פורום הריון ולידה (עמוד 164)

מזדהה כל כך...

במצב שלך בול!!!

כל מי שמסביבי בהיריון לא זוכרת שהיא בכלל בהיריון ואצלי כל היריון זה כמו מחלה סופנית שנגמרת רק אחרי הלידה.. הלידה והתתאוששות זה פשוט כלום לעומת 9 חודשים של סבל לא יתואר. סבל שאני רוצה כבר שה' יקח אותי 😭 אני אומרת אחרי שמתחיל כל הבלאגן של ההקאות. את כזאת סתומה. מה חשבת לעצמך?!?! אני צורחת ומבקשת שהסיוט יגמר ולא אכפת לי איך. כן כן באופן כזה אני מוכנה לעשות הכל רק שיגאלו אותי מיסורי. ואז התינוק גדל ואני כמהה לעוד. וגם עכשיו התינוק כבר גדול יחסית ואני זועקת בנפש לעוד אבל יודעת בדיוק. מה מחכה לי. ועם הגיל זה נהיה הרבה יותר קשוח...

החלטתי לוותר הפעם... ולנשום ולהמשיך לחיות למרות החלומות...

תעשי את הברור שלך טוב טוב. תתייעצי עם מי שאפשר שתהי שלימה עם כל החלטה שתחליטי..

בעלי הצדיק מוסר את הנפש 9 חודשים ומוכן לעשות הכל בשבילי ולא נלחץ מהמצב שלי... זה גם שיקול כמה עזרה יש לך מסביב. אני תמיד מסתבכת בגלל העבודה. לא מצליחה ללכת חודשיים לעבודה בכלל. פעם כבר כמעט פיטרו אותי אחרי שחזרתי מחופשת לידה...התייאשו ממני ומההברזות. שבאו רק בגלל היפראמזיס מטורף שלא ניתן להסביר. 

היפראמזיס מחלה לכל דבר. מחלה נוראית. ואף אחד לא מבין את זה.

כ"כ מזדהה עם הרצון שזה פשוט ייגמר... שהסבל יסתיים...

מישהי אמרה לי פעם: תחשבי שבסוף יהיה לך תינוק...

מה תחשבי? מי חושב? אני בהשרדות!!!

בעיקר בחודשים הראשונים וההריונות שלי לא קלים.

אני חושבת שאם זה ממש קשה לך אולי כדאי לוותר על עוד הריון.

אני באופן אישי עם פחות ילדים ממך ובהריון עכשו ומרגישה שלא בטוח שיהיה לי כח לעוד הריון,

זה דורש ממך הרבה כוחות ולא קל.

בהצלחה במה שתחליטי ♥️

שהשכל אומר לי לא,

אבל אני כ"כ רוצה!

ועצובה בגלל הריון של 9 חודשים להפסיד גידול של נשמה חיים שלמים!

את אלופה שהבאת 5 !!!!

בהצלחה בכל מה שתבחרי

הכי מזדהה עם המשפט: "מי שלא מכירה, בלי להעליב גם לא תבין.
קשה ממש ממש, בהיפרמאזיס הריון זה כן מחלה.
ואת מתארת שאצלך זה עד הלידה, אמאלה, איך את שורדת? איך הבאת חמישה?

אצלי עובר באמצע ההריון לגמרי...אבל עד אז, אין לי מילים לתאר כמה זה סיוט וכמה מבינה אותך.

אצלי לא היה בכל ההריונות, כך שכל פעם בהריון חדש האמנתי שגם הפעם לא יהיה לי, לפעמים התבדיתי, והיה לי ועוד איך.

הלוואי והחלטתך תהייה הכי נכונה וטובה לכם, בכל אופן, אם את מחליטה ללכת על זה, כמה טיפים שביננו גם ככה לא יעזרו, כי כלום לא עוזר בהיפרמאזיס!!! אבל בכל זאת אכתוב לך:
1, מהיום להפסיק להשתמש בחומרי כביסה עם ריח (מרככים ואבקות שונות) הריח עושה רע (נכון, רע תמיד, אבל אצלי הריחות עשו להקיא במקום), כך שבהריון לא יהיה לך גל של ריח כשמישהו פותח את ארון הבגדים לידך.
2. לבשל דברים להקפאה שיהיה לילדייך, כי בהריון אי אפשר לבשל.

3. להכין עצמך נפשית, מכירה מישהי שעשתה דיקור לפני ההריון הצפוי, עזר טיפונת.

4. לשתף שכנה או מישהי שנוח לך איתה, כי עזרה תצטרכי.

5. להתפלל אולי ההריון הזה לא יהיה לך...זה קורה...לי קרה!!!

מה לא עשיתי ומה לא התכוננתי...

באחרון כן היה מעט מפתיע שהיה קצת קל יותר מקודמו,
לא התאשפזתי אז זה היה השדרוג...

חיבוק גדול!!

זה נשמע כ"כ מייסר ההתלבטות וההתחבטות הפנימית הזאת...

קראתי אותך לפני כמה שעות ומאז את ממש בראש שלי..

וואו.. איזה קשה זה!!!!

עולים לי שני דברים...

דבר ראשון קבוצת תמיכה אולי תעזור למצוא דברים שייקלו.. יש בתוך הסימפיות שזה קבוצה לסובלות מסימפיזיוליזיס ודומיו כמה נשים שסובלות גם מהיפרמאזיס וארגנו כנס בנושא ויש מצב שיש להם קבוצת מייל של הנושא ואז מגיעים להרבה מידע, תמיכה, כיווני טיפול וכו וזה יכול אולי לעזור ולו במעט.

דבר שני, הייתה כאן מישהי שהתייעצה בעבר על טיפולים משלימים לפני הריון , נראלי @עטרת ראשי, לא יודעת למה לא מתייג.. ואני חשובת שהחב מהו אחד כן עזר לה אבל לא בטוחה..

ודבר אחרון, אולי יכול לעזור טיפול רגשי לפני ההריון לקבל ולעבוד ביחד על כלים שיכולים לעזור לך לעבור את ההריון יותר בטוב וברוגע...

כלים להתמודד עם מחשבות שליליות שככ טבעיות כמובן במצב כזה,

כי זו באמת התמודדות כ"כ כ"כ לא פשוטה!!!

בע"ה שיהיה לך הרבה ברכה והצלחה ובריאות!!

ושיהיה הריון קלללללללל והכל בבריאות!!!!

עברתי אחרי ההריון הרביעי טיפול קצר,

המטפלת אמרה שאני פוסט טראומתית....

ב"ה עזר אבל כנראה עכשיו צף שוב.

לגבי קבוצת תמיכה-

אני מחוברת למייל,

והיה כנס גדול שלא השתתפתי בו לצערי כי אני גרה ממש רחוק.

הייתי שמחה לקבוצה עם חברות,

למרות שאם אהיה בהריון זה לא יעזור כי לא אהיה מסוגלת לצאת מהבית...

כל הריון הוריד עוד ילד מהחלום. והגענו ל-5.

וכל הקאה בצורת הריון או סתם חולה פתאום נותנת תזכורות.

אין לי מילים בונות לתת - זו באמת דילמה משמעותית.

אני כן יכולה לחזק מנידיוני שרומנם הילדים היו מסכנים בלי אמא כמה חודשים. אבל בגלל שיגעו שזה הריון. והרבה בזכות בעלי ושכנים שעזרו- להם התקופה הזו עברה בסדר יחסית. וזה חלקמהזכרונות המשפחתיים שלנו.

באמת ממש מפחיד להיכנס לזה עוד פעם. 

באמת מקווה שהם לא נשארו עם טראומות חחח

בדיוק אתמול שמעתי פודקאסט בנושא, אולי שמעתי אותו כדי לשלוח לך..

אני חושבת שכדי לעשות בחירה מושכלת - הריון נוסף או פרידה מהרעיון של עוד ילד באופן טוב באמת כדאי לעשות איזשהו תהליך של ליווי..

אין לי המלצה ספציפית על מי שבפודקאסט, לא מכירה אותה. אולי יש פה מישהי שכן מכירה..

על היפראמזיס, הכנה להריון מאתגר ועוד עם רחלי פנדל

יש פה עוד 2 שרשורים לפחות שקראתי היום על ההתלבטות אם להביא ילד נוסף...

כל אחת מהסיבות שלה...

תודה יקרות לכל אחת שהתייחסה, זה נתן לי הרבה!

יש בתל השומר (כמעט בטוחה ששם) טיפול, עדיין ניסיוני, אבל נותנים אותו למי שמתאימה (זה עולה כסף אבל שווה לדעתי כל שקל). חברה שלי קיבלה אותו וממש עזר לה!! מרמה של 7 הריונות עם עירויים ואישפוזים

להריון 8 עם בונגסטה וזהו

מתפקדת, עובדת הכל

בארגון אם הדרך אמרו לי עליו גם

אז מי שרוצה עוד פרטים יכולה לפנות אליהם

צריך לקבל אותו לפני ההיריון אבל

רלוונטי למי שעדיין לא בהריון

אני אפנה אליהם,היו צמודים אלי 9 חודשים הריון  קודם...

אבל עדיין לא מעיזה להכנס להריון בלי שיש לי אופציה לדיקלקטין... לא מסוגלת לחשוב על אופציה כזו שוב...

ואם זה משהו ח"פ או שצריך לבוא כמה פעמים כי אני גרה רחוק ממש...

הכי קשה לי זה החוסר הבנה של הסביבה

חמותי שלא מאמינה לי ומנסה לשכנע את בעלי!!! שאני סתם רוצה תשומת לב

אני עשיתי עבודה עם עצמי לשנותא ת ההסתכלות

אם כל נשמה של ד' היא יקרה- אז ה5 ילדים שיש פה, שאני הולכת להעלם להם ל9 חודשים- הם גם נשמות

מי אמר שזה מחיר נכון??

הילדים שלי ידעו מגיל 0 להביא לי קערה למיטה... שקעתי בתוך ענן פנימה ולא ידעתי מה קורה בעולם

גם כלכלית זה לא פשוט

מצד שני וואי וואי בלידה האחרונה אמרתי לבעלי שאני רוצה לעשות קשירה

כיעוד פעם התקן- אני יודעתש אני אוציא אותו אפילו שזה לא הדבר הנכון

כן כן אני רוצה ילדים!

תעריכי את מה שעשית עד כה!

דבר שני אם כן חושבת על עוד הריון אז לפני לנסות לעשות הכנה לגוף

הציעו לי מלא דברים אני מיואשת אז לא מנסיון אישי אבל

דיקור

תמציות צמחים

התאמת תזונה

כמובן לפני ההריון כי מי כמונו יודעות שמהרגע שזה מתחיל כבר אי אפשר שמישהו ייגע בך בלי להקיא ומי מדבר על תזונה

(גיסה ראתה אותי שותה אייס קפה בהריון אמרה לי בטון מתנשא עם כזו תזונה בטח את מקיאה

חשוב לאכול על הבוקר פירות. ברווררררר. ר מלחשוב על זה אני מקיאה, בלי להיות בהריון)

חיבוק גדול

נפגעתי אפילו רק מלקרוא

אין מצב שראתה ולא הבינה שזה הכי קשה ואמיתי שיש.

יש נשים שהיו להן מעט בחילות בהריון, והן חושבות שאחרות עושות מזה סיפור, "אז תאכלי ביגלה על הבוקר" מישהי פעם אמרה לי.

אין מודעות היום להיפרמאזיס, חבל שאין לזה ימי מחלה מוגדרים למי שסובלת, ושאי אפשר שרופאה תביא אבחון כזה בכתב. אין לזה היום מודעות ומשהו רפואי רשמי, בכל אופן מהפעם האחרונה שהייתי בהריון. 

תגגלי עליה

עושה הכנה וליווי להריון עם היםראמזיס

היא באמת מסבירה הכל ברור וכו

אבל היפרמאזיס היה לי אותו דבר לצערי.. לא חושבת שליווי אחות יכול לעזור כאן אלא אם כן זה פעם ראשונה ואין ידע בכלל מה יכול לעזור

רק רואה אותה ברשת.

לא יודעת באמת איך היא ספציפית, אבל כן אני חושבת בכללי שגם עם חוויה גופנית נוראית, עבודה נפשית יכולה לגרום לחוויה להיראות אחרת.

או לזרוק שהיה ממש לחוץ לפני שבת ולא הספקת להתאפר

או לא לעשות כלום ומי שתבין תבין

תוהה לעצמי אם להשקיע כל כך הרבה כסף בפעם אחת..

וגם בתכלס, אני מדליקה נרות ליד כולם לא מאופרת ואז חוזרת מאופרת?

מתלבטת מה עדיף.

לא להתאפר בכלל או להתאפר אחרי המקווה.

וגם מאמינה שיהיה יום שישי לחוץ בטירוף ככה שאני אתארגן למקווה בבית שלנו ואז נסע לשבת מאורגנים

אני הייתי מדליקה נרות ממש מוקדם בפלג, ככה שכמה שפחות נשים יראו אותי

משם נעלמת בתירוץ של "הלכתי לבקר חברה שבדיוק מתארחת גם פה קרוב והולכת בהרכב מלא"

הבעל עם הילדות בגינה ואת במקווה

לגבי האיפור - הייתי מתאפרת לפני ומקווה שיישאר טוב עד אחרי

תנסי אולי לעשות ניסוי בבית כמה ימים קודם עם איפור עמיד לטבול את הראש ולראות איך האיפור נראה.. לוודא שבאמת עמיד לא נמרח וכו

בהצלחה

(יש להם שכן נכה אז הם מתפללים בחניה בכניסה לבית(

אני אישית לא הייתי מתאפרת ומקסימום פולטת שלא הספקתי אבל לא יצאה לי כזו סיטואציה 

שאלתי אותו במפורש אם אפשר ואמר שכן

בדקתי מראש שהמסקרה לא נמרחת בטבילה כי אם היא נמרחת זה כבר מכוער ואז זה חציצה

שמתי סומק, צללית ומסקרה 

אבל רק מה שממש ממש עמיד

שמתי אודם והייליינר.

אולי אפשר למצוא עוד איפור שעמיד ולא זז במים (מסקרה, סומק וצלליות אולי)

ואז לא להפגש עד צאת הכוכבים?

עשינו את זה פעם (ההנחיה של רב כמובן) כי היתה לנו שבת עם המון אורחים והיה בעייתי מבחינתי להעלם מיד אחרי הדלקת נרות

והיה מעולה, קצת צחוקים עם התיאומים של ''לא להפגש בינינו'' אבל עבר בשלום והיה מעולה. יכול גם לעזור לך ואז את חוזרת ומתאפרת כרגיל. בהצלחה יקרה!

הגעתי מאורגנת. ואז גם ככה היה בלאגן ועמוס עם הילדים...

3 דק לפני שבת אחותי אמרה לי על זה שלא התאפרתי. אמרתי לה שוואי שכחתייי... וכפרה אני לא אספיק עכשיו לא נורא.

לך

ולשכמותך.

💐❤️💐❤️💐❤️💐❤️💐❤️

אתם אלופים!

אני עכשו באמצע לאכול את עצמי שסגרתי עבודה חדשה.. מה עבר עלי?? למי יש רק עכשו לעבודה? רק לנשום קצת ולנסות להכנס לשגרה..

את אלופה!

גיבורה!

פשוט איבדתי את כל הכוחות

לא ידעתי מי אני

פיזית ונפשית

החזקתי חזק כל הזמן

ולקראת הסוף פשוט התפרק המגדל

וזה עוד היה כשהיו קיטנות

עז עכשיו בכלל מובן למה התפרקת

זה קשוחח

מממש מבינה אותך

מה שעזר לי זה לברוח לנופש לבד!ל3 ימים

ללכת מיד לטיפול אפילו חד פעמי אבל הלכתי למישהי פשוט כדי לפרוק הכללל מהלב

גם בלי המשך תהליך

והיה מושלם וניקה לי את הלב כל כך.

יש בהידברות מלא ראיונות טובים של אפרת ברזל.

אני אוהבת את אפרת ברזל אבל הרבה נושאים שם עמוקים ומאתגרים

שומרת אותם להמשך חופשת הלידה

בכל זאת אבדוק מה עכשיו יש 

תודה!

וחיבוק!

אני מסתובבת כמו ממטרה במשך שבועיים

אין לי המלצות לצפיה אבל רק חיבוק ומלא ברכות

רוב הריאיונות באמת קשים... אבל אפשר לחפש קודם מה סיפור החיים של האישה המרואיינת ולראות אם יש סיכוי שיהיה קליל.

ריאיונות כאלה ששמעתי שעולים לי עכשיו: עם הרבנית רחל בזק, עם רבקה פולארד.

ואת יכולה גם לחפש פודקסטים. לציפייה עמרן יש פודקסטים חמודים על גידול משפחה בעיקר ויש גם פודקסט שמראיין אותה, נדמה לי של אוקסנה, האקדמיה לאימהות מתחילות. אבל זה פחות מתאים לצפייה אלא לשמיעה.

אפשר גם סטנדאפ של נשים דתיות, יש למשל את גלי ומלי. (ויש עוד, לא זוכרת כרגע את השם)
 

ובלי קשר לרעיונות הספציפיים הללו -

נסי לראות אם את יכולה קצת לצאת מהבית. אפילו לשבת במרפסת או בגינה אם יש לכם, להרגיש קצת שמש. זה גם יכול לשפר קצת את מצב הרוח.

ומזל טוב, כמובן!

רציתי הערב לצאת קצת אבל לא היה לי כח להתלבש..

רעיון לצאת למפרסת, לא חשבתי על זה

תודה

כל סרטון סביב 5 דק

יש כאלה של זוגות דתיים ואז זה יותר נקי..

גם מצחיק וגם נותן תובנות מדהימות על החיים הזוגיים

שיעשע אותי כמו שצריך!!!!!!!

גם אם מעט רדוד, זה בדיוק מה שהייתי צריכה, משהו בלי להפעיל את השכל.

אבל ראשונה או שניה, אולי יש פרק שניים לא הכי נקי.

כמו הרב אשכנזי וכל מיני כאלה

או פודקאסטים על נושאים נקיים שמעניינים אותך

אס לא יודעת אם נחשב נקי בעינייך

בעיניי זה בסדר

זה רעיונות יוזמות שאנשים מביאים לפני ''הכרישים''- משקיעים עם המון כסף שבוחרים במה להשקיע כדי לפתח. אותי זה ממש מעניין. קצר וקליל.

חיבוק מותק

איזה תקופה זו ''אחרי לידה''... ♥️♥️♥️

הרבה כוחות בע'ה 

יש לי עכשיו מלאאאא תעסוקה

כשאני מדלגת בטעות אני בדאון נוראי.

כשאני נזכרת שזו הסיבה יותר קל לי להתמודד.

תני לעצמך שבוע+ ואני מאמינה שזה יתאזן.

תמצאי מה כן עושה לך טוב.

לק"י

תקחי על עצמך פרוייקטים עד הלידה- לארגן פינות בבית, לאפות ולבשל (לכם/ לחיילים/ למשפחות מגוייסים/ יולדות), לצאת מהבית, תחום שמעניין אותך ללמוד, אומנויות למיניהן.

קל לדבר ולא תמיד קל לבצע.

מקווה שהימים יעברו לך בטוב🙏

שתגיב.

טוב שאת מודעת שאת מרגישה קרובה לשקיעה כזו..

זה לא מחוייב המציאות!!

אפשר להתייעץ עם מישהי מקצועית נגיד @נגמרו לי השמות יועצת גם אישית לדעתי ולנסות לחשוב איך להוציא דווקא הרבה טוב מהתקופה הזו!

שאת בבית , ברוגע, בשקט, יכולה להתכונן ללידה...

לגמרי מבינה את הסיבות לבאסה- דווקא החוסר ביציאה לעבודה, הכאבים, הסוכרת ובטח עוד דברים... זה באמת מאתגר!! אבל מצד שני יכול להיות גם מקפצה ..

עוד משהו- לשמוע פודקאסטים של הכנה ללידה ועל המשמעויות הפנימיות, הרוחניות של תהליך ההריון- לא סתם הקב"ה ברא את העולם כך שהתינוק גדל בבטן 9 חודשים, מה התפקיד של זה? למה זה כך? לחקור על זה קצת, לשמוע פודקאסטים וכאלה אוךי יתן לך חיבור ומשמעות ..

בהצלחה גדולה אהובה!!!!

ורק להדגיש שחס וחלילה לא מבטלת את האתגרים!! זה נשמע קשוח ביותר!!!!!! שולחת חיבוק וכוחות♡♡♡♡♡

חיבוק גדול והרבה כוח!!!!

מאמינה שכשהילדים יחזרו למסגרות, יהיה לך זמן משלך להשקיע בעצמך, לצאת קצת, להשקיע בארוחות טובות ומזינות (בפרט גם בשל הסכרת, וגם זה תמיד טוב), לעשות דברים שאת אוהבת, להכין את הבית- לארגן, לסדר, לנוח, לשמוע שיעורים, לצפות בסרטים, או לפתח איזה תחביב, תפילה.
אם תרגישי עדיין בודדה אולי תצטרפי לאיזה שיעור פרונטלי או בזום של נשים? לצאת עם חברה? להזמין אלייך לבית.

הכי הגיוני שאין כוחות בשלב הזה, בטח לא אחרי אוגוסט. 

ובע"ה הכל יהיה בסדר עם התינוק  

לי היה פעמיים סכרת הריון, מבינה אותך עם האתגר הזה!!

רוצה לומר לך שאת אלופה וכ"כ כיף לך שאת זוכה בימים אלו להוסיף אור בעולם! תסתכלי במראה ותגידי לעצמך רק מילים טובות ומרימות! 

דווקא גרם לי לא לעלות הרבה במשקל וזה היה משמח ממש.

לגבי השהות בבית, ממליצה למצוא סדר יום, אולי להרשם לקורס לכמה שעות או כל דבר שיוציא אותך מהבית ולא יתן לך לשקוע

אבל מה תעשי עכשיו....

ויש חנויות שאפשר לקנות בעודפים/ במבצעים, אז זה שווה. אבל כן, היה יותר מועיל אם זה היה כולל חנויות עממיות יותר 

השוברים לפעמים יכולים להיות מעיקים. באמת אני לא קונה לעצמי איתם בגדים..

ואין כמו שיין! אם קונים איכותי. (אני פחות קונה לילדים משם האמת אבל במחירים שלהם לא כואב עם זה רק לחכים כי הם הורסים )

אהל לא הייתי מחליפה בזיכוי האמת. זה עוד כאב ראש פשוט

ותמיד יוצא לי יותר פריטים מזה ב600₪...

זה חנויות שצריך לדעת לקנות בהן במבצעים ולא קולקציה חדשה.

גם פוקס, צילדרנס פלייס, שילב...

בסוף עונה זה מגיע לסביב 50-70 אחוז הנחה.

(למשל חולצות שהעלות שלהן בתחילת עונה הן 50₪ בסוף עונה מגיעות לרוב ל15-20₪)

ולכן אני קונה שם רק פריטים בסוף עונה, לקראת השנה הבאה.

בסוף עונה של חורף קונה לר"ה וסוכות- כי אצלנו כבר צריך ארוך...

בסוף עונה של קיץ קונה לפסח.

ל2 פריטים

זה מבצע

באסה ממש אבל באמת להבא תדעי שקונים בכאלה חנויות רק בסיילים רציניים

איכשהו ההזדהות הזאת הקלה עליי.

לפעמים יש לי כאב לב על קניות שזה מרגיש סתם שחיתות וזה מעצבן

כי בגדי חול שם אני לרוב לא קונה, זה עם דמויות, כתוביות שאני פחות מתחברת, או שהבגדים קצרצרים מידי, חוץ מבגדי תינוקות אבל זה סכום גדול יש לי רק תינוק אחד 😅

נראה לי כפרה וזהו. בע''ה אני אזכור לפעם הבאה לנצל את השובר לסנדלי שורש , תודה ל@אורי8 על הרעיון

אפשר לקנות בהם גם בגלי, גומרת אותם מהר ממש רק על סנדלי שורש בגלי שמחזיקים המון זמן . או נעלים אחרות שם. גם בחנויות יקרות כשיש סוף עונה הכל בזול, ואז אפשר לקנות הרבה בשוברים.

בכללי יש בהסתדרות המורים גם אפשרןת להטעין את הכרטיס בהנחה לכל החנויות האלה וכשאני קונה בחנויות המתגים במבצעים+ ההנחה בכרטיס לפעמים אני מגיעה למחירים זולים יותר מהמחירים בחנויןת שנחשבות זולות.

פשוט כדאי להשתמש בכרטיס בזמן מבצעים ולא בקולקציה חדשה.  

אי אפשר להשוות בכלל

אני גם קונה בשיין לפעמים, אבל תוך כמה שמושים הכל נהרס

זה נחמד כי זה זול וזה שווה בהתאם.

לדעתי קנית גמרנו. תהני ממה שקנית.

גם בשיין צריך לדעת לבחור. ויש לי שם שמלות שעברו כבר לבת השלישית.

איכות טובה הרבה יותר מחנויות בארץ.

ומחיר אין להשוות בכלל.. 

אני קומה דברים שאי אפשר להזמין, כמו נגיד חולצות תלבושת (יש בפוקוס 6 ב-100).

או מתנות שצריך להביא עם פתק החלפה.

נראה לי אפילו עם כסף שלי ממש. 

מה לעשות, לומדים... 

ואשמח גם למכנסיים לשבת  אם למישהו יש

מכנסי שבת אורך 3/4 כזה..

https://m.shein.com/il/%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%A7%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8,-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A8%D7%A7%D7%9E%D7%94,-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%A1%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA-p-34294127.html

מכנסי שבת ארוכות מהממות

https://m.shein.com/il/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95-%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D,-%D7%AA%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-p-24985830.html

חולצה מעלפת מכופתרת לשבת

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

זה יכול לקחת גם עוד קצת זמן. זה שונה מאישה לאישה ומהריון להריון.

ואני רוצה להגיד לך מראש, שלא תילחצי - גם אחרי שתתחילי להרגיש בעז"ה, את יכולה להפסיק להרגיש וזה לא אומר כלום כל עוד לא הגיע השבוע שמתחילים לבדוק תנועות (נראה לי 28, לא בטוחה).

כלומר יכול להיות שתתחילי להרגיש תנועות משבוע 21, ותרגישי כל יום עד שבוע 24 ופתאום לא תרגישי בכלל כמה ימים - זה לא מדאיג בכלל, ולא סימן לכלום! זה אומר שהעובר הקטנטן שינה תנוחה, וזהו.

לאחרונה שמעתי שמשבוע 25 מתחילים מעקב תנועות.

וגם זה לא רציף ולא שום דבר

תנועה פעם בכמה ימים או פתאום כמה תנועות בשעה

אמרו לי שתקין בשלב הזה

הפעם יש לי קדמית אז אני לדוגמא התחלתי להרגיש מאוחר יותר

גם לי בהריון שהייתה קדמית התחלתי להרגיש תנועות מידי פעם רק בשבוע 23 כזה

וקבוע רק באיזור 25-26

אז אמתין ב(חוסר) סבלנות

כבר מחכה להרגיש אותו/ה ולא רק כי הבטן כבדה 😅

כאלה בבטן

בהתחלה עדין ממש ולאט לאט מתחזק

אני אמנם לא ממש בסוף. באמצע שביעי ובהריון בסיכון

ותיארת את בעלי בול.

היום נחתי קצת בצהריים ואחד הילדים היה בשירותים וצרחחחחח שיבואו

התעוררתי בבהלה ששאלתי מה קרה לבעלי אמר הנה אמא תבוא עכשיו

איך התעצבנתי😤

שיש לדבר בבירור.

לא בשעת מעשה ולא בכעס אלא להגיד

ב"ה עומד להיות פה תינוק וכרגע אני סוחבת אותו ומאד כבד לי.

מה שאני יכולה כרגע לעשות בבית זה לבשל, ולארגן בגדים לילדים (למשל)

את שאר התפעול של הבית אני עושה בקושי רב או לא מצליחה לעשות ולכן כשאתה כאן אני משחררת את עצמי מזה.

ולשחרר.

מהצד החיובי אני אגיד, שבאמת אין דבר שיותר משמח גבר תקין מלשמח את אשתו, ולכן אני משתדלת להודות הרבה ובעיקר להדגיש כמה זה עושה לי טוב 

מהצד של האתגר, באמת קשה לי לפעמים לקלוט למה דברים לא מובנים מאליהם

ועוד משהו- לשחרר זה לשחרר

זה אומר שהוא יעשה דברים בדרך שלו. נניח, יצא לפארק בלי לסדר קודם (אבל אל תסדרי בנתיים אם אמרת שאת זה את לא יכולה לעשות)

לא סתם הריון זה החלטה זוגית. כשהיינו קטנים אמא שלי אמרה לנו שד' נותן ילדים רק לזוגות (כי שאלנו איך זה שנשים בנות 30 לא נשואת אינן בהריון..) כי ילד צריך אבא ואמא.

זה כנראה באמת נכון.. 

קודם כל באמת את צריכה אותו שותף

והרצון הזה, וכרגע ספציפית בהריון גם הצורך הוא נכון

אבל תכלס הוא אדם אחר, עם סטנדרטים אחרים

לא כל מה שברור לך גם ברור לו

ובאופן כללי למרות שזה לא תמיד ככה, לגברים יותר מאתגר לשלב בין שמירה על הילדים לבין תחזוק הבית.

זה מאוד מבאס, כן?

אבל לא יעזור לריב איתו על זה, באמת לדעתי זה מאתגר להם יותר.

איך כן יוצרים שותפות?

לא מעירים, מבינים שזה יהיה בקצב אחר ובאופן אחר

אני יכולה לתת לך דוגמאות

למשל שטיפת כלים לי לא נעים שמצטברים המון כלים בכיור, בעלי לא אכפת לו לעמוד ולשטוף פעם ביום אבל לא מתאים לו לעשות את זה תוך כדי.

בשגרה בגלל שחשוב לי שנשטוף כלים באופן מידי, אני בוחרת להיות זאת שכמעט תמיד שוטפת כלים.

יש ימים שבהם הוא נמצא איתם בצהרים ואני חוזרת מאוחר, אני יודעת שישארו לי הכלים, בדרך כלל גם השולחן לא יהיה מפונה. זה מבאס? כן, אבל אני לא כועסת עליו אלא מבינה שמבחינתו זה לא רלוונטי לעשות את זה במקביל לילדים, ואני רוצה שהוא יהיה שותף איתי בגידול הילדים ולא ירגיש שאני כועסת עליו על זה שהוא לא עושה את זה כמוני.

בהריון זה מאוד קשה לי, ולכן התפקיד של שטיפת כלים עובר לבעלי, אבל הוא עושה את זה כמו שנח לו- פעם ביום מרוכז. מבאס אותי? כן, אבל אני מבינה שזה שלי, הוא שותף, הוא עושה את מה שצריך, אני מתבאסת אבל לא מתלוננת.

דרך אגב בימים של חופש, הגעתי למסקנה שלא נכון לנו לבלות ימים שלמים שנינו עם הילדים (אלא אם כן נופש או טיול מיוחד..),  הוא לא מרגיש שמנצל את הזמן, לא יודע מה לעשות. אני לא באמת משחררת, בקיצור מלא עצבים.

אני מעדיפה שהוא לא יהיה בבית כל היום, ואז כשהוא כן הוא עם יותר אנרגיות פנויות לבית, ואני משחררת ונותנת לו את האחריות.

הגיוני שכרגע בהריון את יותר מרגישה את הצורך,

אבל לדעתי כדי למקד את זה. להחליט על שעות שהוא איתם ואת נחה, וגם לתת לו רשימה של דברים הכרחיים שצריך לעשות בבית ואת לא מסוגלת לעשות אותם.

אבל לדעת שכנראה הוא לא יעשה את כל מה שאת רוצה ולכן למקד את זה..

(חייבים לכבס אבל לא חייבים לקפל ובטח שלא לגהץ, כלים צריך לשטוף אבל אפשר את רוב האוכל לאכול בחד פעמי, צריך לבשל, אבל אפשר להכין אוכל קליל, ולפעמים להביא קורנפלקס עם חלב, צריך לסדר את הבית אבל לא בטוח שבאותם סטנדרטים רגילים, וגם אפשר להביא עוזרת...)

אבל גם גדולים...

כשהייתי כמוך רק עם קטנטנים. בכל בוקר בעלי קם לדף חמוד, מחמיא ומקושט שבו כתובות משימות מפורטות לאותו היום.

לא נתתי לו משימות שהוא לא מסוגל, כמו לשטוף כלים או לשטוף רצפה, אלא משימות ברורות שזה סבבה לו והוא ביצע כמו שרציתי והייתי מרוצה.

למשל:
קניות (רשימת קניות)

הנחת כל השיות על השולחן (את תפני, העניין הוא רק לא להתכופף, אז שהוא יניח על השולחן).
להכניס למדיח כלים חלביים ולרוקן כשמסיים.
 

אולי זה נשמע משימתי מידי, אבל אני עד היום בכל יום שישי כותבת לבעלי מכתב חמוד עם המשימות לאותו יום, ככה שלא נכנס ללחץ, לא נריב, לא אשאל למה לא עשית...הכל כתוב וברור וטוב לנו ככה.

(המשימות הן ברמה של: (להכין עוף בתנור
לכוון מזגנים בבית, ומפרטת שעות, לספר את הבנים וכו

בהם, הוא קודם כל יעשה את זה כמו שהוא רואה לנכון

מבחינתו הילדים רעבים - הוא מגיש אוכל

לפנות כלים זה לא קשור מבחינתו, הוא דאג להם לאוכל ועשה את זה כמו שצריך.

אם את רוצה מכלול של ארוחה+ פינוי - זה צריך להיאמר מראש. (אגב, גם כשזה נאמר מראש ייתכן וזה לא יקרה כמו שאת רוצה. בעלי למשל בכלל לא מגיש אוכל ולא מכין אוכל ולא מחמם אוכל. ולקחתי בערך 5 ימי חופש מלאים כל החודש. )

מצד שני לא הכל אפשר

מבחינת בעלי הילדים יכולים לאכול רק דגני בוקר כל היום. זה מעולה.

גם יש בזה חלב אז מבחינתו זה ארוחה מאוזנת

אז יום אחד ח"פ אני אשחרר אבל כמה חודשים של הריון??

כמו פריכיות, ירקות, קרקרים

להכין ביצים קשות ושהוא יגיש את לא יכולה?

למרוח להם גבינה בלחם הוא לא יכול?

ואם לא, אז שיאכלו רק קורנפלקס

הwell being שלך עם בעלך חשוב יותר מהקורנפלקס שהילדים יאכלו

שותפות זו למידה צעד צעד.

זה להכיר את עצמך, את בעלך, והוא גם.

זה לאט לאט לבנות את החלוקה הנכונה לכם.

הוא לא יודע איך להיות שותף ואת לא יודעת איך לשתף וזה בסדר. שניכם בסדר.

מציעה שתעשי רשימה מסודרת של מה את מצפה שיעשה:

לפרוק קניות, לפנות שולחן, להכין סנדוויצ'ים לגן וכד'

ולעבור איתו ערב לפני על הרשימה ולהגיד לו לתלות אותה שתהיה מוכנה למחר.

כל עוד זה טוב לך.

יש לך דרך להרגיע אותו, זה קשר שלך עם התינוק.

גם אם זה לא נותן לו מבחינה תזונתית, הוא מרוויח דברים אחרים.

ויכול להיות שבהנקה יוצא יותר חלב מבשאיבה.

היה יוצא לי כמות קטנה בשאיבה.

היא ינקה עוד איזה שלושה חודשים עד שהחלה נגמר. (הייתי אז בהריון).

אצל האחרים המשכתי להניק עוד הרבה אחרי שהפסקתי לשאוב. לא היתה בעיה בכמות, גם בחופשים כשינקו יותר.

כל עוד הוא רוצה להמשיך, ואין משהו שההנקה עשויה להפריע לו, אז אין דבר כזה 'צריך לסיים את ההנקה'.

אני הנקתי כמה פעמים ילדים גם תוך כדי הריון, שהחלה ממש התמעט ואני לא בטוחה כמה היה שם בכלל משהו. אבל כל הילד רצה להמשיך, מצידי זה היה בסדר.

להמשיך לשאוב בעבודה נשמע לי כן יותר קשה ואת זה הייתי מפסיקה (לא בטוח שהוא צריך השלמה של תמ"ל במקום, אבל זה כבר נתון לשיקול דעתכם ולצורך האישי שלו).

מצרפת קישור שמסביר על יתרונות ההנקה בגילאים השונים, אם את רוצה לקרוא.

כמה זמן עליי להיניק את ילדי?

אם כי לא יודעת כמה יוצא לו. ומבחינת השאיבה, אם אפסיק- לא יהיה אפילו פחות חלב? נגיד אם ארצה להניק בצהריים בימים שאני איתו בבית...

למרות שזה באמת כבר מעיק.

יכול להיות שיש נשים שזה כן מתמעט להן ככה.

אבל בעיקרון בדרך כלל הגוף לומד לייצר לפי הדרישה.

ואני מסכימה עם מי שכתבה מעלי, שמה שיוצא בשאיבה זה לא מדד לכמה יוצא בהנקה.

אין פה צריך ...

אם אין לך יותר חשק אז תסיימי ודי.

ואם יש לך חשק להמשיך אז כל הנקה נוספת זה טוב ומבורך . הוא עוד קטן...

הנקה זה לא רק אוכל, זה גם ויטמינים וכד' שהוא יקבל

וגם הקירבה והקשר וכו' (אז מה שזה על תקן מוצץ)

אגב זה ששאבת פעם אחת וזה מה שיצא זה לא אומר לדעתי. יכול להיות שאם תשאבי בקביעות יצא לך גם יותר. למרות ששאיבות זה באמת מעיק קצת.

רק תהיתי אם יש טעם.

אני חושבת שאני אמשיך בינתיים לשאוב קצת בעבודה כדי לשמר את החלב בצהריים, כי להגביר אני לא חושבת שאצליח אם לא הצלחתי עד עכשיו. לפחות עד החגים שאהיה איתו בבית... תודה!

הנקתי הרבה פעמים עד גילאי שנתיים ויותר בלי לשאוב.

אפשר להניק בערב ובבוקר, ובשבתות מתי שיוצא

החלב לא מפסיק ככה בבת אחת. לאט לאט זה מתאזן לסדר החדש.

החלב הולך ומתמעט בשאיבות

בהתחלה יוצאת לי בשאיבה כמות של שתי מנות ואחרי חודש חודשיים של שאיבות כבר לא יוצאת לי בשאיבה כמות מספיקה למה שהיונק צריך.

אבל ממשיכה בכיף להניק. את שתי הבנות הנקתי לתוך ההריון שאחרי..

השאיבה ממש לא מייצגת את מה שקורה בהנקה. התינוק מאותת לגוף לייצר חלב בצורה הרבה יותר טובה מהשאיבה

אבל בכל מקרה המשכתי להניק בוקר וערב בלי קשר למה קורה בשעות של העבודה

כל עוד טוב וכיף לכם עם זה, תהנו מזה.

לכמה חלב יש...

אני אף פעם לא מצליחה לשאוב הרבה, ויש לי חלב.

הגוף לומד לייצר כשצריך.

לפני החופש הייתי מניקה בלילה, בבוקר ולפעמים בצהריים כשחזר מהמעון ב4

בשישי ובשבת מניקה כדי להרדים אותו צהריים

ועכשיו בחופש של המעון כל יום הנקתי כדי להרדים צהריים, והוא גם היה חולה ואז הנקתי מלא באמצע היום

ואף פעם הוא לא התלונן שאין חלב.

הגוף פשוט מייצר לו כשצריך.

אם טוב לך וכיף לך ובא לך להניק והוא לא מתלונן אז  תמשיכי...

ומעולם לא הצלחתי לשאוב כמויות סבירות.

לדעתי אין שום קשר.

אני גם חושבת שבשלב הזה, פחות קריטי להמשיך לשאוב כדי לשמר את החלב. כמו שאמרת גם ככה ההנקה היא קצת מוצץ, אז לא יקרה כלום אם לא יצא כמעט חלב. מקסימום הוא ישלים במוצרים/תמ''ל.

תנסי לא לדחות את השאיבה בשעה-שעתיים ולראות אם יש לך גודש. לדעתי זו הסיבה היחידה לשאוב בכזה גיל.

אבל על השאלה האם להפסיק להניק- אם זה כיף לכם אז אין סיבה.

אפשר להמשיך הנקות רק בבוקר ובערב. או כשהוא חוזר מהמעון. או כשאת רוצה להרגיע אותו בקלות. מה שטוב לך.

אין בעיה להישאר עם הנקה אחת ביום לתקופה ארוכה. זה עדיין מאוד מאוד משמעותי מבחינת נוגדנים וחיבור עם התינוק (שוב, כשזה בכיף ולא בכוח).

גם באותה דילמה

משתמשת בהנקהרק  כדי להרדים את בן השנה, פעם פעמיים ביום,אבל מתלבטת אם להפסיק בשביל להיכנס להריון

אבל גם יכול שלא.

אם אצלך הנקה של פעם ביום מונעת, אז הגיוני שימשיך למנוע עד שתפסיקי לגמרי.

אבל גם יכול להיות שפתאום יחזור המחזור.

את מניקה גם במהלך הלילה?

אצלי הנקה בלילה הכי השפיעה על מניעה.

אבל המחזור חזר אחרי 3 לידות שנה ו-3-4 חודשים/ שנה וחצי בערך אחרי הלידה. הנקתי יותר מפעם ביום, והנקתי גם בלילות.

אישית לא הייתי מפסיקה להניק בשביל הריון נוסף, אלא מחכה עוד כמה חודשים (אם אין לחץ של גיל וכדומה).

אני כן נכנסתי להריון תוך כדי הנקה, ותמיד קיבלתי מחזור עוד לפני גיל שנה גם כשהנקתי המון במהלך היום והלילה.

כל אחת והגוף שלה.

אבל לא תמיד הוא טוב

מאנגלית הוא בדרך כלל כן מתרגם טוב

זה בהגדרות למטה בסרטון, כתוביות, תרגום אוטומטי, עברית

לקחת דולה ללידה (ולדעתי שווה להתחיל לברר מהנקודה הזו)

אז מה שאני עשיתי זה לקחת את הקורס הכמעט חינמי של הקופה או של בית חולים כלשהו (לא מחייב האחד שבו תלדי)

ולהשלים, אם חסר משהו, מהפגשים שהדולה עושה כהכנה ללידה.

החיסרון לחלק מהנשים פה זה שלא נעים להן מזוגות אחרים. אני אהבתי את הרעיון והועשרתי משאלות של אחרים.

ואני מעדיפה קורס רק עם בעלי, בלי עוד זוגות..

ויש לי המלצה ממש חמה

אם תרצי בפרטי

זה מתאים להריון ראשון?

בכללי מתלבטת אם קורס דיגיטלי, בלי לפגוש פנים אל פנים זה מספיק

לקראת לידה שלישית

הוא פחות מכוון ללידה ראשונה, כן יכול להוסיף אבל לא מספיק לבד.

הוא לא מכיל ידע טכני ככ על תהליך הלידה, סימנים מבשרי לידה, מתי צריך לצאת לבי"ח וכו'

1. הכנה פרקטית ברמת הידע - מהם שלבי הלידה, מה קורה בכל אחד מהם, איזה הורמונים משפיעים מתי, איך הדברים מתנהלים בבית הרפואה, מה את יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך כמו תרגילים שונים... ועוד המון מידע.

2. הכנת נפשית ורגשית- מה עובר עליך, ברמה הנפשית והרגשית, איך ההריון משפיע עליך ועל מגוון תחומי החיים, איך מתכוננים ללידה, מה מפחיד אותך, איך לשחרר שליטה ולסמוך

בלידה ראשונה אין את הידע עדיין, ולכן בלידה ראשונה לדעתי צריך קורס שיתן לך גם וגם, גם מידע וגם הכנה רגשית.

חלק מהמידע הפרקטי מאוד זמין באינטרנט

ולכן הכנה טובה עם דולה מקצועית יכולה לתת לך מענה ממש טוב. זה מה שאני עשיתי והייתי מאוד מרוצה.

שמעתי על הקורס של נחמי סגל- טבעי לך ללדת.

אבל הבנתי שיש בו גם קיצוניות מסוימת

לא עשיתי אותו בעצמי

דבר ראשון ציינת את הבריאות הנפשית - לצאת לראות עולם ולא להיות רק אמא. בעיני זה חשוב ומונע דיכאון.

דבר שני- יהיה לך תקציב לקחת עזרה לבית- לקנות אוכל, להביא מנקה וכאלה.

(אצלינו ביישוב יש בנות שלוקחות ילדים הביתה כי ההורים מגיעים מעט מאוחר- גם זה בתשלום סימלי אבל משמעותי הן לבנות והן להורים. אולי גם זה כיוון שיוכל לעזור לך)

העבודה החדשה תובענית כמו העבודה הקודמת או פחות?

ההיריונות שלך לרוב קשים או סבירים?

כלכלית אתם צריכים שתעבדי?

אתם מכירה את עצמך שקשה לך הרבה זמן בבית?

כמה זמן המילואים האלו?

יש אפשרות למצוא עזרה בתשלום?

ונקודות שאולי יכולות לעזור-

אם תעבדי:

לקחת עזרה בניקיון/ בישול/ איסוף ופיזור

לעבוד על הרגלי שינה של הקטנים

לא לשלוח לחוגים השנה

אם לא תעבדי:

לעשות קורס במשהו שמעניין אותך

לחפש חוגים או ימי לימוד לנשים בשעות הבוקר.

ועוד נקודה- יש אפשרות לקבל מענק חד פעמי לבן זוג של מילואימניק שהתפטר בעקבות המילואים

אני בעד שתצאי אבל לא נראה לי שמשרה מלאה. השעות של העהודה נוחות לך מבחינת איסוף פיזור? זה קודם כל

כל השאר - כשאת מרוויחה כסף, אפשר להיעזר בתשלום

בעיני את יכולה להתחיל ואם יהיה לך קשה להתפטר סמוך ללידה

לעומת זאת אם תודיעי עכשיו שאת מוותרת על המשרה היה לך מאוד קשה להחזיר את הגלגל

וזה הדבר הכי טוב שעשיתי ב"ה.

מרגישה ממש שאם אבא לא בבית, הילדים צריכים את אמא ב200% כדי להיות באיזשהו איזון, וכשאת בעבודה שדורשת ממך המון זה קשוח, ובנוסף הריון אז בכלל .

ולא חייב להיות בבית כל היום, תנצלי את זה ללמוד משהו חדש, חוג, יום לימוד נשים וכ'ו.

אני הייתי בדיוק בניסיון דומה והחלטתי לעזוב את העבודה סופית כרגע ולהיות עצמאית במה שאני כן מתמחה

אני אישית עבדתי עד עכשו וזה עשה לי טוב.

גם כשלא הרגשתי טוב בהריון, בעבודה זה עבר יותר מהר.

אם נמצאים כל היום בבית וגם לא מרגישים טוב זה יותר קשה והזמן עובר יותר לאט.

אם יש לך אפשרות לעבוד חצי משרה זה הכי טוב.

אני עכשו חודשיים לפני הלידה יצאתי קצת לחופש כי העבודה גם פיזית וקשה לי.

מקווה שהזמן יעבור לי מהר..

ובהצלחה! והריון קל ותקין.

חבקי את עצמך

את בסדר גמור

ובע"ה הכל יהיה בסדר!!

תנוחי מעכשיו ואל תאכלי את עצמך על מה שהיה, זה לא באמת נותן כוחות..

שולחת לך חיבוקים וכוחות מרחוק♡♡♡♡

לבשל זה בעיקר טכניקה שלומדים עם הזמן לבשל איתה יכול ללמד אותך לשדרג את שלך

אני מאמינה שקנאה יושבת על מקום שאנחנו מרגישות בו חסר...אז למה לא למלא לעצמך מה שמרגיש לך חסר

ב"ה לא מול שכנות, אבל כן מול חמותי.

(ואין מה להציע ללמוד לבשל - יש כאלה שפשוט אין להן את זה או שיש להן התנגדות פנימית ל"בזבוז זמן" על הכנת אוכל...)

בכל אופן, תנסי להרים לעצמך על הדברים הטובים שיש בך ואין לשכנה או לחמותך. אל תאמרי את זה בקול לבעלך, אבל תרגישי את זה עמוק בתוכך. זה יעבור אליו בתת מודע, וגם את עצמך תרגישי שווה יותר ולא יפריע לך שהשכנה בסך הכול טובה בהכנת דברים שנעלמים בתוך כמה רגעים...

עם חולצה לבנה בוהקת - לא ירד (ניסינו להניח בשמש, אוקסיגן)

מלורד ארטליין...

הוריד לי גואש

אני לוקחת את הבגד, משפשפת את הכתמים עם חומר ומשרה במים עם עוד חומר ליומיים או שלושה

הבת שלי קשקשה עם טוש כזה על הכיסוי של הפוף

ניסינו כל מיני דברים ולא יורד:-/

זה הכתם הכי מדכא שיש.

ובאותו מצב. תהיתי לעצמי אם

יכול להיות שיש איזה "קפיצת גדילה" בגיל הזה?

שהם פשוט מרגישים תחושת רעב מוגברת?

הילדה שלך אקטיבית מאוד? אצלנו יש לו ב"ה הרבה הרבה מרץ.

את מרגישה שזה התחיל הקיץ או עוד לפני כן? כי הקיץ מאוד קשוח מבחינת תחושת הרעב הרגשי והפיזי שלהם.

אני מרווחת את המנות עבורו, נניח שאכל ארוחת בוקר חביתה, זיתים ופרי. אחר כך מבקש ממני יוגורט אני מבקשת שיחכה 10 דק. לפעמים הוא מבין לבד שהוא כבר לא באמת רעב.

כנ"ל אם לגבי כבר נניח אכל שתי צלחות (נגיד ירק וחלבונים כאלה או אחרים שזה בריא וממלא) אני מבקש שימתין 10 דק לפני שמקבל עוד.

אני גם שומרת על סדר, בטח החופש. אי אפשר לבקש ארוחה כל שעתיים. יש ארוחות מסודרות בשעות מסוימות. הם מבקשים אוכל גם משעמום וזה נגיד אני לא מוכנה.

ואם את מרגישה אינטואיטיבית שמשהו לא בסדר אז תמיד אפשר להתייעץ עם רופא.ת המשפחה. 

חביתה זיתים ופרי לצורך הענין לא משביע גם את בן ה4 שלי... חופשי יקח גם יוגורט

גם צלחת חלבונים וירקות אם תוסיפי פחממה (אפשר מלאה ) יתכן שלא יבקש עוד ועוד

ואז צריך להיות מאד רגישים כשמדברים איתם על זה.

הבן שלי בן 3 דיברתי איתו על לא לאכול מהר והוא נפגע עד עמקי נשמתו ברמה של מבוגר..

לא ראיתי אותו מעולם נפגע ממני ככה.

רק אומרת לשים לב.

היא אוכלת בריא, ואוכלת אוכל...

פשוט היא יכולה לאכול 3 צלחות פסטה 5 שניצלים יפים ירקות...

בסוף יש קיבולת של הגוף...

אכתוב גם שכמה פעמים אנשים העירו לי שהיא אוכלת הרבה, וזה פגע בי. בשבילה

לא עלה בדעתי שבעיה...

אולי הבעיה היא באנשים שהעירו לך.. זה חריג.. ולא בריא

ויש חברות שיותר מעודדות הפרעות אכילה בדרך הזו..

והגיוני שייצור אצלך תחושה לא נעימה בשבילה וגם יקשה עלייך להתייחס לזה בצורה טבעית...

מניחה שכשיגיעו לגיל 9 הם יעקפו את זה

כל עוד זה אוכל בריא, והם לא שמנים, אני לא רואה שום בעיה בזה...

אולי יש בעיית ספיגה או איזה טפיל במעיים?

איך היציאות שלה?

וכן מדברת עם כולם בבית על לאכול לאט ובנחת מנסה כמשהו משפחתי לא שמופנה אליה אישית.  להכניס בכיף כזה בשיח על דברים. ולפעמים לוקח זמן לתחושת השובע להגיע מהמח לבטן. לפעמים אני כן אומרת להם לעצור כמה דקות ואז לבדוק אם עוד רעבים. אבל אם היא כבר קבלה הערות אולי עדיף שלא לומר לה אישית. 

זה לא רק בקיץ.. זה בכללי משהו שקורה...

לפעמים אני אומרת לה היא מבקשת תוספת ואני מציעה לה ירק או יוגורט וזה סבבה לה.

אבל היחס שלה כלפי אוכל הוא לא עונה. היא יכולה להגיד זוללת, טורפת.. בקטע חמוד.. אבל בסוף יש לזה קונוטציה לא נכונה לאכול.

נגיד במנות של הצהרון היא יכולה לקחת 2 ולפעמים אפילו עוד חצי 🫢

אפשר להתייעץ עם דיאטנית ילדיםלראות אם זה תקין, ולקבל טיפים לאכילה נכונה.

גם הבת שלי אוכלת יותר מהאחים שלה,

לדעתי בריא וטוב

כמובן לנסות להכניס מודעות לאוכל בריא

ולצריכה גבוהה של ויטמינים מירקות ופירות וחלבונים

(אני לרוב לא מצליחה)

אבל טבעי ובריא.

להיפך, לא בריא כשמתחילים להתעסק עם זה ולשדר ולרמוז- לא אומרת שעשית אבל בקלות אפשר להגיע לזה..

ואז זה יכול לגרום לתופעות לא בריאות של הפרעות אכילה למיניהם...

היחס לאוכל בצורה בריאה ושמחה זה ממש בסיס חשוב לחיים.

כותבת את זה אחרי ניסיון אישי...

וגם, יש לי ילדים שצריך לשכנע אותם להכניס משהו לפה ואוכלים לפעמים 2 בימים בארוחה אז לגמרי גורם לי להודות שיש מי שאוכל בשמחה... וגם מראה לי שזה נטיות טבעיות מוּלדות..

גם הבת שלי הייתה ככה, וחשבתי שזה לא נורא, זה לא ממתקים. אבל לצערי עכשיו יש לה בעיות בריאותיות מעודף משקל.

אני לא חושבת שצריך למנוע לאכול, אבל כן צריך למשל להתחיל את הארוחה בכוס מים, להרגיל ללעוס כמו שצריך. ללמד שהצלחת צריכה להכיל שליש חלבון, שליש ירקות ושליש פחממה, גם כשלוקחים תוספת.

להבין מה בריא יותר ומה פחות

והכי חשוב ללמוד להקשיב לגוף ולא לאכול סתם.

ואם אוכלים הרבה להשתדל לעשות הרבה ספורט ולהוציא אנרגיה

לאור ההכרות שלי עם הגיל הזה

וגם עם הילדים שלי

זה נשמע כמויות יחסית גדולות

ודווקא זאת הטעות שלנו

שאנחנו חושבים שאם אוכל הוא בריא אפשר לאכול הרבה

ואם אוכל הוא לא בריא עדיף לאכול קצת

והנכון הוא לאכול מספיק מכל דבר בין אם בריא ובים אם לא בריא

אני חושבת שכן הייתי מנסה להתייעץ עם דיאטנית

או רופאת ילדים מה אפשר לעשות

יכול להיות שהגוף שלה בקפיצת גדילה עכשיו כמו שכתבו לך?

אני זוכרת את עצמי ביסודי אוכלת בארוחת בוקר גם את כל האוכל שאמא שלי שלחה לי לצהריים.

ואוכלת אוכל בריא

אז להפך תשחררי, אל תמדדי לה כמויות ותני לה לאכול כמה שצריכה.

רק ללמד אותה לאכול לאט יותר. למשל יושבים ביחד ואוכלים, פשוט תגידי לה שתאכל לאט, שתהנה מהאוכל

או שלדבר תוך כדי ואז זה גם גורם לאכול לאט יותר

או משהו כזה, שאמרה שהיא לא שובעת מפסטה שתמיד צריכה לחם כדי לשבוע

רזה וגבוהה

אני זןכרת שזה הפתיע אותי אז, אבל אולי תתני לה פרוסת לחם.

אבל באמת לא להזכיר או להראות חשש מולה, כי זה יכול לעשות יותר נזק מתועלת. רק למצוא דרך להאט מעט את האכילה.

אולי אפילו לצאת לבית קפה, לשנות אווירה כך שגם היא תרצה למשוך יותר את זמן האוכל 

ותקבלי הנחיה מדויקת למצב שלך

כדאי לבדוק על נייר טואלט עדיף אפילו צבעוני בהיר,  בניגוב חיצוני כמובן ולא מיד אחרי שירותים

כדי שתדעי מה המצב לפחות ברמה החיצונית

בהצלחה!

בזכותך שאלתי , וקיבלתי הנחיה מתאימה

ב"ה טבלתי!!!

ואז לבדוק

התירו לי וכשאני חוששת ככה אני עושה וגם אל תחכי לרגע אחרון! שאם פתאום יהיה משהו לא תצטרכי לפספס או לעשות בכוח