פורום הריון ולידה (עמוד 1564)

בד"כ זה תלוי מתי שולחים למעבדה, לפי מה שאני יודעת (מכמה מרפאות שיצא לי לעשות בדיקות דם) יש משלוח של הבדיקות מ7 עד 8 ומשלוח של הבדיקות של מ8 עד 9. רוב הבדיקות שיוצרת במשלוח הראשון מגיעות בד"כ עד 2 בצהריים ומהמשלוח השני, לרוב עד 4 אחה"צ נראלי אבל גם קורה בערב שמגיע. אם יש בדיקות חשובות וכשרוצים תשובה מהר עדיף לעשות כמה שיותר מוקדם בבוקר

כשעשיתי את הבדיקה הגיע השליח הראשון ושאלתי את האחות אם היא יכולה מהר להביא לו ואמלוש רה לי שאין צורך כי הוא בא שוב. אמרתי לה שככה יגיע שעתיים מוקדם יותר אולי, אבל לא משנה. באמת הגיע. באיזור שלווש וחצי

חוץ מהעיפפות המטורפת לאורך היום (לא יודעת כבר אם זו פשוט תופעה של הריון או שאריות מהקורונה, שכחתי מהקודמים, שהיו מזמן)
אני גם לא מצליחה לישון טוב בלילה. מתעוררת המון פעמים, יכול להיות מסיבה פיזית אמיתית כמו הילדה שנכנסה אלי למיטה ומתפתלת שם, אור שנשאר דולק וכד, וגם מדברים מוזרים כמו שטויות בחלום "איפה לשים את המתנה", או דריכות לשים לב לשעון המעורר בבוקר, ואני פשוט מתעוררת מלאא בלילה, לא תמיד עם יכולת לעזור לעצמי, (למשל-עיפה מכדי לקום ולכבות את האור), אבל בפועל השינה ממש לא איכותית.

מה עושים עם זה? איך אפשר לישון ברצף בלי להתעורר?

תודה מראש לעונות

להימנע מאורות חזקים החל מהשקיעה,
להימנע ממסכים בשעות שלפני השינה (אפשר להגדיר בפלאפון מצב קריאה אולי זה נקרא,שעושה אור פחות לבן).
כמובן להימנע לפני השינה מדברים מטרידים, מעוררים כמו קפה.
גם התעמלות (אפילו קלה מאוד, בהתאם למצב שלך) מועילה.



מוסיפה לגבי החולשה הכללית -
אומרים לקחת ויטמין סי, די אבץ וקוורציטין לקורונה.
אני לוקחת גם B12.
מרגישה שזה מועיל לי.

לצאת מוקדם בבוקר לא ריאלי, ננסה לפני השקיעה.

מסכים, קשהמאד, אבל נשמע משתלם....


כמה לקחת מכל אחד מהויוטמינים שכתבת?
יש כמות גנרית מומלצת או שאפשר לדעת רק אחרי בדיקת דם?
תודה רבה

(הכי יעיל זה בשעה שאחרי הזריחה. אבל מהניסיון שלי גם זמן שמש כלשהו במהלך היום הוא יעיל)

ראיתי איפשהו המלצה ל3000 יחידות ויטמין די ביום (אצלי זה 3 טיפות).
ויטמין סי - לקחת בפעימות של 500 כמה פעמים ביום. כשזה מגיע לסף שמתאים לך - זה גורם לשילשול, ואז יודעים לעצור (הקטנה שלי לקחה 1000 ושילשלה, אני לוקחת 1500 ביום).
האחרים לא זוכרת אם ראיתי, אני לוקחת כדור אחד ביום, אין לי מושג כמה יש בו...

(אני מחלימה פעמיים)

שעשית pcr מוקדם מדי.

יכול להיות שהעייפות גם של התחלת הריון
גם לי היתה עייפות פשוט מטורפת ברמה שהיה לי קשה לקום בבוקר ויכולתי לישון כל היום

אנטיגן מוסדי יצא חיובי, במקביל לתסמינים, פיסיאר שעשיתי באותו זמן היה שלילי. כבר לא נבדקתי שוב.

יש מה לעשות עם העיפות הזו?

שהאנטיגן היה חיובי יומיים לפני הפיסיאר..

אני יודעת שאומרים שזה הפוך
. אבל ככה היה אצלנו..

אנטיגן חיובי, פיסיאר שלילי. רופא המשפחה התייחס כקורונה.

בפועל אני צריכה עצות איך לצאת מהבוץ של העייפות ולהבריא בע"ה. לא באמת משנה איך קוראים לזה

יש לי הפניה לבדיקות דם, עוד לא יודעת מה היא כוללת, ביקשתי ברזל ובי12, אז מאמינה שנמצא שם.
צריכה למצוא זמן להבדק.

בתחילת ההריון השני שלי הברזל שלי והבי 12 היו נמוכים, עד כדי כך שהיו לי סחרחורות גם בישיבה
לא בהכרח שזה קשור רק לקורונה

הגיוני שיש חוסרים בעקבות הקורונה
בדיקת דם מקיפה תדע לדייק מה צריך לקחת, הכי טוב.

בפרנטל יש המון ויטמינים, אבל תכלס בכמות קטנה יחסית. אז אם יש משהו שבאמת חסר עדיף לקחת בנפרד

פירטתי על הבדיקות בתשובה ל'המקורית'

כדאי לשתות ה עם דבש להקלת השיעול ולתת לגוף מנוחה
וגם לבדוק בדיקת דם
אבל באמת שעייפות גדולה בתחילת הריון היא מאד נורמלית

עוזר לי לדעת שזה נורמלי העיפות הזאת.
נראה איך נתגבר עליה ונמשיך בעבודה.
בינתיים עוד לא חזרתי מאז שחליתי, מקווה מאד לחזור מחר.
(ואם לא אצליח לנהוג אסע בתחבצ)

אמרו לי ויטמין סי, די, אבץ וקוורטיצין @יראת גאולה ושמעתי גם מעוד מקום,
אבל לא יודעת איזה כמויות.
אם מישהי יודעת אשמח שתכתוב פה. תודה רבה

ויטמין די אפשר אפילו 2000 ביום עד שתדעי מה המצב, אם יש חוסר אז אולי אפילו יותר
ויטמין סי אין בעיה להגזים, תקני כדורים של 500 מ"ג,עדיף מסוג אסטר, בעקרון זה מספיק אבל כשחולים או כמו עכשיו אז אפשר לקחת כמה פעמים ביום עד שתרגישי הטבה... זה גם מעורר אז זה טוב ;) רק לא לקחת בערב בגלל זה

קוורטיצין לדעתי מומלץ רק בזמן המחלה אבל אולי מישהי יודעת טוב יותר לגבי זה

כמובן אחרי התוצאות כדאי גם להתיעץ עם הרופא

זה מגיע בכדורים של 250
אז לוקחים פעמיים.
ובנפרד מהאבץ, בהפרש של כחצי שעה למיטב ידיעתי

אז אם אני כבר אחרי (ב"ה חזרתי היום לעבודה עם כוחות) אז אין צורך לקנות את הקוורטיצין?

אני עדיןן משתעלת, לפעמים בקטנה, לפעמים שיעולים הזויים, שמפרקים אותי לגמרי, וממש גורמים לי לדליפות שתן, גם רגע אחרי שהתפניתי.

יש מה לעשות עם זה? עכשיו?
(מצד השיעול או מצד רצפת האגן)

תודה רבה

מצד השיעול- להכין בצל בדבש ולאכול כף פעם בשעה. אפשר גם לעסות את בית החזה עם ערק ושמן זית.
מצד האגן- לעשות תרגילי קיגל. מכירה?

אשמח לפירוט איך בדיוק בצל בדבש.
עוזר גם לשיעולים יבשים?

ועיסוי ערק אפשר בהריון? (אולי ניקח מהשכנים😅 אין לנו מה לעשות עם דבר כזה בשגרה וגם לא בפורים...) או שיספיק גם רק שמן זית?

מכירה תרגילי קיגל, גם הייתי פעם בפיזיו, אבל לא מצליחה להחזיק בזמן שיעול. יעיל לתרגל גם בשעות אחרות?

קוצצים בצל, מניחים בקערה, שופכים מעליו דבש, בנדיבות, ונותנים לזה לשבת כמה שעות. הדבש נהיה נוזלי מכל המיץ של הבצל שמופרש אליו.

אני מניחה שאין בעיה בעיסוי ערק בהריון.

אומנם לא פתרון לעכשיו,
אבל ללכת לפיזיותרפיה של רצפת האגן.
שתאבחן בדיוק, תבדוק אם יש עוד חולשה מעבר לזה ותנחה אותך בדיוק איך לעבוד

היום יצא לי להיות בשמש בערך חצי שעה בזמן הצהריים, וממש הרגשתי שהקל על השיעול שיש לי.

שמעתי על כמה מקרים שהתנהג ככה אחרי..

האמת? לא בדקתי אותו פשוט היה בבית

מסוכן?

עכשיו הוא עם קורונה?
הבן שלי כנראה היה עם קורונה (לא לגמרי ברור, כי חלק מהבדיקות היו חיוביות וחלק שליליות). אבל הוא היה חולה בצורה שונה מהרגיל, החום עלה וירד בלי משככי כאבים וזו הייתה מילה קצת מוזרה

וירוסים הרבה פעמים מעלים חום רק בערב.

לא מסוכן, כדאי לתת לשתות הרבה ויעבור בעז"ה

לפעמים תסמינים של מחלות אוזניים מגיעים רק בערב...

כל היום הכל בסדר אין חום אין כלום
מגיע הלילה בום 38.9
הלכה לרופאה אמרה שזה וירוס של חום וזה יעלם לבד..

4 ימים שהחום עלה רק בערב לחום גבוה.
בהתחלה לא ראו כלום ואז עשינו בדיקת דם שהראתה מדדי דלקת שחרגו מהנורמה ויום אחרי הרופא ראה דלקת מוגלתית - הביא אנטיביוטיקה, ונגמר ב"ה!

הרופא גם חשד בדלקת בדרכי השתן (כשחום עולה רק בערב כמה ימים) וזה לא היה ב"ה..

מסתבר שזה די נפוץ בילדים. גם לי זה נראה מוזר אז עשיתי חיפוש בגוגל

לתאום אחד זה התפתח לדלקת אוזניים וקיבל אנטיביוטיקה. לשני זה פשוט עבר לבד אחרי כמה ימים

שמעה צפצופים חזקים בריאות כמובן קיבל משאפים סטרואידים וכו'

מסקנה: כדאי לבדוק חום כשהוא יומיים לפחות

תודה לכולן על העצות בהחלט הרגיע ועזר 

עושה מלא בדיקות.. ממוקדם מדי..

ובאמת את כל ההריונות כמעט גיליתי משבוע 3בערך
וזה עלה לי בייסורים ובמתח מיותר...

אבל לא מצליחה אחרת
אז משתדלת לפחות לקבל את עצמי כמו שאני

תודה יקרה

חשוב לקבל את עצמי.. אני לא מצליחה כי יש לי גלגל חוזר של אני בלחץ להריון- עושה מלא בדיקות- מאשימה את עצמי שבגלל הלחץ לא נכנסת להריון- בלחץ עוד יותר להריון וכו
ממש לא מצליחה לקבל את עצמי לחוצה ומאשימה אותי באי ההצלחה

אוף שונאת אותם,

כי איך אפשר לשלוט על המחשבה?!

 

תאמת אין לי עצה בשבילך,

אז שולחת חיבוק גדול 

 

והלוואי שתבשרי לנו פה רק טוב!!!

הייתי בדיוק כמוך!!! אלופה בדמיונות. הייתי משכנעת את עצמי שהבדיקה חיובית ובעלי לא היה מבין מה לא בסדר איתי ואיפה בדיוק אני רואה עוד פס😅
אבל..בחודש שנקלטנו גם אני בדקתי שבוע וחצי אחרי הביוץ (4 ימים לפני איחור) והפס היה כלכך חלש אבל פעם ראשונה שלא היה ספק בכלל שרואים אותו! גם בעלי ישר ראה.
אז זה עוד לא אבוד, אולי את בודקת מוקדם מדיי ועוד כמה ימים תראי משהו וודאי. וגם אם לא, בע'ה בחודש הבא. בקלות!! חיבוק❤

האמת יש לי כמעט עוד שבוע למחזור. נסחפתי בבדיקה היא ממש מוקדמת..

מתפללת לטוב בעז"ה

שאולי יקומו בלילה ביחד ויפריעו אחד לשנייה לישון
צריך אורח רוח בשביל זה

העברנו בגיל חצי שנה בערך.
ביום יומיים הראשונים הגדול אולי התעורר מזה, מאז הוא כמעט לא מתעורר מהבכי שלו.
הם מתרגלים לעניין

ונכון שלפעמים הם קצת חוגגים ביחד אם אני משכיבה אותם לישון ביחד (בן שנה ובן שלוש וחצי). אז או שאני מוציאה אחד מהם לסלון עד שהשני נרדם, או שזה עניין של גבולות ואני לא מרשה להם לפטפט כי זה זמן לישון (רלוונטי כמובן יותר לגדול, הם פשוט סוחפים אחד את השני בצחוקים שלהם).

בקיצור, אם אתם חושבים שהגיע הזמן להעביר, תעבירו. וכל השאר ייפתר

אם זה מדאיג אותך, שווה לשאול רופא.

תודה

ולקח לה זמן עד שהתייצבה לגמרי.

אולי כן שווה לבדוק כי כמובן שכל מקרה לגופו. אצלנו הכל הסתדר ב"ה.

מקסימום ישללו...
לבן שלי היה משהו מוזר (לא קשור להליכה), עד שהגיע התור היא ראתה רק טיפונת ואמרה שזה לא מצריך טיפול, אבל נתנה כמה תרגילים שיעזרו, ונתנה הפניה אם נרצה לחזור למעקב עוד כמה חודשים.

סיכוי גדול שמפגש אחד או שניים יספיקו, מאוד עוזר.

למה התחילה ללכת כל כך מאוחר? כדאי לפנות לפיסיותרפיסטית

אני מדריכה בשיטת אביבה, אשמח לעזור

אני מחפשת מידע / סיפורי הצלחה לנשים פולציסטיות - ווסת לא סדירה בעליל, שמעוניינות בעוד הריון ...
)ב"ה יש ילדים בבית, מהריונות טבעיים ,
אה, ועוד פקטור,- עודף משקל ניכר...
האם עודף משקל משפיע על הצלחת השיטה או לא?

יש לי עכשיו מישהי שקיבלה כבר ווסת שניה בעקבות התרגול (רווקה אז היריון כרגע לא באופק).
מגיל 13 לא היה לה מחזור טבעי.
עוזר?

אני ממליצה
עודף משקל לדעתי הוא לא פקטור. מקסימום בעקבות התרגול הוא יתמתן...

יש באת שיטת אביבה בלי סוף (נשים כותבות על ההתנסות שלהן עם השיטה)

ניסינו להכנס להריון לא מעט זמן, כבר עשינו כמה הזרעות.
היינו 'לא מוסברים', הייתי על רקע של שחלות פוליציסטיות ומחזורים סדירים.
אחרי חודש וחצי של תרגול בשיטת אביבה נקלטתי ב"ה.
זה היה גם בזכות המדריכה המדהימה שהיתה לי שהרגשתי שממש עזר המפגש איתה.

בס״ד

שהתקצרו משמעותית וגרמו לכך שהביוץ היה כמעט תמיד לפני הטבילה. בעיניי שיטה מדהימה, שאחד היתרונות שלה היא שהאשה שותפה פעילה בתהליך החזרת האיזון ההורמונלי לגוף. מתאים למי שיש לה כוח התמדה כי זה דורש תרגול (כייפי) יומיומי. מוזמנת אם יש לך עוד שאלות 🙂

גם מבחינה הורמונלית? כאילו עזר לאזן מבחינה הורמונלית מצבי רוח וכאלה?
אולי גם את תדעי לענות- @אפונה

שיטת אביבה טובה גם לPMS בלי קשר לסידור של המחזור, כל מה שקשור לאיזון הורמונלי.

בס״ד

בכללי הגעתי לשיטה לא כי חיפשתי מענה מבחינת מצבי רוח אלא כדי שאוכל להיכנס להריון 🙂

אבל כן יש לי משהו להגיד לגבי זה. כשהתחלתי לתרגל, בפעם הראשונה, נורא נבהלתי כי למשך כמה שבועות הרגשתי ירידה מאד חזקה במצב הרוח ומאד תליתי את זה במה שזה הזיז מבחינת ההורמונים, מכיוון שאובייקטיבית לא היה משהו אחר שהטריד אותי ושזאת היתה תקופה שדווקא הרגשתי טוב. אם אני זוכרת נכון המדריכה אמרה שזה דבר שיכול לקרות. ואני אמרתי לה שזה משהו שממש חשוב ליידע נשים לפני שהן מתחילות ללמוד. בכל מקרה זה חלף אחרי כמה שבועות. וזה ב״ה לא חזר בפעם השנייה, כמה שנים לאחר מכן 🙏🏻

יש שם מישהו מעולה

אשלח לך מחר בבוקר בפרטי בע''ה

שגב אחד

שולחת לך בפרטי

סרבן רציני, לא לקח גם מוצץ. הגיע למצב שראה בקבוק בקצה החדר ובכה.
שלחתי למטפלת, הוא לא אכל שמונה שעות וזה לא הזיז לו. רק הנקה.
אחרי כמה נסיונות אצל המטפלת היא אמרה שהיא לא עומדת בצרחות שלו וברעב וביקשה שנעזוב.
העברנו למעון, בלב כבד ודואג.
הפלא ופלא- במעון הוא לקח על היום הראשון 180 מל בלי בעיה!!!!!
לדעתי זה בגלל שהרגיש שאני לחוצה, והמטפלת לחוצה, וגם הבקבוק היה זר לו ומפחיד. אז נרתע מזה...
ובמעון שחררתי והגננת היתה קולית וסמכותית. עבד ישר.
הגננות יודעות איך להתנהל עם תינוקות כאלה, והוא לא הראשון.
טיפ- לשחרר. הם מרגישים לחץ ועוד יותר לא אוכלים.
ולבדוק טמפרטורה...
בעז"ה הוא יצליח ויהיה בסדר, בהצלחה!

ברוך ה' שעבד לכם בסוף

כשךא תהיה ברירה ותצאי לעבודה הוא יקח בקבוק.
אפשר לתת קצת חלב שאוב במזרק

התהליך לקח קצת זמן. התחלנו עם לתת לה את הבקבוק לבד ולשחק איתו, להתרגל אליו. אחר כך, הצגנו אותו עם מעט חלב ונתנו לה לנסות לשתות קצת. באיזשהו שלב, היא פתאום שתתה 60 מ''ל והעלתה לאט לאט אבל אצל המטפלת שוב סירבה. אחרי שהחלפנו מטפלת שלא לחצה עליה לשתות, היא שתתה בלי בעיה. היה מדהים לראות איך השינוי של המטפלת השפיע ככה.
אם הוא גדול מספיק, אפשר להתחיל לתת קצת מוצקים ולראות איך הוא עם זה.

בן כמה הוא?
אפשר גם טפטפת

עד גיל שבעה חודשים לא היה מוכן. רק רואה את הבקבוק ישר צרחות.. הייתה פעם שהיה עם בעלי בבית, שבת רעב 8 שעות עד שהגעתי. כמה חלב שאוב הלך לפח מהנסיונות.. כשנכנס למעון עשה יומיים שביתת בקבוק, הסכים לאכול רק מחית פירות ומרק בכפית. בסוף נכנע.. ואכל שאוב במעון. עכשיו הוא אוכל גם מטרנה מהבקבוק בלי בעיה..

אני לא מסוגלת לחשוב על יום אחד כזה..זה נשמע לי נורא לתת לו לרעוב ולצרוח שעות


המטפלת שלו לא כזאת מנוסה אז גם דואגת איך היא תתמודד

תודה רבה לכל מי שענתה...

לפני כן רק היה רואה את הבקבוק ומתחיל לצרוח. תשאלי אותה על זה בדרך כלל המטפלות כבר מנוסות במקרים כאלו.

ואין לה הרבה נסיון..היא חמודה.
אבל לא מנוסה בזה

ו..זה מה שיש. אז אין לי מישהי אחרת.

הלוואי ויהיה נס

הוא היה סרבן בקבוקים ומוצצים
כשהיה בן 7 חודשים הייתי צריכה לחזור לעבוד ולא ידענו מה לעשות. שוטטתי באינטרנט וניסיתי את כל העצות. מה שלבסוף עזר זה שכל הזמן נתתי לו לשחק עם הפטמה של הבקבוק. כמו מוצץ. ככה לאט לאט בערך שבועיים כשהוא היה בלעדיי הוא הסכים לקחת קצת שאוב, ולאט לאט הגדיל כמויות..אבל עברנו איתו ממש סרט

תודה

חזרתי לעבודה כשהיה בן 5 חודשים. ופשוט אכח במעון פירות טחונים, ירקות טחונים ודייסה מהולה בחלב אם או סימילאק, עם כפית.

יש לך אפשרות להאריך קצת את חופשת הלידה או לעבןד ימים קצרים, ואז הנקה לפני שאת יוצאת,הנקה מיד כשחוזרת ובשאר הזמן לא ברור..

אם אין ברירה לבוא להניק בינתיים
יש תוכניות לסרבני בקבוקים בגוגל, תחפשי

ואז תהיי יותר רגועה, שלפחות מוצקים הוא אוכל

קיבל בקבוק פעם אחת ויחידה בלילה הראשון שלו אחרי הלידה, כשרציתי לישון כמו שצריך

חזרתי לעבודה כשהיה בן 5 חודשים. הביאו לו בכפית אחרי כל מיני נסיונות עם הבקבוק.
וזהו, התחלנו טעימות מהר, ב"ה הוא אהב... והוא ג'באר ממש לא חסר לו כלום....

לקח בהתחלה בלי בעיה
בהמשך יצא שהייתי על הנקה מלאה רוב הזמן (בעיקר מעצלות לשאוב אם מקבל בקבוק🙈)
והיתה פעם שיצאתי והוא לא הסכים לקחת בקבוק
ואז התחלתי לתת לו לפחות פעמיים - שלוש ביום ולשאוב במקום
ובחלק מהפעמים הוא לא הסכים בשום צורה שהיא וצרח את נשמתו עד שאחרי כמה ימים קלטנו שכשהוא מסכים זה בפעמים שהחלב יותר התחמם ושהוא פשוט איהב את האוכל שלו חם🙂
ברמה שהוא אכל חצי נגיד והפסיק קצת לגרפס וזה טיפה התקרר והוא לא רצה להמשיך עד שחיממנו שוב🤦‍♀️

והיא דיי עפה עלזה, זה גם יותר משביע וגם על חלב.
כתוב 6 פלוס
אבל בטיפת חלב שמעתי שמותר גם לפני..
את עוכלה להתקשר לרופא

ניסיתם לתת לו תוך כדי תנועה? בקפיצה על כדור פיזיו?

אם יש לך אפשרות כזו.
ב"ה לנו זה היה מושלם.

בן כמה הוא קודם כל? מתי הצפי לחזור לעבודה?
אם הוא כבר צורח. תשחררי שבועיים. ואח''כ תתחילי לחשוף אותו בהדרגה. שימי לו בלול שישחק עם זה בין המשחקים. אח''כ ליד איפה שאת מניקה. אח''כ ביד כשאת מניקה. או עם חיתול בד אם הוא אוהב. בהדרגה ממש הכל. אח''כ כשהוא שמח ורגוע לטפטף לו טיפה על השפתיים לדגדג את השפתיים עם הבקבוק. לאט לאט לנסות לקרב לו לפה.

לפעמים כל זה עוזר. לפעמים לא. אצלי לא עזר. הוא היה בן חצי שנה ואכל קצת דייסות מעורבבות בחלב אם בכפית ולאט לאט פירות מרוסקים ומוצקים. מים בכפית מכוס.

אולי זה יעזור

התקן טי (נובה טי, פלקסיטי, מונה ליזה) - התקן בצורת טי
בלרין - התקן בצורה של כדור
ג'נהפיקס - התקן קטן יותר, ננעץ ברחם ולא מונח בו כמו ההתקנים האחרים

מבין שלושתם התקן טי הוא הנפוץ ביותר והזול ביותר. (בערך 450₪ להתקנה + התקן)
ג'נפיקס לא כל רופא יודע לשים, העלות שלו ועלות ההתקנה יקרות יותר. (יכול להגיע ל1500₪)
בלרין - לא מספיק יודעת לגביו. זה ההתקן של ד"ר ברעם, הוא מקבל פרטי ולכן זה יקר יותר. לא יודעת אם רופאים בקופה גם כן מתקינים אותו.

מה ההבדלים בינהם?
קשה להגיד, כי זה משתנה מאחת לאחת.
החיסרון המרכזי של התקן לא הורמונלי, הוא הארכת הווסת ודימום כבד, אז בעצם ההתקנים בצורות השונות מנסים להתמודד עם הבעיה הזו. אבל זה לא אומת באופן וודאי.

ממה שאני קראתי והבנתי:
התקן טי גורם לדימום כבד יותר במהלך הווסת בהרבה מקרים, אבל הרבה פעמים אחרי מספר חודשים הדימום חוזר להיות כמו שהיה קודם.
בלרין - נועד להתמודד עם הבעיה של הדימום הכבד, לא ברור שזה אכן מצליח. או שנמנעות הכתמות
ג'נהפיקס - לגבי ההתקן הזה קראתי כמה שממליצות והוא אכן לא גרם להן לדימום כבד. בנוסף לכך, בגלל שהוא נעוץ ברחם, יש פחות סיכוי שהוא ייפלט מהרחם. החיסרון של זה שהוא נעוץ, זה שהסיכוי לניקוב של הרחם עולה (סיכוי קטן, אבל קיים בכל התקנת התקן).

אבל כל זה, רק מקריאה שלי. אין כאן מדע סטטיסטי מדוייק

כן. היא גם ככה בודקת את הרחם עם us, ואת הנרתיק היא רואה כשהיא שמה את ההתקן...

אין בעיה לשלב עם הבדיקה לאחר הלידה.
אני ממליצה על דר חגית דאום בכללית מודיעין. אבל התורים שלה קצת רחוקים, שווה להתקשר למרפאה לבדוק אם יש ביטולים או משהו, ואולי הם גם יצליחו לסדר לך מרשם, שתקני את ההתקן מראש לפני שאת נכנסת אליה.

ואפשר גם להיפגש מחוץ למחלקה (אבל בלי התינוק).

ואם ביות מלא אז איך יוצאים בלי התינוק??
מבאס לחשוב שהיא לא תפגוש את אחותה עד כמה ימים אחרי הלידה...

לא נותנים לילדים קטנים להיכנס בלי קשר לקורונה

בבית חולים שילדתי בו לפני ארבע שנים, היה כתוב שאסור להביא ילדים מתחת לגיל שלוש. יש בזה היגיון כי הם חולים די הרבה בשלב הזה.

בלידה השנייה לפני שנה, הבן שלי בן שנתיים וחצי הגיע אבל לא נכנס למחלקה. הוא חיכה לי במסדרון ונפגשנו שם. לא אידיאלי אבל יותר טוב מכלום

בעיני ההגעה לבית חולים לראות את האח/ות החדש/ה זה חלק מטורף מהחוויה.
נשמע לי טראומתי פתאום כמה ימים בלי אמא. ואם זה ניתוח אז 5 ימים זה המון!!!!
וברור שלא יביאו ילד חולה. אבל עכשיו הוא בריא אז למה לא?!🙈

זה תלוי איך מסתכלים על זה.
אנחנו הכנו את הבן שלי מראש, לאמא יש תינוק בבטן, באיזשהו שלב הוא ירצה לצאת ואבא ואמא יסעו לבית חולים ואתה תהיה עם סבא וסבתא.
אחרי הלידה דיברתי עם הבן שלי בשיחת וידאו, הראנו לו את התינוק החדש. הסברנו לו מה קורה. לא הכל הוא הבין, אבל בעלי היה איתו כמעט כל הזמן, הוא המשיך ללכת למעון כרגיל וזה עבר ממש ממש בסדר.
והיינו צריכים להישאר עוד יום בבית החולים, והכל עבר בשלום.
לידה של אח זה משהו משמח, עם כל הקשיים בזה. ואם זה מה שמשדרים לילד, אני חושבת שזה לא ייזכר כטראומתי, גם אם יהיה לו קשנ

ועדיין לי ולה יהיה קשה לא להיפגש כמה ימים...

אבל יש הבדל בין קשה לבין טראומתי ;)

גם אצלנו עבר ממש בשלום. "הגדול" היה בן יותר משנתיים.
בעלי היה איתי בבוקר ושאר הזמן איתו. היה לו סדר יום רגיל (רק בלי אמא) ועשינו שיחת וידיאו כל ערב

(ילדתי יחסית בתחילת הקורונה, לא בניתוח)

לי זה היה קצת קשה ;) הם עברו בשלום

היא ממש קטנה עדיין.
בכלל לא בטוח שתרצה לראות את התינוק. היא לא מבינה עדיין מה זה, ככה שלא חושבת שזה ממש משמעותי מבחינת החוויה שלה.

הגיוני שאם היא לא תראה זה לא יפריע לה אבל ברור לי שאם היא תראה היא תשמח

לק"י

מבינה לגמרי את הבעסה שלא תפגשי אותה או שהיא לא תראה את התינוק החדש.
מצד שני, לפעמים הפרידה מאמא קשה לקטנים, ויכול להיות שאם לא תפגשו בכלל זה יהיה פחות קשה.

אני ילדתי בקורונה, והגדולים היו בני 5.5 ו2.5.
נראה ששרדו בסדר בלעדי...
ובגלל צהבת הייתי מאושפזת מרביעי בבוקר עד מוצ"ש. שבת עשו עם בעלי אצל שכנים והיה להם נחמד.

ואצל ההורים שלי שהיא מכירה טוב ואוהבת אותם ממש
אבל עדיין, נשמע לי קשה לא לפגוש בכלל את אמא. אולי אני מגזימה
אבל זו התחושה שלי (אולי זה גם תלוי בילד)

זו גם ההרגשה שלך כאמא שלה - את רגילה להיות איתה כל הזמן, היא כרגע ה"תינוקת" שלך - ממש קשה לחשוב על לא להיות עם התינוקת שלך יותר מכמה שעות!
אבל כמו שלמדתי על בשרי - הקורונה (ולא רק היא) מראה לנו שאנחנו חייבים לשחרר ולהבין שיש דברים שלא בשליטתנו. זה ממש קשה... אבל זו המציאות האמיתית בסופו של דבר. ואנחנו יכולים לעשות את הדבר היחיד שנתון בשליטתנו - להתפלל...
אז תתפללי שמה שלא תכתיב המציאות בסוף - שיהיה טוב... לך וגם לה... מתפללת גם בשבילך

מה שראיתי שעשו פה - הבעל נכנס להיות עם התינוק והאמא יצאה לבקר את הילדים. אולי הם הראו את התינוק מפתח המחלקה.
(הילדים שלי בכלל לא הגיעו, כי הם בבידוד וכן, אני בוכה מהמחשבה שהם עוד לא ראו את אחותם ולא יוכלו להחזיק אותה כשנחזור היום הביתה )

לא הסכימו לילדים להיכנס. אולי אם יש לה תו ירוק כן יתנו אבל כשאני הייתי הם היו מאוד קשוחים בקטע הזה
אני יצאתי עם התינוקת עד לשומר ואז הבאתי את הילדים לראות את התינוקת. אם את רק רוצה לראות את הילדה אפשר לבקש מהאחיות לשמור כמה דקות על התינוק ולצאת אליה

בשערי צדק
היה אסור להכניס ילדים למחלקה. רק מגיל 14.
קשה ממש
ראיתי אותה רק במסדרון בחוץ או בלובי..

את בטוחה שאת רוצה שהבת שלך תבוא לבית חולים? גם לא בקורונה בית חולים זה לא מקום סימפטי לילדים...יש המון מחלות...היום יש שיחות וידאו, והימים יעברו מהר..

לא מסוגלת לחשוב שהיא לא תפגוש אותי.
היא באה למחלקת יולדות לא למחלקה פנימית...

אני ילדתי בעין כרם כשהיה אסור לילדים להיכנס ויצאתי לפגוש אותם בקניון. את התינוקת הם ראו מהפתח של המחלקה (הבאתי אותה אליהם שיראו ואז יצאתי איתם וישבנו לאכול ביחד בקניון)

נגיד אחיות של בעלי באו (16, 12, 9 אז..) לא הרשו להן להיכנס. רק חמותי וסבתא של בעלי נכנסו, ואת הבנות פגשתי במסדרון.. הייתה שם אחות בכניסה שממש הקפידה ואפילו צעקה חחח

ומעצבן... אחותי בת ה17 תתפחלץ אם לא יתנו לה להיכנס🙈

היה דווקא ממש בסדר ורגוע מבחינת קורונה..

ראיתי נערות במחלקה.

וזה באמת השתנה..

בשערי צדק לילדים. רק מבוגרים.
את יכולה לצאת אליה אבל בלי התינוק..

חשוב לטפל בדלקת בשתן.
ולכן כדאי לעשות תרבית ולהתייעץ עם הרופא. שאולי ייתן אנט' לפני שתגיע התוצאה.

אני באחת הלידות בדיעבד הסתבר שהיה לי דלקת לפני ועלה לי החום בסוף הלידה ובגלל שלא ידעו ממה זה גם אני וגם התינוק היינו צריכים לקבל אנטיביוטיקה בוריד עד שבררו את העניין.. אז נראה לי אם אפשר לטפל לפני, כדאי.

כלומר
תקבעי תור ותעשי תרבית בהקדם
אבל לפעמים האחיות אומרות שיש סימן לדלקת ובסוף אין. כבר קרה לי.
וגם אם יש- לוקחים אנטיביוטיקה
לא להכנס לפחדים. את כבר בסוף...
לגבי הפטריה, שכיח מאוד בהריוניות.
למה את חושבת שלא עברה?
ואגב אם תצטרכי אנטיביוטיקה לדלקת, אל תיבהלי אם תבוא שוב פטריה.......
וחיבוק. מבאס כל כך פטריה...

אבל עברת כבר את השלב הזה..
בכל מקרה כדאי לטפל.. דלקת עלולה להתפתח

אבל בטח עדיף לטפל בזה לפני הלידה, כי אחריה מטבע הדברים אנחנו נוטות להזניח את עצמנו. וחס וחלילה הדלקת עלולה להתפתח למשהו רציני…
בידיים מלאות ובריאות בעז״ה🙏🏻

בהריון החיידקים מהשתן עלולים לעלות לכליות.

תטפלי בעצמך ותעשי גם בדיקה ל gbs אם כבר את לפני לידה

ואם יוצא לך במקרה ללכת לקראת המעסיק - אז אחלה, נגיד כשתמצאי עבודה תוכלי להציע להשאר בעבודה הנוכחית קצת יותר זמן ממה שאת מחוייבת עבור חפיפה.
ולמה אני אומרת את זה? כי מהצד השני, אם המעסיק היה רוצה או צריך לפטר אותך - הוא היה עושה את זה כנראה בלי הרבה ייסורי מצפון. אז את צריכה לדאוג לעצמך.
זה לדעתי

של העובדים
למעשה חוץ מעובדי מדינה לשכירים אין שום זכויות בנושא הזה מעסיק יכול לפטר מתי שהוא רוצה.
לכן גם לך אין מחוייבות כזו ואת בודאי לא יכולה לפגוע בעצמך ובעבודה שלך כרגע רק כי את בחיפושים.

את מעורבת רגשית בעבודה וזה בסדר אבל צריך לדעת איפה לשים את הגבולות ולחשוב בצורה קרה
אפשר לומר שאת מקבלת לקוחות למעסיק
וכשתמצאי עבודה אחרת, לקבוע שיחה ולומר שיש לך הצעה מעולה שאת לא יכולה לסרב לה
יש ימי הודעה מוקדמת, זו סיטואציה מוכרת שעובדים מחפשים שיפור הזדממויות ואפילו הגיוני, וגם המעסיקים לעתים 'מנקים שורות', זה ככה בעולם התעסוקה. סופו של דבר את לא עושה משו לא בסדר, את בסהכ מעריכה את היכולות שלך ביותר כסף
ויותר מזה, כשכבר אמרת שהתנאים למשרה כמו שלך ברמה הנמוכה היותר, זה ממש ממש הגיוני.

יקח לך למצוא עבודה, זה יכול לקחת גם חצי שנה.
ולכן צריך להתנהג בעבודה הישנה כרגיל, גם אם המעסיק בונה עליך. חלק מתפקיד של מעסיק זה לשמר עובדים, ואם את עוזבת, יש למעסיק חלק גדול בעזיבה שלך, שלא הצליח לגרום לך להיות מרוצה ולשמר אותך. אז אל תרגישי אשמה אם המעסיק יפגע מהעזיבה, כי זה בעיקר אחריות שלו.

עם בעלי והבן שלי בן השנתיים לסקירה, אבל לא נתנו לבן שלי להיכנס אז בעלי נשאר איתו בחוץ.
בגדול נראה לי ממש בסדר בגיל הזה שהוא ייכנס איתכם, פשוט קחי בחשבון שלא בטוח שהרופאה תסכים

במיוחד אם בעלך גם שם
אנחנו הלכנו לאולטראסאונד גם עם בת קצת יותר משנתיים

היא הייתה על הידיים
אבל כשהיא התחילה לעשות קולות הכי קטנים הרופא התעצבן וביקש מבעלי שייצא איתה. אם בעלך מגיע איתך ויכול מקסימום לצאת, לא רואה בעיה...

גם בערך בגיל הזה
היה סבבה ממש
שאלנו בנחמדות אם אפשר שיכנס איתנו (היה עם חום, לפני עידן הקורונה)
הרופא היה קצת בשוק אבל זרם
החלטנו ביננו (אני ובעלי) שאם יבכה או משהו בעלי יצא איתו.
ב"ה למיטב זכרוני היה שקט ורגוע... אבל זכרוני נדפק מאז הלידות🤭
בכל אופן זכור לי כחוויה סבבה לגמרי

תעשו לו בדיקה בבוקר, ותוכלו לומר לרופא שהוא שלילי... זה יתן לו עוד סיבה למה להשאיר אותו בפנים, אם הוא נחמד ורק צריך תמריץ

מקסימום לא יהיה רגוע הוא ייצא איתו. אבל אפשר מלכתחילה לדאוג לו לתעסוקה מעניינת לכמה דקות האלה (אצלי במבה עושה את זה יופי, מביאה לו רק כמה חתיכות לזמן שצריכה שיהיה עסוק)

אבל כמו שאמרו, יכול להיות שהרופא הוא זה שלא יסכים.
אצלנו הרופא לא נתן לבעלי להיכנס בגלל הקורונה... (אולי עכשיו זה כבר שונה, בהריון האחרון בכלל לא ניסיתי שיבוא איתי)

מותר לך לבחור איזה מלווה ש*את* בוחרת

בהריון הזה לא ניסיתי שבעלי יבוא איתי כי זה היה אותו רופא שלא נתן לו להיכנס ולא היה לי כח להתווכח

נוכחות מלווה בטיפול רפואי (זכות) – כל-זכות

אני מבינה שלגמרי כן וזכותך להתעקש על זה.
את צריכה לבחור מי ילווה אותך

רק מהצוות.
זאת היתה תקופה קצרה מאוד (ומעצבנת מאוד. הרגשתי מוטרדת מהרופא ולא יכלתי לומר כלום כי לא הרגשתי בנח עם האחות שנכנסה איתי... למזלי זה הסתיים בהערה שככל הנראה נבעה מהפער הדתי ביני לבין הרופא, אבל חוויה בהחלט לא נעימה)

תלו מספר שלטים  שאין להכניס ילדים בשל תחלואת הקורונה. הייתי מתקשרת למרפאה לברר קודם את זה...  

מעדיפה לא לשאול מראש בטלפון, כי מניחה שישר יאמרו לא.זה לא כמו שרואים את הילד כבר בדלת...
(,וחוץ מזה שמאוד מורכב להשיג את המרפאה בטלפון..)

תביאי את הילד איתך במיוחד שבעלך נמצא
במקרה. כי גרוע הם יחכו בחוץ
לא הייתי שואלת כלןם בטלפון, זה שונה כמו שמגיעים במציאןת.
יכןלה להגיג לך שבעלי היה איתי השבוע בבדיקה שתכלס אין אישור להכניס מלוןה בגלל הקורוננ אבל ברגע באמת הרופא נתן לו להיכנס..

בהצלחה יקרה!!!

🦦🦦🦦🦦🦦🦦
בחזרה

יאללה מוזמנות להצטרף! חיות גבירותי, חיות

הכי קרוב לדוב לבן שמצאתי
בא לי שנת חורף טובה וארוכה כזאת

שנדע לקחת לנו את הזמן

אבל ללא ספק @באר מרים פתחה עם החיה הכי מתוקה

היום חשבתי על החלונות שלך. כמה שזה חשוב עם ילדים...רציתי לשים לך צב ולא מצאתי

זה משמח שמשהו שהיה תקוע נפתח,
והוא עובר תהליך ופורץ קדימה,
אבל כשגוזל- בעצם כבר פרגית?
פורץ את הקליפה- הקליפה דוקרת כמו קוצים של קיפוד.😣
צריכה לזכור שזה רק קליפה🐣

עזרת לי לרומם את המחשבות ולראות את הצד הטוב של הקליפות

לגלות את האור הפנימי מבעד לקליפות..

החשד בבטא גבוהה בתחילת הריון הוא להריון מולרי שבדרכ לא מחזיק ככ הרבה
וזה לא ערך שנחשב כזה גבוה אגב

ממה שאני יודעת הבטא לא קשורה לתסמונת דאון
יש בדיקת דם בדיקה לא חודרנית
אבל צריך לעמוד בקריטריונים כדי לקבל החזר
קוראים לה nipt תסתכלי אולי מגיע לך מימון אבל לא נראה לי .

יש לי תור לרופא רק ביום רביעי, בינתיים ממש בפחדים רק לדעת אם זה משהו ממש חריג כי לא מצליחה להירגע..

בעזרת ה׳ הכל יהיה בסדר.
בדרך כלל כשמדברים על סיכון יותר גבוה מדברים על מספר דו ספרתי אן תחת ספרתי

והיו כמה נשים שרשמו על סיכויים יותר גבוהים לת. דאון וילדו תינוקות בריאים אז בטח שיש מקרים אופטימיים

מתייחסין כסיכון גבוה רק מעל 1:350.

לי אישית היה סיכון 1:15 וב" ה הוא נולד בריא ותקין.

תמיד אני צוחקת וקוראת לו "אל הנער הזה התפללתי" כי מכל ההריונות זה ההריון שהכי התפללתי עליו..

אפשר לראות שכתוב שזה עשוי מנתח.

בעיני עדיף לחם מלא עם פסטרמה בכל מקרה, איזה ממרח בריא כבר שווה את הקמח הלבן? (כי בסנדוויץ יש יותר לחם מאשר ממרח)
בעיני קמח לבן זה כמעט כמו סוכר..
אבל יש גישות אחרות

אז לדעתי פסטרמה.
בכל מקרה כדאי ירקות בשני הכריכים

כי רוב הילדים אוכלים חלבי ולא כדאי....

צריך לבדוק רכיבים של לחם לבן מול רכיבים של פסטרמה...תלוי איזה לחם זה. נניח פיתה של ''מכבים'' היא אמנם לבנה אבל חוצמזה אין בה חומרים שיש ברוב הפיתות. בלחם אחיד יש שפע רכיבים שונים ולא נחמדים כ''כ.
פסטרמה- בין בריא לטעים הייתי אומרת שזה טעים...מלא במרכיבים אלו ואחרים...

בקיצור, שניהם לא משהו, אבל זה ילדים, וצריך לתת להם אוכל שהם יאהבו...