פורום הריון ולידה (עמוד 1667)

בשבת בבוקר בבית הכנסת. הזמנו את ההורים אלינו (צד אחד גר קרוב ברמת הליכה רגלית).

היה יום נישואים 40 של חמי וחמותי וכל המשפחה הגיע ושילבנו את שני האירועים

ככה היו גם המשפחה שלי שגרה סמוך אלינו (היה בשבת)

בבת השנייה עשינו קידוש בבית הכנסת קטן יותר. 

והשתמשנו בכסף של אירוע גדול לטובת כוילל אברכים שילמדו לזכותה הרגשנו אז שזה יותר מתאים.

עכשיו שוב עם בת ב"ה כנראה כן נעשה משהו גם למשפחה יותר ערב אחים ואחיות אצלינו בבית להודות על הניסים.

עוגות ושאר כיבודים עם כמה דברי תורה, וזהו.
הכיף הוא שלא חייבים לעשות את זה שבוע אחרי הלידה, כמו בברית... (אם כי יש לי חברה מהקהילה כאן שעשתה את הקידוש כמה ימים אחרי הלידה . ההורים שלה באו אליהם לשבת כדי לעזור להם, והם רצו לנצל את ההזדמנות...)

כשהייתי קצת יותר במצב. הכנו אוכל חלבי קליל (כמה פשטידות, מרק, לחם, סלטים) והזמנו אחים, הורים וסבא וסבתא. אכלו, דברנו על השם. די זהו. הודיה ל-ה'.

באו המשפחות קצת חברים
סעודה קלה של דגים
דברי תורה
וזהו

מוצ"ש חורף, אצל ההורים שלי. הזמנו רק משפחה (הורים אחים סבים סבתות דודים)
ארוחה חלבית קלילה

אפילו משהו קטן. זה חשוב

לק"י

מה בעצם אפשר לעשות מצד החשיבות?
כי נניח לחגוג להן ימי הולדת עם עוד אנשים כן יצא.
זה לא ברית שיש כללים לגבי מניין וסעודה.

משהו שיבטא הודיה לה' על הולדת הבת..

כי אחרת עלולים להיות כאילו "מוכרחים" לעשות מסיבת הודיה בנסיבות פחות משמחות... לפחות זה מה שאמרו להורים שלי, כשאחותי ניצלה מטביעה בבריכה בגיל 11. מסתבר שהיא היחידה מבין הבנות שלא עשו לה קידוש כשנולדה...
(אנחנו, אגב, עשינו לגדולה שלנו קידוש רק בגיל שנה... כשהיא נולדה גרנו רחוק מהקהילה שלנו, אז לא הרגשנו בנוח לעשות. ואז דחינו ודחינו, ובסוף החלטנו לחגוג את יום הולדתה הראשון בקידוש לקהילה...)

שבעודי רווקה מתבגרת, מץעמוק בתוך עולם הדייטים, הגיעה יום אחד שכנה חמודה (באמת חמודה!) עם הפתרון לבעיה!!
נכון שלא עשיתם לה קידוש כשהיא נולדה?
תעשו לה קידוש והיא תתחתן
רק מה- אנחנו משםחה של המווון בנות ומתוכם, היחידה שעשו לה קידוש זאת אני

ככה שלא נראה לי נכון לתלות דברים באם עשינו קידוש או לא
הרי לא כל מי שעשו לה קידוש קיבלה חיים תותים ולהפך....

לא שאני נגד קידוש או מסיבת הודיה להפך נראה לי בהחלט כדאי וראוי לעשות...

אבל לפחות אחותי זכתה במסיבה גדולה ומרגשת בגיל שהיא כבר מסוגלת לזכור אותה

הייתה ילדה חרדית  שהגיעה לגיל 17  והתחילה לרדת לגמרי מהיהדות,

אבא שלה ניגש לרב הסטייפלר (אבא של הרב קנייבסקי)ושאל מה לעשות

עם הבת,הרב שאל את האבא עשית לה.....קידוש כשנולדה, האבא אמר

שלא עשה, הרב הציע לו לעשות ועשה לה(בגיל 17) אחרי כמה ימים הילדה

התחרטה וחזרה לגמרי בתשובה שלמה,האבא חזר וסיפר לרב אז הרב אמר

לו היות שבקידוש כולם מברכים את הבת שתזכה לגדלה וכ... עכשיו שכולם

בבית הכנסת ברכו לכן זה עזר לה. הילדה היא כבר  אמא חרדית ויש לה

משפחה לתפארת.

במשפחה שלי מעולם לא עשו, דורי דורות. הכל טוב ב"ה. זה לא איזה משהו עם עיגון הלכתי.

מודים לקב"ה בדרכים שאינן קידוש לקהילה או מסיבה.

לא היתה משפחה, חוץ מסבא וסבתא

באולם בית כנסת, אני הכנתי את הרוב כי זה היה כבר חודש וחצי אחרי לידה.
בעיני הרבה אנשים אולי נחשב קליל אבל זה אותה רמה שעשינו לברית בערך רק פחות אנשים

וקידוש בבית כנסת בשבת אחרי הלידה, בלי המשפחה

פעם ערב נחמד עם חברים, אוכל, דבר תורה
פעם קידוש
פעם אירוע בערב עם כל המשפחה המורחבת
ועוד פעם קידוש.

האמת, מהקידושים הכי פחות נהניתי.

שמשהו לציון שמחת הולדת הבת הוא בעצם מתרחש בלעדייך?

לא באירועים באותו זמן. כך שזה ממש נח לי.
יש לי כן חברות בקהילה(קצת) שעושות קידוש עם נשים,ואז הן צריכות לארח את החברות ולהתייחס לנשים שבאות.
כך שכיף לי לחסוך לעצמי את זה

סתם שואלת. אני מבינה שזה המנהג שלכם, אבל לא בא לך לעשות משהו שגם את תהיי חלק ממנו?

אבל זה לא ארוע רציני. אחרי תפילת שחרית עושים קידוש עם קוגעל/עוגות/פיצוחים וכדו'.

(3 חודשים ככה אחרי לידה כשכבר היה לי קל)
הזמנו את הרב שלנו לדברי תורה
וקראנו לזה סעודת הודיה
פעמיים יצא
לצערי עם בת השלישית לא יצא,סתם עשינו ארוחה קטנה עם לחם(זה היה בסוכה) ואמרנו שזה סעודת הודיה

בהזדמנויות שונות סבא של בעלי עשה להן ברכה של זבד הבת... אצל כל אחת בהזדמנות שיצאה

תקבעו פעמיים בשבוע שמכבים הכל מוקדם ונפגשים פיזית למגע. מה שיתפתח- מעולה.
זה דווקא הזדמנות אם החשק לא מאוד חזק לגלות עולמות חדשים במגע, קצב חדש (במיוחד אצל האישה אבל לא רק) ודרכים אחרות לחוות עונג, שלפעמים כשהתשוקה חזקה רצים מהר ליעד ולא מתעכבים הרבה על הדרך

אפשר להפוך את זה למשחק- לשים טיימר שכל אחד נוגע בשני איך שהוא מבקש/איך שהשני מציע.
יש גם משחקים ייעודיים (יש גם כאלה יותר מותאמים לציבור הדתי. תחפשי ב"ואהבתם")

כל שינוי וחידוש מעורר את התשוקה.
אפילו לבוש או מוזיקה. מה שמתאים לכם לנסות

נתת לי נקודות חדשות

כבוגרת תקופות טהרה ארוכות (פשוט כי לא מסוגלת לשרוד נידה😑), הענין הזה העסיק אותי מאוד.
היה לי חשוב "לשמור" על תדירות שהיתה בערך הנורמה שלנו, הייתי מתבאסת להיווכח לרגעים שהי, זה וזה קצת ירד... הנקודה הזו לא כמו פעם... וכו'..
מין רצון לאכול את העוגה מכל צדדיה.

היום אני חושבת שיש "מחיר" לתקופות טהרה ארוכות. ויודעת מה? זה יכול להישאר ברמת "המחיר" ויכול להפוך ליתרונות הגדולים של התקופה הזו:
דווקא הרגיעה הזו מן המירוץ, בלי ההרגשה שחייבים להספיק (שמלווה כאמור בתשוקה אדירה, כיפית ומחברת). יכולה לגרום לדברים חשובים לא פחות - שרק המצב זה יכול להביא.

להכנס למיטה ביחד, הרבה חיבוקים, מגע אוהב, כפיות - ככה סתם בלי שיוביל לכלום. זה כיף!(במיוחד לאישה..) וכמעט לא מתאפשר בתקופות טהרה מאסביות.

לקחת את הזמן בדייט השבועי רק לדבר /לצאת, בלי לחץ לחזור הביתה להספיק.. - זה רווח! שאין לך פרילויגיה כשתקופת הטהורה תחומה לשבועיים.

בקיצור. כשעשיתי "סוואיטץ" בראש, התמונה והמציאות השתנו - והתפנתי לראות ולהרגיש דווקא את היתרונות של התקופה הזו ולנצל אותם.

זו התובנה האחרונה שלי בנושא😅. יכול להיות שלא מתאימה לכל זוג. יכול להיות שתלויה באיזשהיא תהליך הבשלה...

בכל אופן שיהיה בהצלחה. ותהנו ❤️

חידוש בצורת ההסתגלות שלנו על הזוגיות, על המושג תשוקה ועל מה מנהל אותנו בקשר. ה"צריך" או ה"רוצה", החוויה, העונג.
אז אפשר לבחון כמה דברים:
דבר ראשון זו תקופה מצויינת לעבוד על הקשר הרגשי בינכם. אצל אישה כשנוצרת חסימה רגשית הרבה פעמים גם תווצר ירידה בתשוקה ובחשק. וככל שתרבו לאהוב זה את זה רגשית הקשר התשוקתי יגדל. וזה תלוי באישה. אם יש פגיעה אפילו קטנה. מילה שלא היתה במקום. תשתפי אותו אל תשמרי בבטן וזה יצטבר. תסבירי לו איך זה גרם לך להרגיש בעומק. בדרך כלל מתחת לרגשות כמו כעס או עלבון נמצאים רגשות עמוקים יותר כמו הרגשה שלא רואים אותי. או שאני לא אהובה. ושיתוף במקום העמוק יביא להיווצרות קשר רגשי עמוק יותר, מתוך ידיעה שהוא יכול לספק לך ולהיות בשבילך גם בצרכים העמוקים ביותר שלך. ומשם מתוך הרגש העמוק הזה נוצרת תחושה של תשוקה לביחד.
דבר שני לשחרר את הצריך. יש הרבה אמירות של רבניות כמו, זוג נורמלי צריך להיות כך וכך פעמים יחד בשבוע. בעיניי זה פשוט מכבה את הקשר והתשוקה. כי אם צריך אז אני אקריב בשביל זה גם שלא מתחשק לי 100%. ושאני שם לא במאה אחוז שלי הסיכוי שאני ירצה לחזור על זה בקרוב רק מתרחק. ולכן זה מרחיק ולא מקרב. מה כן? אפשר לשים לב שיש תנודות בחשק. מאוד יתכן שיהיו שבועות או ימים שבהם תעופו אחד על השני ותרצו כל הזמן. ואז יגיע תחושה של רגיעה או שובע. ולא תרצו שבוע או עשרה ימים. זה נורמלי. זה תקין. כל עוד כאמור זה נובע מהקשבה פנימית ולא מחסימה רגשית.
הדבר השלישי זה לשנות קצת גישה בראש ולהבין שיחסי אישות בין בעל ואישתו הם לא רק יחסים מלאים תשוקה שנגמרים בביאה. יש עולם ומלואו מעבר לזה. עולם שלם של עונג שמגיע מתשומת לב רגשית וגופנית אחד לשניה. זה יכול להיות מסאז' אחד לשני, זה יכול להיות אמבטיות משותפות, זה יכול להיות לשכב במיטה מחובקים וללחוש אחד לשני את נקודות האור שרואים זה בזה. זה יכול להיות התענגות משותפת על אוכל מעורר תחושתית, כדוגמת שוקולד או קצפת. ומשחקים שובבים (כן מותר גם למרוח אחד על השני). זה יכול להיות מפגש של מעין טנטרת מגע, בו כל אחד מעניק לשני את המגע הנעים שהוא רוצה לקבל, ואז את המגע הנעים השני רוצה לקבל. זאת אומרת תכוונו אחד את השני איזה מגע נעים לכם ואל תתספקו במה שהשני נותן. זה יכול להיות מפגשים של מגע עם דברים תחושתיים, מוזיקה, עיניים עצומות. מפגשים שאחד מעניק והשני רק מתענג. בקיצור העולם פתוח למיליון תחושות עונג שונות. וכמובן כל אחד המפגשים האלה יכול להתפתח גם ליחסי ביאה. ארוכים יותר ומענגים בצורה שונה מאפקט התשוקה הלוהטת והרצון להגיע לעונג כמה שיותר מהר. העיקר הוא להבין שמושג יחסי אישות לא נגמר ומתחיל רק בחדירה. אלא עוסק בכל מרחב העונג המיני והתחושתי בינכם. וכמובן כשמשתפים אברים ורגשות נוספים ביחסי האישיות, יחסי האישות עולים קומה ומשתפים עוד מרחבים בנשמה שלנו ובמושג האחדות שלנו. גם את הלב, את הרוח, ואת הנשמה. חוץ מהעונג הפיזי של אברי המין.

ממש פתחתן לי את הראש לנקודות חשובות.
תודה.
אשמח כמובן לעוד 💓

גם בבי"ח עצמו בין רופא לרופא.
זה ממש לא מדוייק..

בקופה אמרו לי 3500
בביהח 3300
נולד 3600

איזה שבוע את?

שמניסיון ההערכות הקליניות מדייקות הרבה יותר!!! בפעמיים האחרונות ההערכה הקלינית הייתה ממש מדויקת ובא"ס לא

לי בקלינית כמה רופאים אמרו 3300
בא"ס 3750
נולדה 3800

ואצלי גם היו פערים
4600 נולד 3900
4200 נולד 3800
3700 נולד 4250

בערך כבר לא זוכרת מדוייק אץ המספרים

מצחיק
כל םעם שיש שרשור כזה על פערים בהערכת משקל מתפעלים מהמשקלים שלנו

זה לגמרי גנטי אצלנו
אמא שלי ילדה את כולנו גדולים
וכולנו יולדות גדולים
ככה זה
אנשים גדולים אנחנו

הבנות יוצאות סביר
נולדו לך בנים?

אמרו רק הערכה במילים

אין משמעות אם זה לא לפני לידה, קצב הגדילה משתנה

מה המשמעות של הערכת המשקל כרגע?
חושבים לזרז אותך עכשיו?

בהריון השני היה פער של חצי קילו.
שלחו אותי לזירוז, אחרי שראו שאין גדילה.
ואז בבית חולים היה חצי קילו יותר.
בפועל הוא נולד שבועיים אחר כך, פחות ממה שאמרו בבית חולים.

גם בהריון האחרון היה פער, לא זוכרת בדיוק.

דווקא בהריון הראשון היה די קרוב.

זה באמת אוף!
והתפילה הכי לגיטימית 🤗
מתפללת עבורכם!

עבדתי רק 12 יום החודש!!!!!!!!!!!
שיהיו בריאים… לא פשוט

ולפעמים סתם חולים וחולים וחולים

רפואה שלמה!

כמה מחלות בשבוע אחד?? 

לא יכולה יותר

בדרך כלל בלי ווזלין, אם זה הרבה פעמים לאורך כמה ימים אז כן

אבל לקטנים משתמשת באותו אחד, זה מה שהתלבטתי

מעבירה ככה חופשי ביני ובעלי לקטן..

ובלי וזלין, לא ראיתי שיש צורך..

2 לטוסיק לכל ילד
ואחד לפה לכל אחד..

חשבתי לעצמי שזה הגיוני 2 מדחומים לכל ילד, אחד לכל טוסיק
😆

חשבתי שזה לתקופה בה היינו צריכים למלא הצהרת בריאות🙄

כמו כיסוי סטרילי

עראק
ומודדת עם לנולין, וזלין לא בריא

אני עוד שניה נכנסת ל40 לא מןצאת את עצמי כבר ועדיין לא ממהרת ללדת חחח

בטוח יבואו חכמות ממני וידעו לתת עצות- כל מה שקראתי באינטרנט זה שקיום יחסים (לא יודעת איך אפשר בשלב כזה בכלל) יכול לזרז בהחלט

לא ממהרת רק קשה לי כבר ורוצה את הבייבי שלי

לי כל תשיעי בערך משבוע 37 קיום יחסים היה גורם לצירים סדירים ומטורפים למשך שעתיים בערך ואח"כ נרגע כלא היה, הייתי כבר עם מחיקה ופתיחה, הגעתי פעמיים למיון ותמיד זה הפסיק, ילדתי בסוף ב42+3

בסוף הצירים בלידה היו הרבה יותר סבירים ופחות כואבים...

זה סהכ מה שקראתי באינטרנט אני לא בעלת ניסיון בנושא

ואפילו קלה ומהירה מאוד.
נראה לי פשוט שהמסקנה היא שאם הגוף לא מוכן ללידה זה לא יעזור. ואם הוא כן אם תנאים ללידה. זה יעזור ויזרז

חשוב שהאישה תגיע לשיא....

 

ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת כרגע.

ככה קרה לי לפחות

אני נהנית משום מה חח

אני כבדה וכואב לי!
מידי הרבה זמן שאני ככה

אבל לפוצקית הייתה בעיה כנראה כי הצירים התחילו ב-39+2

אולי זו הדרך לזרז, @, לקחת את הזמן

שיבוא מתי שבא לו לפגוש אותנו רק שיבוא בריא 🙏

נכון שבא לנו ללדת כבר

אבל-

תינוק שנולד יותר מאוחר נולד יותר גדול וההנקה יותר קלה 

כל יום שהוא בפנים זה לטובתו

אז עוד קצת...בסוף הוא יצא

שלא יהיה גדול מידי
כבר קשה לי לסחוב אותו...

חייבת להגיד לך, אני בנאדם עם מלא אנרגיות ושמחה ואוהבת את העבודה שלי מאוד!
אני גם שבוע 34, וכבר חודש כל מה שבא לי זה רק לגמוררר וללכת הביתה לנוח.
אין לי סבלנות, אני ממש מרגישה בהשרדות וזה לא מתאים לי.
זה לגיטמי, זה נורמלי. יש משהו אחר שמעסיק אותך גופנית ונפשית ולכן כל דבר קטן נהיה קשה וכבד.
השיטה שלי היא פשוט להגיד לעצמי המון פעמים..
כל הכבוד. את אלופה.
כל הכבוד שקמת, התלבשת, התאפרת, יצאת, שהגבת לאנשים יפה. איזה מדהימה את.
עם אפס נקיפות מצפון...
את עובדת עכשיו בליצור חיים...
זה העבודה הכי מטורפת בעולם😍
ולכן כל דבר קטן מעבר ללסחוב את הקטנציק ולתת לו לגדול, זה בונוס מטורף.
הכי חשוב...
לא להשוות את עצמך לאנשים אחרים.
מישהי בעבודה אמרה לי... יואו איזה דור חלש, אני בהריון הראשון שלי הייתי מלאה בכוחות...
לפעמים החוסר טקט של האנשים סביבך🙈

ההשוואות האלה יכולות להיות מתישות. יש אצלנו מישהי בהריון שהיא מתפקדת כרגיל ואני כל הזמן חושבת לעצמי שמהצד יכולים לחשוב כמה חזקה היא וכמה מסורה היא וכמה אני פחות.. מנגד יצאה בדיוק מישהי לחופשת לידה שהיא הייתה מותשת כמוני.. אבל משום מה זה היה נראה לי טבעי כי היא הייתה שלמה עם המצב..
מאמצת את החיזוקים לעצמי, כבר עכשיו מתחילה עם זה.
ואם רק הייתי יודעת שמבינים כלפי חוץ כמה קשה זה.. כל הקושי לסחוב.. הכאבים.. הצרבות מכל דבר קטן.. כל הגוף מתאמץ למשהו אחד ואני בכלל מתאמצת לדברים אחרים שלא תמיד מצליח לי.. וכאילו הסביבה לא נותנת תחושה שזה בסדר..

פשוט לא זוכרות.

חמותי(שהיא אישה נהדרת ממש שאני אוהבת באמת ב''ה)
כל פעם שהילד שלי בוכה אומרת לי שהילדים שלה לא בכו והיא לא זוכרת שהם בכו בכלל. ובאותה נשימה אומרת שבעלי כתינוק היה ממש בכיין. חחח

זה לא מרוע.. זה המח מחק לה את הדברים הרעים..

אומרת שאכלנו בריא...אני זוכרת כמה שטויות היו לנו בארון 

ואיזה בית מבולגן היה 

ושכן, היינו חולים לפעמים (היא אומרת שמרוב ששמרה עלינו לא היינו חולים)

הן באשכרה לא זוכרות כלוםםם

זוכרת שהיו בוכים אבל רק בידיעה ולא זיכרון בחוויה

ממש חוצפה שהסביבה גורמת לכן להרגיש לא בסדר.
שבוע 34 זה היריון מתקדם, טבעי לגמרי שאתן תשושות, עייפות, חסרות סבלנות כלפי הסביבה ורוצות לברוח הביתה לפינה שלכן ולמנוחה שאתן זקוקןת.

דפדפן הערות לא במקום של אנשים, כל אישה וההיריון שלה ובקושי שהיא חווה איך יש פה בכלל מקום להשוואה? זה מעצבן אותי לשמוע.
תחיו עם עצמכן בשלןם, תדאגו לעובר שבבטן ולחיים שאתן מיוצרות זה הדבר הכי קסום שיש ובמקום 1 .
ושכל השאר שלא נאה להם- שיתקדמו.

💗

אם רק כולם היו מבינים ככה..

זו הפעם הראשונה שמסתכלים לראות שכל האברים קיימים ותקינים.
אם ח"ו העובר לא התפתח או התפתח בצורה מעוותת ץץתגרום לו לסבול או לא לחיות, עדיף לדעת את הז כמה שיותר מוקדם.
ץיש גם דברים שאפשר לטפל בהם תוך כדי הריון ממה ששמעתי , אז גם מצדיק בדיקה כמה שיותר מוקדם

את הבדיקות סקר למשל, אני לא עושה, כי באמת הן לא משמעותיות מבחינתי בתוצאה שלהן להמשך ההריון.

זה יציאות של תינוק יונק

ששאלתי פה לפני 3 חודשים 

אז כן, ממה שכולם ענו לי - זה היציאות שיש כשהתינוק יונק הנקה מליאה. 

אני לא יודעת..
אבל אם תרצי מתישהו לפרוק , אנחנו תמיד כאן!

לא קטן לחכות שזה פשוט יעבור.

רפואה שלמה

קצת דכדוך יכול לעבור
אפשר ללכת לרופא משפחה כדי להתחיל טיפול. ממה ששמעתי נותנים תרופות וזה ממש עוזר

אבל דבר ראשון כדאי לך לקבוע שיחה כזאת
או לצלצל לארגון ניצה כדי לבדוק מה שלומך באמת.



השם ישלח לך ישועה!

כדאי לך לפנות לארגון ניצה ולבדוק אם מה שיש לך הוא דיכאון אחרי לידה
בדרך כלל דיכאון לא עובר לבד, הוא עובר עם טיפול תרופתי ועם שיחות
אפשר לקבל טיפול תרופתי מרופא משפחה, אבל כדאי מאד לפנות לפסיכיאטר שיחליט האם את צריכה טיפול תרופתי ואיזו תרופה בדיוק

אני הייתי שם ועדיין שם, בתוך הדיכאון
מאז שאני מטופלת תרופתית אני מרגישה הרבה יותר טוב
מצליחה לקום בבוקר עם חיוך
לא כדאי להישאר לבד בסבל של הדיכאון- תפני, תספרי, תשתפי.. תתקשרי עכשיו לארגון ניצה או תכתבי להם באתר שאת מרגישה בדיכאון והם כבר יפנו אלייך יוכלו לעזור לך
רשת תמיכה לאם ולמשפחה - ניצה


בהצלחה!

נראה לי יכול להתאים למה שאת מחפשת

ממש חמודות וילדים מאוד אוהבים אותן..
אולי קוראים לזה ספונת? לא זוכרת.. אחפש לך קישור..

ספונת נפתחת דגם ספארק 40140956


הקישור הראשון שמצאתי, לא פרסומת

לא היה ממש איפה לשבת.. ולשכב לא כ"כ נוח גם..

וגם הפינה המיועדת עם נטיה לעובש ברצפה ובקירות אז צריכה משהו עם פלסטיק מלמטה או משהו.. שלא יהיה בד על הרצפה הרבה זמן..

תודה!!❤

תענוווג הילדים עפים עליו גם ישיבה גם שכיבה ומשחקים עליו מלא קופצים עליו משתוללים ממש כיפי
קנינו מבננה גרין קוראים לדגם שוגי ענק

זה מאוד כיף רק מתכון להשתוללות 🙂
וגם אם יש לכם שם בעיה של עובש אז פחות מתאים..

מתכוונת לזה:

POÄNG כורסא לילדים, פורניר ליבנה/Knisa בז' בהיר - IKEA

אני ממש פינטזתי על כורסאות כאלה לילדים ואיכשהו לא יצא, ועכשיו נראה לי שהם כבר גדולים לזה מדי...

מישהי התנסתה?
מפחדת שיעיפו אחד את השני על הקיר..

יכול להיות שתשקיעי וסתם בסוף לא ישבו

שישבו בספה...

אולי שטיח

אפשר כיסאות קטנים מכשול סטוק

בעיני לא כדאי להשקיע הרבה, אפשר גם לצרף שולחן קטן ליצירה.

גם כדאי כיסאות שיושבים אחד על השני שיהיה נוח לשטיפה

לא עולה מעט אבל שווה כל שקל

את יכולה לנסות להכין לבד, כדי לבדוק אם זה באמת מתאים - למלא ציפה של שמיכה במלא שמיכות עבות ורכות ולקשור בקצה. (אנחנו עשינו משהו כזה - לא מילאנו במספיק שמיכות אז לא יצא ממש מוצלח, אבל עדיין חביב והילדים יושבים עליו לפעמים).

כי לא באלי לקנות במלא כסף בלי לדעת אם שימושי.. ובכלל מחפשת משהו סביב ה100 אז פוף חדש זה בעיה..

ותודה לכולכן מהממות!!!

https://www.next.co.il/he/style/st809557/234341#234341

לחורף בירושלים, לפחות, צריך 2.5 טוג.
אני אישית מעדיפה בלי שרוולים, כי אם אני מלבישה לו בגד עבה וחם, להלביש מעל עוד שרוול זה קשה, במיוחד שהוא מתעצבן כשמלבישים לו את השרוולים.

שק שינה לתינוק מבית Mosebears עם רוכסן דו-כיווני, שק שינה מכותנה 2.5 TOG יוניסקס (חיה לבנה, 18-24 חודשים) https://www.amazon.com/dp/B08RDB41J3/ref=cm_sw_r_awdo_navT_g_NT4MYE08DPEM6YKMWYAS

תעשי חדשה, בשורות טובות 🙏

וגם מוזר לי שיש כל כך הרבה יציאות עם כל כך מעט מוצקים... זה כאילו שיבש לו גם את העיכול של החלב?

אבל לגבי האיכות... גם אצלינו היה ככה ואמרו לי שזה ממש הגיוני.
כמובן תעקבי ותראי שאין משהו חריג..

מרגש לחשוב שהוא כבר מתחיל טעימות😋

אחרי זה להסביר לו שהלילה מפסיקים לאכול. אפשר לקבל מים.
יהיו כמה לילות קשים, אבל ילמד..
אני בדיוק מתחילה תהליך עם בת השנה וחודשיים שלי.. של הפסקת הנקה. אז התחלנו בלרווח את הארוחות בלילה ולוודא שבמשך היום אוכלת טוב.
בקרוב נפסיק לגמרי את ההנקות בלילה. ונלמד דרכים אחרות להרדם..
בהצלחה לנו❤️

בלילה לאכול. ברגע שהעברנו אותו חדר פתאום התחיל לישון לילה שלם. זה היה פלא

ואז כשזה מצליח והוא הולך לישון שבע, להגדיר שעה שעד אליה הוא לא יונק, ולאט לאט לרווח.
(כשהוא קם, לגשת אליו, ללטף, להרגיע, להציע מים, לא לתת לו לבכות לבד..) בד"כ תוך כמה לילות הם מפסיקים לקום.
אבל לענ"ד אם זה לא עובר והוא ממשיך לקום למרות שניסיתם שוב ושוב אז כנראה שהוא כן זקוק לזה עדיין, אז לנסות כן לדחות את ההנקה אבל קצת פחות.
בהצלחה!!

תתחילו מלהעמיס יותר אוכל בשעות היום,
רק אחרי שיאכל ריכוז מספק של קלוריות בארוחות היום, יהיה אפשר להפחית מהלילה, וייתכן שזה יקרה מעצמו כאשר יאכל טוב יותר ביום.

רק שהורדתי את המטרנות של הלילה, הוא התחיל לאכול ביום. יש ילדים שהבקבוקים בלילה גורמים להם לחוסר תאבון לאורך היום

אני מדברת על בקבוקים

ואנחנו עובדים על זה שיאכל יותר ביום, לא ממש עובד

מבינה בשכל שצריך לתת בלילה מים, אבל קשה לי רגשית שילד בוכה מרעב לא לתת לו...

מה זה אומר לרווח ארוחות בלילה? איך?

הוא אוכל בלילה ואז ביום אוכל פחות
אם תגמלי אותו מאכילת לילה, הוא יאכל יותר ביום.
בלילה הראשון הוא יהיה רעב, אבל ביום למחרת הוא בהכרח יאכל כבר יותר, ואז בלילה הבא כבר יהיה רעב פחות.
זה גיל שכבר לא צריך את הבקבוקים, והם מפריעים לו לתזונה תקינה.

אצלי זה לא עזר לקימות בלילה, הוא קם לשתות בכמות דומה לקימה לאוכל