שבועיים וחצי אחרי לידה ואני עדיין מרגישה את המקום של הזריקה בגב התחתון ויש שם איזה ריבוע של 9 סמ שממש כואב לי
כמה זמן זה עוד נורמלי?
במחלקה אמרו לי לקחת משככי כאבים אבל זה נהיה מוגזם,
אז הפסקתי לקחת ובאמת כואב לי..
כאבים בגב מאפידורל אחרי שבועיים תקין?אנונימית בהו"ל
בטחניק חדש2
לי כאב גם תקופות ארוכות אח"כ.
בזמני קור לפעמים עדיין צץ לי הכאב וילדתי לפני כמעט 4 שנים.
יואו איזה יאושאנונימית בהו"ל
חשבתי שבועיים, חודש גג...
הכאב המטורף עובר בטווח זמן דיי קצרניק חדש2
ממה שזכור לי
יש שם המטומה או משהו?אנונימית בהו"לאחרונה
ילדתי 3 פעמים עם אפידורל ואף פעם לא כאב לי בכלל..
ילד נמוךביבוש
יש לי ילד בכיתה ב' והוא מאד נמוך. אמנם שאר הילדים שלנו גם קצת קטנים אבל הוא בפער גדול. לא עשיתי מעקב גדילה בטיפת חלב כשהיה קטן ולמעשה לא טיפלתי בזה כלל.
כעת חשבתי לפנות לרופא משפחה ולהתחיל לברר מה יכולים לעשות בעניין. אשמח לדעת ממי שיש לה ניסיון - מה הדברים שמציעים היום לעשות, איזה בדיקות עושים? ואשמח לשמוע על הצלחות וטיפים.
קצת ממה שהיה לנומנגואית
ממה שאני מכירה מודדים גובה ומשקל לאורך תקופה לראות שגדל ולא נעצר , ומחשבים אחוזונים(לא בטוחה שיהיה לכם מעקב לאורך תקופה כי התחלנו בגיל צעיר יותר) חשוב להם לדעת באיזה אחוזון הוא.
ומה הגובה של ההורים
שולחים לבדיקות דם, צילום כף יד
אחכ מעקב אצל רופא ממוחה לזה. לא זוכרת את שם התפקיד
בדיקת הורמון גדילה בבית חולים
בד''כ מתחילים מעקב גדילהאין לי הסבר
לראות אם הילד לא גדל כמו שצריך,
עושים צילום כף יד כדי לראות גיל עצמות.
רופא משפחה יפנה אתכם לאנדוקרינולוג להמשך טיפול.
בד''כ עושים אצלו מעקב, מבקשים את הגובה של ההורים, של האחים הגדולים אם יש וכו'...
אם חוששים שיש עיכוב משמעותי, עושים בדיקה של הפרשת הורמון גדילה, ואם יש צורך אפשר לקבל את ההורמון בזריקה (על בסיס יומיומי) מגיל מסויים.
אני לא בקיאה ממש בכל התהליך, כי הבת שלי בגיל 6, אז כרגע רק עשתה צילום כף יד וביקרה אצל אנדוקרינולוג.
בכללי כל המשפחה שלנו נמוכים, ויש דפוס של צמיחה מאוחרת. עם זאת, חלק מבני המשפחה המורחבת קיבלו/מקבלים הורמון גדילה עקב חוסר.
אין לי ניסיון אישי בתחוםבארץ אהבתי
אבל מכירה מישהי שלבת שלה היה עיכוב בגדילה, ובסוף גילו שזה בגלל צליאק.
אז אני מניחה שזה גם אחד הכיוונים שצריך לבדוק, בנוסף לגיל עצמות והורמון גדילה שכתבו פה.
נכון👆אין לי הסבר
בד''כ כבר בהתחלה עושים בדיקות דם כדי לראות שכל המדדים תקינים, ובבדיקות האלו גם שוללים צליאק (או מגלים).
וואו חשוב תודהביבוש
אגיד את זה לרופא
יואא אני בהלם חושדת כבר תקופה שלקטנה שלי יש צליאיקלא מחוברת
והיא באמת נמוכה
היא ממש קטנה אז לא ככ דאגתי
אבל אני אקבע תור לבירור
בת כמה זה ממש קטנה?טארקו
ממה שאני יודעת מתחת גיל שלוש לא בודקים..
אפשר לבדוקהשם שליאחרונה
אבל אם לא מזהים, יכול להיות שיזהו בגיל יותר גדול.
לבת שלי בדקו בסביבות גיל שנה-שנה וחצי, בגלל אנמיה.
לבת שלי בדקו בסביבות גיל שנה-שנה וחצי, בגלל אנמיה.
מניחה שישלח אותך לאנדוקרינולוגחילזון 123
מתחיליםאורוש3
הבדיקות דם מעמיקות וצילום כף יד. רופא משפחה יכול לתת וגם לוודא שאין משהו רפואי כמו צליאק נגיד.
עם התוצאות ללכת לאנדוקרינולוג. לרוב עוקבים ואם צריך בשלב מסויים בודקים הורמון גדילה בבי''ח.
תודה על התגובותביבוש
השאלה אם חוץ מהורמונים יש מה לעשות (כמובן אם שוללים צליאק). הוא גם מאד בררן באוכל וזה לדעתי מעכב את הגדילה שלו. הוא רודף כל הזמן אחרי סוכר. אני כבר כמה חודשים נותנת לו על בסיס קבוע שייק חלבון עם ויטמינים וכו' אבל לא ראיתי שיפור כלשהו (זה בעיקר היה כדי להכניס לו קצת ויטמינים לגוף אבל ציפיתי שיצמיח אותו טיפה). הוא נגעל כמעט מכל אוכל מבושל או אוכל כלשהו, נמשך רק לממתקים וסוכר (נותנת לו בכמות מוגבלת מאד) ומכינה לו דברים שהוא אוהב.
אצלנו ילד כזהמתיכון ועד מעון
האנדו' שלח לדיאטנית וזה עזר, הוא גדל משמעותית עם ההמלצות שלה.
עדיין נמוך וצנום אבל פחות דרמטי
יש לי ילד מאד בררן באוכלאנונימית בהו"ל
האמת שמכירה גם כאלו ילדים שגובהים אבל אם כבר העלית את זה
יש את כל מה שצריך כדי לגבוה באוכל לא מבושל. ירקות חיים, פירות חיים. מוצרי חלב (אני נותנת אצבעות גבנצ)
כדורי אנרגיה עם תמרים ובעיקר אגוזים וכו שזה גם מלא מינרלים.
זה לגמרי מצריך מאמץ אבל ילדשלא אכול מבושל לא חייב לאכול בהכרח ג'אנק
מצטרפת לשאלהמחי
אם מגלים שחסר הורמון גדילה, הפתרון היחיד הוא זריקות? אין אפשרות לקחת דרך הפה?
יש לי ילד מאוד נמוך, תוהה אם נרוויח משהו מלבדוק את זה בכלל, כי אין סיכוי שהוא יסכים לקבל זריקה באופן יומיומי (ילד בן 8 שצריך להילחם איתו כדי להתקלח ולצחצח שיניים, לשים משחה על פצע וכדומה... כשצריך לגזור ציפורניים או להסתפר זה בכלל קטסטרופה)
לדעתי זה לא משהו לוותר עליושופטים
במידה וחסר הורמון טיפול יכול להגביה בס"מ משמעותיים, הוא לא יכול להבין את ההשלכות של זה כרגע וזה בעיניי עוול לא לטפל
רק אומרת שיש זריקה יומית, ויש סוג אחר של פעם בשבועעודהפעם
הבת שלי לקחה שנה את הזריקה היומית,
וכבר שנה וחצי מטופלת בזריקה החד שבועית.
מצד אחד זה מקל, מצד שני הזריקה החד שבועית הרבה יותר כואבת לה, אז גם שיקול...
ב"ה שיש תןצאות טובות, והיא מבחירה שלה רוצה להמשיך...
בהסתכלות שלייראת גאולה
זריקות כן או לא זה השלב האחרון,
קודם כל לשלול גורמים אחרים (כמו שהזכירו כאן צליאק, שזה ממש נפוץ כגורם לחוסר גביהה, אבל יש גם חוסרים אחרים או נתונים אחרים שעשויים לגרום לזה).
אם הוא היסטרי גם בבדיקות דם, כדאי לדעתי ללכת לרופא טוב וסבלן, שיתן לכם את כל בדיקות הדם שעולות בדעתו כקשורות לגובה וגם כאלו שלא קשורות אבל קשורות לתזונה ולחיים בכלל,
כדי שתעשו בפעם אחת בדיקת דם שתכלול את כל האפשרויות.
אם בסוף בסוף תגיעו למסקנה שחסר הורמון גדילה, אז תוכלו לשקול בכובד ראש את האפשרויות ואת ההשלכות. ילד בן 8 מסוגל להבין ואולי לבחור בעצמו כן לקחת זריקות כדי לגבוה. אבל באמת שהבירור הוא הרבה יותר מזה. והוא חשוב לדעתי.
אני יכולה להגיד מהנסיון של הבן שלימתיכון ועד מעון
שהזריקות לא נעימות אבל לא מאוד כואבות.
אבל הערה לא קשורה, נשמע ממש ממה שאת כותבת שיש לו קושי תחושתי, אולי שווה לסייע לו בזה
מתרגלים. או עושים טיפול...אורוש3
אם באמת חסר והצפי הוא מאוד נמוך זה סופר משמעותי לכל החיים.
יש לי מלא נמוכים במשפחהשיח סוד
יש שלא עשו כלום וגדלו בגילאי העשרה, יש שלקחו הורמון גדילה וזה עזר, יש שעשו דרך טבעית וזה עזר, יש שלא עשו כלום ונשארו נמוכים 
ואז זה מעקב או בבית חולים או אצל מטפלת טבעית
אחרי שקצת נרגעתי מהעצבים באתי לקבל עצותאנונימית בהו"ל
לפני כמה ימים היה לבן שלי אירוע שהייתי צריכה להשתתף בו, באמת משהו שמדובר בבית כבר שבועיים בבית.
יומיים לפני וגם יום לפני וכמובן באותו יום תזכרתי את בעלי מתי הוא צריך להיות בבית כדי לשמור על הקטנים (בעיקרון הם בגילאים שמשאירה קצת לבד, אבל חששתי שתהיה אזעקה).
עשר דקות לפני השעה שאני והבן צריכים לצאת מתקשרת כדי לשאול אם הוא יודע איפה יש משהו שחיפשתי ועל הדרך שאלתי איפה הוא. והוא מספר לי שהוא עוד לא יצא מהעבודה, מרחק כמעט שעה נסיעה. חטפתי עצבים וכעסתי עליו ממש, דיברתי איתו בצהריים והוא אמר לי שנשארה עבודה של שעה.
עצבנית עליו שהוא לא עמד במילה שלו לחזור בזמן ועוד יותר עצבנית שהוא לא חשב להודיע שהוא מאחר בכל כך הרבה זמן.
למרות שאחכ חשבתי על זה ואם הוא היה מתקשר להודיע שמתעכב זה היה גם מעצבן או י כי הוא ידע מספיק זמן מראש.
והסיבה שהתעכב לא קשורה לתפקיד שלו בכלל ואם זה לא היה אאוטינג גמור הייתי מפרטת אבל הסיבה שנשאר הופכת את זה ליותר מרגיז.
אז התעצבנתי ממש ומאז אנחנו לא מדברים ולי זה כמובן מפריע יותר ממנו כי אני טיפוס של שלום, אז אתמול שלחתי לו הודעה שאם הוא בעניין נשמח שנדבר והוא לא ענה (לא יודעת מתי ראה, זה היה מאוחר בלילה, אבל לא התייחס מאז)
ואני שונאת את ההתנהגות הזאת שלו שמהמקום שפגע הוא הופך להיות זה שנפגע, ועוד יותר מעצבן אותי שלמרות שעבר זמן הוא לא בא לדבר .
מרגישה שעשיתי את חלקי, ובאתי לקראת ומה עכשיו?
העניין הזה של לאחר ושאי אפשר לסמוך על המילה שלו לא חדש, וגם זה שהוא לא מודיע. אבל הרבה זמן זה לא קרה כי כבר פחות זקוקה לו מבחינה טכנית כמו בעבר
אני שולחת חיבוקשמעונה
ומציעה פעם הבאה, לתזכר , לדבר ברור. הם לא מבינים, לא מתי אתה יוצא מהעבודה, אלא : אתה זוכר שיש היום משהו לאיקס? אתה זוכר שאתה אחראי על הילדים?
זה מעצבן ממש לתזכרבתאל1
אבל מניסיון העבר- איו מנוס. גם עכשיו אני עושה את זה למרות שאני יודעת שזה עלול לפגוע. כי לפעמים כשלא עשיתי תזכורות כאלה- הוא פשוט לא זכר וזה היה תקיעה של ממש.
חיבוק גדול!!!!אמהלה
באמת נורא מעצבן🥲נעמי28
מאוד מעצבן. מבינה אותך מאוד. ❤️ חיבוקבאתי מפעם
כדאי לנסות להבין ממנואמאשוני
האם לדעתו הילדים יכלו להישאר לבד או שהוא גם כורך את האיחור שלו באיחור שלך.
זה משנה את כל התמונה.
יום ויומיים מלפני "תזכרת" אותו באיזה שעה הוא צריך להיות או תיאמת איתו?
אם הוא לא איתך בראש לא משנה כמה פעמים תשאלי או תתזכרי, בסוף הוא יעשה מה שהוא רואה לנכון.
זה כמו שאני יכולה להגעד לבן שלי 10 פעמים שיש סיר קציצות טעים ברמות אחרות ושכדאי לו לאכול,
ובסוף הוא יכין לעצמו טוסט.
אם לא בראש שלו קציצות למרות שאני מולהבת על זה ממש, זה לא עניין של תדירות התזכורות, זה פשוט לא לשים לראות איפה הוא מונח ביחס לנושא.
אם הוא איתך בראש, צריך להבין מה עבר לו בראש ואז להתמקד בתקשורת ופתרון בעיות ולהבין מה מקור הקונפליקט.
רוצה להוסיף עוד משהו, לפעמים כשאחד מהסוג ממש מודלק על איזהשהו רעיון, לפעמים לצד השני זה גורם להתרחק מאותו רעיון.
נגיד כשילד מבקש ממני אמא בקשה בקשה ממש בא לי, אמא אפשר, יואו אתצלא מבינה איך בא לי..
לי זה גורם פחות להגיד לו כן
מאשר כשהוא בא בצורה אסופה יותר ושואלת את דעתי באופן כנה יותר.
אפילו בהלכות לשון הרע יש התייחסות לאמירת "לשון הטוב" כשמשבחים מישהו לפעמים זה גורם לשומע להגיד דווקא את הרע.
או אם מביאים רשימת יתרונות למשהו, זה גורם לשומע להצביע דווקא על החסרונות.
בקיצור יש איזה נטיה נפשית לתת קונטרה להתלהבות יתר.
יכול להיות שזה לא קשור למה שקרה אצלכם, סתם כנקודה למחשבה.
באותו רגע של האיחור הוא אמר לי להשאיר אותם לבדאנונימית בהו"ל
מלכתחילה לא יודעת אם זה מה שהיה בוחר, אבל הוא היה מסונדל.
לא יודעת מה הבעיה בלתזכר, כשיש לי משהו אני אומרת לו שצריכה אותו בבית בשעה כזאת וכזאת ואם הוא לא מביע התנגדות או אומר שיש לו משהו ולא יוכל, מבחינתי זה אישור.
לא היה מדובר בשעה מוקדמת מאוד, שעה סבירה לחלוטין שהוא יחזור בה מהעבודה.
את העניין הנקודתי הזה מאמינה שבסוף נפתור, כי זו לא פעם ראשונה שזה קורה. אבל הקטע הזה שהוא לא יודע להשלים ועכשיו הבית בוויב מוזר כזה שלא מדברים בו מתיש אותי ברמות אחרות..
יכול להיות שיש קשר בין הדבריםאמאשוני
יכול להיות שהוא גם לא מודע לסיבה שגורמת לו להתנהגות.
כשאומרים למישהו משפט שאין בסופו סימן שאלה
והוא לא מביע התנגדות זה לא אומר שהוא מסכים.
זאת דינמיקה נפוצה אבל יש בה בעייתיות מסויימת.
בהצטברות מקרים זה יכול לגרום לתחושה שאין לו מספיק מקום להביע את דעתו.
זה הרבה יותר נעים כשפונים אליך עם סימן שאלה.
זה מצריך הרבה סבלנות אבל זה בריא יותר.
הקשר לזה שהוא עכשיו משתבלל, זה כי הוא לא יודע לומר את מה שהוא מרגיש/ לא מודע למה שהוא מרגיש/ לא יודע איך להביא את הצד שלו לשיחה.
הגוף שלנו וההתנהגות מספרים לנו הרבה יותר ברמה של פי המון (לא זוכרת אם אלפים או מאות)
יותר מאשר מה שאנחנו מסוגלים להסביר במילים.
זה הוכח מחקרית (לא יודעת איך בודקים את זה)
ניתוח מדוייק של הבעת פנים של אדם כתגובה לאמירה מסויימת, יכולה להעיד על דעתו, הרגשתו, פי המון יותר מאשר כל מלל שהוא יגיד אח"כ.
זה שהוא לא מצליח לומר אם מתאים לו או לא מתאים לו הבקשה שלך, זה אותו צד של המטבע שהוא לא מצליח להביא את עצמו לשיחה איתך עכשיו.
לא כתבת הרבה דוגמאות אז לא רוצה לקבוע שיש פה דפוס, אלא מעלה זאת כאופציה שאולי יש פה דפוס שלך ברור מה אמור לקרות
(להגיע בזמן, לפתוח בשיחה)
והוא לא שם.
זה יכול להיות מתסכל לשניכם,
אבל הדרך לפתרון היא קודם כל במודעות.
הייתי יכולה לשאול אותך איך את היית מרגישה אם זה היה הפוך, אבל זו לא שאלה נכונה, כי אם את טיפוס שתמיד אומר מה מתאים לו ומה לא, את לא תביני את מי שלא כזה, מי שיותר באופי של הימנעות מעימות ולתת לדברים לעבור.
(רק שזה מתבטא בסוף לא בחוסר הסכמה אלא בחוסר עשיה בפועל, בדברים שבסוף נופלים בין הכסאות)
אני למדתי למשל לזהות לפי השפת גוף להבין איפה בדיוק הוא מונח ואז לבקש ממנו לעשות דברים לקראת, אם הוא משתף פעולה אז אני מבינה שהוא מונח נכון, אם לא, אני מבינה שהוא לא לגמרי בקטע.
נגיד אם אני רוצה לעשות יום הולדת בבית לאחד הילדים, אם אשאל אותו הוא יגיד שבסדר, כי הוא לא יודע מה הוא חושב אז כזה "נראה"
ואז אם נתכנן ונרוץ קדימה הוא כבר לא יהיה מסוגל לבוא ולהגיד שמעי חשבתי על זה, פחות בקטע שלי.
לכן במקרה כזה עוד לפני שאני מדברת עם הילד אבקש ממנו לעשות משהו קשור לאירוע.
למשל לבדוק מה התחזית באותו יום, או להזמין את ההורים שלו וכד'
אם הוא עשה בזמן, באופן אפקטיבי, כמו שהוא עושה משימות שחשובות לו, אני מבינה שהוא בטוב עם הרעיון.
אם הוא מורח היום/ מחר,
מורח התחזית יכולה להשתנות
שלחתי להם מייל הזמנה (אתה רציני? דיברת איתם 3 פעמים היום והזמנה ליומולדת שלחת במייל?)
אז אני מבינה שהוא לא על זה.
אז מסקנה שלא נכון לרוץ קדימה, אלא לאפשר לו את המרחב שהוא זקוק כדי להגיד אם בא לו או לא בא לו באופן כנה.
עכשיו יום הולדת זה דוגמה מוצקה, זה יכול לקרות במלא דברים קטנים ביומיום.
ושוב מסייגת, יכול להיות שזה בכלל לא מה שקורה אצלכם, אבל ממה שתיארת זה עשוי להיות מה שקורה.
אני מניחה שהיה משהו בבית ספר/גן/ חוגפילה
בעבודה גם לא חסר משימות שממונים מורידים עליך מלמעלה בלי לשאול.
זה לא הגיוני שכל פעם שבן אדם לא רוצה לעשות משהו , הוא לא יעשה את זה .
זה לא הגיוןאמאשוני
זו תגובה שנעשית באופן לא מודע.
וזה לא מחייב שיקרה בכל דינמיקה,
ולא מחייב שיקרה בדינמיקה אחת כל הזמן,
זה סוג של הצפה.
תדמייני כוס שממלאים אותה לפני שהיא מצליחה להתרוקן,
בסוף משהו נשפך בחוסר שליטה.
לא כי זה בסדר או כי יש בזה אמירה מסויימת, פשוט זה קורה כי ככה זה, דבר שקורה.
אני מאוד מקווה שככלל, אנשים מבינים מה המשמעות של מה שהם עושים בעבודה ויש להם מרחב להביע הסכמה או הסתייגות. (גם אם בסוף הם יעשו את זה בכל מקרה) היכולת לבטא את עצמך ביחס למשימה היא חשובה כדי לעבוד באופן אפקטיבי לאורך זמן.
אולי זה לא מודע בגיל עשרפילה
בגיל ארבעים זה סתם ניצול.
יש פה win-win בשבילו
גם לא יבקשו ממנו כלום אף פעם כי אין טעם גם אם הוא יסכים. כי גם במקרה כזה הוא לא באמת הסכים כי הוא סתם אמר כן ...
וגם לא יהיה אימות אחר כך כי זה סתם הורס אווירה בבית וכבר אין טעם.
וגם אישה תרגיש שהיא עובדת קשה על קשר ושלום בית , ככה תעריך אותו יותר כי היא השקיעה המון שהייתה חכמה ולא צודקת.
אני מאוד אוהבת את התשובות החכמות שלךנעמי28
במקרה הזה, זה נראה לי אובר הכלה.
היא כתבה שתזכרה, בכל יום וגם באותו היום.
ונכון שהוא לא פה ולכן את פונה רק אליה, אבל נראה שכל דבר שהיא תעשה לא נכון.
אם היא לא תתזכר- למה לא תזכרת .
אם תתזכר- היא לוקחת בשבילו אחריות / מראה מדי התלהבות.
לפעמים פשוט בן הזוג מפשל וטועה, ולא כל טעות שלו היא בתגובה ישירה למעשים שלנו,
אנחנו לא שולטות על הכל.
ונכון שצודק או לא צודק לא יעזור לה כרגע, אבל להתבחבש בדקויות של הדקויות מה היא יכלה לשנות כדי שזה לא יקרה ולנסות להבין מה גרם לטעות שהוא עשה, פחות נראה לי.
אני כן חושבת שבלי קשר למקרה ולמי צודק צריך לפתור את בעיית הריבים, כשהוא מתעלם ובורח כשהוא נפגע, נכון שזה גברי לברוח למערה, אבל זה שזה גברי לא אומר שכך בהכרח צריך להתנהג ,גם שם יש גבול שצריך לפתור.
יכול להיות שאת צודקתאמאשוני
אבל דווקא התיאור שהיא הודיעה, הוא לא הביע התנגדות, וככה נוצרה ההסכמה, היא הבעייתית בעיני, הזרעים היו יומיים לפיי האירוע. מפה אם היא תתזכר או לא, זה כבר לא מה שישפיע.
כלומר הפצרון הוא מראש להבין האם הוא רןאה את התוכנית עין בעין,
ולא לשאול את עצמה האם נכון לתזכר או נכון לא לתזכר.
מה שצריל לשאול זה האם הוא מסכים או לא מסכים.
ואם לזה התכוונת, אז אני לא חושבת שזה דק.
לדקק את זה זה בדיוק הבעיה, לא לראות את הצד השני.
ממה שאני מכירה בד"כ כשאדם מפשל זה לא גורר לחוסר תקשורת ותסכול הדדי.
בד"כ ריב של חוסר תקשורת נובע מכך שכל אחד חושב שהוא צודק והשני טועה וגם לעיתים זה תסכול מצטבר.
בכל אופן יכול להיות שזה בכלל לא מה שקרה אצל הפותחת, אבל תיאורטית זו דינמיקה ותוצאה שיכולה לקרות.
יכול להיותנעמי28
במקרה כזה החוסר תקשורת היא יותר שלו משלה.
או שיכולה להיות בעיה בהערכת זמן, נפוץ אצל לא מעט גברים, גם בעלי כזה😅
מסכימה.שוקולד פרה.
היי מרגישה כאילו אני כתבתי את זה ולכן מייעצתדובדובה
בעלי בעל מקסים חמוד אוהב.
ברוך ה'. ככה אני מרגישה.
הבעיה היחידה שלו שפוגעת לנו בשלום בית זה ענין הזמנים שלו.
קרה לי כמה פעמים משהו דומה לשלך. ממש הרגשתי כאילו אני כתבתי מה שכתבת. גם שהתעצבנת והאמת אצלך...
אז השאלה שלי קודם כל האם הוא עשה את זה בכוונה תחילה?
או שמא שכח שצריך לצאת מוקדם?
גם אני תוקפת את בעלי ומתעצבנת אם משהו לא כשורה. והוא אוטומטית נאטם.
והיו תקופות שגם פתאם לא התייחס להודעה כמו שכתבת. וששאלתי למה לא עונה. כתב שהיה עמוס. שלא שם לב או שאין לו כח להודעות הארוכות והתוקפניות שלי.
נראה לי שצריך פשוט לדבר אליהם באופן אחר להגיע בגישה קצת שונה...
כי זה סוג של פוגע באגו שלהם שאנחנו כועסות ומתעצבנות עליהם. אם נגיד להם בדרך אחרת לדעתי הם לא יפגעו ככה ויותר יהיו פתוחים לשמוע. קל לי להגיד לך שאני מבחוץ אבל אחרי שיחה עם בעלי הוא הסביר לי פעם אחת. שיש לו אגו וקשה לו ממש שאני תוקפת אותו. כמובן אני אומרת לו מי תקף רק טיפה התעצבנתי. אבל אם ניכנס לעומק אז כן שאני בעצבים אני תוקפת.
הוא אמר לי אני מרגיש שאת פוגעת לי בכבוד. ממש הסביר לי לעומק. אז אני באה אח''כ ברוך ובחיבוק והוא מבקש סליחה ואנחנו משלימים.
וכן גם אני אתמול שוב חטפתי עצבים על איחור שלו. והוא כעס חזרה ורבנו והוא כבר איפשהו רגיל. אז שהוא חזר הוא חייך דיגדג אותי וחיבק אותי ואמר לי בצחוק תירגעי גברת.... קיצר עזבי אותך מכל העצבים וכל הכעס. קודם תבואי ברוך ובאהבה. ואז תדברו תפתחו את זה ותשלימו.
בהצלחה רבה
זה כנראה בדיוק זהאנונימית בהו"ל
אבל הפעמים שאני מבקשת משהו הן לא גדולות, אין לי הרבה דרישות, והפעמים שאני מתעצבנת הן חצי ממה שמגיע לו ;)
באמת משתדל ומבינה שזו לא הדרך בכעס, מצד שני מרגישה שהוא לא מבין את המשמעות של המילה שלו, ושהסדר יום שלו משפיע על כולנו
את נשמעת אישה ממש מקסימהשוקולד פרה.
ואחראית.
ושקשה לך שאת המבוגר האחראי פה, ושהוא העמיד אתכם בלחץ הזה.
לא הייתי הולכת.אתו ראש בראש על הקטע של-
אתה צריך לעבוד על הזמנים שלך כי אתה דופק את כולנו
אלא להסביר לו שחשוב לך שיגיד לך מראש, כדי להתארגן על בייביסיטר
וגם- ההרגשה של הילד. הוא מתוח כי זה אירוע שלו, והוא חווה עוד מתח ממך, כי את לא יודעת מה עם הילדים.
אז אם בעלך יגיד הרבה זמן מראש- כל הבית יהיה רגוע יותר (תועלת), ואת גם תעריכי אותו יותר.
ולגבי הריב והכעס- זה עניין של להגיד לו למה את מצפה כשאת פגועה.
אני מצפה שתבין אותי ותפייס אותי. אני צריכה את המשענת הזו ממך.
ופחות- נמאס לי שאתה הופך להיות הנפגע מבינינו, בזמן שאתה צריך בכלל לבקש ממני סליחה
כי גם אם את צודקת, הוא יאטם.
פשוט להביא את התוצאה הרגשית הטובה שתקרה,ולאט לאט זה יחלחל לו במודעות.
כנראה באמת צריכה לשבת שוב ולהסביר לו מה אניאנונימית בהו"ל
צריכה כשיש התנגשות..
אבל כמו שאמרת יש בי התנגדות להיות הבנאדם הבוגר שצריך להסביר, אני כל כך משתדלת לא לפגוע באמת שזה בנפשי, מתחשק לי שגם הוא ירגיש ככה כלפיי, ושיגיע רגע שהוא יבין שנפגעתי ויעשה פוס משחק לא התכוונתי, אני איתך 🙁
חיבוק יקרה 
נגמרו לי השמותאחרונה
חשוב להנכיח את מה שאת מרגישה וחווה גם מול הפגיעה עצמה (שהגיע באיחור למרות כל התזכורות והדיבור על כך), וגם מול התגובה של ההתרחקות וההשתבללות שזה יוצר מכיוונו.
נשמע שעשית את כל מה שיכולת מהצד שלך - ומכאן יש מקום גם לו לפעול במרחב ולהביא את הקושי / הרצון / הצורך שלו ולדבר אותם, לשתף אותם, לומר אותם.
הרי בלתי אפשרי ליצור מציאות שאת עושה גם את כל מה שבתחום אחריותך וגם את כל מה שבתחום אחריותו, אלא כל אחד אחראי על הצד שלו ובאמת לוקח 100% אחריות על הצד שלו.
ומשדיברת, הזכרת, אמרת את החשיבות וכו' - נשאר לשמוע אותו. באמת ועד הסוף.
ממקום מתעניין וסקרן ולא ביקורתי, אבל כן רוצה להבין ולשמוע את הצד שלו.
מה היה שם מבחינתו?
מדוע הוא איחר למרות ההבנה של החשיבות מבחינתו?
מה הוא בכללי מרגיש וחושב על כל העניין?
האם הוא מצליח לראות את הקושי שלך שם?
האם יש לו גם קושי משל עצמו שם?
איך הוא רואה את הדברים?
וגם לעניין התגובה עצמה - מה הוא אומר על עצם ההתרחקות והסגירות שלו למול מה שקרה?
האם הוא שומע את איך את מרגישה למול הריחוק הרחב יותר הזה?
האם את נותנת ביטוי לאיפה את מול המקום המתרחק ולא מדבר שלו?
חשוב מאוד לתת מקום להכל.
גם לכל מה שמתחולל בך.
גם לכל מה שמתחולל בו.
גם לקושי שלך למול התגובה של אי-הדיבור המתמשך
וכן הלאה.
כאשר הדברים מדוברים ומונכחים, גם אם עוברים דרך קונפליקט וחיכוך - בסופו של דבר זוהי הדרך הארוכה שהיא קצרה כי היא מסוגלת להביא לידי קירבה אמיתית ובכנות, בלי לשמור ולאגור דברים בבטן.
והמקום הנוכחי הזה בו אתם נמצאים מזמין צמיחה והעמקה עוד יותר גדולים ב"ה במרחב הזוגי, וזו דרך אבל דרך מחזקת ומתגמלת מאוד ב"ה.
דרך של ניראות ומקום לכל אחד בשלמות, וצמיחה והפרייה הדדית והתברכות גם מהשוני ולא להישאר רק באיום ובקושי שהשוני יוצר, אלא להצליח להתברך ממנו, ללמוד ממנו את המפתחות החשובים לנו שם, ולגדול.
המון ברכה והצלחה יקרה 
ותודה רבה @אמהלה יקרה על התיוג והמילים הטובות 🙏❤️
מכירות גמ"ח עגלות?יהלומה..
נשברה לנו העגלה ואני ממש מתבאסת לקנות עכשיו טיולון במאות ש"ח.. ביד 2 אני רואה שהמחירים לא רחוקים מטיולון פשוט חדש..
אולי מישהי מכירה גמח עגלות איפשהו להשכרה או למסירה?
לא מכירההשם שלי
אולי יש מישהו בסביבתם שאפשר להשאיל ממנו?
מישהו שכרגע לא צריך את העגלה.
לא רוצה לבקשיהלומה..
שלא יחשבו שאני קמצנית או מסכנה או משהו אחר...
אמהות לא אוגרות?בוקר אור
אנחנו פעם קנינו יד 2 ב150 שח ופעם לקחנו מאמהות לא אוגרות בחינם
י ש מלא במרקט פלייס בפייסבוק.. בזול ומצב חדשרק שואלת שאלה
אני קניתי ב200 וראיתי כמה כאלה
וי שביהוד נראה לי גמח השאלת עגלותרק שואלת שאלה
אם את מאזור בית שמששושנושי
יש שם גמח שמפרסם הרבה בסטטוס על עגלות למסירה
המספר שלהםשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך י"ד בשבט תשפ"ו 12:13
0546058117
מישהי ביקשה בפרטי ולא מוצאת את המסר אז מניחה את זה כאן
באתר אגורה יש לפעמיםחרות
תגגלי "השכרה חברתית"ירושלמית במקור
(יש שם גם לקחת לטווח ארוך)ירושלמית במקור
בגדול יש עגלות יקרותהבוקר יעלה
שמחיר יד 2 שלהן יהיה כמו המחיר של טיולון פשוט, זה נכון.
אבל שווה את זה. אני קניתי בייבי ג'וגר מצב חדש ב700 ₪ ושימשה אותי כמה שנים טובות.. מציעה לך להחליט מה את מעדיפה ולהמשיך לחפש ביד 2
מעדיפה חדש ונקי באותו מחיר 😅יהלומה..
כנראה בסוף אקנה ויפר של ספורטליין שמעתי עליה הרבה המלצות..
אבל י שבפייסבוק ב200-400 שח במצב חדשרק שואלת שאלה
תחפשי..אני רואה מלא אופציות כאלה וקניתי כמה עגלות משם
תודה, אבדוק עכשיויהלומה..אחרונה
למישהי יש ניסיון עם התקן ג'יניפיקס?אנונימית בהו"ל
ההוצאה וההכנסה יותר כואבת מהתקנים אחרים? ובאופן כללי ממליצות עליו?
מקפיצהאנונימית בהו"ל
היה לי פעמייםפרח חדש
לי היה מצויין
ולא כאב ההתקנה וההסרה
וניסיתי גם סוגים אחרים
איפה התקנת אותו? אצל דר ברונו רוזן?אנונימית בהו"ל
לא, אצל רופאה בפתח תקוהפרח חדשאחרונה
מה זה ההתקן הזה?ממתקית
מכירה רק את הנחושת ואת ההורמונאלי
סוגשל התקן נחושת (לא הפותחת)אנונימית בהו"ל
קטן מאד.
לכאורה ההתקנה אמורה להיות פחות כואבת אבל אין לי נסיון איתו
טיול בהפתעה בלי הילדותחמדמדה
בעז"ה בשבוע הבא אנחנו נוסעים לשני לילות בלי הילדותתתת
עכשיו בטבע שלי להכין את הגדולה מראש שתהיה אצל אחי (מאוהבת בילדים שלו והם בה, ונמצאת בגן עם אחיינית שלי וגיסתי ממש מדהימה ואוהבת אותה, ישנה שם כמה פעמים, לא חדש לה)
אממהההה
זה הפתעה לבעליייי הוא לא יודע
אני לא רוצה לספר לה כדי שלא תספר לו
ורוצה להכין אותה כי אסור להעלם לה זה נשמע לי על הפנים של דבר
רעיונות?…
אולי לספר לה באותו בוקר?יעל מהדרום
זה בוודאי אעשהחמדמדה
אולי להתחיל לטפטף להשומשומ
את אוהבת ללכת ל…?
את רוצה יום אחד ללכת לשם?
מה את הכי אוהבת לעשות אצל…?
ואז באותו בוקר לספר לה ולקשר למה שדיברתן.
אולי להגיד להאיזמרגד1
שיום אחד היא תהיה אצלם ותישן אצלם וכו', ולפרט מה יהיה בלי להגיד מתי ספציפי
סיכוי סביר שאם היא תספר לו הוא יחשוב שהיא סתם מקשקשת או אומרת מה שהיא רוצה שיהיה😅
ואולי זה ברור אבל הייתי מספרת לה גם על חשבון ההפתעה. הפתעה זה מגניב ממש אבל לא קריטי כמו לא להעלם לילדים פתאום...
בת כמה היא?אחת כמוני
תהיה מסוגלת לשמור בסוד אם תגידי ללה שזו הפתעה?
שלוש וחציחמדמדה
זה טריקי כי היא פטפטנית אמאלה😂
חיים של אמא הקטנה הזאת נמעך אותה
לדעתי היא ממש קטנהעדינה אבל בשטח
לא רואה צורך לספר לה לפני.. באותו בוקר וזהו.. אין להם כל כך תפיסת זמן בגיל הזה ..
האמת אני הייתי מספרת לבעלי 😅שלומית.
נראה לי הרבה יותר כיף לצאת לטיול כזה לא בהפתעה...
אבל את מכירה אותו הכי טוב
לאלא ההפתעה הזו בול בפוניחמדמדה
הלוואי שבאמת הוא ישמח חחאונמר
מחילה על הורדת הרוח מהמפרשים אבל אם בעלי היה עושה לי את זה היתי מתבאסת פצצות.
אבל כנראה שאת יודעת שהוא בקטע של הפתעות...
כל הכבוד!
האמת עשיתי לבעלי הפתעה וגילית לו יום לפניאוהבת את השבת
למרות שתכננתי לגלות רק באותו בוקר
וזה היה ממש טוב לו הזמן להתכונן..
אז ממליצה
יום לפני זה עדיין מפתיע ממש אבל גם נותן זמן להגיע מכווננים לזה לדעתי..
ומצטרפת @אפונה שחשוב ההכנה לבת ושווה לוותר על ההפתעה או חלק ממנה בשביל זה.. לא הייתי עושה את זה בלי הכנה...
אני אספר לו באמת יום לפניחמדמדה
השאלה בשירשורמלא היתה אם להפתיע את בעלי
הוא משוגע על הפתעות וטיפלתי בנושא עם העבודה שלו ואנו יודת שזה יהיה כיף😎
לילדות סיפרתי בשבת בסוך אמאתי לה שזה סוד והיא באמת לא סיפרה לו
ולפני השינה עשיתי לה סיפור על נסיכה שהלכה לישון עם הנסיכה הבת דודה שלה😂😂
תהנו!יעל מהדרוםאחרונה
אני הייתי מוותרת על ההפתעהאפונה
ומכינה אותן כמו שצריך
אגב גם את הקטנה צריך להכין... גם אם היא עוד לא מדברת..
מסכימהיערת דבש
אולי לשתף את גיסתך שהטיול בהפתעהאמאשוני
ולעשות כאילו מזמינים אותה סתם ככה בשביל לחגוג משהו עם האחיינית.
כלומר גם אם בעלך ידע שהיא ישנה אצלם הוא לא ידע שזה אומר שאתם נוסעים.
אמרת שזו לא פעם ראשונה שהיא ישנה אצלם אז למה שיחשוד..
ואיזה כיף זה שיש אצל מי להשאיר בלב רגוע 🤍
עצירות לתינוקות תמלאנונימית בהו"ל
הבת שלי ניזונה רק מתמל
בת שבועיים
היציאות שלה קשות, כמו של מבוגרים (לא כמו של תנוקות יונקים)
רב הזמן לא נראה לי שסובלת מזה (היה לילה אחד שממש התקשתה להתפנות)
האם זה תקין? צריך לעשות משהו?
ואיך אפשר לעזור לה באמת?
יציאות של תמ"ל שונות מיציאות של יונק.מוריה
אם זה נראה שזה עושה לה לא טוב, אפשר לנסות להחליף סוג תמ"ל.
גם עם תמ"ל היציאות שלהם צריכות להיות רכותשם משתמש:
כדאי ללכת להתייעץ עם רופא ילדים
אני החלפתי ממטרנה לנוטריליון וראיתי ממש שיפוראונמר
היא היתה אבל כבר יותר גדולה. חמישה חודשים נגיד.
גם אצלנו היה ככה,חשבתי שאני חזקהאחרונה
החלפתי לתמל "משודרג" יותר, הגולד למינהם.. יש בו גם רכיבים שמסייעים לעיכול.
*** הערה לגבי נוטרילון- היה עכשיו ריקול לכמה מוצרים שלהם שהתגלה איזה חיידק, מי שמשתמשת שתבדוק טוב שזב לא מה שיש לה!
*** הערה לגבי נוטרילון- היה עכשיו ריקול לכמה מוצרים שלהם שהתגלה איזה חיידק, מי שמשתמשת שתבדוק טוב שזב לא מה שיש לה!
יש לכם רעיון לבילוי משפחתי במקום סגור?אוהבת את השבת
כי קר ..
בעיקרון טיול בטבע הכי כיף אבל אי אפשר (הכוונה לשעות אחהצ)
שיתאים לילדים קטנים ויהיה הפגתי.. לא מוזיאון או משהו.. מקום מרגיע,שיהיה חוויה טובה, בלי שצריך לתפעל אותם בקטע של לשמור שיהיו בשקט/ לא יהרסו דברים..
בני כמה הילדים?דיאן ד.
אצלנו מאוד אוהבים ללכת לבאולינג
גם ילדים בני 3 נהנים (שמים להם מתקן שעוזר להם)
וכמובן שגם מבוגרים נהנים.
3-8. תודה! זה תחרותי?אוהבת את השבת
כן זה תחרותי אבל ממש נחמדדיאן ד.
תודה!אוהבת את השבת
אם ילדים קטנים, איקאה יתאים אם יש באזורכםאר
ובחינם
לא באיזור.. אנחנו מאיזור ירושלים, תודה!אוהבת את השבת
יש איקאה באשתאול, זה די באיזור ירושלים...ואני שר
רעיון. בינתיים אנחנו רק מה שצמוד לבית..אוהבת את השבת
גדול עלינו נסיעות בשלב זה..
ג'ימבורי? אקווריום ישראל הבנתישושנושי
שהמקום סגור
אם את רוצה יקר אפשר אולי מגי'ק קאס - תלוי כמובן בגיל שלהם
אקווריום לא נהננו האמת.. תודה!אוהבת את השבת
וג'ימבורי למה הכוונה? סליחה על הבורות..
פעלטוןשומשומ
אהה תודה!!אוהבת את השבת
גרביטי פארק. לא הייתי בזה בירושליםמנגואית
מעניין, תודה!!אוהבת את השבת
מה עם משחקיות למינהם? ג'ימבורי וכו'. באיזה אזור?אביגיל ##
תודה רבה ! לא התנסינו אבל נבדוק..אוהבת את השבת
את מחפשת דברים יומיים או יציאה מהשגרה?אמאשוני
ליום יום יש ספריות נהדרות. לא צריך לשמור על שקט, רק לא להתפרע.
יש בחלק מהספריות אזור של משחקים/ תחפושות/ כלי כתיבה וכד'.
אם את מחפשת יותר אקשן אז אי גאמפ וכד'.
איזור מישור החוף נעים לבלות בו רוב החורף אז אם נסיעה באה בחשבון זו גם אופציה.
אפשר גם לעשות בבית אווירה שונה ורגועה.
כדאי לבחור איזור של חצי חדר, או מבואה נוחה
להביא לשם מזרונים (אפשר מזרוני ספורט או שקש וכד'
או שמיכות/ מחצלת מה שיש לכם
ליצור אווירה
בלי נעליים
יש משהו כיפי בגרבי חורף עם בגדים נוחים שאפשר להתכרבל ולעשות דברים.
אפשר זמן רוגע של שוקו-עוגיות.
אפשר שהילדים עושים הצגה מאולתרת/ פנטומימה
אפשר לבנות מחנה או מבנה מקשקשים או מה שהם אוהבים ולשבת בפנים..
זה בתוך הבית עם נוחות של בית אבל באווירה מיוחדת יותר.
אפשר גם להזמין להם חברים שאת מכירה שמעסיקים אותם יפה.
כתבת רעיונות מהממים!!אוהבת את השבתאחרונה
חיפשתי בעיקרון יציאה מהשגרה אבל לא הצלחנו לצאת..
אז בינתיים באמת שווה לנו לנסות מה שכתבת על הדברים בבית.. תודה!!!
טיפים ועצות להפסק (לנשים)אנונימית בהו"ל
צריכה לעשות הפסק אחרי לידה,
בטוחה שכבר אין דימום..
אבל, המקום מאד מאד יבש. זה ממש כואב לי.
הרב אמר למעט בבדיקות (הפסק ראשונה ושביעית) אבל תכלס איך עושים את הבדיקות שכן צריך בלי להיפצע ובלי שזה יכאב כל כך
מה מותר לשים שלא חוצץ? שמן שקדים?
אחרי מקלחת זה רק היה יבש יותר...
אני קיבלת היתר במקרה מסויםסטודנטית אלופה
לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)
זה מקל באופן משמעותי..
אבל אולי כדאי לשאול רב
לי רב אמר להרטיב טיפה את העד עם מיםרוני_רון
שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.
אבל זאת ממש שאלה לרב...
וזה עזר?אנונימית בהו"ל
כן, במידה מסוימתרוני_רון
כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...
אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש
גם לי מאוד עוזר להרטיברוצה לשאול שאלה
ממש בקטנה, אני מרטיבה וסוחטת חזק ומניחה לייבוש עד שזה נהיה לח כזה סוג של כמעט יבש וזה מושלם, אני סובלת מיובש רציני ובדיקות עם עד יבש פצעו אותי.
וואי מים בעיני ממש מייבש, עזר לך?112233445566
זה מייבש לטווח הארוךרוני_רון
באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.
וואו אצלי במידי מייבש112233445566אחרונה
תפני לרב או ליועצת הלכהמרגול
לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה
לי יש שם כל מיני רגישויות
אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.
וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.
לא עושה מוך דחוק בכלל.
שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)
אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות
תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם
אין לי כל כך שגרהאנונימית בהו"ל
פעם אחרונה היתה לפני ההריון
הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)
אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)
ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.
מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.
אולי דרך טלפון?מרגול
גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון
לרב לא חייב ללכת
וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית
אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון.
יש לנו רב מקסים שעונה בטלפוןאנונימית בהו"ל
והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו
(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)
אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..
ולבעלי זה עוד פחות נעים
גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר
לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..
רלוונטי לשאול את הרב לגבי יועצת?מרגול
בקטע של- אשתי תרגיש בנוח לשאול אישה, אבל אנחנו רוצים מישהי שאתה גם סומך עליה
ויש את היועצות של נשמתמרגול
לא יודעת אם מתאים לכם, אולי הן גם שונות בפסיקה שלהן. לא יודעת. אבל זה נשים.
רלוונטי לבקש מאשתו שתשאל במקומך?ממשיכה לחלום
וככה אולי יהיה לך יותר נוח להסביר מה את חווה
את אחרי לידה, זו ממש ממש שאלה נפוצה ואףקופצת רגע
נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,
אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה.
רב פעם אמר לי להרטיב את קצה העדממשיכה לחלום
אצלנו הרב ממליץאיכה
לשים ווזלין
אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...
וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.
אבל זה דברים שצריך לשאול רב.
ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה
חצי קשוררקלתשוהנ
העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.
לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות
ממליצה למרוח שמן שקדיםרק רגע קט
ישר על העור שם, כמה דקות לפני הבדיקה, ואחריה למרוח שוב.
תודה לכולןאנונימית בהו"ל
כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום
היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב
(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)
אז התחמקתי מהשאלה לרב
מקווה לא להזדקק לו בקרוב...
ההמלצה שלי נתנומולהבולה
להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק
כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד
כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא
שמן אסןרמקקה
מים מותר
אני תמיד בודקת בעד רטוב
זה עניין של פסיקה.רק רגע קט
זה שאלה לרב, לי רב התיר לשים שמן כמה דקות לפנישמש בשמיים
לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.
אצלי דווקא המקלחת מייבשתפה לקצת
אני עושה לפני
שאז אם יש קצת רטיבות זה נשאר ולא נשטף במקלחת...
לגבי מה לשים, לגמרי שאלה הלכתית
שונאת את המשפחה של בעלי!אנונימית בהו"ל
אנשים ציניים ברמות הזויות, חסרי רגש בעליל - אף אחד שם לא יודע להיעלב או להתעצבן.
ולא מעודף טוב לב, אלא מאטימות.
ואז אם אני בן אדם נורמלי, שיודע גם להתעצבן ולהיעלב לפעמים (וגם אוי ואבוי - לבכות לפעמים...)
אני ישר מסומנת בתור אובר רגישה, וכולם מדברים על זה שאני נעלבת ומתעצבנת.
ואני מה זה אישה נורמלית, אבל לידם זה הופך להיות רגישות יתר, כי כל דמעה זה בעיניהם יותר מדי.
אתמול היה לנו אירוע, ובסופו התעצבנתי על משהו (בשקט בצד! אבל זה כמובן הפך לרכילות חמה וכולם באו לברר מה קורה... הלו אנשיםםםםםםםםםם)
ויש לנו השבת שבת משפחתית ואיןןןןןןןןןןן לייייייייייי כוחחחחחחחחחחח לנסועעעעעעעעעעעע.
לא בא לי לראות אותם.
וואי, חיבוק חזק מלב מבין ככחזרתי
אולי כדאי שבאחת השיחות פעם, תגידי את זה שרגישות זו ברכה, ולא חיסרון.
ושידעו לשים לב בפעם הבאה.
פחחחחח הם ממש לא חושבים ככהאנונימית בהו"ל
זה ההפך מהם.
וגם לא נראה לי שאני רגישה במיוחד, אבל אצלם בן אדם שמרגיש משהו הוא כבר רגיש מדי.
נסעת? איך היה?מתיכון ועד מעון
תודה רבה על ההתעניינות! ממש מחמם את הלב!אנונימית בהו"ל
נסעתי, והאמת היא שהייתי עצבנית נורא גם עליהם וגם על בעלי על עניין אחר, אז היה לא כל כך מוצלח עד שהחלטתי לשנות ראש ולהנות, ואז נהיה כן כיף ב"ה
איזה יופי שהצלחת לשנות ראש! לא מובן מאליויעל מהדרום
תודה!אנונימית בהו"ל
אלופהמתיכון ועד מעון
מורכב ממש כשיש פערים כאלה
מזכיר חע את החוויה שלי מול המשפחה של בעלי בתחילת חיינו, מאז ב"ה זה השתפר לרוב
כי את השתנית, או משהו בהם או בדינמיקה?אנונימית בהו"ל
ואחרי כמה זמן?
אני נשואה שבע שנים, ועדיין לא התרגלתי...
אני נשואה כבר מעל 20 שנהמתיכון ועד מעון
אני חושבת שבהתחלה הייתי מאויימת מהם, הייתי הכלה הראשונה במשך לא מעט זמן ולקח להם זמן להתרגל לזה שמישהו אחר עם תפיסת עולם שונה הצטרף, וגם לי היה קשה להצטרף למשפחה שפחות הרגשתי שמעוניינת בי. הייתה פעם די מיד אחרי החתונה שחזרתי מהם ממש בוכה ברמה שהחלטתי שאני יותר לא חוזרת לשם, דווקא בעלי לא נבהל וקיבל את זה וזה הקל וגם איפשר לי לחזור אחרי.
אני חושבת שעם הזמן אני קצת התרככתי, לא נעלבתי מכל הערה, הבנתי שלא הכל זו הערה שהיא נגדי אישית אלא שזה פשוט דרך חיים (מוזרה, כן) אבל זה פער שכנראה לא ישתנה, גם הם לאט לאט למדו לקבל אותי בד"כ. קרה לא זמן שהיינו אצל חמותי והיא העליבה אותי ופשוט הלכתי לבכות בחדר, אבל זה ממש כבר נדיר.
גם מצד שני עם הזמן אני כבר לא כ"כ פוגשת אותם טכנית. יש לי כבר ילדים גדולים ממש, ורוב השבתות אני בבית, ואם אני פוגשת אותם יש לי מספיק התעסקות עם הילדים שלי שחלקם כבר בוגרים, אז זה גם מקל.
מקווה שהצלחתי לעזור
אצלי גם דומהקדםאחרונה
אנחנו נשואים בערך 20 שנה, אני חושבת שהם התרגלו אלי ואני אליהם וגם ממש למדתי לראות את הדברים הטובים, להעריך ולהכיר טובה ופחות להתרגש מאמירות שלא במקום... עזרו לי גם המון שיחות ארוכות עם בעלי, הוא הבין את הקושי וזה איפשר לי לקבל אותם ולהתחבר. האמת מה שכתבת הראה שיש טוב בתמונה, גם שהיה לך כיף, וגם שהם ניגשו כשהיה לך קשה- שאכפת להם ורק לא יודעים איך נכון להגיב
מחפשת המלצה לרופא/ה להכנסת התקן דרך כלליתאנונימית בהו"ל
עדיף באיזור המרכז וגוש דן
תרופות סבתא לשיעול ליחה עם הקאותמרימוש!
הבן שלנו בן שנתיים וחצי משתעל שיעול ליחתי שמביא אותו גם להקיא. יש גם חום מאז חמישי בערב.
היה לו גם בעבר ואז נעלם וחזר.
מחפשת כל עצה איך לעזור לו להיפטר מהליחה ולא להגיע לרמה של הקאות מזה..
ללכת לרופא לבדוק שלא הגיע לריאות.מוריה
מצטרפת גםרקאני
זה תסמין די מובהק של דלקת ריאותoo
פעם קודמת שזה קרה לבת שלירקאני
זה לא היה דלקת בכלל אבל גם לא היה חום
היו המון ליחות ושיעולים עד הקאות
היא קיבלה אינהלציה וזה מאוד עזר
השבת זה קרה לה שוב
ועכשיו היא לא מפסיקה להשתעל
והפעם כן יש חום 
אני קובעת תור למחר אבל מה יכול לעזור בלילה שתצליח לישון???
אולי להגביה את הראש עם כריות שתישן זקופה יותר?מרימוש!
זהו ניסיתי עם כריתרקאני
וזה לא עזר
היא מתגלשת מהכרית כשהיא מחפשת תנוחה
עכשיו נרדמה בעגלה כשזה על מצב לא שוכב לגמרי
אבל מידי פעם משתעלת ובוכה מהשיעול
סיוטטט
עגלה עם שיפוע זה יכול לעזורoo
אבל אם השיעול והליחה מציקים זה גורם מעיר בפני עצמו
לכן לפעמים העדפתי ללכת לטרם כדי לקבל טיפול מיידי (אם כי טרם במוצש זה סיוט גדול)
יש לי מבחן ענק מחררקאני
אני גם ככה בלחץ
ובעלי יצא עם הרכב
אין מצב טרם עכשיו 😓
אני יושבת ולומדת ותוך כדי מנדנדת את העגלה
ה' יעזור
אויש בהצלחה ובבריאותoo
איזה טיפול יתנו?מרימוש!
לפי הממצאיםoo
אנטיביוטיקה/ אינהלציה
אצלי 2 ילדים היו רגישים בריאות
כל שיעול וליחה משמעותיים היו מתפתחים לדלקת ריאות/ ברונכיטיס
תנסי לחתוך בצל ולשים בצלחת ליד הראש שלהעדינה אבל בשטח
רופאה חברת משפחה בבית כנסת אמרה בשבתמרימוש!
שהיתה אומרת קודם כל וירוס ורק אם ימשיך כמה ימים היתה בודקת יותר.. הציעה להקשיב לנשימה שלנו אם אנחנו מרגישים צורך אבל הנשימה שלו נשמעת לגמרי בסדר
אז נחכה למחר לראות מה קורה. תודה לכולכן
אצלנו זה היה וירוסעדינה אבל בשטח
מאוד הגיוני שיש צינון, וליחה ושיעולים, אוטומטי זה גורם להקאות, כי יש גירוי, לדעתי האישית בלבד, אפשר לחכות ליום ראשון וללכת לרופא, בלי לחץ..
תודהמרימוש!
בגדול אני חושבת ככה, אבל טוב לי לשמוע אחרים שמסכימים שזה הגיוני וסבלנות..
בגלל שיש גם חום,מוריה
אני חושבת שזה מצריך בדיקה.
אגב, החום יורד עם אקמוח/נורופן? ואיך הילד מתנהג כשהחום יורד?
זה גם מדד לבדוק מה המצב.
יורד ואז הוא משחק כרגילמרימוש!
מניסיוני, זה פחות מדאיג.מוריה
כשיש דלקת ריאות הילד ממשיך להיות סמרטוט בד"כ.
טימיןעוד מעט פסח
לחלוט טימין במים רותחים עם דבש ולתת לו לשתות.
עובד כמו קסם.
משקה אגסים טבעינחלת
אחות מוסמכת מאוד מקצועית מיומנת ואחראית על תחומים רבים במקצוע,
אמרה לי שאין כמו המתכון הבא נגד ליחה:
לחתוך אגסים לפרוסות, קוביות - לא משנה קלופים או עם הקליפה.
לכסות במים ולבשל כשעה אחת.
לשתות את המיץ פעמים אחדות במשך היום.
היא לא ציינה את הכמות. אבל נשמע פשוט.
רפואה שלמה!!
מניחה שאת יודעת שחלב ודברי חלב לא עושים טוב לליחה. להיפך.
תודה!!מרימוש!אחרונה
ניסינו בעבר ולא האמנתי שבאמת עוזר, ננסה
אשמח להקשבהה וייעוץחזרתי
האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל.
דבר ראשון טוב לי עם בעלי,
אממה, הוא לא סובל את המשפחה שלי.
יש לבעלי קטע שהוא קר נורא,ומכונס בעצמו, וכנראה בגלל זה הם מתרחקים ממנו,
אבלללל זה גומר אותי, יש לנו חתונה עוד כמה שבועות וכל פעם שאני מדברת על החתונה, הוא שם מרפקים, כולם מתרגשים לחתונה ואני נאכלת מבפנים, כן אני יודעת שלא כל האחים שלי מושלמים במיוחד האח שמתחתן שכל הזמן היה עוקץ אותנו,
וכל מה שקשור למשפחה שלי, בעלי פשוט נהיה מפלצת, שאני לא מכירה
אבל ראבבקק
אחרי הכל זה חלק מהמשפחה שלי, יש חתונה
אני רוצה לשמוח ןלהרגיש חלק,
לא לדעת שבעלי סובל מזה, ואני לא יכולה לשמוח לידו
כן, חשוב לי להדגיש, המשפחה שלו לא מושלמת בכלל!!!!
אבל מזה הוא מתעלם.
סיפרת לו את זה? שמבינה אותו אבל בא לך לשמוח?ירושלמית במקור
ואם יוכל לעשות מאמץ נקודתי ולפרגן רק לזמן הקרוב?
וואיבאתי מפעם
יכולה הרבה להזדהות.
חיבוק גדול!
אני מציעה כן לפתוח מולו את התחושות שלך, תנסי להיות כמה שפחות מאשימה אלא משתפת שזה פוגע בך
.
כדאי ללמוד להגיד דימקרמה
לא כל מחשבה צריך להכיל
להגיד במפורש
זה לא עושה לי טוב לשמוע את זה
אני מכירה את דעתך
אני יודעת איך אתה מרגיש
אתה לא חייב לשמוח.
מותר לך .. זה שלך
אבל לי לא עושה טוב לשמוע את זה
תן לי לשמוח...
אבל מהצד השני זה גם יאלץ אותך להתנהג בהתאם
ולא חבוא אליו ולשתף אותו בהתרגשות על החתונה... הוא לא שם עדיין
וואי אני בול כמו בעלך כלפי המשפחה שלושיח סוד
לא נעים… אבל כן.
קשה להסביר את התחושות האלו שפשוט מה שלא תעשי את לא מצליחה להתחבר למשפחה של הצד השני, וזה הופך לקצת קיצוני.
באמת בכאלה מקרים אני כן משתדלת באירועים לבוא בקטע חיובי ולזרום בשביל שלבעלי יהיה טוב ובסוף אני גם בעצמי יכולה להנות ולמדנו כבר להתנהל. בשנה שנתיים ראשונות היה קשוח. אבל כיום זה בכלל לא עולה על סדר היום כי למדנו להתנהל טוב
הפיתרון זה לדבר איתו להסביר לבקש להסכים על דברים מראש, ולשים זוגיות במקום הראשון… חייב לדבר אף אחד לא מבין לבד.
עד כמה שזה לפעמים קשה כשזה מול המשפחה שהייתה שם קודם.
כמה מוכר הסיטואציה הזו...על הנסאחרונה
גם בעלי ככה
חצי מהחתונות של האחים שלי הוא הרס לי😔
גם מתנהג ככה במשפחה שלי,לא מוצא שם את עצמו בכלל.
והמשפחה שלו?
ה' ישמור,כמעט התגרשנו בגללם,הם פשוט נוראיים ממש.
אני חושבת שאצלו זה היה פשוט קנאה שלו אין משפחה חמה ואוהבת כמו שלי וגם לעשות לי דווקא כי אני פי אלף לא הסתדרתי עם המשפחה שלו למרות שעשיתי ממש מאמצים גדולים,הם לא קיבלו אותי בכלל.
כשהלכנו לטיפול זוגי פתחתי את הנושא הזה,היום הוא לא אנטי כמו פעם,יותר קשוב ומכיל,בא לקראתי,וכתוצאה מיזה הוא גם קצת נפתח למשפחה שלי.
אין לי עצות יותר מידי,
אבל הטיפול הזוגי כן עזר לי להביא את עצמי מולו וגם הוא את עצמו.
אז אולי פשוט לדבר על זה בלי שפוטיות?
ושיתוף של רגשות??
שלו ושלך,
להבין ולהכיל וגם להכין תוכנית פעולה זוגית על זה?
תוכנית שתקח את הצרכים של שניכם בחשבון?
כאבי בטן אחרי לידה - עד מתי תקין?התברזל!
3.5 שבועות אחרי לידה, שלב הכתמים המעצבן...
ביומיים האחרונים הדימום התגבר ומלווה בכאבי בטן תחתונה. בלי חום.
תקין? מישהי חוותה?
לא נשמע כל כך תקין. אבל אני לא יודעת בוודאותיעל מהדרום
לק"י
רק בריאות!
אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?
רק בריאות!
אמן, תודה!התברזל!אחרונה
למישהי יש ניסיון על שיח אברהם?אמונה הודיה
רוצה להתחיל לקחת כדי לדחות ביוץ, איך אני יודעת מינונים ומתי להתחיל? אשמח לדעת מה עשיתן מי שהשתמשה 🙏
מקפיצה לךזוית חדשה
אני לקחתי, לי באופן אישי לא עזר, אפילו שיבש....אמהלה
ממליצה על מסטיק תימנימחכה להריון
תגגלי על זה קצת הבנתי שהוא ממש טוב
אם את רואה שזה לא עוזר הייתי לוקחת אסטרופם עם מרשם לקחתי פעמיים ונקלטתי
זה דוחה תביוץ בצורה מדהימה
רק מוסיפה להתייעץ עם נטורפת או רוקח לפני שלוקחיםאמהלה
זה חזק מאד.
מניסיון אישי שלך?אמונה הודיה
כן לקחתי יחד עם אסטרופםמחכה להריון
בגדול זה נראה שהוא מסדר את המחזור כל 28 יום ומחזק ביוץץ
לאחר את ביוץ אני באמת לא יודעת אפשר לנסות..
לא ידוע לי שזה דוחה ביוץהמקורית
אני השתמשתי לאיזון הורמונלי
מציעה להתייעץ לפני עם הומאופט
עונהAvigailh1
אני לקחתי כדי לסדר את המחזור והביוץ שהתפספס .
עזר מאוד על הסיבוב הראשון ב"ה נקלטתי .
התחלתי להשתמש כשבועיים לפני קבלת המחזור.
ממליצה להתייעץ עם נטורופת לגבי מתי וכמה ,לכל אחת יש את העניינים שלה וכדאי לשאול כל מקרה לגופו, בהצלחה רבה !
נדמה לי שלקחתי לפי מה שכתוב על האריזהAvigailh1
לקחתי תמצית שיח אברהם של חברת ברא.
קחי בחשבון שיש כאלה שזה עוזר להן ויש כאלה שזה משבשאנונימית07
שיש כאלה שזה עוזר להן ויש כאלה שזה משבש ואז לוקח זמן עד שזה מתאזן..
רב אחד אמר לי פעם לרשום על דף את התאריכים של הווסת וברגע שזה המחזור יגיע פחות או יותר באותו התאריך אני אקלט..
עקבתי אחרי זה ולאחר שלושה חודשים שזה יצא באותו תאריך נכנסתי להריון אחרי שנה ומשהו שחיכיתי...
לא הצלחתי להבין בדיוק מה עשית ומה עזראמונה הודיה
עקבתי אחרי התאריכים שהן התחילאנונימית07
לי הווסת ורשמתי על דף.. כל פעם קיבלתי בתאריך אחר ובטווח שונה לדוג.. א בתשרי, ז חשוון, יא כסלו וכד' וברגע שהתחלתי לקבל במועד יותר קרוב כמו א תשרי ג חשוון ב כסלו נקלטתי..
ברור שזה כך, כי אז הביוץ מסודר יותר.אמהלה
הייתי כלה צעירהאנונימית07
ולא ממש ידעתי איך זה מתנהל...
זה אחרי שלקחת שיח אברהם?אמונה הודיה
לא לקחתי שיח אברהםאנונימית07אחרונה
לקחתי מסטיק תימני אם אני לא טועה.. אני כבר לא זוכרת, זה היה ממזמן
מניעת הריון התקןעדן לאב
הי בנות רציתי לדעת האם לעשות התקן זה כואב ? בבקשה רק מי שעשתה לענות...ואם יש לכן רופאה שעושה את זה ללא כאב אני אשמח לדעת מי זאת כדי שאני ילך אליה באזור אשקלון או אשדוד ככה
הייתי תקופה עם התקן נובה טי^כיסופים^
ממליצה בחום ממש!
בכנות, ההתקנה היתה לי כואבת ברמות! (אבל גם הייתי חודש אחרי לידה). מומלץ לקחת משככי כאבים לפני. וגם במהלך אותו יום הייתי די מושבתת
אבל לדעתי זה ממש שווה את זה אם את מתכננת מניעה של שנה+, נותן לך ראש שקט
וההוצאה לא כזה כואבת
לי ההתקנה כאבה.. עם התקן לא הורמונלי נכנסתיהתייעצות הריון
להריון, עם התקן הורמונלי בינתיים הכל עובד כמו שצריך ב"ה
וואועדן לאב
מה ???? נכנסת להריון עם התקן ? דיי.. איזה הזוי
איך קראו להתקן ?
כי לי אסור התקן הורמונאלי בגלל בעית קרישיות שיש לי ...
אשמחעדן לאב
אשמח להמלצות למי שיש על רופאה שעושה התקן תוך ריחמי ללא כאב ...
את בטוחה שאסור לך הורמונלי בגלל הקרישיות?טארקו
תבדקי את זה..
בעיקרון התקן הורמונלי הוא רק פרוגסטרון(כמו גלולות הנקה ולא כמו גלולות משולבות) ולכן כן יכול להתאים לרוב בעיות הקרישיות..
לי ההתקנה הייתה ממש בסדר, לקחתי לפני כדור בהנחיית הרופא
היו כמה ימים אחרי ההתקנה של כאבים כמו כאבי מחזור קלים, לא משהו משבית.
מוסיפה שלקחתי מראש שני נורופןהתייעצות הריון
ועדיין כאב
לי זה קצת כאבדיאן ד.
לא זוכרת משהו היסטרי
כאבי מחזור כאלו,
לקחתי משכך כאבים כשהגעתי הביתה
למחרת כבר נראלי שלא כאב בכלל.
כמו אחרי לידה ?עדן לאב
שיש את ההתקווצויות של הרחם ?
שמתי 3 פעמיםביבוש
כשהייתי אצל רופא טוב לא כאב בכלל, אולי דקר שנייה
כשהייתי אצל רופאה "מומחית" כאב מאד! ואחיר 3 שבועות זז והוצאתי
וואו חחחח...עכשיו אני מבולבלת חחחח...עדן לאב
אני במאוחדת ...אולי את יכולה להגיד לי בפרטי מה השם של הרופאה שעשתה לך לא כואב ? ..ועוד שאלונת ,עשית את אותו ההתקן בכל הפעמים ?
אני בכלליתביבוש
ולצערי אין לי חוויות טובות מרופאות נשים אז אני הולכת בעת הצורך רק לגברים. ההתקן היה שונה בכל פעם. 2 התקנים הראשונים לא הורמונליים והשלישי מירנה (בעקבות כניסה להריון עם הלא-הורמונלי)
לא, מה פתאוםדיאן ד.
אחרי לידה זה כאבים נוראיים
אחרי ההתקנה זה היה בקטנה,
הרגשה שיש משהו ברחם מציק
ותוך כמה ימי זה הסתדר.
הרגעת אותיעדן לאב
איזה התקן עשית ? אני מחפשת התקן לא הורמונאלי בגלל קרישיות יתר
התקן לא הורמונלידיאן ד.
לא יודעת איזה סוג, אולי נובה טי....
קחי בחשבון שאני מניחה שזה משתנה מאישה לאישה ומרופאה לרופאה
אבל יש סיכוי טוב שזה יהיה לך ממש בקטנה.
לי כן כאב, אבל בעיניישלומית.
אלו כאבים לגמרי נסבלים, וסה"כ זה סיפור של איזה רבע שעה... אישית לא הייתי משקיעה כ"כ הרבה בלמנוע את הכאב, כי זה באמת קצר ולא מדי מזעזע (לפחות בשבילי) אם סף הכאב שלך לא מאוד נמוך, מאמינה שתעברי את זה בסבבה
חלק מהפעמים כאבבתאל1
חלק לא. כנראה תלוי ברופאה
אחרי שכאב ליבתאל1
בפעם הראשונה אם אני לא טועה בפעם השניה לקחתי אקמול לפני כן כדי שלא יכאב לי...
בכל מקרה היתה פעם אחת שלא לקחתי וגם לא כאב. הרופאה היתה ממש עדינה
עונהAvigailh1
אני עשיתי לפני כשש שנים, ההכנסה לא הייתה כואבת. עשיתי באלעד ,לצערי לא זוכרת את שם הרופאה.
יכולה להזהיר ולהגיד שזה לא מתאים לכל אחת, לי זה גרם לדלקת חריפה מאוד באגן וברחם, לקח לי חצי שנה עד שהכל עבר והייתי צריכה להיכנס להריון נוסף כדי שהכל יתרפא. ברור שכל אחת מגיבה אחרת אבל זה משהו שיכול לקרות.
יש רופאה אחת ברחובות שמתקינה עם גז צחוקמרגול
שכחתי את שמה
בעיניי הזיה שלא משתמשים בחומרי הרדמה או משככי כאב
התקנתי פעם אחת, כאב פיגוזים אבל גם ההתקנה עצמה הייתה בעייתית אז זה בהכרח גרם לחלק מהכאב
בגדול צוואר הרחם זה איזור רגיש, ובהתקן עוברים דרכו וההתקן יושב בתוך הרחם עצמו…
אם התכוונת לד"ר מיכל בראונשטייןרק רגע קט
אז היא עזבה לקנדה
הרופא שלי שם איזה ספריי מרדים. לא הרגשתי כלוםאמהלה
ברמה שלא האמנתי לו כשהוא אמר לי שסיים.
זו הפעם השלישית שהתקנתי וזו הייתה חוויה ממש טובה.
הזוי שאני אומרת את זה כי הפעמיים הקודמות זכורות לי כדי נוראיות.
ממליצה עליו מאד אבל הוא מקבל בירושלים, בלאומית
ד"ר יהונתן שוסהיים (הבן)
עד כמה שידוע לי מקבל גם במאוחדתשלומית.
לטובת הפותחת....
התקנתי פעמייםDoughnut
ממש לא כאב, התקנתי אצל רופא מומחה פרטי שעובד עם קופת חולים אז עלה לי קצת פחות ממחיר מלא.
לגבי הקרישיות אני מכירה יותר מאישה אחת עם קרישיות ששמה התקן הורמונלי בהמלצת רופא, ממליצה לך לבדוק שוב.
אני גם בררתי לעומק לגבי התקן הורמונלי עם קרישיותרוצה לשאול שאלה
רוב מוחלט ממש של הרופאים (כולל מומחים והמטולוגים) אומרים שאין בעיה,
אבל היו כמה שאמרו שזה אמנם לא בעייתי ברמה שמסוכן או משהו אבל זה כן פחות מומלץ מלא הורמונלי, כי זה יכול לגרום לקרישיות זמנית להתקבע ולהיות כרונית או משהו כזה, לא בטוחה שהבנתי את הסיבה במאה אחוז אבל אני כן יודעת שיש בודדים שאומרים שעדיף שלא....
בפעם הראשונה ששמו לי התקןכמהה ליותר
לא כאב לי בכלל.
בפעם השניה כאב לי מאודדדד. וגם בשעה של אחרי ששמו את ההתקן היו לי כאבים כמו של מחזור, אבל הרבה יותר חזקים.
אני חושבת שעל כל מצב, כדאי לקחת לפני כן שני כדורים של משכך כאבים חזק\נורופן, כדי לעזור עם הכאב.
התקן לא הורמונליאמא לאוצר❤
דוגרי ההכנסה היתה כואבת לי בצורה לא סבירה
ראיתי כוכבים כאב לי כמו שכמעט לא זכור לי שכאב לי משו בחיים ועברתי דברים כואבים ילדתי בלי אפידורל וכו'.....יש לי סף כאב מאד גבוה.
ןהתקנתי אצל רופאה ממש טובה.
אני לא אומרת כדי להלחיץ אלא כי אני חושבת שלי היה הרבה יותר קל אם הייתי יודעת שזה ככה יכאב והייתי מתכוננת נפשית... בפועל זה גם כאב ככ וגם הופתעתי ברמות כי לא ציפיתי לזה אז זה היה עוד יותר גרוע.
אבל-
עדיין ממליצה
חוץ מכאבים בהתחלה (בימים הראשונים)
וזה שזה עשה לי את הוסת משמעותית יותר חזקה וארוכה אבל חשוב לי להגיד שזה גם ממש השתפר אחרי כמה וסתות והיום זה לא מאד דרמטי....
אז אין תופעות לואי
ומכל האמצעים שעברתי (הרבה מאדדדד)
אני מרגישה שהוא הכי טוב
או הכי פחות גרוע....
בהצלחה🤍
אני רק יוסיף-אמא לאוצר❤
שהסיבה שככ כאב לי זה כנראה בגלל המיקום והמבנה של צוואר הרחם שלי, ההכנסה היתה מורכבת ולקחה קצת זמן...
אבל עכשיו הוא יושב מעולה ולא זז ולא עושה בעיות
מנצלת את מה שכתבתרוצה לשאול שאלה
לשאול - אני גם לפני הכנסת התקן, ותמיד בלידות היה קשה יותר לבדוק פתיחה כי הרחם שלי קצת אחורית, זה יכול להשפיע גם בהכנסת התקן? בררר...
לי יש רחם אחורית וצוואר אחורי. בהחלט כדאי ללכתאמהלה
לרופא מיומן יותר כי קצת יותר קשה להגיע בזווית טובה אל הרחם.
כתבתי למעלה, שבפעם האחרונה הרופא שם לי כמו ספריי מאלחש ולא הרגשתי בכלל את ההתקנה.
ואני ממש רגישה שם... בפעמים הקודמות ששמתי היה לי ממש רע...
כן....אמא לאוצר❤
ההתקנה עצמה מאוד כאבה לכמה רגעיםשיפור
אחר כך היו כמו כאבי מחזור אבל לא נוראיים.
הייתי עם נובה טימחכה להריוןאחרונה
שנתיים..ההתקנה לא כאבה לי זה היה שתי שניות בדיוק!! זה משתנה מאחת לשניה כנראה נפלתי ברוך השם על רופאה עדינה 😊
הרגשתי צביטה קלה ברחם וזהו
שוב אני ומעקב ההריון העודףהדרים
41+1, חזרנו מבית חולים והרופא אמר לבוא עוד יומיים לביקורת נוספת . חזרתי בתחושה לא נעימה כי הערכת המשקל גבוהה והיה לי ניתוח קיסרי בעבר (ולידה שנייה טבעית ברוך השם), אז הרופא שהיה היום היה ממש נחרץ בהמלצה לניתוח קיסרי (כמות המים תקינה הכל תקין עם העובר ברוך השם וגם אין לי סוכרת הריון , הילדים שלנו פשוט גדולים גנטית). שבוע שעבר הייתי אצל רופא נחמד יותר שאמר שאם ארצה הוא יעשה לי זירוז וכו , והרופא הנוכחי של היום אמר לי אני לא ממליץ על זירוז אלא על ניתוח. שאלתי אותו אם אני מגיעה (חלילה) לסופ"ש בלי התפתחות ומבקשת זירוז אז ? אז הוא אומר לי "לא אני לא נותן זירוז ההמלצה היא לניתוח עקב המשקל ", יצאתי עוד שנייה בוכה , התייעצתי עם כמה מיילדות שם והן אמרו שזה לגמרי תלוי רופא , ושלאף
אחד אין זכות לקחת אותי לניתוח בכוח (בבת השנייה שלי גם היה לי את הסרט הזה שהרופאים אמרו לי היא גדולה היא גדולה זה מסוכן ורצו לנתח אותי , וחתמתי סירוב וברוך השם היא נולדה טבעי !!! רק עם חתך יזום קטנטן ובמשקל מאוד מכובד של 3800).
אבל בכמ עכשיו מתחיל לי חששות מה יקרה אם אמשוך עד סופ"ש ואפול על רופא שלא יסכים לעשות לי זירוז, אני בכלל מתפללת
שיתחילו לי צירים טבעי כמו בלידות הקודמות !!! ושלא אזדקק לשום דבר.
אם בסוף זה ייגמר בניתוח זה רצון השם אבל אני לא מוותרת מראש בייחוד שהסיבה היא נטו פחד של רופאים ממשקל גדול , וכל שאר המדדים תקינים לגמרי וההריון בסדר גמור ברוך השם .
ובמקביל לכל זה אמא שלי מעמיסה עליי נפשית , היא לפני חצי שנה סגרה טיול לחול תוך ידיעה שאם לא אלד לפני 41 היא לא תהיה בברית (בע"ה בידיים מלאות , זה בן …) והיא כל שבוע שעבר התקשרה כל יום אמן תלדי אמן תלדי אמן תלדי . ואני כולי גם ככה בלחץ
מכל המעקבים ועייפה מסוף
ההריון,
היום היא התקשרה אומרת לי אמן תמשכי עד שישי הקרוב וככה אני אנחת חזרה ואהיה גם בחול וגם בברית !!
ואז אמרתי לה שהיא ממש מעצבנת אותי ושלא אכפת לי בכלל אם היא תהיה או לא תהיה בברית אבל שלא תאחל לי למשוך עוד שבוע כשגם ככה אני בקושי הולכת , וצריכה להתעקש מול רופאים על לידה טבעית בע"ה , ואני ממש מחכה לצירים .
באמת שלא מפריע לי שהיא לא תהיה בברית כמו שהיא פשוט שמה את עצמה במרכז , לא שואלת איך אני מרגישה , אם קשה לי, מה איתנו , מה אמר הרופא . רק עסוקה בזה שעוד לא ילדתי ושאם כבר משכתי אז אם אפשר שאגיע כבר ל42 כדי שיסתדר לה עם הטיול !!!
מזל טוב!! איזה כיף שאת אחרי!השקט הזה
ואיזה כיף לשמוע שילדת רגיל!
דיכאון לפני לידה?ניקזמני
יש כזה דבר?
הריון 6 ב"ה, יש לי 5 בנים מהממים עכשיו נודע לי שזה... גם בן
קשה לי שקשה לי, אני מרגישה כפוית טובה וקטנת אמונה
אבל ההרגשה הזאת מזדחלת לי ללב ואני לא מצליחה להנפיק התרגשות חיובית מההריון ומהלידה
אז הכל נהיה קשה יותר לסבול, הכאבים והכבדות והבחילות והצרבת והעייפות
אני מתפקדת על 10%, הישרדותי. הכל בבית מוזנח, אני מוזנחת
ה' יעזור
בהחלט דבר קייםאיזמרגד1
אבל גם סתם באסה בשילוב הריון יכולה לגרום לזה...
תני לעצמך חיבוק על הבאסה, זה באמת מבאס
ותיקחי את הזמן להתאושש מזה, ובהמשך לראות איך את כן משמחת את עצמך על ההריון...
בטח שיש דבר.. אני עברתי בהריון האחרון, וטופלתיהתייעצות הריון
שיחתית ותרופתית במהלך ההריון. שולחת חיבוק וממש מחזקת אותך לפנות לעזרה ולטפל..
תודה על התגובהניקזמני
היה לזה טריגר מסוים?
אני תוהה אם זה באמת דיכאון או עצבות ואעזבה בגלל שזה לא בת
הטריגר אצלי היה הריון לא מתוכנן..התייעצות הריון
זה ממש יכול להיותגיברת
דיכאון שהטריגר שלו זה מין העובר.
כלומר זה משהו שקיים.
דיכאון זה רצף, לא מופיע אצל כולם באותה הצורה,
שימי לב אם זה נמשך הרבה זמן או שאת עדיין קרוב לגילוי, ואם את מצליחה להתגבר על זה או צריכה עזרה..
היי!! גם לי יש שישה בנים בהתחלהשמיכת פוך
ועברתי משבר קל כשגיליתי שזה בן בהריון החמישי.
תני לעצמך את הזמן לכאוב ולהתאבל על כך שזו לא בת כמו שציפית.
מותר לך!!!
אם את מרגישה שזה גדול עלייך ואת לא מסוגלת להתמודד - תמצאי מטפלת רגשית ותלכי לכמה שיחות.. דאגה בלב איש ישיחנה , זה יוריד ממך קצת עול.
מאחלת לך לצמוח מהתקופה הזו!
בוודאי שישאוזן הפיל
לקח לי שנים לאבחן את עצמי בדיעבד
לא טיפלתי ולא כלום
תפקדתי במינימום הנדרש שגם הוא היה לי מעל ומעבר
ועבר לי בה
בפעם הבאה שקרה לי התייחסתי כאילו שהגוף חולה
וזה עזר לי.
עשיתי את המינימום של המינימום. המסך עבד שעות נוספות.
שחררתי כל מה שיכולתי ושכבתי ונחתי כמה שיותר.
לי זה ממש עזר. הרגשתי שמה שאני עושה, או לא עושה, זה מתוך בחירה מודעת כדי לתת זמן לנפש להחלים.
ולסערת ההורמונים להתייצב.
וממש כמו שיש דיכאון אחרי לידה יש גם לפני, אבל יש לו פחות יחסי ציבור
בוודאי שישאנונימית200אחרונה
אני בדיכאון בהריון כרגע... והיה לי גם בהריון השני... (עכשיו רביעי)
אבל דכדוך זה לא אומר בהכרח דכאון. אם את מרגישה שזה מעבר לדכדוך, ממליצה לפנות למרפאה הילה או משהו בסגנון שמטפלות בנשים בדיכאון סביב הריון ולידה.
בנוסף בלי קשר ממליצה על טיפול נפשי שיעזור לך להכיל את הבן הנוסף ולהצליח להתחבר אליו יותר.
אתן לא מבינות איזה נסא.ק.צ
השבוע ב"ה גילינו שיש לי תאומים בבטן.
בערב שבת באתי לספר להורים שלי שאני בהריון עם תאומים, ואז אחותי(התאומה!) אמרה שיש לה משהו לספר להם והיא אמרה שהיא בהריון עם תאומים.
יוווו שיהיה בשעה טובה1112
בידיים מלאות לשתיכן
יואו איזה מטורף!! שיהיה בשעה טובה ובידייםסטודנטית אלופה
מלאות לשתיכן בעז"ה🥰
וואוו צמרמורתתשירה_11
יאו איזה מטורף!!יהלומה..
מזל טוב לשתיכן! בידיים מלאות!
וואוו. לגמרי נס!! איזה כיף!! שיעבור בשלום ובקלות❤️נפש חיה.
וואו.... מרגש!באתי מפעם
שלשתיכן יעבור בידיים מלאות ובקלות!
האמת נשמע טרולנירה22
לפני יותר מחודש היא שאלה על לידת מים, והשבוע פתאום גילו שזה תאומים.
אני לא אוהבת לשפוט כל כך מהר, אבל מייד כשקראתי לא היה נשמע לי אמין.
אז תכתבי למנהלות, יש כפתור דיווח בפסים למטהשמש בשמיים
אולי זה טרול ואולי לא אבל אם לא אז ממש לא נעים לקבל תגובה כזאת בפורום, ויכול להיות מישהי שבתחילת הריון וכבר חושבת על איך היא רוצה ללדת, זה לא שאלה מאוד מוזרה, וגם אין פה שום דבר מטריד או אינטימי בשרשורים שלה...
אפשר לשאול שאלות כאלה עוד מתחילת ההריון.מוריה
לפי הכרטיס האישינירה22
בט' טבת היא היתה בשבוע 12, ואתמול גילו שיש תאומים. לא אמין בכלל.
הכל יכול להיות.מוריה
יש מקרים שמגלים מאוחר.
יש לי חברה שגילתה בסביבות שבוע 12 שיש לה תאומיםזמינה
אבל זה באמת נשמע בקריאה שנייה לא הגיונינפש חיה.
מצד שני יש גנטיקה
ואולי זה לא אמיתי?
אני מציעה שנעצור פה את הדיון הזה.יעל מהדרום
לק"י
לשאלות ודיווחים אנחנו זמינות באישי.
לשאלות ודיווחים אנחנו זמינות באישי.
בשעה טובה.מוריה
בבריאות ושמחה.
וידיים מלאות בע"ה.
וואו
סיפור מהסרטים!מתואמת
בעזרת ה' שיעבור לשתיכן בקלות ובשתי ידיים מלאות! ושתזכו לגדל בשמחה את הרביעייה שלכם😊
וואו מדהיםתהילה 3>
בשעה טובה ובקלות לשתיכן
ממש משמח המשך הריון קל תקין ובידיים מלאותשושנושיאחרונה
היום לפני 7 שנים
לנשים בלבדהריון ולידה
יש עניין להוריד שערות במפשעה לפני הלידה? או שלא הבנתי נכון את הסעיף הזה.. מצרפת מתוך ספר פועה על הלכות לידה, סעיף לד
אכן, בעלי ראה את זה אז לפני הלידה, ושאלנו, ולמיטב זכרוני,אני=)אחרונה
(הלא בשיא מיטבו כרגע;)) זה בדיוק היה ההסבר!!
לא קשור לכאן אבל חייבת לפרוק באנונימי ואין לי איפהאנונימית בהו"ל
יש לי אח מתוק מתוק
עם פוסט טראומה
מהצבא/מהישיבה/גם וגם.
הוא עבר תקופה קשוחה שהיום מאחוריו והוא משקיע ומתאמץ להמשיך הלאה
הוא בשידוכים
והיום גיליתי שאיזה רב מהישיבה שלו לשעבר (שלא בקשר איתו בכלל) המליץ למישהי להתרחק ממנו כי יש לו משהו נפשי.
באמת?
ככה אתה הורס לבחור אפשרות בכלל שמישהי תיתן לו הזדמנות?
בא לי לברך את הרב הזה שיהיה לו בן שמתמודד
ואז נראה איך הוא יגיב
ועוד חבר נחמד
שגם סיפר לאותה אחת
בלי לתת לאחי אפשרות להציג את הדברים הטובים שלו
האמת שאני מרגישה פגועה אישית
אנשים חסרי מחשבה
שולחת חיבוקפייגא
כל כך מורכב
ואיזו אחות טובה את
מתפללת שה' ישלח לו את האחת בקרוב ובקלות
תודהאנונימית בהו"ל
אמן!!!
איזה כואב זה!מתואמת
לבעלי היה חבר צעיר מהישיבה שגם מישהו לכלך עליו בשידוכים ואמר שהוא בכלל לא יושב ולומד.
היום הבחור הזה נשוי באושר ואפילו משמש בתפקיד כלשהו של רב...
באמת מזעזע איך אנשים מרשים לעצמם להרוס לאחרים את החיים בלי הסתייגויות
מתפללת בשביל אחיך (וגם בשבילך) שהוא ימצא את האנשים המתאימים שימליצו עליו ויראו את המכלול שלו, ובעזרת ה' שימצא את הרעיה המתאימה שלו שביחד איתה יצמח❤️
אמן!אנונימית בהו"ל
וואי זה פשוט נורא שאנשים מרשים לעצמם ללכלך בלי לחשוב על ההשלכות.
ותודה על התקווה!
זה באמת מורכב ולא פשוטיעל...
כי פוסט טראומה זה גם לא דבר שקל להתמודד איתו,
והשאלה גם מה זה "השאיר את זה מאחוריו".
אני מבינה את התחושות והסערה שלך,
אבל מצד שני הייתי רוצה שאם אני מבררת על בחור עבור הבת שלי יאמרו לי דבר כזה.
זו חתיכת התמודדות.
בעזרת ה' שישלח לו את המדויקת והטןבה עבורו!!!
אני חושבת שזה לא מדוייקשלומית.
תחשבי שברגע שאומרים "פוסט טראומה " עוד לפני פגישה ראשונה, רוב האנשים יחשבו שזה סתם להכניס ראש בריא למיטה חולה וישללו מראש.
אני לא יודעת מה המצב של הבחור הנ''ל, אבל בהנחה והוא במצב טוב, זה ממש לסגור לו את האופציות...
כמובן זה לא משהו שמסתירים, אבל עדיף שהוא יספר במהלך ההיכרות
בדיוקאנונימית בהו"ל
אף אחד לא חושב להסתיר
זה ברור שמציגים
והוא גם התייעץ עם סמכות רבנית על זה
מכאן ועד להציג את זה כמו שהוצג- הדרך רחוקה
יש "תתרחקי לא כדאי", ויש להציג את ההשפעות של זהמרגול
להגיד שזה קיים, להביא איך זה בא לידי ביטוי בפועל סה"כ, ולתת לה להחליט אם בא לה.
אם היו אומרים לי "תתרחקי" הייתי מתרחקת בוודאות.
אם היו אומרים- הוא מקסים וחכם אבל… ולהציג דברים שנגיד החבר רואה (מתקשה לשבת בנחת, וואטאבר), אז אולי הייתי מחליטה שלא ואולי שכן
בול. תודהאנונימית בהו"ל
וגם- הטיימינג מהותי!
הכוונה שהיה אירוע מסוים והיום הוא מתפקד כרגילאנונימית בהו"ל
את מבינה אבל שאם אתה מציג לבנ"א דברים רעים (כל דבר שהוא) לפני שהוא רואה את הדברים הטובים אז אתה לא נותן לבנ"א הזדמנות שיכירו אותו באמת?
ואמן!
ואמן!
אני באמת לא יודעת מה הייתי עושהמקרמה
אם היו פונים אלי לברר על בחור/בחורה והייתי עומדת בפני דילמה אם לספר או לא לספר
יש לי אחין שגם עבר התמודדות לא פשוטה
הוא מהמם ומי שתתחתן איתו תזכה בלוטו
אבל אי אפשר להתעלם גם מהמציאות
העצה שלי בשבילו היתה להכיר בלי תיווך...
או קבוצות היכרויות, חברה מעורבת
מפגשים דרך חברים, אתרי היכרויות
משהו שיתן לבחורה הזדמנות להכיר אותו עוד לפני התווית
ואז לספר לה בהקדם... לא להסתיר
התחתנתי מאוחר
אבא שלי תמיד אמר לי שבניגוד להרבה דברים בחיים פה הדרך לא באמת משנה.. המסע שעוברים לא משנה
להשיג את המטרה - זה מה שחשוב (למצוא בן זוג טוב)
אנחנו צריכים ליצור את ההזדמנויות לתת לקבה לעשות את שלו... הוא כבר יודע את העבודה😉
מודה שאני גם בהתלבטות הזואנונימית בהו"ל
ולכן קשה לי להציע לו.
אבל יש דרכים לומר דברים...
ונתת רעיון אל דרך להכיר, תודה!
ממש מבינה את הקושימקקה
גם לי היה סיפור דומה, על עצמי...
מעצבן שאהשים שלא קשורים סתם דוחפים את האף
אנונימית אחרת כי זה חשוף מדיאנונימית בהו"ל
אני הכרתי את בעלי כשגם היה לו רקע כלשהו. נפשי.
ידעתי על הרקע הזה הוא לא הסתיר ממני כלום.
יודעת שבחורה אחת לפני הרב שלו אמר לה להתרחק ממנו.
גיליתי את זה אם אני לא טועה לפני החתונה.
אבל איזה כיף שאמר לה להתרחק ממנו.
הרווחתי בעל מושלם.
יש לו קטעים כמו כל גבר.
אבל הוא עם מידות מצויינות ותמיד בעבודה עצמית לבדוק איפה הוא יכול להשתפר.
הוא מעריץ אותי ותמיד דואג לי ומראה אהבה.
יש לנו כמה ילדים ובאמת תודה לאל.
הרב היה שליח להרחיק מישהי שלא מתאימה לו.
ושינסה להכיר בדרכים אחרות ולא בצורה כזו שיש לרב או לחברים אפשרות לדבר עם הבחורה.
וואו תודה על זהאנונימית בהו"ל
מנחם.
ומה לעשות שזה חלק מההסטוריה שלו? היא פשוט ניגשה לאיזה רב שם, בלי קשר אליו
הוא לא יסתיר את זה שלמד מספר שנים מכובדות בישיבה מסויימת
נכון. הכל בסדראנונימית בהו"ל
הרב שליח.
גם לא כל אחת תלך ותברר יותר מדי.
הקב"ה מזווג זיווגים. בסוף הוא יתחתן בע"ה עם זו שמתאימה לו בדיוק.
🩷
לא מכירה אז שאלתי צ'ט באופן כללי על ההשלכותירושלמית במקור
ובזכותך החכמתי כי מי שקורא פה עד הסוף מבין שפוסטראומה כשלעצמה אם עברה טיפול מוצלח דווקא מחזקת ובונה, ובטח לא נושאת בהקשרי שידוכים "סיכון" גבוה מסיכונים אחרים, וחייבת לציין שנשמע לי סביר שנפוצה גם אצל נפגעי טרור שנישאו, אלמנות מלחמה שנישאו, ולא מעט אחרים שלפעמים בגילאים צעירים (כמו שנשמע אחיך) רוחשים להם סוג של הילה:
"זו שאלה עמוקה שנוגעת בליבה של חוויית ההחלמה. התשובה הקצרה היא כן, אבל ה"השלכות" הללו לא חייבות להיות שליליות או מגבילות כפי שהיו בזמן הפוסט-טראומה הפעילה.
חשוב להבחין בין "צלקת" לבין "פצע פתוח". טיפול מוצלח הופך את הפצע הפתוח לצלקת – היא קיימת, היא חלק מהגוף, אבל היא כבר לא מדממת או כואבת באותה עוצמה בכל מגע.
הנה כמה מהדרכים שבהן הטראומה ממשיכה להשפיע, לצד נקודת מבט אופטימית יותר:
1. השפעות נוירולוגיות ופיזיולוגיות
גם אחרי טיפול מוצלח, המוח "למד" דפוסים מסוימים.
* רגישות מוגברת: מערכת העצבים עשויה להישאר מעט יותר דרוכה (Hypervigilance) במצבי לחץ קיצוניים בהשוואה לאדם שלא חווה טראומה.
* זיכרון גופני: לעיתים הגוף מגיב לגירויים (ריח, צליל, תאריך בשנה) עוד לפני שהמודעות מבינה למה. ההבדל הוא שבזכות הטיפול, האדם יודע לזהות זאת ולהרגיע את המערכת במהירות.
2. "ניהול תחזוקה" לכל החיים
החלמה מפוסט-טראומה היא לעיתים קרובות תהליך מתמשך ולא "זבנג וגמרנו".
* טריגרים חדשים: שינויי חיים משמעותיים (לידה, אובדן, מלחמה חדשה) עלולים להציף תחושות ישנות.
* ארגז הכלים: מי שעבר טיפול מוצלח לא נבהל מהצפות אלו; יש לו את הכלים לווסת את עצמו ולמנוע מהן להפוך שוב להפרעה תפקודית.
3. צמיחה פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Growth)
זהו הצד החיובי שלעיתים קרובות שוכחים להזכיר. מחקרים מראים שאנשים שעברו טראומה ועיבדו אותה בהצלחה מפתחים לעיתים קרובות:
* חוסן נפשי גבוה: הבנה עמוקה של הכוחות הפנימיים שלהם.
* פרספקטיבה: סדר עדיפויות חדש והערכה רבה יותר לחיים ולקשרים אנושיים.
* אמפתיה: יכולת יוצאת דופן להבין ולעזור לאחרים הנמצאים במצוקה.
לסיכום: האם זה נעלם לגמרי?
הזיכרון של האירוע נשאר, וההשפעה שלו על עיצוב האישיות היא לצמיתות. עם זאת, הסבל הכרוני והפגיעה בתפקוד בהחלט יכולים להיעלם. אדם אחרי טיפול מוצלח הוא לא "פגום", הוא פשוט אדם עם היסטוריה מורכבת יותר, ולעיתים קרובות גם עם חוכמת חיים עמוקה יותר.
> הערה חשובה: אם אתה או מישהו קרוב אליך חווים חזרה של סימפטומים, זה לא אומר שהטיפול נכשל. זה פשוט אומר שהנפש זקוקה ל"כיוונון" נוסף מול אתגרי ההווה.
>
תרצה שאפרט על שיטות טיפול ספציפיות שעוזרות לשמר את תוצאות הטיפול לטווח ארוך?"
(שאלתי אם יש השלכות אחרי טיפול מוצלח)ירושלמית במקור
הוא לגמרי לוקח את זה כמשהו שבנה בו קומהאנונימית בהו"ל
ושמעתי על הרבה כאלו
ולכן זה מכעיס שאנשים תוקעים את האף והורסים
ועוד אנשים שאתה מצפה מהם להרבה יותר
נראה שחסרה שם מודעות... חיבוקירושלמית במקור
עכשיו את מבינה למה יש לו טראומות מהישיבה1112
יש סיפור על אחד מגדולי ישראל, לא זוכרת מי, שבאו אלי שיש שכן שתמיד הורס לו שידוכים והרב אמר לו שכשיהיה השידוך הנכון אז הם לא ישאלו את השכנים האלה ההורסים.
בעזרת השם כשתבוא הבחורה הנכונה היא לא תשאל את הרב ההוא
אני יודעת יותר מזה למה יש לו טראומות מהישיבהאנונימית בהו"ל
ושמעתי על עוד כמה שנשרטו מהישיבה הזו ונפגעו נפשית
ותודה על הסיפור, מחזק!
ותודה על הסיפור, מחזק!
לא פשוטיעל מהדרום
לק"י
בעיני מה שלא יפה זה, שהמליצו לבחורה להתרחק, במקום לתאר לה את המצב, ולתת לה לעשות את השיקולים שלה בעצמה.
תחשבי גם שאם הוא נפגש עם מישהי, ומספר לה רק אחרי פגישה אחת או יותר, יכול להיות שהיא תחליט שלא להמשיך בגלל זה. ואז זה גם כואב וגם סתם פגישה מיותרת.
בעיני עדיף שידעו מראש.
כן ולאאנונימית בהו"ל
יצאתי פעם עם מישהו עם רקע נפשי.
אבל זה מישהו שהכרתי לפני זה, אז ראיתי גם דברים טובים
אם הייתי יודעת קודם את הנפשי ואחר כך הייתי מכירה- לא יודעת כמה הייתי נותנת צאנס אמיתי
אבל יש כאלה שיתנו צ'אנס. מכירה באופן אישייעל מהדרום
לק"י
אני באמת מתלבטת מה הנכון לעשות.
אני באמת מתלבטת מה הנכון לעשות.
חיבוק!גלויה
בתור מתמודדת ocd בעצמי...
נפתחה עכשיו קבוצה של שידוכים למתמודדי נפש (אני אחת המנהלות...)
מוזמנת לפנות בפרטי.
יש קבוצה לדתיים ויש קבוצה נפרדת לציבור הכללי.
השאיפה היא גם לקיים זומים של סדנאות ו/או מפגש פרונטלי בעז"ה.
תודה!אנונימית בהו"ל
כרגע לא מרגישה בנוח לצאת מהאנונימיות, אבל תודה רבה על המחשבה!
מבינה אותך, מכירה כמה כאלה מקרובהריונית?
כולל שניים ממשפחה קרובה שלי (שניהם נשואים היום עם ילדים)
דווקא הם, שעברו קושי וכיום מתפקדים כרגיל
אומר שהם אנשים מדהימים ושכל מה שיבוא להם בחיים יקחו בפרופורציה וזה דווקא חיזק אותם וזה לטובה וזה ממש נראה לעין באיך הם מקבלים סיטואציות
מקווה שימצא את האחת שלו בקרוב ובדרך קלילה בעז"ה.
אנשים תמיד ידברו…
ואת אחות מהממת.
כואב ועצוב מאודרקאניאחרונה
חבר של בעלי הוא בן של איזה רב
ויש מישהו שממש מתנגד להשקפה שלו
והוא פשוט הרס לחבר הזה שידוך
אחרי שהוא כבר התארס
הלך וסיפר דברים שלא היו מעולם למשפחה של הכלה
והם הורידו