התחיל מזה שהתארחנו בסופ"ש (נתנו לנו דירה להתארח בה)
הבית היה כזה חדש עם קירות לבנים, מצוחצח, עם ריח טוב ...
והילדים כל כל אהבו אותו ועד עכדיו אומרים שרוצים לחזור לגור שם🙄
ואצלי בבית יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות ולא מתאפשרים לי😭
1)קודם כל לצבוע קירות המקושקשים (אני בעצמי אשמה במצב, אבל בשנתיים האחרונות זה היה או בריאות נפשית שלי או של ילדים או קירות מקושקשים). בעלי אומר שאין מה לצבוע , גם ככה יקשקשו עוד פעם😓 וגם מישהו צריך לעשות את זה בזמן שאין ילדים בבית. הקטן כל היום בבית איתי ואחרי זה אחים שלו חוזרים ממסגרות.
2) כל מיני תיקונים קטנים בבית כמו המושב של אסלה, מדף במטבח, ארון אצל ילדים. ובעלי לא הנדי מן ולא רוצה להוציא כסף על בעל מקצוע, כל פעם אומר שחבר יעשה לו ג'סטה וזה לא קורה. וגם בעל הדירה אמר דשקרא לאיש מקצוע בשביל ארון מטבח וזה לא קורה😑
3) ספות שחייבות ניקוי (יש לי כיסויים שקניתי) אבל עדיין זה מעצבן אותי שמלוכלכות וזה גם הוצאה על ניקוי😪
4) הייתי רוצה מדיח כלים😭😭😭 כי נמאס לי מערמות כלים שמתייבשות על השיש ותופסות את כל השיש שגם ככה קטן.
ואני קצת כועסת על עצמי על כל הרצונות החומריים שיש לי שלא מניחים לי, וגם על זה שלא שמרתי מספיק טוב על הדירה מהילדים
כי באמת קיבלנו דירה יפה ומשופצת.
מקנאה ברבנית קנייבסקי ונשים אחרות שכל החיים חיו בדירה פשוטה עם רהיטים ישנים והיו שמחות בחלקן
אבל מה לעשות שה' ברא אותי עם החוש הזה ליופי שכל כך משמח אותי ועושה לי חשק לפעול. באמת שאני מנקה ומטפחת עת הדירה כל השנה ולפני הפסח עוד יותר. אבל השנה ממש אין לי חשק
כשהכל הרוס ואין בכוחי לתקן זה מכבה אותי כל כך ומוריד לי .
)
)
