פורום הריון ולידה (עמוד 1587)

אבל תעקבי אחריו שעה, שעתיים.
אם הוא מתנהג כרגיל אז יופי.
אם ח''ו מקיא, או שאת שמה לב שהעיניים לא מסונכרנות, אז קחי לבדיקה. כמו כל מכה בראש

אני גם עכשיו עם תינוק קטן ולא מצליחה להנות מהרגע😔 והוא כזה מתוק, ממש מלאך קטן
כל הזמן מחכה שיגדל כדי שאוכל לישון, להיות עם בעלי, להתייחס יותר לילדים, לצאת יותר וכו
גם עם הקודמים זה היה לי ככה
אני מרגישה חנוקה😣

לחמודיות הקודמת. זה גיל שכ"כ קשה לזכור אותו בכל מקרה כי הם הרבה ישנים אז יש פחות זמן לחוות איתם

מבינה אותך לי תמיד החודשים הראשונים קשים וקשה לי להנות מהם.. ואח"כ תוהה לעצמי איפה הייתי.. אבל אני אחרי לידה ובפנים לא מאוזנת ונהנית לא מאוזן אז כל מה שאני מחכה זה שהדברים יצאנו וגם יותר אוהבת את הגיל שהם מתחילים ליצור קשר איתי ועם האחים..

אתן מהממות♥️
תחושה ממש מתסכלת ויש רצון כזה להחזיר הכל אחורה ולנסות שוב...

רק הולך ומתחזק עם הזמן.
האושר הזה - לא ילך לשום מקום.

לפעמים יש לנו תחושה כהורים שאנחנו צריכים כיביכול להנות מהילדים ורק לרוות נחת.
בפועל, מדובר באחריות לא קטנה לכל החיים.
וזה גדול ומדהים ומהמם. אבל יש בו גם צדדים קשים לפעמים. צריך המון השקעה וסבלנות.
לא תמיד אנחנו בעמדה של צפייה מהצד והנאה. במיוחד לא בחודשים הראשונים אחרי הלידה, כשאנחנו בעצמינו מסתגלים למציאות החדשה, הורמונים, ימים ללא שינה וכו.

את לא פיספסת את הילד . את עשית את התפקיד שלך בצורה נכונה בזמן הנכון. בהמשך, כשהילד יגדל, תוכלי לעמוד מהצד ולהתמוגג מהאור הזה.

גם בגלל אשפוז ארוך ותינוקת בוכה וכל מיני
אבל בכלל לא ישנתי
וזוכרת שאמרתי לעצמי
אוףף כל כך חיכיתי ללידה ולהכיר אותה
ואני ברושי מצליחה להחזיק עיניים פתוחות לרגע
הכל כואב כבד עייףףף
המצבי רוח שלי היו ממש מצד לצד בגלל העייפות המוגזמת
בקושי הצלחתי להזכר שאני אמורה להתרגש

וכשחזרתי הביתה בעלי בפעם הזאת קצת פחות היה שותף..לא בכוונה אבל בחוויה שלי לא קבלתי את העזרה שהיתי זקוקה

וגם היא היתה תינוקת לא רגועה שכאב לה הבטן מלא ולא ישנה ביום יותר מחצי שעה גג.
אז כל החודשים הראשונים היו מן השרדות מתישה

אז..כן..מכירה אץ התחושה

ובאמת מה שעזר לי..זה שפשוט הבנתי שזה מחשבות שלא מקדמות אותי ורק עושות לי רע
אז פשוט הכרחתי את עצמי לעצור אותן ברגע שהן מתחילות
ולנסות להפתח לטוב ולמתיקות שיש כרגע
ובכל גיל יש מתיקות..


אבל בהחלט מבינה

עכשיו דוקא היה לי אחרי לידה ממש נינוח יחסית..ומאוד נהנתי מהקטנטנות
ועדיין ממש בא לי לחזור אחורה מההתחלה .לחוות את ההתרגשות הראשונית..
ובעיקר...מחדש חופשת לידה!! קשה לי לחזור למחוייבויות בעבודה לא בא לי בכלל

שווה לך ללכת לבדוק

לא ממש שמלת הריון אבל שמלה רחבה מספחק

על החנות התחדשות בעלי.
יש להם המון סגנונות, בכל מיני מחירים

שמלות יחסית רחבות, אני ממש עד תשיעי לבשתי שמלות שבת רגילות, אפשר פשוט לחפש בחנויות/אתרים רגילים שמלה.(חוץ מזה שגם ברגע שקוראים לזה "שמלת הריון" זה מקפיץ את המחיר...)

גם יפה, גם צנוע, גם זול..

אחפש את הקישור אם עדיין יהיה במלאי אעלה אותו

תודה בכל מקרה

כי גם לפני חצי שנה שהיה לי חתונה חפשתי שם ואפשר למצוא דברים יפים

אני הלכתי למישהי ממש ממש מקסימה שיש לה גמח בגדי הריון. בגדים ממש חדשים, ומהממים לארוע ויום יום. גם של מעצבות. ממליצה ממש (יש בעלי ובמודעה שהיא פרסמה ראיתי שיש גם ביצהר)

משתמשים ומחזירים?
או שזה זול פשוט?
יד שניה?
מגניב, אפפעם לא שמעתי מנסה להבין מה זה בדיוק...

אצלה זו השאלה. הנוהל הוא שמשלמים 10 שקלים על השאלה של כל פריט (שמוקדשים נטו להרחבת הגמ"ח). אם אני זוכרת נכון היו לה גם ספרים מעולים כמו לידה פעילה שממש חיפשתי. ומחזירים עד בערך חודש מהלידה

לא מכירה אותה אבל היה לה עוד מלא שמלות יפות פשוט פחות מתאימות להריון ... ממליצה!!😚
וגם הזמנתי מקמיליון נראה איך זה יהיה🤗

אצלי (לפני 3.5 חודשים) לא הרשו לילדים להגיע

ואיך יש לך עוד כוח למתנות...
לגדולה אפשר אולי חוברת מנדלות עם צבעי עפרון
לקטנה עגלה ובובה
לבנים פליימוביל/משחקים של פוקסמיינד/כדור חדש

ספרים- סופרות מומלצות בסגנון של גודי פיקו- אליסון ריצ'מן, ליאן מוריארטי, קריסטין הרמל, סוזן היגס, ג'וג'ו מויס (ויש עוד..)

מצאתי בדיוק איזה שרשור דומה שפתחתי בלידה הקודמת

וראיתי שקניתי לי ספרים משם וממש נהנתי

אז החלטתי לפתוח שוב....

כל ספר שלהן ממש מוצלח.
את יכולה להסתכל ברשת בתקצירים ולבחור את הנושא שהכי מדבר אליך.

תני דוגמא מה קראת בלידה הקודמת וממש נהנית, אולי נוכל לכוון אותך יותר.

קראתי את המתיקות שבשכחה.- ספר מקסים עם מסר בעייתי מעט

הריקוד של סוניה- אהבתי מאוד. היה עצוב כזה אבל ממש נוגע.

אלף שמשות זוהרות- היה מידי קשה לקריאה....

וזהירות שביר- גם מהמם אבל עצוב...

קראתי גם מבול ששל סודות- יותר מתח אבל ממש אהבתי.

הוא של קריסטין הרמל ויש לה ספרים נוספים מוצלחים. אם אהבת אותה, נסי את השאר.
יש לה כמה היסטוריים חדשים יחסית- הדירה ברחוב אמילי וסודות בית השמפניה. וגם הקודמים שלה טובים מאוד.

ואם אהבת את הריקוד של סוניה, אז נסי את הקודם של ויקטוריה היסלופ (וההרבה יותר מוצלח מהריקוד של סוניה)- האי של סופיה.

אלף שמשות זוהרות אני לא אוהבת.

את השאר אני לא מכירה.

יש את ללכת בדרכך של ג'וג'ו מויס. הוא ספר מפורסם (גם יצא סרט) קיטשי מאוד וכיף לקריאה. אבל אם את מסתכלת על מסר של ספרים וכאלה, אולי פחות יתאים לך, כי השיח שם על אדם שחולה מאוד ובוחר לסיים את חייו.
לדעתי הספר השני אחריו המוצלח של גוגו מויס הוא מתנת כוכבים.

וגם שאר הסופרות שהזכרתי מצויינות. באמת כל ספר שלהן שתקחי, תאהבי. פשוט תקראי תקצירים ותחליטי אם בא לך סיפור אהבה קיטשי, סיפור היסטורי, משהו עם אוכל וכד'..

לכן המלצתי רק על הראשון

נשמע שהיא מדברת הרבה..
בת השנה וחצי שלי אומרת רק אבא ואמא..

היא בהחלט מתוקה ופטפטנית לא קטנה...


@ואילו פינו
@השם בשימוש כבר
@מטילדה
@אם_שמחה_הללויה
@אחתפלוס

הגדול שלי גם מאוד אוהב את הקטן, אז כל דבר שהוא עושה הוא קורא לו- נני, תראה! תראה! עד שהקטן מחייך אליו ואז הוא מרוצה..
הוא גם ממש אוהב לנקות לו את הפליטות, הוא ממש משתגע אם הקטן טיפה מלוכלך ורץ מיד להביא חיתול בד ומנקה לו.. אז פעם אחת הוא לא מצא חיתול, פתאום אני קולטת אותו סוחב שמיכת צמר גדולה וכבדה תוך כדי שהוא ממלמל- אוי אוי, מלוכלך.. ואז לוקח את הקצה של השמיכה ומנקה את הסנטר של הקטן🤭

והשמיכה

התחילה לדבר מאוד מוקדם. אני כל הזמן אומרת לעצמי לא להלחץ אם הקטן יעשה דברים לאט יותר 😅

ואני לא מאמינה, איך היא מבינה, מדברת ומבטאת את עצמה!!! הבן שלי בן שנה ו5 רק מתחיל להגיד מילים, ואנחנו צוחקים כל פעם שהוא עושה "פחח" כשמשהו לא טעים לו. אבל אני לא בהלם מהדיבור שהוא בקצב שונה אצל כל ילד, אלא מההבנה! אולי התינוק שלי גם מבין את כל זה ואנחנו פשוט מתייחסים אליו כמו לתינוק? אני מתלהבת מזה שאני אומרת לו לתת לי מה שיש לו ביד והוא מבין ונותן לי. או שואלת איפה איקס והוא מצביע על האדם הנכון. אז אני מבינה שזה ממש תת רמה הציפיות שלי ממנו

מאנונימי כי ההריון הוא עדין סוד, לא הקורונה😅

את צריכה הנחיות מה לעקוב וכו
במיוחד שיש לך חום
ואולי את צריכה אנטיביוטיקה

ואם יש כאב גרון, לי עזר סטרפסילס מאוד (מותר בהריון) ושתיה חמה

קודם כל תרגישי טוב!! 🤗

קורונה עלולה להיות מסוכנת להיריון, אבל ב"ה ברוב רוב רוב המקרים הכול בסדר.

כדאי לך לקחת ויטמינים שעוזרים לצלוח את הקורונה בבריאות - אבץ, קוורציטין, ויטמין די וויטמין סי (תוודאי שהכול מותר בהיריון). את יכולה לקרוא על זה באינטרנט.

כמובן שכדאי להיות בקשר עם רופא.

רפואה שלמה!!

@מק"ר קבעתי תור טלפוני לרופא למחר, כאב גרון בקטנה, לא חזק מידי.
@מוריה תודה רבה. מישהי יודעת אם ישמוקד אחיות של לאומית?

@קול ברמה בבית מרקחת ידעו לומר לי מה מותר ואסור בהריון? צריך לקחת הכל או שגם חלק יכול לעזור?

@פה לקצת תודה על ההקפצה

ולגבי הילדים שלי- כרגע משאירה אותם בבית, אבל אני סגורה בחדר. עד כמה להשאר בנפרד מהם כל הזמן? או שנבדוק אם יש פה עוד מאומתי ואז נחליט (הקטן שלי בן 5, והם עם בעלי)

מתי כדאי לבדוק את החבר'ה? היום? מחר? יום שישי? תודה רבה

אפשר לעשות בייתית ולפי התוצאה להחליט אם ללכת למוסדית.

ואם יש לכם pcr זה עדיף. כי הם מגלים גם חיובי גבולי. ואז נספרים הימים מאז.

ואם לילדים אין בעיה להיבדק הייתי לוקחת את כולם כל יום-יומיים (את מי שלא יצא חיובי). בעיקר בשביל ההתאווררות. 🙈

אתמול כשהרגשתי לא טוב נבדקתי בהן, והן יצאו עם ורוד מוזר, איזור ולא פס ברור, אז נסעתי להבדק מוסדי (הספקתי גם pcr שהיה ליד) וקיבלתי הודעה שאני חיובית.

הילדה שבאה איתי למוסדי (בגלל חברה) יצאה שלילית

לפעמים לוקח זמן לפס לצאת.

מהיום בלאומית תוכל ליצור קשר עם גורם רפואי גם בשעות שאינן שעות פעילות המרכזים הרפואיים והמרפאות, ולקבל מענה לכל סוגיה רפואית שעולה. הרימו טלפון למוקד שירות לקוחות,1700-507507, ותבחרו באפשרות של קבלת ייעוץ רפואי בנתב השיחות. נציגנו ממתין לכם בצד השני של הקו וישמח לענות, לייעץ, להדריך ולכוון אתכם בכל בעיה שעולה. בכל שעה, מכל מקום.

רק קראתי בהרבה מקומות שזה עוזר ומגובה במחקרים.

תנסי לשאול בבית מרקחת. חלק מהדברים בטוח מותר, בעיקר אם לוקחים נקודתית כדי לעבור את המחלה בטוב. תשאלי את הרוקחים.

אלו-היט ובי-פולן.

אם יש כאן משווקןת א כאלה שיודעות (לא יכולה לשאול את מי שקניתי ממנה....) אשמח לדעת

תראי שנכנס לך אוויר, שאין לך קוצר נשימה.
בכל ספק קטן- טלפון דחוף לרופא/ למוקד שישלחו לך מד סטורציה כי את בהריון וקשה לך לנשום עם הקורונה.

משהו נדפק עם החיפוש פה

@משה - באמת מפריע שאין את האפשרות לחפש..
ובאותה הזדמנות מה קורה עם השיחות אישיות?

אבל נראה שבאמת תקבלי מעבודה א את כל הימים ומעבודה ב רק חלק.

מה שבטוח - את לא תקבלי פחות מזה, אז את יכולה לחשב ככה ומקסימום תהיי מופתעת לטובה..

ביטוח לאומי מאוד מדוייקים על החישובים, את גם מקבלת מכתב עם פירוט. פשוט תעקבי.

אני קיבלתי פחות מהמגיע לי והתקשרתי לערער. תוך יומיים זה טופל וקיבלתי השלמה.

מעבודה שבה עבדת מספיק זמן חזכאות- תקבלי מלא -

ומהעבודה הנוספת החדשה - תקבלי לפי מה שמגיע לך על הזמן שעבדת שם..

מנסיון טרי זה בדיוק מה שהיה לי
עבודה ותיקה גבלתי מלא
ומהחדשה רק 50אחוז לצערי..

חודשי תשלום לביטוח לאומי, לא מספר חודשי עבודה במקום מסויים

על אף הבאסה, עזרתן לי מאוד!!

@מישי' מאפושו' @רקלרגעכאן

אני יודעת אחרת.

כשהייתה לי תקופת אכשרה כל מה שהיה בשלושה חודשים האחרונים נכנס לדמי לידה מלאים.

(נכון ללפני 6 שנים וללפני 3 שנים.)

כלומר, ברגע שהייתה לי תקופת אכשרה קיבלתי מכול המקומות כאילו הייתה לי תקופה מלרה. 

(לא מומחית)

זה הגיוני,
כי אם היא בעצם עבדה ב10 חודשים האחרונים (עבודה א) אז היא שילמה דמי ב''ל וזכאית לדמי לידה ל15 שבועות.

חישוב דמי הלידה הוא ממוצע של 3 או 6 חודשי עבודה אחרונים כל עוד שילמת ב''ל במשך תקופת האשכה.

תודה ששיתפת מנסיונך!
כמו שציינתי - אני לא מומחית. פשוט הגישה שלי בדברים כאלה היא לחשב על המינימום ובמקרה הכי גרוע מופתעים לטובה

אפילו הוספתי עבודה (שלישית) לחודש אחד לפני הלידה וקיבלתי עליו.

אפילו שלא היו לי בה מספיק חודשים.

תודה על התגובות הנוספות. 

נשמע שתקופת האכשרה מספיק שתהיה עבור עבודה אחת.

 

תקופת האכשרה היא רק כלפי ביטו"ל,
ברגע שיש לך 10 תלושים כלשהם - את מקבלת דמי לידה.

גובה הסכום -
לפי 3 או 6 תלושים אחרונים (החל מהחודש שקדם לחודש הלידה).

גם מי שהתחילה עבודה חדשה בסכום של 40 אלף לחודש, ב3 החודשים הקודמים ללידה - תקבל דמי לידה בהתאם לזה, אם היא עומדת בתנאי האכשרה ויש לה תלושים מעבודה קודמת.

מצד שני, לתת לה חלב שאוב אחרי ירקות זה להעמיס עליה אוכל, אז לא רציתי.

בת שמונה חודשים...
מסתדרת מעולה עם מוצקים. לא אוכלת כמות שהיא ממש במקום ארוחה
אלא יותר ארוחת ביניים כזה. זה יכול להשביע אותה לשעה-שעתיים
מרגישה שהיא צמאה לפעמים...
שותה לפעמים מים ואוהבת

כמה זה בסדר לתת?
איזה כמות ובאיזה תדירות?
 כי שמעתי שצריך להיזהר שזה לא כאילו ישביע אותם ואז לא יאכלו מספיק
סליחה על הנצלוש @שומשומונית🥰

עם הארוחה תמיד
לפעמים כשקמים משינה

בקיץ בטח יותר

יש לו כוס אימון כזאת של nuk עם פיית סיליקון, הוא שותה כמה לגימות כל פעם, לא יותר...

עכשיו שהוא אוכל ארוחות גדולות, אני נותנת גם במהלך הארוחה וגם בסופה.
זה אף פעם לא יוצא הרבה כמות וממש לא מפריע לשתיית החלב...

התחלתי טעימות בגיל 4 חודשים, ברגע שהתחיל לאכול ממש - הוספתי מים בארוחה.
חשוב למניעת עצירות...

מקווה שהמים יקלו עליה.

וגם עוד טריק שלמדתי הוא להוסיף לרסק פרי מי שזיפים שהשרתי, ואפילו את השזיפים עצמם.
מאוד מסדר את היציאות...

את מרתיחה שזיפים?

ללילה, ואז את המים מוסיפה לרסק פרי.

או, אם אני מבשלת תפוח ואגס לרסק, מוסיפה לסיר שזיף מיובש.

אין בעיה לתת כמות קטנה של מים

הכוונה שלא לתת לה כמות מים השווה לארוחה כי זה יכול להפר לה את מאזן המלחים

 

אבל 30-50 מ"ל מים אין כל בעיה

לפני כן מערכת העיכול עדיין לא מפותחת וזה יכול לעשות בעיות של עצירות/ גזים.

כעת ההנחיה להתחיל טעימות בגיל ארבעה חודשים, וארוחות מלאות של מוצקים בגיל חצי שנה

אבל זה לא העניין, אם יש בלאגן של עצירות וכו' כדאי לדחות את המוצקים, יש לה את כל החיים ולהמתין עוד חודשיים זה לא מה שישפיע על האכילה בעתיד.

עכשיו זה מגיל חצי שנה

הם לא מתואמים בכלל

שהחל מגיל חצי שנה טעימות..
גם התפלאתי..

בטיפת חלב בחיסון אמרו לי להתחיל כדי שתעלה במשקל.
אני רצית לחכות ל6 חודשים..

הקורונה העליית מחירים..והשמות של הסופות שמגזימים כאילו זה טורנדו בארה"ב. התחרפנתי. באלי לא לראות חדשות יותר אבל מכורה🤦‍♀️🤦‍♀️

סיבה למסיבה חחח

היה בא לי לעשות מסיבה. תעשי מה שבא לך בקיצור ותהני.
רק בלי היעלבויות למה הגיסה או הבת דודה לא ראתה מספיק חשיבות ביום הולדת
של שנה או שנתיים או שלוש לבטל תוכניות או להיסחב וכאלו.
עושים בכיף מי שבא איזה יופי מי שלא, מבינים את הפואנטה שזה לא בר מצווה 🤣

זה רק סוג של מפגש נחמד כזה..
לא עם תוכנית או משהו
וברור שמי שמחוץ לעיר לא מגיע לכל יומולדת
ולפעמים גם מי שבעיר.. תלוי איך מסתדר

אני באופן כללי אוהבת חגיגות 😁

היא מולדה קצת לפני פורים, אז במסיבה המשפחתית שיש ממילא חוגגים גם לה😌
אצלנו חגיגה זה לשיר היומיומולדת ולאכול עוגה

משני הצדדים
אז זה תלוי בדודים והסבים והסבתות
צד אחד זורם
צד שני הרבה פחות... מבחינתם מיותר...
איפה הייתן עושות? (בבית/ סבא וסבתא)

יותר פעיל ושותף ואני ממש לא נעלבת להיפך..

שלי בבית של ההורים שלי. בני דודים שלי צעירים.
ביומולדת 4 כבר עשינו לו בבית עם חברים.

אני אוהבת לחגוג נגיל שנה.

רק שלארח את 2 הצדדים יחד זה לא נח, ועמוס.

אז

את המשפחה שלי (יש לי הרבה אחיינים) אני מזמינה לארוחת ערב חגיגית, עם חבילה עוברת וכו'...

ועם המשפחה של בעלי חוגגים בשבת (מזמינה אותם)

וזה ממש כיף לילדים!!!

השנה לא היה לי כח לחגוג לבנות, אז עשיתי בשבת אצל אמא שלי והבנות אמרו ש"זה לא נקרא יומולדת אם זה לא בבית שלנו..."

אז שבת הבאה הזמנתי את חמותי...

אצלנו יום הולדת זה מלא מסיבות... גם בבית, גן בגן, גם בצד אחד וגם בצד השני...
עכשיו היה יומולדת לבן שלי ואחותו לא מפסיקה לקנא בו... אז עשינו גם לה מסיבונת...

חוגגים עם סבא וסבתא חגיגה אינטימית משפחתית מגיל שנה אבל לא תמיד סבא וסבתא באים ממש תלוי בעיתוי ובשנה..
ובגלל שזה באמת משהו אישי משפחתי אז לא נעלבים אם לא מסתדר להם לבוא בשנה מסוימת.
ותמיד גם אם לא באים הם שולחים מתנה

לבת הגדולה, שהיא גם הנכדה הראשונה משני הצדדים, חגגנו בבית גיל שנה. משהו בקטנה. שירים, עוגה. בכל זאת לא היו עוד נכדים ואין יותר מידי אנשים... וגם ככה היא הייתה הקטנה ולא מבינה. חגגנו פעמיים. פעם אחת עם הצד שלי, אחכ עם הצד שלו.. סיבה למסיבה ולמפגש..

כשהייתה בת שנתיים, חגגתי אצל ההורים שלי ממש בקטנה. עוגה וזהו.. (היייתי בהריון מתקדם והיא גם לא ממש הבינה בגיל הזה)

כשהייתה בת 3, חגגנו אצל ההורים שלי, פתחנו שולחן עם קינוחים ועוגות (3 עוגות..כך יצא..) ואמא הכינה פריקסה וממש היה נחמד.. וגם ההורים של בעלי הגיעו.

כשחגגה 4, חגגנו לה בחנוכה (נולדה שבועיים לפני), עם המשפחה שלי. באותו קןנספט של גיל 3.. שוב, אנחנו לא הרבה אנשים ודיי מחכים אצלי במשפחה לאיזושהי חגיגה.. כי אין עוד נכדים ואחיינים.. וגם זה עוד סיבה למסיבה, למפגש..
חגגתי לה גם בבית עם כמה חברות מהגן, עשיתי להם הפעלה עם בצק.. הכינו פיתות זעתר ונהנו ממש..

גיל 5, ההורים שלי הפתיעו באיזשהו יום עם עוגה ובלונים.. וחגגנו לה.. הייתי חודשיים אחרי לידה.. חגגתי לה עם חברות בבית ועשינו הפעלה נחמדה לחנוכה.

גיל 6 בבית עם המשפחה שלי כמובן. אותו קונספט של עוגה, בלונים אוכל וכו... לא חגגנו עם חברות- קורונה ושות'...

ולא מזמן חגגה 7, עשיתי לה חגיגה בבית עם חברות מהכיתה... ואחכ גם עם המשפחה שלי..

הבן, חגגנו לו בקטנה ממש גיל שנה- עוגה ושירים.. אצל ההורים של בעלי, בפסח כשהיינו שם באחד החגים..

גיל שנתיים לא חגגנו לו עם המשפחה.
גיל 3 תכננתי ממש הפקה לחלאקה שלו, שבסוף שניה לפני הודיעו על הסגר הראשון.. אז חגגנו עם עצמנו.. היה מהמם ממש.
לכן, גיל 4, פיצינו אותו ועשינו לו הפקה עם המשפחה שלי..
וזהו, עוד מעט בעזרת ה יחגוג 5... נראה מה נעשה..

ו2 הקטנות.. קטנות... חגגנו לאחת גיל שנה רק עם ההורים שלי. בקטנה. עוגה וארוחת ערב איתם. סיבה למפגש.. כשחגגה שנתיים, שוב, רק עם ההורים שלי.. היה ממש נחמד.

מציינת, הם הנכדים היחידים כרגע.. לכן ממש מחכים במשפחה שלי לאיזשהי מסיבה ולו רק בשביל המפגש.. כי ככה ביומיום לא יגיעו.. אז זה ממש נחמד שסופסוף נפגשים באמצע שבוע..

בשתי המשפחות שלנו יומולדת זה להכין עוגה, לשיר ולברך בשבת שנמצאים שם פשוט
וגם בבית שלנו
אז מגיל שנה..

מתנות ונון סטופ של פוקוס עליו

(כי לא עשינו לה כשנולדה)
לשאר הילדים כבר חגגנו כמו שאנחנו עושים את כל ימי ההולדת - עוגה, ריקודים, קישוטים, מרימים בכיסא... בדרך כלל בשבת הסמוכה ליום ההולדת, כשנמצאים אצל ההורים, אז מציינים עם עוגה אצלם את יום ההולדת.
ואת צודקת, יום הולדת בגיל שנה הוא לא בשביל ההורים - הוא בשביל האחים אין מצב שהילדים הגדולים יוותרו על חגיגה בשביל התינוק שסיים שנה אחת בחייו...
אבל כשאין אחים עדיין - אז למה לא באמת לחגוג אפילו בשביל עצמכם? מותר לכם לחגוג את היום שבו נהייתם הורים
לא הייתי מזמינה את המשפחה המורחבת לחגיגה, אלא אם כן הם בעצמם מתרגשים ומבקשים את זה.
מזל טוב!

אצלנו מגיל שנה עושים עוגה מיוחדת, תולים בלונים ומציינים בדכ בשבת שאחרי/לפני היומולדת.
ביום ההולדת עצמו גם כן נתלהב עם הילד החוגג בארוחה מיוחדת, ברכות מהאחים וכד'.
רק מתחננת בשם הדודים, לא להעיק על כל המשפחה המורחבת בימי הולדת. מקסימום בחלק'ה (וגם זה אני בגישה שלא). סבא וסבתא אם רוצים, שיגיעו. מעבר לזה, שיגיע מי שבא לו בלי תחושת מחוייבות.

אנחנו עשינו לו אצל ההורים שלי רק אחרי שראינו שרוצים להגיע הבני דודים😅

ועד אז חוגגים בשקט בכל חודש חחח

לא חוגגים בכל חודש

מצלמת אותה כל חודש בתאריך שלה עם הספרה ליד...

בסוף עודה כמו שעון עם כל התמונות...

יוצא מתוק!

אני לא משקיעה עד כדי כך... פשוט אומר. שיש לה יומולדת חחח

כל חודש רק מזכירים . כי זה באמת הודיה גדולה לה' על כל חודש שהתינוק גדל!

ובגיל שנה חגיגה גדולה של הודיה לה' כי מבחינה הלכתית לתינוק בן שנה יש משמעות מיוחדת. הוא כבר בגדר בן אדם.

מבינה ככ
מקרוב ממש
אמנם אנחנו לא היינו ״לא מוסברים״ אך התסכול שאת מתארת… עם ההפלה... כמה שהוא מוכר לי ..
קודם כל, באמת- ביטחון בה׳. הוא יודע מתי בדיוק מתאים, ותסמכו עליו. להרפות ולדעת שאנחנו עושים את ההשתדלות אך זה בידיים שלו. ממליצה לך לחשוב על משהו שיכול לחזק אותך בעניין הזה.❤️
שנית, לא להתייאש. זה באמת לא כזה נורא, יש פה המון המון בנות שעברו הזרעות וטיפולי פוריות.
זה קצת התעסקות לא נעימה.. אין לי מה לומר.. אבל זה שווה את זה! לגמרי!!! זה עובר! אם זו ההשתדלות שצריך לעשות, אז זה קטן עליך!
את לגמרי יכולה לחפש עוד נשים שעוברות את זה בכדי לראות שעוברים את זה💗
מה גם, יכול להיות שבסוף לא תצטרכו ותקלטו באופן טבעי. אין לדעת!
מברכת אותך בכל הטוב!!! מתפללת עליך שתזכו להיות הורים בקרוב בבריאות ושמחה

דבר ראשון מאוד מבינה את התחושות וההרגשות שאת נמצאת בהם

רצון להיות הורים במיוחד שרואים את הסביבה שהתחתנו בשכבה שלך

וההפלה שעברת - כמה תסכול וקושי לעבור את התקופה..

 

אם יעודד אתך לשמוע, לא חסר מלא נשים שהרו אחרי שנה, במיוחד אם את אומרת שעברת הפלה, תהיי רגועה בענין שאין לך שום בעיה להיכנס להיריון, הגוף שלך תקין והכל בסדר, ופשוט לוקח זמן...

 

עברתם את השלבים של בדיקת ביוץ, פרולקטין שיכול להיות סיבה לקושי לקליטת הריון

יש משו נכון שרופא אמר לי, זה שאת הולכת לעשות בדיקות ודברים פולשניים יותר בגוף, רק זה עצמו יכול להוות את הבעיה שאת חושבת שיש לך בעיה והקושי להרות רק גובר יותר.

 

האמת שאין לי עדיין מושג מה כולל טיפולי הזרעות וכו,לא הגעתי לשם ושלא אצטרך, וח"ו מי שצריכה וזו ההשתדלות שלה לא שהייתי חושבת פעמיים, - נשים עוברות את זה ובטח ששוה אץ זה..

 

חיבוק חיבוק חיבוק

מבינה אותך לגמרי מקרוב - קרוב לשלוש שנים שעדיין מחכה... עם הפלות ביניהם וזה נכון באמת שכמה שפחות לחשב ולנסות לעשות את ההשתדלות שצריך וכל השאר בעזה יגיע משמים מה שהכי טוב בשבילכם

הלוואי ובקרוב ממש זה יגיע אליך

 

 

קודם כל אני ממש מבינה מה שעןבר עלייך, התסכןל, הכאב, הריקנות והקנאה הטבעית שמגיעה ברגע שכןלם סביבך כבר בהיריון/ עם ילדים ואת מרגישה אי שם מאחןרה.
עד לא מזמן גם אני הייתי שם ולכן אני ככ מבינה את כל התחושות שעוברות עליך.
גם אצלנו זה היה בגדר ה״לא מוסבר״ ולכן החלטנו להתחיל בטיפולים.
אני כאן בכדי להרגיע שטיפולים זה אומנם תהליך לא תמיד פשוט (בעיקר נפשית) אבל והאבל הוא גדול- זה שווה הכל!
אני מאמינה גדולה בטיפולים ולכן ממליצה בחום לא להתמהמה עוד חודש ועוד חודש.. זה לא בושה והמטרה היא אותה מטרה כל האמצעים כשרים.
כשאני התחלתי את הטיפולים ידעתי שזה רק עניין של זמן.

תראי, אני יודעת שזאת תקופה לא קלה בכלל.
אבל דעי לך שלכל אדם יש את המסלןל שלו, את הקשיים שלו , את האתגרים שבהם בורא עולם החליט להעמיד אותנו בהם.
קל ליפול לייאוש, בכי ודיכאון אבל זה המבחן שלך/שלכם כזוג להתגבר עליו.
להאמין, לבטןח בבורא עולם שהוא יודע מה הדבר הנכון ביותר עבורכם ושזה רק עניין של זמן.
מבטיחה לך שאתם רק תתחזקן ותתכשלן כזוג וזה יחזק את האהבה שלכם יותר.
הרבה דברים אנחנן מבינים בדיעבד אבל זכרי שכל עכבה היא לטובה גם אם לא נראה כרגע.
בורא עולם רואה ושומע הכל תאמיני לי, אף דמעה לא הולך לחינם אבל עלייך לסמןך ולבטוח שהכל יהיה בסדר.
תעשי את ה100% שלך ואז תדעי שאת את שלך עשית וכעת זה רק בידי בורא עולם.
לגבי הקורונה- אל תחשבי על זה בכלל, נזהרים ככל האפשר ומתחילים את המסע… בורא עולם ישמור עליכם.

אני רק אספר לך בנגיעה- שלנו לקח שנתיים להיכנס להיריון, בסוך התחלנן טיפולים- הזרעות לא צלח והגענו לivf
לאחר מספר ניסונות כושלים בסןף נכנסתי להיריון.
לצערי היה לי היריןן קשה ונגמר בלידה שקטה - זאת הייתה התקןפה הכי אפלה בחיי , רציתי להרים ידיים, כאב שאי אפשר להסביר במילים…
אבל קמתי מיד לאחר מכן והמשכתי כי המטרה לא הושגה- אני רציתי להיןת אמא !
ולאחר 3 חודשים מהלידה חזרתי שוב לטיפולים ונחשי מה? נכנסתי על הטיפול הראשון- והיום אני מחבקת תינוקת מדהימה והיא שלי!!!!
ואת יןדעת למה? כי לא ויתרתי עד כמה שהיה קשה, והדרך הייתה כואבת מאתגרת ומייאשת אבל המטרה לא הושגה.
אני מספרת לך את כל זה בכדי לתת לך תקווה ואמונה- לכל אדם יש את המסע שלו אבל אני מבטיחה לך שבסוף את תהיי אמא, תמשיכי להילחם זה יקרה!!!
❤️

ואוו
דברים נכונים וכתבת בצורה יפה
חיזקת גם אותי
אכן עברת תקופה לא קלה ואיך שלקחתי את זה
❣️

כולנו עוברים דברים קשים בדרך כזו או אחרת.
אחת לא מוצאת חתן, לשני אין פרנסה, שלישי לא מצליחים להרות…
לכל אחד יש את הקשיים שלו וזה בסדר לבכןת וליפול אנחנן בני אדם אבל צריך לדעת גם לעמןד על 2 הרגליים ולהמשיך להילחם, לעשות את ה100% שלנו ולהשאיר את השאר לבורא עולם.
בע״ה שנדע רק בשורןת טובות!!!

לכתוב על זה כעת, רק דעי שאני מבינה אותך מעומק עומק הלב, ושולחת לך חיזוקים ואת המון תפילותיי המתחננות.
❤️❤️❤️