קוראת פה הרבה בפורום ומחכימה מחכמתכן. פעם ראשונה שכותבת.
אז ככה, בעלי ממש לא אוהב לצאת מהבית. שונא מסעדות. בתי קפה וכו. פשוט לא מבין למה להוציא כסף על פסטה כשאפשר להכין בבית חביתה בעשירית מחיר וזה גם יותר טעים לו. אני מנסה להסביר לו שיציאה למסעדה מבחינתי זה לא האוכל אלא החוויה. ( בלי להשתחצן, אני באמת מכינה אוכל מאוד טעים יותר מרוב הבתי קפה שהיינו בהם)
מדברים על זה המון והוא באמת משתדל להבין אותי ולזרום איתי אבל נשואים כבר קצת יותר משנתיים ומרגיש לי שלא זז כלום😪 כל פעם תקלים בנושא הזה.
אתמול קבענו יציאה, (אחרי המוון זמן שלא יצאנו) החלטנו להביא את הילדונת להורים שלי ואז לצאת לאנשהו.
הייתה לנו שבת ממש כיפית ורגועה בבית אחרי תקופה מאוד קשה עם התינוקת( שיניים ואז היא הייתה חולה איזה שבןעיים ) שהשפיעה גם על הקשר כמובן.
בקיצור, השבת יצאה ובעלי לא זזזז😨 יושב על הספה שעתיים עם הטלפון ואז מקלחת ארוכה ואחכ עוד קצת טלפון וערבית וכו... בזמן שאני מתארגת גם כן ליציאה ןמאגנת קצת את הבית אחרי שבת כביסות וכו... מפה לשם הגענו להורים שלי ב10 (!!) כשאני כבר עצבנית ומבואסת ורעבה והילדה עצבנית ועייפה.
ןאז טצל ההורים הוא יושב עם אחי לסיגריה ומדבר עם אבא שלי והכל בנחחחת 😠
בשלב מסויים הבנו שאין טעם לצאץ לשום מקום כי הכל כבר סגור וגם לא היה לי חשק בכלל. אציין שההורים שלי ממש לא ציפו שנשאר לארח להם לחברה. אז אחרי שעה וחצי החלטנו לחזור הביתה וזהו. בעלי ניסה להציע אולי נצא לאיזה בר עם התינוקת אבל אני ממש לא רציתי לצאת איתו לשום מקום ובטח לא איתה...
כל הדרך הביתה כעסתי עליו ממש והוא הבין והתנצל ואמר שזה קשה לו והוא עובד על זה ושאנסה להבין אותו אבל אני פשוט פגועה. וזהו. קמנו היום באוירה מבואסת והוא כועס עלי שאני הורסת את האוירה בבית עם הפרצוף תשעה באב.
לא יודעת מה לעשות כבר פשוט נמאסס לי! הוא הציע שנצא היום לאנשהו אבל כבר לא בא לי לצאת איתו לשום מקום. אני מגזימה?
מרגישה שאם היה חשוב לו הוא היה מתארגן מהר אבל הוא באמת בז לכל העולם הזה של מסעדות ואוכל ויציאות... ובגלל זה לוקח לו כפול זמן. ( תמיד לוקח לו הרבה זמן לצאת מהבית ובמיוחד במוצש)
לוידת אם יהיה לכן פתרון בשבילי.. לפחות פרקתי.
תודה למי שקראה עד לפה❤
אז ככה, בעלי ממש לא אוהב לצאת מהבית. שונא מסעדות. בתי קפה וכו. פשוט לא מבין למה להוציא כסף על פסטה כשאפשר להכין בבית חביתה בעשירית מחיר וזה גם יותר טעים לו. אני מנסה להסביר לו שיציאה למסעדה מבחינתי זה לא האוכל אלא החוויה. ( בלי להשתחצן, אני באמת מכינה אוכל מאוד טעים יותר מרוב הבתי קפה שהיינו בהם)
מדברים על זה המון והוא באמת משתדל להבין אותי ולזרום איתי אבל נשואים כבר קצת יותר משנתיים ומרגיש לי שלא זז כלום😪 כל פעם תקלים בנושא הזה.
אתמול קבענו יציאה, (אחרי המוון זמן שלא יצאנו) החלטנו להביא את הילדונת להורים שלי ואז לצאת לאנשהו.
הייתה לנו שבת ממש כיפית ורגועה בבית אחרי תקופה מאוד קשה עם התינוקת( שיניים ואז היא הייתה חולה איזה שבןעיים ) שהשפיעה גם על הקשר כמובן.
בקיצור, השבת יצאה ובעלי לא זזזז😨 יושב על הספה שעתיים עם הטלפון ואז מקלחת ארוכה ואחכ עוד קצת טלפון וערבית וכו... בזמן שאני מתארגת גם כן ליציאה ןמאגנת קצת את הבית אחרי שבת כביסות וכו... מפה לשם הגענו להורים שלי ב10 (!!) כשאני כבר עצבנית ומבואסת ורעבה והילדה עצבנית ועייפה.
ןאז טצל ההורים הוא יושב עם אחי לסיגריה ומדבר עם אבא שלי והכל בנחחחת 😠
בשלב מסויים הבנו שאין טעם לצאץ לשום מקום כי הכל כבר סגור וגם לא היה לי חשק בכלל. אציין שההורים שלי ממש לא ציפו שנשאר לארח להם לחברה. אז אחרי שעה וחצי החלטנו לחזור הביתה וזהו. בעלי ניסה להציע אולי נצא לאיזה בר עם התינוקת אבל אני ממש לא רציתי לצאת איתו לשום מקום ובטח לא איתה...
כל הדרך הביתה כעסתי עליו ממש והוא הבין והתנצל ואמר שזה קשה לו והוא עובד על זה ושאנסה להבין אותו אבל אני פשוט פגועה. וזהו. קמנו היום באוירה מבואסת והוא כועס עלי שאני הורסת את האוירה בבית עם הפרצוף תשעה באב.
לא יודעת מה לעשות כבר פשוט נמאסס לי! הוא הציע שנצא היום לאנשהו אבל כבר לא בא לי לצאת איתו לשום מקום. אני מגזימה?
מרגישה שאם היה חשוב לו הוא היה מתארגן מהר אבל הוא באמת בז לכל העולם הזה של מסעדות ואוכל ויציאות... ובגלל זה לוקח לו כפול זמן. ( תמיד לוקח לו הרבה זמן לצאת מהבית ובמיוחד במוצש)
לוידת אם יהיה לכן פתרון בשבילי.. לפחות פרקתי.
תודה למי שקראה עד לפה❤
).