. גם אותך!מאוהבת בילדי


וואו אני מתרגשת כל כךמיואשת******
ביממה האחרונה קיבלתי ממש הרבה מסרים מבנות מדהימות שהתפללו עלי בכל מיני מקומות והקדישו לי זכויות
ואין לי מילים!!
אלוקים! תראה את העם שלך! תראה את הנשים המדהימות שפה! כל אחת בתוך כל היום יום ועם כל הפקעלע שלה מקדישה זמן ומחשבה ואהבה למישהי שהיא לא מכירה בכלל!
כזה עם ישראל נפלא ומיוחד, למה משיח לא מגיע?

❣️❣️❣️❣️❣️❣️
מאוהבת בילדי

יש כאן באמת נשים מדהימות!

 

שיתקבלו התפילות ברצון

❤❤פשיטא
אני ב"ה בסדר, פחות פה..
מהממת את!
מותק השם ישמח אותך!נפש חיה.
אני יותר טוב ברוך השם.

קצת בכיתי וזה טוב.
לגמרי!Pandi99
וזה @בעוז וענווה!
נראה לי
זה לא זה, מתייגת את הנכונה שמש בשמיים
איזה מרגשת את!!זמני לשליש1
הלוואי שהתפילות שלך יגיעו מעלה ואזכה להריון בקרוב עם תינוק בריא במועד.

והלוואי שבזכות הרגישות שלך, שתזכי לכל הטוב שבעולם!
מאוהבת בילדי

אמן ואמן!

תעשי/תתפללי גם עליי פרצוף כרית


התפללתי גם על כל בנות הפורום ועל כלל ישראל...מאוהבת בילדי

אשתדל לזכור אותך בהדלקת נרות...

 

לא שאני איזה בבא גדול, כן? 

אבל תפילה זה אף פעם לא דבר מיותר...

תודה רבה!פרצוף כרית


אז אני גם יבקש....שירה_11

גם עלי!אמא טובה---דיה!אחרונה


תחילת הריוןהריון ולידה
ב"ה הוצאתי את ההתקן ובבדיקה ביתית יצא לי חיובי
מה עכשיו?
לא זוכרת כלום מהפעמים הקודמות 🙊
וממש בא לי לספר לאמא שלי
אבל לא נראה לי שבעלי בקטע שנספר
מוגזם לספר לה בשושו בלי שידע? או שעדיף להגיד לו?
תגידי לו שאת ממש ממש רוצה לספר לה שירה_11

מקסימום תתאפקי עוד טיפה

אני לא בעד לספר מאחורי...

מין הרגל כזה 

אל תעשי דברים מאחורי הגב של בעלך.מוריהאחרונה
תסבירי לו למה.
וגם תחכי כמה ימים. אולי ההתרגשות תרגע וגם הצורך ירדו.


לגבי מה עושים-
לכי לרופא משפחה ותבקשי הפניה להדיקות דם של תחילת הריון+אולורסאונד/תשלחי בקשה לרופא באתר.

תקבעי תור לרופא נשים סביב שבוע 7.
בן חצי שנה שעדיין לא מתהפךאנונימית בהו"ל
זה לא תקין?

נמאס לי מהלחץ הזה
נמאס לי
מה כן עושה?אמא_טריה_ל-2
כמה זמן בטן ביום?
איך הראש מוחזק?

חבל להילחץ, אבל עדיף ללכת לפיזיותרפיה לשלול בעיות ולעזור לו להתקדם...
לא יודעת אבלאני10
קראתי שבשנים האחרונות התהפכות וזחילה קורות בגיל יותר מאוחר מבעבר בגלל ההנחיה שהילד יהיה על הבטן רק בהשגחה, אז יוצא שאין הרבה זמן בטן יחסית לעבר, ודברים שפעם היו קורים ב4 חודשים היו קורים ב6-7 חודשים.
אז אל תילחצי.. אם בא לך תתיעצי עם איש מקצוע, אבל גם אם צריך פיזיותרפיה זה לא סוף העולם
ואם זה מנחם אותך אומרים שלילדים מאד חכמים ההתפתחות המוטורית קצת יותר איטית
גם שלי לא מתהפך עדיין:/רק טוב=)אחרונה
אבל עכשיו מתחיל קיץ, והם יכולים לשכב מלא על הרצפה עם שכבת בגדים דקה, אז אני מניחה שיהיה להם יותר קל..
יש תרגילים כאלה שיכולים לעזור להם.
(בילד הקודם, כל פעם שהפכת אותו מהבטן לגב עשיתי את זה בצורה שהוא אמור לעשות את זה ולא הרמתי והפכתי, אני חושבת שזה עזר..)
מה שבטוח, אל תלחצי.. התינוק שלך לא קרא את הספר והוא מתקדם בקצב שלו..
אפליקציה שאפשר להעזר בה בשביל רשימות לניקיונות לפסח..אמא לאוצר❤
מישי המליצה פה השבוע, נדמה לי טארקו?
לא מוצאת את השרשור...אשמח לעזרתכן🙂
@טארקו
לא מצליחה לתייג...
נכון אניטארקו
שניה מוצאת קישורטארקו
והיי לכל השכנות שלי(כלומר למי שעוד לא זיהתה אותי עד כה🙈🙈🙈)
לא הצלחתי לקשר. לאפליקציה קוראים trelloטארקו
יש לה גם אתר במחשב
נוח מאוד ומסונכרן
חחח עכשיו כל הפורום משתמש בה אז זה לא אאוטינג 😉😅לפניו ברננה!אחרונה
התייעצות גלולותאמאנאם

היי

אז בגדול החלטתי לחזור לגלולות שהיו טובות לי בעבר 

(בינתיים מונעת עם שקפים)

מתלבטת מאד מתי להתחיל

מתחילה היום 7 נקיים

מפחדת משיבושים ב-7 נקיים (שיאסרו את פסח אולי )

מצד שני, רוצה לחבר עם החבילה הבאה כדי למנוע מחזור לטיול אחרי פסח

ןחוששת שאם אני מתחילה אחרי הטבילה

זה לא יהיה מספיק למנוע את המחזור הבא...

מה אומרות?

באסה שכבר לא רלוונטי הפעם...גלולות הכי טוב להתחיל בתחילת ווסמיקי מאוסאחרונה
גם מבחינת ההגנה (בד"כ זה שבועיים, אם זה שבוע אז גם 7 נקיים זה טוב)
ובעיקר מבחינת המערכת ההורמונלית של הגוף, ככה פיתחו אותן...

בגדול לא אמורים להיות דימומי הסתגלות אבל אי אפשר להבטיח. אולי כדאי להתחיל לקחת היום אבל תתיעצי עם רב או אולי עם מכון פועה אם החשש לכתמים הוא גדול לפעמים ינחו ללבוש צבעוני ולהפחית בדיקות או שימליצו להתחיל לקחת אחרי הטבילה



עוד נקודה- ההמלצה הגורפת היא לא לחבר חבילות בפעם הראשונה,אלא לקחת חודש ראשון עם הפסקה ואחרי ההפסקה לנסות לחבר (לא יודעת למה ועד כמה זה קריטי אבל זה מה שאני יודעת) תחשבי גם על זה... זה לא בעיתי מבחינת הגנה הסיכון העיקרי הוא פשוט שיתפתחו כתמים בחיבור הזה

אני מדברת על גלולות משולבות (זה גם נשמע ככה מההודעה)

אם מדובר בגלולות הנקה אולי זה שונה...
רסקיו בהריון-שואלת בשביל מישהיאחתפלוס
חברה שלי בהריון וסובלת מחרדות קלות בעקבות המצב.
היא אף פעם לא לקחה רסקיו והמליצו לה עליו.
הוא אמור לעזור?
מותר בהריון?
איך הולך המינון איתו?
יש הוראות מיוחדות לגביו?
בעיקרון זה אמור להיות טבעילא מחוברת
אבל אני לא מאמינה בזה.. זה אמור לעזור בלחץ יותר בסגנון של לפני מבחן..
פחות חרדות של פיגועים.
אבל זה רק דעתי ומה ששמעתי מאנשים סביבי..
תודה.זה חרדות ממש קלות.לא התקף חרדה. או משהואחתפלוס
אין רוגע בלב
רסקיו מותר. אפשר גם ולריאן במינון נמוך (חצי ממה שכתוב)מיקי מאוס
איפה היא יכולה לקנות ולריאן?כי רסקיו אמרו לה שאפשר בחנות טבעאחתפלוס
חנויות טבע... שתשאל גם לגבי מינון מדויק בהריוןמיקי מאוס
רסקיו יש גם בסופרפארםשה' יעזור לי חחאחרונה
מותר בהריון..עזר ליאמא לאוצר❤
מעולה.תודה.אמסור להאחתפלוס
יש מינון מסוים שמותר לקחת?
ממה שאני יודעת, אז כרגיל...אמא לאוצר❤
לא שונה בהריון
📵 זמן רינה, להוסיף רעות, להרבות בהודיה - לנצח ת'רבניתלפניו ברננה!
פותחות שרשור חדש לרענון הכוחות מוזמנות להצטרף!!

לכבוד פורים חשבתי על רעיון ונהפוכו -
במקום להגיד מתי לא - להגדיר מתי כן
עם כל שרשורי הרבנית אפשר להיות פה שעות גם אם לא מגיבים אלא רק קוראים..
@הרבנית הקדושה
אז פשוט מאוד - אפשר לקחת כרגיל ואפשר גם לספר לכולנו מתי את מתכננת לסגור את הפורום ולחזור לדברים החשובים לך.



השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו כל יום מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת מודיעה מדי יום מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול ״איך היה?״ לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

שרשור חדש נפתח אחת לכמה זמן. אפשר להצטרף פה ושם באופן נקודתי כשמתאים לכן, או באופן קבוע כל יום. המטרה היא לקרב את כל אחת מאיתנו למקום האידיאלי שלה מבחינת השימוש במסכים. בזמנים שנבחר להיות עם המשפחה נשתדל להתבונן ולהודות לה' על כל הטוב שנתן לנו ובתוכם המשפחה.

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי״ד ורעות שוורץ ז״ל, שתי נשים יקרות שהיו מודעות מאד לנושא הזה של נוכחות, ולרפואתה של הודיה מעודד שנפצעה קשה בתאונת דרכים ואיבדה את שני ילדיה ואת העובר שנשאה בקרבה.



♦️תיוגים!!♦️


@ואילו פינו
@-הריונית
@אחתפלוס
@אין לי הסבר
@לפניו ברננה!
@רבע ל7
@בימבה אדומה
@אתמור
@רויטל.
@טוווליי
@טלטולי
@השלך על ה' יהבך
@דבורית
@מכחול
@מרווה כחולה
@הרפו ודעו..
@בתנועה מתמדת
@בוקר אור
@שמחה!!
@התקן
@מחי
@אמ פי 5
@אנונימית לרגע1
@אבןישראל
@קטני ומתוק
@מוריהלי
@חיכיתי חיכיתי
@פעם אחת
@מצפה88
@מצפה לעתיד טוב
@השם בשימוש כבר
@יעל מהדרום
@פולניה12
@יערת דבש
@מאמינה ומתאמנת
@אחת מהחברות
@ברכה 1
@אנונימיות
@מבשרתת
@אחרונה בתור
@שקדיה.
@אנונימי1234
@Tm123
@אמאשוני
@אאאמאאא
@anonimit48
@העוגב
@בעליה מתמדת
@שמש בשמיים
@ורד הבר
@עוד תשובה
@תמיד להודות
@שירה 2
@פשיטא
@אם_שמחה_הללויה
@אנונימי????
@דבש זהב
@ה' כל- יכול
@דיליה
@אשתו שלו
@שמשתמשת
@שמעונה
@פריקה2
@אביול
@הריוניסטית
@מטילדה
@מושית
@שומשומונית
@פעם אחת
@המקורית
@עוד תשובה
@ה' כל- יכול
@שירת חיי🎷🎼
@נעמי28
@חבובוש
@קמה ש.
@יוקי
@YNZS
אני מעכשיו עד 1 חצי בלי פורום בלי נדרלפניו ברננה!
ואז משתיים עד שש.
בלי ווצאפ בין 12 ל'.
כן מוזיקה

אני בסיפור דומה..
בהצלחה רבה!!
רוצה להתחיל לשלב תמלביבוש
הוא בן 3.5 חודשים
רגיש למטרנה החלבית
ולא אוהב את הצימחי
מה עושים?
אבל אז לא תתקיים המטרה של הרגלת התינוק לטעםקופצת רגע
ברור שהכי טוב שהתינוק יסיים חלב שאוב ואז ישלים עם תמ"ל. אבל אם לא מצליחים להרגיל אותו לתמ"ל, בהחלט יכול להיות שווה 'להקריב' כמות מסוימת של חלב שאוב במשך שבוע שבועיים ו'להרוויח' תינוק שרגיל לתמ"ל. בכל מקרה נראה לי שזו החלטה שכל אחת צריכה לקבל בעצמה, זה לא משהו ש'ממש לא' באופן גורף...
עוגה לפרשת שבועמאוהבת בילדי

יש?

צרעתאין לי הסבר
עוגה עם קצפת ועיגולים אדומים
הצחקתני 😅המקורית
קרבן יולדתאם מאושרת
פעם עשית עגלה ממש מתוקה. אולי לצרף גם כבשה?
ושוב בזכותך אני הולכת לברר על מה הפרשה מדברת בכללשחרית*
אני רואה שיש שם דיני יולדת וזוכרת שיש לך את עוגת העגלה המהממת, אז זה רעיון אחד.
אפשר גם עוגת תינוק (פרצוף של תינוק, תלתל למעלה מ"שטיח" גומי או חמצוצים, שאר האיברים באלתורים כיד הדמיון).
צרעת (אבל זה יהיה גם בשבוע הבא)- אפשר רולדת נמר- כזאת (סתם דוגמא)
רולדה מנומרת
, זה דומה קצת לנגעי צרעת ואפשר גם לעשות את זה פחות נמרי ויותר צרעתי.
שבוע הבא זו צרעת הביתאין לי הסבר
לכן שבוע הבא עוגת בית והשבוע עוגת צרעת😌
זו בהחלט נראית לי פשרה הולמת😌שחרית*
איזה רעיונות יפים! תודה!מאוהבת בילדיאחרונה


מישהי הצליחה לצפות בתוצאות שיבוץ למעון תמת?מאמינה ומתאמנת
כבר כמה שעות זה כותב לי שיש שגיאה
**למי ששלחה לי הודעה בשיחה אישיתהריון ראשון13

זה לא עובד לי.. נא לשלוח לי במסר

שבוע טוב💜💜פוסט חדשאם_שמחה_הללויה
איך להתמודד עם תקופה קשה ולהמתיק אותה?

הרצון הכי עמוק של כל בן אדם עלי אדמות זה להיות מאושר.
אבל מה זה בעצם אושר? האם הוא תלוי בנסיבות החיים?

לפעמים אנחנו מתבלבלים בין אושר לנוחות.
אנחנו כל כך מחפשים את הנוחות, בורחים מקשיים, שמוכנים לוותר על אושר אמיתי. אושר שמגיע לבן אדם כפרס על מבחנים שהוא עובר.

שאלת השאלות: אז למה באנו לעולם הזה? כדי להיות מאושרים או כדי לעבור מבחנים? גם וגם.
באנו לעולם הזה לעבוד.נשמה שלא צריכה לעבוד לא יורדת לעולם הזה.נקודה. ובאנו לעולם הזה גם לקבל מתנות ואושר אין סופי.
לרוב כגודל העבודה של הנשמה בעולם הזה, כך גם גם הגודל ההשגות שתשיג בעולם הזה.
כל בן אדם שצמח אחרי משבר שעבר יגיד, שלולא המשבר, לא היה מקבל את התובנות שעזרו לו להצליח אחר כך.

כל בן אדם מגיע לעולם הזה עם מכסה של ייסורים שצריך לעבור. מי פחות ומי יותר. אחד בפרנסה, אחד בשלום בית, אחד בבריאות.
הייסורים מגיעים משורש י-ש-ר. הם מגיעים לישר את הבן אדם, לעזור לנשמה שלו להגיע לתיקונה. אם בן אדם בועט בהם, בורח מהם, לא מקבל אותם באמונה, הייסורים לא נעלמים, הם נשארים, מתחלפים בייסורים אחרים.

דווקא בתקופות שהכל נח ועל מי מנוחות אנחנו עלולים "לישון" את החיים, לזרום איתם, לא לעבוד על המידות שלנו, לקבל הכל כברור מאליו. בגלל זה הייסורים מגיעים כדי "לנער" אותנו מתרדמת הזאת.
כשאנו מבינים שבאנו לעולם הזה לעבור מבחנים ולא לישון, אנחנו לא נבהלים מהקשיים, כי הקשיים באו רק ללמד אותנו וליישר אותנו.
אנחנו אפילו לא קוראים להם קשיים אנחנו קוראים להם אתגרים.

אז אפשר לבעוט בייסורים,
אפשר לשאול "למה",

ואפשר "להמתיק" אותם.

איך ממתיקים תקופות כאלה?
🍬🍨🍧🍦🍭

❤קבלה.

קודם כל ע"י קבלה.
ברגע שמקבלים את כל מה שעובר עלינו בהכנעה וכחלק מהתיקון, לא משנה מה יעבור עלינו, יהיה לנו קל להתמודד איתו.
וגם להבין שהחיים הם מעגליים.
לפעמים באות תקופות מאתגרות וזה לא תלוי בנו.
ואצל נשים בכלל החיים מלאים בתנודות וגלים.
צריך להבין שכל תקופה קשה היא לא לנצח. כל תקופה קשה בסוף נגמרת. מקבלים מזה הרבה סבלנות.
לפעמים אנחנו גם לא רואים את התמונה הכוללת, הנשמה שלנו עוברת גלגולים. לא ברור לנו למה לאחד מגיע ולשני לא מגיע.
אבל מה, הכל לטובתנו. הכל מדויק.

❤הודיה.

להודות על מה שיש וגם על מה שאין ועל הקשיים.
כל הסבל שבן אדם סובל בעולם הזה זה מחוסר אמונה, והודיה זה ה-אמונה. כשבן אדם מודה הוא בעצם אומר "כל מה שה' עושה עושה לטובתי".
בתקופות קשות וחשוכות קשה לבן אדם לעשות תשובה על מעשיו, זה עוד יותר מכניס אותו לרדיפה עצמית, בגלל זה ההודיה זה התרופה לכל הייסורים. כי כשבן אדם מתחיל להודות זה ישר מרומם את רוחו ובדרך ניסית ממש הוא מושך שפע על עצמו.
תתחילי להודות, אפשר לכתוב אפילו יומן תודות.ככה תתחילי לשים לב לפרטים קטנים, שמקודם לא הערכת ותראי איך הדברים מתחילים להסתדר.

❤קימה מוקדם.

הייתי חייבת לציין את הסעיף הזה. אם יש משהו שעזר לי בתקופות מאתגרות, זה הקימה מוקדם. כולנו לוחמים בעולם הזה.(גם אם את עוד לא יודעת, אבל אם נולדת בעולם הזה, נולדת להלחם).
באנו להלחם בעצבות, בייאוש, במידות הרעות שלנו, בשינה שהיא ההפך מהחיים.
בן אדם שקם מוקדם, עוד לפני שהוא עשה משהו, הוא כבר התחיל את היום שלו ברגל ימין.
בגלל זה אם בתקופות טובות עוד אפשר להרשות לעצמך לישון קצת יותר, אבל בתקופות מאתגרות צריך לקום מוקדם, כדי לנצח.
בוקר הוא זמן הטוב ביותר לעבודה רוחנית, לתפילה שרק איתה כבר אפשר להמתיק את הייסורים. גם אם הקשיים בפועל לא נגמרים, בן אדם מקבל מזה כח לסבול אותם, תובנות חדשות וחשיבה חיובית.
אם את נמצאת בתקופה קשה, ברור שאין לך חשק לקום בבוקר מהמיטה. אבל בשביל לצאת מזה את חייבת להלחם. תגידי לעצמך שמחר את הולכת לקום מוקדם ולנצח! לא משנה איך יעבור עלייך היום, עצם זה שכבר קמת מוקדם, את ניצחת.

❤עשייה.

כשאנחנו נמצאות בעשייה אין לנו זמן פנוי למחשבות רעות ולדאגות על המצב.
ואין כמו עבודת כפיים שבעזרתה ניתן להתנער מעצבות.
כמו שהתקופה הקשה והייסורים נועדו לטיהור ונקיון של הנפש, כך גם הנקיון והסדר הפיזי שאנחנו עושים בבית שלנו בכוח שלהם לנקות לנו את הראש. תקופה כזאת זה גם זמן מצוין להפטר מחפצים מיותרים שזוללים אנרגיה.
אני יודעת שאם את עוברת תקופה קשה , כל הרצון שלך זה להיעלם ולא לעשות כלום. להכניס את הראש לחול כמו בת יענה, או להכנס לתוך מיטה. אהובה, "תתנערי, מעפר קומי" שימי טיימר אפילו רק על 10 דקות ופשוט תתחילי לעשות משהו. בעדיפות פעולה שבה ידיים עובדות. את תראי איך עבודה משכיחה ממך את הצרות.

❤שמיעת תוכן מרומם.

חוש השמיעה הוא חוש חזק שמשפיע על המצב רוח במידי.
לשמוע פחות חדשות ולהקיף את עצמך בקולות משמחים ומרגיעים.
זאת יכולה להיות מוזיקה מרגיעה/ משמחת, זה יכול להיות קול של רב צדיק. כל דבר שיעשה לך טוב על הלב.

האם האושר זה היעד?
אושר לא נמצא ביעד, הוא נמצא בדרך שהנשמה שלנו עוברת ואושר זה גם הפרס שבן אדם חווה כשהוא מצליח במבחני החיים.
אושר זה הפרס של אתגרי החיים- משפט מקסיםoo
שמחה שאהבת💜💜שנזכה🙏🙏אם_שמחה_הללויה
אלופהבת 30
לגזור ולשמור
וואו מקסים!!! אהבתי מאוד.ליאניי
איזה כיף, שמחה שהתחברת🙂אם_שמחה_הללויה
כתבת כל כך חזק!בארץ אהבתי
הפוסט החדש שלך הזכיר לי את הפוסט הזה, שראיתי מזמן כשלא היה לי זמן לקרוא, ורציתי לחזור לקרוא אותו אחר כך, ואיכשהו הוא נעלם מהר מידי ושכחתי ממנו...
אז עכשיו מצאתי אותו, וממש שמחה שחזרתי אליו. אלו דברים כל כך נכונים ואמיתיים.
תודה!
תודה אהובה💜אם_שמחה_הללויה
שמחה שקראת ואהבת🙏
ותודה שהגבת והקפצת אותו שוב
כתבת מהמם!פרצוף כרית

איזו חוכמת חיים ותובנות עמוקות יש לך ואיך את יודעת להגדיר אותן יפה כל פעם מחדש אני מתפעמת!

1)

אהבתי את החיזוק שכתבת בהתחלה שלכולם יש קשיים/אתגרים - זה מאוד מחזק כי לפעמים כשבנאדם עובר קושי מסוים הוא מרגיש אשמה - אולי עשיתי משהו לא בסדר , אולי באשמתי , אולי נקטתי במהלך לא נכון בחיי וכתוצאה מכך קרו דברים לא טובים - 

ובעצם פה את מחזקת את הענין ומבטלת את האשמה! שבנאדם יבין שזה תקין לעבור קשיים! ויותר מזה - זו המטרה! נקודה מאוד חשובה לחיזוק בעיניי! אז תודה על זה 

2) לגבי הסוף - האם האושר הוא היעד - יש לי דווקא הסתכלות אחרת על הענין (לא סותר אבל נקודת מבט אחרת ) - שכן בעיניי האושר הוא סוג של יעד, הוא סוג של מצפן - כמה לבשל וכמה להשקיע בדברים מסוימים בחיים שלי, כשהכל על חשבון דברים אחרים

כלומר - האם לבשל ארוחה או לספר סיפור? האם לאפות עוגה או לעבוד יותר שעות ?האם לנקות את הבית או ללכת לישון?

- אלו החלטות יומיומיות שמשפיעות על מהלך החיים, וכיצד להחליט? המצפן האישי שלי הוא אושר, אף אחד לא יחליט לך אם את חיבת לנקות או להכין אוכל כך וכך או לעבוד כך וכך שעות, זה את מחליטה לעצמך והעיקר שתהיי מאושרת! וכן בנאדם שמקרין אושר ושמחה סביבו - בעיניי זו מטרה בפני עצמה, הוא משמח את הסובבים אותו, כיף להיות לצידו - לפעמים הרבה יותר מאשר מישהי ש"מספיקה"  הרבה דברים וביצועים -זה סוג של מירוץ שאין ממנו דרך חזרה ובסוף האישה יוצאת כולה במתח, לא שמחה ולא נהנית מהחיים, בפרט מדובר הדבר על נשים - שלתפקידים שלהן בבית עבור הילדים , הבעל וכדו' - אין סוף וזהו בור ללא תחתית, ולכן כדאי שיהיה מצפן ע"מ לאזן את ההחלטות או ההשקעה בדברים מסוימים, ע"פ סדר עדיפויות אישי שלי ושל אנשים בבית שלי (בעל, ילדים)...

כתבת מהמם! תודה על הפידבק המפורט!אם_שמחה_הללויה
וצודקת אושר זה סוג של יעד, כי בסוף ה' ברא אותנו להטיב איתנו, רק לפעמים לא צריך "להתקע" על להשיג אושר, אלא להבין להבין שבסוף נגיע אליו, אבל צריך לעבור כוורת דרך מסוימת. כי רק ככה יהיה כלי כיבול לאושר הזה
"שבנאדם יבין שזה תקין לעבור קשיים! ויותר מזה - זו המטרה!"
דייקת אותי. תודה🙂
❤❤💕פרצוף כריתאחרונה
שמחתי לקרוא את דברייך..
אני רוצה לפרגן לעצמי, ונראלי כאן המקום שיח סוד
היום אני חוגגת 12 חודשי הנקה, אפשר לקרוא לזה שנה.
(אבל היא תעשה גיל שנה חודש הבא בגלל השנה המעוברת )

אשכרה הצלחתי להניק עד עכשיו
זה נורא מספק וכיף
בהתחלה היה קשה והייתי בטוחה שלא אשרוד
ואז זה נהפך לדבר כיף ונהנתי מזה
זכתה שהיא בכורה

אבל עכשיו היא מספיק גדולה וחכמה, כשהיא רוצה היא באה אלי ומרימה את החולצה. פדיחות...

וזהו, זה משהו ששימח אותי היום.
אלופההה זה אמת לא קלשירה_11

נכירה הרבה נשים שהתייאשו בהתחלה 

כל הכבוד לך

 

איזו אמא של מסירות

בהחלט תהיי גאה בעצמך!!!

שמחה בשבילך

איזה כיף סליל
להניק זה באמת מאתגר, אבל אם צולחים את כל האתגרים, זו מתנה גדולה לך ולה
יפה מאוד👏👏👏יעל מהדרום
מהממת.דיליה

וכל הכבוד לך שאת מפרגנת לעצמך!!

 

כיף לבת שלך!

אין אין. את פשוט מלכה!!אין לי הסבר
זה כ''כ לא מובן מאליו ❤️
מהממת! כל הכבוד 🙏Lana423
כל הכבוד לך!!אביול
זוכרת את עצמי בילד הראשון, כמה שהיה קשה , לא האמנתי שבאמת שרדתי והנקתי עד גיל שנה. הייתי על סך ייאוש בהתחלה. ברוך ה' עכשיו איי בילשה השלישית לא מסוגלת להפסיק...
סתם הדחפתי לך לשרשור... את אלופכ!אביול
באמת יש לך במה להיות גאה!! 😁😁😁לפניו ברננה!אחרונה
שאלה חשובה :תמר1411
שלום לכולם,
אני שבוע אחרי טבילה והיום בבוקר כמה פעמים אחרי ניגוב בשירותים היה לי נקודה של צבע אסור על נייר טואלט, אני כבר כמה ימים סובלת באיזור מיובש וגירוד .
העניין שרופא נשים אין לי אפשרות ללכת ,
מה עושים במצב כזה? להמשיך רגיל או שאני אסורה?
אני ספרדייה .
להתייעץ עם רבשירה_11

לענ"ד כשזה על טישו זה לא מטמא 

ובמיוחד כשזה קטן כמו שאת אומרת 

בנגיעה אני די בטוחה שאתם מותרים

אולי הרב יגיד לך לא לתשמיש..

 

מיותר לציין שתשאלי רב,

רק הנחתי כאן את דעותיי לתת לך רקע מנסיוני

 

וסביר להניח שזה מהגירוד, בטח העור התייבש ונהיה קצת דם, גם לי זה היה קורה,

אני ראיתי שזה מהגירוד ואפילו לא שאלתי את הרב

כנראה פצעת את עצמך מהגירוד. אבל תתייעצי עם רבאנונימיות
כנראה פצעפרצוף כרית

1) זה יכול לנבוע מפצע, אם גילחת במקום או קרוב לשם, ואז ניתן לבדוק אותך ולהתיר 

2) בגדול נשמע שזה פצע ואין מה להלחץ , אם רק נקודה ולא דימום זורם ממש.....

 

אבל במקרה אחר שתדעי - למה לא ללכת לרופא/ת נשים? יש מוקד בבקר בדרך כלל בקופת חולים

יכולה להגיע, תעברי אצל האחות , ואת צריכה להגיד את הסיבה שהגעת ויכולים לבדוק אותך במיידי

סיבת הדימום 

זה חשוב , כי הם יכולים לעשות לך אולטראסאונד ולהרגיע אותך שהכל תקין , או לחילופין חלילה למצוא איזו בעיה וטוב לדעת מזה כמה שיותר מוקדם כדי לטפל (לפעמים דימומים ברחם נובעים מכל מיני דברים... וצריך לדעת מזה בהקדם )

3) לפי מה שזכור לי , נייר טואלט זה לא בעיה אם את לא מסתכלת

גם מומלץ להשתמש בנייר טואלט עם נקודות בצבע אדום (יש של מולט עם לבבות בצבע אדום..) ככה הרב שלנו מתיר 

4) לא מכריעה לך הלכתית, עדיף שתשאלי את הרב שלכם, אבל בגדול ....

אני כמעט בטוחה שזה מעור יבש כי ממש סבלתי כמה ימיםתמר1411
וזה בעייתי עם הילדים קטנים ללכת לרופא בשביל זה.
אני הייתי בודקת במקומךאמא ללא אמא
בלי קשר לדימום, לא אמור לגרד לך ..
יכול להיות פטריה יכול להיות רגישות אחרת שכדי להתייחס אליה.... בהצלחה
לא מכירהפרצוף כרית

את הבעיה הזו, ממליצה לך להבדק ליתר בטחון שתוודאי שהכל בסדר, ואם לא - שיעזרו לך

לא נעים להרגיש ככה, לא יודעת אם תקין

 

והילדים - אז צריך למצוא פתרון... ביביסיטר או להביא אותם ולסכם עם מישהי שמחכה בתור רגע תשמור עליהם ברגע הבדיקה אולי...

בכללי את צריכה ללמוד מה הפסיקה שלכם לגבי טישו וניגובמיקי מאוס
כי זה דברים שקורים... וממש קל לא להאסר אם יודעים על מה להקפיד
ממה שאני יודעת ספרדים יותר מקלים בנייר טואלט אבל תבררי ותצאי מהספק..
כמובן תתארי את כל הסיטואציה כולל הגירוד וכו כי גם מי שמחמיר במקרה הזה הגיוני שיהיה מותר

אם את רואה פצע בפתח הנרתיק או בפנים מכל הגירודים האלה אז אפשר לתלות בפצע ולא משנה איפה ראית את הכתם (אבל עדיף קודם לשאול להבין מה את מחפשת ואם ואיפה כדאי להסתכל מבחינה הלכתית)

לגבי היובש- את יכולה לפנות לרופאת משפחה, מאמינה שהיא יכולה לאבחן אם זה פטריה על סמך התיאור שלך, אם כן אז כדאי ממש להתחיל טיפול

בינתיים תמרחי שמן קוקוס/שקדים/נוזל סיכה על בסיס שמן להקלה
מכיון שזה על הטישו ולא עדקפה הפוך

אז אם זה פחות מגריס  - בגדול זה כתם שלא אוסר ממה שזכור לי (יש גדרים לכתמים, ואחד מהם זה גודל)

 

אם את חוששת בכל זאת - תשאלי רב בטלפון, אל תאסרי את עצמך, ואל תגידי את זה בפה. (גם לבעלך .. תגידי שהיה משהו בעיתי וזהו בלי איסור ובלי טומאה וכו')

 

אם את רוצה לבדוק את זה אם זה פצע ואין רופא נשים - אולי אצל בודקת טהרה? לפעמים זאת אחות בעובדת במרפאה ופשוט תקבל אותך...

 

 

טישו לפי הפסיקה שלנו נחשב כמו עדדיליה

בשונה מלבנים וכד' שצריך גריס...

וואלהקפה הפוך

אבל זה לא נכנס לבפנים, זה חיצוניאז מוזר לי...

אבל מודה שלא התעמקתי בנושא הרבה זמן (בזמנים בעייתים ההנחיה מהרב היתה לא להסתכל על הטישו...)

 

כי זה צמוד להטלת שתןנווה מדבר
שמכהה ומטשטש במידה והיתה הרגשה (אישה נאסרת מדיאוריתא רק אם היתה הרגשה)
לכן אומרים או לא להסתכל או לסםור עד 30 ואז לנגב ולא נורא אם מסתכלים כי עבר מספיק זמן מהטלת השתן.

לכן גם עד אוסר,כי תוך כדי בדיקה יש סיכוי שהיא הרגישה שראתה את המראה אבל לא שמה לב לכך.

לפותחת- לפי הרב עובדיה יוסף טישו לא מטמא אחרי הטלת שתן. אבל בכל אופן כדאי לשאול רב.
תודה!קפה הפוך

אני הולכת לפי הרב עובדיה לכן יש מצב שזה פשוט מה שזכרתי...

 

בכל מקרה גם למחמירים זה לא בדיוק כמו עד,תמיד שווה לשאולמיקי מאוסאחרונה
ופה בכלל יש סיכוי לפצע אז זה משהו אחר

וכמובן עדיף לא להסתכל בימי טהרה בלי להמתין, וגם כדאי לקנות נייר טואלט צבעוני זה עוזר להקל כשצריך
תלוידרדסית4
אשכנזיה או ספרדיה?
נוהגים שטישו אוסר או לא?
חיכית מעל 15 שניות בניגוב?
מה גודל הדימום?
ממליצה לך להתקשר לרב/ מכון פוע"ה/ נשמת ולברר מה דינך, ולשאול בכללי כדי שלא תצטרכי להתקשר כל פעם.

למשל לפי הפסיקה שלנו, כל עוד חיכית מעל 15 שניות ולא מדובר בשטף, זה לא אוסר, אבל כן פורשים מתשמיש ל24 שעות.
אבל יש המון המון פסיקות שונות, ולכן זה לא שאלה לפורום, אלא לרב

המלצתי לשאול מה ההלכה שלכם באופן כללי, כי אישית לי מאוד נוח לי שאני יודעת ולא צריכה לשאול כל פעם, במיוחד שלקחתי גלולות והיו לי מלא כתמים ולשאול רב על כל דבר קטנטן מוציא לי את המיץ..
אז אולי גם לך יעזור לפעמים הבאות😅
בכל מקרה אל תאסרי את עצמךפה לקצת
אני יודעת שההנחיה היא לשמור מרחק בלי לומר שאסורים ואז לשאול רב
בגדול מומלץ לא להסתכל בטישו...דיליה


ממש קשה לי עם בת ה-3 לאחרונהאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ז באדר ב תשפ"ב 06:09
לפני שבוע הייתה חולה ומאז - התהפכה. כל דבר חייב להיעשות בדיוק בדרך שלה אחרת צרחות נוראיות. פשוט לא נרגעת.
בכל ״גיל שנתיים הנורא״ לא היו לה כאלה התקפי זעם כמו עכשיו (לא שהיה קל, אבל היה הרבה יותר נסבל מאשר עכשיו).

אני עם עוד תינוק בן פחות משנה, מה שאומר שהרבה מהנטל בטיפול בגדולה נופל על בעלי. נניח הרדמה שלה. או להסיע ולקחת מהגן.
אין לו בעיה עם זה אבל לדעתי הוא לא טוב בלהציב לה גבולות. אומר שהיא צורחת ומשתגעת אז בגדול הרבה פעמים נותן לה לעשות מה שבא לה. למשל, היא אוכלת מלא מלא ממתקים. למשל, היום כשהחזיר אותה מהגן התעקשה לפתוח בעצמה את הדלת (הנעולה) וצרחות אם הוא פתח במקומה עם המפתח או אפילו רק נגע בו. ולבד כמובן שלא ממש הצליחה. אז ככה כמה דקות טובות עד שנכנסו הביתה (וגם אז זה כי אמרתי לו שיכניס אותה כי די. אז הכניס אותה צורחת ומשתוללת ואז אחרי כמה דקות שוב יצא איתה כדי שתיכנס בעצמה לבד כמו שרצתה כי היא לא נרגעה אז לדעתו עדיף כבר לעשות מה שהיא רוצה במקום שתצרח ככה).

אני גם ככה אכולת רגשות אשמה כי מרגישה שאני לא מחנכת אותה מאז שהתינוק נולד כי אני לא מבלה איתה מספיק זמן ואני עייפה כל הזמן ולדעתי גם עם דכאון אחרי לידה כבר כמה חודשים טובים. ועכשיו מרגישה שהיא חסרת חינוך וחסרת גבולות.

ועוד השבוע התחילה כל דבר ״אבא אבא״. כי כשאני כן מנסה להציב גבולות אני הרעה, כמו היום עם הדלת. אז מילדה שהייתה ממש ממש קשורה אליי היא פתאום דוחה אותי ורוצה רק את אבא. וזה ממש מעליב (בשכל יודעת שזה דבילי להיעלב מילדה בת 3).

פשוט מרגישה אמא ממש גרועה. ועכשיו גם הבת שלי כבר לא אוהבת אותי יותר.
וואו... איזה קשה!מתואמת
קודם כול - תוציאי מהראש את המחשבה שהיא לא אוהבת אותך, כמה שזה קשה. היא אוהבת אותך, גם אם היא כרגע "כועסת" עלייך. זה הגיוני מאוד להיעלב ממנה, ובכל זאת - לך יש את כוח השכל שיש לאדם מבוגר, ובשכל הרי את יודעת שהיא תינוקת ולא באמת מתכוונת לזה...
אולי כדי להרבות את תחושת האהבה הזו ביניכן - תנסי לעשות איתה "זמני איכות" של חיבוקים ופינוקים, קריאת סיפור משותפת ומשחק משותף? כדי שבאמת הזמנים איתך לא יסתכמו בהצבת הגבולות הנדרשת לה.
דבר שני - אולי משהו במחלה שהייתה לה שיבש אותה? אולי אפילו פיזית - אולי משהו עדיין כואב לה. ואולי זו כן תוצאה רגשית - היא התרגלה להתפנק בזמן שהייתה חולה, ועכשיו קשה לה (ובצדק) לחזור לשגרה...
אני הייתי מנסה לברר ולטפל בזה באמצעות טיפול אלטרנטיבי. מוח אחד, או משהו בסגנון, אם מתאים לך...
ובינתיים - הרבה כוחות בהתמודדות הלא פשוטה הזו!
אוף, איזה גיל קשה כזה😔רק טוב=)
קודם כל, לא לדאוג.. בעז"ה תקופה שתעבור. זה גיל כזה שהם מבססים את הנוכחות שלהם בעולם ולפעמים זה די מאתגר.
ממליצה ממש על בלוג מהמם- "לב ההורות" למדתי ממנו המון המון (ותודה ל @בארץ אהבתי וגם מהבלוג של בהתהוות.
הם עוזרות שם מאוד להבין מה עומד מאחורי ההתנהגויות של הילדים והרבה עצות טובות להתמודדות (היו שם דברים שעבדו אצלנו כמו פלא!).
אגב, משפט שמאוד מאוד עזר לי הוא- "היא לא עושה נגדך, היא עושה בעד עצמה", תחשבי על זה..
(לגבי הדיכאון- טיפול טיפול טיפול.
חבל לסבול! מגיע לך חיים טובים ושמחים! הדיכאון בפני עצמו מאוד מאוד מעצים כל קושי..).
בהצלחה רבה 💜💜
קודם כל חיבוק ❤️ואילו פינו
זה באמת סיטואציה קשה. מכירה אותה מקרוב.
אני חושבת שקודם כל צריך תיאום ציפיות עם בעלך לגבי תגובה. אי אפשר שאחד ההורים יגיד שאסור ובשני יגיד שמותר. זה מאוד יכול לבלבל. וגם הילד מזהה את החולשות של אחד הצדדים ומנצל אותם כמו שתיארת.

אז לשבת עם בעלך ולהחליט יחד מה עושים, איך מציבים גבולות. מה קורה כשהילדה מתפרצת.

אצלינו הגדולה לאחרונה מתפרצת המון. אני רואה שזה קורה בעיקר כשהיא עייפה.
אני בדרכ מכניסה אותה לחדר שלה. ואומרת לה שכשהיא תהיה רגועה אני אוכל לעזור לה. לפעמים זה עוזר ולפעמים זה לוקח זמן.
לפעמים היא צריכה חיבוק ואהבה כדי להצליח להרגע.
אבל אני לא מוותרת לה.
אתמול היא רצתה ללבוש שמלה חדשה אבל לא רציתי והיא התחילה לצרוח ולבכות ולבעוט ולהתעצבן. לקח לה מעל חצי שעה להרגע ולהתלבש, אבל לא ויתרתי. לא נכנעתי לבכי שלה ונתתי לה את השמלה.

באיזשהו שלב אמרתי לה- את מאוכזבת שאת לא יכולה לקבל את השמלה החדשה. וכשנתתי שם לרגש שלה זה ממש עזר לה להבין את עצמה. ותוך כמה דק' היא נרגעה.
"אני מבינה חמודה שאת מאוד מאוכזבת. שאת רוצה משהו ואמא לא מרשה. אבל אמא יכולה להביא לך חיבוק ולעזור לך להתלבש בשמחה אחרת."
גם היום כל הזמן הייתה רק אבא אבאאנונימית בהו"ל
לא מוכנה שאני אלביש אותה או אקלח אותה או אסרק אותה.
פתאום ביום בהיר אחד הכל השתנה ורק רוצה את אבא ולא סופרת אותי בכלל.
האמת שפשוט נעלבתי. כועסת על בעלי שנותן לה מה שהיא רוצה ועכשיו היא אוהבת רק אותו ואני הרעה.
וממנה פשוט נעלבתי נורא. מתחשק לי לברוח לחדר עם התינוק ושאבא שלה יהיה איתה כמו שהיא רוצה. כי אותי היא כבר לא רוצה.
יש לה יום הולדת עוד חודש ותכננתי לארגן מסיבה עם הגן - האמת שכבר לא בא לי לארגן לה יום הולדת בכלל. גם ככה היא מתנהגת זוועה (בבית או בחוץ) ועוד עכשיו לא מתייחסת אליי בכלל, אז מה הטעם?

בכל הימים והלילות החשוכים והרעים בחודשים האחרונים, כשהכל נראה שחור ורע, הדבר היחיד שהחזיק אותי זו המחשבה עליה וכמה היא קשורה אליי וכמה היא צריכה שאני אהיה חזקה וארגיש טוב. זה מה שהקים אותי מהמיטה.
ועכשיו היא לא מסתכלת עליי בכלל, רוצה רק את אבא שלה. אז מה כבר נשאר לי?

ממש עצובה.
חיבוק❤️❤️בארץ אהבתיאחרונה
שמה לך כמה קישורים לפוסטים שמרגישים לי קשורים לצדדים שונים בהתמודדות שאת מתארת (מתוכם יש עוד קישורים לפוסטים נוספים, את יכולה להמשיך משם למה שמדבר אלייך)
על מנחם מיועד - חזרה ללב ההורות
על רצון נגדי - חזרה ללב ההורות
למה דווקא כשהילד שלי מתנהג הכי גרוע, הוא הכי צריך שאהיה לצידו? - חזרה ללב ההורות

ועוד אחד, אמנם מדבר על תינוקות, אבל לדעתי נכון גם בגיל גדול יותר. בקשר למה שכתבת שהבת שלך כבר לא אוהבת אותך-
לנוכח בכי מר
איחור בגלולה של שעה וחציPandi99
קריטי.?
תלוי למה... להריון את מוגנת. לדימומים אולי לאאנונימיות
שואלת על דימומים באמתPandi99
גלולות? לא מכירה שזה אמור לעשות דימומים אם זה איחןר כזה קטן.ליאניי
תלוי למי...אין לי הסבר
יש כאלה שגם איחור של חצי שעה יכול לעשות להן דימומים, ויש כאלה עם איחור של יממה ולא יהיה כלום
וואו איזה קטע לא ידעתי את זה!ליאניי
ולקחתי המון זמן גלולות מעניין…
לי סוג מסויים לא עשה בכלל בכלל כתמיםאין לי הסבראחרונה
וסוג איר אפילו באיחור ל רבע שעה עשה לי כתמים. עד שהוא פשוט התחיל לעשות לי כתמים בלי קשר לכלום🤭
לי בסרזט איחור של 10 דקות היה עושה כתמיםאנונימיות
יותר כבר היה ממש דימום
תודה❤️Pandi99
רק אני חושבת כבר 3 שעות אם לצאת לסיבוב בשכונהגולדסטאר
או לא?
באמת
לא תגידו מרכז קניות
מםחיד להסתובב בשכונה אפילו
מה עושים
גם אני! פתאום חושבת על זה שבמסלול שאני הולכת בו יש אתר בניה.Lana423

מפחיד נורא
גם אניזוית חדשה
יש כאן בנין בבניה לידנו, כבר רצים לי מאתמול סרטים בראש
גם אני! לגמרי.משהי חמדמדה

הייתי צריכה לצאת היום וממש ממש התלבטתי אם לצאת... מפחיד! שה' ישמור!

אני בעד להמשיך בחייםקמה ש.
בס״ד

כי זה הניצחון שלנו.
כי זה גם החוסן שלנו!
כי סטטיסטית רוב האנשים בארץ לא נפגעים.
כי הכל מדויק ומושגח, והשעה של כל אחר מגיעה כשהיא מגיעה בלאו הכי. ועד שזה לא הזמן שלנו, זה לא הזמן שלנו.
כי אי אפשר ככה, להיות סגורים בבית. מה גם שאי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך...

אני רוצה לחיות בראש מורם, כיהודייה, בת של מלך מלכי המלכים, בארץ *שלנו*!
אני רוצה להרגיש שאנחנו חזקים, שהחיים שזורמים בתוכנו חזקים מכל.
אני רוצה לחגוג את החיים האלה על אדמתנו, כל רגע, כל שעה.

האם אצליח? האם לא אפחד בכלל? לא בטוח. אבל לשם לפחות אני חותרת...

אבל אני מבינה אותך מאד מאד. החלטות טובות יקרה ❤️
את צודקת וזו תמיד היתה המחשבה שליגולדסטאר
הייתי יוצאת עם החרדות
אבל כשאני אחראיצ על בייבי אני מפחדת לצאת כי פתרום את מתחילה לחשוב איך תגני עליו אם חלילה יקרה משהו במסלול שתעשי?

היום ויתרתי
נשארנו בבית.. נשב במרפסת או משהו
מבינה אותך יקרה 💕קמה ש.
מסכימה, החשש מובן אבל צריך לחשוב בצורה הגיוניתחילזון 123
ולא להגזים עם הלחץ.
ראיתי בחדשות שכמה בתי ספר ביטלו טיולים היום, זה היה לי קשה להבין את זה...
גם אניYaelL

תכננתי לעשות היום טיול עם הקטנה לחנות מסוימת שמרחק של כ20 דקות מפה, אחרי מה שקרה אתמול בערב נורא התלבטתי, בסוף התפשרתי על חנות דומה שיותר קרובה- כ10 דקות הליכה, כך שיצאנו אבל לפחות זמן.

להסתובב פה בשכונה ויתרתי אפילוגולדסטאר
מבינה אותך ממשYaelL

מאמינה שלא הייתי יוצאת אם לא הייתי חייבת לטפל במשהו.

אני גם! בדכ בבקרים יוצאת איתה לגינהשיח סוד
עכשיו מפחדת ממש
יש בניה כמה בניינים ליד
וגם כל כמה ימים באים ערבים לנקות את הגינה
אצלנו היום לא היתה כניסה של ערבים לעיר.כך שהייתי די רגועה ב'אחתפלוסאחרונה
חבל שלא כל יום כך.