שאלה לעכשיו, שמה גם כאן, אולי המורות שבינינו יודעות:קמה ש.
חחח תודה על התיוג, לא מומחית... מחגהבגהאחרונה
מבחינת החוק היבש צריך 48 שעות בלי חום...
אחרי 48 שעות אפשר לשלוח. גם אם זה לא קורונהבתי 123
מינימום 24 שעות אחרי חום
אבל גם מחלימים נדבקים וזה דוקא נשמע יותר כמו קורונה ככה אצלנו היה אצל חלק. חום כמה שעות בערב וזהו אפילו לא לקחו אקמול
אבל גם מחלימים נדבקים וזה דוקא נשמע יותר כמו קורונה ככה אצלנו היה אצל חלק. חום כמה שעות בערב וזהו אפילו לא לקחו אקמול
אף פעם לא שמעתי על חוק כזה בבית ספרבוקר אור
והייתי שם לא מזמן 🙄
תודה לכולן!קמה ש.
שבוע טוב יקרות -שאלהשנה טובה ומתוקה
הייתי אצל חברה ויש לה חתולה...לא נגעתי בה אבל ישבתי ואכלתי אצלה... זה לא מסוכן להריון נכון?
לא חושבת שיש בעיה.יעל מהדרום
הבעיה זה רק עם הצואה שלהם. לא נראה לי בעייתי.אורוש3
יופי ב"ה ..תודה יעל ואורוששנה טובה ומתוקה
כבעלת חתילה - לא מאמיגולדסטאר
להורים שלי יש חתולה (שהיא שלי בפועל חחח אבל נשארה אצלהם כשעזבתי את בית הוריי אז היא כאילו שלהם אבל היא של כולנו לא חשןב לשרשור חח) ונשנשתי אותה נשיקות ליטופים וחיבוקים כל ההריון
היש להמנע כן ממדע עם ההפרשות שלהם (צואה) אז במידה ונוגעים נגיד בארגז חול כי מפנים אז צריך לשטוף ידיים היטב
היש להמנע כן ממדע עם ההפרשות שלהם (צואה) אז במידה ונוגעים נגיד בארגז חול כי מפנים אז צריך לשטוף ידיים היטב
הלוואי עלי..שירוש16
החתול של ההורים שלי לא סובל אותי בהריון!
נשבעת זה משהו עם ההורמונים. דקה אחרי הלידה הוא מתכרבל איתי על הספה..
נשבעת זה משהו עם ההורמונים. דקה אחרי הלידה הוא מתכרבל איתי על הספה..
חח איזה קטעשנה טובה ומתוקה
היא הייתה מסוייגת לגבייגולדסטאראחרונה
יום ככה יום ככה
לפעמים הייתי שם וישנה שם צהריים והיא הייתה מתכרבלת ולפעמים הייתה מתעלמת ממני לחלוטין
לפעמים הייתי שם וישנה שם צהריים והיא הייתה מתכרבלת ולפעמים הייתה מתעלמת ממני לחלוטין
להורים שלי יש גם כלב וגם חתולסמיילי12
והייתי אצלם המון בזמן היריונות. וגם אחרי לידות.
לילדים שלום😅
לילדים שלום😅
תבדקי בבדיקות גם אם יש לך נוגדנים ל טוקסופלזמוזיס.מוריה
בעיקרון הבעיה זה לגעת בצואת חתולים.
ואם אני זוכרת נכון אז גם- לאכול ירקות שלא שטופים היטב.
או פטריות טריות או נבטים טריים שלא עברו בישול.
ואם אני זוכרת נכון אז גם- לאכול ירקות שלא שטופים היטב.
או פטריות טריות או נבטים טריים שלא עברו בישול.
ירקות שלא שטופים היטב ופטריות טריות זו המלצה כללית?יעל מהדרום
אני חושבת שכן. במיוחד אם אין נוגדנים לטוקסופלזמוזיס.מוריה
ירקות לא שטופים זה מחשש לליסטריהגולדסטאר
הטוקסופלזה נמצאת גם בבשר אדום נא ולכן האיסור לאכול בשר לא עשוי היטב
לגבי םטריות ונבטים גם כי לא ניתן לשטוף אותם כמו שצריך ונשאר בהם אדמה שעלולה להביא איתה גם מזהמים
אם מבושלים אז אפשר
לגבי םטריות ונבטים גם כי לא ניתן לשטוף אותם כמו שצריך ונשאר בהם אדמה שעלולה להביא איתה גם מזהמים
אם מבושלים אז אפשר
לא. אבל חתולת רחוב זה נראלי כן מסוכן לא חושבת דווקא להריוןלא מחוברת
פשוט מחלות וזה
תודה לכולכן על התגובות😀שנה טובה ומתוקה
היי יש לי גרד מטורף למטה, מה עושים אם אין אפשרות לראות רופאהאנונימית בהו"ל
מניחה שזה פטריה
ממי עוד אפשר לבקש? במוקד יכולים לכתוב לי?
ממי עוד אפשר לבקש? במוקד יכולים לכתוב לי?
כן.. את יכולה לקנות אגיסטן בלע מרשםPandi99
תודה. יודעת מה ההפרש במחירים?אנונימית בהו"ל
האמת לא.. יש בנרות ויש משחהPandi99
תודה רבה לךאנונימית בהו"ל
אפשר לבקש מרשם באפליקציה לפלוקנזול דרך הפהכתבתנו
לקנות אגיסטן להרגעה אבל צריך גם טבליות כדי שבאמת יעבוראוהבת את השבת
וזה עם מרשם
לטבליות הרגילות של אגיסטן לא חייבים מרשם ממה שידוע ליקופצת רגע
נראה לי שיש חזקות יותר שהן כן חייבות מרשם
תודה רבה! יש לי מרשם מלפני חמישה חודשים. הוא בטוח לא בתוקף נאנונימית בהו"ל
נכון?
רוב הסיכויים, את יכולה לבדוק, כתוב עליואוהבת את השבת
אם את בכללית יש מוקד טלפוני תנסי שם עם רופא משפחה...קפה הפוך
טבעקוטן*אורחתאחרונה
לי לא עוזר אגיסטן, מסתבר שלא תמיד המקור בתוך הנרתיק, אלא לפעמים חיצוני יותר
טבעקוטן מחולל פלאים (במריחה חיצונית, לא בתוך הנרתיק)
מה עוזר לשיעול של פעוטות?שפע ברכה
הקטן שלי משתעל מסוף שבוע
שיעול חזק שמביא אותו להקאה
אובחן עם דלקת אוזניים ואמור לקבל אנטיביוטיקה
1. מה יכול לעזור לשיעול? קשה לשמוע אותו סובל
2. איך נותנים אנטיביוטיקה לילד בלי תיאבון שגם ככה לא מכניס כלום לפה?
תודה
שיעול חזק שמביא אותו להקאה
אובחן עם דלקת אוזניים ואמור לקבל אנטיביוטיקה
1. מה יכול לעזור לשיעול? קשה לשמוע אותו סובל
2. איך נותנים אנטיביוטיקה לילד בלי תיאבון שגם ככה לא מכניס כלום לפה?
תודה
אינהלציות של מי מלחהמקורית
וואלה נכון.. מרוב לחץ הראש לא עובדשפע ברכה
יהיה בסדרהמקורית
אם השיעול ממש חריףאמא_טריה_ל-2
רופא יכול לתת מרשם לאינהלציה של בודיקורט או ונטולין,
אז תשקלי גם...
בנוסף, אני לא יודעת אם עובד או לא, אבל אימצתי את טיפ הבצל בלילה בחדר כשיש צינון ושיעול.
אז תשקלי גם...
בנוסף, אני לא יודעת אם עובד או לא, אבל אימצתי את טיפ הבצל בלילה בחדר כשיש צינון ושיעול.
הבצל אכן בשימוש שפע ברכה
הרופא כנראה פחות התרשם ממני מהשיעול
יש סירופ טבעיאמא_טריה_ל-2
לגיל שנתיים ומעלה, נקרא nshiul של לייף.
אצלנו נראה שעוזר קצת.
תנסי...
אצלנו נראה שעוזר קצת.
תנסי...
לי הוא ממש ממש עזר, כלומר לילדביבוש
ממש תודה!שפע ברכה
אצלי עד הקאה היה דלקת ריאותאורוש3
מה זה אמור להתחיל אנטיביוטיקה? תתני לו! ואם צריך גם אנהלציות.
הוא מקיא את זה מיד מגועלשפע ברכה
הוא נבדק אתמול והריאות תקינותשפע ברכה
ב''ה. זה מוקסיפן? באסה. אצלי אוהבים.אורוש3
אולי מותר במעדן? שווה לשאול רוקח
אזניל.. דווקא הריח מתוק.. ניסיתי באוכל..שפע ברכה
אולי תבדקשו להחליף למוקסיפןאורוש3
לדעתי יותר טעים. אבל צריך יותר פעמים ביום וליותר ימים. גם שיקול.
בן כמה הוא?סליל
אם הוא קטן, לצערי היינו מביאים אנטיביוטיקה קצת בכוח. מחזיקים אותו וכל פעם מכניסים קצת לפה
אם הוא יותר גדול, לנסות לשדל בפרסים וכאלו
אם הוא יותר גדול, לנסות לשדל בפרסים וכאלו
בן שנתיים.. ניסינו בכח.. הוא מיד מקיאשפע ברכה
לבשל אגסים ולתת את המים, עוזר ממש לשיעול!!Tm123
גם עיסויים בחזה והגב מאוד עוזרים
רפואה שלמה!
רפואה שלמה!
נכון גם אני שמעתי על אגסים.רויטל.אחרונה
לגבי השיעול תבקשי מרשם למשאף, הרבה יותר מהיר וידידותיהריון_ראשון
מאינהלציה
מעבר מסרזט לנורידיי, כמה שאלותעירנות יתר
הסרזט ממש גורם לי להכתמות בשבועיים האחרונים( עושה כבר כמה חודשים אבל לא ברמה כמו שעכשיו) , ממש כל יום יומיים, החלטתי לעבור לכדור נורידיי שהמליצו שפחות עושה כתמים.
יש פה מישהי שעשתה את המעבר הזה? איך היה? היה דימום הסתגלות? אח"כ פחות כתמים מאשר עם הסרזט?
תודה...
יש פה מישהי שעשתה את המעבר הזה? איך היה? היה דימום הסתגלות? אח"כ פחות כתמים מאשר עם הסרזט?
תודה...
לא מנסיון אבלדפני11
את לוקחץ כי את מניקה? אם כן אז כמה זמן אחרי לידה?
אולי אפשר כבר לעבור למשהו משולב?
אולי אפשר כבר לעבור למשהו משולב?
עונהעירנות יתר
תודה,
אני מניקה, כמעט עשרה חודשים אחרי לידה
בינתיים לא רוצה להפסיק להניק... הגלולות המשולבות סיכון שימעיטו או יפסיקו לגמרי את החלב לא?
כבר קניתי את הנורידיי רק רוצה לדעת למה לצפות במעבר...
אני מניקה, כמעט עשרה חודשים אחרי לידה
בינתיים לא רוצה להפסיק להניק... הגלולות המשולבות סיכון שימעיטו או יפסיקו לגמרי את החלב לא?
כבר קניתי את הנורידיי רק רוצה לדעת למה לצפות במעבר...
הבנתי אותך..דפני11
כן יש סיכוי נמוך כזה, אז בהצלחה רבה!!!
ואם חלילה יהיה גם עםמזה דימומים תשקלי נוברינג, היא הכי עדינה מהמשולבות..
ואם חלילה יהיה גם עםמזה דימומים תשקלי נוברינג, היא הכי עדינה מהמשולבות..
תודהעירנות יתראחרונה
מעריכה את התשובה!
אני מכירה מישהי שעברה לנורידיי כי הסרזט עשה לה דימומיםהריון_ראשון
לפי מה שהבנתי ממנה עם הנורידיי אין לה בכלל או כמעט בכלל
הייעירנות יתר
יודעת אם היה לה דימום הסתגלות?
אין לי מושג האמת נראה לי שמעט או בכלל לאהריון_ראשון
עשיתי לפני שניםאורוש3
לגרסה הקודמת של נורידיי, פמולן. היו טיפי הכתמות והפסיקו. אחרי דימומים בלתי נגמרים עם סרזט.
בלידה אח''כ לקחתי מההתחלה נורידיי. היה בסדר, רק הרג כל חשק.
בהצלחה רבה
בלידה אח''כ לקחתי מההתחלה נורידיי. היה בסדר, רק הרג כל חשק.
בהצלחה רבה
תודהעירנות יתר
מעודד הענין שלא היה לך דימומים. מקווה שלא יעשה השפעות אחרות
התייעצות לגבי מעבר מעוןתוהה לי
אז אנחנו עוברים דירה בקיץ ויש שתי מעונות קרובים לדירה החדשה, אז רשמתי אותו לשניהם. ופתאום התחלתי לפחד שלא יהיה מקום ואז נצא קירחים גם מהמעון הקודם וגם מהמעונות החדשים. אבל אז נזכרתי שכיתת הגדולים גדולה יותר מהכיתה האמצעית, נכון? כי ככל שגדלים יותר מותר יותר ילדים למטפלת, אז אולי כן יש מקומות פנויים, גם במידה וכל הילדים שם יבחרו להמשיך במעון? ועכשיו כשאני חושבת על זה בטח יש ילדים מהכיתה האמצעית שכבר עולים לגן, לא? הרי יש 3 כיתות במעון. הבן שלי בכיתה האמצעית אבל הוא הכי קטן בכיתה. יש לו ילדים ששנה הבאה כבר יכולים ללכת לגן.
בקיצור סיבכתי את.עצמי לדעת, אשמח לעזרתכן
המעון הישן יהיה רבע שעה נסיעה מהבית החדש במקום 2 דקות, וזה משמעותי ממש.
בקיצור סיבכתי את.עצמי לדעת, אשמח לעזרתכן
המעון הישן יהיה רבע שעה נסיעה מהבית החדש במקום 2 דקות, וזה משמעותי ממש.
בעיקרון את צודקת אבל אצלנו נגיד יש כמה קבוצותבוקר אור
לכל גיל לפי הדרישה אז זה קצת יותר מסובך וגם יכול להיות שיבואו ילדים ממעונות אחרים
תןדה תוהה לי
אניסליל
לא חושבת שיש לך דרך לחשב את זה ככה.
כי לא כל הילדים ממשיכים, והרבה פעמים מצטרפים ילדים חדשים
יש לך אפשרות לברר האם המעונות האלו מעונות מבוקשים?
אם כן, אולי לשנות את הרישום אם זה אפשרי, אופציה אחת מעון שיהיה לכם קרוב (בעדיפות ראשונה), אבל האופציה השנייה למעון הרחוק יותר
כי לא כל הילדים ממשיכים, והרבה פעמים מצטרפים ילדים חדשים
יש לך אפשרות לברר האם המעונות האלו מעונות מבוקשים?
אם כן, אולי לשנות את הרישום אם זה אפשרי, אופציה אחת מעון שיהיה לכם קרוב (בעדיפות ראשונה), אבל האופציה השנייה למעון הרחוק יותר
התקשרתי לאחד המעונות והמנהלת אמרה שאין לה מושג מה יהיהתוהה ליאחרונה
שנה הבאה ושהיא לא יכולה לדעת.. בקיצור מבאס ממש. אבל הבוקר כשהסעתי אותו למעון זה עוד יותר התחדד לי שזה יהיה סיוט אם נשאיר אותו שם, כי הנסיעה מעצבנת ממש. אז נראה לי אשאיר את הרישום ככה ואתפלל לטוב
תודה רבה!
תודה רבה!
שאלה, במעון יש זכות קדימה לילדים שהיו בו גם בשנהחלושי
קודמת? אולי אם נרשמת בין הראשונים אז לך יש את 'זכות הקדימה? (באמת לא מבינה את זה, שווה בירור.)
יש זכותסליל
קדימה לילדים ממשיכים
אבל רק במעון שבו הוא נמצא עכשיו, ולפי מה שהיא כתבה היא לא רשמה אותו למעון הזה
אבל רק במעון שבו הוא נמצא עכשיו, ולפי מה שהיא כתבה היא לא רשמה אותו למעון הזה
מרגישה נבגדתנגמר לי הכח
מרגישה נבגדת. כותבת לכם את מה שכתבתי לנגמרו לי השמות, אשמח לקבל עוד עצות ועידודים, יש כאן המון נשים חכמות.
נשואה לאברך כביכול ירא שמים ושמור, עם כביכול שליטה עצמית לא נורמלית.
לי יש אינטרנט בבית פתוח לצרכי עבודה שרק אני יודעת את הסיסמא ויש לי גם פלאפון מושגח לכאורא ללא אינטרנט.
בעלי בערך כל ערב נכנס עם הפלאפון לשירותים בטענה כי שומע מוזיקה וראה תמונות.
ביום שישי אני רואה בגלריה תמונה מזעזעת כמו קולאז' של מלא נשים בחזיה ותחתונים.
לרגע לא הבנתי מאיפה הגיעה התמונה, עד שפתאום התבהר לי כי ככל הנראה בעלי נכנס לקידומי מכירות בג'ימיל שלי ושם אני מקבלת מלאאאאאאאאאא פרסומת, ורובם לא צנועות ובעלי היה יושב וצופה בהם.
שעות של הכחשות עד שהוא הודה שהוא נפל, מבחינתי השמיים שלי קרסו.
מה הכי נורא, שהוא נפל שהייתי עם קורונה קשה במיטה, שעכשיו שאנחנו אסורים והוא שומר עלינו כמו מאש שלא נגיע לביאה. ופה פתאם זה מותר ליפול, יש לו יצר הרע, הוא לא נופל איתי כי אני פת בסלו והתמונות האלה לא (משפט שאני ממש לא מבינה).
ולי נפלו השמים ונפלו לי החיים, כי אנחנו נשואים 6 שנים שבהם אני נותנת את כל כולי לנשואים האלה, משקיעה בו בכל נפשי ומאדי, דואגת לספק אותו בכל בחינה ואופן אפשרי, כל יום מתארגנת לכבודו מתקלחת, מתלבשת מתפארת לפני שהוא בא, ובסוף הוא יושב וצופה בתמונות המזעזעות האלה??? ואם לא הייתה יורדת תמונה בטעות לפלאפון בחיים לא הייתי יודעת.
כל החיים פחדתי מהרגע הזה והנה הוא הגיע אלי.
מוסיפה כי בעקבות כל מיני שרשורים בפורום על נשים שהבעלים שלהם נפלו, פתחתי איתו את זה, שאיך שאני יכולה להרגיש רגועה.. והוא הרגיע אותי והבהיר לי שהוא רק שלי וכו'.
לצערי התברר לי כי מה שמניתי קודם זה לא היה פעם ראשונה וכי היו לו פעמיים נוספות.
אני יודעת שעל פניו, זה לא כזה גרוע (אם כי פתחתי את התמונות ותמונות באמת מזעזעות, אני בתור אישה לא מסתכלת על כאלה תמונות ועשיתי הסרה מרשימת התפוצה שלהם) אבל לבעלי השמור שגדל בישיבה ובסביבה סופר סופר דוסית, זה כמו לראות פורנו הכי מופרע שיש, לצערי הרב.
שנודע לי את זה, מבחינתי היו שני אופציות או להתגרש או להתאבד.
בתכל'ס, היו לנו כל יום האתמול המון שיחות, התקרבנו מאד, אני אוהבת אותו מאד אהבה לא נורמלית,אבל עדיין לא סלחתי לא, לא מצליחה להבין אותו, לא יודעת איך אצליח להמשיך לחיות עם זה, ובתכל'ס איך להמשיך לחיות איתו.
איך נרגעים מכזה דבר?
אני מרגישה שכל מה שבניתי כל השנים, וכל מה שהשקעתי וכל האמון המטורף שהיה לי בו, קרס, נגמר נעלם.
תודה לך אהובהנגמר לי הכח
תודה לכולם נתתם לי כוחות.
הרבה בזכותכם אני ואנחנו נמצאים במקום אחר.
התייעצות לגבי מעבר מבקבוק תינוק לבקבוק גדוליםאוהבת את השבת
יש כאן שניים גדולים שממש אוהבים לשתות בבקבוק,
בת 4 ובן שנתיים.
אצל הבן זה יותר רגשי להירגע ואצל הבת זניח..
לפני יומיים נבדוק לנו הבקבוקים ומאז הם שותים בכוס..
אמרתי להם שזה עד שנקנה בקבוקים חדשים אבל חשבתי אולי לנצל את זה לגמילה..
אבל שמתי לב שהם בקושי שותים, גם כשאני מציעה להם..
ככה שיוצא שביום הם נגיד שתו משהו כמו כוס.
נראלכם בעייתי?
עוד נקודה, שיש לנו איזה חליטה שאני מביאה להם בבקבוק לחיזוק נגד וירוסים וכאלה וככה אנחנו מפספסים את זה.. יש למישהי רעיון לחלופה?
בת 4 ובן שנתיים.
אצל הבן זה יותר רגשי להירגע ואצל הבת זניח..
לפני יומיים נבדוק לנו הבקבוקים ומאז הם שותים בכוס..
אמרתי להם שזה עד שנקנה בקבוקים חדשים אבל חשבתי אולי לנצל את זה לגמילה..
אבל שמתי לב שהם בקושי שותים, גם כשאני מציעה להם..
ככה שיוצא שביום הם נגיד שתו משהו כמו כוס.
נראלכם בעייתי?
עוד נקודה, שיש לנו איזה חליטה שאני מביאה להם בבקבוק לחיזוק נגד וירוסים וכאלה וככה אנחנו מפספסים את זה.. יש למישהי רעיון לחלופה?
כוס עם קשכבתחילה
קש מובנה, לא שצריך לקנות בנפרד.
תודה! ניסיתי בעבר והקטן ישר שפך, יש למישהי עוד רעיונות?אוהבת את השבת
אשמח לשמוע גם באיזה גיל גמלתן מבקבוק של תינוק..
כוס עם מכסה, הרבה פחות נשפךמיקי מאוס
אצלי עברו לשתות מים בכוס עם מכסה בגיל שנה וחצי בערך, מטרנה שותים בבקבוק
בלילה גם ממשיכה עם בקבוק תינוק למים כי זה היחיד שלא נשפך
בלילה גם ממשיכה עם בקבוק תינוק למים כי זה היחיד שלא נשפך
יש למאמ בקבוקי ספורט1הריון
שלא נשפכים...
הם באים בכחול וורוד...
אצלנו באמת זה מה שנקרא "בקבוק לילה".
ביום, לגן, בקבוק קמבוקה (עם קש כמו קונטיגו, קאמלבאק וכו')
הם באים בכחול וורוד...
אצלנו באמת זה מה שנקרא "בקבוק לילה".
ביום, לגן, בקבוק קמבוקה (עם קש כמו קונטיגו, קאמלבאק וכו')
אבל הם יותר יקרים מבקבוקי תינוקות פשוטים😁מיקי מאוס
לא הכי פשוטים כי הם גם נשפכים וגם לא נוחים בגיל גדול, טבל אני קונה ב15 גג 20 פיה רחבה
בקבוק עם פיית ספורטשחרית*
או עם קש (בקבוק רב פעמי).
אצלנו צריך גם בקבוק לגן..טארקו
בגיל הזה שיש גם ככה מליון צוללנים מהאוכל והבקבוקים נהיים ג'יפה, אני מעדיפה לקנות שישיית בקבוקי חצי ליטר עם פקק ספורט וזהו..
יש פה 2-3 בשימוש במקביל כל פעם
כשהם נהיים מגעילים(נניח שבועיים-חודש) אני זורקת בלי סנטימנטים. אולי לא ככ אקולוגי אבל הכי הגיוני בגיל כזה מבחינתי..
יש פה 2-3 בשימוש במקביל כל פעם
כשהם נהיים מגעילים(נניח שבועיים-חודש) אני זורקת בלי סנטימנטים. אולי לא ככ אקולוגי אבל הכי הגיוני בגיל כזה מבחינתי..
לגן או בחוץ אני גם שולחת כמוך, אבל של 330מיקי מאוס
חצי ליטר נראה לי ענק בשבילם כי זה כבד.
אם מחזיק לך חודש זה יפה😅
בזמן האוכל אני נותנת כוס שקל לרחוץ כי ארוחה אחת והלך הבקבוק אצלנו
אם מחזיק לך חודש זה יפה😅
בזמן האוכל אני נותנת כוס שקל לרחוץ כי ארוחה אחת והלך הבקבוק אצלנו
כן בזמן ארוחה ממש גם אני נותנת כוסטארקו
אבל הבקבוק בשימוש בבית גם בין ארוחות...
התחלנו עם הקטנים יותר בגיל שנה וחצי-שנתיים
עכשיו הוא בן שלוש וחצי ומסתדר מצוין עם החצי ליטר.. הוא גם שותה מהשלושתרבעי ליטר שלי אם במקרה לא הסתכלתין🤦
התחלנו עם הקטנים יותר בגיל שנה וחצי-שנתיים
עכשיו הוא בן שלוש וחצי ומסתדר מצוין עם החצי ליטר.. הוא גם שותה מהשלושתרבעי ליטר שלי אם במקרה לא הסתכלתין🤦
תודה על התשובות! אבל שמתי לב שהם בקושי שותים בסהכאוהבת את השבת
לא נראלכם בעיה?
עם הבקבוק תינוק שתו יותר מחצי ליטר ביום
עכשיו רבע ליטר גגגגג
עם הבקבוק תינוק שתו יותר מחצי ליטר ביום
עכשיו רבע ליטר גגגגג
ועם בקבוק של גדולים?טארקו
כוס זה באמת פחות נגיש כזה.. זה ממש ליזום שתיה, לא על הדרך...
הבאתי להם היום את הבקבוקים שתיארת..אוהבת את השבת
גם לא שתו הרבה
אולי זה ענין של הרגלשחרית*
ושל לתזכר אותם.
ולפעמים השתיה מבקבוק תינוק היא מתוך שיעמום או צורך רגשי (כמו שכתבת) ואז יוצא ששותים הרבה.
ואולי לקנות בקבוק חמוד עם פיית קש דווקא יעשה להם חשק. ולהלהיב אותם שזה כמו של גדולים.
כי נראה לי שבת 4 עם בקבוק תינוק זה קצת יותר מידי מוגזם, גם אם היא שותה בו מעולה.
וגם לגבי החליטה, אם היא ממותקת, השתיה מבקבוק תינוק עלולה ליצור נזק לשיניים.
תני להם זמן שיתרגלו, מקווה שישתפר בהמשך.
ולפעמים השתיה מבקבוק תינוק היא מתוך שיעמום או צורך רגשי (כמו שכתבת) ואז יוצא ששותים הרבה.
ואולי לקנות בקבוק חמוד עם פיית קש דווקא יעשה להם חשק. ולהלהיב אותם שזה כמו של גדולים.
כי נראה לי שבת 4 עם בקבוק תינוק זה קצת יותר מידי מוגזם, גם אם היא שותה בו מעולה.
וגם לגבי החליטה, אם היא ממותקת, השתיה מבקבוק תינוק עלולה ליצור נזק לשיניים.
תני להם זמן שיתרגלו, מקווה שישתפר בהמשך.
תודה לך ולכולכן! ננסה..אוהבת את השבת
תודה! הצלחנו!! ושאלה.. איך יש זמן רוגע לילדים בלי בקבוק?אוהבת את השבת
@טארקו @שחרית* @מיקי מאוס @1הריון ו@כבתחילה ממש תודה על הרעיונות והדחיפה!!
ישבתי איתם והסברתי להם שבקבוק זה לתינוקות וזה גם לא בריא לשיניים, ועברנו לשתות מהבקבוקי מים של השישיות 330 או חצי ליטר ואמרתי להם ששתייה ממותקת בכוסות רק ולא בבקבוק כדי לשמור על השיניים.. בזכות הדחיפה שלכן.
אז כרגע אני מרגישה שחוץ מזה שהכמות שלהם ליום קצת גבולית יש עוד עניין..
הבקבוקים היו הדרך שלהם לקחת אתנחתא ולהירגע באמצע היום, אצל בן השנתיים הוא עדיין מבקש אינסטינקטיבית כשמשהו קשה לו, ואני תוהה מה יכול להחליף את זה..
הם לא יושבים על הספה סתם ככה..
אז באמת אולי יעזור יותר חיבוקים..
אבל הם היו רגילים כשאנחנו חוזרים הביתה מהמסגרות או טיול ארוך בחוץ להתפרקד על הספה עם בקבוק ולהירגע ועכשיו אין את זה ואני מרגישה שזה מכניס חוסר שקט לבית..
יש למישהי רעיון?
אשמח לשמוע איך נרגעים אצלכן....
ישבתי איתם והסברתי להם שבקבוק זה לתינוקות וזה גם לא בריא לשיניים, ועברנו לשתות מהבקבוקי מים של השישיות 330 או חצי ליטר ואמרתי להם ששתייה ממותקת בכוסות רק ולא בבקבוק כדי לשמור על השיניים.. בזכות הדחיפה שלכן.
אז כרגע אני מרגישה שחוץ מזה שהכמות שלהם ליום קצת גבולית יש עוד עניין..
הבקבוקים היו הדרך שלהם לקחת אתנחתא ולהירגע באמצע היום, אצל בן השנתיים הוא עדיין מבקש אינסטינקטיבית כשמשהו קשה לו, ואני תוהה מה יכול להחליף את זה..
הם לא יושבים על הספה סתם ככה..
אז באמת אולי יעזור יותר חיבוקים..
אבל הם היו רגילים כשאנחנו חוזרים הביתה מהמסגרות או טיול ארוך בחוץ להתפרקד על הספה עם בקבוק ולהירגע ועכשיו אין את זה ואני מרגישה שזה מכניס חוסר שקט לבית..
יש למישהי רעיון?
אשמח לשמוע איך נרגעים אצלכן....
שמחה לשמוע!!שחרית*
אצלי עוזר להירגע שמיכה שהוא ממולל באצבעות (אבל לא מהסוג שהוא סוחב לכל מקום, אלא באמת משהו שנגיד הוא חוזר ויושב על הספה עם השמיכה עליו).
אפשר לשים פודקאסט נעים.
שירים רגועים.
לחתוך פירות.
שוב, ענין של הרגל ו"גמילה". יקח קצת זמן, אבל הם ימצאו את הדרך שלהם.
בהצלחה!
אפשר לשים פודקאסט נעים.
שירים רגועים.
לחתוך פירות.
שוב, ענין של הרגל ו"גמילה". יקח קצת זמן, אבל הם ימצאו את הדרך שלהם.
בהצלחה!
תודה!!! שמיכה זה רעיון!אוהבת את השבת
אף פעם לא היה להם "שמיכי" אהובה אבל ננסה
פירות אני חותכת להם לבין הארוחות הרבה .. אולי נעשה מזה באמת" טקסון"
ויש לך רעיון לפודקאסט לילדים? באמת רציתי לפתוח על זה שרשור!
פירות אני חותכת להם לבין הארוחות הרבה .. אולי נעשה מזה באמת" טקסון"
ויש לך רעיון לפודקאסט לילדים? באמת רציתי לפתוח על זה שרשור!
אצלנו כשהוא צריך זמן כזה אני מזמינה להתכרבל איתי בספה עם שמיטארקו
לפעמים כוס תה
יש לו מוצץ אבל הוא לא מסתובב איתו כל היום...
אבל לא יודעת, לא שמתי לב שזה ככ חיוני.. כנראה אינדיוודואלי
יש לו מוצץ אבל הוא לא מסתובב איתו כל היום...
אבל לא יודעת, לא שמתי לב שזה ככ חיוני.. כנראה אינדיוודואלי
מעניין.. אין להם מוצצים או בדים או שמיכות שהם אוהביםאוהבת את השבת
רק הבקבוק היה החפץ שלהם...
אה שמיכה סתם כרבולית שיש על הספהטארקו
לא משהו ייעודי
יש לו גם 3 דובים שהוא התחבר אליהם מאוד דווקא לאחרונה יחסית.. נניח שנה או קצת פחות(הוא בן 3 וחצי) אז אולי זה יכול להיות כיוון בשבילך.. לקנות להם בובה נעימה לכל אחד..
יש לו גם 3 דובים שהוא התחבר אליהם מאוד דווקא לאחרונה יחסית.. נניח שנה או קצת פחות(הוא בן 3 וחצי) אז אולי זה יכול להיות כיוון בשבילך.. לקנות להם בובה נעימה לכל אחד..
רעיונות טובים, תודה רבה!!אוהבת את השבת
גם אצלי אף פעם לא היתה שמיכישחרית*
הוא לוקח סתם שמיכה דקה שהוא אוהב, כרבולית כזאת.
אני אוהבת את "ראש מלא סיפורים" של כאן. זה סיפורים ושירים. ממש חמוד.
אני אוהבת את "ראש מלא סיפורים" של כאן. זה סיפורים ושירים. ממש חמוד.
תודה ממש על הרעיונות שלך!!אוהבת את השבתאחרונה
תולעים, קורונה וכינים בבית - תוך שבועיים! תנו לי כוחותאמא_טריה_ל-2
איבדתי את זה פשוט
חח איזה כיף🤭באמת כל ניק שכתבתי היה תפוסויקרא שמי..?
אז אולי רוח הקודש תחליט כבר...🙂
התייעצות דחופה, מה אתן הייתן עושות?אנונימית בהו"ל
הבת שלי שיתפה אותי הערב שחברתה לכיתה נמצאית בקושי (הן בכיתה ו),
וכי אותה חברה אמרה לה שאפילו שקלה להתאבד פעמיים, בתי סיפרה כי אחרי שיחות ארוכות של שתיהן, בהן היא הסבירה לה ועודדה ותמכה בה וכו', אותה חברה כבר לא רוצה להתאבד והיא כבר לא "שם" כלל.
אותו קושי ממה שהבנתי הוא לא משהו "מוגדר", אלא סוג של מקום שהבת שלי אמרה שדואגת לחברתה כי היא משקרת לפעמים או מספרת לה שקשה לה עם המשפחה שלה ועוד דברים שלא הספקתי לשמוע בשיחתנו הערב.
חוץ מביתי אף אחד אחר לא יודע זאת.
הוריה של אותה חברה גרושים, והבנתי מהבת שלי שהמצב ביניהם לא טוב, וזה גם משפיע על הקושי של אותה חברה.
מה אתן הייתן עושות?
מספרות למחנכת? ליועצת? להורים? לשניהם? לא מספרות כלל כי הבת שלכן אומרת שלספר לא יעשה טוב לאותה חברה והיא גם ככה בסדר עכשיו לטענתה?
מצד אחד עולה לי שברור שחשוב לידע, גם אם זה היה בעבר. מצד שני חוששת לפגוע באמון גם של החברה אם יוודע לה, ןהקשר בינה לבין ביתי, וגם באמון של ביתי שעד שסיפרה לי כאילו "אבגוד באמונה" וחלילה לא תשתף אותי יותר בדברים מהותיים ולא אוכל להוות כתובת אמיתית במקרים דחופים וחשובים אחרים גם בחייה כמובן וגם בחיי החברה אם צריך (אם לא יהיה שיתוף של החברה לבת שלי או לא יהיה שיתוף של בתי אליי לא אוכל לעזור כלל...)
אולי כדאי להמשיך להבין קודם בעוד שיחות עם ביתי מה בדיוק קרה וקורה ואז לשקול שוב?
מבולבלת ולא רוצה חלילה לעשות רע לא לכאן ולא לכאן ואשמח לעצות החכמות שלכן
וכי אותה חברה אמרה לה שאפילו שקלה להתאבד פעמיים, בתי סיפרה כי אחרי שיחות ארוכות של שתיהן, בהן היא הסבירה לה ועודדה ותמכה בה וכו', אותה חברה כבר לא רוצה להתאבד והיא כבר לא "שם" כלל.
אותו קושי ממה שהבנתי הוא לא משהו "מוגדר", אלא סוג של מקום שהבת שלי אמרה שדואגת לחברתה כי היא משקרת לפעמים או מספרת לה שקשה לה עם המשפחה שלה ועוד דברים שלא הספקתי לשמוע בשיחתנו הערב.
חוץ מביתי אף אחד אחר לא יודע זאת.
הוריה של אותה חברה גרושים, והבנתי מהבת שלי שהמצב ביניהם לא טוב, וזה גם משפיע על הקושי של אותה חברה.
מה אתן הייתן עושות?
מספרות למחנכת? ליועצת? להורים? לשניהם? לא מספרות כלל כי הבת שלכן אומרת שלספר לא יעשה טוב לאותה חברה והיא גם ככה בסדר עכשיו לטענתה?
מצד אחד עולה לי שברור שחשוב לידע, גם אם זה היה בעבר. מצד שני חוששת לפגוע באמון גם של החברה אם יוודע לה, ןהקשר בינה לבין ביתי, וגם באמון של ביתי שעד שסיפרה לי כאילו "אבגוד באמונה" וחלילה לא תשתף אותי יותר בדברים מהותיים ולא אוכל להוות כתובת אמיתית במקרים דחופים וחשובים אחרים גם בחייה כמובן וגם בחיי החברה אם צריך (אם לא יהיה שיתוף של החברה לבת שלי או לא יהיה שיתוף של בתי אליי לא אוכל לעזור כלל...)
אולי כדאי להמשיך להבין קודם בעוד שיחות עם ביתי מה בדיוק קרה וקורה ואז לשקול שוב?
מבולבלת ולא רוצה חלילה לעשות רע לא לכאן ולא לכאן ואשמח לעצות החכמות שלכן
הייתי מספרת ליועצת או מחנכתציפיפיצי
ממה שכתבת מובן שזה על רקע בעיות בבית. לכן עדיף לספר למישהו חיצוני וכך גם אולי
תוכל להזמין את הילדה לשיחות וכשתדבר עם ההורים ישמע שזה מגיעה ממנה ולא מכיוון הבת שלך
וכך החברה לא תכעס וגם כי הן בטוח ידעו לעשות את זה בצורה נכונה.
כך נראה לי
בהצלחה! החלטה קשה
תודה, גם אני חושבת שאולי זה הכיווןאנונימית בהו"ל
אשמח לשמוע עוד עצות
שמעי ו זה כבר ממש גדוללא מחוברת
אני הייתי מנסה להגיע להבנה עם הבת שלך שחשוב לספר..
״בגידה״ באמון זה דבר רציני, הבת שלך סומכת עלייך, את בראש שלך יודעת מה יותר חשוב, אבל היא לא..
ואחרי שהיא תבין הייתי פונה למחנכת, לצערי הרבה פעמים בתי ספר הולכים עם פרוטוקול ולא באמת יודעים מה לעשות.
את אח שלי שלחו לפסיכיאטר כי הוא אמר בכיתה יא שהוא רוצה למות (כדרך ביטוי שנמאס לו)
תנסי לומר את זה בעדינות ושיעשו בירור
ואי! בהצלחה!
״בגידה״ באמון זה דבר רציני, הבת שלך סומכת עלייך, את בראש שלך יודעת מה יותר חשוב, אבל היא לא..
ואחרי שהיא תבין הייתי פונה למחנכת, לצערי הרבה פעמים בתי ספר הולכים עם פרוטוקול ולא באמת יודעים מה לעשות.
את אח שלי שלחו לפסיכיאטר כי הוא אמר בכיתה יא שהוא רוצה למות (כדרך ביטוי שנמאס לו)
תנסי לומר את זה בעדינות ושיעשו בירור
ואי! בהצלחה!
אני ממש לא מסכימה עם הרעיון לפנות לגורם חיצוני. רקבתי 123
במקרה שיש פגיעה חלילה מצד ההורים ואז בודאי שזה נצרך.
אני חושבת שכדאי שתפני ישירות לאמא ולא לאף גורם אחר זכותה וחובתה לדעת שעובר משהו קשה על הבת שלה וזכותה לבחור לאיזה גורם מטפל ללכת.
אם תפני לגורם חיצוני יכול להיות שזה יהיה יותר נזק מתועלת גם לילדה וגם להורים
אני חושבת שכדאי שתפני ישירות לאמא ולא לאף גורם אחר זכותה וחובתה לדעת שעובר משהו קשה על הבת שלה וזכותה לבחור לאיזה גורם מטפל ללכת.
אם תפני לגורם חיצוני יכול להיות שזה יהיה יותר נזק מתועלת גם לילדה וגם להורים
אוקייתיתי2
מסבירה לבת שלך שאנחנו עוזרים היכן שיכולים, והיכן שלא יכולים - פונים למי שכן יכול.
לא לוקחים על עצמנו אחריות שאיננו יכולים לעמוד בה.
וילדה בת 12 לא צריכה לקחת על עצמה אחריות כזו.
זו עמדה חינוכית חשובה מאוד כלפי הבת שלך, את צריכה להגן עליה מהמצבים האלה, והיא צריכה ללמוד להגן על עצמה.
בנות בגיל הנעורים יכולות להתפרק בעצמן כתוצאה מחשיפה לסיפורי חיים של חברות, ותחושת ההכרח "לשמור לעצמן" ולא לפגוע באמון.
הדבר הנכון יותר עבור אותה חברה הוא מעורבות של מי שכן יכול לעזור.
ומי שעוזר חייב קודם לוודא שהוא שומר על עצמו.
במה שתיארת יכולה בהחלט להיות תיבת פנדורה של קשיים. "תחושה כללית" של חברה בת 12 זו לא אינדיקציה לכלום,
יכולה להיות שם ילדה אבודה בין שני בתים בקונפליקט גבוה מאוד (זה קורע לב)
יכולה להיות שם ילדה שנפגעת מינית כרגע או בעבר באופן שלא טופל
יכולה להיות שם ילדה שיש לה סערה רגשית ואין לה שום מענה רגשי, ויכולה להגיע לכל מקום עם המצב הזה.
מה שיש שם בוודאות --- זו ילדה עם נטיות אובדניות.
והמעשה החינוכי הכי נכון כלפי הבת שלך, הוא לשתף אותה בהבנתך שאינכן יכולות לתת מענה לנטיות אובדניות, והחברה צריכה עזרה מקצועית מיידית.
שאינך רוצה לקחת על עצמך את האחריות הזו.
שיכול להיות שהחברה תכעס בהתחלה, ואפילו תנתק קשר, ויעלו אצלנו תחושות שאולי פגענו באמונה, אבל בסוף היא תודה לנו כאשר תקבל עזרה ומענה (גם אם לא תבוא עם זר פרחים. בתוך תוכה היא מבקשת עזרה, רק לא יודעת ממי לבקש).
בכל מקרה אנחנו עושים את הדבר הנכון.
היכולת שלך לעזור לה, זה להפנות לגורם הכי אמין והכי מקצועי שיש בסביבה. ולוודא שיש התערבות (בלי לשמוע פרטים, יש סודיות).
יכול להיות שהדברים כבר ידועים.ל
לא לוקחים על עצמנו אחריות שאיננו יכולים לעמוד בה.
וילדה בת 12 לא צריכה לקחת על עצמה אחריות כזו.
זו עמדה חינוכית חשובה מאוד כלפי הבת שלך, את צריכה להגן עליה מהמצבים האלה, והיא צריכה ללמוד להגן על עצמה.
בנות בגיל הנעורים יכולות להתפרק בעצמן כתוצאה מחשיפה לסיפורי חיים של חברות, ותחושת ההכרח "לשמור לעצמן" ולא לפגוע באמון.
הדבר הנכון יותר עבור אותה חברה הוא מעורבות של מי שכן יכול לעזור.
ומי שעוזר חייב קודם לוודא שהוא שומר על עצמו.
במה שתיארת יכולה בהחלט להיות תיבת פנדורה של קשיים. "תחושה כללית" של חברה בת 12 זו לא אינדיקציה לכלום,
יכולה להיות שם ילדה אבודה בין שני בתים בקונפליקט גבוה מאוד (זה קורע לב)
יכולה להיות שם ילדה שנפגעת מינית כרגע או בעבר באופן שלא טופל
יכולה להיות שם ילדה שיש לה סערה רגשית ואין לה שום מענה רגשי, ויכולה להגיע לכל מקום עם המצב הזה.
מה שיש שם בוודאות --- זו ילדה עם נטיות אובדניות.
והמעשה החינוכי הכי נכון כלפי הבת שלך, הוא לשתף אותה בהבנתך שאינכן יכולות לתת מענה לנטיות אובדניות, והחברה צריכה עזרה מקצועית מיידית.
שאינך רוצה לקחת על עצמך את האחריות הזו.
שיכול להיות שהחברה תכעס בהתחלה, ואפילו תנתק קשר, ויעלו אצלנו תחושות שאולי פגענו באמונה, אבל בסוף היא תודה לנו כאשר תקבל עזרה ומענה (גם אם לא תבוא עם זר פרחים. בתוך תוכה היא מבקשת עזרה, רק לא יודעת ממי לבקש).
בכל מקרה אנחנו עושים את הדבר הנכון.
היכולת שלך לעזור לה, זה להפנות לגורם הכי אמין והכי מקצועי שיש בסביבה. ולוודא שיש התערבות (בלי לשמוע פרטים, יש סודיות).
יכול להיות שהדברים כבר ידועים.ל
תגובה מעולה!מכחול
מסכימה ממשאורוש3
בוודאי לספר!!! מידחצי שני
לדעתי תפני ליועצת בית הספר, היא לא גורם "חיצוני"מיקי מאוס
יש לה אחריות מסוימת על הילדה
ונורמלי מאוד שתנהל איתה שיחות אם היא נעדרת הרבה והורים גרושים.
סביר להניח שהיא כבר בתהליך כלשהו איתה אבל רק תעבירי לה פחות או יותר מה הבנת אולי מולה זה עדיין לא צף
חשוב ואפשרי לבקש ולדרוש שלא תזכיר בשום דרך את השיחות עם ביתך אבל תנסה לדובב אותה לשמוע מה איתה
ונורמלי מאוד שתנהל איתה שיחות אם היא נעדרת הרבה והורים גרושים.
סביר להניח שהיא כבר בתהליך כלשהו איתה אבל רק תעבירי לה פחות או יותר מה הבנת אולי מולה זה עדיין לא צף
חשוב ואפשרי לבקש ולדרוש שלא תזכיר בשום דרך את השיחות עם ביתך אבל תנסה לדובב אותה לשמוע מה איתה
יש מצב שכדאי לדחוף שהבת שלך גם תיפגש עם היועצתמנגואית
או דמות אחרת
כמובן שבהסכמת הבת שלך
בהצלחה רבה
לא פשוט בכלל...
כמובן שבהסכמת הבת שלך
בהצלחה רבה
לא פשוט בכלל...
חובת דיווח!!מזלטוב
אם ההורים נורמאליים אז להורים..
וואו. כיתה ו??????בת 30
אני רוצה לספר לך, שכשהייתי בכיתה י או י''א, היתה לי חברה שישבה לידי והיא סיפרה לי כל מה שעובר עליה. וזה היה נורא. קשיים בבית, קשר עם אדם מבוגר, וכו' וכו'. היא השביעה אותי לא לספר, אבל מתישהו הבנתי שאם אני לא אספר זה עלול להיגמר רע. אז אכן סיפרתי למחנכת, והיא הפנתה אותי ליועצת ואז התחילו טיפול משמעותי.
הילדה ההיא התקשרה אלי ערב אחד אמרה לי ''רק תדעי שאני אוהבת אותך'' וניתקה. מיד התקשרתי ליועצת, שהקפיצה עו''ס שהיתה מעורבת, והצילו אותה מהתאבדות.
אחרי חודשיים, היא חזרה לכיתה ושנאה אותי. לא דיברה איתי עד סוף התיכון.
רק שנה אחרי פגשתי אותה והיא קצת דיברה איתי.
הבנתי אותה...מבחינתה בגדתי באמון שלה. מבחינתי זו היתה הצלת חיים...
אין לי מושג מה איתה היום, עברו הרבה שנים. מקווה שאולי היום היא מבינה שזה היה לטובתה וכבר לא כועסת עלי...
הילדה ההיא התקשרה אלי ערב אחד אמרה לי ''רק תדעי שאני אוהבת אותך'' וניתקה. מיד התקשרתי ליועצת, שהקפיצה עו''ס שהיתה מעורבת, והצילו אותה מהתאבדות.
אחרי חודשיים, היא חזרה לכיתה ושנאה אותי. לא דיברה איתי עד סוף התיכון.
רק שנה אחרי פגשתי אותה והיא קצת דיברה איתי.
הבנתי אותה...מבחינתה בגדתי באמון שלה. מבחינתי זו היתה הצלת חיים...
אין לי מושג מה איתה היום, עברו הרבה שנים. מקווה שאולי היום היא מבינה שזה היה לטובתה וכבר לא כועסת עלי...
וואו איזה סיפור!מטילדה
כל הכבוד לך!
מכירה מישהו שהציל חבר שלו מהתאבדות, הציל פיזית, אחסוך לכן את התיאור...
אחרי כמה שנים טובות הבן אדם ראה אותו והתחיל לרדוף אחריו עם סכין...
לא סלח לו על זה שהציל אותו☹️
מכירה מישהו שהציל חבר שלו מהתאבדות, הציל פיזית, אחסוך לכן את התיאור...
אחרי כמה שנים טובות הבן אדם ראה אותו והתחיל לרדוף אחריו עם סכין...
לא סלח לו על זה שהציל אותו☹️
וואו סיפורים מטורפים 🥺המקורית
עצוב ממשבת 30
אפשר להבין את החבראמא של בנותי
והאמת, אם נסתכל על זה מנקודת מבט דמוקרטית ולא הלכתית - איזו הצדקה יש לכפות פיזית על אדם בוגר שלא להתאבד?
זו זכותו על גופו, לא?
אם החבר הרגיש שכלו כל הקיצין ורע לו עד כדי כך שטוב מותו מחייו, לא הגיוני שהוא יזעם על מי שנטל ממנו את הבחירה וכפה עליו חיי סבל?
(כמובן, מדגישה שמנקודת מבט הלכתית - הגוף אינו שייך לנו וממילא אין לנו הזכות הזאת ואנו כן מצווים לעצור בני אדם מלמעול בפקדון שניתן להם ולהתאבד)
הם היו בתיכוןמטילדה
ולא אמרתי שאי אפשר להבין אותו.
ומה לעשות שאנחנו יהודים לפני שאנחנו דמוקרטים....
ומה לעשות שאנחנו יהודים לפני שאנחנו דמוקרטים....
מסכימה לגמריאמא של בנותיאחרונה
כל הכבוד לך על זההמקורית
איזה גדלות נפש, ועוד בגיל כזה צעיר
בכל מקרה לא להשאיר אצלך, יש חובת דיווחוהביאותים
זה עניין חוקי..
תנסי לחשוב למי הכי נוח לך להעביר הלאה, אבל שלא יישאר אצלך.
תנסי לחשוב למי הכי נוח לך להעביר הלאה, אבל שלא יישאר אצלך.
צריך לחשוב איך לעשות את זה בחוכמההריון ולידה
משתפת בסיפור אישי: לבת שלי הייתה תקופה קשה כשהייתה בכיתה ז' (זו הייתה תקופה שבה אני לא הרגשתי טוב בלי סיבה ידועה, וזה גרם לה לדמיונות מרחיקי לכת). בקיצור המורה עשתה איתה שיחה אישית שגרתית באותה תקופה, והבת שלי אמרה לה דברים קשים על עצמה, בין השאר שבא לה "שמישהו יהרוג אותה" או לפחות שהיא תשכב במיטה ופשוט לא תקום ממנה.
המורה הזדעזעה (ובצדק) ופנתה ליועצת של ביה"ס. היועצת פנתה במקביל אלינו ואל הפסיכולוגית של ביה"ס.
זימנו אותנו לפגישה דחופה, ואמרו לנו שהיא צריכה לעבור אבחון לאובדנות ושהיא חייבת להיות מטופלת אצל פסיכולוגית.
הבת שלנו לקחה קשה את ה"הלשנה" הזאת של המורה... ואנחנו - מצד אחד הודינו על העירנות של המורה, מצד שני פחדנו שלקחו את זה קצת יותר מדי רחוק...
בסופו של דבר הפסיכולוגית של ביה"ס עשתה לה אבחון לאובדנות וגילתה שהיא במצב בסדר. בביה"ס ניסו לעזור לנו למצוא פסיכולוגית מתאימה אבל לא הצליחו, ואנחנו מצאנו מטפלת רגשית טובה, אבל לא התחלנו טיפול אצלה כי חששנו שבביה"ס יתעקשו שהיא צריכה פסיכולוגית.
בסוף הכל התמסמס... גם בגלל הקורונה וגם כי היא באמת חזרה לעצמה (במקביל לזה שאנחנו ניהלנו איתה שיחות עידוד והרגעה). היא לא הלכה לשום טיפול, וב"ה עכשיו היא במקום אחר לגמרי. (עדיין לפעמים אנחנו חושבים שהיה כדאי שתלך למטפלת הרגשית, אבל כמה עניינים משפחתיים מנעו את זה בינתיים)
למה בעצם סיפרתי את כל זה?
כדי לומר שיש אפשרות שהחברה של הבת שלך לא באמת במצב קשה, ושאולי התערבות יתר רק תפגע בה (הבת שלי ממש נפגעה מההתערבות של ביה"ס, כעסה על המורה במשך תקופה ולא הסכימה לראות את היועצת אפילו במסדרון...)
מצד שני, כמובן אסור להתעלם לגמרי.
אם ההורים של הילדה היו במצב טוב, הייתי אומרת לך לפנות אליהם... אולי האמא בכל זאת במצב סביר בשביל לתמוך בבת שלה?
ואת יכולה בכ"ז לפנות למורה, אבל להזהיר אותה לנהוג ברגישות ולא בלחץ, ולא לערב מיד את כל הצוות אלא לגשש קודם אצל הילדה...
בכל אופן, יישר כוח על האחריות!
המורה הזדעזעה (ובצדק) ופנתה ליועצת של ביה"ס. היועצת פנתה במקביל אלינו ואל הפסיכולוגית של ביה"ס.
זימנו אותנו לפגישה דחופה, ואמרו לנו שהיא צריכה לעבור אבחון לאובדנות ושהיא חייבת להיות מטופלת אצל פסיכולוגית.
הבת שלנו לקחה קשה את ה"הלשנה" הזאת של המורה... ואנחנו - מצד אחד הודינו על העירנות של המורה, מצד שני פחדנו שלקחו את זה קצת יותר מדי רחוק...
בסופו של דבר הפסיכולוגית של ביה"ס עשתה לה אבחון לאובדנות וגילתה שהיא במצב בסדר. בביה"ס ניסו לעזור לנו למצוא פסיכולוגית מתאימה אבל לא הצליחו, ואנחנו מצאנו מטפלת רגשית טובה, אבל לא התחלנו טיפול אצלה כי חששנו שבביה"ס יתעקשו שהיא צריכה פסיכולוגית.
בסוף הכל התמסמס... גם בגלל הקורונה וגם כי היא באמת חזרה לעצמה (במקביל לזה שאנחנו ניהלנו איתה שיחות עידוד והרגעה). היא לא הלכה לשום טיפול, וב"ה עכשיו היא במקום אחר לגמרי. (עדיין לפעמים אנחנו חושבים שהיה כדאי שתלך למטפלת הרגשית, אבל כמה עניינים משפחתיים מנעו את זה בינתיים)
למה בעצם סיפרתי את כל זה?
כדי לומר שיש אפשרות שהחברה של הבת שלך לא באמת במצב קשה, ושאולי התערבות יתר רק תפגע בה (הבת שלי ממש נפגעה מההתערבות של ביה"ס, כעסה על המורה במשך תקופה ולא הסכימה לראות את היועצת אפילו במסדרון...)
מצד שני, כמובן אסור להתעלם לגמרי.
אם ההורים של הילדה היו במצב טוב, הייתי אומרת לך לפנות אליהם... אולי האמא בכל זאת במצב סביר בשביל לתמוך בבת שלה?
ואת יכולה בכ"ז לפנות למורה, אבל להזהיר אותה לנהוג ברגישות ולא בלחץ, ולא לערב מיד את כל הצוות אלא לגשש קודם אצל הילדה...
בכל אופן, יישר כוח על האחריות!
שואלת שוב- יש הבדל בתאריך שמומלץ לקבוע אולטרסאונד ראשוןתחילתהריון
אם זה רופא או טכנאית?
לא, בכל מקרה מומלץ אותו טווח שבועותאני אמא
בין 6-10. זה לא משנה רופא או טכנאית.
תודה רבהתחילתהריון
חוששת שלא יראו טוב בגלל זה וצריך עוד לייתר ביטחון
לי בשבוע 6 ראו דופק אצל רופאה עם מכשיר ישןאני אמא
איזה יופי! תחילת או סוף 6?תחילתהריון
זה היה וגינלי. סוף 6 אני חושבת, לא בטוחה...אני אמא
הבנתי תודהתחילתהריון
זה לא משנה, לשניהם יכול להיות מכשיר חדש או ישן יותרמיקי מאוס
רק קחי בחשבון שאם לא יראו טוב (לא קשור רק למכשיר, אלא בעיקר לשבוע שלך ולמבנה הפנימי) אז ירצו לעשות וגינלי.
אם את לא רוצה להגיע לזה כדאי לקבוע מראש לשבוע 8 או 9
או לקחת בחשבון כשאת בוחרת אם יותר נעים לך וגינלי אצל טכנאית או רופא
את כמובן תמיד יכולה להגיד שאת לא רוצה וגינלי ולבוא שוב אחרי שבוע. מה שתחליטי
אם את לא רוצה להגיע לזה כדאי לקבוע מראש לשבוע 8 או 9
או לקחת בחשבון כשאת בוחרת אם יותר נעים לך וגינלי אצל טכנאית או רופא
את כמובן תמיד יכולה להגיד שאת לא רוצה וגינלי ולבוא שוב אחרי שבוע. מה שתחליטי
לפעמים גם בשבועות מתקדמים יחסית עושים וגינאלי. קחי בחשבוןיעל מהדרום
לק"י
אני אישית מעדיפה לעשות אול' ראשון סביב שבוע 8.
אני אישית מעדיפה לעשות אול' ראשון סביב שבוע 8.
נכון, אבל הסיכוי לבטני עולה. לעיתים נדירות אין ברירה...מיקי מאוס
נראה לי שתמיד הטכנאית עשתה לי וגינאלי באול' הראשוןיעל מהדרום
לק"י
גם כשעשיתי סביב שבוע 8.
גם כשעשיתי סביב שבוע 8.
זה לא אומר שהיה חייב, יש כאלה שישר נוטות לזהמיקי מאוס
יכול להיות שאם היית מבקשת לנסות היו רואים.
ויכול להיות שלא
אני תמיד מבקשת בטני ובד"כ רואים. פעם אחת לא ראו ועשיתי וגינלי ובאמת היה מוקדם מדי לדופק, אחרי שבועיים ראו בבטני דופק ב"ה
ויכול להיות שלא
אני תמיד מבקשת בטני ובד"כ רואים. פעם אחת לא ראו ועשיתי וגינלי ובאמת היה מוקדם מדי לדופק, אחרי שבועיים ראו בבטני דופק ב"ה
נשמע הגיונייעל מהדרום
גם אני תמיד מבקשת בטני וב''ה רואיםאחתפלוס
איזה שבוע הכי מוקדם שביקשת?תחילתהריון
שבוע 6. אבל אני לוקחת בחשבון שלא יראואחתפלוס
ואז אצטרך לבוא שוב.
כי וגינלי אני ממש לא אוהבת
כי וגינלי אני ממש לא אוהבת
אז למה ללכת כל כך מוקדם?אפונה
מלכתחילה אני מעדיפה בשבוע 8אחתפלוסאחרונה
רק שלפעמים רק אז יש תור לרופאה
בלי קשר לוגינאלי/ בטני, אני מעדיפה להגיע סביב שבוע 8יעל מהדרום
לק"י
כי אז רוב הסיכויים שיראו דופק וכל מה שצריך, גם אם היה ביוץ מאוחר.
כי אז רוב הסיכויים שיראו דופק וכל מה שצריך, גם אם היה ביוץ מאוחר.
תודה לשתיכןתחילתהריון
בדכ טכנאיות יותר מנוסות בא"ס של הריון צעירשולה1234
כמובן שיש גם רופאים שיהיו מנוסים יותר מטכנאיות, אבל בד"כ לא..
מבחינת התאריך עצמו זה לא משנה אם זה טכנאית או רופא.
מבחינת התאריך עצמו זה לא משנה אם זה טכנאית או רופא.
אני יותר רוצה בשביל שלא יקרה מצב שלא יראה בגלל מכשור לא טובתחילתהריון
פחות הדיוק נראה לי.
זה לא משנה?
תודה
זה לא משנה?
תודה
אם זה מקום שעושים בו גם סקירות אז המכשיר טוב.שולה1234
אם לא אז זה ממש משתנה. אני חושבת שלרוב לטכנאיות מכשירים טובים יותר מאשר רופאים, החכמה הגדולה לדעת לתפעל את המכשיר.
תודה. לא, רופא רגיל עם מכשיר ישןתחילתהריון
עוקבתLana423
וואו אלו באמת מנות חריגות לתינוק יונק!EBM
https://www.lllisrael.org.il/post/baby-caregiver-nancy
מצרפת מאמר נהדר שאפשר לתת למטפלת לקרוא.
איך המטפלת מאכילה אותו? האם היא יכולה יותר לאט עם הפסקות? הכמויות שאת מתארת שיוצאות בשאיבה בהחלט מספיקים לרוב התינוקות.
מה שאפשר לעשות:
- להניק המון המון כשאתם ביחד
- להתחיל מוצקים אצל המטפלת
מצרפת מאמר נהדר שאפשר לתת למטפלת לקרוא.
איך המטפלת מאכילה אותו? האם היא יכולה יותר לאט עם הפסקות? הכמויות שאת מתארת שיוצאות בשאיבה בהחלט מספיקים לרוב התינוקות.
מה שאפשר לעשות:
- להניק המון המון כשאתם ביחד
- להתחיל מוצקים אצל המטפלת
קודם כל ממש תודהאחת כמוניאחרונה
עבר עריכה על ידי אחת כמוני בתאריך ח' באדר תשפ"ב 07:37
המאמר מרתק וממש חשוב.אני מקווה שהמטפלת תהיה קשובה ופתוחה לקבל,
מנסה לרשום את התינוקת במשרד הפנים, וזה "עושה לי בעיות"...מתואמת
הם מבקשים באתר מלא אמצעי זיהוי, ובאחד מהם יש אפשרות לבחור או במספר כרטיס האשראי, או בטלפון שמזוהה אצל הקופה שלי, או במספר הדרכון הישראלי או בתעודת העולה.
אז אין לי דרכון ותעודת עולה, וגם כרטיס אשראי אין לי (רק לבעלי יש), ואת קופת חולים כללית שבה אני חברה האתר עדיין לא מזהה!
מה אפשר לעשות?
אני יכולה להכניס את מספר האשראי של בעלי בכל זאת?
אוף, למה הם עושים את זה עד כדי כך מסובך...
אז אין לי דרכון ותעודת עולה, וגם כרטיס אשראי אין לי (רק לבעלי יש), ואת קופת חולים כללית שבה אני חברה האתר עדיין לא מזהה!
מה אפשר לעשות?
אני יכולה להכניס את מספר האשראי של בעלי בכל זאת?
אוף, למה הם עושים את זה עד כדי כך מסובך...
מספיק שרק אחד מבני הזוג יעדכן את השםכבת שבעים
והם שולחים ספח לשניכם
נכד ראשון וחמות.. דובר כאן המון אבל עכשיו כנראה תורי..מתלבטת.
אספר בקצרה - ילדתי לפני שבועיים. חמותי מאז מאוד רוצה להגיע לבקר. ביקרו בבית חולים. באו יומיים אחרי שחזרנו מהבית חולים להורים שלי, אחרי כמה ימים שוב.. זה נשמע רע אבל אין לה שובע. כן מבינה שזה הילד של הבן שלה. וזה נכד ראשון וההתרגשות בשיאה כבל מרגיש שהוציאה מהמשוואה פה אותי - היולדת. האמא של התינוק.
היא ממש לוקחת בעלות עליו.. קוראת לו הבן שלי וכאילו באופן מוזר נראה שהיא חושבת שהיא האמא!!
זה דבר אחד שמרתיח אותי אבל אני מנסה להתגבר למרות שזה מעסיק אותי ומעיב לי על המפגשים איתם אבל שותקת (הייתי רוצה להגיד לה "הילד שלך? הנכד שלך את סבתא שלו יש לו אמא" אבל זה לא מכבד. ברגעים האלה מתפללת ומבקשת מה שאני רוצה מה' כי מרגישה שהיא מבזה אותי בטח שעוד לא למדתי בעצמי איך להיות אמא)
השאלה שלי היא כזו - קודם כל כמה פעמים בשבוע דיברתן עם חמותכן בתקופה שאחרי הלידה? היא מצפה שנדבר כמעט כל יום ואין לי לא סבלנות ולא כוחות..
דבר שני, שליחת תמונות - היא מבקשת מבעלי בשיחות איתו שישלח תמונות של התינוק. והרבה פעמים בורח לו מהראש והוא לא שולח. עכשיו בימים הראשונים רציתי באמת לשמח אותה והתחלתי לשלוח לה בעצמי למרות שלא היה לי כוח. אבל כל תגובה הייתה "כמה אני מתגעגעת אני מפספסת את כל הגדילה שלו ואת הגידול שלו" ומראה כאילו כמה כואב לה שהיא לא רואה אותו ולא באה לבקר יותר.. לי זה לא עושה טוב. מספיק קשה לי וכואב לי ואני עייפה ותשושה - אין לי כוחות אליה ולתגובות שלה. היום שלחתי לה תמונה והיא רק נתנה תחושה בתגובה שלה שממש קשה לה עם זה שהיא לא רואה אותו וכמה היא כל היום חושבת עליו. אני מבינה את זה אבל דיי אני האמא שלו אני צריכה את הזמן הזה שניה לנשום ולא לבקר כמה פעמים בשבוע מרגיש שאין לה שובע מבחינתה לבוא כל יום. מרגישה רע שאני אומרת את זה אבל היא לוקחת ממני הרבה אנרגיות. כמה נראה לכן שיהיה בסדר שכבר לא אשלח לה תמונות יותר? רחוק מהעין רחוק מהלב. ככה היא לא תגיד לי כמה היא לא מרגישה סבתא ומפספסת את הגידול שלו בקול מוטרד וכואב. כשאני מוטרדת וכאובה בעצמי!
אבל אז אצטרך כנראה לספוג יחס קר ממנה וגם לזה אין לי עצבים.
יצא לי ארוך למרות שניסיתי לקצר אבל באמת נמאס לי. למה בתוך כל הימים העמוסים (תודה לאל על זה אין תלונות) אני צריכה לחשוב ולהתחשב גם בה כשהיא לא מתחשבת בי?
היא ממש לוקחת בעלות עליו.. קוראת לו הבן שלי וכאילו באופן מוזר נראה שהיא חושבת שהיא האמא!!
זה דבר אחד שמרתיח אותי אבל אני מנסה להתגבר למרות שזה מעסיק אותי ומעיב לי על המפגשים איתם אבל שותקת (הייתי רוצה להגיד לה "הילד שלך? הנכד שלך את סבתא שלו יש לו אמא" אבל זה לא מכבד. ברגעים האלה מתפללת ומבקשת מה שאני רוצה מה' כי מרגישה שהיא מבזה אותי בטח שעוד לא למדתי בעצמי איך להיות אמא)
השאלה שלי היא כזו - קודם כל כמה פעמים בשבוע דיברתן עם חמותכן בתקופה שאחרי הלידה? היא מצפה שנדבר כמעט כל יום ואין לי לא סבלנות ולא כוחות..
דבר שני, שליחת תמונות - היא מבקשת מבעלי בשיחות איתו שישלח תמונות של התינוק. והרבה פעמים בורח לו מהראש והוא לא שולח. עכשיו בימים הראשונים רציתי באמת לשמח אותה והתחלתי לשלוח לה בעצמי למרות שלא היה לי כוח. אבל כל תגובה הייתה "כמה אני מתגעגעת אני מפספסת את כל הגדילה שלו ואת הגידול שלו" ומראה כאילו כמה כואב לה שהיא לא רואה אותו ולא באה לבקר יותר.. לי זה לא עושה טוב. מספיק קשה לי וכואב לי ואני עייפה ותשושה - אין לי כוחות אליה ולתגובות שלה. היום שלחתי לה תמונה והיא רק נתנה תחושה בתגובה שלה שממש קשה לה עם זה שהיא לא רואה אותו וכמה היא כל היום חושבת עליו. אני מבינה את זה אבל דיי אני האמא שלו אני צריכה את הזמן הזה שניה לנשום ולא לבקר כמה פעמים בשבוע מרגיש שאין לה שובע מבחינתה לבוא כל יום. מרגישה רע שאני אומרת את זה אבל היא לוקחת ממני הרבה אנרגיות. כמה נראה לכן שיהיה בסדר שכבר לא אשלח לה תמונות יותר? רחוק מהעין רחוק מהלב. ככה היא לא תגיד לי כמה היא לא מרגישה סבתא ומפספסת את הגידול שלו בקול מוטרד וכואב. כשאני מוטרדת וכאובה בעצמי!
אבל אז אצטרך כנראה לספוג יחס קר ממנה וגם לזה אין לי עצבים.
יצא לי ארוך למרות שניסיתי לקצר אבל באמת נמאס לי. למה בתוך כל הימים העמוסים (תודה לאל על זה אין תלונות) אני צריכה לחשוב ולהתחשב גם בה כשהיא לא מתחשבת בי?
בחיים לא!אנונימית בהו"ל
זה לא שפוי.
לדבר איתה גג אחת לשבוע, תלוי בכוחותייך בלבד! שבעלך יבהיר לה.
את י-ו-ל-ד-ת ! להפחית ביקורים וכל מה שיעזור לך לנוח.
ולמה לא מכובד להגיד את המשפט הזה? דווקא ניסחת עדין.
וואו הייתי יוצאת עליה ,מזל שהיא לא חמותי
לדבר איתה גג אחת לשבוע, תלוי בכוחותייך בלבד! שבעלך יבהיר לה.
את י-ו-ל-ד-ת ! להפחית ביקורים וכל מה שיעזור לך לנוח.
ולמה לא מכובד להגיד את המשפט הזה? דווקא ניסחת עדין.
וואו הייתי יוצאת עליה ,מזל שהיא לא חמותי
קצת בדעה אחרת...מעין אורה
אולי זה בגלל שלא הייתי בתוך הסיטואציה, אבל בכלל לא נשמע לי מעליב שהיא אומרת שהוא הבן שלה.
וואלה מחמאה, איזה כיף שיש לך חמות שאוהבת את הילדים שלך כמו שלה!
ומעבר לזה, אני מאוד מזדהה עם התחושה שלהיות האמא לנכד הראשון זה כולל המון בונוסים וגם קצת בעיות ודברים לא נעימים.
אני גם מוצאת את עצמי מתעקשת על דברים שנראים לי טריוויאלים ושונים מההתנהלות של אנשים אחרים בפורום המשפחתי.
ככלל אני אישית הייתי אומרת לבעלי שאני אחרי לידה, ויש מצב שאני לא הכי שקולה בגלל ההורמונים, המתח והעומס שהגיע בבת אחת. אבל דווקא בגלל זה אני צריכה לנוח יותר ואני חייבת תמיכה שלו והבנה של הסביבה מה סביר לבקש ומה בשום אופן לא.
אני מודה, כשילדתי לא ידעתי לשים את הגבול לפעמים בין הרצון של הסביבה לצורך שלי.
(לדוג' מפגש משפחתי שבוע אחרי הלידה לכבוד בת מצווה שכבר נחגגה והיינו בה)
ברוב הפעמים המוחלט הצטערתי שלא הקשבתי לאינטואיציה שלי ואמרתי לבעלי בעדינות שזה לא אפשרי ושיעביר את המסר בנעימות למשפחה.
להעביר את המסר גם יכול להיות לספר לאמא בדרך אגב שאת ממש כאובה, ונמצאת סביב השעון עם הקטני החדש, וחייבת לישון ולנוח כדי לחזור לעצמך. ושאת מתגעגעת אבל הביקורים והשיחות התכופות ממש מקשים עליך. וכשצריך, חד משמעית לומר: אמא היינו שמחים מאוד שתבואי, אבל אנחנו זקוקים למנוחה והמצב כרגע לא מאפשר.
את בראש ובראשונה צריכה להתאושש מהלידהבת 30
ולכן צריכה לנסות לנטרל כל מה שמעמיס עלייך.
את יכולה לשלוח לה תמונות פעם פעמים בשבוע, באופן קבוע. ולהתעלם מהתגובות או לבקש מבעלך
שלא ישכח לשלוח.
את יכולה להגיב ''לא...את סבתא נהדרת...ואת רואה אותו המון והכל בסדר'' וככה את גם מבהירה מה המקום שלה בעסק.
מבחינת לדבר איתה? למה את צריכה? תתקשרי לפני שבת להגיד שבת שלום. מעבר לזה, שבכלל ידבר איתה. פשוט אל תעני ואם היא שואלת תגידי לה שאת ישנה כי את מאוד עייפה וכאובה.
את יכולה לשלוח לה תמונות פעם פעמים בשבוע, באופן קבוע. ולהתעלם מהתגובות או לבקש מבעלך
שלא ישכח לשלוח.
את יכולה להגיב ''לא...את סבתא נהדרת...ואת רואה אותו המון והכל בסדר'' וככה את גם מבהירה מה המקום שלה בעסק.
מבחינת לדבר איתה? למה את צריכה? תתקשרי לפני שבת להגיד שבת שלום. מעבר לזה, שבכלל ידבר איתה. פשוט אל תעני ואם היא שואלת תגידי לה שאת ישנה כי את מאוד עייפה וכאובה.
איזה פשאלההמקורית
הבן שלי עאלק-
לגמרי איבדה פרופורציה
לדעתי, בדיוק בנקודת הזמן הזו את צריכה להציב את הגבול לפני שזה ייצא מפרופורציה
מבינה את ההתלהבות לראות אותו, זה באמת משמח נכד ראשון, אבל צריך לעזור לה להירגע
כן הייתי שולחת תמונה פעם בכמה ימים, נגיד פעמיים בשבוע גג, ולא מתייחסת למה שהיא כותבת אחרכך, מגיבה אחרי הרבה זמן בטענה שלא ראית או לא הספקת עד שהיה כבר מאוחר וכו.. זה יעזור לך למתן את התגובה שלך אליה וגם לענות בצורה שלא תאכיל את המפלצת, כי 'אני מפספסת את כל הגדילה שלו' לילד שרק בן שבועיים.. נו, הבנת
מנגד, חשוב לי לומר שלדעתי ברגע שאת מרגישה שאת יכולה - כן צריך לאפשר לה לראות אותו. תתאוששי תתחזקי ותאפשרי גם לה ליהנות מהרכש החדש במשפחה, אבל לשים לב שאם היא שוב מגזימה בתגובות אז שבעלך יהיה קשוב אלייך ויעזור עם זה בזמן. אם כבר להגיב לזה אז רק הוא
לגמרי איבדה פרופורציה
לדעתי, בדיוק בנקודת הזמן הזו את צריכה להציב את הגבול לפני שזה ייצא מפרופורציה
מבינה את ההתלהבות לראות אותו, זה באמת משמח נכד ראשון, אבל צריך לעזור לה להירגע
כן הייתי שולחת תמונה פעם בכמה ימים, נגיד פעמיים בשבוע גג, ולא מתייחסת למה שהיא כותבת אחרכך, מגיבה אחרי הרבה זמן בטענה שלא ראית או לא הספקת עד שהיה כבר מאוחר וכו.. זה יעזור לך למתן את התגובה שלך אליה וגם לענות בצורה שלא תאכיל את המפלצת, כי 'אני מפספסת את כל הגדילה שלו' לילד שרק בן שבועיים.. נו, הבנת
מנגד, חשוב לי לומר שלדעתי ברגע שאת מרגישה שאת יכולה - כן צריך לאפשר לה לראות אותו. תתאוששי תתחזקי ותאפשרי גם לה ליהנות מהרכש החדש במשפחה, אבל לשים לב שאם היא שוב מגזימה בתגובות אז שבעלך יהיה קשוב אלייך ויעזור עם זה בזמן. אם כבר להגיב לזה אז רק הוא
שברת אותי מצחוק ... חחחחחחח פשאלה אני חולה על המילה הזאתהשלך על ה' יהבך
היי את יולדת!!משמעת עצמית
מה זה שבועיים אחרי לידה?
כבודה במקומה מונח!
את לא חייבת כלום! כלום!
אם בעלך רוצה לשלוח תמונות - הוא מוזמן!
אם בא לך - תשלחי
לא בא לך או לא עיף.לך התגובה שלה - אל תשלחי.
היא מגזימה ממש!
מה יש לפספס בתינוק בן שבועיים?
את לא אמורה לעבוד בלבדר אותה!
את חייבת בכבודה
וכדאי לשמור יך יחסים טובים
אבל לא על חשבון הבריאות, הכוחות והרוגע שלך!
כבודה במקומה מונח!
את לא חייבת כלום! כלום!
אם בעלך רוצה לשלוח תמונות - הוא מוזמן!
אם בא לך - תשלחי
לא בא לך או לא עיף.לך התגובה שלה - אל תשלחי.
היא מגזימה ממש!
מה יש לפספס בתינוק בן שבועיים?
את לא אמורה לעבוד בלבדר אותה!
את חייבת בכבודה
וכדאי לשמור יך יחסים טובים
אבל לא על חשבון הבריאות, הכוחות והרוגע שלך!
אוי זה מכה.שיח סוד
אצל חמותי היא נכדה 9, אבל ראשונה מהבן הקטן.
אני לא מדברת איתה בכלל... בעלי מדבר 3 פעמים בשבוע ומספר לה מה איתה. וכשאנחנו שולחים תמונות "אל תשלחו לי תמונות אם אתם לא באים, לא עוזר לי" (בקטע מעצבן ונעלב היא אומרת את זה)
ואז כשבאים היא הולכת לישון כל השבת ובכלל לא משחקת או שומרת עליה.
קבענו, פעם בחודש וחצי חודשיים מבקרים.
ועזבי שזה חתיכת נסיעה בכלל...
וזהו, לא מערבת אותה. כמו שכתבת, רחוק מהעין רחוק מהלב..
שבעלך ידבר איתה אם צריך. את אחרי לידה, את האמא של הילד, את קובעת.
ואם חמותך היא מועקה ולא עזרה (כי יש כאלו שבאמת טוב שהן ליד) אז ביי שלום.
אני לא מדברת איתה בכלל... בעלי מדבר 3 פעמים בשבוע ומספר לה מה איתה. וכשאנחנו שולחים תמונות "אל תשלחו לי תמונות אם אתם לא באים, לא עוזר לי" (בקטע מעצבן ונעלב היא אומרת את זה)
ואז כשבאים היא הולכת לישון כל השבת ובכלל לא משחקת או שומרת עליה.
קבענו, פעם בחודש וחצי חודשיים מבקרים.
ועזבי שזה חתיכת נסיעה בכלל...
וזהו, לא מערבת אותה. כמו שכתבת, רחוק מהעין רחוק מהלב..
שבעלך ידבר איתה אם צריך. את אחרי לידה, את האמא של הילד, את קובעת.
ואם חמותך היא מועקה ולא עזרה (כי יש כאלו שבאמת טוב שהן ליד) אז ביי שלום.
וואי, היא בלתי אפשרית.ציפיה.
מה זה "מפספסת את הגידול שלו"???
הוא בן שבועיים.
אם את לא יכולה להגיב לה (כי את אחרי לידה וכי זו לא אמא שלך), בעלך צריך להעמיד אותה במקום.
את שבועיים אחרי לידה, את צריכה לנוח. את צריכה ללמוד את התינוק החדש והמקסים שהגיע אליך. ללמוד את עצמך כאמא. ללמוד את עצמך אחרי השינוי הזה.
לבוא כל יום? היא לא נורמלית!
הוא בן שבועיים.
אם את לא יכולה להגיב לה (כי את אחרי לידה וכי זו לא אמא שלך), בעלך צריך להעמיד אותה במקום.
את שבועיים אחרי לידה, את צריכה לנוח. את צריכה ללמוד את התינוק החדש והמקסים שהגיע אליך. ללמוד את עצמך כאמא. ללמוד את עצמך אחרי השינוי הזה.
לבוא כל יום? היא לא נורמלית!
אחותי תהיה חזקה!חדשה כאן 1
מזל טוב❤️
את אחרי לידה את תשושה עייפה הורמונלית כל מה שתגידי את צודקת!
אבל אם הייתה לי חמה כזאת הייתי נעזרת בה בכיף! קובעת שתבוא שמתאים לך מקציבה זמן שעה שעתיים שלוש מתקתקת את עצמי מקלחת לישון לנוח ציפורניים בית אוכל טעים כל מה שאת רגילה לעשות בנתיים הילד לידך בידיים טובות את עושה את מה שאת צריכה והיא נהנהת מהזמן עם הנכד..הלוואי עלי !!! על התגובה שהיא אמא שלו באופן אישי הייתי עונה ואומרת לה בחיוך x את
סבתוש אני אמא של הנסיך שלי
מהיום שילדתי לא זכיתי עד היום לשום עזרה או התעניינות .. פעם אחת לא שמעתי את אחד הצדדים אומר לעצמו איזה באסה אני מפסיד את הכיף עם הנכדה אני מתגעגע ואי כמה זמן לא נפגשנו. עכשיו את אחרי לידה.. זה באמת מעצבן שחופרים ככה כי את צריכה זמן לעכל אבל אלרי שמתרגלים זה כיף.. זה ממש באסה מי שאין לה את התמיכה הזאת מהמשפחות תבין ולכן לצערי הדרדרתי לדכאון.. בקיצור מה שניסיתי להגיד אחרי הפריקה שלי זה שתעשי מהלימון לימונדה🤣
את אחרי לידה את תשושה עייפה הורמונלית כל מה שתגידי את צודקת!
אבל אם הייתה לי חמה כזאת הייתי נעזרת בה בכיף! קובעת שתבוא שמתאים לך מקציבה זמן שעה שעתיים שלוש מתקתקת את עצמי מקלחת לישון לנוח ציפורניים בית אוכל טעים כל מה שאת רגילה לעשות בנתיים הילד לידך בידיים טובות את עושה את מה שאת צריכה והיא נהנהת מהזמן עם הנכד..הלוואי עלי !!! על התגובה שהיא אמא שלו באופן אישי הייתי עונה ואומרת לה בחיוך x את
סבתוש אני אמא של הנסיך שלי
מהיום שילדתי לא זכיתי עד היום לשום עזרה או התעניינות .. פעם אחת לא שמעתי את אחד הצדדים אומר לעצמו איזה באסה אני מפסיד את הכיף עם הנכדה אני מתגעגע ואי כמה זמן לא נפגשנו. עכשיו את אחרי לידה.. זה באמת מעצבן שחופרים ככה כי את צריכה זמן לעכל אבל אלרי שמתרגלים זה כיף.. זה ממש באסה מי שאין לה את התמיכה הזאת מהמשפחות תבין ולכן לצערי הדרדרתי לדכאון.. בקיצור מה שניסיתי להגיד אחרי הפריקה שלי זה שתעשי מהלימון לימונדה🤣
מזכירה מאוד את חמותי שתהיה בריאהבתי 123
נראה לי שדברתי עליה פה רבות. אנחנו נשואים כבר די הרבה שנים ובהתחלה זה היה מאוד קשה. ועם כל לידה זה הלך והחמיר. וממש כמו שאת מתארת מבחינתה אלו הילדים שלה ואני רק מפריעה באמצע. ואם לא הייתי עונה לטלפון שלה זה אח"כ פרצופים ומצפון ובכי על כמה היא לא רואה מספיק את הנכדים (למרות שאובייקטיבית זה לא נכון)
מה שעזר לי זה להבין שהבעיה היא אצלה ובחיים לא אצליח לתקן את זה וזה גם לא תפקידי אפילו שכן הייתי רוצה יחסים אחרים איתה.
אז לא משנה כמה ניסיתי כן לבוא לקראתה היא נהייתה עוד יותר גרוע והדרישות שלה נהיו עוד יותר מוגזמות.
לקח לי זמן להבין שהיא מקנאה ושזה כואב לה. לקחתי לה את הבן האהוב.
אז פשוט שמתי גבול ברור את הגבול הסביר והנורמלי שאני מרגישה איתו נוח.
רוב הקשר שלי איתם הוא דרך בעלי ולא באופן ישיר. ונראה לי שגם לה הרבה יותר נוח ככה שאני מרוחקת (למרות שגם על זה היא מתלוננת כמובן חחח אני מקווה שאחרי ככ הרבה זמן היא כבר התרגלה)
מה שעזר לי זה להבין שהבעיה היא אצלה ובחיים לא אצליח לתקן את זה וזה גם לא תפקידי אפילו שכן הייתי רוצה יחסים אחרים איתה.
אז לא משנה כמה ניסיתי כן לבוא לקראתה היא נהייתה עוד יותר גרוע והדרישות שלה נהיו עוד יותר מוגזמות.
לקח לי זמן להבין שהיא מקנאה ושזה כואב לה. לקחתי לה את הבן האהוב.
אז פשוט שמתי גבול ברור את הגבול הסביר והנורמלי שאני מרגישה איתו נוח.
רוב הקשר שלי איתם הוא דרך בעלי ולא באופן ישיר. ונראה לי שגם לה הרבה יותר נוח ככה שאני מרוחקת (למרות שגם על זה היא מתלוננת כמובן חחח אני מקווה שאחרי ככ הרבה זמן היא כבר התרגלה)
את אחרי לידה את חייבת את המנוחה והשלווה שלך לכן..רויטל.
עדיף לא להתקשר רק שבעלך יתקשר,
אם היא תתקשר תעני לה כמו שאת רגילה
יפה ומכובד,אבל תדעי לך עם הזמן זה יורד להם
כל האובססיה הזאת,גם תגידי לבעלך שלפעמים
את שמה את הפלאפון על שקט כי את צריכה מנוחה,
המון המון מזל טוב אמן.
יש לי שאלת נצלוש קצת, אם לא מתאים לך לענות את מוזמנת להתעלםחמדמדה
היא היתה 'נכנסת לך לחיים' גם לפני הלידה?
כי גם אצלינו זה יהיה בעזרת ה' נכד/ה ראשון מהצד של בעלי
היום הקשר שלי עם חמותי אחלה, היא לא חטטנית או נדחפת או משו
אבל מענין אותי אם אחחרי הלידה כולן נהיות מפלצות🤭🙈
חחח לא כולם יש כאלה שלא מזיז להן, זה בדוק.רויטל.
לא כי היא נורא מלהבת מההריוןחמדמדה
שתהיה בריאה היא ילדה 10 והקטנה שלה בת 3 סה"כ (ובעלי בן 25!!)
אז אני תוהה לעצמי😅
גם בעלי בכור מתוך 10 בלי עין הרעחצילוש
כשהקטנה בת 5 ומתחתיה עוד ילדי אומנה.. וחמותי ממש לא מנכסת את הבן שלי לעצמה, כן מאוד מתלהבת ממנו, קונה לו מתנות, אבל ממש לא רכושנית או משהו כזה. לי קצת היה קשה בהתחלה שנגיד בלי לשאול אותי היא הייתה מלבישה לו עוד שכבה "כי קר לו" כשאני יודעת שממש אין צורך ולא קר, או שמחלקת תורנות בין הילדים שמבקשים להרים אותו, וכאילו הם מבקשים ממנה "רשות", כשבעצם צריכים לבקש ממני או מבעלי.. אבל זה כאילו מזה שהבית שלה מלא בילדים והיא מרגישה קצת אחריות כמו גננת כזה, וכי יש לה ניסיון.. אבל בעלי הבהיר לה שאני האמא ואני יודעת וכו', ומאז לא נרשמו בעיות..
הבינותי. תודה!!!חמדמדה
תשמעי, מציעה מבט קצת אחרשחרית*
א. לא נשמע לי רע תדירות הביקורים. זה הנכד שלה. ועוד נכד ראשון, טבעי שהיא מתלהבת.
את לא צריכה להיות נוכחת, או לארח אותה. בעלך יכול להראות לה את התינוק ואת תנוחי בחדר, דווקא הזדמנות מצויינת שתלכי להשלים קצת שעות שינה.
ב. שיחות טלפוניות עם חמותי זה באחריות בעלי ולא באחריותי. שחררי מעליך ושבעלך ידבר איתה כמה שמתאים לו ולה. ואם זה לא מספיק בשבילה, שימצא הוא את הפתרונות.
ג. לא רואה פסול בזה שהיא אומרת- איך אני מפספסת את הגדילה שלו. זה ביטוי לכך שהיא מתגעגעת אליו. אפשר בהחלט לקרוא אותו גם בתור- איך אתם לא מזמינים אותי כל יום לבוא ולראות אותו, אבל אני קוראת את זה במשמעות יותר רגועה.
לכן גם לא הייתי עושה חרם תמונות. לא יודעת אם הייתי שולחת כל יום, אבל בהחלט כמה פעמים בשבוע. זה משמח אותה, למה לא.
ד. בגדול שחררי מעליך את האינטרקציה איתה, שבעלך ידבר איתה, יארח אותה, יסביר לה, יתווך מולה והכל. זה לא תפקידך בכלל לא בשגרה ובטח לא אחרי לידה.
ה. וטיפ אחרון שמאוד עוזר לי ליחסי כלה-חמות- הרבה פעמים את ההורים שלנו אנחנו שופטים פחות בחומרה מאשר את החמים שלנו. אז אם אמא שלך היתה מבקשת תמונה בכל יום, או אומרת שהיא מפסידה את כל הגדילה, היית מרגישה אותו דבר? היא גם אמא, של בעלך.
ו. ועם כל זה מבינה לגמרי שאחרי לידה ובטח ראשונה זה מאוד מאוד קשה. אני כותבת לך את התובנות שלי והם באו אחרי חמש לידות ואחרי מעל עשור של שנות נישואים ויחסים עם חמותי (שעברו מורדות ועליות). אין ספק שבמצב שלך ובסטטוס שלך הייתי מרגישה אותו דבר. ובכל זאת, אולי הסתכלות נוספת תעזור.
חיבוק גדול, יקרה, מזל טוב והתאוששות קלה ומהירה!
את לא צריכה להיות נוכחת, או לארח אותה. בעלך יכול להראות לה את התינוק ואת תנוחי בחדר, דווקא הזדמנות מצויינת שתלכי להשלים קצת שעות שינה.
ב. שיחות טלפוניות עם חמותי זה באחריות בעלי ולא באחריותי. שחררי מעליך ושבעלך ידבר איתה כמה שמתאים לו ולה. ואם זה לא מספיק בשבילה, שימצא הוא את הפתרונות.
ג. לא רואה פסול בזה שהיא אומרת- איך אני מפספסת את הגדילה שלו. זה ביטוי לכך שהיא מתגעגעת אליו. אפשר בהחלט לקרוא אותו גם בתור- איך אתם לא מזמינים אותי כל יום לבוא ולראות אותו, אבל אני קוראת את זה במשמעות יותר רגועה.
לכן גם לא הייתי עושה חרם תמונות. לא יודעת אם הייתי שולחת כל יום, אבל בהחלט כמה פעמים בשבוע. זה משמח אותה, למה לא.
ד. בגדול שחררי מעליך את האינטרקציה איתה, שבעלך ידבר איתה, יארח אותה, יסביר לה, יתווך מולה והכל. זה לא תפקידך בכלל לא בשגרה ובטח לא אחרי לידה.
ה. וטיפ אחרון שמאוד עוזר לי ליחסי כלה-חמות- הרבה פעמים את ההורים שלנו אנחנו שופטים פחות בחומרה מאשר את החמים שלנו. אז אם אמא שלך היתה מבקשת תמונה בכל יום, או אומרת שהיא מפסידה את כל הגדילה, היית מרגישה אותו דבר? היא גם אמא, של בעלך.
ו. ועם כל זה מבינה לגמרי שאחרי לידה ובטח ראשונה זה מאוד מאוד קשה. אני כותבת לך את התובנות שלי והם באו אחרי חמש לידות ואחרי מעל עשור של שנות נישואים ויחסים עם חמותי (שעברו מורדות ועליות). אין ספק שבמצב שלך ובסטטוס שלך הייתי מרגישה אותו דבר. ובכל זאת, אולי הסתכלות נוספת תעזור.
חיבוק גדול, יקרה, מזל טוב והתאוששות קלה ומהירה!
כל מילה בסלעמאמינה בטוב
יתכן וזה באמת נשמע מאוד קשה מיד אחרי לידה ראשונה שהיא "מטרידה" אותך, אבל אם המצב הוא שהיא לא חמות רעה, סביר להניח שהיא באמת מתרגשת כי זה נכד ראשון שלה.
תני לה את הכיף והזכות הזו, למה לא. בדיוק כמו שנרשמו מעלי.. בטוח שאם זו היתה אמא שלך היית נותנת לה לטפל ולראות את הילד בכל זמן שתרצה.
אם את מרגישה שזה כבר באמת חונק, אל תהי זמינה כל הזמן. מותר לך. ואפשר להגיב אחרי יום פלוס הנחמדות ולכתוב לה שאת עדיין ההתאוששות ותשמחי להזמין אותה כשנוח לכם ותרגישי יותר טוב וככה גם יותר תשמחי בביקורים שלה. תני לה להבין לבד שזה מעיק קצת.
אבל ליצור מרחק זה חבל. נכד ראשון וכל החיים עוד לפניך. אם את לא גרה בסמיכות אליה ככה שיש מצב שהיא תוכל לקפוץ כל פעם שמתחשק לה. אז למה לצאת נגד?
אני נשואה כמעט 2 עשורים ויכולה להגיד לך שיחיסי חמות וכלה זה יכול להיות זכות. גם לי בהתחלה היה קשה עם חמותי והיום אני דווקא אוהבת אותה. שהילדים גדלו וגדלים עדיין למדתי לראות שיש לה רצון טוב פשוט אנחנו שונות וזה לא בהכרח רע. פשוט לדעת לשים גבולות בצורה מכבד היא תמיד תהיה אמא של בעלך...
ויכולה להגיד לך שהיום כשחמותי לא צעירה ופחות מעניין אותה לבוא לבקר את הנכדים ולראות אותם זה כואב...
אז אני מדי פעם עושה איתה שיחת ווצאפ עם הילדים ושולחת תמונות לשמח אותה...
ובעיקר לומדת מזה לזכור איך להתנהג בתור חמות לכלות שלי בעתיד...
תני לה את הכיף והזכות הזו, למה לא. בדיוק כמו שנרשמו מעלי.. בטוח שאם זו היתה אמא שלך היית נותנת לה לטפל ולראות את הילד בכל זמן שתרצה.
אם את מרגישה שזה כבר באמת חונק, אל תהי זמינה כל הזמן. מותר לך. ואפשר להגיב אחרי יום פלוס הנחמדות ולכתוב לה שאת עדיין ההתאוששות ותשמחי להזמין אותה כשנוח לכם ותרגישי יותר טוב וככה גם יותר תשמחי בביקורים שלה. תני לה להבין לבד שזה מעיק קצת.
אבל ליצור מרחק זה חבל. נכד ראשון וכל החיים עוד לפניך. אם את לא גרה בסמיכות אליה ככה שיש מצב שהיא תוכל לקפוץ כל פעם שמתחשק לה. אז למה לצאת נגד?
אני נשואה כמעט 2 עשורים ויכולה להגיד לך שיחיסי חמות וכלה זה יכול להיות זכות. גם לי בהתחלה היה קשה עם חמותי והיום אני דווקא אוהבת אותה. שהילדים גדלו וגדלים עדיין למדתי לראות שיש לה רצון טוב פשוט אנחנו שונות וזה לא בהכרח רע. פשוט לדעת לשים גבולות בצורה מכבד היא תמיד תהיה אמא של בעלך...
ויכולה להגיד לך שהיום כשחמותי לא צעירה ופחות מעניין אותה לבוא לבקר את הנכדים ולראות אותם זה כואב...
אז אני מדי פעם עושה איתה שיחת ווצאפ עם הילדים ושולחת תמונות לשמח אותה...
ובעיקר לומדת מזה לזכור איך להתנהג בתור חמות לכלות שלי בעתיד...
הייתי מעבירה לבעלי את כל האחריות על אמא שלו כרגע...סופי123
שתתאם איתו את הביקורים, שתספר לו על הגעגועים שלה ושתבקש ממנו תמונות. מעבר לעובדה שהוא הבן שלה ואבא של התינוק אז ראוי שהוא יתווך בניהם אם זה עול, את גם יולדת וצריכה עכשיו לנוח.
לא הייתי מתרגשת יותר מידי משטויות שהיא אומרת אבל, גם אם היא תקרא לו הבן שלה לנצח זה לא יהפוך אותה לאמא שלו. אז מה אכפת לך.
לא הייתי מתרגשת יותר מידי משטויות שהיא אומרת אבל, גם אם היא תקרא לו הבן שלה לנצח זה לא יהפוך אותה לאמא שלו. אז מה אכפת לך.
לדעתי אל תתרגשי ממה שהיא כותבת בתגובהים...
את לוקחת את זה אישית ומפרשת את זה כאילו היא לוקחת את הילד ממך אבל זה כנראה לא נכון.
אני שולחת לחמה שלי תמונות והלוואי והיו באים לראות את הילדים. הם אף פעם לא ראו אותם פיזית.
לא חושבת שגם כדאי להתרגש מזה שקוראת לו הילד שלי. לא נשמע לי כאילו היא האמא שלו, אלא שהיא אוהבת אותו ואומרת הילד שלי. כמו שהבן שלי אומר הכלב שלי לבובת הכלב האהובה שלו..
בקיצור עדיף להרפות ולהתרכז בהחלמה שלך
אני שולחת לחמה שלי תמונות והלוואי והיו באים לראות את הילדים. הם אף פעם לא ראו אותם פיזית.
לא חושבת שגם כדאי להתרגש מזה שקוראת לו הילד שלי. לא נשמע לי כאילו היא האמא שלו, אלא שהיא אוהבת אותו ואומרת הילד שלי. כמו שהבן שלי אומר הכלב שלי לבובת הכלב האהובה שלו..
בקיצור עדיף להרפות ולהתרכז בהחלמה שלך
קודם חיבוק את רק שבועיים אחרי לידה וכמה הספקת לחוות...עטרת בעלה
הכל עדיין כ"כ קשה ולא רגיל וגופנית עוד מתאוששים, לא פשוט בכלל אז קודם מזדהה💕.
שנית אני מסכימה עם זה שצריך לתת לה גבולות אבל אני חושבת שיעזור לך מודעות למה חמותך מתנהגת ככה... לי לקח הרבה זמן לשחרר ולסלוח ולאפשר ועדיין להישאר אני שלימה בליבי ויודעת שאני בסדר גמור, זה עניין שלה הרצון אובר הזה להיות מעורבת ולטפל...
ולמה אני מתכוונת... רק בטיפול הבנתי שבעצם העשייה, של חמותי היא מרצון למשמעות ועוד יותר מזה - צורך בקיימות! כאילו אם אני לא מעורבת/עוזרת/מטפלת התינוק, כאילו אין סיבה/משמעות לקיומי, זה בעיה עמוקה אצלה אבל צריך להבין שזה לא מרצון רע אלא מרצון להרגיש משמעותית ובכלל בעלת זכות קיום. אם היא לא מתעניינת אפילו בתינוק אז מה המשמעות לקיומה כסבתא?? תשימי לב לצער שלה שהיא לא נמצאת מספיק בגידולו, כאילו אין משמעות אליה אם היא לא נמצאת פיזית... זה צורך וקושי רציני שלה ותצטרכו לראות איך אתם מתנהלים עם זה, אנחנו באמת לא מגיעים הרבה אליהם זה עשוי להיות חונק...
מקווה שהבנת קצת למה התכוונתי וכמה זה עמוק ומשמעותי לה, ואם את רואה שאת לא מצליחה להתעלות לבד מעל זה זו לא בושה לפנות לטיפול ממש, גם כדי לבנות לעצמך חוסן שעוזר לא להתפעל מכל מילה ויציאה שלה ובכלל לחוסן בחיים.
בהצלחה רבה
שנית אני מסכימה עם זה שצריך לתת לה גבולות אבל אני חושבת שיעזור לך מודעות למה חמותך מתנהגת ככה... לי לקח הרבה זמן לשחרר ולסלוח ולאפשר ועדיין להישאר אני שלימה בליבי ויודעת שאני בסדר גמור, זה עניין שלה הרצון אובר הזה להיות מעורבת ולטפל...
ולמה אני מתכוונת... רק בטיפול הבנתי שבעצם העשייה, של חמותי היא מרצון למשמעות ועוד יותר מזה - צורך בקיימות! כאילו אם אני לא מעורבת/עוזרת/מטפלת התינוק, כאילו אין סיבה/משמעות לקיומי, זה בעיה עמוקה אצלה אבל צריך להבין שזה לא מרצון רע אלא מרצון להרגיש משמעותית ובכלל בעלת זכות קיום. אם היא לא מתעניינת אפילו בתינוק אז מה המשמעות לקיומה כסבתא?? תשימי לב לצער שלה שהיא לא נמצאת מספיק בגידולו, כאילו אין משמעות אליה אם היא לא נמצאת פיזית... זה צורך וקושי רציני שלה ותצטרכו לראות איך אתם מתנהלים עם זה, אנחנו באמת לא מגיעים הרבה אליהם זה עשוי להיות חונק...
מקווה שהבנת קצת למה התכוונתי וכמה זה עמוק ומשמעותי לה, ואם את רואה שאת לא מצליחה להתעלות לבד מעל זה זו לא בושה לפנות לטיפול ממש, גם כדי לבנות לעצמך חוסן שעוזר לא להתפעל מכל מילה ויציאה שלה ובכלל לחוסן בחיים.
בהצלחה רבה
כתבו לך כאן דברים יפים ונכוניםקפה הפוך
רק רוצה לחזק אותך - את עכשיו צריכה להתאושש מהלידה. זאת תקופה מאד לא פשוטה, הרבה כאבים, ובכי, הורמונים, ועייפות, וטיפול בתינוק מתוק. את ובעלך צריכים להתרכז בך. כי את העולם של התינוק והוא צריך עולם שמח שטוב לו.
מה שעושה לך טוב. תנוחי. תצברי כוחות. תשקיעי אנרגיה בך ובתינוק.
התחושה שאין לך כוח לאף אחד בעולם כל כך מוכרת!
ולדעתי - בעלך עכשיו צריך לקחת פיקוד, ולעמוד מול אמא שלו. להסביר לה שכואב לך ואת מתאוששת מהלידה, ולא מתאים שתבוא לבקר, ואתם הייתם מאד שמחים אבל קשה עכשיו. הוא צריך להקפיד לשלוח לה תמונות ולצלם בעצמו. זה תפקידו כרגע בדיוק כמו שהתפקיד שלך לטפל בתינוק (להניק אם את מניקה וכו') ולטפל בעצמך.
הרבה חיבוקים וכוחות ומזל טוב!
מעניין מתי פתאום קורה המעבר הזה, מהמחשבות עלוזאת הברכה
החמות והקשיים איתה,
למחשבות שבע"ה מתישהו לא רחוק גם אני אהיה חמות,
ואיך אתמודד עם זה.
לא קל להכניס אנשים זרים (כלות וחתנים) למשפחה המצומצמת שלי, ולדעת בדיוק איך להתנהג איתם.
נגיד, הפותחת יכולה לחשוב שכשהיא תהיה חמות היא לא תתקשר כל יומיים, אבל אולי דווקא הכלה שלה תיפגע שלא מספיק מתייחסים..
נראה לי שצריך כמה שיותר להרגיש כבוד
למחשבות שבע"ה מתישהו לא רחוק גם אני אהיה חמות,
ואיך אתמודד עם זה.
לא קל להכניס אנשים זרים (כלות וחתנים) למשפחה המצומצמת שלי, ולדעת בדיוק איך להתנהג איתם.
נגיד, הפותחת יכולה לחשוב שכשהיא תהיה חמות היא לא תתקשר כל יומיים, אבל אולי דווקא הכלה שלה תיפגע שלא מספיק מתייחסים..
נראה לי שצריך כמה שיותר להרגיש כבוד
ממש מסכימהרקלתשוהנאחרונה
לכן העיקר העיקר זה עין טובה
אחר כך זה כל הפתרונות
קודם לנסות להבין את המניע הטוב מאחורי המעשה גם אם המעשה עצמו לא מתאים לי.
אחר כך זה כל הפתרונות
קודם לנסות להבין את המניע הטוב מאחורי המעשה גם אם המעשה עצמו לא מתאים לי.
אני קורסת אין בי כוחות אני כל היום שומעת רק את הבכי והייללותanonimit48
שלו.
וברור שהוא סובל הלב שלי יוצא אליו אני פשוט לא מבינה מה עוד אני יכולה לעשות
אני מחבקת
נותנת מאכלים טעימים
מנסה לשחק לשעשע
בעלי קרא לו ספר
וכמובן כל התרופות והוא עוד על נובימול
ולא מספיק לבכות.
כן הןא עייף מאוד
וכל הזמן השינה שלו נקטעת
הוא כל הזמן רןצה למקום אחר
והוא על נובימול
וסטרואידים
ואינהלציה
וג׳נג׳יגל כי גם בנוסף לכל כןאבות לו השיניים
וכל הבית הפוך בלטגן מלוכלך והעלי לומד למבחן
הוא סידר קצת את המטבח אבל הכנתי ארוחת ערב ושוב הכל בלאגן
ואמא שלי היתה אצלנו והבייבי לט רצה להיןת אצלה דקה...
קיצר הצילו.
וברור שהוא סובל הלב שלי יוצא אליו אני פשוט לא מבינה מה עוד אני יכולה לעשות
אני מחבקת
נותנת מאכלים טעימים
מנסה לשחק לשעשע
בעלי קרא לו ספר
וכמובן כל התרופות והוא עוד על נובימול
ולא מספיק לבכות.
כן הןא עייף מאוד
וכל הזמן השינה שלו נקטעת
הוא כל הזמן רןצה למקום אחר
והוא על נובימול
וסטרואידים
ואינהלציה
וג׳נג׳יגל כי גם בנוסף לכל כןאבות לו השיניים
וכל הבית הפוך בלטגן מלוכלך והעלי לומד למבחן
הוא סידר קצת את המטבח אבל הכנתי ארוחת ערב ושוב הכל בלאגן
ואמא שלי היתה אצלנו והבייבי לט רצה להיןת אצלה דקה...
קיצר הצילו.
אוי אוי אוי כמה קשה ומתיששמתחדשת11
חיבוק גדול גדול💞💞💞 מחר יום חדש♥️🙏
וואי וואי כמה שאני מזדהה!!פשיטא
אנחנו מוירוס לוירוס. וכל וירוס מחדש זה פשוט סיוט!! רק להיות סביב זה כל היום. ממש ממש ממש קשה!
יש משהו שאת יכולה להקל על עצמך בו?
להזמין מישהי שתעזור לך עם ניקיון? להזמין אוכל מבחוץ?
חיבוק.
זה עובר בסוף, מבטיחה לך..
יש משהו שאת יכולה להקל על עצמך בו?
להזמין מישהי שתעזור לך עם ניקיון? להזמין אוכל מבחוץ?
חיבוק.
זה עובר בסוף, מבטיחה לך..
וואו קשוח, בטח התערבבה לו העייפות עם הקושיהמקורית
שהוא לא מרגיש טוב..
אם הוא מעל חצי שנה תנסי לתת נורופן נוזלי. הוא משפיע ממש אחרת, הנובימול חלש לידו
אם הוא מעל חצי שנה תנסי לתת נורופן נוזלי. הוא משפיע ממש אחרת, הנובימול חלש לידו
כדאי לתת ? הוא קיבל נובימול לפני שעתיים בערךanonimit48
אני יודעת שאפשרהמקורית
תחכי עוד שעה ליתר ביטחון אם בא לך, או שתתיעצי עם אחיות בקופה או משו, אבל אני יודעת שמותר לשלב לסירוגין אקמול ואיבופרופן שזה הרכיבים של הנובימול והנורופן.
אין בעיה לשלב. אבל אם הוא בלי חוםאורוש3אחרונה
לא הייתי עושה את זה האמת.
נשמע ממש קשה. חיבוק לך @anonimit48
נשמע ממש קשה. חיבוק לך @anonimit48
אין בעיהסליל
לשלב. נובימול זה פרצטמול
נורופן זה איבופרופן.
אפשר לתת לסירוגין.
שימי לב גם שאת נותנת את המינון הנכון, אם לא נותנים מספיק זה לא משפיע.
ורק צריך להקפיד על מרווחים מספקים בין תרופה לתרופה.
כשהבן שלי היה חולה ככה, שמתי לעצמי דף על המקרר, כדי לעקוב אחרי כל מה שהוא קיבל (אינהלציות, תרופות להורדת חום וכו)
מעבר דירה - עזרת הפורוםנשואה צמאה
מחפשים לעבור דירה לאזור השפלה.. מישהימכירה ויכולה להמליץ על קהילה טובה במחירי שכירות סבירים?
פתוחים להצעות.. מבחינת יישוב עיר וכו חשובה לנו קהילה דתית טובה. מבחינת מחיר סביבות 3000 ככה ..
פתוחים להצעות.. מבחינת יישוב עיר וכו חשובה לנו קהילה דתית טובה. מבחינת מחיר סביבות 3000 ככה ..
לא קשור לפורום אבל אולי מפה תצמח הישןעהנשואה צמאה
מנהלות אם זה בעייתי תמחקו..
יש קהילה תורנית די גדולה בקרית גתחצילוש
שווה לברר
תודה!!נשואה צמאהאחרונה
הגעתי ל40+1הרמה
אשמח לעצות. מרגישה עייפה נפוחה מותשת. גם סתם עידוד יעזור😞
וואייי איזה כובד זה :-/רקלתשוהנ
זה לא נשמע אמין, אבל באמת באמת שזה יקרה בקרוב!!!
את בעניין של טיפולים טבעיים?Dove
אפשר לעשות רפלקסולוגיה לזירוז לידה אצל מטפלות שמתמחות בזה
^^סליל
אני חושבת שרפלקסולוגיה עוזר
אני ילדתי באותו לילה שעשיתי טיפול קצר, למרות שהייתי לפני התאריך המשוער.
יודעת גם על חברה שלי שעזר לה...
כמובן שזה יכול להיות צירוף מקרים, אבל שווה ניסיון בעיניי
אני ילדתי באותו לילה שעשיתי טיפול קצר, למרות שהייתי לפני התאריך המשוער.
יודעת גם על חברה שלי שעזר לה...
כמובן שזה יכול להיות צירוף מקרים, אבל שווה ניסיון בעיניי
עשיתי ביום שישי ויש לי מחר עוד אחד. הלוואי ויעזור בינתיים איהרמה
עזר גם ליאהבתחינם
40+3אהבתחינם
עידודאנונימית בהו"ל
בסוף זה קורה..
אומרת אחת שילדה ב42
הרבה רוגע, רפלקסולוגיה ולהיות בה רגועה ולא מתוחה, הליכות (קצת קר אבל אם יש לך חוף ים בזמין זה גם מומלץ)
דיקור סיני על אותו עקרון כמו רפלקסולוגיה
אומרים שיחסים מזרזים
ובעיקר רוגע ונחת
שיהיה בשמחה ובזמן המדוייק❤️
אומרת אחת שילדה ב42
הרבה רוגע, רפלקסולוגיה ולהיות בה רגועה ולא מתוחה, הליכות (קצת קר אבל אם יש לך חוף ים בזמין זה גם מומלץ)
דיקור סיני על אותו עקרון כמו רפלקסולוגיה
אומרים שיחסים מזרזים
ובעיקר רוגע ונחת
שיהיה בשמחה ובזמן המדוייק❤️
תהני מהזמן הזה....דיליה
עדיין אפשר לישון בלילה...
להרגש את התינוקי מבפנים...
לשמור עליו קרוב קרוב בלי לדאוג....
אני שלושה ימים אחריך מקווה להגיע לזמן שלך גם
מבינה לליבךמתחדשת11אחרונה
זה קרוב מתמיד בזה ניתן להתנחם..💜
מחזור אחרי הנקהחדשדשלשאלה
פתחתי ניק חדש לכבוד השאלה
אני ב''ה מניקה את הבן שלי כבר קרוב לשנה ולא קיבלתי מחזור כל הזמן הזה למרות שאני בלי אמצעי מניעה לפני בערך שלושה שבועות הייתי אצל רופאת נשים שאמרה שאני יקבל מחזור בקרוב ובאמת לפני יומיים התחיל דימום אבל הוא הרבהההה פחות נוראי מהרגיל שלי מלפני ההריון הזה. היה לי יומיים של דימום קל ברמת הפד ביום ועכשיו נגמר כאילו לא היה! כבר כל היום פד לבן נקי לגמרי! עכשיו השאלה אם נורמלי מחזור כ''כ קצר וקליל אחרי הנקה? מצפה שהוא יחזור בכל רגע לדימום כבד אבל אפילו כתמים אין... זה יכול להיות דימום השתרשות אם הרופאת נשים ראתה כבר שאני יקבל מחזור? איך בכלל יודעים את זה?
אני ב''ה מניקה את הבן שלי כבר קרוב לשנה ולא קיבלתי מחזור כל הזמן הזה למרות שאני בלי אמצעי מניעה לפני בערך שלושה שבועות הייתי אצל רופאת נשים שאמרה שאני יקבל מחזור בקרוב ובאמת לפני יומיים התחיל דימום אבל הוא הרבהההה פחות נוראי מהרגיל שלי מלפני ההריון הזה. היה לי יומיים של דימום קל ברמת הפד ביום ועכשיו נגמר כאילו לא היה! כבר כל היום פד לבן נקי לגמרי! עכשיו השאלה אם נורמלי מחזור כ''כ קצר וקליל אחרי הנקה? מצפה שהוא יחזור בכל רגע לדימום כבד אבל אפילו כתמים אין... זה יכול להיות דימום השתרשות אם הרופאת נשים ראתה כבר שאני יקבל מחזור? איך בכלל יודעים את זה?
קפיץחדשדשלשאלה
ככה בערך היה לי גם מחזור ראשון אחרי הנקהאמא לאוצר❤
אני גם התלבטתי אם זה השתרשות וכו..אצלי ככה פשוט היה המחזור הראשון מאז הלידה...
גם כאב לי הרבה פחות מבדר"כ
תודה רבה!חדשדשלשאלה
כשההנקה מונעת רירית הרחם נשארת דקהמישהי11אחרונה
ככה שאם את עדיין מניקה יכול להיות שגם אם הגוף הצליח להגיע לביוץ הרירית לא התעבתה כרגיל ולכן יש מעט דימום
המלצות למתאמת לדיאפרגמה באזור ירושלים?אם ל3+
חשוב לי שתהיה נעימה ואנושית
אושרה ליאור. מהממתדפני11
ד"ר דיאנה פלשראפונה
בשמת בן זוהר, מקסימה ממש!אוהבת את השבת
+972 50-517-2564