פורום הריון ולידה (עמוד 1588)

גיל 3 חודשים זה מוקדם מדי.?
מתחילה לחשוב על זה לעוד מעט, כי הבת שלי ממש סקרנית ואוהבת להסתכל על העולם, ובאמבטיה היא בבועה שלה

בהתחלה הבנתי שזה חלק מההתפתחןת שלה , מגלה את האצבעות.. אבל אין מצב שזה עדיין חלק מההתפתחןת (או שכן?..)
היא בת 3 חודשים.
ו100% זה לא אןכל, היא מוצצת המון את כל האצבעות מכניסה את כל האגרוף לפה ולפעמים מוצצת רק את האגודל.
מה עושים???

עור יבש ומגרד בחזה...
מניקה הנקה מלאה.
תופעה לגמרי חדשה...
נורמלי?

המשפחה של בעלי החליטו שנפגשים בימי חמישי - כל יום חמישי, במקום לעשות שבתות אצל ההורים שלו.
באים לארוחת ערב להורים של בעלי, כל האחים שלו מגיעים - כולם בלי ילדים עדיין, אנחנו היחידים עם תינוקת בת חודשיים.
לבעלי מאוד חשוב שנגיע.
מצד אחד זה חוסך לי את השבתות שם שזה משהו שמבחינתי סיוט..
מצד שני… לא מצליחה להסתדר עם הקטנה והסידור הזה ביחד..
כבר פעמיים היינו שם בחמישי, וכל פעם היא מגיעה לקצה וצורחת מעייפות ורעש.
היא על הנקה מלאה. אני שואבת חלב שיהיה לי למקרה שהיא תהיה רעבה בדרך.. וגם כשאנחנו שם לא נעים לי כל כך להניק.. לשבת שם עם כולם עם סינר הנקה זו לא אופציה מבחינתי (אצל ההורים שלי כן.. אבל שם לא) ואם אקח אותה לחדר אז זה יכול לקחת גם שעה… ואז בעצם לא יוצא לאף אחד כמעט לראות אותה..
ניסיתי להביא חלב שאוב שיהיה לה לכל הזמן שאנחנו שם.. אבל בזמן שאני מחממת את הבקבוק היא כבר צורחת ואמא שלו יושבת עליי להביא כבר את הבקבוק ובסוף יוצא שהיא אוכלת בקבוק קר ולא יודעת אם זה בגלל זה אבל זה כאילו לא מספק אותה - היא לא מצליחה להרדם, יש מלא אור ומלא רעש
ואז בסוף אני ״נשברת״ ולוקחת אותה לחדר להניק אותה - סוגרת את האור ורק אז היא נרגעת ואנחנו בורחים הביתה.

ואז בעצם לא השגתי כלום - גם היה לה לא טוב, גם בסוף כן לקחתי אותה לחדר לשעה וגם לי כואב מהגודש שנוצר בזמן שנתנו לה בקבוק.

מה הייתן עושות שונה? או שפשוט כן לקחת אותה לחדר ולהניק אותה וזהו?

רוצה מזל בחיים?תחיי בהווה! 🌞

לחיות בעבר או בעתיד זה נקרא "לדאוג".
כשאת חושבת על טעויות או מאורעות העבר ורודפת את עצמך על זה, כשזה קורה לעתים תכופות הסטרס הופך לדכאון חלילה. ולהיפך המצב כשאת כל הזמן רק מצפה לעתיד ורוד🍨 וחיה רק ברצון להשיג ,זה מביא לחרדה על העתיד ומצב מתח תמידי.
בחורה רווקה שרוצה להתחתן ורק חושבת כל הזמן "מתי כבר אתחתן "או יותר גרוע "אני לא אתחתן" או בני זוג שרק חושבים מתי שיהיה לנו בית/ מתי שנסיים עם המשכנתא/מתי שהילדים יגדלו/ כשניצא לחופשה אז נתחיל לחיות את החיים, יכולים לפספס חיים שלמים בדאגה ובמחשבה על העתיד.

"תפסיקי לדאוג!!!" קל להגיד.
אבל איך למעשה פחות מתמקדים בדאגות ומסיחים עת הדעת שלנו?

1)תתפללי.🧘‍♀️
את מרגישה שאת לא מצליח להשתלט על המצב? תתפללי. הנסיבות או האנשים יותר חזקים ממך? תתפללי.
את מרגישה מתח בגוף? תתפללי.
תקבעי זמן קבוע ביום ותקדישי אותו ב"ליישב את הדעת" שלך. לא סתם קוראים לזה "ליישב דעת" , בזמן ישיבה רגועה וממושכת עם נשימות עמוקות, המחשבות מורידות הילוך ורמת המתח יורדת.

2)תלכי או תרוצי באוויר הפתוח.🏃‍♀️

ולא, הליכה לעבודה או למכולת זה לא נקרא הליכה. בשביל באמת להתנער מהדאגות צריך ללכת בלי למהר להספיק להגיע לשום מקום, פשוט ללכת, להנות מהטבע , מהאוויר, לחייך לאנשים.כך מקבלים אנרגיות מחודשות ומתנערים מכל המרה השחורה.

3) תזמיני אורחים.👨‍👩‍👧‍👧👨‍👩‍👦‍👦👨‍👦‍👦👨‍👩‍👦👩‍👦

להזמין אורחים מביא מזל ושלום. כל נתינה נותנת סיפוק רב. כשאנחנו עסוקים בלהטיב לאחרים ולדאוג שיהיה מספיק אוכל, שתהיה אווירה טובה, פתאום שוכחים על הבעיות שלנו.
ככה הבני זוג מפסיקים להתמקד בחסרונות אחד של השני ומתחילים להסתכל לאותו כיוון.
אני מאוד אוהבת להזמין אורחים , כשיש אורחים גם הילדים מתלהבים מהאורחים ופחות דורשים תשומת לב. בכללי האווירה בבית יותר קלילה ויש אנרגיות טובות, במיוחד עם האורחים זה אנשים שאתם אוהבים.

4)תפסיקי לרדוף אחרי המזל והוא יבוא.🤑

כמו האימרה הידועה של חז"ל: "מי שבורח מהכבוד, הכבוד רודף אחריו ומי שרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו". אותו דבר עם המזל. הדברים הטובים בחיים קוראים בזמן שאת רגועה, לא מתלהמת מדי. בטח שמת לב, כשאת יותר מדי ב"היי" זה לא כזה סימן טוב. בסוף משהו מתפקשש. בחורה שמאוד מאוד מאוד מתלהבת מגבר, בד"כ לא תתחתן איתו בסוף ואם תתחתן זה לא יהיה קל.
דירה שנקנית בפזיזות והתלהבות רבה מביאה איתה כאב ראש. הצלחה כבירה ופתאומית מביאה איתה גאווה.

5)תתמקדי פחות בעצמך, ויותר בעשייה מיטיבה.🐝

בחורה שרוצה להתחתן ורק עסוקה בלחפש כל הזמן את החתן הפוטנציאלי או להתמרמר על הבדידות הופכת להיות עצובה וחסרת כח.
ודווקא בחורה שיש סביבה חברות, שנמצאת בעשייה לדאוג ולהטיב לאחרים, בעשיית כושר, בפיתוח תחביב ועבודה רוחנית הופכת להיות חזקה ועוצמתית ומזל מגיע אליה בידיים פתוחות. וגם אם הזיווג מתעכב, זה פשוט פחות מעסיק אותה, כי היא כבר חיה את החיים.

6)תפסיקי לחיות רק בדמיונות!🤩
אז נכון דמיון מודרך זה כלי נפלא להשגת מטרות. גם אני אוהבת להשתמש בו.
זה עוזר לי לקום לעשות משהו בבית, כשאני מדמיינת איך הייתי רוצה שהבית שלי יראה, או אפילו לדמיין את עצמי רגועה וחזקה מול אנשים שמאתגר לי איתם או מול ילדים שעשו מעשה קונדס...זה נפלא! וזה הוכח שזה באמת עובד, שאפילו אם בן אדם חולה ידמיין שהוא מבריא, זה ישפיע עליו .
אבל היו לי תקופות שיותר דמיינתי מאשר עשיתי וזה סתם תסכל שהחלומות שלי לא מתגשמים.
והבנתי שצריך לעשות הפרדה, להקצות זמנים ל"דמיון מודרך", אבל רוב הזמן פשוט לחיות את הרגע ולהנות ממנו. לדמיין לפני השינה או בזמנים מאתגרים או כשרוצים להציב מטרות ובשאר הזמן פשוט לפעול ולשמוח במה שיש!

7) תבחרי לך מטרות גבוהות.📈
כשבראש שלך יש רצונות גבוהים כמו להטיב, לעבוד על עצמך, אז הדאגות הקטנות והיומיומיות שיש לכולנו נראות לך זניחות לידם.
כשסימנת לעצמך מטרות באמת חשובות, את יודעת שגם אם משהו לא עבד, זה רק ירידה לצורך עלייה בסולם שהצבת לעצמך.
כשמישהו מבקר אותך, או ילד שלא מתנהג טוב, את יודעת שאת נמצאת באמצע תהליך.
כשאת מקציבה זמן לתפילה, לעבודה עצמית, את גם יודעת ש"אלוקים לא בא בטרוניה עם הבריות", יש לו סבלנות והוא מתנהג איתך במידת חסד. גם אם עוד לא הגעת לשלמות, את בדרך הנכונה ועושה צעדים קטנים לקראתה.

פשוט תפסיקי לדאוג ותתחילי לחיות. עכשיו.

לק"י
שבוע טוב, שבוע מבורך!
מקווה שהתגעגעתן אליי בשבת כל כך!
אז לשבוע חדש אתן מוכנות?
סגורות כבר על מה אתן מכינות במשלוחי מנות?
מקווה שישנתן המון ואגרתן כוחות
ולשבוע חדש של שרשורים פורמיים אתן מחכות!

תיוג רנדומלי
@אנונימיות

אנחנו מיואשים כבר לגמרי!!

בן חמש וחצי!!
גמול יופי בגן
אבל בבית.. לא מוכן ללכת לשירותים
סתם, לא בא לו
כשהוא הולך הוא עושה יופי ולא מסתבך, אין לו פחדים או משהו
זה נראה ממש סתם 'לא בא לי' כזה
כל! ערב! המכנסיים שלו רטובים!!!
ונמאס לי!!!

ניסינו הכל! הכל!
מבצעים קטנים, ומבצעים גדולים, ולהסיר אחריות לגמרי, ולהזכיר לו בעדינות מידי פעם, ולכעוס עליו (טוב לא חשבתי שזה מה שיעזור) ולחייב אותו (נגיד הייתי מפסיקה את המשחק ואומרת- עכשיו כולם הולכים לשירותים!)
וכלום!!!!

מה אפשר לעשות?
כל הכוונה שלכם תעזור לי ממש 🙏

ב"ה הנסיך החדש בן 3.5 חודשים כבר,

בחודש האחרון אני מרגישה ממש לא מאוזנת,

בוכה פתאום בלי סיבה,

חסרת סבלנות לנסיכה בת ה2.5,

נפגעת בהגזמה מדברים קטנים,

מרגישה מאד הורמונלית מבחינה רגשית,

מפחדת ממש בדברים שקשורים בילדים,

ממש מדמיינת איך כל רגע יכול לקרות אסון (כביש, תנור, דברים חדים, חנק וכו'..)

ובאופן כללי, כל יום יש כמה שעות, בעיקר בבוקר, שאין לי חשק לכל המשימות שלי, גם אלו שלגמרי בחרתי מרצוני החופשי..

 

מוכר? זה דיכאון לדעתכן?

 

אם כן,

אשמח לשמוע על דרכים טבעיות לעזור לעצמי.

לא רוצה לקחת כדורים ולא רוצה להיפגש עם פסיכולוג/פסיכיאטר/עו"ס.

 

תודה למשיבות!

שבוע טוב.
לא זוכרת מה נתנו לי בעבר להקלה לבעיות בגב, יש לי גם פריצת דיסק קלה.
רואה בבית אריזות ישנות של xefo 8(קספו 8) ושל אתופן.
מה עוזר יותר.
בקושי יכולה ליישר את הגב.
כמובן שאבקש בבוקר מרשם השאלה למה מהם, מה יותר טוב, אני לא זוכרת מה מהם הועיל לי בעבר, האם שניהם לאותה מטרה.
בכל מקרה לא אקח עכשיו כי פג תוקפם מזמןןןן

לעבור ליד הפינה שהוא יישן בה!
הוא לא ישן בחדר אלא בסוג של מבואה בדרך לחדר שינה שלנו ואם הוא רק שומע אותי מתקרבת הוא מתחיל לבכות
בינתיים אני בעוצר בסלון כבר כמעט שעתיים
מתה למקלחת ולצלול לשינה עמוקה והוא עדיין ער!!!!

אני שבוע לפני האיחור, אשמח לדעת איך אתן גיליתן ואם יש פה בנות שהיו להן סימנים לפני האיחור ובאמת גילו שהן בהריון.

אני בכללית פלטינום והבנתי שיש החזרים על סל הריון ולידה
רציתי לשמוע מכן על מה יצא לכן לקבל החזרים
אני לא בקטע להוציא בכוח, אלא לפי הצורך
דברים שחשבתי עליהם- שימור דם טבורי, מישהי עשתה? אף פעם לא ירדתי לסוף העניין..
מאוד מתחשק לי שיאצו או עיסוי לפני ואחרי הלידה, יש על זה החזרים?
וגם אולי ללכת לצימר אחרי לידה, רק שלא ככ בא לי ללכת כשאסורים. הבנתי שזה רק לחודש שאחרי הלידה..
בית הבראה פחות נראה לי יתאים לי. דולה קצת מתלבטת אם לקחת.
יש משהו נוסף שהייתן ממליצות?

איזו מפגרת אני שלקחתי 100 אחוז משרה עם תאומים בני שנה וקצת.

אין זמן לנשום ובטח לא להכין בבית דברים, ועוד יותר לבדוק מבחנים, בחנים והכתבות.

בדבוע האחרון הצטברו לי דברים כי הילדים היו חולים ומצוננים. כל שניה בכי, לא יודעת למי לרוץ קודם.

קשה להרגיע, היד נושרת מרב ניענוע בעגלה. ובקושי עצמנו עין בלילה.

ומה לעשות שבשעה 23:00 אני לא אתחיל לבדוק דברים.

 

מה עושים?

משהי מכירה
כבר משישי בבוקר כאבים עמומים בבטן התחתונה
הטבילה מחר )ראשון) בבע"ה
הכאבים האלו אומרים שפספסתי את הביוץ בחודש הזה??

הסבר: היה לי כבר ויבק אחד
ואני עכשיו בהריון אחד אחרי..

ועכשיו ממש שורף לי התפרים.
להילחץ??

מחזור ראשון עם גלולות רגילות של מניעה.. הגיוני שאין כמעט דימום? רק בניגוב יש דם טרי. אין כאבי מחזור כמו שאני רגילה לסבול... ועל הפד ממש טיפות קטנות. הגיוני?
אחרי לידה אם זה משנה

תודה יקרות❤
תיוג רנדומלי- @זמני לשליש1

בהנחה שאני מביאה להם בפורים עצמו,
משלוח כמו שאני מביאה לשכנה? (נגיד לחמניות ביתיות וסלטים)?
משלוח משולב עם כלי קטן קנוי?
משהו אחר?
הסתבכתי..