פורום הריון ולידה (עמוד 1677)

ב"ה כבר עדכנתי שילדתי.. הצהבת ירדה ב"ה.. ואתמול סוף סוף הברית.. 

מאז הלידה (שהסתיימה בקיסרי דחוף) אני אצל ההורים שלי בבית יחד עם בעלי והתינוק כמובן.. 

זה לשרשור אחר אבל קצת גם פגועה מאמא שלי.. שלא לקחה בשבילי חופש מהעבודה בשביל להיות איתי.. היא עובדת קשה מאוד ומנסה להספיק הכל אבל מציק לי שבשביל גיסתי שילדה 4 לידות חלק טבעי וחלק קיסרי היא כן לקחה חופש והייתה איתה.. 

בגלל שהיא לא בבית אז לא מיד יש אוכל לאכול ואין ככ אפשרות לתת לה את התינוק ולנוח קצת.. אני סביבו כל היום.. 

הדבר היחיד שמעניין אותה זה ההנקה, שיחות על גבי שיחות כמה ההנקה חשובה ויאמר לזכותה שבאמת הצלחתי להניק מעט רק בזכותה, היא קנתה לי משאבה יקרה מאוד והכל על מנת שאצליח בהנקה..(כעת לא ככ מצליחה וזה גם חלק מהתסכול.. רציתי איזושהי יועצת הנקה מבי"ח שהכרתי אבל היא ממש יקרה, 600 ש"ח למפגש.. נכון יקר? או ככה זה המיחרים? בהזדמנות, אשמח להמלצות ליועצת הנקה מהמרכז.. במחיר שפוי.. 

ועכשיו לנושא של השרשור באמת.. 

אתמול חזרנו מהברית ממש עייפים ואני עם גודש מטורף בגלל שכמעט כל היום לא שאבתי ולא הנקתי.. כאבים דוקרים בחזה.. 

נכנסתי למקלחת לעיסוי תחת מים חמים, ניסיתי לשאוב ולא הצלחתי כמעט כלום, הלכתי לישון כאובה ומתוסכלת.. 

בעלי נתן לי לישון כמה שעות וטיפל בתינוק.. ולקראת הבוקר אני קמתי ונתתי לו לישון..

הוא התעורר יותר מאוחר ויצא לנו קצת לפטפט.. הוא התחיל להניח תפילין ואז אמרתי לו חצי בצחוק חצי ברצינות (לא זוכרת באיזה הקשר) שאני מרגישה שהוא כבר פחות אוהב אותי.. ציפיתי לשמוע את ההפך, שהוא כן וכו'..מה הוא אמר? ככה הצביע עליי עם האצבע ואמר- כן תסתכלי מה את לובשת.. הייתי בהלם! בחיים לא שמעתי ממנו כזה דבר. 

אציין שבעלי מאוד אוהב סדר, טיפוח ויופי.. וגם העיר לי כמה פעמים בהריון שאני לא תמיד מאופרת וזה מפריע לו. 

גם ברגעים קשים בהריון, למשל היינו שבת אצל ההורים שלו תחילת הריון, הקאתי את נשמתי ולא הרגשתי טוב.. רציתי לשים סתם מטפחת ולצאת הוא אשכרה העיר לי על המטפחת במצבי..  

ממש נפגעתי, הוא ראה את זה.. בדכ אנחנו מדברים אחרי ומלבנים הכל.. והפעם הוא בא לדבר איתי ואני לא הייתי מסוגלת לדבר איתו, הוא התכנס בתוך עצמו ואני לא הפסקתי לבכות.. 

גם ככה אני אוכלת סרטים על המראה שלי אחרי לידה, על הצלקת של הניתוח, כל הזמן הולכת להתלבש בשירותים כדי שלא יראה אותי ככה עם בטן רופסת וצלקת ומדממת.. אז עכשיו הוא עוד יותר מוריד לי את המצב רוח. 

האמת? לפני החתונה הייתי מאוד מטופחת ומסודרת כמה רמות מעל הממוצע.. אבל מרוב שהוא הרבה הרבה יותר ממני איפשהו זה נדחק אצלי לפינה ופשוט אין לי כוח ( יכול להיות שזה קשור להריון וללידה כי אחרי החתונה מיד נקלטנו ב"ה..) 

היה לי ממש כואב לשמוע את זה.. ולא דיברנו כמה שעות טובות והוא לא ניסה לבוא לדבר שוב.. וגם אני לא.. 

פשוט גם אם הוא יגיד שהוא מתנצל- ממש קשה להתעלות מעל זה.. יכול להיות שזה נשמע מוגזם אבל באמת נפגעתי! 

לפני הלידה רציתי לקנות בגדים לאחרי שיהיה לי ביגוד נוח לבית. אבל הוא תמיד רוצה לבוא איתי לקניות (אולי כי הרגלתי אותו שאני לא החלטית ותמיד שואלת אותו מה דעתו על כל דבר) וכל מה שהראיתי לו לא נראה בעיניו ואז אני חוזרת הביתה בלי כלום ונשארת בלי כלום.. 

אז שמתי פיג'מה (חולצה ומכנס) בחדר וכשאני רוצה לצאת לסלון אני צריכה חצאית ארוכה ואין לי פה, אז לקחתי מאמא שלי חצאית אחת והוא ממש לא אהב את זה.. אבל לעזעזל! אני אחרי לידה ואין לי פה בגדים!! אז מה אתה רוצה שאלבש? איך אצא מהחדר? 

אחרי זה רציתי לשאוב אז יצאתי מהחדר ונכנסתי לחדר אחר ונעלתי את עצמי שהאחים שלי לא יכנסו.. הוא בא דפק בדלת שאלתי מי זה כי חשבתי שאולי זה אחי, הוא לא ענה.. אחכ אחי דופק בדלת ואומר שהוא יצא והתינוק בוכה...

רציתי להתקשר בעצבים אבל התאפקתי. עכשיו, 3 שעות אחרי כבר.. הוא מתקשר אליי.. לא יודעת אם לענות.. 

עד עכשיו עוד בוכה ופגועה ממנו.. 

לוקחת ציפרלקס ובתחילת הריון, הגעתי לרופאה ששלחה אותי למעקב עם מומחה להריון בסיכון גבוה . מתלבטת עם להחליף רופא נשים כי היא הייתה נראת לי לא מקצועית ולא נחמדה. או אכן לקבוע תור לרופא להריוון בסיכון גבוה (אין באיזורי וקצת מורכב). 

 אשמח לשמוע מניסיון של כאלו שעברו את זה גם