אני תקופה ארוכה מנסה להגביר מודעות לעצמי
רוב הזמן בחיים שלי הדברים עוברים לידי, אני אלופה בהדחקות ואסקפיזם אבל בא לי כבר להתמודד ולהיות ילדה גדולה.
מאז שאני מכירה את עצמי אני לא אוהבת להתמודד עם השדים שלי, לא אוהבת לבקר את עצמי, לא אוהבת להסתכל לעצמי בעיניים. תמיד מעדיפה להתעסק בדברים אחרים. אבל מאז שיש לי ילדים ואני נשואה אני כמובן עומדת מול מראות רבות שניצבות לפניי, ובעין יותר מפוכחת ופחות ביקורתית אני מתחילה להבין שצריך לשנס מותניים.
רוב הזמן אני לא מתנהלת כמו שהייתי רוצה. רק בשנתיים האחרונות פיתחתי יותר שרירים כדי להבין איפה אני עומדת ומול מה אני מתמודדת באמת. זה גם הדברים והמציאות שגדלתי לתוכה, אבל אני מאוד מאמינה בבחירה. יש לי את היכולת לבחור לצמוח ולהיות יותר טובה. ולבחור שיהיה לי טוב. ולמשפחה שלי טוב.
מגיע לילדים שלי אמא יותר סבלנית ופחות לחוצה וחסרת סבלנות.
אני עובדת על עצמי בכל מיני מישורים, והטיפול האישי שעברתי רק היטיב איתי ופתח לי נהרות של חכמה בסיעתא דשמייא להבין יותר טוב מי אני ומול מה אני מתמודדת ומה צריך לתקן אבל אני מרגישה שהכלים הרגילים לא עומדים לי.
משכך אני שוקלת אולי לעבור למישור טיפולי אחר בדגש על תרופתי שאולי יעזור לי להתאזן ויאפשר לי להיות יותר אני, רק טובה יותר.
מה אומרות - בריחה נוספת מהתמודדות עם עבודת המידות וחוסר סבלנות מתהליכים ארוכים או שמא זה נחשב להיות קשובה לעצמי ולעזור לעצמי ליצור מציאות טובה יותר?
עזורנה לי עם הגיגיכן
רוב הזמן בחיים שלי הדברים עוברים לידי, אני אלופה בהדחקות ואסקפיזם אבל בא לי כבר להתמודד ולהיות ילדה גדולה.
מאז שאני מכירה את עצמי אני לא אוהבת להתמודד עם השדים שלי, לא אוהבת לבקר את עצמי, לא אוהבת להסתכל לעצמי בעיניים. תמיד מעדיפה להתעסק בדברים אחרים. אבל מאז שיש לי ילדים ואני נשואה אני כמובן עומדת מול מראות רבות שניצבות לפניי, ובעין יותר מפוכחת ופחות ביקורתית אני מתחילה להבין שצריך לשנס מותניים.
רוב הזמן אני לא מתנהלת כמו שהייתי רוצה. רק בשנתיים האחרונות פיתחתי יותר שרירים כדי להבין איפה אני עומדת ומול מה אני מתמודדת באמת. זה גם הדברים והמציאות שגדלתי לתוכה, אבל אני מאוד מאמינה בבחירה. יש לי את היכולת לבחור לצמוח ולהיות יותר טובה. ולבחור שיהיה לי טוב. ולמשפחה שלי טוב.
מגיע לילדים שלי אמא יותר סבלנית ופחות לחוצה וחסרת סבלנות.
אני עובדת על עצמי בכל מיני מישורים, והטיפול האישי שעברתי רק היטיב איתי ופתח לי נהרות של חכמה בסיעתא דשמייא להבין יותר טוב מי אני ומול מה אני מתמודדת ומה צריך לתקן אבל אני מרגישה שהכלים הרגילים לא עומדים לי.
משכך אני שוקלת אולי לעבור למישור טיפולי אחר בדגש על תרופתי שאולי יעזור לי להתאזן ויאפשר לי להיות יותר אני, רק טובה יותר.
מה אומרות - בריחה נוספת מהתמודדות עם עבודת המידות וחוסר סבלנות מתהליכים ארוכים או שמא זה נחשב להיות קשובה לעצמי ולעזור לעצמי ליצור מציאות טובה יותר?
עזורנה לי עם הגיגיכן
) יש לי הרבה דרכים להפחתה והתמודדות, אז הנה כמה דוגמאות:
❤
)