כתבתי אחרי החתונה שלנו.
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=310626061068228&id=115405903923579

כתבתי אחרי החתונה שלנו.
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=310626061068228&id=115405903923579

הפסקתי גלולות מסוג פומיניק לפני שלושה שבועות.
יומיים היה לי דימום בניגוב במגוון צבעים.
הבוקר זה נגמר.
יש סיכוי שככה זה השרשה?
עשיתי חצי קילו סופגניות, וכשסיימתי הנחתי את הסיר ברצפה
כדי שיתקרר, באמצע שהייתי בשיחה עם הפלאפון הוא נפל לסיר
הרותח ועפו עלי טיפות שמן רותח על היד ודווקא היום היה לי נורא
קר ולבשתי סוודר בבית. הטיפות שמן עברו דרך הסוודר והחולצה
ונהיה לי שתי כוויות לא רציניות, אבל הנס הוצאתי את הפלאפון מהסיר
על ידי מלקחיים המגן נמס לגמרי, פתחתי את הפלאפון לנגב מתוכו את
השמן,אז הסים החליק לי לתוך הסיר הרותח,אחרי שהוצאתי וניגבתי,הפלאפון
עבד לי רגיל,ו....הסופגניות הכי טעימות שיצאו לי כבר כמה שנים לא יצאו כך...
תודה לשם יתברך על הכל הכל.
זה פלאפון כשר שאין לי אחר, ועבד לי רגיל כול כולו היה בשמן וגם הסים צלל בשמן.
ותודה לשם שהכוויה לא רצינית.



ooחיבוק גדול!! מקווה שזכית לתמיכה ראויה מסביבתך הקרובה בהתמודדות הקשה הזאת!

אצולת אירופה.
נקי. יפה.
פרטיות מושלמת אבל לא חונקת, העיצוב סגור אבל נותן תחושה נעימה (לא איזה גדר)
וגם ממליצה על השירות המעולה באמת!
בריכה פרטית לכל צימר, יש 3 יחידות.
לא מקבלים עם ילדים (אפשר תינוק נדמה לי בלול)
לא הכי נוף, אבל צימר מתוק. פרטיות מוחלטת.

פארקים יש מלא גם


לא עושים מעקב תנועות מסודר כי לא חייבים להרגיש כל הזמן, העובר עוד קטן וכל שינוי בתנוחה שלו יכולה להשפיע מאוד על תחושת התנועות. אבל אם את מודאגת תלכי להיבדק בשביל השקט הנפשי.

פשיטאאז זה קצת יותר מתנםח
אבל יכול להיות שפתיחת צלוליטיס, זה קורה(לאמא שלי יש מכל חיסון שקיים בערך)
אם נשמע לך חריג כמוהן תלכי לבדוק
אבל הגיוני שייקח יותר מאחרים
על הנפיחות
ב"ה כבר עדכנתי שילדתי.. הצהבת ירדה ב"ה.. ואתמול סוף סוף הברית..
מאז הלידה (שהסתיימה בקיסרי דחוף) אני אצל ההורים שלי בבית יחד עם בעלי והתינוק כמובן..
זה לשרשור אחר אבל קצת גם פגועה מאמא שלי.. שלא לקחה בשבילי חופש מהעבודה בשביל להיות איתי.. היא עובדת קשה מאוד ומנסה להספיק הכל אבל מציק לי שבשביל גיסתי שילדה 4 לידות חלק טבעי וחלק קיסרי היא כן לקחה חופש והייתה איתה..
בגלל שהיא לא בבית אז לא מיד יש אוכל לאכול ואין ככ אפשרות לתת לה את התינוק ולנוח קצת.. אני סביבו כל היום..
הדבר היחיד שמעניין אותה זה ההנקה, שיחות על גבי שיחות כמה ההנקה חשובה ויאמר לזכותה שבאמת הצלחתי להניק מעט רק בזכותה, היא קנתה לי משאבה יקרה מאוד והכל על מנת שאצליח בהנקה..(כעת לא ככ מצליחה וזה גם חלק מהתסכול.. רציתי איזושהי יועצת הנקה מבי"ח שהכרתי אבל היא ממש יקרה, 600 ש"ח למפגש.. נכון יקר? או ככה זה המיחרים? בהזדמנות, אשמח להמלצות ליועצת הנקה מהמרכז.. במחיר שפוי..
ועכשיו לנושא של השרשור באמת..
אתמול חזרנו מהברית ממש עייפים ואני עם גודש מטורף בגלל שכמעט כל היום לא שאבתי ולא הנקתי.. כאבים דוקרים בחזה..
נכנסתי למקלחת לעיסוי תחת מים חמים, ניסיתי לשאוב ולא הצלחתי כמעט כלום, הלכתי לישון כאובה ומתוסכלת..
בעלי נתן לי לישון כמה שעות וטיפל בתינוק.. ולקראת הבוקר אני קמתי ונתתי לו לישון..
הוא התעורר יותר מאוחר ויצא לנו קצת לפטפט.. הוא התחיל להניח תפילין ואז אמרתי לו חצי בצחוק חצי ברצינות (לא זוכרת באיזה הקשר) שאני מרגישה שהוא כבר פחות אוהב אותי.. ציפיתי לשמוע את ההפך, שהוא כן וכו'..מה הוא אמר? ככה הצביע עליי עם האצבע ואמר- כן תסתכלי מה את לובשת.. הייתי בהלם! בחיים לא שמעתי ממנו כזה דבר.
אציין שבעלי מאוד אוהב סדר, טיפוח ויופי.. וגם העיר לי כמה פעמים בהריון שאני לא תמיד מאופרת וזה מפריע לו.
גם ברגעים קשים בהריון, למשל היינו שבת אצל ההורים שלו תחילת הריון, הקאתי את נשמתי ולא הרגשתי טוב.. רציתי לשים סתם מטפחת ולצאת הוא אשכרה העיר לי על המטפחת במצבי..
ממש נפגעתי, הוא ראה את זה.. בדכ אנחנו מדברים אחרי ומלבנים הכל.. והפעם הוא בא לדבר איתי ואני לא הייתי מסוגלת לדבר איתו, הוא התכנס בתוך עצמו ואני לא הפסקתי לבכות..
גם ככה אני אוכלת סרטים על המראה שלי אחרי לידה, על הצלקת של הניתוח, כל הזמן הולכת להתלבש בשירותים כדי שלא יראה אותי ככה עם בטן רופסת וצלקת ומדממת.. אז עכשיו הוא עוד יותר מוריד לי את המצב רוח.
האמת? לפני החתונה הייתי מאוד מטופחת ומסודרת כמה רמות מעל הממוצע.. אבל מרוב שהוא הרבה הרבה יותר ממני איפשהו זה נדחק אצלי לפינה ופשוט אין לי כוח ( יכול להיות שזה קשור להריון וללידה כי אחרי החתונה מיד נקלטנו ב"ה..)
היה לי ממש כואב לשמוע את זה.. ולא דיברנו כמה שעות טובות והוא לא ניסה לבוא לדבר שוב.. וגם אני לא..
פשוט גם אם הוא יגיד שהוא מתנצל- ממש קשה להתעלות מעל זה.. יכול להיות שזה נשמע מוגזם אבל באמת נפגעתי!
לפני הלידה רציתי לקנות בגדים לאחרי שיהיה לי ביגוד נוח לבית. אבל הוא תמיד רוצה לבוא איתי לקניות (אולי כי הרגלתי אותו שאני לא החלטית ותמיד שואלת אותו מה דעתו על כל דבר) וכל מה שהראיתי לו לא נראה בעיניו ואז אני חוזרת הביתה בלי כלום ונשארת בלי כלום..
אז שמתי פיג'מה (חולצה ומכנס) בחדר וכשאני רוצה לצאת לסלון אני צריכה חצאית ארוכה ואין לי פה, אז לקחתי מאמא שלי חצאית אחת והוא ממש לא אהב את זה.. אבל לעזעזל! אני אחרי לידה ואין לי פה בגדים!! אז מה אתה רוצה שאלבש? איך אצא מהחדר?
אחרי זה רציתי לשאוב אז יצאתי מהחדר ונכנסתי לחדר אחר ונעלתי את עצמי שהאחים שלי לא יכנסו.. הוא בא דפק בדלת שאלתי מי זה כי חשבתי שאולי זה אחי, הוא לא ענה.. אחכ אחי דופק בדלת ואומר שהוא יצא והתינוק בוכה...
רציתי להתקשר בעצבים אבל התאפקתי. עכשיו, 3 שעות אחרי כבר.. הוא מתקשר אליי.. לא יודעת אם לענות..
עד עכשיו עוד בוכה ופגועה ממנו..
תנסי לדחוק את העניין של אמא בטח היא לא יכלה לקבל חופש,
ואל תשווי בת לכלה אין מה להשוות, את הכי חשובה ויקרה לה מכל,
בקשר לבעל חבל להמשיך את הצער והלחץ זה ממש כדור שלג,כן
תעני לו עם כל הכאב ובעזרת השם תחזרו לבית והכל יתהפך לטובה,
אל תתני לעצבות ולמתח להשתלט באמת זה לא טוב לא להנקה ובטח
לא לך,שוב המון מזל טוב ורק נחת אמן.
כתבו לך הרבה תגובות חכמות על בעלך והבית של ההורים והמצב אחרי לידה.
קראתי שהלכת לשאוב בחדר אחר
ושאח שלך דפק ואמר שהתינוק בוכה.
אז אני לא יודעת אם כל הזמן זה כך, אבל שתדע שהתינוקות הקטנים נותנים כוח.
בתוך כל ההורמונים, השינויים והסערה לפעמים להסתכל על התינוק הקטן והמושלם שלך יכול לתת שלווה, ולהזכיר למה התחלנו בכל הכאוס הזה בכלל... כי יש כאן תינוק מופלא. הכל השתבש בגללו, בזכותו, והכל יסתדר לאט לאט כמו שהוא יגדל לאט לאט.
גם בשאיבה- כדאי מאוד לשבת לידו כשאת שואבת! החלב יזרום הרבה יותר בקלות.
מיואשת****** כתבה כאן פעם שאחרי לידה "תינוק צריך אמא ואמא צריכה תינוק" זה מאוד נכון.
אולי הוא נראה לך מוזר או לא מוכר, אולי הוא רק ישן
אבל תני לעצמך את הזמן לשבת לידו להתבונן בו, לנשום אותו.
כמובן, שאם את בדיכאון או חווה קושי מול התינוק ורוצה להתאוורר זה משהו אחר ואני לוקחת את המילים שלי בחזרה.
יש משהו בקטנטנים האלה מרגיע כל כך.
חלומות חלמתילי שום דבר לא עזר חוץ מהדיקלקטין, הוא פשוט חלומי!
אם טרם התנסית בו, ממש מומלץ!
לפי מה שאני חוויתי, פשוט לא באמת יש משהו באוכל שפוטר את הבחילות. אולי רק הרגעה כמו הלימון וכדו' אבל זה רגעי לגמרי.