פורום הריון ולידה (עמוד 165)

תלוי בסיבה לסקירה

אצלי עשיתי בשבוע 38 פלוס...

הפנו אותי בגלל קלאבפוט.

מתלבטת אם זה לא מוקדם

אבל חושבת שזה ממש תלוי סיבה ואין המלצה אחידה.

שווה להתייעץ על זה עם הרופאה

לק"י

ונפילה על הבטן או על החלק הקדמי של הראש זה לא אמור להיות מסוכן, אם לא כואב לו או משהו.

אני בכל אופן לא הייתי מעירה אותו.

בינתיים אני לא מעירה אבל יושבת לידו ומקשיבה לנשימות😬😂

מקווה שזה בסדר

זה לא קשור לנשימות

הפחד הוא כשנופלים ומקבלים מכה בראש שלא יהיה דימום בראש שלא רואים אותו ואז זה מאוד מסוכן!  רק בשביל הידע הכללי, לא עלינו ולא עליכם

ושהוא מתעורר חיוני ורגיל.

ואם את יכולה לישון לידו הלילה כדי לעקוב אחריו זה כדאי.

בעיקרון הוא יחסית גדול וגם הגובה לא גבוה מדי, אז רוב הסיכויים שלא קרה לו כלום...

הייתי איתה לפני כמה שנים והיתה בסדר סהכ.

אני חושבת שאני אפסיק באמת אבל לא יודעת במה להחליף🫤

עושים עם מטוש עצמאית ואז יהיה לך תשובה חד משמעית מה זה. לא יודעת אם יש קשר לנובהרינג

שיעבור מהר!

אבקש ממנה, תודה!

אני יחכה כמה ימים לראות אם משתפר אם לא, אני ילך על דיקור...

כל פעם שהיה לי כאבים זה פשוט עזר ברמות השעות אחריי

מנסיון רב🙏 אין מה לחשוש

מקווה שיסתדר ותודה על המענה שלכן

ממש כייף תחושת הביחד

מניחה שיש סיבה…

אז להסביר את הסיבה כמו שצריך, לבקש שיבטלו לו את הצו

לגבי אם לא מגיע - אין לי ניסיון, אבל מה שבטוח זה שאם המפקדים לא אומרים כלום - הצבא הגדול לא ידע

תלוי מפקד.

בגדול - זה לא חוקי ואפשר לשפוט אותו על זה.

בקטן - אנחנו במלחמה ממש ארוכה. אם הוא עשה כבר המון ימי מילואים, יש הרבה יחידות שיבואו לקראת ובמקרים מסויימים יקבלו גם חוסר הגעה.

בעיניי, ממש ממש לא כדאי פשוט לא להגיע. לא לפני שממצים את השיח מול המפקדים.

את כל החיבוקים שאת צריכה הכי בעולם.

ואת צריכה אותם

ואוף

ותודה.

❤️‍🩹

(להבא- אם רוצים נעילה/מחיקה וכו בבקשה לדווח ולא לתייג אותנו.. ככה זה מגיע לשלושתנו ואנחנו יכולות להתייחס כמו שצריך..

בכל אני יכולה לערוך את ההודעה הפותחת שלא ימשיכו להגיב לך על הטכני, אם תרצי- תדווחי ונטפל)

ולהסביר את הסיבה

בעיקרון לפי מה שהבנתי מבעלי במילואים פשוט מוציאים מהתפקיד ובכלל מהמערכת ואז אי אפשר בהמשך למשוך אותו שוב למילואים כשכן ירצה ללכת, או שזה כן יתאםשר אבל עם הרבה ביקוקרטיה דרך אנשים שאתם מכירים מתוך המערכת וגם הוא מתחיל שיבוץ חדש ולא איפה שהוא היה ברגע שעזב

פה היו כבר כמה מקרים שמי שביקש להשתחרר רק לחלק מהסבב לא יכל לחזור רק אם אשרו לו

ועוד התייצבו לחלק מהסבב שזה היה הזוי...

שיהיה לכם המון כוחות להתמודדות והמון הצלחה בכל!!!!!

מצטרפת להמלצות לדבר, מקל גם על התחושה הנפשית מול הכל...

אבל הוא חזר ממילואים והיה גמור מעייפות 😴 אז לגמרי אני מלמדת עליו זכות❤️😅

והרבה פעמים הרופאים גם פרטי עובדים בבוקר בבתי חולים..

אני עשיתי באסותא אשדוד (כי הם נתנו לי תור הכי מהר וזה היה לי מאד קרוב) והיו רופאים טובים (זכור לי שהרופא הגיב, בקטע טוב, על הרופאים שבדקו אותי)

בהריון הקודם במאיר, בהריון הנוכחי בשיבא.

נראה לי כדאי שתכתבי אזור

הסיבה ללכת לפרטי הייתה מרחק וקיוויתי שיהיה

קל יותר למצוא תור קרוב. 

מקבל בהדסה.

יש שם גם את ד"ר נילי ינאי

ובהר הצופים את יגל.

אבל נדג'ארי הוא הכי טוב שיש

הכי מקצועי שיש

והכי אנושי שיש

מה הקופה מציעה לך.

כי לפעמים הרופאים של סקירה מכוונת בקופה ממש מומחים וחבל לשלם סתם.

אני במאוחדת ודרך הקופה שלחו אותי לסקירה מכוונת אצל ד"ר נדג'ארי שהוא אחד המומחים הכי גדולים בארץ לאו"ס ולא הייתי צריכה לשלם...

שאין דרכם, רק דרך בית חולים או רופא פרטי ומקבלים

החזר. אני בכללית

וקבעו לי תור תוך פחות משבועיים... (לא דרך *2700, התקשרתי ישירות לסניף שאמרו לי לקבוע בו, ליד התחנה מרכזית בירושלים).

אולי היה לי מזל...

שאת רוצה דווקא בפרטי?

אצלי היו תורים ממש זמינים בבית חולים ומי שעשה אותם היו רופאים מומחים.

מציעה לבדוק גם את הכיון הזה,אם אין סיבה קריטית שלא

הם יודעים ויגידו לך.

ואני אגלה לך סוד שהם לא תמיד מגלים לנו. הקופה עובדת בשגרה עם בתי חולים מסויימים אבל אם יש סיבה טובה יאשרו גם בית חולים אחר.

אני בדיוק בסקירה שעשיתי השבוע הלכתי לבית חולים שלאומית בדרך כלל לא עובדים איתו, אבל בגלל שרציתי דווקא את הרופאה שם (היא עשתה לי את הסקירה הראשונה ודאגה פשוט לתאם לי תור למכוונת אצלה, ככה שלא הייתי צריכב לטרוח על בירורים וקביעת תורים) הלכתי למנהלת קשרי לקוחות שלנו והיא הגישה בקשה.. ואישרו את זה בקלות.

אה יש כמה ילדים ואין דירה שלנו

בלי חסכונות ועם חסרון הכנסות

אבל מאוד מאמינים בברכת ה' דווקא ככה

וגם מרגישים

כמובן לא מדובר על מצב קיצון ,חיים ב''ה בטוב ובתודה לה'🙏

חושבת שיותר נכון לשאול את הרב שלכם..

כי באמת יש גישות שונות

בטח לא במצב הכלכלי שלכם.

אנחנו לא נותנים מעשר, אלא באופן כללי נותנים צדקה מדי פעם.

(האמת שאני מאוד רוצה לתת מעשר אבל בעלי מתנגד ואני משאירה לו את ההחלטה. אבל חשוב לדעת שזו לא חובה, לפחות ממה שאני מכירה

פעם כן הייתי מחשבת 10% והגיע לסכומים גבוהים כשבפועל לא היה לי הרבה כסף...

ממה שזכור לי הרב שרקי אמר פעם שניתן להוריד את הסכום שיורד לביטוח לאומי כמעשר כי זו קופת צדקה של המדינה- אבל כדאי לבדוק לגבי זה.....

בכל אופן, מזמן הפסקתי לחשב.

אני תורמת מידי פעם סכום פה וסכום שם

וב"ה בשנים האחרונות יש לנו רווחה מסויימת ושבע"ה תמיד נהיה מהנותנים

יש טבלה של הכנסות

טבלה של כל סוגי ההוצאות וריכוז של כל ההוצאות

וטבלה של חסכונות.

אנחנו מקפידים מאוד על מעשרות ומאמינים ומרגישים שמביא לנו ברכה

כל חודש בודקים כמה מעשרות צריך לתת מתוך ההכנסות 10% מהמשכורות ומהכנסות נוספות אם היו

מורידים כמה שכבר שילמנו לצדקה בהו"ק ומשלימים את השאר בהעברה.

מצד שני יש במעשר ברכה-

על זה נאמר בחנוני נא בזאת..

עשר כדי שתתעשר.

בעזרת ה' שתזכו לשפע ועשירות!!

(אצלנו בעלי עושה חישוב פעם בכמה חודשים, לפי ההכנסות)

לנו אין דירה עדיין, והייתה תקופה שהיינו בבור עמוק

בבנק ועדיין פסקו לנו לתת מעשרות כי גם עני מחויב משהו כזה.. וזה הכניס אותנו לבור יותר עמוק שהיה קשה לצאת ממנו ממש.

למרות שאמרתי לבעלי שאולי לא חייב אבל הוא התעקש שזה יביא ברכה.. (סורי אבל לא ממש הביא)

בקיצור מעניין אולי זה תלוי פסיקה

אבל משלמים בהם חובות על הדירה

של משכורת שלי, מלגה חודשית של בעלי, מילואים.

ממענקים לא נותנים. לפעמים כן. תלוי מענק וסיטואציה

(בעלי עוקב ומחשב, לי לא קריטי אם זה יהיה מעשר או פחות)

אבל המצב הכלכלי שלנו טוב כבר הרבה שנים

בעבר כשלא היה לנו מספיק, נראה לי שלא הקפדנו.

מעשר זו מצווה שמכריחה אותנו לשבת על התכנון החודשי שלנו.

לכן לא מוותרים עליה, והיא ברכה דווקא כי בזכותה אנחנו יושבים על "תקציב חודשי". 

גישה.

אפשר להיות על התקציב החודשי גם בלי מעשר.

משפחה שמכניסה נגיד 15 בנטו, ואז מתוך זה צריכה לשים עוד 1500₪ מעשר. זה סכום מאוד משמעותי.

ויש שיטות הלכתיות שונות בקשר לזה, ואם זה יגרום למשפחה להיכנס למצוקה כלכלית, לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות

שבגלל שזה משהו חוזר על עצמו, כדאי ללכת לרופאת נשים ולהבין ממנה בדיוק לאור כל הנתונים שלך, מתי זה תקין ומתי לא.

ככה תדעי גם לעכשיו, וגם להמשך 

ואז אם היה כבר ביוץ אולי הוא היה מאוחר. אולי עוד לא היה ביוץ ואולי יש לך עכשיו הפסקה ארוכה יותר בגלל ההנקה

לי בזמן רגיל (ז"א לא בהנקה ובלי מניעה) הרופא אמר אחרי 3 חודשים לקחת כדור שגורם למחזור כי לא טוב מדי הרבה זמן שלא יהיה לי.

ואם את לא לוקחת מניעה אז בכלל זה יכול להיות הגיוני

כי אז אולי את עכשיו ממש בתחילת הריון שרק עוד שבועיים תגלי אותו.

תנסי לשחרר ולהנות מההפסקה הארוכה

ואם את לא בלחץ לעוד הריון, אז בכלל כיף ממש 

אבל זה חלק מהעניין חח

מצד אחד אני ממש מרוצה שיש לנו הפסקה ונחת

מצד שני

הייתי בייעוץ טרום הריוני בגלל שהבנות שלי נולדו קטנות שתיהן והקטנה גם זורזה בגלל משקל נמוך

הפתרון של הרופאה היה לעשות ב. הריןם יום כן יום לא החל מהיום ה30 ואז נדע למתי לשייך את ההריון ולא לפי ווסת אחרונה (אצל הקטנה באו״ס הראשון הגיל היה תואם לווסת בשני היה פער של שישה ימים ולא הזיזו לי תאריך ורק בשבוע 39 קלטו שאולי כן היה צריך להעביר)

אבל וואלה זה מעצבן אותי לעשות יום כן יום לא זה לזכור את זה ולקנות מלא בדיקות (הזמנתי מ׳בזמנו׳ אבל עדיין מעצבן)

סליחה שאני מפקפקת בה..  פשוט נתקלתי ברופאים מוזרים בחיי 

אם עושים אולטרסאונד בשבועות הממש ראשונים של ההריון אז המדידה די נכונה

ושלא לדבר על זה שהבדל של 6 ימים זה לא נקרא הבדל משמעותי בכלל.

בסוף ההריון צריך לקבל החלטות בעיקר לפי נתונים של תנועות, דופק, כמות מים, משקל העובר

ה6 ימים האלו כמעט ולא משמעותיים לצורך העניין הזה

ונניח שתבדקי ככה 

אז מה הרופאה תדע לגבי גיל ההריון לפי זה? שאת שבועיים אחרי ביוץ, אולי פחות? יש בדיקות שמגלות גם 10 ימים מהביוץ

לא יודעת. הנחיה מוזרה מאוד.

שזה מוזר כי היא מומחית הריון בסיכון והרופאת נשים שלי הפנתה אותי בדווקא אליה ספציפית

אבל תראי באחוזונים- השישה ימים האלו משמעותיים…

הילדה נולדה לפי ווסת אחרון ב40.1 ואחוזון 9

בעקרון זה אומר שמעתה ועד עולם כל ההריונות שלי אוטומטית בסיכון כי היא פחות מאחוזון עשר

אבל אם היו מזיזים את זה שישה ימים אחורה זה 39.2 ואז אחוזון 11

בגדול בהתחלה לא הזיזו תאריך כי אוס אחרי זה תאם

ואחר כך היה רק סקירה מוקדמת, ששוב היא היתה קטנה אבל השאירו ככה כבר

אז זה מעצבן

אם אני יכולה לברר בדיוק מתי נקלטתי ולדעת להגיד להם גיל הריון זה ממש יעזור

משגעים לי את השכל בסוף ההריון

ביתית

בפרט שאת לא יכולה לדעת בדיוק באיזה שלב הבדיקה גילתה את זה,

זה עדיין טווח של כמה ימים.

אולי הכוונה שלה למשל, שאחרי הבדיקה תוכלי לקבוע תור לא"ס כמה שיותר מוקדם?

יותר הגיוני לעשות א"ס מקצועי יותר בתחילת ההריון, בד"כ לא נותנים חשיבות לפער של שישה ימים, ולכן גם לא מתקנים את גיל ההריון בכזה מצב.

אבל אם אצלך זה כן משמעותי, אז אמורים יותר להשקיע בא"ס מדויק יותר, אולי בכמה מכשירים, לא יודעת, וכן לתקן את גיל ההריון.

שיתקנו לך את גיל ההריון, גם אם יש הבדל קטן.

ומעניין אותי- מה עוד אמרו לך בייעוץ?

אני גם עם עוברים קטנים ותוהה מה אפשר לעשות.

מי מחליט את הדברים האלה? הרופאת נשים? זה נוהל רשמי?

(תוהה לעצמי כי שלי נולדה הרבה פחות מזה:/)

ומה זה עוזר שתדעי מדויק? עדיין יכולים להיות קטנים... יש ילדים כאלה 🤷‍♀️

להבין מתי יש לך ביוץ

מכאן הכל יהיה יותר קל וברור

לק"י

למי שיולדת מאוחר.

אני למשל...אם לא היו מזיזים לי את התאריך בכמה ימים, היו לוחצים עלי לזרז מוקדם מידי, וחבל.

(נניח ילדתי ב41+4, לא זוכרת בכמה ימים הזיזו לי, אבל אפילו 3 ימים היה משמעותי לי במקרה הזה).

כזה דבר צריך לקחת בחשבון אצל כל אישה בהריון

שיתכנו הבדלים של מספר ימים לכאן ולשם.

כי גם אצל אישה שהמחזןרים שלה יחסית סדירים יכולים להיות הבדלים כאלו

לדעתי הבדלים משמעותיים זה בשבועות. 10 ימיים שבועיים.

לק"י

כמי שיולדת גם שבוע וחצי אחרי, גם 3 ימים משמעותיים לי.

וגם עם מחזורים סדירים יכול להיות ביוץ מאוחר פתאום.

ובשבועות הראשונים של ההריון, העוברים כנראה באותו גודל פחות או יותר, ולכן פער מעיד על גיל ההריון (ממה שאני הבנתי).

מגוון 😅

אצלי תמיד היה ממש מדוייק החישובים כי אני יודעת מתי הביוץ (שמ"פ)

אבל רוב הנשים לא יודעות מתי בדיוק היה ביוץ. ועדיין מסתמכים על החישובים שלהן + א.ס. כדי לחשב גיל ההריון פחות או יותר.

אני לא אומרת שבאופן כללי אין חשיבות לדע. את גיל ההריון

הכל מתייחס להנחיה המוזרה של הרופאה, לבדוק הריון יום כן יום לא.

ולפי זה לעשות חישובים.

היה יותר הגיוני אם היא היתה אומרת לבדוק פעם בשבוע נניח. 

לא יודעים מתי בדיוק נקלט ההריון. כי יש טווח של ימים.

ביצית שורדת עד 24 שעות שזה נדיר

והריון משתרש בין 6-8 ימים מההפריה

תמיד יש יוצאים מן הכלל אבל זה הממוצע

יש לך שחלות פוליציסטיות, לא?

אני ממש לא מבינה בזה, אבל זכור לי שזה משפיע...

מאוד מאוד מאוד קשה אצלי לזהות ביוץ

נגיד עכשיו אני כבר שבועיים עם הפרשות סופר פוריות חח

ולגבי ההריון בסיכון- בבית חולים אמרו לי תינוקת שנולדת פחות מאחוזון חמש זה אוטומטית בסיכון אחר כך

הרופאה אמרה פחות מעשר

שלי בבטן שיערו אחוזון שלוש 

מראה רק ספרה אחת אחרי הנקודה

ואין מצבבב בעולםםם

שאני בודקת מנח צוואר רחם שום סיכוי אין אופציה

מתה מפחד

נגעלת קצת גם

לאלאלאלא

לא דוקא דייזי

ובקשר להפרשות, יש מצב שזה הרבה זמן כי השחלות פוליציסטיות ואז לוקח זמן עד שבאמת קורה ביוץ

אצלי אני יודעת שכשכבר אין הפרשות פוריות זה סימן שהיה ביוץ, כדאי לך לנסות לעקוב אחרי זה

כי יכול להיות שיןצא שאת מתחילה לבדוק הריון בכלל הרבה לפני הביוץ...

ובאופן אישי לא הייתי מקשיבה להנחיה המוזרה של הרופאה, הייתי מתעלמת או הולכת לרופא אחר....

זמן בלי מניעה ובלי לחץ על הריון בעיניי זה זמן להנות לא לבדוק הריון כל רגע

אבל זה לא משנה מה שכתבתי עדיין רלוונטי... לפעמים לוקח לגוף זמן עד שקורה ביוץ, ועד אז יש הפרשות....

ואם עוקבים אז אפשר לדעת בערך באיזה שלב נמצאים, לפני / אחרי ביוץ, גם אם לא מזהים בדיוק

אני כן מקבלת בהנקה כמעט ישר אחרי הלידה

היה לי קבוע וסדיר והפעם פתאום מתרווח מאוד מידי פעם אפילו למרות שהתינוק כבר בן יותר משנה

אז אני גם רוצה להגיד לך תודה שאני מרגישה נורמלית 😂

משאבת מילי שהיא חלשה יותר.

אבל תוהה אם זה רק אצל המתנדבים שהתקשרתי אליהם ספציפית ושקיים ביד שרה בכללי

אני ניסיתי בעבר מילי לעומת ספקטרה והיא לא היתה חלשה יותר.

שאבתי איתה מצוין כמויות גדולות לאורך תקופה.

סליחה שלא יודעת לעזור יותר

ועד שבעלי הצליח לחזור לשבת (היה אמור להישאר במילואים) - כתם שאוסר, והטבילה תצא בעז"ה ברביעי, שאז הוא לא יוכל לבוא

מבאס ממש!!

ואמן אמן על התפילה שלך!!

אצלי זו טבילה אחרי לידה...

איזה גבורה זו

באמת

לטבול למרות הכל ולא לוותר❤️

זה קשה כל כך .

מעודדת אותך שלי היה נס והביוץ נדחה בשבוע ואז הוא גם הצליח לצאת ללילה וב"ה אני כבר באמצע ההריון אז יש ניסים!

מתי בפעם הבאה הוא אמור לצאת?

בטבילה האחרונה שלי, הוא לא היה (למרות שממש קיוויתי שהוא יצליח לצאת מעזה בשביל זה🥴)

למחרת הוא הצליח לצאת בהפתעה גמורה, דווקא גיליתי שיש בזה משהו יותר כיף, במיוחד בשעון קיץ.

כי אנחנו מותרים מהשנייה שהוא מגיע, אין את כל ההתעסקות של הטבילה שגם ככה יוצאת מאוחר🙄

ההתרגשות של ליל טבילה, בלי הטבילה עצמה❤️

ובעז"ה שבזכות ההקרבה הזו תזכו במהרה לפריז בטן!!

תבקשי הפניה, אם זה ביח גדול כמו לדוג שיבא שיצא לי להכיר בתחום הזה אז הרופאים שם מקצועיים ומבינים.ותמיד את יכולה לברר פה אחרי שתקבלי את שם הרופא

בהצלחה רבה

לא צריך להילחץ בכלל מהטיסה, הכל טוב

טסתי בכיף גם בשבוע 20 ואני עומדת לטוס גם בשבוע 29 (לזה כבר צריך אישור מרופא)

אם זה מלחיץ אותך אז תעשי ביטוח בריאות לימי הטיסה, בשלב הזה של ההריון זה גם יחסית לא יקר.

ניראלי מ28 צריך אישור רופא

אבל זה שטויות תמיד נותנים חח

טסתי מלא פעמים בהריון

שבועות ראשונים 8-9-10

יותר מתקדם 32-33

ואפילו פעם לפני 13 שנה עשיתי טיסה טראנס אטלנטית בשבוע 36.. (היום כבר לא מאפשרים)

כמובן הכל בהריון רגיל ותקין ללא מעקבים מיוחדים.

זה מוקדם מידי לחזור למשקל הקודם,קחי לך לפחות חצי שנה.כמובן לשמור על תזונה וכושר

מזל טוב

לק"י

ולא נתקלתי בבעיה.

אבל אני לא שותה הרבה בכלל, וגם לא יודעת כמה נענע כבר יש שם.

מי שמזהה שזה פוגע לה אפילו בכמות קטנה - כמובן שתימנע.

וכן חשוב לכתוב פה כדי להיות עירוניים ולדעת שיש קשר, ושאם פתאום פוחת החלב אחרי ששתינו שתיה עם נענע, אז זה יכול להיות קשור.

אבל מי שכבר שותה ולא רואה השפעה, אז כנראה שאצלה זה בסדר.

(לפני הרבה שנים הייתי בערב נשים חלבי, ואני הייתי בשרית, והדבר היחיד שהיה שם פרווה היה סלט טעים שהיו בו גם עלי נענע טריים. ואכלתי ממנו הרבה, כי לא זכרתי שזה משפיע על הנקה, ורק אחרי זה פתאום נזכרתי ונלחצתי קצת שזה יפגע בכמות החלב, אבל ב"ה זה לא השפיע בכלל.

אני מו הסתם לא אעשה את זה שוב, אבל אני כן שותה שתיה עם נענע ויודעת שאצלי זה בסדר...)

הפותחת כנראה שאת צודקת

אבל חשוב לדעת מראש כדי להיזהר 

באמת עדיף לא לעשות ניסיונות בנושא הזה.

גם על עצמי גיליתי בטעות שזה בסדר אצלי...

להירשם למשהו קבוע, שמתאים לאחרי לידה

פילאטיס לנשים אחרי לידה פעם בשבוע נגיד...

את תרדי אם את שומרת

תנסי קצת פעילות אירובית 

דיי מהר... ממש שבועיים אחרי..

לכן ממש מוזר לי פתאום להיות עם בטן כאילו אני בהריון...

לא יודעת מה לעשות עם הבגדים גם....

בגדי הריון, בגדים רגילים... הרגילים מן הסתם לא עולים עליי בצורה הולמת...

הקל מאוד על ההקאות שלי,

אם רופאת נשים נותנת מרשם אז ברור שהוא בטוח,

לוקח כמה ימים עד שעוזר.

גורם לעייפות, אבל לי זה היה עדיף מאשר ההקאות.

אבל אני מקרה קיצוני.

ממה שאני יודעת

בונג'סטה היא תרופה שפותחה *עבור* נשים בהריון, לכך היא מיועדת וכמובן שהיא נחקרה היטב סביב זה. (ממש לא נותנים בקלות תרופות לנשים בהריון ללא מחקר מעמיק) כך שלדעתי היא תרופה בטוחה לחלוטין שאין סכנה להשתמש בה.

להרבה נשים היא יעילה מאוד. תופעת לוואי ידועה שלה היא תשישות- אני לא שמתי לב למשהו שונה איתה או בלעדיה כי בלעדיה הייתי בהקאות רצופות והתייבשות וכו אז כמובן שהייתי תשושה.

לוקחים פעם או פעמיים ביום, לפי הצורך

זופרן(אונדסטרון) זו תרופה שהיא לא מותווית ישירות להריון אבל היא נחקרה על נשים בהריון בעיקר משבוע 10 ואילך ונמצאה בטוחה.

מעדיפים לא לתת אותה לפני אלא אם אין ברירה, לפחות כך נאמר לי(קיבלתי פרמין בנתיים שבשילוב עם הבונגסטה היה אמור לעזור.. לא ממש היה יעיל)

בכל מקרה לא נותנים אותה לפני שמוכיחים שבונגסטה לא עוזרת.

לרוב יתנו אותו במקום הבונגסטה ולא בנוסף.

זופרן ידוע כמשבש מערכת העיכול.

להקיא הרבה ו/או לא לאכול ולשתות בגלל בחילות, לא פחות מסכן את ההריון ולכך התרופות האלה נועדו, לשמור על הגוף מהתייבשות.

יש הרבה שעם בונגסטה חוזרות לחיות כמו בנות אדם ומסוגלות לאכול ולשתות ולחיות.

אני חושבת שאם היית מתארת מצב של בחילות קלות הייתי מציעה לך לנסות למשוך

אבל לפי מה שאת משתפת אני ממש לא חושבת שכדאי שתחכי עם קבלת בונגסטה.

זו תרופת מרשם אבל רוב רופאי המשפחה מוכנים לרשום לך אותה אז לא צריך לחכות לרופא נשים..

שלא תופתעי- זו תרופה לא בסל ולכן היא יקרה. 

התחלתי עם בונג'סטה. לא עזר מספיק, הוספתי גם זופרן.

יודעת זה מקרה קיצוני. לרוב בונג'סטה עוזר.

לי הזופרן גרם לעצירות רצינית ממש, למדתי להתמודד עם זה (נורמלקס ותזונה עד כמה שניתן) העדפתי את זה על פני הבחילות.

עכשיו אני בגמילה  

א. בונג'סטה לא השפיעה עלי בכלל בהריון הראשון (בבאים לא לקחתי כי היא אסורה בהנקה, אבל גם כי היא לא עזרה)

ב. זופרן בכדור גרם לי לתופעות לוואי נוראיות, לא הייתי מסוגלת לקחת אותו

ג. יש לי היפראמזיס... אני מקבלת בהריונות זופרן לוריד פעמיים ביום ונוזלים, אז אם אני גם ככה צריכה להיות מחוברת, לקחת גם תרופות זה לא כזה מעניין סיפור.

בונג'סטה מיועדת להריון והיא קו ראשון. לא הייתי הולכת על זופרן עד שניסית בונג'סטה באופן קבוע בלי לפספס כדור במשך שבועיים שלושה, שזה הזמן שלוקח לה להגיע לשיא ההשפעה. 

אמרו לי בזמנו שצריך 12 שעות בין כדור להנקה

ויש רק 24 שעות ביממה... 

לא מנע לי בחילות אבל מנע הקאות

בימים קשים שילבתי עם סופרן או פראמין

לבנות שלקחו זופרן- מאיזה שבוע לקחתן?ובאיזה מינון?
אני התחלתי לקחת עכשיו, שבוע 6 (הרופא רשם לי)
אבל אני מתלבטת אם 4 או 8 מ"ג

@טארקו  @כובע שמש בונגוסטה 2 כדורים לא משפיע עליי, והרופאה אמרה לי לשלב זופרן היא רשמה לי זופרן של 8 מ״ג ולא אמרה לי איך לשלב עם הבונגסטה, את הבונגסטה אני לוקחת פעמים ביום על קיבה ריקה , איך אתן משלבות זופרן? כמה כדורים ביום? והאם עזר גם לבחילות ? או רק להקאות ?

בהריון קודם לפני 5 שנים נתנו לי דיסלקטים, זה עוד קיים ? מישהי משתמשת ?

תודה רבה ❤️ 

דיקלקטין כבר לא קיים.

הקיבה שלי הייתה ריקה רוב הזמן בכל מקרה אז לא יודעת לגבי העניין הזה

פשוט לקחתי זופרן פעם ביום בשעה פחות או יותר קבועה.. בלי קשר לבונגסטה.

קיבלתי פשוט כדורים של 8 מג, פעם ביום

כשהיה מחסור נתנו לי 2 של 4 וגם אותם לקחתי ביחד

באיזשהו שלב ירדתי ל4..

לא ניסיתי אחרת..

אולי העובר בתנוחה שקשה לתפוס?

עשית גם אולטראסאונד?

אבל תמיד טוב לגשת למיון לבדוק

מוניטור שחלק מהזמן לא היה תקין כי המכשיר לא קרא טוב.

שלחו אותי למיון והכל היה תקין.

ופעם אחרת היו ירידות בדופק, ברמה שהכניסו אותי מייד לרופא, בלי לחכות בתור. וכשהגעתי למיון הכניסו אותי ישר שנקלטתי במערכת.

ואז המוניטור היה תקין וכבר שום דבר לא היה דחוף. 

הוא זז הרבה

ועדיין ישבתי שם 40 דק ואין רצף של מוניטור

ברצף של זמן עלול להראות על איזה מצוקה של העובר.

זה גם יכול להיות סתם תנוחה לא טובה.

אבל הערנות חשובה מאד וטוב שהלכת להבדק.

עשו אולטרה סאונד?

לפעמים תזוזות יתר של העובר גם מוכיחות על מצוקה....

למה הופנית בכלל למוניטור בשבוע כזה?

אני מטופלת בהריון בסיכון בגלל קרישיות גבולית

שאחד הרופאי הריון בכלל אמר שלדעתו אין קרישיות.

אז רופא ההריון אמר שהוא רוצה מוניטור כל שבוע…

הרגיש לי סופר מיותר אבל עשיתי…

והעובר שלי כל הזמן בתזוזות יתר… מהיום שהצחלתי להרגיש תנועות זה תמיד היה המון וחזק

שגם אותי הכניסו למעקב הריון בסיכון על סיכון נמוך מאוד וכמעט לא סיכוני.. מין חשש שיתפתח למצב סיכון, לא משנה.

וגם אצלי משבוע 32 הייתי צריכה לעשות מוניטור כל שבוע

וזה באמת כאב ראש, במיוחד שאצלנו אין מרכז בריאות האישה וזה היה טרטור כל פעם למצוא איפה אפשר לעשות, וגם אצלי הפנו למיון בשבוע 36 או משו כזה בגלל מוניטור לא מושלם..

אבל בסופו של דבר, המעקב שהיה לא תקין בשבוע 39 והרופא שאמר "די, זה לא מאה וזה שלב שאת כבר יכולה ללדת. היא מדאיגה אותי ואני רוצה אותה בחוץ" והפנה אותי לזירוז

והסייעתא דשמיא

הם הנס שבזכותו יש לי פה ילדה מהממת ששיגעה לי את המוח הערב ולא רצתה לישון😆

ילדתי בזירוז(קל יחסית כי היו צירים ופתיחה כבר הרבה לפני)

בוואקום

תינוקת באפגר 4.....

בגדול.

ב"ה באפגר של אחרי 10 דקות היא כבר הייתה באפגר 10🙏

בימים הראשונים היא באמת הייתה חלשה יחסית, הבכי שלה היה כמעט בלתי נשמע ועוד..

אבל ב"ה היא התחזקה מאז עכשיו אני כבר שומעת כשהיא צועקת עלי..

הכי נורא בכל הסיטואציה זה שבגלל שהיא הייתה ככה במצוקה ואני הייתי בחדר ניתוח, רק ראיתי מלא רופאים עליה והייתי לבד והיה מפחיד נורא. הצוות היו רגישים אבל הסיטואציה הייתה מורכבת ומאיימת.

בנתיים תקין

משתדלת לא להתבאס על כל התוכניות שנהרסו לי

כל כך רציתי לצאת היום 😒

לק"י

קרה לי גם במעקב הריון עודף, שהרופאה בקופה נלחצה מהמוניטור ושלחה אותי למיון, ושם לא הבינו למה שלחו אותי בכלל🤦‍♀️🤦‍♀️

פה ראו שאני מרכישה שבאתי סתם דאגו להסביר לי שחייב לבדוק

אני עוד פה, עם עירוי נוזלים

נראה מה יהיה..

העיקר נלחצתי לשוא.

טוב שהלכת לבדוק

וב"ה שאנחנו חיות בדור שיכול לעלות על בעיות בזמן ולהציל תינוקות

אז ברור שיש כאלו שישלחו אותן סתם למיון (גם לי זה קרה והייתי היסטרית)

אבל יש כאלו שבזכות זה מגלים מצוקה של תינוק ועוזרים לו / מייילדים מוקדם יותר

באמת תסתכלי על זה בעין חיובית

וטוב מאוד שהלכת, הרי לא הייתי מצליחה להישאר בבית ברוגע בכזו סיטואציה.

אם הרופא כותב כזו הפניה

ברור שהולכים

זה החיים של התינוק שלך

לא משחקים עם זה

עדיף ללכת ולהשתחרר כי הכל תקין

מאשר חלילה..

לקחת כזה סיכון ואחריות

היא אמרה שכמובן הולכת להבדק רק חיפשה הזדהות או לדעת על מקרים דומים.

שהכל בסדר!! עדיף לדעתי ללכת אם יש אופציה קטנה .....

אני שמחה מאוד בשבילך ושימשיך טוב בבריאות וידיים מלאות

חיבוקים

צודה על השאלה מחמם את הלב ממש ❤️

מוניטור בבית חולים תקין (האחות אמרה שרואה האטות והרופאה אמרה שהוא מעולה 🤷🏻‍♀️)

אבל עדיין זה לא מבטל את ההאטה בדופק שהייתה במוניטור הלא תקין של הצהריים

חתמתית על סירוב אשפוז

ומחר בע״ה אעשה מוניטור חוזר אם הוא יהיה תקין מה טוב

אם חאו חלילה אני אחזור למיון 

כמה וכמה פעמים באחד ההריונות.

קופת חולים הפנו למיון, מיון אמרו שהכל בסדר. הציעו או אשפוז או לחזור למחרת לעוד מוניטור... ב"ה הגעתי עד שבוע 38. (התחיל לי ההלוך חזור משבוע 32 - בערך פעמיים בשבוע. לא מגזימה)

בעה בידיים מלאות בזמן הנכון!

אני עכשיו צריכה למאת באמצע העבודה למוניטור נוסף, אני אצא כמובן

אבל מרגיש לי מזה מטופששש

המוניטור בבית חולים היה תקין אז מה הקטע?? 

ככ הרבה פעמים עברתי את הסרט הזה, בגלל משהו שאולי אולי אולי אבל יש רופאים הסטריים שהעדיפו לא לקחת סיכון למרות שאין על מה. אבל כן נבדקתי ותמיד הקשבתי להם. עדיף לבזבז זמן (גם זמן יקר ע"ח העבודה) ולוודא שהכל תקין 100% מאשר להתחרט אחכ (מניסיון מר ועצוב שלי)

תחשבי שאם זה היה תינוק כבר ילד שנולד והיה משהו הכי קטן לא היית בודקת?

תעדכני אחכ שהכל בסדר ❤️

אבל אם המוניטור תקין בבית חולים אז למה שוב?

אני גם מזה חוששת שהמוניטור בקופה פשוט לא תקין

איך אמר בעלי אתמול לרופאה? שהמוניטור של הקופה מאלי אקספרס 😂😂😂

אני לא חלילה מנסה להתעמת, אני אלך אבל בעלי בטוח שזה שטות ואני גם בלי הרבה ביטחון, מנסה לחפש צידןקים למצב 🙄

מציעה לפעם הבאה לכת למרפאה עם מוניטור איכותי יותר, יש כאלה שבאמת מקרטעים, אולי מעליאקספרס 😂

ב״ה שכך היה

אני נבדקתי ובה הכל בסדר, סתם מכשיר תקול

ולפעמים יש מצוקות שהן חמקמקות ורק ניטור חוזר (ועוד אחד ועוד אחד)

יכולים לשלול בעיה.

עדיף ללכת לחינם מאשר אח"כ להצטער.

יכול להיות שבמיון רוצים רק כסת"ח, אבל במקרה הזה אתם באותו צד של המתרס. גם את וגם הם רוצים להיות בצד של ה100% ולא להסתפק ב99%.

בעלך לא צודק.

זה שיש 99% אחוז שהכל בסדר, ו1% שמשהו בכל זאת לא בסדר, לא הופך את היציאה לבדיקה לשטות.

זה כמו שתגידי שזה שנסעת אתמול עם חגורה זה שטות כי עובדה שלא הייתה תאונה אז ממה החגורה הגנה עליך? מכלום בעצם..

באמת בלי להלחיץ אבל כן להמחיש, נניח שיש סיבוך של קשר בחבל הטבור, כשהקשר רופף זרימת הדם תקינה, וכשהקשר הדוק זרימת הדם לא תקינה.

אולי המוניטור של אתמול היה במקרה בזמן של קשר רופף?

הרי אי אפשר לדעת למה לפני כן המוניטור לא היה תקין במקרה כזה אי אפשר לומר סוף טוב הכל טוב. צריך לעקוב כמה זמן כדי לומר זאת בפה מלא.

בכל אופן שאלו יהיו הצרות שתצטרכי לצאת מהעבודה וכל זה, עוד קצת וזה מאחורייך.

את העובר.

הוא היה מאד שקט במוניטור ולקח זמן עד שהתעורר.

וכל פעם שחררו אותי מחדש אבל אני לא הייתי רגועה

בסוף באמת הוא היה במצוקה.מסתבר שהוא שאף מים מקוניאליים עוד לפני שהלידה התחילה

המיילדת הראתה לי שהשליה היתה ספוגה במים מקוניאליים ואמרה שמאד יתכן שכשלא הרגשתי אותו כמה ימים קודם

זה היה הזמן שהיתה דליפה של המקוניאליים מהשק.

כשאמרתי לרופא שאני כבר לא יודעת מתי לבוא

אמר לי תבוא כל פעם שיש לך את החשש הכי קטנטן

שהוא מעדיף ש1000 נשים יבואו אליו סתם מהאחת שהוא פספס....

בסוף יצאתי לחופשת לידה מוקדמת כי זה יצא איזה 3-4 פעמים בשבוע מעקבים של סביבות ה 3 שעות כל פעם. ועוד אחרי הקופת חולים הפנו כמה פעמים למיון בגלל מוניטור לא תקין

אבל אני לא הייתי רגועה.. ולכן אם כל הקושי, של עבודה/ סידור לילדים זה לא היססתי לרגע. וזה היה שווה בשביל הרוגע שלי.

וכשהציעו אשפוז ללילה נשארתי (והפרידה מהקטנצ׳יק בבית פעם ראשונה היתה לא ממש קשה!!)  אבל אולי זה גם קצת אופי. 

הורדתי חיתול כשהתחשק לי והיתה לי סבלנות, החזרתי כשלא היתה לי סבלנות (בעיקר סבלנות לפספוסים). הושבתי מלא על הסיר והקראתי סיפורים. נגמלה לגמרי תוך חודשיים שלוש

(אם מישהי זיהתה אנא עדכני)

והם היו עושים.

@אפונה בטח תדע לגבי גמילה בגילאים האלה.

אבל בגיל שנתיים כן, זה התמסרות מוחלטת שלך. כי הילד אולי יהיה גמול אבל זה יהיה הרבה לפני שהוא יהיה עצמאי ואז במקום להחליף טיטולים כשנוח לך ולהשאיר אותו עם טיטול מלוכלך כשאת לא יכולה (מקצינה קצת, כן) את תהיי חייבת לעצור הכל ולקחת אותו לשירותים כשהוא צריך, כאן ועכשיו, בניגוד לגמילה בגיל גדול יותר שתוך כמה חודשים בודדים האחריות עוברת לילד לגמרי וכל תפקידך זה לקנח אותו...

כי נכון שהתלות בהורה היא גבוהה יותר בקטע הטכני אבל יכולת האיפוק קיימת, ילד גמול יחכה את הזמן שצריך עד שאמא תתפנה לקחת אותו לשירותים. זה לא שאת צריכה להיות כל הזמן עליו בכוננות. (אולי בתחילת הגמילה קצת יותר, בדומה לגמילה בכל גיל).

וגם בהיבט הלוגיסטי, יש לי כרגע בן שלוש גמול מגיל שנתיים. הוא כרגע עצמאי לגמרי בשירותים, חוץ מניגוב.

את הבכור שלי התחלתי לגמול בגיל שלוש ואני זוכרת שעזרתי לו תקופה ארוכה עם הבגדים - להוריד להרים, והוא נעזר בישבנון תקופה. אני לא זוכרת בדיוק, אבל ממש לא בטוחה שהילד שנגמל בגיל שנתיים היה תלוי בעזרה שלי תקופה ארוכה יותר.

(אני כן בטוחה שהגמילה המאוחרת נמשכה הרבה יותר זמן והוא פספס הרבה יותר פעמים. בעיקר קקי.)

מה את רוצה לדעת?

גמלתי בת שנה ו7

וגומלת בימים אלה בת 8 חודשים

בעיני בכל גיל זה נכון (גם ילד בן שלוש, כשתשימי לב שהוא רוקד את תשלחי אותו לשירותים).

אז לוקחים לשירותים/כיור מידי פעם, מחזיקים בתנוחת פשפוש ובחלקם מהפעמים הם משחררים פיפי/קקי. ככל שהזמן עובר את לומדת יותר טוב מתי התינוק צריך, וככל שהקשב שלך משתפר גם האיתותים של התינוק הופכים לבולטים יותר.

(ולהיפך, עם הכניסה למסגרת האיתותים יורדים בבת אחת😏. מניסיון אצל הקודמים. הקטנה הנוכחית איתי כל הזמן ב"ה).

כמובן יכולת האיפוק של התינוק משתפרת והוא לומד להמתין שתקחי אותו לשירותים.

מתמודדת עם זה? הרי זה גיל שעדיין לא מבינים בכלל

והיא יושבת יציב בכלל?

עושה בסיר?

הכירו את כפות הרגליים

הם עוד לא מכירים את כל אברי הפנים

שליטה בסוגרים זה תחושה מאד פנימית

השליטה בסוגרים היא מולדת, ממש כפי שהם שולטים בשרירי הפה ומסוגלים לינוק מגיל לידה.

יש להן גם איתותים מגיל לידה, אם תהיי קשובה אליהם כפי שאת קשובה לאיתותי רעב או עייפות - תוכלי לזהות די בקלות מתי הם צריכים.

נכון שהשליטה יכולה ללכת לאיבוד עם הזמן, ממש כפי שאם תאכילי ילד בזונדה במשך תקופה - הוא יצטרך ללמוד מחדש איך ללעוס ולבלוע.

את אומרת שהורדת לה את הטיטול, זה אומר שאין כבר פספוסים?

אנחנו עדיין בגמילה...

משבת היא עם תחתונים.

פספסה קקי פעם אחת בלבד, ביום שני, ופיפי מפספסת פעמיים-שלוש ביום.

בחלק מהלילות קמה יבשה ובחלקם פספסה.

היה לי סיר גבוה מידי, היא ישבה עליו גם רגליים מתנדנדות

החלפתי לסיר יוותר נמוך והוא גם לא משהו.

אבל היא יושבת יציבה על מקטין אסלה (כשאני לא מחזיקה אותה באויר)

מאיפה את מוצאת כאלו תחתונים פיציות??

חח

הטובים יותר זה תחתונים שמצאתי בעליאקספרס, עם שכבת ספיגה דקה. זה נח גם בהיבט של הגמילה (לא אטום למים אבל סופג חלק מהפספוס) וגם כי בכל זאת היא כל היום על הרצפה וכרגע לא מלבישה לה מכנסיים מעל.

הם גם יפים, מניחה שמי שרואה אותה חושב שזה תחתונים מעל טיטול🙂

ף

בשבועיים האחרונים ככה היא יושבת יפה על מקטין אסלה, גם על סיר אבל פחות.

ועד אז, וגם עכשיו בחלק מהפעמים, היא מתפשפשת באויר מעל כיור/אסלה/שיח בגינה.

נותנת לשבת בסיר/שירותים אבל מחזירה את החיתול. כל פעם שהיא מבקשת הולכת לשירותים. בהתחלה סתם נהנתה מהקטע ולא עשתה כלום ולאט לאט התחילה לעשות. אבל הרבה פעמים גם לא אומרת/לא מספיקה אז החיתול סופג ומשתדלת להחליף מיד.

אם אראה שהיא מבקשת באופן כקבי כל פעם שיש לה או שכמה ימים החיתול יבש אעבור לתחתונים. בינתיים אין לי כח לפספוסים

ואחרי אוכל- כאילו לשטוף את הפה... לא יותר מידי שלא ישבע מהמים.

חשוב להקפיד על מים רתוחים שהתקררו

מתחילת הטעימות כמובן לא לפני

ולתמ''ל חובה רתוחים

לי זכור עד גיל שנה רק מים רתוחים

(מודה שלא תמיד עמדתי בזה והבאתי לפעמים מים מינרליים)