שרשור חדש
אם את רוצה לפרסם, יש את יד 2.10ioni
עבר עריכה על ידי אין לי הסבר בתאריך ל' בכסלו תשפ"ב 18:07
בחילות, הקאות וזופרןאמונה הודיה

שבוע 8, מקיאה בערך כל דבר שאני אוכלת, יבש-רטוב, בחילות נסבלות במהלך היום כשהקיבה ריקה. 

זה בא והולך, יש ימי הפוגה, ויש זמנים קשים יותר. 

רופאת הנשים הביאה לי זופרן. הבנתי שזאת תרופה יותר חזקה מדיקלקטין, ואני תוהה למה היא ישר הביאה לי את זה והאם התרופה בטוחה בטוחה להריון. לא שמעתי על הרבה שמשתמשות בה.

מישהי יודעת? השתמשה ויודעה לשפוך אור? מפחדת להתחיל לקחת...

זופרןחוזרהניגון
זופרן היא תרופה מצילת נפשות, ממש! דיקלקטין לא עבד עליי כלל בהריון וזופרן די עזר (עד שלא וזה סיפור אחר). מכירה המון נשים עם היפרמאזיס שזופרן שיפר להן את איכות החיים מהקצה אל הקצה. בהצלחה ותרגישי טוב
זהו, שלי אין היפרמאזיס, אז תוהה למה ישר הביאה לי את התרופהאמונה הודיה

הכבדה...

לא יודעת אם צריך אבחנהחוזרהניגון
אותי אבחנו לקראת שבוע 9 אבל לפני זה, לקראת שבוע 7, רופא בטרם רשם לי זופרן... שווה לך לבדוק מול הרופאה אבל שתדעי שהתרופה בטוחה לנשים בהריון והיא לא מיועדת רק להיפר
בהערת אגב מוסיפה שהקופות מפסיקותצבהדרגה עם הדיקלקטין ועכשיו יש תרופה חדשה שאמורה להחליף אותה. יכול להיות שבגלל זה היא ישר נתנה לך זופרן? בקיצור, הייתי מפנה את כל השאלות לרופאה
בהצלחה!
לפי איך שאת מתארת עדיף לא לקחת תרופות בכללבתי 123
תנסי שינוי תזונתי ודברים טבעיים.
לדעתי האישית כל עוד את מתפקדת יש לך הפוגות וזה נסבל עדיף להמנע.
הסיבולת שלי ממש גבוהה וזה הריון ראשוןאמונה הודיה

אז ממש לא מבינה מתי זה מוגזם מדיי. יש ימים שאני מבוחלת רוב היום, ומקיאה גם מים ואז הקיבה מקרקרת ובאה הבחילה. והאוכל מתקבל בבטן בהתכווצויות ואחרי כמה דקות מקיאה. 

השבוע היה לי יום שלא הקאתי. אבל אני מהמתפקדות, לא נכנסת למיטה ומושבתת, כי ככה אני. והעבודה גמישה, אז זה לא פוגע. 

כשהייתי אצל הרופאה רק אמרתי הקאות והיא ישר נתנה לי זופרן, אפילו לא שאלה מינונים או שאתאר לה. רק אמרה "אסור שתתייבשי..." 

משהו קטן כי כבר נכנסת שבתבתי 123אחרונה
את יכולה לא להסכים איתי. אבל בתור אחת שסבלה בהריונות מהפרמזיס קשב כלומר לא לצאת מהמיטה רוב ההריון לא לתפקד ובלי כדורים גם לא לאכול ולשתות.. ללא הפוגות אפילו לא של דקות
לכל התרופות האלו יכולות להיות תופעות לואי לא קלות והמידע לפגיעה בעובר לא ברורה עדיין עד הסוף. גם בעלון לצרכן וגם הרופאה אמורה לתת מרשם רק אחרי שהאישה ניסתה את הדברים הטבעיים. ועושים שקלול בטיחות כלומר אמא מיובשת הרבה יותר מסוכן מפוטנציאל פגיעה של התרופה.
כל אחת תעשה מה שהיא מרגישה שבת שלום
סליחה שאני אומרת אבל זה לא נכוןתהילה 4
אם היא לא מצליחה לתפקד כדאי מאד שתיקח תרופות למשל זופרן זו לא תרופה שצריך לקחת ברצף כמו דיקלקטין . ויש מרכז טרטלוגי שיודע איזה תרופות בטוחות בהריון ואיזה לא.
האמונה הזו שתמיד עדיף בלי תרופות בהריון היא הרסנית וקיצונית בעיני. כי נשים סובלות סתם בלי סיבה. וחבל ממש.
כל זה מאחת שלקחה: זופרן, דקלקטין וא-בן, קלונקס, מירו ועוד כל מיני מטענים בהריונות. הילדים יצאו בריאים ושלמים.
גם ממליצה לשאול את הרופאהאור מאיר
הרבה פעמים רופאים יתנו את הזופרן לפי מה ששמעו ממך. אם את לא מתפקדת ברמה חמורה, ונראה להם שהדיקלקטין פחות יעזור, יתנו את הזופרן. אני קיבלתי זופרן- וזה הציל (ועדיין יש ימים שמציל) אותי
מישהי שמעה על דיאטת קינואה?מאוהבת בילדי

התנסתה בה?

מקפיצה לימאוהבת בילדי


כנראה שאף אחת לא שמעה נשמע מרעיב למדי.....אמהלה

אני בעד לעבור לתזונה מאוזנת ובריאה ולעשות הרבה פעילות גופנית- לפחות 150 דקות בשבוע. (מדברת לעצמי, כן? )

זה גורם לגוף ירידה במשקל מתונה אך כזו שנשארת לאורך זמן

 

בהצלחה ורק בריאות

הלוואי ואמןמאוהבת בילדי


זה כמו דיאטת אויר. קינואה זה לא אוכל 🤭😷מיואשת******
דווקא זה ממש טעים לימאוהבת בילדי

ואמרו לי לאכול במקום כל פחמימה.

הקטע הוא שבכוס קינואה יש את אותם קלוריות כמו בכוס אורז.

אז מה הדיאטה פה?

קינואה זה בריא וזה נהדר. ויחסית לכל הפחמימות היא פנטסטיתמיקי מאוס
לא מכירה בהגדרה דיאטת קינואה. אבל מספר קלוריות בפני עצמו זה קשקוש. צריך להתחשב גם ברמת השובע וההרכב התזונתי

בכללי כל דיאטה חשוב לעשות בצורה מבוקרת ומאוזנת וכמה שפחות קיצונית.
אם את ממשיכה לאכול כרגיל (כמובן שפוי ובריא. לא לטגן וכאלה) ורק מורידה פחמימות מלבד קינואה אז זה נשמע מעולה.
פחמימות זה הדבר הראשון להעיף בדיאטה וקינואה סוגרת לך את הפינה שכן צריך גם בשביל לשבוע (זה פחמימה מורכבת ומכילה גם חלבון)
תודה על הפרוט!מאוהבת בילדיאחרונה


לא, אבל אכילה לא מאוזנת היא בעייתית.ציפיה.
הריון ותנועות....נס גלוי

בנות צריכה את עזרתכן ,קצת בלחץ שבוע 17 ועדיין לא מרגישה את העובר בהריון הראשון בשבוע כזה כבר הרגשתי ממש,

ועכשיו כלום אומנם עכשיו יש לי שלייה קדמית ובהריון הראשון היא הייתה אחורית  ,אבל ששאלתי את הרופאה אמרה שזה לא קשור ולא משפיע על התנועות ,

אשמח לחוכמתכן ממש מתחילה להלחץ כבר...

זה לא אומנם. עם שיליה קדמית מרגישים פחות!סמיילי12
בהיריון הראשון התחלתי להרגיש בקטנה בשבוע 22, שליה קדמית.
בהיריון השני הרגשתי מאיזור שבוע 17, שיליה צידית.
עכשיו השיליה אחורית אני שבוע 17 ולא מרגישה כלום🤷‍♀️ וגם אני נלחצתי. והרופא אמר לפני שבוע 20 זה ממש נורמלי. ועד 24 משהו כזה בכלל לא צריך לעקוב.
היי אז אנחנו באותו שבוע חמוד....נס גלוי


שליה קדמית כבר שני הריונות והתנועות הרבה פחות מורגשותמצפה88
גם בשבועות מתקדמים יותר הייתי צריכה לעשות מעקב של ממש
תודה אהובות הרגעתן אותי ...מקווה להתחיל להרגיש בקרובנס גלוי


חחח מצחיקולה הרופאהחגהבגה
ברור שזה משנה שליה קדמית..
אני בהריון הזה בהתחלה ממש בקושי הרגשתי בגלל זה, בהשוואה להריונות הקודמים שהייתה עליונה...
וגם, זה עדיין שבוע ממש ממש ממש ממש ממש מוקדם.
וזה שהרגשתי בהריון הקודם לא מחייב שמרגישים כך גם עכשיו.

בכל אופן, ממש מרגישה אותי שאת כבר בשבוע כזה, ברוך ה', זוכרת את כל התהליך שלך.
תודה ה' הטוב ❤❤
שימשיך בבריאות, בקלות, ויסתיים בידיים מלאות, המון נחת ושמחה ❤
תודה אהובה על הכל,תודה שזכרת אותי עם כל התהליךנס גלוי


באמת מרגש ממש ולא נתפס שכבר בשלב הזה,תודה להשם על כל רגע...נס גלוי


❤❤❤❤חגהבגה
נשמה, שילייה קדמית הכוונה שהיא מפרידה בין הבטן לעוברחצי שני
העובר מאחורה יותר, והוא בועט בשילייה ולכן פחות מורגש.

גם לי הייתה קדמית והתנועות כל ההריון היו חלשות !
ובלי קשר לשיליה- לא תמיד מרגישים בשלב הזהיעל מהדרום
לק"י

העובר כל כך קטן, שהוא יכול להתמקם באזור שבכלל לא תרגישי אותו.

לא סתם מעקב תנועות מתחיל בשבוע 25 או אחרי.
כמה אושר זה עושה לי לראות את השרשור הזה!!ליאל 24אחרונה
ברוך ה שבוע 17!! איזה אושר בעה בידיים מלאות!!
ולגבי התנועות אל תדאגי זה ממש מוקדם והרופאה שלי אמרה ששליה קידמית כן משפיעה וקשה להרגיש תנועות איתה כשהעובר קטן!! והוא עדין פיצי!
הרופאה אמרה שעד שבוע 22 ואפילו 23 זה בסדר גמור
מזל טוב יקירה תנשמי עמוק ותחייכי על הבייבי המתוק שלך ❤❤
"או לקבל את זה שזה לא מושלם"נגמרו לי השמות

ולא יכול להיות מושלם

 

וזו המציאות

 

וזהו העולם שברא הקב"ה.

 

 

אז לא, את לא תמיד תהיי מוקפת בשקט ושלווה והרמוניה מושלמת עם הילדים,

והם *בהכרח* יריבו

ובהכרח יצעקו לפעמים

ובהכרח יבכו לפעמים

ובהכרח תרגישי שאת רק רוצה שקט

כי ככה זה ילדים

וככה זו המציאות

וככה העולם עובד

ואת יכולה כל פעם מחדש להתפלא,

או להתאכזב

או להרגיש אמא לא מספיק טובה

או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

 

ולא יכול להיות מושלם.

 

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הריבים בין האחים, של הבכי של החמודים שלך לפעמים, של הרעש, של החוסר אונים,

כי כל זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "חיים"

ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ורגעים יפים

ואחים מחבקים וצוחקים ומאוחדים

ומשפחה

וחיות

כי כאן גרים בכיף המשפחה שלכם

וכאן חיים

 

 

 

ולא, את ובעלך / אתה ואשתך לא תמיד תהיו מוקפים בפרפרים ולבבות בעיניים,

ולא תמיד תסכימו זה עם זו, ולא תמיד תרגישו הכי קרובים ומסונכרנים ומאוחדים שיש,

ואתם *בהכרח* תריבו (או תגיעו לקונפליקטים וחילוקי דעות)

ואתם בהכרח תכעסו לפעמים

או תהיו מתוסכלים ומאוכזבים אחד מהשנייה

ובהכרח תרגישו לפעמים שמי זה היצור הזה בכלל?! או מי זו היצורה הזו בכלל?!

כי ככה זה זוגיות

וככה זה נישואין

וככה זו המציאות

וככה העולם עובד

ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא,

או להתאכזב

או להרגיש שהעולם נגמר מבחינתך

או להרגיש שאתם לא זוג מספיק טוב

או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

 

ולא יכול להיות מושלם.

 

 

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הריחוק, והתסכול, וחילוקי הדעות,

עם הקונפליקטים וחוסר ההסכמות

כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "זוגיות וחיי נישואין"

ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ואהבה וקירבה ואחדות ושלמות ובהירות

ואתם מחובקים וצוחקים ומאוהבים

ומעניקים ומקבלים, ומתמלאים ונהנים וחווים את אינסוף הטוב של הזוגיות שלכם ואחד את השנייה

ואיש ואישתו

וחיות

כי כאן גרים בכיף את ובעלך / אתה ואשתך

וכאן חיים

 

 

 

ולא, לא תמיד תדע/י את הכיוון שלך בחיים,

את המקצוע המתאים לך בדיוק,

את המקום המקצועי בו את/ה יכול/ה לתרום ולהיתרם הכי הרבה

ולא תמיד תרגיש/י עם עצמך הכי טוב

*ובהכרח* יהיו רגעים שלא תמצא/י את עצמך

*ובהכרח* יהיו רגעים שתהיה/י מתוסכל/ת מעצמך

ותכעס/י על עצמך

ולא תסבול/י את עצמך

כי ככה זה הנפש, עם כל המורכבות שבה

וככה זה החיים, שפעם אתה למעלה ופעם פחות,

וככה זה הפן האישי

והאנושיות שבנו,

וככה העולם בנוי

מתנועה

ערב – בוקר

חושך – אור

קושי – רווחה

למטה – ולמעלה

ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא,

או להתאכזב מעצמך

או להרגיש שאתה כלום ושום דבר

ושהכל שחור

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

 

ולא יכול להיות מושלם.

 

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הכאב, והבילבול

עם הרגעים של חוסר הידיעה וחוסר האונים

עם הרגעים של הקושי העצום,

כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "אדם" וחיים של אדם,

ולצד כל זה יש עוד אינסוף הצלחות, וחלומות שמתגשמים, ועשייה ברוכה, ותקוות,

ולצד כל זה יש עוד אינסוף סיפוק והרגשה של התמלאות ומלאות בפן האישי

שהצלחנו, שאנחנו טובים, שעשינו משהו טוב, שאנחנו חשובים בעולם הזה ולא כאן "סתם"

ואין העולם נברא אלא בשבילנו

וכמה כמה כוח יש בנו

וזה רק אומר שאנחנו –

חיים

 

 

 

אז בפעם הבאה שאשמע את הגוזלים רבים ומשתוללים בעיצומה של הדלקת נרות החנוכה,

והנפש שלי תשווע לשקט וןשלווה וכיף עבור כולם

אני לא אגיד לעצמי: "איך זה יכול להיות?! ומה קורה?! משהו כאן ממש לא בסדר!

אלא אומר לעצמי:

תקבלי את זה שזה לא מושלם.

כי זה לא יכול להיות מושלם.

ולא צריך להיות מושלם.

ורק הקב"ה לבדו מושלם.

 

ואז עצמי תענה לעצמי: "אז זהו? לוותר מראש על הכל? אז לזרוק הכל ויהיה מה שיהיה? אז איפה העבודה שלנו? ואיפה ההשתדלות? ואיפה השאיפות? ואיפה האידיאלים? ואיפה עבודת המידות"?

 

ואז עצמי גם תענה לעצמי: ממש לא

וכל זה לא סותר את ההשתדלות

את התפילות

את התקוות

את המאמץ

את העבודה

ובעיקר עבודת המידות

את המשאבים, הזמן, הכוח, ההתבוננות שאני צריכה להשקיע בכל דבר ודבר

את ההשקעה

 

 

זה יבוא ביחד.

זה יבוא זה על גבי זה.

על גבי כל ההשקעה והעבודה והשאיפות –

תבוא גם המציאות,

אותה מציאות לא מושלמת

כן שלמה הרבה פעמים,

כן טובה ומטיבה המון פעמים

אבל לא מושלמת

לא חפה מטעויות או נפילות בצורה הרמטית ובכל מאת האחוזים.

זה לא.

אבל אנחנו?

אנחנו כבר נדע.

נדע שרק הקב"ה לבדו מושלם

נדע שאנו שואפים להיות כמו מרדכי היהודי שרצוי *לרוב* אחיו – ולא כל,

והוא כל כך שונה מהמן הרשע שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי..."

הרשע הזה חשב ש*הכל* צריך להיות מושלם, ואם לא – הכל לא שווה!

או הכל או כלום!

ולא משנה שהיה עשיר ומכובד ובעל מעמד והכל – הוא ראה אדם אחד שלא השתחווה לו – אז זהו! שוברים את הכלים ולא משחקים!

אז לא! אנחנו לא כמוהו

אנחנו כמו מרדכי

שגם שהוא רצוי לרוב אחיו, כי אף פעם אף פעם אי אפשר להיות ולצאת הכי טוב עם כוווולם, אבל הרוב – הרוב זה הכל!

הרוב זה מספיק!

אנחנו מספיקים!

אנחנו הורים מספיק טובים

אנחנו בני זוג מספיק טובים

אנחנו אנשים מספיק טובים

כי זה הרוב

והרוב טוב

ובשאר?

בשאר אנחנו עושים עבודה וקמים ונופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים

וממשיכים לעבוד

להתאמץ, להשקיע,

כמה שרק אנחנו יכולים

ובשאר?

בשאר אנחנו מתמלאים בענווה, וזוכרים שלא הכל מושלם.

ומקבלים את זה

בחיוך,

בחיים

תודה על זה!!אמא לאוצר❤
כלכך חשוב לזכור ולקבל🤍
הולכת להקריא את זה לבעלי🙂
🙏❤ תודה לך נגמרו לי השמות


וואי קראתי שוב, וזה ממש מה שהייתי צריכה לשמוע עכשיו!אמא לאוצר❤
ותמיד..כי אני ממש מרגישה לפעמים במרדף אחרי המושלם..גם אם בתת מודע. וזה כ"כ מרגיע להבין ולקבל שלמושלם אפפעם לא נגיע וזה דרך החיים ודרך העולם..
תודה רבה על זה!!
רצה להעתיק שיישאר לי לתמיד ויזכיר לי את הדברים החשובים האלה!
🤍🤍🤍🤍
איזה כיף לשמוע, ממש משמח ב"ה 🤗נגמרו לי השמות
וואו תודה!!רק טוב=)
ממש באת לי בזמן..
איזה כיף, תודה לך 🙏❤️נגמרו לי השמות
חזק ממש ונכון כ״כ. תודה ❤️קמה ש.
תודה אהובה שאת ❤️❤️נגמרו לי השמות
מרגישה שזה נכתב בשבילימאמינה ומתאמנת
כל משפט מדויק ונכון ומאיר
תודה רבה לך❤️
אני אתן גם לבעלי לקרוא את זה
מדהימה שאת ❤️נגמרו לי השמות
תודה אהובה, אין כמוך ❤️
איזה יופינעמי28
וואו פשוט מעודד ונותן כוחות❤️
תודה על זה!
תודה רבה יקרה 🙏❤️נגמרו לי השמות
שמחה מאוד לשמוע
תודה לך על זה, שומרת לי לאותם רגעים בדיוק…מצפה88
משמח מאוד, תודה יקרה ❤️🙏נגמרו לי השמותאחרונה
ממש מתלבטים לגבי הגן, אשמח לשמוע כיווני חשיבהכי לעולם חסדו
אז כרגע הבת שלי נמצאת במעון תמ"ת. היא בת שנתיים.
ילדה שקטה ויחסית מופנמת בציבור, בבית הרבה יותר מדברת ופעילה.
נמצאת במעקב בהתפתחות הילד בנוגע לשפה.

אני מרגישה שלא רואים אותה במעון שהיא נמצאת בו כרגע.
הולכת לאיבוד בין 22 ילדים מהקבוצה שלה.
הרבה פעמים אני מגיעה והיא פשוט יושבת בצד, גם בחצר ולא משחקת עם כולם.
בבית היא מאוד אוהבת לשחק, לרקוד, לשיר, לדקלם וכו'.

כמובן שזה מאוד קשור למטפלות שפשוט לא חמות לילדים. איך שלא נהפוך את זה, זה ככה.
מתייחסות אליהם קצת כמו לחיילים "שב", "אתה מפריע לי" וכו'.
מאוד קל לא לראות את הבת שלי בתוך מלא ילדים שקצת יותר מתפרעים או לא מקשיבים לעומתה.

כתבתי כאן כבר בעבר שאין דף קשר, לא מקבלים יצירות מהגן. אפילו לא ציור פשוט על דף ממש שומדבר.
גם כשאני שואלת מה הנושא של החודש או מה הם עשו היום התשובה היא שטחית ולא ברורה כמו "היינו בחצר" ובכלל עושה רושם שזה מה שהם עושים כל היום.

הגענו להחלטה להעביר אותה גן.
עכשיו, יש 2 אופציות:
1. משפחתון בבית של מישהי. אישה ממש חמה ונעימה, עם מלא המלצות, 6 ילדים (בת 2.4, בת 1.9, בן 1.2, בן 10 חודשים, בת 5 חודשים ויש עוד מקום אחד).
מצד אחד ברור לי שהיא צריכה את היחס האישי הזה, מצד שני לא יהיה לה מרחבים כמו במעון, המקום הרבה יותר קטן וגם מבחינת חברה לא יודעת אם זה אידיאלי כי אין הרבה ילדים בגילה.

2. מעון פרטי שיש בו 3 קבוצות, היא תהיה בבוגרים. 11 ילדים בקבוצה עם מטפלת אחת.
מלאאא המלצות, מלא פעילויות, דף קשר, חוג חיות וג'ימבורי, יצירות וכו'. עושה רושם שהמטפלות הרבה יותר חמות במגבלות של כמות הילדים וכו'.

מה דעתכן?
סליחה על המגילה 😏😅
חד משמעי אופציה 2המקורית
אין תחליף לפריקת האנרגיות בחצר עם ילדים, ואם זה בא עם מעטפת כזו מדהימה - מבחינתי אין שאלה
חד משמעית אופציה 1לאה1234
אם אמרת שהיא ילדה שמחה בבית אבל במעון מתכנסת יותר, אז ברור שהיא צריכה מסגרת הרבה יותר קטנה, והרבה יותר ביתית, ככה היא תקבל יותר ביטחון.
^^^oo
נוטה לאופציה שתייםמיואשת******
אבל חושבת שבסופו של דבר מה שהכי מכריע זה ההרגשה שלך עם המטפלות.
לכי עם הילדה, תבררי בכל מקום שבי בו רבע שעה ככה תפטפטי עם המטפלת בכל מקום, ראי איך היא מתייחסת לילדה שלך, תסתכלי מסביב, איך היא מתיחסת לילדים אחרים. תרגישי אותה ותצענייני בה
ותסמכי על מה שתרגישי.
העניין הוא שהמטפלת במעון הפרטי בדיוק יוצאת לחל"ד ולא יודעיםכי לעולם חסדו
מי תחליף אותה.
האווירה במעון נראית מאוד חמה והמנהלת כמובן אומרת שתהיה מטפלת חמה שתשים לב לבת שלי, אבל אין משהו ברור כרגע.
זו נקודה בעייתית ומשמעותיתשחרית*
אם עוד לא מצאו מטפלת (הם בטח לא יודעים מהיום על החלד) ולא יודעים מי תגיע ועד כמה היא תהיה יציבה וקבועה.
אם יש לך זמן לחכות ולראות מי תגיע ולהתרשם ממנה, אז חכי.
אם לא- שימי באופציה הראשונה
זה ממש בעייתי, לא הייתי שולחת בלי לדעת ולפגושמיואשת******
אז במקרה כזה עדיף לשים באופציה 1?כי לעולם חסדו
היא יוצאת לחל"ד בעוד חודש, עדיין לא יודעים מי תחליף...
לדעתי מעון בקבוצה קטנהמשמעת עצמית
ותלכי קודם קצת לרחרח ולהרגיש מה היחס שם.
קבוצה של 11 ילדים שונה מאוד ממה שהיא עכשיו - כפול.

ובמטפלת יש גילאים ממש קטנים כך שזה לא ילמד אותה להיפתח.

זו דעתי
בהצלחה
והשם ינחה אותך בעצה טובה!
אמן❣ את חושבת שהגילאים המגוונים זה חיסרון?כי לעולם חסדו
לא ירגיש לה כמו משפחה קטנה?
לדעתי בגיל הזהמשמעת עצמית
כדאי שתהיה קבוצת שווים.
זה מסייע להתפתחות של השלב שלה.
בכל גיל - יש צרכים חברתיים שונים
אני אגיד לך משהו מהנסיון שליאישהואימא
תלכי לראות את 2 המקומות *בעניים שלך* ואחרי זה לכי אחרי הלב שלך איפה את מרגישה שלבת שלך יהיה טוב. תחשבי לאיזה אישיות של מטפלת היא יותר תתחבר.
מניסיון... אני הלכתי לראות לבן שלי המון מטפלות. גם במעונות וגם במשפחתונים. לקח לי חודש לחפש ובסוף הרגשתי שהוא יתחבר למטפלת מסויימת. ראיתי את החום ואהבה שלה לילדים. ראיתי איך היא מכבדת אותם ומסתכלת עליהם בגובה העיניים אבל מצד שני מציבה גבולות. ראיתי איך היא פשוט בן אדם עם אופי של מחנכת עם לב זהב. ולא טעיתי ב"ה.
מציעה לך פשוט לבוא, לשבת ולהתרשם מהבן אדם שהיא. ולא משנה עם היא מטפלת במעון או במשפחתון. האופי שלה לדעתי הוא הקובע.
אני מרגישה לפי התיאור שלך שלבת שלך מתאימה אופציה 1נמתואמת
נשמע לי שהיא דווקא צריכה את ההתכנסות ואת המשפחתיות, שאותן היא תוכל לקבל באופציה הראשונה - מקום קטן ומגוון גילאים יחסי שמדמה משפחה.
אבל אולי אני טועה...
במקאה של התלבטות כזו אפשר להכניס עוד פרמטרים, כמו מחיר ומרחק, ואולי הם אלה שיטו את הכף...
המחיר אותו מחיר, מקום 2 יותר קרוב, אבל באמת זה פחות חשובכי לעולם חסדו
לי לעומת שאר הפרמטרים.
תודה💜
נראה לי שאופציה 2אורי8
למטפלת באופציה 1 יש מגוון גילאים , גם תינוקות שצריכים הרבה התיחסות. באופציה 2 זה מעון, אבל יותר קטן, וכשהילדים באותם גילאים, המטפלות מכוונות לגיל הזה ולמה שמתאים לו. אם המטפלות חמות, ולא עמוסות מידי( 11 ילדים בני שנתיים פחות עמוס מלטפל ב 2 תינוקות קטנים ועוד 3 בני שנתיים, וילד בן שנה, כי הצרכים שונים)
ואני לא אוהבת שזה בבית, כי בנוסף לילדים יש למטפלת את הבית שלה, והילדים שלה שבאים המהלך היום. בישולים, כביסות
זה לא בבית שלה ממש, אלא בדירה שהיא שוכרת לצורך זה.כי לעולם חסדו
היא כל הזמן עם הילדים, לפי מה שאומרים ההורים האחרים ונראה שהם די מעורבים במה שקורה.
מטפלת פרטית בדירה אחרת זה דבר מדהיםלאיודעתת

זה אומר שהיא באמת איתם כל הזמן.

לא כל הילדים צריכים דווקא את בני גילם בשביל להתפתח

מצד שני שנה הבאה זה גן עיריה?

אז אולי 11 ילדים בשביל ההדרגתיות...

(דווקא המרחבים פחות נשמע לי מה שהיא זקוקה לו.. אלא היחס)

במעונות פרטיים לתלונות של ההורים יש הרבה משקל.

אם תהיי מעורבת יש סיכוי טוב שהבת שלך תקבל יחס טוב ומטפלת שתתחברי אליה.

 

ותתפללי על זה..

 

בעיני אופציה 2שחרית*
כדאי שתהיה עם ילדים בגילה, בטח אם בשנה הבאה היא עולה לגן, מאוד חשוב שהשנה הזו תדמה גם היא לגן, עם מפגשים, נושא לפי חגים ועונות השנה, ילדים בגילה, סדר יום מובנה. בכמות קטנה יותר של ילדים זה יכול להצמיח אותה.
באופציה 1 פיזור הגילאים של הילדים לא נראה לי.
לדעתי אופציה 1עץ הלבבות
נשמע שבתך זקוקה למסגרת קטנה יותר ועוטפת כדי לקבל בטחון ולהתחזק מבחינה רגשית.
הבת שלי הייתה אצל מטפלת מדהימה, מגיל 3 חודשים עד גיל 3.
עם טווח הגילאים של הילדים דומה למה שהזכרת.
היה לה כל כך טוב, עם תחושת בטחון, יחס אישי של המטפלת, ומרחב לביטוי רגשי. טווח הגילאים עזר לה לפתח אחריות ומנהיגות.
היא נכנסה לגן אחרי 3 שנים אצל המטפלת. והסתגלה ברוך ה בקלות.
לדעתי ילד שמגיע מחוזק מבחינה רגשית לגן. יסתגל במהירות ובקלות.
לכן אופציה 1 נשמעת לי הרבה יותר מתאימה לבתך.
שהקבה יכוון אותך להחלטה הטובה ביותר.
לדעתי אופציה 2להתגבר
באופציה 1 היא תהיה עם תינוקות ממש קטנים לגילה.. ולא חושבת שהמטפלת תצליח באמת לתת לה יחס אישי במידה מספקת.

עדיף להתפתחות שלה שתהיה עם בני גילה ותחווה פעילויות ומשחקים ויכול להיות שדווקא כאן אפילו שזה על מס' גדול יותר של ילדים היא כן תקבל יחס חם יותר מהמשפחתון ששם יש תינוקות פיצים שדורשים הרבה טיפול ותשומת לב
ראית בעצמך את המטפלות?אם_שמחה_הללויה
או רק על פי המלצות? בסופו של דבר אצלי זה מה שקבע עם הגדולה שלי(הייתה בסוף במשפחתון).

ויש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן, משפחתון יחס יותר חם ואישי ועל מעון יש יותר פיקוח...
שניהםנשמעים בעייתייםחגהבגה
באופן כללי, מטפלת, שהיא רק אחת, ממש נשמע לי בעייתי, אין מישהי שתגבה אותה במקרה חירום.
במיוחד שזו קבוצה מגוונת- יש הבדל עצום בין הגילאים, איך היא אמורה להעסיק ולהעשיר ילדים בוגרים, כשהיא צריכה להתעסק בהר דמות ותאכלו וטיפולים של תינוקות קטנים?
מצד שני, גם במעון השני, זה לא לפי התקן, מטפלת אחת על 11 ילדים.
בכל אופן חושבת שאני נוטה לאופציה 2
בגילסליל
הזה, 11 ילדים זה התקן
הבן שלי היה במעון מעולה של משרד התמ"ת, בגיל שנתיים וחצי הוא היה עם עוד עשרה ילדים בקבוצה
כן?? טוב אז אני לא מעודכנתחגהבגה
אצלכם זה פחות?כי לעולם חסדו
כן.. אצלנו 3 מטפלות על 19 יךדיםחגהבגה
המצב אצלכם מעולההשקט הזה
בעיקרון בקבוצת גן (גילאי 2-3) התקן הוא מטפלת ל-11 ילדים.
זכינו 😍😅😁חגהבגה
וואהה הלוואי עלינו. 3 על 33אורוש3
בגיל שנתיים? זה התקן...כי לעולם חסדו
אוף ממש מרגיז אותי, עכשיו גיליתי שנצטרך לשלם גם על דצמבר.כי לעולם חסדו
אוףףףףףף
לדעתי ברור 1אורוש3
נשמע שהיא זקוקה למקום קטן ועוטף.
יש שני ילדים בסביבות הגיל שלה. לא צריך יותר מזה בגיל הזה.
נשמע לי 2אביול
בגיל הזה אני יותר אוהבת שהם במעון, יש יותר יצירות והכנה לגן... והשמע שהוא טוב
אני הייתי שמה אצל המטפלתפלא הבריאהאחרונה
בעיניי ילד בגיל הזה זקוק למעט מאוד חברים. מספיק 2. העיקר הוא חום אהבה, ועיניים טובות. דווקא אצל ילדים ביישנים המצאות של ילדים קטנים במרחב שלהם יכולה לעשות להם ממש טוב. כי הם בתפקיד הגדולים ואז הם מפתחים חמלה ואהבה כלפי הקטנים. והם מרגישים יותר גדולים ומשמעותיים ופחות נחבאים או מאוימים על ידי קבוצה גדולה של בני גילם.
חיסון שלישי לקראת הלידהLana423
מישהי יודעת מה קורה בבתי חולים כלפי יולדות שלא חוסנו בחיסון השלישי?
התחסנתי בשני החיסונים הראשונים לפני ההריון ואני לא ממש מעוניינת לעשות את החיסון השלישי כרגע (לא רוצה להתווכח עם אף אחת, מרגישה שמהנתונים הקיימים אי אפשר להגיד שמי שהתחסנה ״רק״ בשני חיסונים לא מוגנת)
האם יש איזה סנקציות או משהו בלידה?
לא ידוע לי שיש הגבלות מעבר לבדיקת קורונה ללא מחוסניםDove
שום דבר. רק בדיקת קורונה וגם לא בכל מקוםבתי 123אחרונה
איך אתן עוזרות לתינוק לתפוס טוב? בהנקה...תינוק קטןטליה כ
ילדתי ביום ראשון
הוא תופס בעיקר את הפטמה ואני לא מצליחה להכניס לו הרבה מהעטרה
תנוחת פוטבול היחידה שעזרה לי כשהיא שקלה 2.5אנונימיות
יועצת הנקה!בתי 123
ייעצי עם יועצת הנקה טובהאם ל3+
לפעמים הפה של התינוק קטן והוא חא יכול להכניס יותר ואז צריך לשאוב ולחכות שהוא יגדל קצת
או שיש איך ללמד אותו
לכל אחת מאיתנו מבנה שונה, וכל תינוק הוא שונה
לכן חשוב שאם לא הולך , להתייעץ
ניסיתי כל פעם להכניס את כל העטרהחגהבגה
וזה שוטרים לא היה הולך וכולן ינקו מצויין.
תפסו את הפטמה ורוב העטרה, מניחה שזה גם קשור בצורה וגודל ולא רק הגדרה-
פטמה לא טוב
עטרה טוב
אבל הם לא צריכים לתפוס את כל העטרהפה לקצת
לפחות לפי מה שלי הסבירו.
נכון. הפה שלהם קטן מידייעל מהדרום
לק"י

אבל כן לתפוס מסביב לפטמה.
למעוך את האזור שסביב הפטמה עם האצבע והאגודל ולהכניס לתינוק לפה כמה שאפשר.
עד כדי כך היה נורא שהיית צריכה שוטרים?יעל מהדרום
לק"י

מה התכוונת לכתוב?
זה פשוט לא היה הולך*חגהבגה
שמישהו יעשה משהו על המקלדת שליייייי 😭😭😭😭
חחח תבטלי את התיקון האוטומטיפה לקצת
אין אפשרות!חגהבגה
אפילו בעלי לא הצליח
איזה מוזר....יעל מהדרום
ממש מוזרחגהבגה
גם אני חשבתי שאני לא יכולהמטילדה
כשקניתי את המכשיר הזה
ובסוף גיליתי איך
הבעיה שאני לא זוכרת ...
איזה מכשיר יש לך?
שיומי ישןןןןחגהבגה
תכנסי להגדרות מקלדת של המכשירoo
ותבטלי דברים כמו תיקון אוטומטי/ מלל חילופי
אני מכבה את כל האפשרויות זה עושה רק טעויות

מצאתי!!!! אין יותר תיקון אוטומטיחגהבגה
עכשיו תצטרכו לצחוק ממני ולא מהמקלדת שלי
👏👏👏מטילדה
הווו בשעה טובהציפור מתוקה
😂😂חגהבגהאחרונה
אני גיליתי שבשכיבה הוא תופס יותר טובפה לקצת
הוא מתאמץ יותר לתפוס ואז פותח פה גדול יותר מאשר כשאני יושבת ומחזיקה אותו
ולפעמים נותנת לו קצת לטעום ואז הוא רוצה עוד אז זה גם גורם לו לפתוח פה גדול


ותמיד אפשר ללכת להתייעץ עם יועצת הנקה בטיפת חלב. לי היא מאוד עזרה בלידה הראשונה.
ואצלנו היה צריך לקבוע תור אליה.
להפנות את הפטמה כלפי מעלהאורוש3
לכיוון החך שלו, לגעת איתה קצת בשפה העליונה ולגרות לפתיחה, אחרי שפותח להכניס אותה לכיוון מעלה.
המון מזל טוב!
אם את לא מצליחה כדאי להתייעץ עם יועצת שתראה לפני שיתפתחו לך סדקים.
לנסותאמא_טריה_ל-2
להתעקש איתו שיפתח פה גדול ורק אז להכניס את השד, גם אם ייקח כמה נסיונות. כדאי שלא יהיה רעב מדי...
גם אם לא תפס מספיק, את יכולה בזמן שינוק עם האצבעות שלך להכניס עוד מהשד לפה.
מקווה שההסבר ברור...
שיטת הפיתהבשורות משמחות
לא יודעת להסביר דרך הפורום אולי תמצאי סרטון שמסביר טוב.
או יועצת הנקה שתסביר לך
אתסליל
מרגישה שהוא לא יונק טוב?
כי הוא לא חייב לתפוס הרבה מהעטרה.
מה שחשוב זה שלא יינק מהפטמה עצמה

אותי לימדו עם יד אחת לתמוך בגב ובכתפיים של התינוק, לקרב אותו לפטמה כך שהאף שלו מול הפטמה.
עם היד השנייה לתפוס את השד כמו פיתה (מלמעלה למטה) ואז לעזור לו להכניס לפה
תודה בנות על כל הטיפים!! הולכת לנסות כמהטליה כ
אם לא ילך אפנה ליועצת
לשים אתחדשה ישנה
הפטמה איפה שהאף שלו, בעצם הפה שלו נמצא מול העטרה התחתונה, החלק העליון של העטרה לא משנה שהוא בחוץ, מה שחשוב זה הלמטה. ואז הוא מריח את החלב ופותח פה גדול וצריך להצמיד את השפה התחתונה מתחת לעטרה התחתונה... קשה להסביר בהודעה... מקווה שהבנת.
היה לי את הקושי הזה עם הגדולה.. ואחרי שנפגשתי עם יועצתפשיטא
הדבר היחיד שבאמת עזר זה שדיברתי עם התינוקת וממש במקשתי ממנה כל פעם לפתוח פה גדול..זה עבד כמו קסם אצלנו..
יש דבר כזה מנשא ש..לא מחוברת
התינוק מסתכל כאילו לכיוון הנוף , גם שאפשר לשים על הבטן וגם על הגב (ושעל הגב יראה את הנוף)
ושנוחהה
ושהיא לא יקרה מידי?
לא הצלחתי להבין מתמונות..
לא הבנתי מה זה אומר שעל הגב יראה את הנוףשחרית*
הגב שלך? הגב של התינוק?
הגב שלי כאילו הגב שלי לגב שלולא מחוברת
אין תנוחה כזו באף מנשאשחרית*
היא מאוד לא בריאה וגם נשמעת לא נוחה לתינוק.
על הגב זה תמיד לכיוון ההליכה (בטן שלו על הגב שלך)מיקי מאוס
לא מכירה משהו אחר וזה גם ממש לא יהיה בריא לגב.
גם על הבטן פחות מומלץ כשהוא עם הגב לבטן(מסתכל קדימה) כי זה יותר עומס על הגב והכתפיים למרות שככה הם הכי אוהבים

ממליצה על לילי-בייבי. יחסית זול ביחס לאורטופדיים האחרים
אה מבינה, אבל במצב שלנו לא חושבת שזה משנה זה או שאני מחזיקהלא מחוברת
אותה ככה או במנשא.
וגם זה לא יהיה כל הזמן. ואין סיכוי שהיא תסכים להיות במנשא שהיא לא רואה מה קורה. תעדיף להיות על הבטן על השטיח
אם יש ממש הבדל באורטופדיה וזה, אז כן יכולה להשקיעה..
מכירה עוד מנשאות?
תינוק שנמצא במנשא על הגב בהחלט רואה את הנוףבארץ אהבתי
מעבר לכתף שלך...
עד שהוא מתעייף ומניח ראש על הגב שלך ונרדם.
אצלי מאוד אהבו להיות במנשא על הגב ולעקוב אחרי כל מה שאני עושה...
כבר מגיל חצי שנה רואים?לא מחוברת
אולי בדקתי מנשא ממש נמוכה?
איזה יש לך?
יש לי מאי טאי של חברת טופה טופבארץ אהבתיאחרונה
אני קושרת יותר גבוה כדי שיוכל לראות.
אני יודעת שבבייבי ביורן אפשרגולדסטאר
אבל מאוד יקר
סטודנטיות בהריון ואחרי לידה לכאןאנונימיות
מי יודעת מה אומר החוק היבש מצד-
1. להכניס תינוקות לכיתה במידה והתינוק לא מפריע כמובן. (יודעת שלמעבדה אסור בשום אופן) אבל מה עם סתם שיעור? יש גיל שעד אליו חייבים לאפשר לסטודנטית להביא את התינוק?
2. חופשת לידה- יש 6 שבועות/ 30% היעדרות ב15 שבועות מהלידה. מה עם סטודנטית שיצא לה להחסיר גם לפני הלידה נגיד פעם/ פעמיים? (משנה אם בגלל מחלה או בדיקות?) ומה אם חזרתי מהחופשת לידה אחרי 6 שבועות ואני חולה? מותר להחסיר?
לגבי 1, אני יודעת שאיפה שלמדתי היה רשמית אסור בכל קורסPandi99
גם אצלנו פירסמו לא להכניס ואני תוהה אם זה חוקיאנונימיות
בהנחה ואין מעון במכללה/ אוניברסיטה. מה אני אמורה לעשות עד גיל 3 חודשים??
ואי לא יודעת.. אצלנו היה מעוןPandi99
חוקי כן. הם לא חייבים לאפשר לך . אני ועוד אמהותבתי 123
הכנסנו המרצים עקמו את הפרצוף ונלחמו בנו אבל אין הרבה ברירה. לא הייתה שם תינוקייה בזמנו למרות שהמוסד לנשים ובנות דתיות
זכותנו להיות גם אמהות וגם אקדמאיות! כמובן שאי אפשר להפריע לכיתה אז יושבים ליד הדלת ואם צריך יוצאים.
אף מעון לא מקבל לפני 3 חודשים ואם זה אמצע השנה גם בגיל גדול יותר סיכוי קטן להכניס. את יכולה לנסות להשיג מטפלת שתבוא לשם חלק מהשיעורים כן הצלחתי להשיג.
חופשת לידה היתה לנו 3 שבועות ואם נשאר לנו אז עוד 2 בסופו של דבר מותר להם לאשר לך עוד העדרויות במקרה כזה אבל זה נתון לטוב לבם.
אז גם איפה שאני לומדת השנה אין מעון למרות שהם מכריזיםאנונימיות
שיש כחלק מהשירותים שלהם לסטודנטיות
זהו שלא ברור מה החוק במה שרשמתיאנונימיות
מחשבות בלי ידיעה ממשיתדיליה

אני למדתי במקום שהיה מותר להכניס תינוקות

קורס אחד לקחתי שהיינו קבוצה ממש פיצית והתינוק היה קטן והיה סבבה.

אחר כך היה הכנה לבחינה כמה קבוצות ביחד והיה ממש מפריע כל קול והרגשתי לא נוח מול הסטודנטים האחרים.

אחר כך למדתי קורס ממש מלחיץ ששלמתי עליו מלא כסף כדי לקדם אותי לקראת קידום מסויים שרציתי והכניסו לשם תינוקות וממש כעסתי הם הפריעו מאוד וממה היה קשה להקשיב והיה אחר כך מבחן סופר רציני על הקורס הזה.

אז המרצה בסוף הודיעה שאי ן להכניס תינוקות כי היה ברור שזה לא לעניין. 

אז מעבר לחוק חשוב להבין מה נכון לקבוצה.

וגם לא כל תינוק מסוגל לשתוק שעה וחצי....

2. אני חושבת שמותר. כי יש חוק שחייב שיהיה שידות החתלה בשביללא מחוברת
סטודנטיות שמביאים תינוקות.
ו1. תלוי אצלי אמרו שאני יכולה עד 6 וזה יכל להיות לפני. אבל ילדתי ממש חודש לפני הסוף סמסטר אז אין לי מושג.
ומגיע לך חופשות מחלה ויש גם חופשת מחלה בשביל התינוק. (במשך כל השנה הראשונה) לא סגורה כמה ימים
אז זה ההתלבטותאנונימיות
אם אני יוצאת ל6 שבועות מתחילת הסמסטר האם אח"כ עדיין יש לי אחוז מסויים שמאושר להיעדרויות.
או שהוא כלול ב6 שבועות חופשת לידה

מבירור מול המזכירות האקדמית אמרו לי דברים שנשמעים הזיה ואני מנסה להבין אם זה החוק או שהם ממציאים
מה אמרו לך? בעיקרון את זכאית לעודלא מחוברת
תראי בדיוק כתבתי למטה לכבתחילהאנונימיות
הכי טוב לברר עם נשים שלמדו בשנים קודמותבתי 123
אם אישרו להן בדיעבד העדרויות נוספות.
לפעמים מראש לא יאשרו אבל בדיעבד כן. נראה לי שבחלק מהמוסדות אם החסרת את משלימה ללא תשלום אז שווה להם יותר להחליק את זה
לא מצליחה להבין תכלס ומפחיד לסמוך על הנסאנונימיות
את הבכורה ילדתי בשנה א אבל שבועיים לפני סוף סמסטר סוף הריון בסיכון עם המון היעדרויות ואמרו לי שיצא לי מזל כי יחד הכל מצטרף ל6 שבועות בדיוק
מכירה את זה זה ממש מלחיץבתי 123
בסופו של דבר הדברים מסתדרים
ממה שידוע ליכבתחילה
אצלנו יש פטור מנוכחות ב6 שבועות הראשונים אחרי הלידה.
כל השאר- הכללים הרגילים.
בכל קורס שיש בו נוכחות חובה, מותר להחסיר 20-30% שזה יוצא 2-3-4 שיעורים בסמסטר. אצלנו לא משנה אם את לא מגיעה כי את חולה, כי הילד חולה או כי יש לך חתונה לאחותך, יש לכולם מכסה קבועה של ימי החסרה וזהו.
השאלה שלי היא:אנונימיות
במידה והייתי בחופשת לידה 6 שבועות. מותר לי אח"כ עוד 20% חיסורים?
לדעתי לא, תנסי לשאול את מזכירות המחלקה או מזכירות כלליתכבתחילה
הם ענו לי ככה:אנונימיות
אם אני יולדת באמצע סמסטר אז:
אם החסרתי לפני זה יורד לי מה6 שבועות חופשת לידה.
נניח החסרתי שבוע אז מגיע לי רק 5 שבועות חופשת לידה.
אם לא החסרתי לפני והשתמשתי בכל החופשת לידה אסור לי יותר לא להגיע ונוכחות חובה בכל המשך הסמסטר אחרת הקורס נפסל.
אם חזרתי אחרי חודש למשל כדי "לשמור" פעמיים חיסורים עדיין אסור לי להחסיר כי חודש זה כבר ב20% הרגילים ו6 שבועות זה רק מיום הלידה.
בקיצור הכל לפי איך שנח להם ולא משאיר לי שום אופציה.
אני מתכננת להגיע עד הלידה בלי חיסורים בעז"ה אבל ממש מפחיד אותי שה6 שבועות לוקחים לי הכל כי מה אם אחת מהן תהיה חולה? או אני?
אז מצידי לחזור אחרי חודש אבל גם זה הם לא מוכנים. לא משאירים לי אופציה
איזה ראש בקיר איכסכבתחילה
לא יודעת מה להגיד
גועל נפש

בשושו
תנסי לברר עם בוגרות
בגלל שאת בסוף תואר(ואחרי לידה), יש מצב שיאשרו לך קורס גם אם לא היתה לך כל הנוכחות שנדרשת לפי הכללים היבשים. לא יגידו לך להשאר עוד שנה בשביל קורס אחד שלא היה מספיק נוכחות. תשלחי מיילים בתחילת סמסטר לכל המרצים ותקווי שיהיה בסדר.
תנצלי את ה6 שבועות משכב לידה, זה לא צחוק. זה שומר עלייך שלא תהיי חולה וקורסת אחר כך ותוכלי ללכת ללימודים.
ממש מגעיל מצידם!!אנונימיות
אני עצבנית עליהם בטירוף.
גם אין מעון גם לא מרשים להביא תינוקות גם מגעילים עם החיסורים. מעצבנים
אפשר לשים אותהכבתחילה
אצל מטפלת שגרה קרוב למוסד לימודים.
או מעון באותה שכונה.
ואם את נכנסת לבידוד? או הילדות ?לא מחוברת
גם אצלי זה היה ככהילד בכור
וואו. הם ממש חצופים!!אין לי הסבר
ויש מצב שהם גם עוברים על החוק.
יש לכם דיקן?
היא לא ממש עושה משהו🙄אנונימיות
עובדת יותר על תקן פסיכולוגית
וואי מזעזע!אין לי הסבר
אבל מה זה לא עושה משהו?? זה התפקיד שלה😩
אוף
ליבי איתך❤️
תודה❤אנונימיות
כשחברה פנתה אליה בנוגע למכחחה היא אמרה שזה לא מה שהיא מתעסקת איתו והיא תשמח לדבר איתה אם היא רוצה יעוץ בזוגיות וכו'...😏
כאילו, לא. ב"ה הזוגיות שלי אחלה עם "חינוך הילדים" אני כרגע בה גם מסתדרת אני לא מסתדרת עם המכללה
😳😳😳אין לי הסבר
מה???
חח אמהלה. לא יודעת אם לצחוק או לבכות.
ובטח אם תפנו בגינה למכללה לא יעשו עם זה כלום?
חד משמעית לבכות🙈אנונימיותאחרונה
אצלנו, אני יודעת שלאהשקט הזה
ששלושה שבועות זה חוםשת לידה "על חשבון" המכללה, ו-3 שבועות נוספים זה ה-20% שמגיעים לך.
אם החסרת לפני הלידה זה ירד לך מהחופשת לידה.

זה בעיקון לא נראה ככה מהחוק. אוף הזויאנונימיות
🤷‍♀️השקט הזה
זה מבאס אבל זה די מסתדר עם זה שבסוף צריך להיות באחוז מסויים של הסמסטר כדי שהקורס לא יתבטל..

אממ... כן ולא. כי אם אני מציעה לחזןר שבועיים לפניאנונימיות
כדי לשמור שבועיים ולא מרשים לי זה סתם אכזריות
לגבי 2ננה123
שאלתי לפני כשנה (בתור סטודנטית שהייתה באותה הסיטואציה) מישהי שהייתה אחת ממנסחי החוק. בעקרון היא אמרה שכל מוסד יכול לפרש את החוק כראות עיניו (והחוק נתון למלא פרשנויות מבחינת אחוזי חיסור, חח ניסיתי לפצח אותו מכל כיוון, ותמיד אפשר למצוא בו פרשנות מקלה/מחמירה), ואין כל כך מה לעשות עם זה. בסוף זה שיקול של המוסד/המרצה איך לפרש את החוק. מנסיון אישי, יש מוסדות שיקלו יותר ויתנו לך כמה שיותר חיסורים שאפשר, ויש כאלו שיעשו ההפך, וינסו לתת לחוק את הפרשנות הכי מחמירה שיש, כך שיהיו לך מינימום חיסורים.
עונהאין לי הסבר
1. אסור אצלנו בכלל.
2. יש לך אפשרות להחסיר 2 שיעורים מקורס סמסטריאלי ו5 שיעורים מקורס שנתי. (כל קורס ההתחשבנות בנפרד). בנוסף לשיעורים שמותר לך להחסיר, יש לך 6 שבועות חופשת לידה, שלא קשורים למניין החיסורים...
אז מעדכנת שילדתי ב"ה ...ציפיפיצי

בתחילת 37

בלידה ארוכה מאודדדד

תודה לכל מי שעזרה, תמכה, ייעצה .. מעריכה מאוד חיוך גדול

והתינוק עכשיו עם צהבת שלא יורדת

הרופאת בבי"ח המליצה על הפסקת הנקה ליומיים

לשאוב ולהקפיא

אני מותשת מזה

התייעצתי עם יועצת הנקה שאמרה שהרופאה הזו פשוט לא תומכת בהנקה

ושזה לא נכון

מה עושים??

תכלס בינתיים שואבת כל 3 שעות  60 מ"ל. תקין?

והאם לא לשאוב כל הלילה זה בעייתי?

 

מזלללל טוב!!!!!!!משמעת עצמית
מזל טוב!Dove
לגבי ההנקה אין לי מושג
בכל מקרה בהצלחה והתאוששות קלה ומהירה לשניכם! גידול קל והרבה נחת! ❤️
מזל טוב!אמא שמחה????
באמת פעם המליצו להניק פחות. היום- זה לא חד משמעי. תעשי מה שנוח לך. אם מתיש אותך לשאוב- אז תניקי הרבה. הרעיון העיקרי- שיהיו הרבה יציאות לתינוק, כי זה מה שעוזר לצהבת לעבור.
בהצלחה!
זה גם מה שאני שמעתי. שלושת ילדי היו עם צהבת וינקו בעיקריעל מהדרום
לק"י

קבלו אולי בקבוק- שניים של תמ"ל (או בכלל לא).

מזל טוב!! הרבה נחת והתאוששות קלה ומהירה בעז"ה!
תודה לכולן!!!ציפיפיצי


מזל טוב!אביול
מזל טוב. הרבה נחת. טוב שאת אחרי ב''האחתפלוס
תלוי מתי התפתחהשירוש16
הצהבת ומה הסיבה לכך.

בגדול - ההמלצה הרווחת היא להמשיך להניק. גם אם ההנקה גורמת לצהבת היתרונות שלה גדולים פי כמה ובהרבה מקרים עוזרת לפנות את הבילירובין בגוף.

אולי הרופאה חוששת שהתינוק לא מקבל מספיק חלב. את יכולה לשאוב ולתת בבקבוק מספר פעמים לראות שאת באמת נותנת כמות חלב מספקת. כמובן קחי בחשבון שכמות החלב שיוצאת בשאיבה פחות מהכמות שיוצאת בהנקה. הבדל של כ30 cc.

בהצלחה
מזל טוב!מכחול
מזל טוב!! איזה יופי הרבה נחתטליה כ
אני יודעת שהנקה/דאוב דווקא עוזרת מאוד לצהבת
מזל טוב 💐מטילדה
מזל טוב!פה לקצת
רק אומרת, גם לי אמרו לשלב תמל בגלל צהבת ולדעתי זאת הייתה תחילת הפרידה מההנקה אצל הבן שלי.
אחריה הוא בהחלט העדיף בקבוקים ןלקח לי זמן להרגיל אותו חזרה להנקה.

אני מציעה לך להמשיך להניק והרבה, המטרה היא שהילד יעשה כמה שיותר יציאות כי הצהבת יוצאת ביציאות.

הרעיון של הפסקת הנקה זה אם הצהבת היא בגלל נוגדנים שיש אצל האמא, וההנחייה לא להניק היא למקרה שזאת הסיבה אבל לא באמת יודעים שזאת הסיבה (אלא אם כן אצלך בדקו).
מזל טוב!פשיטא
היום ההמלצה היא להמשיך להניק, אצל רוב הרופאים.
צריך להאכיל הרבה כדי שיהיו הרבה יציאות, היציאות מפנות את הבילירובין מהגוף..
המון המון מזל טוב!!!אורוש3
לא מבינה בצהבת. רפואה שלמה וחיבוק!
מזל טוב!!!! מרגש לשמוע:-)
מזל טוב! הייתי מדברת שוב עם הרופאה ומנסה להבין.סופי123
אולי יש סיבה אחרת ולא רק שהיא לא תומכת בהנקה... ואין שום מניעה להתייעץ עם עוד רופא, להגיד בפירוש שאת רוצה וחשוב לך להניק. אבל יועצת הנקה לא יכולה ולא צריכה לתת לך ייעוץ רפואי ועם ילודים לא משחקים ומקשיבים לרופאים.
בהצלחה!!
המון מזל טוב ! 🥰ליאניי
מזלטובבבבבבבבנפש חיה.
מזל טוב צדיקה המון נחת הנה סגולה ועצה.....רויטל.
הייתי במצבךYaelL

האמת עדיין לא חלפה לגמרי הצהבת (בת שבועיים וחצי), לא אמרו לי במפורש לא להניק אבל בזמן שהיתה בטיפול באור (היתה פעמיים) הציעו כדי לקצר את זמן הארוחות כדי שלא תהיה הרבה מחוץ לאור, לתת בקבוקים של או תמל או שאוב. לא רציתי לתת תמל ואני לא מסתדרת עם שאיבות, וגם לא רוצה לתת בקבוק כדי שלא תפתח העדפה אז המשכתי להניק כמה שיותר. בסוף שוחררנו וממשיכים לעקוב אחרי הצהבת, לאט לאט זה יורד אבל לוקח זמן... 

חשוב כן לשאוב או להניק בלילה כדי לשמר את יצור החלב. קחי בחשבון שיכול להיות שהתינוק יתרגל לבקבוקים ולא ירצה לינוק אחר כך.

אבל שורה תחתונה- מה שרציתי להגיד בעצם שלא הכרחי להפסיק להניק בגלל צהבת.

ומזל טוב!!

איזה כיף! ואיזה שבוע מכובד!!!שומשומונית
כל הכבוד שסחבת...
מזל טוב!!גלויה
תודה מהממות!!!ציפיפיציאחרונה

אכן מנהל המחלקה אמר שזו שיטה של לפני 30 שנה

אבל כמובן אמר שיש מצב שמועיל

נקווה שתרד הצהבת בעז"ה

זקוקה לטיפים לבת 4 מתוקה ועקשנית שמאתגרת אותייעל מהדרום
לק"י

האמצעית של הבית שלנו, ילדה מתוקה, מדברת מהמם, פלפלית ו.....עקשנית. נראה שגיל ההתבגרות שלה שהתחיל לפני גיל שנתיים לא הולך להיעלם בקרוב.

אני לא יודעת איך להתמודד איתה.
בגדול אני משתדלת לבחור את המלחמות שלי ולא להלחם על הכל, אבל אצלה בגלל שהיא מאוד עקשנית, אני מרגישה צורך לשבור את העקשנות שלה ושתלמד שלא הכל יילך לפי הרצון שלה.

דוגמא מהיום: עמדנו לצאת לתפילת ילדים בבוקר והיא החליטה שהיא רוצה גרביים, אבל שאני אביא לה.
התעקשתי שהיא תלך להביא, כמובן שהיא התעקשה גם, אז התחלתי לצאת מהבית ולרדת במדרגות.
היא המשיכה להתעקש ולצעוק/ לבכות. עד שנכנעה.
הטוויסט בעלילה היה שהגרביים לא היו במקומם הקבוע והיא כמובן לא רצתה להיעזר באבא שלה (שזו סוגיה בפני עצמה, שלרוב הוא רוצה שאני אעזור לה).
בסוף הגעתי למטה, ומאחר שריחמתי גם על השכנים שצריכים לשמוע בכי וצעקות במדרגות (והיא גם לא ידעה איפה הגרביים), עליתי לבית להביא לה גרביים.

והבכי שלה מחרפן אותי. וכשהיא עייפה זה בכלל גורם לבכי יתר.

ומכירות שאומרים לחזור על ההוראה לילדים שוב ושוב. נניח "למיטה" "למיטה"....?
היא עושה לי את זה

בגדול היא מתעקשת על יותר מידי דברים: שאבוא איתה לשירותים, להתקע באמצע הדרך הביתה או הגן ולא לבוא גם כשאני כבר רחוקה (או לבוא בסוף בבכי) וכו'.

ממש אשמח לטיפים. אני מרגישה שקשה לי ממש להתמודד עם זה.
אצלינו זה יהיה לקחת אותה לחדר. ללכת לבד לא יקרהיעל מהדרום
אז שרשור מוקדם לפרשת השבוע - מה את מקבלת מפרשת מקץ?מתואמת
לבקשת המבקשות נקדים את השרשור לאמצע השבוע.
למזלכן החלטתי השבוע לקרוא בכל יום חלק אחד מהפרשה הבאה, אז אולי יהיה לי אפילו מה לכתוב
@אם מאושרת
@קמה ש.
@נפש חיה.
@בת 30
@מאוהבת בילדי
@בארץ אהבתי
@מחי
וכל מי שלא תייגתי ויש לה מה לומר...
תודה על התיוגמאוהבת בילדי

אני רק עוקבת.

רחוקה מללמוד דרך ספרים.

אז תודה שאתן מזכות אותי!

מקץנפש חיה.
קץ שם לחושך
זה יוצא בשבת חנוכה
הכי קצרה
הכי קרה
הכי חשוך

ואז
מתוך החושך של הקור
מתוך עומק הצרה, הבור
יוסף
מוסיף והולך
ויריצוהו מן הבור
ויגלח ויחלף שמלותיו

אל הארמון מובל
ועבד ברצות ה' מולך.
הגלגל התהפך

"אל תשמחי אויבתי לי
כי נפלתי- קמתי
כי אשב בחושך -ה' אור לי"




כל עוד הנר דולק
מוסיף והולך
הישועה זורחת והולכת
גאולה בוקעת פורחת
כשחר
איילה

בפרט ובכלל
זמן של גאולה
מקסים כתבת!!מתואמת
מקווה שאת גם מצליחה לראות את קץ הישועה שלך ומצליחה לצאת מתוך הבור...
תודהנפש חיה.
הלוואי


כשאני כותבת ככה בחריזה
והכתיבה שופעת לי ביד

זה סימן שאני במצב טוב ורגיל
שאני מנצלת את המתנה שהשם נתן לי
ושאני שוחה כמו דג חי
ולא מתה
מדהים! אז מאחלת לך שתמיד תהיי שופעת בכתיבה מתואמת
אמן הלוואי🙏נפש חיה.
אמן!!!אם מאושרת

כתבת ממש יפה! 

תודה ברוך ה'נפש חיה.
מרגש, תודה!בארץ אהבתי
ברוך ה'נפש חיה.אחרונה
אכתוב בינתיים משהו על שם הפרשה:מתואמת
מקץ - השורש הוא ק"ץ (שורש של שתי אותיות, בעבר התייחסו לזה כשורש), מלשון סיום.
ואולי אפשר לראות בזה לשון "קץ" בקמץ, מאס. יוסף כבר קץ בחייו כשבוי - וסוף סוף ה' הביא לו את קץ הישועה שלו. (ואולי כאן אפשר למצוא קשר לחנוכה - קץ הישועה מופיע בפיוט מעוז צור).
ואולי אפשר למצוא בזה לשון יקיצה - פרעה הקיץ משנתו ומחלומותיו, החלומות שהביאו לשינוי חייו של יוסף. (אחרי סדרה של חלומות שמופיעים לאורך כל הפרשות האחרונות).
ואולי אפשר למצוא בפרשה גם רמז לקץ הימים (שבעוד פרשותיים ירצה יעקב לגלות אודותיו לבניו) - כמו שכאן בפרשתנו התחילה הגאולה של יוסף (ובעצם גם התחיל הרעיון של השעבוד הראשון של עם ישראל) - כך גם עתידה גאולתנו הסופית להגיע לבסוף.
במהרה בימינו אמן...
יפה! שנונה!חדשה ישנה
מדהים !! תודה לךהשלך על ה' יהבך
מקסים! תודה!גלויה
אמן!אם מאושרת

כתבת כ"כ יפה!

אמן!שנזכה במהרה לקץ המגולה

מהמם! איזה יופי יש בשפה שלנו...בארץ אהבתי
שבת חנוכהאם מאושרת

תודה רבה @מתואמת יקרה!

כבר יישמת ופתחת מוקדם! בעז"ה בזכותך נזכה להתכונן לשבת מוקדם! תודה!!!

 

פרשת שבוע עוד לא הספקתי ללמוד, אבל השבוע חשבתי הרבה על נרות שבת ונרות חנוכה.

ב"ה זכיתי להיות אשת כהן ובחנוכה אנחנו מקבלים שמן תרומה, מותר להדליק בזה רק נרות שבת ונרות חנוכה.

אז חשבתי קצת על הקשר בין נר שבת לנר חנוכה.

יש הרבה הבדלים, כי נר שבת זה להאיר את הבית ונר חנוכה זה להאיר בחוץ.

אבל מצאתי שעור של הרב זכריה טובי (ישיבת כרם ביבנה),

שמחבר ביניהם.

 

במצוות נר חנוכה יש משהו ייחודי שחיוב המצווה הוא לא על יחיד אלא על המשפחה, "נר איש וביתו".

 

הרב קוק (עין אי"ה שבת כ"ג) כותב

שגזירות היוונים היו סביב המשפחה, במגמה להרוס את הבית היהודי, ולכן כשהחשמונאים ניצחו הם הבליטו את הנצחון של המשפחה וקבעו "נר איש וביתו".

"כי היוונים בגזרותיהם רצו לבטל מישראל את החיים הישראלים המושתתים על שרשי התורה, שאחד מיסודותיה היא להציב את הטהרה והצניעות כמטרה הראשית של חיי המשפחה. 
השקפת החיים הזו היא מנוגדת לתרבות היוונים, אשר ראו בה צר ואויב. הם הציבו בפסגת חייהם את עליצות החיים והנאותיו הגופניים והדמיוניים, ועל זה היתה שנאת היוונים רבה מאוד לתורת ישראל. ע"כ, כדי להדגיש עד כמה יש למשפחה הישראלית חלק בנצחון הישראלי על היוונים, נקבעה החובה הבסיסית בחנוכה שהמצוה תהיה "נר איש וביתו"."

 

וזה עניינו של נרות השבת- להרבות שלום בבית, ולחזק את התא המשפחתי.

וכך הרמב"ם חותם את הלכות חנוכה, ומאריך בהלכה האחרונה דווקא על  עניינן של נרות השבת-

"היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז). 

 

ובחנוכה יש לנו הרבה חיזוק של האחדות המשפחתית- כולם יחד מתאספים להדלקה, חצי שעה יש איסור לעשות מלאכה ולכן  נשארים לשבת יחד.

 

בתפילה שנזכה החנוכה הזה לחזק את ביתנו ומשפחתנו, להרבות קדושה וטהרה, ונזכה במהרה לראות נרות של ציון

(ובעז"ה גם נוכל לאכול מהשמן שנקבל... )

 
 

א מ ןןןנפש חיה.
מקסים! חידדת דברים מיוחדים ברעיון המוכר ואפילו השחוקמתואמת
והפכת אותו שוב למשהו מיוחד ונשגב!
ולא הכרתי את העניין של לתת שמן להדלקה לכהנים בימינו... אולי נמצא איזה כהן בסביבתנו כדי לתת לו
צדיקה!!!אם מאושרת
אני חושבת שמהשמן שלכם כבר הופרשו תרומות ומעשרות.
אנחנו קיבלנו את התרומה שהופרשה מהבית בד לפני שמכרו את השמן.
אה, אז ככה זה עובד... מדהים!מתואמת
כתבת ממש יפה, תודה רבה!בארץ אהבתי
מנסה לכתוב גם משהו-בארץ אהבתי
ב"ה הצלחתי לשמוע היום את השיעור של הרב ראובן ששון (ממש ברכה שהצלחתי, כי בדרך כלל אני שומעת בנסיעות… בבה הילדים שיחקו ממש יפה הבוקר והיתה חי הזדמנות לשמוע).

מנסה לכתוב את הנקודה המרכזית. קשה לסכם כי זה שיעור ארוך, אבל מנסה…

השיעור דיבר על הגבורה בעם ישראל. ממה מגיעה הגבורה? במה היא תלויה?
אצל אחי יוסף רואים שינוי מאוד גדול בתוך הפרשה שלנו.בהתחלה הם מאוד חוששים מיוסף. נבהלים כשהוא מאשים אותם, נבהלים כשמוצאים את הכסף באמתחותיהם, פוחדים לחזור למצרים עם בנימין וכו'.
ואחר כך פתאום יש מדרשים שמתארים את הגבורה שלהם - אחרי שמצאו את הגביע באמתחת בנימין 'וישובו העירה' והמדרש אומר שהיתה קטנה בעיניהם כמו עיר של עשרה אנשים (שהם יכולים לנצח בקלות).
וגם בתחילת הפרשה הבאה יהודה ניגש ליוסף אומר לו דברים קשים 'כי כמוך כפרעה' - המדרש מסביר שהוא אומר שהוא יכול להרוג את יוסף ואת פרעה.
איפה כל הגבורה הזאת היתה בהתחלה?

בעצם גם בהתחלה, החשש שלהם הוא לא מיוסף. הוא מהחטא שלהם. הם יודעים שהם חטאו במכירת יוסף, ולכן כשקורות להם צרות, הם דואגים אומרים שזה בגלל שלא ריחמו על יוסף כשהתחנן אליהם. כשהם מוצאים את הכסף באמתחותיהם הם שואלים 'מה זאת עשה אלוקים לנו'. הם חוששים שהם נענשים על החטא שלהם, ולכן אין בהם כוח להילחם.
נקודת המפנה היא כשהגביע נמצא באמתחת בנימין. בנימין לא חטא איתם במכירת יוסף ולכן הם פתאום מבחנים שאולי כל זה לא קשור לחטא שלהם.
וכשיוסף אומר להם שהם יכולים לשוב בשלום ורק בנימין יישאר איתו, הם כבר בטוחים שזה לא קשור, ואז יהודה יכול לבוא בגבורה גדולה עם יכולת להרוג את יוסף ואת פרעה.

זה מבטא משהו שנכון לכל עם ישראל. הגבורה בעם ישראל היא לא פיזית. היא כוח רוחני, שקשור בנקודת האמת שלנו.
כאשר באים מתוך אמת אמיתית, זה נותן גבורה גדולה, וה' נמצא איתנו ומצליח את דרכינו.

זה מתחבר גם לחנוכה -
ב'על הניסים' אנחנו אומרים 'מסרת גיבורים ביד חלשים'. לכאורה זה תמוה כי המכבים ניצחו בגבורה.
אבל בעצם מבחינה פיזית היוונים היו גיבורים, והמכבים היו חלשים. רק שמתוך זה שהם נלחמו מתוך אמת גדולה, היתה להם גם גבורה גדולה שאפשרה להם לנצח.
יפה ממש! מעניין לעקוב ולראות לאורך כל ההיסטוריהמתואמת
איך עם ישראל ניצח בזכות הרוח ולא בזכות הכוח... (אולי אפילו במלחמת ששת הימים זה היה ככה? אף שאז הרבה מעם ישראל לא היה קרוב מאוד לרוחניות...)
וזה יכול להיות גם מסר אישי לכל אחד מאתנו - למצוא בתוכנו את הכוח מבחינה רוחנית, והוא זה שיביא לנו את הכוח הפיזי להתמודד בחיים...
תודה על הרעיון וההסבר היפה!אם מאושרת
תמיד לא הבנתי את המדרשים על הגבורה של השבטים. (אפילו על יעקב אבינו שהרים את האבן,נפתלי שרץ מצטערת המכפלה למצרים,יהודה שהוריה את פיתום ורעמסס)
עכשיו ממה שאת כתבת- זה מובן שהם היו בדרגה כ"כ גבוהה ולכן היתה להם גבורה. תודה!!

משהו לפרשה- ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהואם מאושרת
כנראה למרות שרצינו להקדים את השרשור,יש משהו בריח של שבת שעוזר להיזכר ברעיונות...
אז עכשיו כשריח השבת מתחיל להתהוות בבית, נזכרתי בפרוש של האור החיים הקדוש,
איך יכול להיות שאחי יוסף לא הכירו אותו?
יש לו הסבר מעניין איך זכרון נוצר באדם,
ולכן למרות שזכרו אותו ללא זקן יכלו לזהות שזה הוא,

כשחושבים על זה- היו להם את כל הסיבות לזהות אותו-
#כתוב שקלסתר פניו היה דומה ליעקב אבינו ולכן לא חטא,אז איך הם לא זיהו את דמות אביהם?
#הסיפור עם הגביע שמגלה לו את שמותיהם וכו' ממש לא הגיוני שיש כזה גביע...
#הם אכלו אצל יוסף והוא נותן להם בשר בהמה כשרה עם שחיטה כשרה- איך לא חשבו שמוזר שמשנה למלך מצרי מקפיד ומכיר דיני שחיטה?

והואר החיים כותב- "והטעם לצד ראותו ברום המעלות החליטו הבחינה והרחיקו מליבם מחשוב דבר זה".

האחים היו בטוחים שיוסף חוטא ,ושטוף בתועבת מצרים,לכן הם הלכו לחפש אותו בשווקים ובמקומות הפחות טובים במצרים,
ולכן הם לא יכלו לראות שאדם בדרגה חשובה הוא יוסף.

אותי הפרוש הזה הפחיד - איך השכל שלנו יכול להינעל בגלל קביעה שלנו...

זה יכול לפגוש אותנו בהרבה תחומים בחיים.

אני חשבתי על זהירות מלקטלג ילדים, ( שזה קשה...- כי יש תכונות אופי ממש בולטות- לדוג' עקשנות,איטיות...). כי אז חלילה לא רואים את המציאות,. אלא רואים בהתאם לקיטלוג...
ממש חזק, תודה!בארץ אהבתי
וואו, ממש תובנה חשובה ומדהימה... תודה!מתואמת
גיל, חולשה כללית וסוף הנקה שמתקרב (אחרי תקופה ארוכה)סוף הנקה

ילדה מתוקה, ששמחה כל-כך עם ההנקה. שמחה פשוטה. מבט של הודיה. חיוך בסוף, ששווה הכל. החיבוק, הידיים הקטנות, הרגליים הבועטות, המילים החמודות והממיסות. ועכשיו בכלל, בחורף, עם הפוך הנעים... ויש לך גם את הבעייה הבריאותית ההיא, שמדאיגה אותי, ושלא קשורה בשום צורה להנקה, אבל זאת הדרך שלי להגיד לך שאת כאן בידיים שלי, ואני שומרת עלייך. אך הלו״ז גדוש, וכשיש משפחה וילדים, קשה לקחת את הזמן הזה בבוקר ובערב כדי להיות איתך ביחידות. זה מוסיף לחץ בבוקר וזה מעמיס על הבית בערב. ויש את מה שהרופאה אמרה, שהחולשה הכללית שלי כבר תקופה ארוכה קשורה כנראה להנקה הזאת, כשאת כבר כמעט שנתיים, ולפני זה הנקתי עוד אחד, ועוד אחד ועוד אחד, כולם ברצף כמעט, עם הריונות בין לבין. ובינינו זה לא שהזמנים האלה מיוחדים עד כדי כך. ברוב ההנקות אני גם ככה בפלאפון, קוראת פה וגולשת שם. לעיתים נדירות מנמנמת. ויש גם את הגיל שלי. והרופאה אמרה שכדאי מאד שתהיה לי תקופת התאוששות לפני שננסה שוב להיכנס להריון. התאוששות של כמה חודשים לפחות. ואני כבר בת xxxx... והאמת היא שידעתי את זה עוד לפני שהיא אמרה. הרגשתי בעצמי שזה הדבר הנכון. אבל עצוב לי ואני לא רוצה להיפרד עדיין. וגם, מה אם בסוף לא יהיה עוד הריון והיא תהיה האחרונה? אוּף. בואי, קטנה שלי, בואי תביאי חיבוק חזק לאמא.
אוי .... ליבי איתךקולור
כתוב מקסים, מקווה ששיחרר משהו!
תודה יקרהסוף הנקה
וואו כתבת מדהים ומרגשציפור מתוקה
והאמת שהעלית לי דמעות..
מבינה אותך ממש.
בהצלחה יקרה במה שתחליטי❤️
תודה רבה שהגבת זה קצת מקל שאת מבינה 💞סוף הנקה
עוד תגובות אולי?........סוף הנקה
ריגשת אותיאני זה א
אני אומנם לא בשלב של לסיים הנקה אבל בהחלט מזדהה עם התחושות והמחשבות
ומה יהיה אם זו תהיה ההנקה האחרונה?
מבינה אותך ממשצועקת לך

חיבוק!

מדהימה שהנקת שנתיים!!

רק, אל תתני לפחד לשלוט בך.

תנסי להסתכל על הסיטואציה הזו במשקפים של שמחה, הודיה ואמונה.

שמחה והודיה -שהצלחת להניק ולהעניק ככ הרבה. 

אמונה בה' שבע"ה יהיה עוד ילד- וגם אם לא, זה לטובה.

 

 

וואו ממש נגעת בלב...דפני11
וכתבת מהמם...
אוף
לפעמים ככ קשה.. אפילו שזה בנתוני חיים שלכאורה רק לומר עליהם תודה (וואלה הצלחת להניק כמעט שנתיים... ויש עוד ילדים מתוקים ברקע...)
אהל עדיין
הקושי הוא קשההה
וככ יכולה להבין.....
חיבוק
והלוואי שמה שלא תחליטי תהיי שמחה ושלמה בהחלטה....❤
כתבת מרגשאורוש3
לא שיש לי תשובה. אבל נגעת...
תמיד סוך הנקה זה קשה מאודחגהבגה
לי לפחות...
לא משנה כמה זמן הייתי, תמיד קשה לי להיפרד.
אין לי איך לנחם, רק חיבוק, והבנה
וואו כל כך קשה השלב הזהמצטרפת למועדון
של להפרד מהנקה בגיל גדול כזאת שזורמת יפה והילד כל כך קשור אליה.. שוקלת להפסיק מהסיבות שלי עוד מעט וזה כל כך משקף את מה שאני מרגישה..
נגעת בי ממששפע ברכה

גם אני מבינה שהגיע הזמן לסיים הנקה לבן שנתיים

ויש כל כך הרבה סיבות לעשות את זה

ועדיין.. זה קשה מדי לסגור את הפרק הזה

אין על המתיקות הממיסה הזו..

כתבת כל כך מדוייק

אהובות ממש תודה על התגובות שלכן. ממש הייתי צריכה את החיבוקסוף הנקה
ואת ההבנה האלה שלכן. בהצלחה לכל מי שנמצאת בשלב דומה. ושוב תודה שהגבתן, עשיתן איתי חסד גדול.
כתבת כל כך יפהשנה טובה ומתוקה
מרגש עד דמעות. מבינה אותך מאוד... אני אומנם שאבתי כי לא הצלחתי להניק. ועדיין נגעת לי בנקודה הזאת של החמלה והאהבה לילדים שלנו. שהשם יעזור לנו תמיד!
💞💞💕עוד תשובה
אין לי מילים.
אני קוראת ודומעת. כתבת כל כך מדויק ונכון.
כמה קשה הפרידה הזו, תהיה הסיבה שתהיה.

בהצלחה רבה לך וחיבוק גדול🤗💗
איזה חמודה.. איך כתבת מהלבחדשה ישנה
על זה נאמר-' יותר משהעגל רוצה לינוק- הפרה רוצה להניק'...

באמת שלב קשה לסיים עם הנקה אחרונה, במיוחד שיש לילדה עניין רפואי אז כל הלב רוצה רק לעטוף , לנחם, להגן, לשמור עליה .. אבל באמת זה לא טוב לרחם יותר מידי, אח''כ התחושות האלה עוברות לילדה שתרגיש שהיא מסכנה וחלשה חלילה.
תודה על ההבנהסוף הנקה
רק לגבי הסוף: אני לא חושבת שיש כאן אצלי עניין של רחמים. יש משהו מדאיג בתהליכי בדיקות וכו׳. אז זה משפיע אבל לא בקטע של רחמים אלא של דאגה פשוטה לשלומה.
💕💕חדשה ישנהאחרונה
וואי נגעת בי ממשיערת דבש

ודוקא מהכיוון ההפוך

של תינוקת בת שנה וחודש שגמלה את עצמה

ושלי, האמא שצבט לה ככ וככ רצתה להניק עוד ועוד

היטבת לכתוב ולתאר

וואי זה קרה לי עם ילד אחר. חיבוק 💞סוף הנקה
שאלה קיומיתיעל מהדרום
לק"י

מישהי מוכנה להסביר לי איזו לביבה רצו להכין חנה זלדה ורבי קלמן משמן, סוכר וקמח?!
ומה פשר השיר "לביבה חמה ו*מתוקה*?

אכן שאלות חשובות
תשאלי את האמא של:אנונימי....!
"אימי אפתה לביבה"
הם כנראה היחידים בעולם שאופים לביבות
שואלת גם כאן- מחפשת המלצה על יועץ משכנתאותשלומצ'

 

מעבר למקצועיות חשוב לנו שיהיה אדם נחמד שנעים לעבוד איתו.

עדיפות למישהו באזור המרכז.

 

מכירים?

 

(שאלתי גם ב"דירה נאה")

חברת ברק ייעוץ והשקעותאמא לאוצר❤
יש להם יועץ משכנתאות מעולה ומקצועי ממש וגם נחמד ונעים ממש!!
זה באיזור ירושלים אבל..
תודה ❤שלומצ'
שלחתי לך באישי המלצהמישהי מאיפשהו
בשיחה, משום מה לא הצלחתי לשלוח מסר..
תודה ❤שלומצ'אחרונה
מה יהיה עם הצירונים האלהגולדסטאר
מאז השחרור מהאשםוז היה לי משהו כמו יומיים אחריו עוד המשך של כאבים וחלפו
היה כמה ימים ממש סבבה של שקט מהבחינה הזאת
היום מהערב כל פעם יש לי איזה זץ של כאבי מחזור כאלה.. לא משהו שניתן לתזמן
ממש כמו שהיה אז
מה יהיה
אני צריכה למשוך עוד קצת
וכבא סיימתי 3 ליטר היום

יש מצב שזה בגלל שאתמול "התאמצתי" וטיגנתי לביבות?? שזה השפיע..?
בעזרת השם!גולדסטאר
זה הגיע... היום לראשונה נפרדתי ממנה (לשעתיים)...שומשומונית
התחלנו הסתגלות במעון... (זה ככ קשה!)
לא מאמינה ששבוע הבא חוזרת לעבודה וכבר חלפו להן 15 שבועות. אז מעבר לקושי הרגשי,
יש לנו כמה קשיים פיזיים:
היא עדיין לא לוקחת מוצץ (עברנו עכשיו למוצץ מסוג אחר).
היא לא מוכנה בקבוק.
מה עושים????
חיבוק! באמת קשה.אורוש3
אולי המטפלת תצליח עם הבקבוק.
תודה על החיבוק!שומשומונית

היום היא לא הצליחה בכלל להאכיל אותה, אבל היא הייתה שם רק שעתיים.

מקווה שתתרגל בסוף, כי אחרת תצטרך לרעוב יום שלם...אפאטי

הלוואי. בע''ה!!אורוש3
מאוד מאוד מאוד מאוד קשהחגהבגה
חיבוק ענק!!!!!
ה כל כך לא טבעי לעזוב תינוק כל כל קטן
ואני תמיד מרגישה שזה בדיוק השלב שהם מתחילים לתקשר כמו בני אדם קטנים וכבר יש סדר יום שהוא קצת יותר נורמלי, ולפעמים גם ישנים יותר בלילה...

אין כל כל מה לעשות.
א
הם לומדים לקחת בקבוק בגן, לפעמים יש כמה ימין ביוטיים שקשה להם קצת לאכול, אבל בגן מורגלים לזה ויש להם '
שיטות. להאכיל במזרק, להאכיל בכפית...לגבי מוצץ, הלוואי שכן אבל לא תמיד הם לוקחים בסוף 😖
חיבוק ענק ❤
בדיוק.שומשומונית

היא כזאת מתוקה, ומתבוננת וסקרנית וכבר יותר עירנית שממש חבל לי שאנחנו צריכות להפרד (ואין אפשרות להאריך חלד לצערי...)

מקווה שכשתראה שאין אפשרות אחרת - היא תלמד...

כל כך מתסכל לעזוב אותם כאלה פיצים...

מתסכל נורא. אני עוד לא ילדתי וכבר חושבת עת זה 😑חגהבגה
ציסטה בבטן- צריך להרגיש כאב?רותם וקנין
באולטרסאונד ראו לי 2 ציסטות
אמורים להרגיש אותן? זה כואב?
נראה לי שבדרך כלל לא מרגישיםמחי
אני לא הרגשתי כשהיה לי...אור מאיר
בעיקרון לא אמורים להרגישיוקי
אם יש כאב חריג צריך להבדק
תלוי בגודל שלהן. לי הייתה גדולה שהכאיבה לי מאודקול ברמהאחרונה
האושר הזה כשאת מוצאת מה ללבוש בחודש שביעיDove
שנראה סביר ועוד לא חרשת עליו עד שכבר פאדיחות לצאת עם אותו הבגד החוצה...
מזדהות? 😝
מכיוון שמאז ההיריון השלישי בערך אני גם ככה נראית חצי בהיריוןמתואמת
אז האושר הזה מלווה אותי תמיד
סתם, זה לא עד כדי כך אולי, אבל אני בהחלט לובשת את אותם בגדים גם כשאני בהיריון וגם כשאני לא...
בכל אופן, תיהני עם המציאה!
חחחח גם אני נראיתי בהריון עוד לפני ההריוןDove
אבל עדיין חצאיות כבר לא עולות עליי ולוחצות בבטן וגם הגזרה של הגוף בהריון פשוט מוזרה 🥴 לפחות אצלי ככה שגם אם משהו עולה עליי זה נראה מוזר
לא, זה הגיוני בהחלט...מתואמת
אני לובשת את אותן חצאיות בהיריון ולא בהיריון, כי יש לי חצאיות עם גומי כפתורים - פשוט משנה את הגודל של הגומי בהתאם לגודל של הבטן...
העליוניות והחולצות לא משתנות אצלי. לפעמים הן יושבות בדיוק (בסוף היריון) ולפעמים הן רחבות (בתחילת היריון או לא בהיריון).
איפה את קונה חצאיות כאלה?מטילדה
קניתי בעבר בכמה חנויות בגאולה. יכול להיות שכיום כי אי אפשרמתואמת
למצוא כאלה...
נרהא לי עדיין ישדיליה

בגאולה בשלאגר.

קניתי ממש לאחורנה

מזדהה עם המחסור בבגדיםנעמי28
אמאלה.
לא מוצאת כלום, אני פיקית ובמהלך היום אני במקום שצריך להתלבש מכובד
ואין, לא מוצאת😭
כרגע עם בערך בגד וחצי ליום חול ועוד אחד לשבת.
יש לי כמה מפגשים השבוע עם אותם אנשים ואין לי מושג מה אני הולכת לעשות😩
בטן ענקית ב״ה, שום דבר מלפני ההריון לא נסגר עלי או מכסה את הבטן
ולא מוצאת כלום
מכירה את כל החנויות אז לא צריכה המלצות
רק פורקת
וואי באמת קשה!Dove
תגווני במטפחות, תכשיטיםנירה22
תודה! רעיון טוב, לפחות יתן לי תחושה שונהנעמי28אחרונה
חח מזדהה ממשמטילדה
כבר בשמיני ותוהנ לעצמי אם אצליח לשרוד אם מה שיש לי כבר עד הסוף בלי לקנות חדש....
וואו כמה מוכר!!!:-)
סליחה, אבל את בהריון!!YaelL

וכן זה ברור שיש פחות בגדים ומותר לך לחרוש עליהם!! (זה מה שאמרתי לעצמי כל הזמן בהריון...)

אםסליל
האוכל נופל על הרצפה הוא יותר טעים?
אם הוא בצלחת של אמא זה יותר מגרה?
להיות חולה בדיוק ביום שאמא צריכה לנסוע ללימודים זה יותר כיף?
אם לך ולאח שלך יש את אותו המשחק בדיוק, של אח שלך עדיין יותר שווה?

#תהיות בעקבות יום עם החולה התורן (בן 11 חודשים)
כן כן כן וכןפולניה12
נו מה, את לא זוכרת?
הספקתי לשכוח😂סליל
ברור!!!! לכל השאלות..פשיטא
וחיבוק קשה ממש.
תודה ❤️סליל
היום החלטתי לקחת את זה בחיוך

הוא החליט ששלשה ימים במעון זה יותר מידי😅
חחח אוישפשיטא
בעז"ה שיבריא מהר!
אמן!סליל
כל הכבוד ריבוזום
וגם העלית חיוך
רפואה שלמה!
חד משמעית!!!אנונימיות
אוף ילד חולה זה קשה
תודה!!סליל
הפעם זה רק דלקת עיניים, אבל זה זיכה אותו ביום בבית
מסכנוני רפואה שלמה ! ואלופה שהחלטת לשחרר ולקחת בקלילות לגביהשלך על ה' יהבך
הלימודים
חחחכמהה ליותראחרונה