פורום הריון ולידה (עמוד 1668)

אי אפשר לדעת, לא סימן מובהק או וודאי

הלידה קרובה 🤗

מאבדת את הסבלנות ב30 שניות
נראה לי תופעה של תשיעיי

מצד שני כרית הריון יכולה לשמש ולעזור גם ההנקה אז אולי כן משתלם לקנות

התחילו לי כאבי גב מאד מוקדם

לא אותו דבר!!!
יש לי את של קואליטה. נוחה ממש!!

לקראת הסוף עכשיו ישלי ממש כאבים מתחת לצלעות וזה עוזר בתנוחות מסוימות.
אני אוהבת לישון על הבטן אז זה גם מאפשר כשצריכה

מאז שהמליצו לי פה על כרית בין הרגליים וכרית מתחת לבטן - אני מצליחה לישון הרבה יותר טוב!

יש לי כרית הנקה, ניסיתי אותה וממש לא התחברתי. זה סתם מסורבל ולא נוח, שלא לדבר על להתהפך איתה (ובהנחה שמתהפכים כל כמה דקות...).

יש לי כרית היריון וממש לא הסתדרתי איתה...
אני שמה אחת בין הרגליים מהברכיים עד הקרסוליים, ואחת לידי ככה שהיד העליונה (כששוכבים על הצד...) מונחת עליה.

הכרית איתי בערך מחודש 5 ו.. וואו זה ממש ממש שיפר לי את השינה, את הכאבי גב הכל.
אם להגיד שזה הוצאה הכרחית? אני לא יודעת לענות על זה
מבחינתי זה שיפר לי את איכות החיים והשינה

האמת שב2 ההריונות הקודמים השתמשתי ב2 כריות אחת ברגליים אחת מתחת לבטן

אבל הפעם כאבי הגב הגיעו מוקדם מאד. לכן רציתי משהו קצת יןתר מזה.

תודה❤

שאם בכ"ז את הולכת על כרית הריון, כדאי לבחור בכרית כמה שיותר קלילה.

לי יש אחת די ענקית של מילגה וזה לא פרקטי בכלל לזוז איתה או להתכרבל בה, היא מגושמת מאד.

כדאי משהו קטן וצר יחסית שתוכלי באמת להעזר בו.

ומילאתי אותה הכריות ושמיכות.וזה משמעותית יותר נוח מסתם הרבה כריות...

נכנעתי🤭
מקווה שיהיה שווה ולא אתחרט על זה כי זה ממממששש יקר בעיני בשביל כרית.
ואם לא, אמצא מישהי להעביר לה שתהנה

מוזר :-/
מצד שני אולי יש מדי שמחפשים דווקא בגיל הזה, לא יודעת...

עם הבן הגדול שלי מעולם הרופא ילדים לא חשב לבדוק אותו שם כשבאתי כי הילד לא רגוע בלילות.

אבל 2-3 דקות

הרבה פעמים בדקה להם את האשכים ואני סומכת עליה בעיניים עצומות.

שלא נדע יש משהו שנקרא תסביב או תסביך אשך. אולי ניסה לבדוק את זה.
זה מתאפיין בכאבים קשים באיזור האשכים.

זה לא אמור לקחת יותר מכמה דקות בודדות
אולי בגלל שלא הכרת את התהליך זה היה נראה לך מוגזם וארוך?

וזה קצת נפוח, ויכולות להיות בעיות נוספות, מוזר שהוא לא הסביר לך למה הוא בודק, אבל לצערי חוסר התקשורת והשקיפות מאפיין רופאים רבים. אם את רוצה להיות רגועה תתקדרי למרפאה מחר ותבקשי הסבר מאת הרופא לבדיקה הזו. את יכולה גם לבקש ממנהלת המרפאה שתדבר עם הרופא ותברר

אלא אפכן היא עושה עוד בדיקה, למען הסר ספק

אין לה מה להפגע, תסבירי AS IS

לפחות ביום יומיים שאחרי הבדיקה

ואחר כך הוא יצא חיובי וחלק מהמשפחה נכנסה לבידוד..
לא כדאי שיקרה לכם דבר כזה לפני לידה😐

לא הייתי לוקחת סיכון בשום מצב אבל זוהי דעתי.

היא עשתה בדיקה פעמיים ויצאה שלילית.
ברור שתמיד באיזשהו שלב היא יכולה להיות חיובית, כמו אצל הרבה אחרים
כך שאני לא רואה בעיה. להפגש אבל להקפיד על מסיכה וריחוק

כאילו אם ממי שיצא שלילי נחשוש אז מה יהיה עלינו??

בגלל החיובי גבולי הזה..
אני הייתי מחכה לעוד בדיקה שלילית (גם בתור החמות)

כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איזו תקופה מטורפת שצריך לחשוב אלף פעמים אם להפגש עם חמותי או לא
שה׳ יעזור לנו ונהיה מאחורי זה

אלופה את!!!
לא שווה לקחת סיכון

אבל אם ממש מכניס לסטרס למה לא בחוץ בירושלים בבוקר עם מסכות? נראלי פשר למצוא יום סביר.. תלוי עוד כמה זמן יש..

ולשים להם אוכל טעים וחם מאחורי הדלת
כל זאת בהנחה שלא אלד עד אז ושיהיה לי כוח חח

את נשמעת כלה מקסימה והיא חמות מקסימה...

יש לי חמות מדהימה באמת
זכיתי

@חלונות

@האור שבלב
נראה לי מתישהו היא כתבה שהיא אותה אחת🙂

@איימי לא היית פה מלא זמן! מה שלומך? חושבת עלייך ומתפללת עלייך כל הזמן!💕

גם אני חושבת עלייך...מקווה שאת בטוב

אז אולי תייגת מישהי אחרת

אבל גם לא ראיתי את הניק @קופצת הרבה...
אז נראה שהיא כן קצת עזבה אותנו..🤷‍♀️

את זה! מצחיק כמה זה משמעותי אפילו שהכל פה וירטואלי...

אני לא בהסוואה, פשוט הרגשתי שהפורום "תופס' אותי מידי.
כשאני נרשמת לערוץ, אני בכוונה כותבת את הסיסמא בעצימות עיניים - ככה כשאני מרגישה שזה כבר שואב אותי מדי - אני לוחצת על "התנתק" - וזהו, זה אל-חזור. אין לי איך להתחבר עוד פעם...

עכשיו התחשק לי לחזור (מה שגם שנמצאת בתחיל הריון - אז מגיע לי. לא?😅)
וזהו, אוהבת אתכן ולא הפסקתי לקרוא אף פעם...

חחח את ממש יצירתית!!

תודה לכולן על הברכות והאיחולים❤️

בבריאות ובקלות!

רבנות או דיינות.
בכל מקרה אם מגישים עד סוף פברואר מקבלים דרגה רטרו מתחילת שנה.

שה' יעזור...

מנסה כל פעם מחדש

וגם מתחילה לאזן תזונה למה בהריון ואחרי לידה אני חוגגתתתת

הוא אמר שכל עוד אין סיבה רפואית, אז אפשר בלי בעיה לחזור לפעילות מלאה אחרי 6 שבועות.
אפשר פעילות קלילה יותר (הליכה..) גם קצת לפני.

אני חשבתי שבמשכב לידה (6 שבועות) צריך כמה שיותר לנוח
להפתעתי הרופא אמר לי שבוע אחרי לידה ש'בטח שאת יכולה לעשות הליכות; כדאי'.
הגיוני?

לי הרופא אמר שאחרי 6 שבועות אפשר לחזור לפעילות מלאה ואינטנסיבית. ולפני אפשר לעשות דברים יותר בנחת כמו הליכה..

בכל מקרה חח
אז מעודד לשמוע שכשמרגישות טוב כבר אפשר לצאת להליכות

בכל מקרה כל כך קצת זמן אחרי הלידה הגוף מאותת בבירור כשזה לא מתאים. וברור ששבוע אחרי לידה מהר מאד זה יהיה לא מתאים, אולי הליכה קלילה ממש כמה דקות.

אני בכל מקרה חוזרת לספורט רק אחרי בדיקה. רופא ופיזיו רצפת אגן...

זה לשים לב לגוף.

אני שבוע אחרי לידה, עדיין מפורקת לחלוטין. הייתה פעם שהיה נראה לי שאני בסדר, הלכתי עם הילדים לפארק, חזרתי ופשוט לא יכולתי לקום מהמיטה.
אז חשוב מאוד להיות זהירות עם הגוף שלנו אחרי לידה ולתת לו את המנוחה שהוא צריך

ספורט ואני לא חברים

לפני זה הליכות רגועות בהתאם ליכולת.
דיאטה - גם באופן רגיל מתקשה להקפיד… בהנקה משתדלת לא למנוע מעצמי אבל גם לא להגזים

אחרת אעלה עוד יותר בהנקה.
מה שעושה בד"כ זה בתי שתיה מתוקה ומתוקים כמו שוקולדים, עוגות מאפים.
כן פירות, פירות יבשים בלי תוספת סוכר, כן בשבת אוכלת קינוח בבוקר עם הקפה.
משתדלת לאכול אוכל בריא ומזין, פחות כמויות. יותר ירקות, פחות פחמימות- אבל חשוב לא לוותר על פחמימות בשביל ההנקה...
ספורט- בערך חודשיים אחרי, כמובן אחרי בדיקה, אבל זה כי אני שונאת ללכת...

סבב אחד 4 חודשים אחרי לידה אבל כנראה שלא היתי בשלה כי זה די צלע...
ואז התיאשתי מזה וחזרתי לזה שוב בהצלחה שנה ו3 חודשים אחרי הלידה וב"ה רואה הפעם תוצאות!
אני כבר 4 חודשים מתמידה וזה ממש הולך.

אין מקום בפילאטיס... ואני לא בכושר בשקל... לצערי לא מצליחה לעשות ספורט. שייך בכלל?

אני לא מקצועית אבל לפני שהייתי הולכת לאירובי קשוח וקפיצות וטלטלות הייתי דןאגת קודם בבית, או לפחות במקביל, לעשות תרגילים של חיזוק שרירי ליבה...רצפת אגן. פילאטיס. כאלה

אבל גם התעמלתי עד חודש שמיני, אז לא התחלתי עכשיו מ-0. אם את חוששת, שווה להתייעץ עם המאמנת ובכל מקרה להגיד לה שאת אחרי לידה או שאין לך עבר קרוב של ספורט. בד"כ הן יודעת להתאים את התרגילים.. מה גם שתמיד אפשר לעשות לעצמך הקלות.

ובלי קשר, כמו שכתבה רקלתשוהנ, ממש ממליצה לך לחפש פילאטיס (אפילו לעשות בבית מול היוטיוב) חשוב מאוד לחזק את שרירי רצפת האגן אחרי לידה

אני אישית עושה את זה במקביל..

זעזועים לרצפת האגן, ולחזה הכבד, לדעתי לא מומלץ עד חצי שנה כזה

לפני הלידה הראשונה עשינו רק הזמנה, שהגיעה אחרי הלידה.
נכון, זה באמת מלחיץ להתכונן לפני, אבל אולי יש בזה גם פן של אמונה - שאנחנו מאמינים שהכול יעבור בשלום ונחזור בידיים מלאות...
וכיוון שב"ה בימינו רוב הסיכויים שאכן תחזרי עם תינוק הביתה, ולעומת זאת - יש הרבה סיכויים שתהיי חלשה ומותשת מכדי לארגן דברים - אני באמת חושבת שכדאי שתארגני באופן בסיסי בגדים ועגלה...
בשעה טובה!

אני מתלבטת עד כמה זה נכון..לקנות לא חושבת שיש משהו דחוף אבל נגיד לכבס את האמבטיה של העגלה, חהעביר את השידת החתלה חדר, להביא מתחברת מאחותי...מצד אחד זה ממש לארגן ומצד שני אחר כך זה יהיה כל כך מסובך

גם עד עכשיו שלא הייתי חוזרת הביתה ישר

כי אין מי שיכבס וישים במגירות כמו שאני אוהבת
לדעתי למה לא לארגן?

אני חושבת שדווקא הארגון זה אמונה שהכל יהיה בסדר, ובסוף שם דבר לא תלוי בנו..צריך לשחרר.
אני ממליצה בחום לארגן ולקנות לפני, גם ככה התקופה של אחרי לידה היא לא קלה ואין זמן לכלום, אז כדאי לך לחסוך את הזמן הזה..תמיד אפשר לעשות השלמות אח''כ אבל שהבסיסי לפחות יהיה.

דבר ראשון זה מרגיע אותי. פעם אחת לא היה לי בגד להוציא את התינוק ומי שהיה אמור להביא לי אותו התעכב בזמן ששוחררו אותי. ופשוט ההרגשה היתה נוראית. לכן אני מארגנת הכל. כביסות, תיק לידה, בגד ליציאה, וגם אוכל במקפיא שאני אוהבת.
אם אני מרגישה שעולה לי פחד אני מקשיבה לו ואחר כך הופכת אותו לתפילה. ככה התפילה עוזרת לי להרגע לסמוך על ה'. וגם להכנס להתרגשות חיובית סביב הלידה.
הרבה פחד גורם להרבה כיווץ וכאב. הרגשה של עונג ושמחה משחררת אינדרופינים מפחיתי כא,ב שגורמים לתחושות של אהבה וחיבור לגוף וללידה. לפתיחות ולפתיחה...

זה עשה לי כזה שקט נפשי שהכל היה מאורגן ומסודר...

זה מרגיע אותי שהכל מוכן ומסודר.
לא רואה איך אני מתעסקת עם זה אחרי לידה.

זה לחלוטין דרך האמונה והיהדות, אנו מאמינים בבורא עולם שהכל ילך כשורה ואין סיבה להכניס מחשבות שליליות לראש

אמנם אני לפני לידה ראשונה, אבל מניסיון של אחיות שלי - תמיד הייתי זו שרצה לסדר, לכבס, להביא בגד ליציאה, לקנות מה שחסר, ועוד ועוד. 

זה לא ממש פרקטי ומאד מעיק ומקשה על היולדת.

לסמוך על בורא עולם ולנצל את הזמן להתארגנות, גם מעלה את מצב הרוח ומכניס עוד טיפה לכושר (טוב זה אולי ללידה ראשונה, אני מניחה שעם ילדים יש מספיק כושר ;) ).

בהצלחה ובשעה טובה!

אני גם באמונה שלא קונים לפני וכו׳ אז באמת דבירם כמו העגלה, החדר עצמו (שידה מיטה וכו׳) קניתי אבל לא הכנסתי לבית
מה שכן קניתי זה הבגדים הראשונים בלבד לימים הראשונים וכן כיבסתי אותם, כולל סדין לעריסה וסדין לעגלה.
זה נתן לי יותר שקט נפשי לדעת שזה מאורגן מאשר שלא..
אבל לא קניתי עכשיו מלתחלה שלמה וכן׳ ממש רק מה שצריך לימים הראשונים ולבית חולים.

לא משתגעת, אבל מה שצריך שלא אהיה בלחץ...

לתינוקות יש רפלקס מציצה שיכול מאוד להרגיע אותם, לכן בהרבה מקרים מוצץ עוזר להרגעה. זה לא בא במקום אוכל כי וואלה תינוק רעב יעיף את המוצץ, לא יירגע איתו.
הרבה תינוקות צריכים כלי עזר כדי להירגע ומוצץ הוא כלי מעולה לזה.
לגבי גמילה אני לא יודעת להגיד לך כי לא מפריע לי שהבן 3 וחצי שלי עדיין עם מוצץ, כל עוד זה מתוחם(רק בלילה או כשהוא ממש צריך להירגע) אבל בכללי אני לא מתנהלת לפי מה אם עוד שנתיים נצטרך לשנות הרגלים. אז עוד שנתיים נשנה. לא מפחדת מזה..

אבל אם באמת התינוקת שלך רגועה, ישנה טוב ולך אין רצון או חשק למוצץ- אז לא. לא חייבים.

אני בעיקר מרגישה שאולי אם הילדים שלי היו לוקחים מוצץ זה היה יכול לעזור להם בהסתגלות אצל המטפלת - בתור חפץ מעבר (היא אמרה שהרגישה שהיה קשה יותר בהתחלה בגלל שלא היה מוצץ. לא יודעת אם רק בגלל זה או שפשוט עניין של אופי).
וגם לפעמים תוהה אם זה היה עוזר לנו בנסיעות, קצת מרגיע מהצרחות. (עם הקטן ניסיתי לתת לו בנסיעות, אבל לא באמת ידע למצוץ את המוצץ וזה לא עזר. ונשמע שהכי בנסיעות יש גם עם תינוקות שכן לוקחים מוצץ אז לא בטוח שהיה משנה משהו).

סתם ככה ביומיום הרגיל אני ממש לא מרגישה שמפריע לי שאין להם מוצץ. מרגיש לי נוח ונכון לנו ככה.
ב"ה לא מתמודדת עם לחצים מהסביבה בנושא.
עוקבת כי מעניין אותי גם לשמוע על הנושא...

ובלי אף חפץ מעבר, והסתגלה מצוין למסגרת. דווקא זה שאחריה, שהיה עם מוצץ, התקשה... וגם האחרונה התקשתה (ועדיין מאוד), והיא בלי מוצץ, אבל יש לה כמה בובות אהובות שמשמשות כחפץ מעבר.
בקיצור, זה אופי. שני הקטנים שלי חששניים כאלה, ובעצם גם הבן השני שלי היה ככה (היה עם מוצץ והתקשה להתרגל למסגרת), אבל השאר הרבה יותר זורמים, והחמישית הרבה יותר מכולם...
מאחלת לך שגם לך יהיו גם ילדים זורמים וסתגלניים, גם בלי קשר למוצץ (ובכל אופן - תמיד אפשר חפץ מעבר אחר... בובה או חיתול בד וכו')

לק"י

ונפרדת ממני בלי שום בעיה ב"ה.

תמיד אפשר לקחת חפץ אהוב אחר במקרה הצורך.

אם את לא מרגישה שהילד צריך את זה, ואת מסתדרת בלי, פשוט תשתיקי את הסביבה!

בלי קשר, מוצץ זה לא פתרון פלא- שמים ובי.
זה חפץ מעבר שעוזר לו.
גם עם מוצץ נרדמתי שעות על הידיים.
ולעומת זאת האמצעית שלא הייתה מוכנה ל מוצץ הייתה הרבה יותר דרמטית, היה לה הרבה יותר קשה להרגיע את עצמה, מאוד תלותית (דרך אגב, עד היום)...

וגם, אם זה 'סותם' לא רואה בזה דבר רע. זה לא איזה פטל או חטיף.
התנועה של המציצה הרבה פעמים עוזרת להם עם כאבי הבטן, נניח.
לא שזה משהו שחובה, אבל זה לא משהו רע.

אבל כמו שאמרתי בהתחלה- תעשי מה שאת מרגישה

קודם כל אם היה לך סבבה בלי מוצץ, אז מעולה!

אצלי אחת הייתה סרבנית עקשנית וזה היה נורא, היא נרדמה רק בהנקה. זתומרת, אם היא קמה שניה באמצע הלילה סתם בגלל משהו (חם לה, קר לה, כואב לה משהו, יש אור, רעש וכו'... ) רק בהנקה הייתה נרדמת, גם אם הנקתי לפני חצי שעה... ולפעמים היא נרדמה מחוברת אליי וכשניתקתי בעדינות, היא הייתה מתעוררת... בקיצור, הייתי אשכרה מוצץ. הרגשתי לפעמים שאין לי חיים, ישנה צמודה אליי,מחוברת לילות שלמים. קמה שניה להתפנות, מתעוררת... סיוט!
השלושה האחרים, ב''ה לקחו מוצץ, וזה מאוד עוזר בנסיעות! ובזמנים שאת לא יכולה להניק, כמה דקות עד שמגיעים הביתה או משהו כזה. נכון שזה 'סותם', אבל תינוק שצריך משהו הוא ידרוש את זה כמו שצריך. הוא לא יגיע למצב שהוא רעב בשקט... במצב של רעב כולם בוכים.... אף אחד אצלי לא לא התמכר למוצץ,מהסיבה הפשוטה שאני מביאה מוצץ רק לשינה. אני גם לא אוהבת שילדים כל היום תקועים עם המוצץ בפה, זה עוצר את הדיבור ונותן תחושה של ילד מפונק. לשינה זה עוזר להירגע, בגלל האינסטינקט של המציצה שמאוד מרגיע תינוקות.

יותר, ואם את לא רואה שהיא צריכה, אז אין שום צורך.

לי זה עזר בן בן ה5.5 חודשים שלי, כי אחרת הייתי מניקה אותו בלי סוף (כי הנקה זה לא רק אוכל), וזה היה גומר אותי. אבל אני זו אני ולי זה התאים. את זו את, ולך זה לא מתאים וזה לגמרי בסדר

החמודים מצידם לא התלהבו מהעניין ,
ולא טרחתי להאהיב עליהם את המוצץ כי אין לי חשק לקום בלילה לחפש מוצץ ( מספיק לי לקום בשבילם) וכשנופל להם מהפה להכניס להם בחזרה...

אני ממש התלבטתי גם , ממש מסכימה עם הגישה שזה סותם אותם .
אבל לפיצריית שלי היה ממש קשה עם הגזים, ממש והיא רצתה כל הזמן לינוק וזה פשוט עשה עומס בבטן וכואב יותר.
אז כרגע בהרדמות היא עם מוצץ , היא לא יודעת להחזיק מוצץ בפה רק אם היא שוכבת וגם זה בד״כ נופל לה ב10 דקות של ההרדמות היא עם זה וזהו כל שאר היום לא .
מצד אחד זה מספק לה את הגירוי האוראלי ומצד שני אנחנו לא באמת תלויים בזה .. נהיא מתבכיינת אז נותנים חיבוקים/ נשיקות .
ואמא שלי גידלה אותנו בלי מוצץ .
תאכלס לא חושבת שזה שינה עולמית . רק באמת בהתחלה שקשה לה להירדם או שהיא קמה מרעש המציצה ישר מחזיר אותה לישון.
אבל היא מפילה אותו מהר .
אין לי תובנות רק משתפת

אם לא מתאים לך אל תתני... נשמע שאת ממש לא רוצה...

זאת לכאורה דרך לתינוק להרדם לבד כי זאת דרך הרגעה, כמו שכתבת, אבל יכולה להעיד מניסיוני המר שזה ממש לא פותר את הבעיה. אם הילד לא רוצה לישון עכשיו המוצץ לא פתאום ירגיע את כל הסטרס שלו וירדים אותו, צריך למצוא שיטה אמיתית...

יש אפשרות להרגיל תינוק לכל מה שנרצה, הכל תלוי בכח רצון ובהתמדה שלנו. אם את רוצה שתיקח רק בלילה, אז אולי יקח זמן עד שהיא תבין שמוצץ זה רק ללילה, אבל בסוף זה יקרה (אגב, בת כמה היא? יש לה כבר הבדלה בין יום ללילה?).

לא הבנתי למה הסביבה לוחצת... מה זה עניינם של אחרים, בכלל? כל אחד והשיטה שלו איך להרגיע תינוקות, וזהו!
אני נתתי לגדולים מוצץ, כי זה באמת היה נשמע לי מאסט. (ואם כבר סביבה - אז דודה שלי בזמנו אמרה לי: "למה את נותנת לה את המשתיק-קול הזה?"...)
אחר כך היה צריך לגמול אותם מהמוצץ... זה לא היה סיוט נוראי, אבל הבת שלי עברה לאצבע במקום, וממנה היא נגמלה אחרי מלחמה קשה בגיל די מאוחר...
אצל התאומים הפסקתי עם המוצץ בגיל מוקדם, אבל הם התמכרו לבקבוק במקום.
ואז בבת החמישית החלטתי שלא צריך מוצץ - וזה באמת היה מצוין! אמנם היה קשה לגמול אותה מההנקה, אבל עד אז זה היה בסדר גמור. ואפילו התחלתי לפתח סלידה ממראה של ילד עם מוצץ...
השישי היה תינוק לא רגוע ולכן כן נתתי מוצץ, וב"ה הגמילה שלו ממנו הלכה חלק (פשוט במשך כמה לילות הצלחתי להרדים אותו בלי מוצץ, עד שהוא שכח ממנו זה היה בגיל שלוש).
האחרונה הייתה עם מוצץ רק בבית החולים, ומאז בכלל לא. אמנם גם היא הייתה מכורת הנקה, אבל היא גמלה את עצמה מההנקה (בגיל מאוחר), ואף שקשה לה לפעמים להירדם כיום, אני לא חושבת שמוצץ היה הפתרון הנכון.

שורה תחתונה אחרי כל החפירה - תעשי מה שטוב ומתאים *לך* ולתינוק הספציפי הנוכחי. לא צריך לשלול בכול מכול את המוצץ, אבל ודאי שלא לתת סתם כי ככה כולם עושים...

אני לא הבאתי לבן שלי עד שהרגשתי צורך להביא.

רק לגבי העניין שזה משתיק את התינוק.
גם אני חושבת כמוך ובגלל זה אני מקפידה שהילד לא יקבל מוצץ כשהוא בוכה.
תמיד אני אומרת, ילד שבוכה צריך חיבוק ונשיקה ולא מוצץ.
אחרי שנרגע קצת אפשר להביא לו, או אם הוא מבקש.
הבן שלי לוקח מוצץ אבל רוב היום הוא בלעדיו, אלא םא הוא רואה אותו ורוצה. משתדלת שתמיד יהיה במדף גבוה שהוא לא יהיה לו מול העיניים ואז הוא מסתדר מצויין בלעדיו.
בשינה הוא עם מוצץ תמיד וזה אף פעם לא גרם לו להירדם עצמאית.
לא רואה סיבה שזה יגרום לו להירדם לבד.

בהצלחה בהחלטה!

אצלי הבכורה לא הסכימה לקחת מוצץ, והיה ממש קשה איתה בהרדמות.

הקטן שלי מאוד אוהב מוצץ, וזה עוזר לו להירדם לבד במיטה מגיל 3 חודשים בערך.
השתדלתי בהתחלה שישן בלילה בלי מוצץ, כדי למנוע תלות ב"החזרות", אבל לאחרונה מתעורר כל שעתיים החל מ2 בלילה ואז זה מרדים אותו בשניה בלי שאני צריכה להרים או להניק.

אני לא נותנת מוצץ כשבוכה.
וכמעט רק במיטה, אלא אם הוא רעב או עייף ואני לא יכולה לענות לצורך שלו באותו רגע, כדי קצת "למשוך" אותו עד שאני מתפנה.

אני מאוד בעד לבחון למול צורך - אם זה יעזור לך בהרדמות - לכי על זה. אם לא נראה לך שזה נותן ערך - אז שחררי.
יש ילדים שממש אוהבים את זה וחבל לא לספק להם את הצורך הבסיסי הזה, ויש כאלה שזה לא ממש עניין אצלם.

תהי קשובה לה ולעצמך, תבדקו יחד מה טוב לכן...

אם את לא מרגישה צורך אז שחררי.
אישית אני לגמרי בעד. היו לי שניים עם (אחת סירבה בהתחלה והתרגלה בסוף) ואחד בלי. לי היה קשה יותר לגדל בלי. אף אחד מהם לא היה תינוק שזרם על עגלה או משטח. כולם היו בידיים בלי סוף גם עם המוצץ ככה שזה לא הדאיג אותי. מאוד עזר לי שיש משהו שמרגיע אותם. בלילה, ביום, באוטו. זה לא היה במקום ידיים או חיבוק אלא בנוסף. ועזר להם גם בפרידה. הילד שלא לקח מוצץ הפך את ההנקה למוצץ שלו ולכן גמלתי אותו לפני שהוא היה בשל כי לא יכולתי כבר וזה היה סיוט. לגבי הרדמה עצמאית לילדי המוצץ שלי זה הגיע סביב גיל שנתיים. לילד בלי זה עוד לא קרה. והוא בן 2:8. אבל יש לזה עוד הרבה גורמים ןמשתנים. ואם לא חסר לך וזה רק בגלל הסביבה אז אין פה שום ערך עליון. נטו נוחות. יש גם ילדים שיותר זקוקים לגירוי בפה מהאחרים. אם היא לא כזו. אז לא.

וגם לי כולם אמרו חד משמעי שאי אפשר לגדל תאומות בלי מוצץ

ושהחיים שלי יהיו קשים

ועוד הרבה אמרות חכמות יותר או פחות

ב"ה אנחנו חוגגים עוד רגע 3

ומודים לה' שיש לנו גמילה אחת כפולה פחות.....

אני בשיטה שכל אמא צריכה לעשות מה שנכון ונוח לה

לא מה שלסביבה נעים בעין/באוזן

הרבה נחת וגידול קל ומהנה

שלי בן 7 חודשים וכשהוא לא רגוע זה מאד עוזר
גם כשהיו לו גזים המוצץ מאד עזר לא בקטע של לסתום את הפה אבל בקטע של לעזור לו להירגע זה מאד עזר.
מבחינתי מוצץ יותר עוזר לזמנים שהם לא רגועים מאשר לשינה אבל אולי הילדים שלך יותר רגועים ופחות זקוקים לזה..

@טארקוצלת מראש שלא כותבת אישי...
באמת תודה, השקעתן ממש וגם עשיתן לי קצת סדר..
אז ככה
ברור שאעשה מה שטוב... אבל בכל זאת חשבתי שאולי אני מפספסת משהו עם הפופולאריות הרבה של המוצץ..
עכשיו אני מבינה ש
א. מוצץ לא בהכרח עוזר לילד להרדם לבד... זה כנראה עניין של מזל או עניין של לימוד הרדמות עצמאית שלא בהכרח קשור למוצץ
ב. הוא יכול להיות חפץ מעבר נוח (לשינה או בכלל)
ג. יש אפשרות שהוא יהיה רק לשינה, במצבים שאני מזהה שהיא רוצה רק למצוץ ולא לינוק (אכן מזהה כאלו בעיקר בלילה) ובעיקר כדי שעוד מישהו יוכל להרדים אם יש צורך במציצה...
חושבת שזה הדבר שהכי מתחברת אליו.
כי באמת לא אוהבת כל היום מוצץ, אבל אולי בלילה זה יכול לעזור...
עוד אחשוב על זה. אבל לפחות יש לי סדר בראש...

המון תודה לכולכן ואם יש עוד תובנות או שיתופים מחשבות או הגיגים מאוד מאוד אשמח לשמוע!!!
כי כאמור אני עוד במחשבות על הנושא ואין לי בו שום נסיון (גם מהבית אנחנו מלא אחים בלי מוצץ בכלל)....

@טארקו תודה לך! גם אני בגישה של לעשות מה שטוב עכשיו ולא לדאוג מההמשך.... אבל בגלל שלא הבנתי מה היתרון עכשיו אז ההמשך העסיק אותי. אבל תודה על כל הדברים!
@בארץ אהבתי נחמד לראות שיש עוד כמוני.. וגם וואלה הופתעתי שיש עוד שהרגישו כמוני!
@חגהבגה תודה על זה. אכן עזרת עם נסיונך שהוא לא פתרון פלא ודי כמו שכתבת... גם @רק שאלה לי היקרה תודה לך על זה!!
@חדשה ישנה הכי התחברתי לגישה שלך.. וגם הרגעת אותי לגבי הקטע שאם משהו מפריע הם ממשיכים לבכות. אז תודה רבה!
@ציפיה. תודה על החיזוקים והשיתוף!
@אם מאושרת חח מזדהה ממש עם זה שמספיק לי לקום בשבילם.... זה באמת נקודה הקימה הזאת למוצץ.... מה עדיף לקום למוצץ (גם בעלי יכול חח) או להסתדר בלי כלום.. נחשוב על זה..
@לא מחוברת תודה ממש על השיתוף!! נותן לי עוד כיווני מחשבה, במיוחד שבכללי היית בגישה כמוני..
@מתואמת תודה לך על כל השיתופים והתובנות ! בהחלט צודקת. חח וקטעים על הדודה.... זה לא נתקלתי.
@פה לקצת ממש תודה לך! התחברתי מאוד לגישה... בן כמה הבן שלך? אשמח אם תפרטי איך עשית את בגיל פיצי.. שלי קטנטונת.. עוד לא חודש..
@אמא_טריה_ל-2 תודה רבה גם לך על הפירוט! מתחברת גם לגישה שלך.. אשמח גם אם תוכלי לפרט לגבי הגיל הקטן, הבאת רק כשנרדם?
סליחה על הבורות כאמור לא מכירה את זה בכלל...
@אורוש3 תודה אהובה על הדברים שכתבת. תמחד כיף לקרוא אותך..
@אמהלה וואו נפעמתי .. תמיד אמרתי שעם תאומים בטח חייבים חח... מעניין אותי למה לא? מהסיבות שלי או משהו אחר? בכל אופן מדהים לשמוע.
@הריון_ראשון תודה לך! אני רואה שזה חוזר פה הקטע של הגזים.. אבדוק את זה באמת. המון תודה!

בקשר לדודה - זו דודה בגישה טבעית באופן כללי, אז זו הייתה אמירה צפויה ממנה

גם עוזר להם להכנס לשינה בעצמם ומרגיע אותם וגם עוזר שלא צריך כל הזמן להניק כדי שירדמו..
עוד לא גמלתי ממנו אבל מניחה שזה יהיה יותר קל מילד שמסתובב כל היום עם מוצץ.

שרוב היום ישנים... פשוט נתת מוצץ רוב היום?
וגם בגילאים גדולים יותר, כשיש שנת בוקר וצהריים- נתת? או רק בלילה?

בגיל קטן- נותנת רק כשנראה לי שעייפים וצריכים לישון. (יצא גם פה ושם שלא היו רגועים ושם דבר לא עזר אז שמתי מוצץ, אבל נדיר.. וגם די מהר הוציאו מעצמם אם לא נרדמו). נותנת גם בלילה אם מתעורר ונראה לי שעוד לא צריך לינוק, בד"כ הוא נרדם לעוד הרבה זמן.. (ואני מודה לה' שיש את המוצץ אחרת אשכרה הייתי על כל קימה כזאת צריכה להניק..)
בגיל יותר גדול- המוצץ הוא אך ורק לשינה, בצהריים ובלילה. מיד כשקמים שמים את המוצץ לדובי במיטה והוא נשאר שם עד הפעם הבאה.
לפעמים כשהוא מצליח להגיע אליו באמצע היום אני נותנת לו כמה דקות "להנות" ואז מסיחה את דעתו במשהו ובעדינות לוקחת.
בכל מקרה, אצלו אף פעם המוצץ לא היה פיתרון לבכי או לזמנים שצריך שקט ככה שזה ברור שכשיש מוצץ זה הזמן לישון.. (כשהיה יותר קטן היתה לו ממש התניה, ברגע שהוא היה רואה את המוצץ הוא היה מתחיל לעצום את העינים). בהצלחה!!

אגב מה לגבי השנת בוקר וצהריים..?
ובמעון המטפלות מצליחות באמת להביא רק בשינה או שזה נשאר לשאר היום? סתם מענין..

בהתחלה זה היה רק בלילה אבל ראינו שזה ממש עוזר לו גם ביום אז נתנו.
במעון זה גם ככה, בדיוק המטפלת סיפרה לי שאיך שהוא קם הוא מוציא את המוצץ ומביא לה

אז אצלי הן פשוט לא אהבו את המוצץ.

ניסיתי, כי כולם דחפו אותי לזה ודווקא בפגייה הן מצצו כמו גדולות

השקעתי הרבה כסף במוצצים לסרבנים ( ש"ח למוצץ!!! *2)

עד שהבנתי שהמלחמה על המוצץ לוקחת ממני מדי הרבה כוחות

נכן המוצץ עוזר לילד להרגיע את עצמו (בגיל המאוחר יותר)

אבל לי לא היה שווה להלחם על זה

אני אישית לא אוהבת את המוצץ בתור שסתום

אולי לכן גם לא היה לי כ"כ חשוב

 

 

כן, נותנת מוצץ כמעט רק בהרדמות.
בהתחלה הייתי מרדימה בידיים עם המוצץ.
בערך בגיל 3 חודשים שמתי לב שהוא לא זקוק לי.
אם הוא ממש עייף - משכיבה ישר על הבטן עם מוצץ והוא נרדם תוך כמה דקות. אם הוא עוד קצת ערני אני שמה אותו על הגב עם מוצץ, הוא משחק קצת במיטה עם עצמו, וכשמתעייף מתחיל לקטר. אז אני הופכת לבטן והוא נרדם.
הירדמות עצמאית בעיניי זה לגמרי יכולת שלו, עם הגדולה זה ממש לא עבד לנו. אבל - בלי מוצץ זה לא הולך איתו. אלא אם יונק בלילה ואני מניחה אותו כבר ישן. ביום הוא לא ירדם בלי מוצץ, זה פשוט יגרור בכי. אז הייתי אומרת שמוצץ הוא כלי עזר מצויין להירדמות עצמאית, אבל בתנאי שהילד בשל לזה. וכן, עדיין אנחנו מוזעקים להחזרת מוצץ, אבל זה עדיף בעיניי על החלופה של לנדנד או להניק.
אני גם לא מאלה שיכולות לתת לו לבכות בהרדמה עד שילמד להירדם לבד.
בקיצור - אצלי זה מאוד מאוד עוזר בשינה

מוצץ זה לא משתיק זבנג וגמרנו זה כלי נוסף שעוזר לילד להרגע/ להרדם.
מבחינתי אישית הוא לגמרי שווה את מחיר הקושי בגמילה
יש לי ילדים שלקחו והיו מכורים יש לי שלקחו ולא היו מכורים בכלל ויש גם שלא לקחו בכלל כמה שלא ניסיתי.
עם תינוק רגוע זה באמת לא אישו ואפיחו כייף שחוסך אחכ את הגמילה ומבחינתי מוצץ זה נכס בעיקר לזמן שהתינוק עוד לא מתקשר ממש ( לאוו דווקא במילים) עד גיל שנה ככה שעד אז קשה לפעמים להבין אם זה גזים או עייפות או משהו אחר והמוצץ יכול לעזור לילד קודם כל וגם לי על הדרך.
תינוק בכיין(לא בקטע רע) כמו שיש לי עכשיו זה מתיש נורא בלי מוצץ אין לה דרך להרגע חוץ ממני וגם זה אגב לא תמיד מרגיע אותה ואני מרגישה חסרת אונים ומותשת כל כך מה שעם מוצץ יכולתי לתת ולהמשיך לדבר ולקשקש איתה רק בלי הבכי..
אז כשהיה לי ילד שלא רצה אבל היה רגוע לא היה לי אכפת אבל עם זו הקטנה הייתי רוצה נורא שיהיה לה משהו להרגע איתו באמת קודם כל בשבילה

אבל אם זה דימום השתרשות זה אומר שהיה ביוץ מאוחר, דימום כזה מגיע לפני ה"איחור" ולא יראו עדיין בבדיקה ביתית.
לפעמים גם בתחילת הריון יש דימומים. אם הבדיקה תצא חיובית כדאי לפנות לבירור בגלל הדימום אולי צריך מנוחה או משהו אחר

יכול להיות גם שמתפתח מחזור :/

לבדוק בשתן הראשון
אבל הכי אמין זה בדיקת דם

ואני גם לא חושבת שזה עובר אליו
הכל בסדר❤️

אולי קילקוך קיבה

תרופה שנקראת אומפרזול משו כזה לבן שלי גם היה והבאתי וזה עזר יש גם תמל נוטרימגן שזה למיקרים יותר קשים

אני הוספתי קצת לפני גיל חודש, וזה היה הצלה כי הוא היה פולט בקשת, ומהרגע שהוספתי ממש קצת דייסה, הוא הפסיק לפלוט בקשת

אבל הבכי רק החמיר נראה לי
כאילו זה עכשיו עומד לו בבטן ויותר מציק לו

מה השם שלה. תבררי
ותשתדלי להחזיק אותו במאונך ככל הניתן
בהצלחה לך מותק והרבה כוחות. זה קשה אבל משתפר עם הזמן

ממש מציל!!!

מניסיון החלפתי רופא בגלל זה
הילד סבל ואני סבלתי והתרופה הצילה את כולנו
חבל להגיע למצב של ירידה במשקל אם הוא סובל
זה סבל רציני של צרבות וכאב וחבל

זה לא משפיע על המשקל שלו

שהוא חווה בזמן שהאוכל מתעכל , עולים לו חומצות והתרופה סותרת חומצה, ככה שכדאי להקל עליו , אני הייתי אצל רופא שמאוד המליץ

כשיש בעיה של עליה במשקל ואפילו ירידה מגיעים למצב הזה

הפליטות נעלמו כלא היו(הוגדר עם ריפלוקס)..
בנוסף, מניקה אותו מוטה כאשר הראש קצת יותר גבוה ומחזיקה אותו כרבע שעה אחרי האוכל במצב מאונך...

ב"ה הפליטות נעלמו

אגב, הרופאה הציעה איזה תרופה נראה לי השם GAVISCON היא אמרה שזה אצות משהו כזה וזה מסמיך את החלב אם. לא הבנתי בדיוק איך נותנים את זה אבל המליצה על זה מאוד

הבכי הוא ביום, בלילה הוא אוכל וחוזר לישון

והפליטות נעלמו אבל הבכי שלו לא

עם ריפלוקס, חבל שיסבול וגם את...
כי אם הוא סובל זה מאוד צורב לו, מסכן, מיצי קיבה עולים לו.....
התרופות שהמליצו עוזרות.
מניסיון, אומפרזול עוזר, צריך לתת לפי ההנחיות.
בהצלחה ובבריאות

הרופא שמעה מה שסיפרתי עליו ואמרה שזה נשמע ריפלוקס. זאת הדרך לאבחן?

בכל אופן אצלינו זה היה ריפלוקס סמוי אז זה אחרת.
כדאי י אולי לקבל הפניה לגסטרו ילדים.

הפוך. להחזיק מאונך ככה פחות עולה. ואם לא משתפר יש תרופה להורדת הצריבה.
זה לא גיל לדייסות. מינימום 4 חודשים.

ואפשר ללחוץ במאונך.

הרופאה אמרה חי שגם לפגים נותנים דייסה לפעמים

ריפלוקס זה כשהסוגר העליון של הקיבה לא סגור כמו שצריך והאוכל או המיצי קיבה עולים. אז אם את לוחצת את מחמירה את העליה.
אולי יש לו סתם גזים.

תגידי: הייתי מאוד רוצה אבל לצערי פשוט לא מסתדר , נשמח מאוד בפעם הבאה
אין פה שום דבר פוגע, את אחרי לידה, זכותך. זה לא שאחותו ובעלה ישארו לבד בגשם ברחוב…
ולהבהיר לבעלך שאם הוא רוצה אישה בריאה ושמחה, האירוח יאלץ לחכות

תגידי לאחותו בדיוק מה שכתבת לנו, שהיית מאד שמחה לארח פשוט לא מסוגלת כרגע, את לא ישנה נורמלי בלילות ועמוסה בימים ובעז״ה בהזדמנות אחרת,
זה מובן ממש!

אם לבעלך חשוב הוא יכול להכין את השבת מתחילתה ועד סופה (:
וגם אז להיות נחמדה שאין כח זה לא כיף.

ככה בעלך ישמח שמארחים את אחותו ועליך זה פחות יקשה כי זו לא מסגרת רשמית. את תמיד יכולה להעלם להניק בחדר (אם את מניקה).

אם כן הייתי מתאמצת לארוחה אחת
אם לא, תגידי לו שיכין
❤️

בעלך יעזור לך בכל העניינים, אין ספק שזה יעזור ויהיה לך קל יותר,

ומוצאי שבת אולי הגיסה תעזור קצת בבית, בהצלחה ורפואה שלמה אמן.

אם לבעלך ממש חשוב יכול להיות שכדאי למצוא פתרון שיתאים גם לך. ממש לא לעמוד עכשיו שעות במטבח בשביל זה, אל תוותרי על המנוחה שלך!
אבל אם נגיד יהיה סבבה שיבואו לא.בוקר קלילה שהכל קנוי או רק לביקור יכול להיות שיענה על הצרכים של כולם.
אם ממש אין לך כח לאירוח אולי שילך אליהם אחרי הארוחה או משהו, אולי אפילו עם הקטנטונת וככה תקבלי גם מנוחה טובה

ולדבר עם הבעל בנחת בלי קשר על המצב שלך.
להסביר חגיגה שאת לא מרגישה טוב ותשמחי בהמשך.

אבל זול זה לא :-/

ולא יקרות בכלל.
אגב אני הינקתי בכיף עם חזיות רגילות (פשוט הרמתי אותן אל מעל השד). רק כשהילד השלישי היה בן שנה בערך קניתי חזיות הנקה (מנקסט) והאמת שלא הרגשתי איזה שדרוג מטורף... אפילו להיפך, היה יותר מסובך לפתוח ולסגור.

הזמנתי את המידה שלי וזה ממש גדול.

לצערי מידה פחות אזל מהמלאי😏

עם ריפוד קל, אני כבר אעתן כל הזמן גם לא בהנקה הן ממש נוחות וטובות

אני במידה סי זה לא ענק, וזה מרים ומחזיק טוב רק חשוב לשים לב שיש להם שני דגמי הנקה אחד עם ריפוד והשני עם הרבה פחות, יש לי סינון בטלפון אז לא מצליחה להכניס קישור לכאן

תודה

שיכסה את הצורה של השד

שלא לומר יותר מדי.. גם ברגיל אני משתמשת רק בפמינה והן הכי טובות לי..

בהנקה מעדיפה בלי ריפוד כי יש את הרפידות וחם לי.
כשחוזרת לעבודה שמה את המרופדת בלי הברזלים.

(יונה המלצות שוות yona)

בוקר טוב לסייל שממשיך (עד שבת בבוקר)
תזכורת לקופונים השווים בסוף הפוסט


#תייגו חברות מניקות

המלצה של חברה על חזיית הנקה -

"רוצה להמליץ על החזיית הנקה הזו. חיקוי של ברבדו. לא כמו המקור אבל ממש טובה"

מגוון ענק של סוגים


ורק בכ30 ש"ח ❣️ ❣️
כולל משלוח מהיר!



⬅️לרכישה -
30.76₪ 73% OFF|YATEMAO Breastfeeding Bra Pregnancy Clothes Maternity Nursing Bra Feeding Bra for Soutien Gorge Allaitement Pregnant Women|maternity breastfeeding bra|breast feeding brabreastfeeding bra - AliExpress


תזכורת לקופונים של הסייל -



⬅️2$ ברכישה מעל 15$ ❣️

קוד קופון: YONA2n
או GIFT2n

⬅️6$ ברכישה מעל 45$❣️

קוד קופון: YONA6n
או GIFT6n

⬅️10$ ברכישה מעל 80$ ❣️

קוד קופון: YONA10n
או GIFT10n


הרבה זמן לא היו קופונים כאלו
שווה ממש!!

⬅️לעמוד הסייל -
‏https://s.click.aliexpress.com/e/_A6D3Gw

בגלל שזה סוג של גוזיה זה m-xl ולא לפי קאפ.

ראיתי אותן אבל לא יודעת להמיר את המידה שלי בארץ למידות שם

בטח שאלו אותה שם

קניתי גם את אלה בלי הברזלים אבל הן לא טובות לי בכללל

אבל לא כל כך זולים איזור ה250 לחזיה

אבל אם היא משויכת לרופאה הזו ברבעון הזה זה קצת בעיה. שתחכה לרבעון הבא ותעבור רופא

במכבי למשל אפשר להתקשר ולהגיד שרוצים לעבור רופא גם אם כבר היית כבר ברבעון.
רק צריך לבדוק מתי אפשר לחזור לרופא הקבוע..

וזה בהחלט יכול להביא לסיום ההנקה.
אם סבבה לך טם זה - מה טוב.
אבל אם לא
הציפיה ממורה מ"מ לעזוב תינוקת בת 4 חודשים
בשביל טיול שנתי היא לגמרי מופרכת ובעיני לא שווה את הסיכון.
וזה לגמרי סיבה הגיונית לסרב לצאת.

המקסימום שהייתי מוכנה זה להצטרף ליום טחד ושיממנו לך הסעה הביתה בערב

הם מבינים אם לא אצא או אצא רק לחלק.
מבחינתי זו הזדמנות לקשר עם הבנות אז לא רותה לוותר על זה לגמרי

כשהיה טיול שנתי התעקשתי שאם אני יוצאת זה רק עם הקטנה.
בסוף בעלי הגיע להיות איתה במסלול, מבחינת אחריות וביטוח. היינו ליום ולילה ואז חזרנו בתחב"צ הבייתה.
היה מאתגר, אבל לא הסכמתי לסכן את המשך ההנקה

(הוא בייניש, אז די גמיש) השאלה אם זה לא ממש לטרטר אותה🤔

ותודה על התגובה

יותר בעייתי מאשר נסיעות.

אבל זו אני.
ולא לכל אחת זה מתאים.

הנסיעה הייתה ארוכה, ודרשה ממני להניק באמצע
ולשים לב לשתות מספיק במסלול ולהניק כדי שלה יהיה מספיק נוזלים.
בעיני היה שווה את זה

קחי בחשבון שיש סיכוי בשינויי הנקה שתבייצי ותקבלי מחזור.
או כתמים אם את עם אמצעי מניעה.

נשמע משהו 'קטן'
אבל יכול להיות קריטי.

להכריח אותך לצאת.
אני במצב כזה הלכתי ליום אחד ארוך וזהו. מצאו צוות אחר שיהיה עם הכיתה שלי בזמן הטיול.
את, הבת שלך וההנקה יותר חשובים.
זה מאוד מאוד מאתגר לעשות טיול עם תינוקת קטנה, להניק בתנאי שטח.
לשאוב זה גם קשוח ממש. ולדאוג למקרר או קרחונים לשמור את החלב..

סליחה שאני מייאשת. אבל צריך לעשות סדרי עדיפויות. הייתי במצב שלך. והמשפחה קודמת. התלמידים יסתדרו (ואני מלמדת חינוך מיוחד. ולא היה איש צוות שמלמד בכיתה שיכל לצאת. אז הם התמודדו עם אנשי צוות פחות מוכרים. והיה בסדר גמור)

נשמע לי מעל הטבע שלא יהיו לך קשיים אחרכך

או מוותרת על הטיול, או יוצאת ליום אחד וחוזרת בערב, או לוקחת אותה לטיול. כשהיתי בתיכון, המחנכת שלנו הגיעה עם תינוקת לטיול שנתי.
אם תסבירי שאת לא יכולה לצאת בגלל התינוקת או יכולה לצאת חלקית, יבינו ומורה אחרת תצא איתם במקומך.

לפעמים הביאו תינוקות איתם. ולפעמים פשוט היו באות ליום אחד. והמורות היותר מבוגרות בלי קטנים בבית היו באות להחליף.

אוופם ממש אובדת עצות..
צריכה עוד לחשוב על זה והטיול עוד רגע🤦‍♀️

לעזוב תינוקת כל כך קטנה ל3 ימים.
אני מבינה אותך מאוד,
יצא לי לצאת לטיול מיד אחרי שחזרתי מחופשת לידה, אבל זה היה טיול של יום אחד. באמצע הטיול הלכתי לשיחים לשאוב, שמתי בצידנית קטנה. זה התעסקות...

לדעתי או שתבחרי יום אחד או שבעלך יצטרף יחד איתה .

יש כמה גדלים וכמה סוגים, וזה עלול גם לעשות נזק ח"ו אם לא עובדים נכון

אז חשוב לקנות ממקום אמין ומוצר שמומלץ למצבך. והכי טוב גם ליווי לתרגול שיהיה נכון ומדויק

יש ל"ואהבתם" מוצרים מסיליקון
ביצת הג'ייד המקורית היא מאבן ספציפית (אנרגיה עניינים לוידעת) וזה קצת שונה. יש 3 גדלים ממה שהבנתי מומלץ לעבוד רק עם הקטנה ביותר.
לא יודעת אם יש משהו יותר טוב ופחות

לבינת הופמן יש קורס מקוון על ביצת הג'ייד גם הסבר וגם תרגילים(היא מזמינה לך ביצה אמיתית). מניחה שיש עוד ליוויים מהסוג הזה אבל אני לא מכירה

או כשניסו להתהפך.
היו מרימים את הראש גבוה ומתהפכים לצד, וזה ממש סכנה באמבטיה

ובכללי כשהאמבטיה נהייתה קטנה, וראיתי שהתינוקת רוצה כבר לראות את העולם יותר טוב,
אצל שתיהן בסביבות 5 חודשים אאלט..

בן שלושה חודשים שוקל 7.5 קילו והאמבטיה עד 9 קילו

אבל מרגיש לי מוקדם להעביר אותו ולהפרד מהנוחות של האמבטיה..
אבל אולי באמת זה צעד נצרך

היה לנו יותר נוח להרדים אותו, הוא היה מאוד סקרן אבל חיכינו עד שממש היה בלתי אפשרי באמבטיה

רק שהיו מרימים את הראש מעבר לגבולות העגלה. היו קטנים וגם ישנו בעגלה.
אבל כל אחד עושה מה שטוב לו. ובהתאם לגודל ולהתפתחות הילד. טוב לכם תעבירו.

מאתגר 😁

אלכסנדר זה גם סאשה ברוסית, אז גם משהו שדומה לסאשה מתאים, אבל גם פה אני לא מוצאת שם דומה שאני אוהבת😆

לא עולה לי עוד משהו

מנסה לחשוב.
אולי אור/אליאור/אביאור/אמיר- שם עם משמעות חיובית שמתחילה בא ומסתיימת בר? מניחה שיש עוד כאלה, צריך לחשוב

אני ואחיות שלי קרויות על שמות של סבתות
אבל רק האות הרא'טנה של השם.
נגיד אני חגית, על שם סבתא חווה...
בא' יש מלא שמות מהממים

ותקראו על שם התכונה?

מקור השם אלכסנדר הוא בשפה היוונית, בה הפירוש שלו מגן האדם. השם אלכסנדר מוכר כשמו של אלכסנדר הגדול (אלכסנדר מוקדון) שהיה נחשב לגבר חזק, מרשים ובעל יכולות אתלטיות גבוהות.

 

אפשר אולי בהשפעת השם- מגן דוד, ולכן דוד

 

ואלקנה או אלחנן, כמו שרשמו, נשמע דומה

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5053190

וזו גם עוד סיבה שקראנו לגדול נתן, זה הזכיר לי במשמעות את אלכסנדר (אבל גם ככה רצינו לקרוא לו נתן, ברסלבים מה לעשות😆). אבל אני מבינה שמאד ישמח את אמא שלי שם שמזכיר יותר בצורה ברורה את אבא שלה, אז מנסה לחשוב מה יש שגם נאהב וגם יזכיר יותר ברור

או אליסף - יש כמה אותיות משותפות.

מתוך ההצעה המקסימה שלך, גם אליעזר מאד דומה לאלכסנדר.

השם המלא אלכסנדר
רק בברית זה היה נשמע כבד ומאז כולם קוראים לו אלי

שקראו לו שמואל והשם הלועזי אלכנסדר.
לא יודעת אם זה רשמי ככה..
שמואל שם מיוחד ואצילי

נתתן לי כמה רעיונות, אם יש לכם עוד כיוונים אשמח כמובן

נניח שם עם שילוב המילה ''חי'' או ''חיים'' לציון ההמשכיות.
אביחי- קלאסי...
אבל גם עמיחי, חיים,
אולי אלחי- ואז זה שתי האותיות הראשונות של אלכסנדר יחד עם ''חי''

אז אולי ללכת על השם יואב (בן צרויה)
או אבנר (בן נר)
עוז

בתור שם שני
אולי זה יעזור לך להתחבר אם תדעי שיש כאלו שאוהבות

לא בטוח שהוא יעצר לבד וסתם יכול לסבך הלכתית.. עדיף להפסיק - לדמם - ולהתחיל שוב.
בד''כ עם הזמן יש פחות תופעות כאלה של כתמים.
ההשפעות האחרות משתנות מאישה לאישה. לי נהיה יותר רגוע עם הזמן ובאמת התחלתי לחבר כמה שהצלחתי עד שהיו כתמים.

ואם התחיל דימום כנראה שהוא לא יפסיק, עדיף לחכות שבוע ובפעם הבאה לנסות לחבר.
תופעות לוואי בד"כ פוחתות עם הזמן.
אם לא- כדאי לחזור לרופאה ולנסות סוג אחר של משולבות.

נובהרינג זה דומה אבל פחות הורמונים בגלל שזה יותר מקומי ולא דרך מערכת העיכול. יש נשים שאצלן זה עשה פחות תופעות לוואי ויש כאלה שדווקא לא היה להן טוב, כל אישה מגיבה אחרת לכל גלולה ולמרבה הבאסה הדבר היחיד שאפשר זה לנסות

אין פתרון בלי בעיות איתו לאמצעי מניעה. ועד שהגוף מתרגל...