פורום הריון ולידה (עמוד 1564)

חושבת שהוא הקדים בכמה ימים אל הקפיצת גדילה של ה-3 חודשים
מרגיש לי לא הכי נינוח והבכי צרחות לפני האוכל די אוםייני לזה
אולי הכל חלק ממזימה שחו להשתלט על העולם 🤣

מי שיש לה פלטינום זה בעלות ממש נמוכה
בערך 60שח

זה לא היה בסל אם אני לא טועה.
פשוט למי שיש כללית מושלם, היא זכאית לזה בעלות של 114₪ שקלים אם אני לא טועה, במכונים שבהסדר

ולכן עושים את הראשונה במרפאות שיש להן הסדר עם הקופה וזה עלות סימלית ( נלקח בעצם מהסל הריון שיש לך בביטוח)

 

דרך אגב אם את מאזור ירושלים, ממליצה מאד מאד על ד"ר נועם כהן ( מקבל במרפאה של שוקרון במגדלי וולפסון) - הייתי אצלו בהריון הזה והוא פשוט מקצועי וכל כך נעים.

רק סקירה אחת הכרחית מבחינה רפואית אז רק סקירה אחת נכללת בסל...

ואני עושה רק מה שבסל.
שקיפות חלבון עוברי
סקירה מאוחרת
וכמובן אולטרסאונדים נוספים ויעקב אחות

את יכולה לבחור מוקדמת או מאוחרת.
מאוחרת זה בסל בכל מקרה לכן אני עשיתי מוקדמת בהסדר ומאוחרת מהקופה חינם. (שימי לב שמורחבת זה משהו אחר, זה מאוחרת עם עוד פרטים. לכן העדפתי לעשות אותה מצומצמת ולקבל מוקדמת בהנחה)

כתבת שאת אמורה לקבל עוד 5 ימים אבל אם הביוץ קורה עכשיו יש נשים שמתארות כאבי תופת..

אבל אולי עכשיו זה הביוץ ולא באמת תקבלי עוד 5 ימים

ככה היה לי, בתזמון דומה 😑
וזה היה הריון מחוץ לרחם

אבל
מניחה שזה משהו שצריך לבדוק
בעה בשורות טובות❤️

לפי הידוע לי.... אני לא בטוחה אבל

אז קודם כל הייתי עושה בדיקה ביתית, אם היא שלילית אז לא נראלי שזה יכול להיות הריון חוץ רחמי. אם חיובי אז יש מקום לחשוב אבל גם לא בטוח.
בכל מקרה, תעקבי, אם זה כאבים נסבלים או עוברים אם משכך כאבים שאת רגילה לקחת, נראלי שזה נחשב בסדר, אם מתחזק,ו/או ממשיך הרבה זמן עד מקום ללכת להיבדק.

הרופאה ראתה ממצא ציסטי ענק ואמרה שהוא יתמוסס עם המחזור זה נראה כמו קריש דם וסביר להניח שבגלל שאני ממש ימים ספורים לפני מחזור זה יותר כואב ולעקוב כמובן אחרי המחזור לראות שזה בסדר
תודה לכולכןן על הדאגה והתשובות

זה לא נעים האי וודאות, ממש מובן למה את לחוצה ומתוסכלת
אבל חבל להתעסק עם זה יותר מדי...
אם עוד שלושה חודשים בערך לא תבוא ווסת ולא הריון אז יש מה ללכת לבדוק אבל לפני זה גם הרופאים לא יתייחסו יותר מדי

תני לגוף שלך לעשות את שלו...

נראה לי אין טעם לבירור רפואי עד כמה חודשים אחרי שתסיימי להניק

אנסה להיאזר בסבלנות
מתוסכלת שלא מצליחה לסיים סופית עם ההנקה

מנסה לכתוב משהו שלמדתי ממש מזמן, אז כנראה לא אדייק, אבל הרעיון הולך איתי מאז...
אני חושבת שלמדתי את זה במסגרת פרוייקט "מעיינותייך".
מדובר שם על כך שבעולם שלנו עבודת ה' היא באופן של "רצוא ושוב", יש זמנים של קרבה והתרוממות בעבודת ה', ויש זמנים "ארציים" יותר, של התרחקות.
נדב ואביהוא היו בדרגה גבוהה מאוד, דרגה של התעלות רוחנית מאוד גבוהה - "רצוא" מאוד גדול, עד כדי כך שהם לא יכלו להיות אחר כך במצב של "שוב", הן התרוממו הרבה מעבר למה שהכלים של הגוף היו מסוגלים להכיל, ולכן מתו.
בעצם הפירוש הזה אומר שהם לא חטאו, אלא התקרבו לה' בצורה שחוצה את גדרי העולם הזה.

מה אני לוקחת מזה?
שבחיים שלנו יש עליות וירידות, גם בעבודת ה'. וגם המצבים של ה "שוב" הם הכרחיים, אי אפשר להיות ב"רצוא" כל הזמן.
והעבודה שלנו היא לנצל את ה"שוב" - דווקא הזמנים של הריחוק, כדי שה"רצוא" הבא יהיה גבוה ומרומם יותר

זה מתחבר לי לשאלה שעלתה לי: למה משתמשים בפסוק "וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'" בהקשר של מיתת צדיקים בימינו? הרי לכאורה נדב ואביהוא, שעליהם נאמר הפסוק, חטאו... לא זה מה שאנחנו רוצים לומר על הצדיקים שלנו, לא?
אבל לפי ההסבר שנתת זה מובן - אולי גם הצדיקים שנפטרים בימינו פשוט הגיעו למדרגת קרבה גדולה שכזו - שהם פשוט לא יכלו להחזיר את נשמתם לארץ...

תודה ששיתפת!
אשתדל לזכור לתייג אותך בפעם הבאה

הסברת ממש יפה מושג כ"כ עמוק! תודה רבה!
בעז"ה שנזכה...

פרה אדומה מטהרת את הטמאים, אבל אנו מכירות את הצבע האדום כצבע מטמא דווקא...
אולי אם בכל פעם שנראה (לא עלינו ) צבע אדום ננסה להיזכר בפרה האדומה ובטהרה שהיא מסמלת - זה יקל לנו קצת על הלב... ואולי אם ניזכר בה - ניזכר בבית המקדש שאנו מחכות שייבנה, ונזכור להתפלל עליו בתוך הצער שלנו על ראיית האדום...
בתפילה לבניין בית המקדש, ובתפילה שכל מי שרוצה - שתהפוך לפרה בעצמה, שמנה ואחר-כך שופעת חלב

תודה לך גם על הרעיון המיוחד וגם על השרשור

את השיעור השבוע לא הצלחתי לסכם השבוע, אבל אני מצרפת פה את הדף של הרב ראובן ששון על הפרשה, וגם כותבת את הנקודות שהוא הביא במילים שלי - למי שלא תפתח ותקרא אותו (למרות שאני תמיד ממליצה לקרוא את המקור…).

מות נדב ואביהוא:
נדב ואביהוא מתו ביום השמיני למילואים, לחנוכת המשכן.
בעצם, בחנוכת המשכן יש מימד של תיקון חטא אדם הראשון. בעקבות החטא שלו השכינה הסתלקה מהארץ. וכשאר עם ישראל בנו את המשכן, השכינה חזרה לדור בתוך העולם הזה, במשכן. וזה מבטא את תיקון העולם, וגם את תיקון חטא העגל.
אבל התיקון לא היה שלם. חלק מהחטא עוד לא תוקן עד הסוף. וזה מתגלה ומתבטא על יד מותם של נדב ואביהוא, בעקבות זה שהקריבו אש זרה. אילו העולם היה מתוקן עד הסוף, זה לא היה קורה.
ולכן בעקבות החטא שלהם, ה' נותן את הציווי על סדר עבודת יום הכיפורים "אחרי מות שני בני אהרון…". כי המשך התיקון הוא לא בבת אחת, אלא כל שנה עוד קצת מירוק ועוד קצת תיקון, עד שהעולם יגיע לשלמות.


מאכלות אסורים:
למה יש מאכלים שאסור לאכול?
השאלה שבעצם צריך לשאול קודם היא - למה בכלל אנחנו צריכים לאכול?
בעומק בעניין, האכילה גורמת לעילוי הנבראים. העולם בנוי ממדרגות של דומם, צומח, חי ומדבר. אבל על ידי האכילה יש עילוי של הנבראים למדרגות גבוהות יותר - כשאני אוכלת תפוח שעד עכשיו היה צומח, אחרי האכילה שלי, המולקולות שהרכיבו את התפוח הופכות להיות חלק מהגוף שלי, ולכן הוא התעלה והפך ל'מדבר'.
וצריך להבין שלכל נברא יש גם חיות אלוקית, ניצוץ רוחני שהוא התפקיד האמיתי של הנברא. וכאשר אנחנו אוכלים, העילוי של המאכל הוא לא רק של החומר שלו, אלא גם של הניצוץ האלוקי שלו. ולכן חשובות כל כך ברכות הנהנין, שקשורות לעילוי הרוחני שנוצר בעקבות האכילה.
וכשמבינים שהאכילה היא עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לנו, ושיש בה גם רבדים רוחניים שלא נראים לעין שלנו, אפשר להבין למה גם פה צריכות להיות הגבלות.
כמו שיש דברים שמזיקים לגוף שלנו אם נאכל אותם, כך יש גם דברים שמזיקים לנו מבחינה רוחנית אם נאכל אותם, כי לא טוב שהחיות האלוקית שלהם תהפוך להיות חלק מאיתנו.

[שני הרעיונות האלו הם עמוקים, מעבר להבנה השכלית שלי. אני יכולה להבין את ההסבר, אבל לא באמת להבין איך זה במציאות. אבל אני אוהבת אותם, כי גם אם אני לא מבינה עד הסוף, זה נותן הבנה חלקית לרבדים העמוקים יותר של המציאות, ובעיקר עוזר להבין שיש במציאות רבדים רוחניים ועמוקים יותר, שאני לא יכולה לראות, אבל יכולה להתאים את עצמי אליהם גם בלי להבין בזכות המצוות שהקב"ה נתן לנו]

20220324211347.pdf

וגם את העומק הנסתר שקיים בנו, שזוכים ללמוד אותה. והעומק הזה קיים בתוכנו, גם אם לפעמים אנחנו חושבים שאנו רדודים כל כך...

בקשר לנדב ואביהוא, רש"י מביא כמה דעות מה היה החטא שלהם:
ד"ה ותצא אש: רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן. רבי ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש, תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש. משל למלך שהיה לו בן בית וכו' כדאיתא בויקרא רבה.
רש"י מדייק מאוד במילים שלו, והשאלה היא בשביל מה הוא מביא את המשל ב2 מילים, לא מובן מזה מה המשל, ומי שרוצה להבין צריך לפתוח ויקרא רבה, אז מה זה מוסיף לנו?
התשובה היא שרש"י רוצה ללמד אותנו משהו גם בכמה מילים האלה: "משל למלך שהיה לו בן בית". לכאורה, אם כניסה למשכן בשכרות מביאה לעונש מיתה, ה' היה צריך להזהיר על כך לפני כן, לא אחרי מות בני אהרון. ואם ה' לא הזהיר, למה הם חייבים מיתה? על זה רש"י עונה "משל למלך שהיה לו בן בית". נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים שהם כמו בני בית אצל הקב"ה. לבן בית לא צריך להסביר כל דבר, בן בית מבין לבד מה מתאים ומה לא מתאים, וה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה ולכן היה יכול לצפות מהם לא להיכנס שתויי יין למשכן גם בלי לומר להם זאת בצורה מפורשת.
שנזכה להיות בני בית ולדעת לכוון למה שה' רוצה מאיתנו...

שאהרון התבייש לגשת לעבודת הכהונה ביום הראשון ומשה היה צריך לדחוק בו "למה אתה בוש, לכך נבחרת..."
ואחר כך הצער של אהרון כשהשכינה לא ירדה... "היה מצטער ואומר יודע אני שכעס הקבלה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי", וההתגייסות המיידית של משה: "מיד נכנס משה עמו וביקשו רחמים וירדה שכינה לישראל".
ומות בני אהרון... "וידום אהרון"... איזו גבורת נפש לקבל עליו את הדין ולשתוק.
ובסיפור של שעיר החטאת שהתווכחו עליו, ובסוף "וישמע משה ויטב בעיניו" - הודה ולא בוש לומר לא שמעתי. איזו גדולה וענווה.
מישאל ואלצפן שהוציאו את נדב ואביהוא מהמשכן "כאדם האומר לחברו העבר את המת מלפני הכלה שלא לערבב את השמחה"...
בכלל כל שבעת ימי המילואים נשמעים כמו משהו נורא קדוש, נשגב ומרגש. הלוואי שנזכה כבר לראות את חנוכת בית המקדש השלישי, רק מדמיינת את ההתרגשות הזו ומצטמררת.

והתפילות שלך מתחברות גם יחד- בחתונה הקרובים יותר שמחים יותר,אז שנזכה לשמוח יותר

בפרשת שמיני על הפסוק" כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם והתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ." ( י"א מ"ד)

כותב האור החיים שרק לעם ישראל יש דיני טומאה וטהרה כי ה' בחר בנו להיות עמו והוא אלוקינו ולכן בגלל המעלה הזו ישראל צריכים להקפיד על טהרה.

"פירוש ומשונה אומה ישראלית לקדושה וטהרה שלא בחר ה' ליקרא אלוק אלא לישראל, לזה צריך להרחיק מן הטומאה".

וזה ממש מתאים לפרוש של האור החיים בפרשת חוקת על הפסוק "זאת חוקת התורה" עם המשל המפורסם שלו על מהות הטהרה ( לי מיד קפץ בראש איפה קראתי את המשל הזה,מעניין אם גם לעוד מישהי כאן זה קפץ).

זה הפירוש משולב עם הסבר של הרב שמואל אליהו-

למה טהרה היא "חֻקַּת הַתּוֹרָה"?
פרשת "חוקת" עוסקת בטהרה של מי שנטמא בטומאת מת. הפרשה מתחילה במילים "חֻקַּת הַתּוֹרָה", "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר". אף שהיה אפשר לומר רק "זֹאת החֻקַּה". שואל אור החיים הקדוש, רבי חיים בן עטר זיע"א, למה כתוב "חקת התורה"? והשיב, כי הסיבה לכל אפשרות טומאה וטהרה באדם נובעת מקבלת התורה. זאת הסיבה שבגללה נוכרי לא נעשה טמא מת: "ואם נגע במת או נשאו או האהיל עליו – הרי הוא כמו שלא נגע" (רמב"ם הלכות טומאת מת פרק א' הי"ג). רק אחרי שהוא מתגייר ומקבל עליו תורה – הוא נטמא.
הנוכרים לא קיבלו את התורה, ולכן הם לא מטמאים. "והנה ההבדל שבו הורמו עם בני ישראל משאר הגוים הוא באמצעות קבלת התורה, שזולת זה הנה ככל הגוים בית ישראל". לכן קשרה התורה את דיני טומאה וטהרה עם התורה באומרה "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה". "כי על ידי שקבלו התורה, נעשו עֲם בני ישראל דבר שהרוחנים השפלים תאבים להדבק בהם", בין בחייהם ובין במותם. אמנם אם פועלים "בכח גדול" של טהרה "אשר חקק ה' במצוה האמורה בענין של פרה אדומה", ניצלים מהרוחניים השפלים שרוצים כל כך להידבק בנו.
"וכבר המשלתי במקום אחר ענין זה, לשני כלים שהיו אצל בעל הבית, אחת מלאה דבש, ואחת מלאה זבל, ופינה אותם והוציאם לחוץ מהחדר, אותה שהייתה מלאה דבש – מתקבצים לה כל הזבובים והרמשים, ואותה שהייתה מלאה זבל – הגם שיכנסו לה קצת מהרמשים לא ישווה לשל דבש. כמו כן אדם מישראל שמת להיותו מלא קדושה המתוקה והעריבה, בצאת הנפש ונתרוקן הגוף יתקבצו הקליפות לאין קץ, שהם כוחות הטומאה, התאבים תמיד להדבק בקדושה ליהנות מהערב, ולזה יטמא באהל". רק באמצעות הטהרה יידחו כל הרוחניים השפלים. נדחית כל הטומאה. נדחות כל הקליפות, והדבש נשאר טוב כפי שהיה.

לא אמורה לגרום בעיות אבל לא יכולה להתחייב לגמרי.

(יודעת מכמה ששינוי קטן לא הזיק.)

אני שכחתי במעבר שעון אחד להחליף את השעה של הגלולה ולא קרה לי כלום, אבל לפעמים כשאיחרתי/ הקדמתי אפילו רק בחצי שעה אז כן התחילו כתמים...

אני כן הייתי לוקחת את הסיכון ומשנה. גם אם יכולים להיות לי מזה קצת כתמים.
ההמלצה ששמעתי היא לשנות כל יום ב10 דק. עד שמגיעים חזרה לשעה המקורית

כלומר אחרי 23 שעות. ולא אחרי 24.
לא חושבת שזה בעייתי.

תבקשי מרופא משפחה אולי.

לי ממש עזר לשתות מים שהושרו בהם שזיפים מיובשים, ותוך זמן די קצר (שהרגיש כמו נצח
זה עבר לחלוטין

מחפשת כרגע הקלה מיידית על הכאב.

אנסה שזיפים מיובשים.

תודה!

פשוט לוקחת שזיפים ומשרה במים פושרים ואז שותה את זה? זה לא גועל נפש? 🤮

ואז שותה את זה כשזה קר - אם עוצמים את האף (חחח) ומנסים לדמיין שזה מיץ אז לא מקיאים.

וזה דוחההה

כבר דמיינתי מיץ ענבים מהכותרת חחח עד שראיתי את תוכן ההודעה שלך

ופעל את פעולתו ב"ה.
זה באמת מגעיל, אבל לא ברמה שאי אפשר לשתות.

לי עזר ללכת כל שעה לפיפי ואז לא נוצר לחץ על האזור בכלל והעיניינים נרגעים..
אבל עדיף גם משחה

עוד משהו, למרוח לפני היציאה שמן שקדים או קיק או משחה אחרת כדי להקל על היציאה ולעזור למקום להתרפא..

ותודה על החיבוקים גם. זה כזה סיוט. לא מאפשר להתאושש בכלל.

רק להגיד שאני מחבקת אותך, זה נוראי ביותר במיוחד אחרי הלידה..

לי עזר (סוג של) איזה משחה שלקחתי (לא זוכרת איזה) ואם יכולתי - אמבטיה לפחות 20 דק' כל ערב שהקלו על הכאב במקצת...

(וכמובן - סיבים תזונתיים, עברתי לקמח כוסמין, ירקות, מיץ לימון על בטן ריקה על הבוקר, מיץ שזיפים גם על בטן ריקה, והרבה דייסות קוואקר (עם מים, לא עם חלב וסילאן) שהיו עיקר מה שאכלתי כל יום - גם משביע וגם סיבים תזונתיים.

אני חושבת שהיתה לי פיסורה (לא אובחנתי או משהו לפי מה שקראתי בגוגל) ולא טחורים ולכן המקום כאב לי במשך היום ולקח הרבה זמן עד שעבר... וב"ה עבר, וחוזר בעיקר בתקופות של לחץ )

 

לאכול קוואקר זה רעיון מעולה.

והיה לי פעם פיסורה מאובחנת (גם אחרי לידה). הלכתי לפרוקטולוג ונתן לי שתי משחות שמהר מאוד העבירו את הפיסורה, אבל עד אז זה גם היה סיוט. כואב ברמות!

מים קרים באזור עזר לי
אחרי לידה למי שיש טחורים הם מתנפחים
אחר כך הם חוזרים להיות כמו שהיו .

אני פשוט מכניסה אותם פנימה עם האצבע במקלחת ומחזיקה חזק עם השריר זה עוזר לפרק זמן מסוים 
 

שם משהו קפוא. הייתי שוכבת במיטה ושמה שם שלוק קטן בתוך שקית. זה עזר לי שהייתי במצבים של בכי מכאבים נוראיים.

אתמול קנינו מיץ שזיפים מיובשים (זה מה שהיה במכולת) והקפדתי על שטיפות והיום המצב הרבה הרבה יותר טוב.
ממשיכה לשתות מיץ שזיפים ומים ולאכול כמה שיותר סיבים ובע"ה מקווה שיעבור לגמרי.

תודה לה' ותודה לכולכן על העצות הטובות!

או להקליד
ולנסות לראות אם מישהו בעניין
אני אישית חושבת שכדאי לך לנסות ללכת על משהו שאת גם ככה אוהבת. לדוגמה אם את אוהבת לסרוג אז סריגת כיפות או כובעים..

לגבי ב' תנסי לחפש את האתר שלהם באינטרנט וכזה.. לא באמת יודעת מה אפשר לעשות מעבר.

שמציעות עבודה ב"תמלול" או "מזכירות". נשמע מסריח.
באחת היה צריך להתקשר לכל מיני משרדים ולהציע שירותי חשבות שכר, עוד אחת הייתי צריכה לפתוח כתובת מייל חדשה, לשלוח לכל מיני נמענים איזושהי הודעה (משהו תמים לכאורה)
והיה עוד אחד חשוד, אני לא זוכרת מה זה היה.
עבודות קלות מהאינטרנט הייתי בודקת ב7 עיניים.

שמעתי ממטופלות שלי שממש ממליצות

היתי הולכת לרופא..
בתקופת מעבר תמיד יש דלקות עיניים לפחות ככה אצל הילדים שלי..

מרגישה מטופשת לרוץ לרופאה בגלל הפרשה מהעין 😅

נשמע דלקת עיניים
את במכבי? יש לך אפשרות לשיחת טלפון עם רופא ילדים?

סינטומיצין או טוברקס ובד"כ זה מספיק בלי טיפות.
אבל בגלל שהיא פיצית וזה פעם ראשונה שלה, הייתי מתייעצת עם רופא בשאלה אונליין / לבוא אליו / שיחה טלפונית

כדאי לנקות את ההפרשות עם מגבוני חיטוי לעיניים של ד"ר פישר.
ובאופן כללי, להבא, אם את רואה שמתחילה הפרשה כדאי לנקות עם זה, לפעמים זה מונע את ההתפתחות של הדלקת

עם רופא ילדים
את מתכוונת לקבוע תור טלפוני עם הרופאה שלה?

היא כבר היתה אצל רופא?

באפליקציה תלחצי על ה3 פסים בצד ימין למעלה תגללי קצת למטה ותראי שיחה עם רופא ילדים.
תלחצי ותבדקי אם יש לה שעות היום. אם כן, עכשיו עוד א"א להזמין תור אבל בטווח של השעות תיכנסי לזה שוב ואז תהיה לך אפשרות להזמין תור, תזמיני והרופא אמור להתקשר אליך. ויש אפשרות לשלוח תמונה

ותכתבי שזה פעם ראשונה שלה ככה?
אצלינו הרופאים עונים ממש מהר, גם בימים שלא נמצאים

זה דלקת לכל דבר
אם את מניקה שמעתי שחלב אם
אם לא, אז כן ללכת לרופא
למה מטופשת? זה מדבק מאוד מגרד ומציק

אם את לא בטוחה או רגועה את תמיד יכולה ללכת לרופא ואת ממש לא מטופשת! זה ילדה ראשונה וככה לומדים וזה גם התפקיד שלו.
השיקול היחיד הוא שאם לא נראלך חובה אז אולי חבל סתם לחשוף אותה לכל החולים במרפאה ובשביל זה יש גם את האונליין..
ואותנו
❤️

בעיקר הגשם המטורף זה מה שמפריע לי בימים אלה

..צריך להיבדק

אם זה ויראלי אז לא צריך לעשות כלום
אבל אם זה חיידקי אז כן כדאי לקבל טיפות אנטיביוטיות
ממה שאני זוכרת הרופא אמר לחכות יום יומיים ורק אם לא משתפר להתחיל אנטיביוטיקה אז אין מה לרוץ לרופא אם זה לא מחמיר

בכל מקרה- כדאי לנקות עם מגבון ייעודי אם יש לך איך לקנות
או עם פד צמר גפן בעדינות
מומלץ לטבול בתה שחור או קמומיל פושר זה יכול לעזור

והכי חשוב להיזהר ממש לשטוף היטב אחרי שנוגעים שם כי זה סופר מדבק גם בין העיניים שלה וגם אתכם

תשפריצי לה לעין
רר דחי בחשבון שזה יהיה גם על השיער, על המצח, על הלחיים והסנטר
אבל אומרים שזה גם טוב לעור הפנים...

השפרצה שתיים ואין דלקת.
לא צריך להסתבך עם משחות...

עוקבת ומקפיצה

עשיתם מה שהיה נכון לכולכם. ומותר לשנות את זנ כי עכשיו זה לא מתאים.
ככה זה בהורות.הכל בתקופות ויש המון שינויים.
ולרוב הקנטנים מסתגלים אליהם יותר בקלוות מאיתנו...

לי היה הרבה יותר קשה להפסיק לישון עם הפיצית מאשר לה...

ולפעמים זה גם תהליך. בהתחלה רק חלק מהלילה ישנה במיטה שלה ועברה אליי להנקה ונשארה.
ואחכ רק במיטה וכו.
יש כאלה שמעדיפים להרגיל רק למיטה שלהם וזהו.
תחשבי מה נכון לכם ולפי זה תפעלי. אין פה טעות או מה שנכון לכולם...כל אחד ומה שטוב לו בנקודהת הספצייפית

ממש מעודד לשמוע, הקושי עכשיו מפעיל קצת רגשות אשמה שזה היה יכול להיות אחרת...
עכשיו הגענו למסקנה שזה לא מתאים לנו, וממש קשה לשנות

בכל גיל.
מה שהתאים עד עכשיו כבר לא מתאים וצריך לעשות שינוי.
זה קורה בהרבה תחומים, וזה ממש לא מעיד על שום טעות. זה מעיד על זה שהחיים דינמיים ומשתנים ושאנחנו מוכנים להיות גם כן דינמיים ולא מקובעים

שבסופו של דבר זה נתן לכם תקופה ארוכה של לילות רצופים וזה משמעותי...

"חמודה, את כבר גדולה. מעכשיו את ישנה במיטה שלך ולא עם אבא ואמא." ולהשכיב אותה במיטה שלה ולהיות לידה עד שנרדמת, ושוב ושוב לחזור על זה שלא ישנים במיטה של אבא ואמא, רק במיטה שלה.
אפשר גם להאהיב עליה את מיטה שלה כבר בשעות היום - לשים לה שם בובות, אולי אפילו קצת לקשט (אפשר גם ביחד איתה בכאילו).
אפשר גם בהדרגה: בהתחלה רק שתישן על מזרן על הרצפה לידכם, ואחר כך ללמד אותה לישון במיטה שלה.
בכל אופן, לא מבטיחה שהשיטות האלה יהיו בלי בכי בכלל...

לא חושבת שהיא מבינה שהיא גדולה ושרק קטנים ישנים עם ההורים...

אבל זה כן כלל בכיות...

זה מה שהיה נכון לכם לתקופה מסויימת.


יכול להיות שהיא רעבה?

וגם אז היא הייתה מתעוררת גם במיטה שלנו... לא?
ותודה על התמיכה ❤

זה כנראה גם עיניין של ביטחון.

מה זאת אומרת עניין של בטחון?

שהם לא לבד.

בחושך, מערסלת אותה כבר חצי שעה, שרה לה שירים, מנדנדת, לא עוזבת אותה
וכלום, ערנית ורגועה לגמרי 🤦‍♀️

מה עם לנסות לשים לה מזרן על הרצפה ולנסות להרדים שם?

האמת שלא חשבנו על זה... אציע לבעלי נראה מה הוא יאמר. תודה!

כרית אתם שמים לה?
יש אור בחדר שלה? ובשלכם?

להשאר איתה עד שנרדמת.
בהתחלה זה יקח שעה. יורד לאט לאט עד ללילה שלם.
אנחנו היינו פשוט נרדמים לידה על מזרון או מיטה. כשהיא עדיין במיטה שלה.
ולא לדבר יותר מידי.לא להדליק אורות או לחשוף אותה לאור..

לא רואה מגמת ירידה בכלל בכלל, ולרוב אנחנו פשוט נשברים ומביאים אותה אלינו כי אין לנו עוד מזרן בבית
ממש תודה על הניסיון לעזור!

זה יהיה כמה לילות קשים..
אבל אצלי אחרי שבוע וחצי בערך ראיתי שיפור.

ואז כשקמתי פיזית לחדר אחר היה לי קצת יותר קל להתעקש איתה שתשאר במיטה..
זה היה כמה לילות קשוחים של להניח במיטה, היא מתעוררת, להחזיר אותב לישון וחוזר חלילה אבל עכשיו ישנה שם טוב ב"ה

ודווקא זה הוביל להביא אותה אלינו למיטה, לא היה לנו כוח לחכות שתרדם שם....

הרגלים משתנים כל הזמן בגיל קטן ומה שהיה טוב עבורכם ועבורה זה הפתרון הכי נכון לאותו זמן. פשוט יש תקופות שהפתרון שהיה נוח באותו רגע כבר לא מתאים (או לכם או לה) וצריך למצוא פתרון אחר.

המיטה שלה גדולה? (לא מיטת מעבר) אם כן אולי יהיה לכם נוח כשהיא מתעוררת שמשהו ממכם יעבור לישון איתה. או להעביר אותה אליכם רק לחלק מהלילה (מהרגע שהיא מתעוררת). אם זה לא נוח לכם אולי מזרון ליד המיטה שלכם יכול לעזור? (אצלנו הקטן היה ממש ישן במיטה רגילה בחדר שלנו בגיל הזה אבל היה לנו חדר ממש גדול.

ובחדר שלנו קטן מידי בשביל לשים לה מזרן אצלנו אבל תודה על העצות!

אני פעמיים.. פעם אחת לידה בשבת ופעם שניה אשפוז...

באשפוז- היה איתך מישהו? בעיקרון רציתי ללכת לעין כרם אבל עכשיו מתלבטת אם כדאי להיות שם בשבת

ולא היה איתי אף אחד
לי היה בסדר

ממש אווירה של שבת! בשרי גם בערב שבת ויש ממש סעודה בבוקר וסעודה שלישית..
מפות לבנות על השולחנות..
אין כריזה רגילה אלא ממש באים אל החדר...
חוץ מזה יש בית כנסת והכנסת אורחים ממש טובה שיצא לי אפילו ללכת בעצמי לקחת סתם שטויות, עוגות וכאלה שהיה באלי בשבת.. בלידה לבעלי היה ממש נח והוא התפלל ואכל שם..

ללינה. ויש את הארגון הזה שמספק ארוחות שבת טעימות.

לפני הקורונה היה אולם ללינת נשים וללינת גברים, כך שאת לא חייבת להיות לבד כל השבת

ויש אולם לארוחות שבת, שמנוהל ע"י בית חב"ד שם והכל היה ממש מושקע אם את רוצה שבעלך יהיה איתך

לגבי אוכל עדיין הם מחלקים למלווים אוכל יין וחלות לשבת

היה בהחלט אווירת שבת.
לפני שבת אחות רוסיה חמודה באה ובקשה לסדר את האור בחדר ובשרותים איך שאנחנו רוצות כי הן לא יכולות להדליק לנו בשבת.
השתמשו בשבת עם מחשב מיוחד
והכניסה לתינוקיה היתה עם כפתור מושהה של מכון צומת.
יש אוכל של הכנסת אורחים עם סעודת שבת ממש גדולה עם שירים וכו, הלכנו כמה יולדות ביחד לשם. ומי שרצתה לחזור באמצע הסעודה לחדר, קיבלה ערכת ארוחה שבת ארוזה.

אין כמו עם ישראל

יש שם משפחה/ עמותה שדואגת לאוכל טוב.

ומקום לבעל ללון גם יש

שלוש פעמים
שקט ורגוע יש אווירה טובה
יש שירים בחלק מהמחלקות

@אמא לאוצר❤

מרגישה שאני מוקפת בסיפורים כאלה, ואני לא מסוגלת לשחרר את התינוקת שלי. זה הפחד הכי גדול שלי בימים אלו. זה אפילו לא ההתעללות, סתם לחשוב שיהיה לה רע, שהיא לא תרגיש בטוחה... צריך להתפלל ליפול על מטפלות טובות אבל זה ממש לא מספיק

באסה שהיא מתעקשת איתך
אבל זה לא בעייתי לקבל ככה

יותר מסוכן שהחלב יהיה חם מידי או שיופרשו חומרים מהפלסטיק בחימום הרכיבים שנהרסים זה פחות קריטי אם זה משהו חד פעמי.
אבל חמותר צריכה לדעת שאין דבר כזה היא חייבת לעשות כמו שאת מבקשת. אם כמובן היא שומרת עליה בשמחה.
אם זה רק לכמה שעות ואת יכולה לשאוב ממש לפני שאת יוצאת ולהשאיר בחוץ ואז אין צורך לחמם אפשר לתת בטמפ החדר

של חברה מוכרת
אז אין שום חשש להפרשת חומרים בחימום שלהם.

זה אולי פחות מומלץ מצד החלב אבל מסוכן זה לא.

אבל זה באמת לא נעים ולא תקין שהיא לא מוכנה לקבל את ההנחיות שלך. את האמא. וכמות המחלוקות ביניכם רק תלך ותגדל ככל שהילד יגדל...
ברור שלא כל פיפס צריך לתאם ברור שהרבה פעמים פשוט תעלימי עין אבל אם משהו חשוב לך ואת ביקשת את צריכה לדעת שזה יקרה. ואם לא אז אולי שלא תשמור עליו

אני לא יודעת מה כדאי לעשות. בוודאי שלא להתחיל לריב או לפוצץ אבל כדאי שתחשבי עם בעלך מה אפשר לעשות ואם אין לכם פתרון אז להתיעץ עם מישהו כי חיבים להציב את הגבולות האלה... אחרת מתישהו זה כבר יהיה בלתי נסבל

בהצלחה!

איך שהגעתי חזרה אני שומעת את המיקרו מצפצף ורואה אותה מוציאה את הבקבוק חלב מהמיקרו
מזל שחזרתי… הייתה מקבלת כוויה

הלם
מי מחמם חלב שאוב במיקרו 🤦🤦🤦
איזו איטואיציה חזקה יש לך

גם אצל המטפלת וגם בפעמים שהייתה בבית..
לילדה שלום..

אבל במיקרו זה ממש בעייתי. טוב שחזרת

ו20 דק איחור זה ממש לא נורא..