פורום הריון ולידה (עמוד 1625)

מתיייייש.
עזרה מהמשפחה? בייביסיטר? שכנה?
מישהו שיקח אותה לשלוש שעות ויתן לך לישון בבוקר.
יש אצלכם איזה גוף שאפשר לפנות אליו לעזרה בבישולים לשבת למשל?

שתשב איתה בבית בזמן שאת בחדר, אפילו שכנה?
בינתיים לשבת הייתי עושה מינימום - כלומר, קונה או מורידה סטנדרטים וקונה לחמניות שייאכלו עם סלטים קנויים, טונה וביצים.
הייתי ממליצה גם לקחת תוספים כמו ויטמין די וסי, אבל הכי טוב זה באמת לישוו טוב.הגוף צריך את זה כל הזמן, ויותר כשחולים.
רפואה שלמה מותק ❤️

בעלי עובד כל היום...
משכיבה אותה עכשיו לישון ואנסה להתשתלט על ההכנות לשבת..
איך עושים את זה עם יותר מילד אחד??

שלא חולים וכאלה, אז מנהלים לוז לפי השגרה שלך ושל הילדים ולפי הכוחות. כל אחת ומה שמתאים לה, רצוי בשיתוף של הבעל אבל לא אצל כולן זה כך.גם אצלי לא.
ובימים שקשה - מבקשים עזרה במיוחד, מורידים סטנדרטים כאמור, קונים אוכל או שהורגים את עצמנו 🥴

בשתן הראשון

לא היה פס בכלללל גם לא יום אחרי. אבל
וזה אבל גדול
רק בבדיקה מדויקת ואמינה

אצלי בבדיקה של לייף ראיתי פס חלשלש אחרי למעלה מחצי שעה.
וזה היריון.

תנסי שוב מחר בבוקר.

בהצלחה ממש!

יצא שוב שלילי.
יומים איחור
אפעם לא קרה לי אני ממש דייקנית
מה זה יכול להיות??

חייבת לציין שבהריון הקודם הם זיהו ממש ממש מוקדם..
ושקבלתי מחזור גם אחרי שבוע לא היה פס

לא יודעת כבר מה לחשוב

הבוקר עשיתי בדיקה כנה

הגוף משתנה.... משהו שגרם לשינוי בביוץ... תקבלי את האפשרות הזו באהבה

זה פשוט יותר מידי מזכיר לי את החוץ רחמי..

ממש היה ככה.

אוף אני בטראומה

הכי אמין.

נראלי זה מה שאני יעשה בראשון..

לא מבינה את עצמי. מצד אחד רציתי את המחזור והשקט ולישון נורמלי והתחדשות וקצת התבאסתי שלא מקבלת
ועכשיו שקיבלתי הדמעות זולגות.

ויש לכן רעיוו איך אני אדע שלא חוץ רחמי? פעם קודמת בול ככה איחור יומים מחזור יהיה חוץ רחמי מה שגילה היה כאבי תופת

אם היא תהיה גבוהה תלכי לרופא.

אם יש לך היסטוריה של חוץ רחמי, כדאי להתייעץ עם רופא.

אני יודעת שצריך ללמוד שני קורסים בשנת שבתון
תבדקי באתר של משרד החינוך, בטוח יש שם יותר פרטים

כמה שנים את מורה? הגעת לשנה ה7?
עד עכשיו הפרשת כסף לקרן השתלמות למורים?
אם כן אז את אמורה להיות זכאית

אבל היו לי חופשות לידה שהארכתי, ונראה לי שאת קרן ההשתלמות לא פתחתי מיד בשנה הראשונה, אני לא זוכרת בדיוק.
אני אנסה לבדוק גם באתר של משרד החינוך, אבל אם יש מישהי עם ניסיון אז אשמח בכל זאת לתגובות...

בתלוש אני רואה שמופרש לי  כל חודש לקרן השתלמות- זה קשור לשנת שבתון?

לא זוכרת מתי נרשמתי לזה בכלל

ואם יש כאן מישהי שמעודכנת גם בכללי החינוך העצמאי ולאן אמורים לפנות, זה יעזור לי מאד

במכתב שאת מקבלת בכל שנה מקרן ההשתלמות שלך אמור להיות, בנוסף לפירוט הצבירות שלך, דף נוסף וכתוב בו זכאית/לא זכאית לצאת לשנת ההשתלמות תשפג. זה אמור להגיע בערך עכשיו.
את צריכה לעדכן את המנהלת שלך ואת הקרן עד תאריך מסויים (נראה לי סוף מאי). וכמובן את גם יכולה להתחרט אחכ ולהחליט שאת לא יוצאת.

לגבי לימודים בשבתון, יש חובה ללמוד מינימום שעות מסויים (אני חושבת 8 ש"ש, שזה אומר בערך 4 קורסים סטנדרטיים). אני מניחה שבעקבות הקורונה יהיו לך שפע של קורסים מקוונים (בסוגריים אני אומרת שתשקלי היטב האם "שווה" לך "לבזבז" חופשת לידה על שבתון, כי: א. את בעצם לוקחת שתי חופשות שבאות זו על חשבון זו במקום להרוויח כל אחת בנפרד. ב. יש קורסים מאוד מהנים וזו הזדמנות ללמוד דברים שמעניינים אותך, לנסוע לאילת על חשבון הקרן וכאלה... שקצת קשה לעשות עם תינוק. במקרה דומה אני דחיתי את שנת השבתון שלי)

לגבי עוד מידע- תיכנסי לאתר "שבתון" ויש לך שם מידע די מפורט. גם באתרים של הקרנות השתלמות יש מידע.

בנוסף, הקרנות מארגנות כנס לקראת שבתון עם כל המידע, תעקבי אחרי פרסומים.

ונקודה אחרונה, לא יודעת אם את מודעת או לא, אבל בשבתון לא מקבלים שכר מלא, אלא כ60% מממוצע ההכנסות שלך. וגם זה תלוי אני חושבת בכל מיני גורמים.
המשכורת שמקבלים היא כמובן הכספים שהפרשת יחד עם המעסיק בכל שנה, ולכן אם לא עבדת משרה מלאה בכל השנים/לקחת חלת וכד' אז ממוצע ההכנסות שלך כמובן נמוך יותר.

החלטות טובות ובהצלחה!!

אם כן, את צריכה להגיש בקשה ליציאה לחלת- שבתון עד סוף מרץ בפורטל.
אח"כ מול הקרן את צריכה למלא טפסים באפריל, מאי.

עם עצמי
ומדי פעם גם בחוץ

אני מאד מקווה שבשלב הבא בחיים שלי אתפנה יותר להתנדבויות
ולגמרי יודעת שעכשיו הזמן הםנוי שלי מוקדש לילדים ולהורים וזה הדבר הכי נכון וראוי שיהיה
כל חסד שאעשה יבוא על חשבונם
חוץ מצדקה כמובן

בעבר היינו נותנים את הבית בשבתות די הרבה (בלי חדר השינה שלנו...) אבל בשנים האחרונות אנחנו בקושי נוסעים וגם נהיה לי קשה לארגן את הבית לאירוח. (וגם באחת הפעמים האחרונות שנתנו את הבית חווינו חוויה לא נעימה, כשהבחנו שהאורחים נכנסו לחדר שלנו ולקחו משם דברים לשימושם בזמן השהות שלהם... הם לא הבינו שהחדר שלנו היה אמור להישאר מחוץ לתחום )
את הרכב אנחנו כן משאילים, אבל לעתים רחוקות (ובדרך כלל מתפדחים, כי הוא לא נקי כל כך...)
אני לא טובה בהכנת אוכל, אז אף פעם לא מתנדבת להכין אוכל ליולדות או למבודדים.
קשה לי (לפחות בשנים האחרונות) להתמודד עם ילדים של אחרים, אז לא אציע עזרה בתחום הזה.
אין לי נפש חזקה מספיק בשביל לייעץ לאחרים בנושאים מורכבים.
וכן הלאה...
מנסה "להרגיע" את עצמי שאני עושה חסד עם משפחתי, בטיפול בה.
ולעתים רחוקות עושה חסדים בתחום העבודה שלי - מורידה קצת במחיר או מייעצת קלות בלי תשלום. אבל לא יכולה להרשות לעצמי את זה הרבה, כי גם ככה אני לא מרוויחה הרבה כל כך...
אולי בעתיד אוכל יותר לעשות חסד? אולי... צריך להתפלל גם על זה...

משתדלת כל שבוע לראות אותם לפחות פעם אחת - או שבת אצלם או באמצע שבוע להזמין אותם לארוחה אצלי למרות שמאז הלידה הם מביאים את האוכל גם לארוחה אצלי
אני מרגישה שזה ממש חשוב, גם להם וגם לי, ועושה להם טוב ממש בלב.
ובשבתות שלא אצל ההורים שלי, אז אצל ההורים של בעלי - עם כמה שזה קשה.. זה חשוב לבעלי ולהם.
מעבר לזה כרגע לצערי לא מרגישה שמסוגלת הרבה.. אבל בעזרת השם לאט לאט מקווה שאמצא עוד דרכים שלא קשורות רק למשפחה

נראה לי כל אחת בוחרת לפי מה שנכון לה בהתאם לנסיבות

גם אני לא נותנת בית כי רק לסדר אותו מינימלי זה שעותת עבודה במצב הנוכחי שלו

דו-א אוטו למי שיש ביטוח מתאים- מבחינתי זה כיףף . פעם שמעתי משפט מתוק - שמה שמניע את הרכב זה החסדים שעושים איתו. או שבזכות כל חסד פחות ביקור במוסך
..

ארוחות ליולדת- אחת ל.. כשמתאפשר לי..
אבל משתדלת לחברות טובות - לפרגן בשייק או בקוראסון ושוקולד או עוגיות אפילו קנוי ומכתב מהלב . או גרנולה וחלב לארוחת בוקר. בלי להכין רק היחס..

אבל חושבת שחסד זה גם בהתעניינות
גם בדברים קטנים
ופשוטים...

אני תמיד מכינה ארוחות ליולדות ותמיד אוהבת לעשות פרויקטים בקהילה. אבל זה בא על חשבון הבית שלי. ואני עובדת על עצמי בזה. בעלי תמיד אומר לי שחס ד צריך להיות קודם כל פנימה. ורק כשהבית חזק אפשר לצאת החוצה.
גידול ילדים וחזקת בית זה חסד מאוד גדול. אך תרגישי מצפון

כל מיני סוגים של חסד.
מחמותי למדתי שהחסד הכי טוב, הוא החסד הפשוט שמגיע בטבעיות כמענה לצורך.
היא לא לימדה אותי את זה במילים, אלא במעשים.
מה זה אומר?
מישהו צריך עזרה. פשוט משתדלים לעזור. בלי הרבה דיבורים על המעשה שעושים, פשוט עושים...
כמובן שצריך להיות בהתאם לכוחות שלך.

למשל, שכנים שלהם מתקשים כלכלית, אז אני יודעת שהם עוזרים להם. קונים להם טיטולים ומשתדלים לעזור במה שאפשר. זה לא מדובר, ואף אחד לא ביקש ממנה לעשות את זה, היא פשוט שמה לב אליהם, כי היא שמעה שהסיפור של מורכב, והתחילה לעזור. היא לא מדברת על זה, פשוט רואים מה היא עושה. ואני מאוד מאוד מעריכה את זה.
היא מקפידה לנסוע להורים שלה כל שבוע, למרות שהם גרים מרחק של שעה וחצי נסיעה. האם זה נכנס עבורה בקטגוריה של חסד? אני לא חושבת. אבל זה לגמרי חסד בעיניי.
אני יודעת שאני תמיד יכולה להגיע אליהם עם הילדים אם אתרי והם תמיד ישמחו לעזור.

ואני חושבת שזה החסד הכי טוב. לא לנסות לעשות דברים מפוצצים, לא חייב כותרת לכל חסד. זה לא חייב להיכנס תחת משבצת מסוימת.
יש משהו שצריך לעשות, פשוט עושים. בהתאם ליכולות שלנו כמובן.

מקווה שהצלחתי לנסח טוב ומובן.

אני גם מאד מעריכה אנשים שעוזרים כשצריך! במיוחד בפעמים שאני צריכה עזרה וכל כך מעריכה את מי שנותן אותה, גם אם לא מדובר
במשהו ענק אלא בעזרה פשוטה שרק מי שזקוק לה באותו רגע יודע כמה היא חשובה עבורו.

הלוואי והייתי יכולה יותר. אבל העומס גדול וגם זמן לעצמי הוא מצרך יקר וחשוב כ"כ.

אבל החלומות אחרי שהם יפרחו מהקן מופלגים ממש...

בדכ אין לי זמן לעצמי, אז לחסד?
משתדלת לבשל ארוחות ליולדות כשקצת יותר רגוע ואנחנו מאוד אוהבים לתת את הבית לשבת - מבחינתי זה win win..
אחר אם כן יודעים שלא נספיק לסדר באופן בסיסי ואז לא..
ולקחת טרמפיסטים לעבודה או לאסוף מהמעון ילד שאמא שלו נתקעה כמה דקות
אבל זה רק דברים על הדרך😁לצערי אין לי זמן ליותר מזה היום

החסד כרגע מסתכם בדברים יומיומיים קטנים-
בייביסיטר לאחותי, לתת רכב לפעמים, לקחת איתנו לבי"ס חבר שגם פספס את ההסעה
דברים כאלה
את הבית החלטנו רשמית שלא נותנים וגם בישול ליולדות רשמית לא, שני אלה הם אפילו לא אופציה, אני אפילו לא חושבת אולי כן אם שואלים אותי
גם צדקה אנחנו כרגע בקושי נותנים

אני חושבת שלכל אחד יש חסדים שהוא יותר מתחבר אליהם וכאלה שפחות ורובינו פחות מתחברים לרוב סוגי החסדים שנחשבים לדורשים (לצורך הדוגמה, לקחת איתי עוד ילד לבי"ס לא נחשב לדורש)

אז אני כמעט לא עוזרת בדברים הדורשים, אבללל- אני גם כמעט לא מקבלת! מסרבת למשל שיבשלו לי אחרי לידה (מנסה לפחות🤭)
לי יותר קל לא לתת ולא לקבל וככה אני גם מרגישה בסדר עם אי הנתינה

וכמו שאמרו זה גם עניין של תקוםות, אני כן מקווה בעתיד להשתדל יותר, אבל בעיקר בדברים שאני יותר מתחברת (בא לי ממש לאמץ תינוקות נטושים שהושארו בבי"ח עד שימצאו להם משפחה, וגם מקווה שיהיה יותר כסף ונוכל לתת יותר צדקה) אני בגישה שאם עוזרים במשהו ועל הדרך נהנים מזה או לפחות לא סובלים זה הכי טוב

אגב, לפעמים חסד מתבטא בדברים על הדרך שלא תמיד אנחנו אפילו מודעים אליהם, עיצות טובות למשל או שיחה אקראית עם שכנה שבדיוק היתה בלי מצב רוח

בעיקר כי אני עצמי לא מבשלת לאחרים, אבל גם כי הילדים שלי בררניים, ולא יסכימו לאכול מכל אוכל שאחרים הכינו... אז פשוט חבל...
(וגם לי זה לא תמיד עובד )

תינוקות נטושים? סתם? בבית חולים?
😭😭😭😭😭
וואו. אפ זה באמת ככה אז יש לי יעוד בחיים. אני אבוא איתך יום אחד

חמי וחמותי משפחת אומנה, יודעת בוודאות שיש הרבה מקרים של תינוקות רגילים לגמרי, לאמא עם נסיבות חיים בלתי רגילות, בדרך כלל..

אבל תינוקות כאלה מגיעים לאימוץ יחסית מהר, לא?

וגם לשי פירון יש סיפור דומה. הוא אימץ תינוק פגוע מאד שננטש.

מכירה מישהי שמתנדבת בזה
בבתי חולים בירושלים...

גם לי יש חלום לעשות את הז יום אחד כשאהיה גדולה

בדרך כלל כאלה שנולדים עם מומים

לא יודעת איך אפשר לנטוש תינוק שלך, אפילו אם יש לו מום.

חידדתן לי שעיקר החסד זה בבית, מישהי כאן כתבה שהעיקר להשקיע בהורים ובילדים. ונתתן לי רעיון.. באמת יש לי משפחה מורחבת שישמחו לטלפון.. וכמובן סבתא וסבא שתמיד ישמחו שנבוא לבקר.
מקווה מאוד להצליח לעשות את זה יותר.
וכן יש חלומות גדולים לעתיד!!
בעזה אני גם רוצה לאמץ/ להיות משפחת קלט
(פשוט לא הגענו לגיל המינמלי)
וננסה יותר חסדים קטנים
אז בעזה שה יתן לנו כוחות לחסד הקטן שאפשר לעשות

יש שם המון חסד, בלי סוף.
כל חיוך, כל נתינה, כל התגברות, כל רגע של סבלנות
כל השקעה, תשומת לב, חשיבה
הם חסד עצום לילדיך.
ילדייך הם לא את, הם אנשים נפרדים, בוודאי שייך בהם חסד
ואפילו כלפי עצמך יש חסד... חסד לתת לעצמך את מה שאת זקוקה לו כדי שתוכלי להמשיך לעבוד את ה' בשמחה ובבריאות.

יש עוד סוגים של חסדים.
לתת צדקה למשל. כמובן.
לתת פרנסה למי שזקוק, לקנות ממי שזקוק. לשלם למי שזקוק עוד שעת עבודה ולהציע לו שיתן אותה למי שצריך (למשל, לשלם לקוסמטיקאית עוד קצת ושתתן טיפול בחינם למי שהיא רואה לנכון).
להקשיב הקשבה אמיתית לחברה. לשכנה. לשותפה לעבודה. זה חסד.
לפרגן לצוות החינוכי של הילדים, לפרגן לוועד הבית, לפרגן לעובדי ציבור. אפילו רק במילה טובה. כמה חסד יש בזה.
להתפלל על אדם שצריך תפילות.
לנקות עם הילדים את הגינה, להרים לכלוך שנפל.
להזמין חברים של הילדים שהאמא אחרי לידה או סתם להקל עליה.
להתקשר למחלקת רווחה ולהציע משלוח מנות למשפחה, להציע לאמץ קשיש ולבקרו בחגים, אולי יש להם רעיונות וצרכים אחרים במחלקת התנדבות - כמו למשל להעביר סדנה, שיעור, תקיעת שופר, לימוד קצר ופשוט על פורים באיזה שהיא מסגרת.
לשאול אותם אם יש בנק זמן בעיר ולהצטרף.
להכין מארז ומכתב מכל הלב ולהעביר למסגרות של בריאות הנפש. להעביר לעובדים המסורים והבלתי נראים ומוערכים.
לכתוב מכתב תודה לרופאים משפחה על התקופה הקשה שעברו כעת. לשלוח העתק למנהלים שלהם.
אם יש יכולת ארגונית אז אפשר לעשות את כל זה, בגדול.
לארח חיילים בודדים, בני חו"ל בשנת לימודים שלהם בארץ, בנות שירות.
יש לי חברה שמקפידה לשלוח כל יום שישי פינוק קטן לאישה שהיא אלמנה עם ילדים. אין לה קשר איתה מלבד זה, רק טיפה תשומת לב.

יש שפע של הזדמנויות לחסדים...

אני גם חושבת על זה,יותר בהקשר של איך אחנך את ילדי לחסד.
אני עצמי עובדת בעבודה שמאד תורמת לאנשים ולכן מאד מספקת אותי. אבל כן עם הבן שלי חשוב לי להתחיל לעזור לאחרים, אז לפעמים אנחנו דופקים אצל שכנה מבוגרת שבקושי מדברת עברית והיא כל כך שמחה מזה, והולכעם לבקר את סבא וסבתא שלי גם כשאין כוח כי זה ממלא אותם באושר וגם אותו.

גידול הילדים שלי כחסד,
ואחר כך כל השאר
בגדול
שמה לב המון לשכנים שלי ( יש לי שכן מבוגר, ושכנה עם הרבה ילדים ב״ה לדעתי קרוב ל10)
אז מרק חם פה,
קצת בגדים שמסרתי לשכנה,
קצת אוכל,
לבשל ליולדת זה הכי אהוב עלי. שולחת לה מלא פיצוחים ודברים מזינים במיוחד אם מניקה, מרק טוב וארוחה בשרית משביעה, עוגה טעימה ותה בטעמים…

אבל ששום דבר לא יבוא על חשבון הבית שלי.
שזה החסד הראשון.
לבנות אותו נכון, לגדל את ילדיי בנחת ובשמחה.
שליחות בשילוב חסד….

לקפוץ חצי שעה בבוקר פנוי לשכנה מבוגרת, להכין עוגה לשבת (זה בקטנה, להכין עיסה כפולה ולאפות ארבעה פסים במקום שניים) למשפחה של יולדת, או שאני יודעת שבתם צריכים איזה חיזוק ועזרה קטנה, להוציא ילד מהגן שאמא שלו נתקעה בדרך ומאחרת, לקחת אלי ילד מהגן לשעתיים אם אמא שלו לא מצאה לא סידור, לשלוח בגדים שקטנים על הבת שלי למשפחה שאני יודעת שישמחו בהם וכו' וכו'

כסף לצדקה, ללימוד תורה לפרוייקטים חשובים לבניית הארץ לחיזוק עמ'י וכו'
וזה הכי מספיק לי
באופן יומיומי לא יוצא לי ממש לעשות בפועל מעשים. אני כן מייעצת לאנשים עצות שיכולות לעזור ולתת מענה וזה ממש ממלא אותי בסיפוק.

כבר כמה ימים אני חושבת על מה שכתבת, תודה לך! (עשית חסד עם המחשבות שלי שרוממת אותן)

חשבתי אולי אפשר לגמול חסד עם הסובבים אותנו ולרומם את המעשים שלנו- שכולן מעלי כתבו שזה החסד שלנו כנשים.

 

למשל לפני ארוחת ערב,לחשוב כאילו אני עכשיו נערה והלכתי להתנדב אצל משפחה אחרת, הייתי נכנסת עם חיוך,משתדלת ליצור אווירה נעימה, מאכילה בסבלנות, עם סיפור. אז כך גם לנהל את ארוחת הערב שלנו.

 

שמעתי פעם מאודי דוידי בהופעה שלו, שבוקר אחד הילדה שלו בכתה שישרוך לה את השרוכים של הנעליים והוא התעקש שהיא צריכה להיות עצמאית ולהסתדר לבד וכו' ופתאום הוא חשב לעצמו שאם ילדה ברחוב היתה מבקשת עזרה הוא היה עוזר לה בשמחה, אבל מתוך רצון טוב לחינוך הילדים שלו הוא שוכח מדי פעם לגמול איתם חסד...

ומותר לפעמים לשחרר.

 

 

 

 

 

ומחכימות כאן, בהמשך

אנסה לחפש לך קישור של השרשור שהיא הגיבה בו.
@באר מרים

לדעתי פשוט להיות אנשי חסד - אימהות, השלב הבא
פה היא מתחילה אבל תקראי גם את ההמשך.. היא כותבת שחסד הוא יציאה מהגבולות הפנימיים וראיתי האחר.
אז בעיני זה בעיקר אומר שה"מוד" שאת נמצאת בו במהלך העשייה מאוד משפיע על החסד.

בעם ישראל!!
אשריכן!!!
קוראת ומייסמת ממש!
כל השבוע היה לנו טירוף עם התינוקת.. ואתמול קמתי אליה בלילה בשמחה ועם שירים.
ולגמרי הרגשתי שזה חסד!!
אז תודה!!

אלא אם כן לא הבנתי איתך

אבל השאלה אם אני צריכה חתימה של עוד מישהו

או סיכום של מה שהיה?

בשביל ללדת רגיל בלידה הבאה

אבל אם מישהו אחר יבקש את הדוח שלי?

המלאה לקבל סיכום מפורט ומלא של כל מה שעברת ואין צורך בשום חתימה של אף אחד.
יכול להיות שאם עבר הרבה זמן וצריך לפתוח את התיק שלך אז צריך איזשהי חתימה שלך אבל להחתים עו"ד?
ומה הכוונה אם מישהו אחר יבקש את הדוח שלך? ברגע שהוא אצלך מותר לך לעשות איתו מה שאת רוצה ולשלוח למי שאת רוצה.

אם אני לא אחתום איך הם ידעו שזו אני? אני לא רוצה שיעבירו את הטופס לכל העולם

לגורם חיצוני כמו בי"ח או מייל שלא משוייך אליך.

ברגע שאת מבקשת שישלחו את הטפסים אליך את לא צריכה לחתום על טופס ויתור סודיות. הגיליון הרפואי הןא פרטי שלך, נשאר בבי"ח לטובתך, את מוציאה אוצו מתי שאת רוצה. הוא אמור לשרת אותך.

אולי התקשרת למחלקה ולא לעריכיון הרפואי?
במידה וכן - אז הם באמת צריכים טפסים כמו ויתור סודיות וכו. אבל ברגע שאץ מוציאה את זה באופן רישמי מהעריכיון אין בעיה.

ואני רוצה לשלוח את זה למייל שלי

יש סיבה שהוא יהיה אצלם מלפני שנתיים?

פיזית לשם אסור להם לסרב לתת לך או לדרוש חתימות

אין סיכוי שאני אבוא ישירות אליהן

לק"י

לא מבינה למה לא נותנים בשחרור וזהו.

אגב, אני ילדתי 2 לידות רגילות אחרי הקיסרי בלי דו"ח ניתוח. לא חושבת שידעתי שיש דבר כזה.

למרות שחלק מהדברים לא הבנתי

אבל רוצה להיות על הצד הבטוח

וכדי ללדת רגיל את אמורה להראות להם את הדוח ניתוח בעיקרון..
ככה היה אצלי..

לק"י

בהריון הבא אני אמרתי מה היתה הסיבה לקיסרי.
אולי הסתפקו בסיכומים מבית חולים, בלי דו"ח ניתוח.

אם ילדת באותו בית חולים יש להם הכל במחשב..

לק"י

מניחה שהסיבה משנה, אם זה בגלל מבנה של האשה או מצוקה עוברית וכו'.

אולי כתוב בסיכום של בית חולים איך ביצעו את הניתוח?
לא נראה לי.

הסתכלו בדוח כדי לראות איך ביצעו את הניתוח.. )כל מיני מושגים באנגלית שלא הבנתי..(

הם שלחו לי בסוף בלי שהחתמתי עוד מישהו

*אלא אם כן ההנחיה הזו ניתנה על בסיס איזו אבחנה ייחודית*

זה ההנחיה האידאלית, גם מבחינת ההורמונים בגוף, ובעיקר כדי לוודא שאת לוקחת אותן ולא בהריון.
אבל אחרי לידה מתחילים לקחת גם לפני שהווסת חזרה לפעמים לוקח זמן למחזור לחזור גם כשלא מניקים

בעקרון כן, עשוי להיות דימומי הסתגלות.
בגלולות הנקה זה יותר נפוץ...

אפשר להתחיל לקחת אחרי טבילה ואז יש לך בעיה איך למנוע בינתיים (אפשר קוטלי זרע אבל זה בנרתיק ומי שלא מניקה אז זה פחות בטוח, אפשר דיאפרגמה אבל צריך להתאים אותה וזה גם בנרתיק)

ואפשר להתחיל לקחת עוד לפני ההפסק, כך שהדימום הסתגלות מתערבב עם הדימום מהלידה.
וגם צריך שבועיים נראה לי בשביל להיות מוגנת אז בכ"מ אין מה לחכות להפסק

זה יכול להקשות קצת על 7 נקיים אם באמת יהיו כתמים מהגלולות אבל בד"כ בגלולות משולבות אין הרבה בלאגן עם כתמים לרוב הנשים. כי יש אסטרוגן שמייצב את הרחם.

לכן מי שלא מניקה ולוקחת משולבות לדעתי כן כדאי להתחיל מוקדם ולהגיע לטבילה מוגנת
בייחוד אם לא מתאים לך לנסות אמצעים זמניים

ראשונה כשחיברתי חפיסות. 🙏🏼
אבל זה אינדיווידואלי

ובכל מקרה אם לא תתחילי מהמחזור את לא מוגנת מיד

אם נגיד אתחיל לקחת היום והיום ההפסק (לצורך הדוג)
רק לאחר שבועיים אהיה מוגנת?
לא מניקה

לפעמים יוצא קצת דם..

מעט כמובן
אם זה הרבה זה יכולה להיות ציסטה.

אבל במךורש הרופאה שלי הסבירה לי שזה יתכן... קרה לי שבגלל זה פספסנו מחזור טיפול כי רופא הפוריות לא חקר מדי אחרי זה... ורופאת הנשים הסבירה לי בדיעבד.

כן. היא הסבירה לי שבתהליך היציאה של הביצית מהזקיק יכולה לצאת גם כלי דם/רקמה כזאת. זה לא רצוי אבל אם זה קורה אחת לשנה/שנתיים זורמים עם זה. אם זה קורה הרבה אז מטפלים עם גלולות (בעיקר קורה לנערות)

עם גלולות.... אבל לא חקרתי מעבר לזה... רק שמחתי לשמוע שהיה לי ביוץ כי חשבנו שהוא הלך לאיבוד.... (הייתי במעקב בדיקות דם וזקיקים)

אם תרצי לפרט מה בדיוק את חווה...

אני אחרי לידה כרגע...
אבל לפני שנכנסתי להריון היה לי כמה פעמים דם בביוץ. לא משהו שאסר, אבל זה היה במשך כמה ימים לרוץ לרב כל הזמן. כי גם על תחתון שחור עדיין ראו שזה דם, ובגודל שיש עליו שאלה.

טוב אז עכשיו הלידה יכולה לגמרי לטרוף את הקלפים מחדש, אין לדעת מה יהיה עכשיו... בע"ה כשתגיעי לגשר

באסה

יכול לחסוך המון ספקות ועוגמת נפש. מנסיון

(חודש שעבר ביררתי בשביל כלה שהדרכתי..)

בניגוד למה שחושבים דם ביוץ זה לא מהשחלה ומ"פצע" מיציאת הביצית - אם אכן יש כזה דימום הוא נספג בגוף ולא מגיע לביצית.

מקור הדימום הוא בירידה של האסטרוגן קצת לפני הביוץ - אם האסטרוגן יורד מתחת לסף מסויים אז לפעמים חתיכה קטנה מרירית הרחם מתפרקת ולכן מופיע הביוץ.
.כנראה שהטיפול הוא הורמונלי להעלות קצת את האסטרוגן..

מניחה ש@אפונה מכירה גם דרכים להעלות את האסטרוגן באמצעות "שיטת אביבה", אני לא מבינה בזה..

ושכחתי לפנות אלייך

זה בבירור לראות האם זה יחזור על עצמו בחודש הבא..

כבר מבולבלת... אז זה מרירית הרחם? טוב, אני מודה שכבר לוזוכרת... @זוית חדשה מצטערת שאולי הטעתי אותך...

יותר עניין אותי הפיתרון מהסיבה...

אבל תחכי לראות שזה אכן חוזר על עצמו ולא שיבוש חד פעמי

אבל אחכה לראות מה יקרה בהמשך, כע כרגע אני אחרי לידה.

לפעמים צמא מתפרש כרעב....
חוץ מזה יכול להיות שזה קפיצת גדילה, זה קורה בגיל חצי שנה.
או שהוא אוכל מהר...

צריך להוסיף פחמימה לאוכל.

קוואקר למשל.

למשל למעוך בננה עם תמר ומעט טחינה או ממרח שקדים
במרקים להוסיף קוואקר או עדשים כתומות להסמכה
אפשר גם דייסת קוואקר זה יכול להשביע

בקבוק אחרי כל ארוחת מוצקים

וכמו שרשמו לך תוסיפי פחמימה, שומן, חלבון...

המתכוניה ביחס לערכים ולשילובים אופציונאליים שארוחה צריכה להכיל.
חלבון הוא אחד המרכיבים הכי חשובים בארוחה.

ומצטרפת למי שאמרה שיתכן והצמא שלו מתפרש לך כרעב...

1- כנראה לא מספיק עמוק

2- להוציא אותו בעזרת החוט כשאת בשרותים, ולהחליף לחדש (נראה לי לא סטרילי להחזיר... לדעתי האישית) 
כל פעם שאת נכנסת לשרותים מחליפה, ככה אצלי (אם הדם חלש , והטמפון לא מלא, יכולה להחליף לתחבושת)

1. כן, בהתחלה קצת מרגישים אותו, תנסי לדחוף אותו עוד קצת פנימה עד שלא יציק בכלל..

2. חושבת שלא תוכלי להתרוקן מדם, זה חוסם את הפתח,הטמפון. ותראי את כל כמה זמן את צריכה להחליף, זה תלוי בזרימה שלך, אני מחליפה ביום הראשון והשני כל שלוש שעות בערך ואחכ כל שש ואפילו קצת יותר?

ומפחיד.. ומותח.. ומסקרן.. ומשמח..

כל כך הרבה רגשות וציפיה ללא נודע..

וזה קרוב מתמיד.. ועדיין רחוק..

והילדים.. ואמא שלך...

ואם זה יהיה בלילה.. בבוקר.. בצהריים.. איפה נשים את הילדים? מי יבוא לשמור? ואיפה בעלי יהיה..

אז אני רק מאחלת לך בהצלחה! ובנחת ובשמחה ככל האפשר!

שתבשרי בשורות טובות במהרה!

אם נאסרתם במילא, אולי שווה לבקש סטריפינג?
אולי זה יזרז משהו?

מרגש ומלחיץ, משמח ומפחיד...

תנסי לדמיין את עצמך בעוד יממה או שתיים - בעזרת ה' כבר אחרי הכול, עם האושר הגדול של התינוק החדש בידיים...

מתפללת איתך שתעביר את הכול - הבחינה הפיזית והבחינה הרגשית - בשלום!!

נשמע קרוב מתמיד....
איתך איתך!!

מתחיל צירים

בטח תיכף יוצאת...

נראה מתי אעדכן.

תמשיכו להיות נפלאות

לק"י

האלרגולוגית הנחתה אותנו לתת לבת שלנו חביתה דוקא, אחרי תקופה שנמנענו מביצים (לא בעוגות) כי חשבנו שהיא אלרגית.

היא גם אמרה לי שאם זו רק אדמומיות סביב הפה, להתעלם ולהמשיך לתת את המאכל.

אם יש לך דרך להתייעץ עם אלרגולוג הכי טוב. רופאי ילדים לא תמיד מבינים בזה.

אדמומיות- קורה הרבה פעמים מכל מיני מאכלים שיש אדמומיות במגע.. זה לא מסוכן.

אבל שלפוחיות זה כבר דרגה אחרת של אלרגיה והיא בהחלט רצינית..
אל תתני לה יותר חביתה עד שתתייעצי עם רופא, אם את יכולה למרפאת אלרגיה- מעולה.
ואם עדיין יש סימן- תצלמי.
ואם חלילה את נתקלת בתגובה דומה ממשהו אחר- תצלמי...
ותבקשי בכל מקרה הפניה למרפאת אלרגיה..

יכולה להיות תגובה לחביתה אבל לביצה קשה לא.זה קשור לחלבונים שמשתנים במשך זמן ארוך של חימום..

מותר להם רק ביצים מבושלות לגמרי כמו בעוגה או פשטידה

ביצים חיות או מטוגנות הם אוכללים רק חלבון, כנראה האלרגיה היא לחומר שמצוי רק בחלמון

החלמון עושה להם אדמומית, סוג של אטופיק

(אלרגים לעוד כמה דברים וזה אחד מהם)

יש תינוקות שעגבניה עושה להם אדמומיות, במיוחד אם העור יבש..

אלרגיה בד"כ מתפתחת עם הזמן

יכול להיות שבהתחלה אין תגובות ומפעם לפעם זה מחמיר.

תפני לרופא

לק"י

עגבניה אפשר לבדוק- לתת ישר לפה בלי שייגע בעור ולראות אם יש אדמומיות.

לדעתי רעיון ממש טוב. זה משמח לקבל משלוח של אוכל בהכנה ביתית..
אולי לחמניות מקמח מלא בהכנה ביתית, ביצים קשות, ירקות חתוכים/סלט קצוץ, רוטב בקופסא נפרדת שמורכב מ: לימון, שמן זית, מלח פלפל, וקוטג' ו/גבינה? כמה פשוט, ככה טעים.
ו---גם אותי מפחידה הזיקנה 😶

נשמע מעולה!!
בא לי עכשיווו חחח
תודה יקרה♥️

לדעתי הם יותר ישמחו בביקורים, גם אם זה בלי אוכל. כי לרוב בגילאים האלה הם כבר לא אוכלים גל מיני דברים..

אבל זה פשוט דורש ממני המון כוחות וזה פשוט לא בשבילי..

רוגלך,בורקס וכ... שוב אין כמוכם.

לא מרגישה הזאת מיוחדת

למלא אנשים בגיל הזה אסור מתוק אסור מלוח אסור אסור…
וגם עוגות אפשר לקנות
אבל אוכל ממש פחות, ומרק ביתי בחורף שקל לאכול זה משהו מאד משמח
נגיד מרק כתופ סמיך או מרק אפונה
כל הכבוד לך אלופה!

וזה גם ככ קל ואני אוהבת להכין))
תודה😍

אם את עושה מרק כתופ תוסיפי עדשים, זה מאד בריא וחשוב לאנשים זקנים. הם בדכ צריכים יותר קלוריות וכל דבר מזין זה נהדר. לכם משהו עם קטניות כמו מרק אפונה או כלום עם עדשים ממש בריא להם
תבורכי, מקנאה בך על הזכות

ותודה על המילים! זה עושה לי עוד יותר חשק להתחיל עם זה!!

אני גם לפעמים שולחת לשכנה מולי... היא ממש מתרגשת מזה.
זה לא ככ משנה מה כמו שמשנה להם ההתייחסות.....
אז מה שתביאי ישמח אותם.
אני מביאה באמת מרק כמו שמיואשת אמרה, אבל לפעמים פשוט מה שהכנתי להיום בצהריים (קציצות ואורז.. כאלה) או עוגה שגם ככה עשיתי לשבת אז כמה פרוסות או תבנית קטנה.
עקרונית באמת לרוב אסור להם מלח או סוכר וכאלה..
אבל אני בגישה שיאללה, גם ככה זקנים... לפחות שיהנו...... וגם מאוד קשה לי להכין משהו במיוחד..
וגם מאמינה שהם כל כך זקוקים ליחס הזה שעוגה פה ושם או אוכל עם קצת מלח זה לא מה שיגרום להם להזדקן יותר מהר בגיל הזה....
זה גיל בעיני שצריך כמה שיותר לפנק. הם נתנו ככ הרבה לחיים, עכשיו החיים צריכים קצת לפנק אותם ושהם ינוחו...
אני יודעת מהשכנה שלי שלפעמים אין לה חשק לחמם לעצמה אוכל ואז היא אוכלת סתם כלום כל היום....
הם כבר עייפים... וזה ככ משמח אותם (ובעצם את מי
לא🙃) לקבל צלחת חמה...
אז מחזקת אותך, תביאי מה שהכי קל לך להכין וזה בטוח ישמח אותם...

גם ככה תמיד יש בשפע ואני חושבת שהוא אוהב.
יש לו אלצהיימר, אז הוא לא זוכר מה אכל מתי אכל ☹
ישר כח על הרצון שלך!! שתזכי למצוות וחסדים.

רק שאני לא מכינה חמין🤪
ואיזה עצוב זה שמגיעים למצב שלא זוכרים מה אוכלים ומתי!!

אבל ברוך ה' יש לו מטפלת טובה

מעניין מה שכתבת בסוף.
אני מגיעה ממשפחה שאם אסור משהו בריאותית אז אין על מה לדבר. אבל באמת אם אני אתאמץ על משהו ספציפי מאמינה שבקושי אגיע לזה.
תודה על ההארה❣

לי היא אמרה רירית 5.5 שאלתי אותה אם אני קרובה למחזור ואמרה שלא.
ועד כמה שידוע לי ככל שהרירית נהיית דקה המחזור קרב.. אז אולי את יותר קרובה ממני למחזור?

יותר קרוב לביוץ, ואז למחזור
כי הרחם מכין את עצמו
אבל באמת לא יודעת 🙈 נחכה לתשובת המומחיות

אם תקבלי מחזור או לא- אפשר רק לדעת אם בודקים אם היה ביוץ..
לפעמים מקבלים מחזור בהנקה והרירית דקה וזה אומר שאי אפשר ככ להיקלט להריון..

אבל אני לא אשת מקצוע🤷‍♀️

מיטות קומתיים המיטה התחתונה מונחת על הריצפה, אז נראלי שזה ממש נמוך.. אבל כשאני חושבת על זה נראלי שזה בלי מיטת חבר.. בהצלחה!

אבל היא כל כך פשוטה ונהדרת. יש באינטרנט מלא רעיונות איך לשדרג אותה ולנצל את המבנה שלה.

@יעל מהדרום פתחה ממש לא מזמן שרשור בנושא והביאו לה הרבה המלצות

יש קומותיים של עצמלה
התחתונה מטר עשרים וגם נפתחת למיטת חבר.
פלוס ארגזים גדולים ונוחים.
מיטה חזקה ויפה. אנחנו מאד מרוצים ב"ה.
אם תרצי אנסה לשלוח קישור...

בשנים האחרונות שהן.לא מרוצות מאיכות המיטה ומשירות הלקוחות

יש לנו רהיטים ממקומות אחרים אין מה להשוות את העמידות והחוזק.
השירות לקוחות אכן לא משהו. אבל ביחס למוצר הסופי זה משהו ששוה להבליג עליו לדעתי...

חפשי בפורום אמהות או דירה נאה

כשהמיטה התחתונה גם נפתחת.
זוכרת את זה מילדות

אז יש דבר כזה..

וחשוב להגיד גם את זה למי שקוראת ואולי מרגישה ככה - זה משתנה ומשתפר, נכנס אור ואוויר.

אם לא - אז לחפש את הדרך שכן.

לי ממש עזר הכניסה שלו למעון, לחזור לעשות הליכות, לפגוש חברה לקפה...
אולי ללכת לטיפול ולקבל עזרה.

זה לא קורה מעצמו בהכרח, לפעמים צריך למצוא את הדרך לגרום לזה לקרות... זה גם לא קורה ביום אחד. ככל שהוא גדל אני מקבלת חזרה עוד קצת מעצמי.

מה את יכולה לעשות כדי להחזיר לעצמם כוחות?

כי נשמע שכן יש כבר יותר זמן לעצמך, או שאני טועה?
יש זמן שאת כן מרגישה שהוא משמח אותך?
שאת שמחה בו? שאת לא מתחרטת?
אם זה לא במקום תגידי ואמחק.

ואולי אפשרי להפריד בין החרטה של עצמך לבינו כי זה כאילו ''לא אשמתו''?

ואני בטוחה ויודעת, שאת האמא הכי טובה לו!!😍 ושבטוח את נותנת לו המון גם אם זה נשמע לנו מרחוק שונה.

וחיבוקי גדול ♥️

אני הרגשתי במשך הרבה שנים שהאמהות (סליחה על הביטוי) מעיקה עלי, שהיא עול אינסופי, שהיא רצף של מטלות שאין לי כוח וסבלנות לבצע.
עשיתי כ״כ הרבה בשביל להרגיש אחרת, ושום דבר לא עזר.

ואז התיאשתי, והחלטתי להפסיק לנסות להרגיש אחרת. קבלתי את העובדה שאני אמא שמרגישה מועקה מהאמהות. זה היה דבר מאד משחרר להפסיק להלחם במועקה.

עם הזמן זה הפך להיות פחות מעיק והתחלתי להרגיש קצת הנאה באמהות. בסוף ההנאה השתלטה על המועקה והיום אני מצליחה לחוש הנאה באמהות.

אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בתהליך הזה, זה להפסיק להלחם בתחושות, ולקבל אותן.

באמת לא מדברים מספיק על כמה זה קשה. .

וחיבוק

מקווה שאת כבר מרגישה ברת מזל 😘

ידעתי כל הזמן שאני באמת מזל, אבל רק לאחרונה מתחילה להרגיש את זה גם.

אבל חם שם ממש ומסריח אז לא יודעת איך את עם ריחות בשלב הזה אבל כדאי לקחת בחשבון..