פורום הריון ולידה (עמוד 1679)

ומשהו שם לוחץ לך על השלפוחית, וזה הכי הגיוני בעולם
וזה סיוטטט,

אצלי כשזה ברמה מוגזמת זה היה דלקת
ולא היו לי תסמינים נוספים רק אחרי טיפול זה המאזן ועשיתי את הקישור.
בהריון האחרון כבר הכרתי את זה וכשהיה לי ככה ביקשתי לבדוק אם יש דלקת ובאמת היה

פעם בשעה עוד הייתי מבינה אבל כשמרגישים אחרי 20 דקות צורך דחוף ואז אחרי 2 דקות שוב פעם - זה לא תקין.
דחיפות ותכיפות (שהולכים הרבה פעמים) זה תסמינים של דלקת בדרכי שתן. הריון זה נחשב מצב שחייב לטפל בדלקת כזו .
כדאי ללכת לרופא לבקש תרבית.

אני הייתי יוצאת מהשירותים, ממלאת נטלה כדי ליטול ידיים ועוד לפני שנוטלת חוזרת לשירותים.
אף פעם זאת לא הייתה דלקת...

ויש דלקת. ממליצה לפנות לרופא לקבל הפנייה לתרבית שתן.

ותכיפות במתן שתן יכול להיות סימן לדלקת

בסוף זה די נורמלי 

בחודש תשיעי היה לי ככה בתדירות גבוהה 

ואהבתי ת'כותרת הדוגרית בלי להתיפיף!!! חחחחח

עשיתי העמסת סוכר של 50 ויצא לי 150 (כשהטווח הוא עד 140) אבל אני לא מכירה לעשות אצ הבדיקה של ה100🤦🏻‍♀️

ותודהה😅
אחר כך התפדחתי שאולי זה לא מתאים הכותרת הזאת

אם את לא מצליחה לעשות העמסה תבקשי מהרופא לעשות מעקב סוכר עם מכשיר

שבדרך כלל שולחים עם תוצאה כזאת לעשות את ההעמסה של ה100. הרופאה שלך לא אמרה כלום על התוצאה?

סוף הריון גם כל 5 דקות זה הגיוני :-/

לפני כן, כדאי לשלול דלקת וסכרת...

קולטת שצריכה כל חצי שעה, הולכת לעשות בדיקת הריון

אבל כדאי ליתר ביטחון לעשות תרבית

פתחתי גם שרשור לא מזמן

מקווה שמישהי שיש לה תענה לנו

בערך לכל העולם סביבי יש אותה
כולן מבסוטיות
אז 🤷🏻‍♀️

אחרת והרבה יותר זולה, חוששת קצת שהמחיר מעיד על האיכות

אבל היו לי בעבר עגלות של איזי בייבי. זו באמת חברה פשוטה וזולה, אבל האיכות טובה. אני מניחה שאיכות פחותה מהחברות הנחשבות, אבל לא בטוחה שהבדל משמעותי כל כך.
לדעתי האישית, הייתי הולכת לראות את העגלה בחנות באופן פיזי, ומתרשמת ממנה.

לא בטוחה 🙈

לי היה מוגזם בטירוף רק ערב אחד - אחרי זה היה גודש, אבל בלי כאבי תופת - למשך משהו כמו שבוע נוסף.
אחרי זה - היה גודש רק בשעות מסויימות (באמצע הלילה ולפנות בוקר)
ועכשיו - חודש וחצי אחרי הלידה, אצלי אין בכלל בכלל גודש, הגוף התרגל לכמות החלב שצריך.

אם כואב לך מהגודש - קחי חיתולי בד, תרטיבי אותם ושימי במקרר - כשזה קר, תניחי על החזה - מאוד מקל.
וכמובן עור לעור ולהניק כמה שיותר

החזה קשה ממש ונפוח בטירוף מרגיש כאילו עומד להתפוצץ.

אפשר לשאוב קצת להקלה
ממש קצת! כדי לא להגביר ייצור

שכאב. ביומיים שלושה הראשונים ממש סיוט אח''כ יותר ברגוע...
אבל כל החודש הראשון היה לא מאוזן וגודש שבא והולך ולפעמים כואב...
מקלחות היו ממש עוזרות!

בלי לינוק ואח"כ משלימה את זה זה ממש נורא? כי זה ממש עוזר לי השעות שינה האלה

תהני ותנוחי
שלי ישנה אפילו 5-6 שעות בגיל הזה. הלוואי שתחזור לזה שוב🙏🏽

ממה שאני יודעת פחות מ3 קילו צריך להעיר

יכול להיות שבגלל זה מנומנמת.. לדעתי צריך להעיר לאכול לפחות עד שהצהבת עוברת

אם היא קטנה או/ו עם צהבת מעירים כל שעתיים וחצי-3.

היא מעל 3 קילו?
אח''כ עושה גם רווחים צפופים יותר?

ישנה 3 שעות גם בצהריים והערתי אותה
עדיין לא רואה דפוס קבוע זה רק היום החמישי
אבל כשיונקת יונקת די הרבה זמן ונראה לי שהרבה.

ואם היא מרווחת ולא מגיעה לזה כן צריך להעיר אותה..

זה גומר, נכון, אבל זה ממש ממש חשוב.

העניין הוא שבגלל שהם קטנים הם מתעייפים מהר יותר, ולכן ישנים יותר. אז חשוב לתת חהם לישון, אבל גם לתת להם אוכל.
חוצמזה שבגלל שהם קטנים יש להם פחות שומן בלחיים אז יותר קשה להם ליצור ואקום - מה שמעייף אותם.

שהיא יונקת פעיל. כלומר יש בליעה. 

 

(מנסיון של תינוק שינק "הרבה זמן" אבל למעשה זאת לא היתה הנקה פעילה והוא ממש ירד במשקל בגלל זה והצהבת לא חלפה)

ואז אני מעירה אותה שתמשיך לינוק.
היא עושה הרבה קקי נראה לי זה גם מדד שהיא אוכלת לא?

תלוי מה הצבע של הקקי.

לא זוכרת איך זה צריך להיות בשבועיים הראשונים, אבל לאחר מכן היציאות צריכות להיות צהובות.

שלי עשה קקי אחרי כל ארוחה, במרקם נכון (כלומר לגמרי תקין) אבל היה ירוק מה שהעיד שהוא לא מגיע לחלב האחורי השומני, אלא רק החלב בהתחלה - כי זאת לא היתה הנקה פעילה.

כך שעצם עשיית הקקי לא היתה אידיקציה לכך. הקקי צריך להיות צהוב.

 (ואני לא ידעתי, חשבתי שאוכל כמו שצריך, רק יועצת הנקה אמרה לי את זה - לאחר שהוא לא עלה במשקל והיתה לו צהבת שלא ירדה ולי היו כאבים בהנקה ולכן קראתי לה  - כך עליתי על זה...)

 

לכן תעקבי אחרי היציאות, ושהן באמת תקינות (יש באינטרנט הרבה מדריכים לזה), אם צריך גם יועצת הנקה וכו'.

 

 

אם פותחת פער אחד ביממה, ומצמצמת הנקות בשאר זה בסדר גמור

אמא שלי אמרה שבאחת הלידות היא הגיעה הביתה מאוזנת אחרי יממה בערך של מקלחות וסחיטות כל 20 דקות.

אצלי סחיטה רק מחמירה את המצב🤷

והמשיך להיות לי גודש על בסיס כמעט יומי עד 4 חודשים.
מאז רק מידי פעם (אני 5 חודשים אחרי לידה)

וגם- מה שהגיוני או לא הגיוני לי לא מחייב שיהיה הגיוני לך
לכל אחד יש יכולת שונה וסדר עדיפויות שונה...

לעשות משחה מאוקסיגן וא. כביסה. למרוח. לכבס כרגיל.

יכול להיות שלא הכל יירד ואז צריך לנסות דרכים אחרות.

ואם לא אז משפשםים אותם ען חומרי כביסה ומייבשים

גם לנו זה היה ולא הרג הכל (אגב אחכ כיבסנו כרגיל ויצא טוב) וזה חזר תוך רגע

סודה לשתיה וחומץ. זה תוסס.

אבל חייבים לשטוף אחכ כי זה בטח רעיל.

לפעמים אופן השימוש יכול להשפיע
כשרטוב והיא סגורה עלולה להתפתח פטריה
תנסו לחשוב מה גרם לזה
ולכבס את הבדים כמה שאפשר

גם לא עובר לעגלה וגם מרופד ולא מפריע.


או שעוונית קטנה בין המזרון לעגלה. מתחת למזרון.

אין בעיה לקנות חדש בנפרד

פעם קניתי אמבטיה יד שניה והלכתי לחנות מוצרי תינוקות והוספתי מזרן.

זה ממש לא אמור להיות ככה 😟
את בטוחה שזה גזים? נשמע לי מחשיד לריפלוקס... תנסי לשאול רופא ילדים על זה.

ולהשכיב על הבטן
כבר עושה את זה וכלום;/

תנסי תנוחות של סלקל או טרמפולינה - הוא יותר רגוע?
הוא מקבל תמ"ל או יונק? יש תמ"ל ייעודי לריפלוקס.
ויש טיפול תרופתי....

לו את התרופה והוא עלה במשקל וחזר להיות שמח
מרוב סבל הוא ירד במשקל
זה לא נשמע תקין
תקחי לרופא ..

לי אמרו שללכת לאוסתאופט עוזר ממש ממש, ועשיתי טעות שלא הלכתי כי התעצלתי לנסוע ולא מצאתי זמן.. סבל בטירוף מגזים ומסוג של ריפלוקס..

לדעתי כ"כ שווה את האיכות חיים
זה מחיר שאת משלמת לטווח ארוך עכשיו
הכוחות שנגמרים לך על זה

כמובן מה שתרצי אבל רק להסב את תשומת ליבך לזה..

וגם אם זה קרה לעוד תינוקות זה בטוח לא טוב לאמא וגם לא לתינוק ששינה זה חלק מהצרכים שלו בגיל הזה

את יכולה לעשות פה סקר או חיפוש למי עזרה אוסטאופתיה לגזים ותראי עדויות..

אבל שמעתי תגובות טובות על זה.
ממליצה לבדוק ריפלוקס, זה סבל ממש גדול לתינוק.
אם הוא יונק, תנסי לשנות תזונה ,ואם הוא אוכל תמל אפשר לנסות לשנות אותו גם כן.

שווה לך לנסות

זה עוזר אוסתיאופטיה.

וזה לא נשמע משהו שהייתי חיה איתו.
גם אם זה אומר לתת טיפול תרופתי לרפלוקס.

גזים זה לרוב בשעות הערב/לילה, לא כל היום.

תתחילי גם לתת פרוביוטיקה לדעתי.

הלכנו למישהו שנחשב ״הכי טוב בארץ״ והוא פשוט לא עשה שום דבר.. היינו אצלו משהו כמו 20 דקות - רוב הזמן הוא שאל אותנו שאלות עלינו, היא בכלל ישנה והוא אמר שהוא לא רוצה להעיר אותה…. הייתה בעגלה והוא הניח לה יד על הבטן ויד על הראש.. ולקח סכום מטורף .. כמעט 400 שח

למה לא אמרתם כלום??

מראש באנו סקפטיים, אבל לא חשבנו שיקרה כזה דבר.
אמרנו לו בסוף הפגישה שאנחנו לא חושבים שזה היה אפקטיבי, הוא אמר שהוא ממליץ שנבוא שוב והטיפול השני והלאה יעלה 300

לא נעים להתחיל לריב עם בעל מקצוע וזה..

בגיל חודש.
וזה ממש לא היה ככה.
שלב האבחון לוקח כ15 דקות.
ולאחר מכן טיפול של כ30 דקות, תלוי כמובן בכמה התינוק מאפשר.
וזה עזר מאוד!!

אצל הראשונה עזר לגזים ולבכי,
אצל השני עזר להעדפת צד.

אנחנו הלכנו ליוסי זמיר והוא ממש טיפל, איזה חצי שעה...

אז אמרתי לעצמי שאתן את הקרדיט לטיפול, לפחות להצדיק לעצמי את הכסף ששילמתי

זה מה שההורים מחפשים שיקרה...
אצלנו זה עזר בהעדפת צד, הראש היה עקום..

מפריע להם פיזית. תלכי לרופא בבקשה 🙏🏼❤️
הוא כבר בעייפות יתר של העייפות יתר אז גם עם גזים וגם בלי הוא לא יירדם ולא יהיה לך רגוע.

מנשא, טיול בחוץ, מקלחת מרגיעה ואז לצאת לחדר חשוך ולשים מוזיקה נעימה ולשיר? כדור פיזיו? אם כל אלה לא מצליחים הייתי הולכת לרופא

1. עיטוף: כמו שעוטפים תינוק מיד כשנוד, זה מאוד מרגיע אותם

2. שימי לב שהוא לא אוכל יותר מידי, זה מגביר גזים

3. רעש לבן-חפשי ביוטיוב, תשמיעי לו, ממש מרגיע אותם

הבן שלי גם סבל הרבה ולא ישן -הוא היה ישן בערך 4 שעות ביממה, וכל שאר הזמן בוכה ומתפתל.

 

אני הבאתי את הבן שלי כמה פעמים לרופאים שונים ולא תמיד קיבלתי מענה נומאלי, אחד מהם גם הגדיל ואמר "בדיוק לכן יש לתנוק שני הורים, שאחד יהיה ער איתו כל היום והשיני יהיה ער איתו כל הלילה".

ברוך ה אחרי שני רופאים שסתם ניפנפו אותי הייתי אצל רופאה ממש אנושית שסוף סוף הקשיבה, הבנו שבנוסף לגזים, כנראה שיש גם ריפלוקס.

זה היה כשהוא היה כבר בן 4 חודשים, ועשינו ממש מהפך - אחרי כל ארוחה השארתי אותו במצב מאונך למשך חצי שעה, השכבתי אותו לישון בזווית של 40 מעלות, נתנו סימיקול.

מה שבעיקר עזר היה להחליף לו את המטרנה למטרנה צימחית - זה היה ממש קסם! הוא התחיל ללכת לישון בלילה!

 

שמעתי מגיסתי על משהו שאמור מאוד מאוד לעזור לגזים - קוראים לזה ביוגאיה - היא ניסתה ואמרה שממש ראתה השפעה - כדאי אולי להתייעץ עם הרופא משפחה לגבי זה.

 

דבר ראשון חיבוק, בטח לא פשוט לראות את הילד שלך חסר אונים וסובל, הייתי שם
הוא יכול לרדת במשקל מהר אם הוא לא ישן ואוכל כמו שצריך וזה יכול להיות מסוכן
גם אם נראה לך שאוכל זה לא בטוח שאוכל יעיל
כ"כ היה אצלי והילד שלי ירד קיצונית במשקל עד שנתתי לו תרופה והלכנו לאוסתאופט

מסתבר שאני פשוט לא ידעתי איך מטפלים בו מספיק טוב! הסבירו לי לאחרונה הרבהדברים שעשיתי ממש לא נכון ומסכן, בגלל זה היה ככה "בעייתי". ואני אציין שאחד מן הדברים שהשפיעו עליו המון היה הגישה שלי כלפיו, הוא הרגיש שאני לחוצה. בקיצור, הוא ישן סוף סוף, והיום גם לא אכפת לי שיקום כל שעתיים, העיקר ישןןן ולא עצבני כל היום🙏

כיף שמצאת מי שידריך אותך ושטוב לשניכם יותר♡♡♡

כמה חודשים אמא שלה לא תפקדה.
בסוף מה שעזר היה טיפול הומאופתי

לק"י

לי נשמע שחודש תשיעי מתחיל משבוע 36, לא מ35+1.

הרבה פעמים נותנים פה את הדוגמה של הגיל אם את בת 39 וחודש את לא תגידי שאת בת 40.
שיהיה בקלות ובבריאות בעז"ה
אגב לידה בזמנה מתחילה משבוע 37

אפשר במקום העמסה לעשות שבוע מעקב סכרת ממש
זה אומר לדקור שבע פעמים ביום בזמנים מדויקים ביותר, לרשום הכל ולבוא עם זה לרופא לראות אם אין חריגות

קצת לא נעים אבל עובר. זה באמת בקטנה, הרבה יותר ממה שעושים את זה...

רע גם כמה ימים אחכ... בגלל זה חושבת על האופציה השניה.

את בטוחה שההרגשה הרעה היתה כתוצאה מהעמסה ולא ממשהו אחר?

עד שלמדתי איך לעשות אותה בלי למות לקח לי כמה הריונות
יש כאלו שנוטות לירידות סוכר דרמטיות

חצי בקבוק כי אני רזה אז תוהה לעצמי אם זה יכול לעזור

לא בשעה שמחכים לבדיקת דם
אחרי שסיימת עם הבדיקה
תאכלי ארוחת בוקר נורמלית
פשוט כשהמשכתי למלא סידורים/עבודה אחרי בלי לאכול אז זה ממש היה לי גרוע

זה קרה גם לי אם לא אכלתי
ירידת סוכר חדה מידי אחכ שגרמה לי כמעט להתעלף

ואני העדפתי לנטר במשך שבוע..

זה שבוע דוקרים 4 פעמים ביום -
צום של 8 שעות (10 דק' מהקימה) ואחרי 3 ארוחות עיקריות (ללא ארוחות ביניים)
כמובן לא כולל שבת
זהו, מציגים את זה לרופא והוא מחליט אם זה סכרת או לא 

סביב ה60 שקל לדעתי גג עד 100 תלוי בביטוח שלך
לפעמים במרפאת האחיות יש מכשיר להשאלה לשבוע, את יכולה לבדוק 

ולקנות רק מחטים וסטיקים.

האחרונות
אחרת המדידה לא אמינה

זה פתרון למי שלא יכולה/רוצה/מסוגלת לשתות את ההעמסה
 

כמו שהסבירו לך פה, מודבר בשבוע של דקירות, שלוש או ארבע פעמים ביום. לי נתנו מכשיר מהקופה.
אבל כנראה שהתוצאה הרבה פחות מדויקת ככה, כי במהלך השבוע היו לי שתי תוצאות גבוהות ועל סמך זה החליטו שיש לי סוכרת. בפועל - בשלב מסוים חזרתי לאכול די כרגיל (מלא מתוקים ופחמימות) והכול היה בסדר בתוצאות...

כלומר, אם יש לך ערכים חריגים - יש לך סכרת.
אם כל הערכים שלך בסדר - זה לאו דווקא אומר שאין.

כשביקשתי לעשות מעקב בבית במקום העמסה הסביר לי שההעמסה נותנת מדדים במצב של עומס והדקירות נותנות אינדיקציה במצב רגיל הנוכחי ולא יכולות לנבא את התגובה של הגוף בהמשך ההריון ולכן לא אישר לי לבצע מעקב במקום.
מה שכן למדתי שיום של העמסה זה יום מנוחה ולקחת משהו מתוק לאכול מיד אחרי כל הבדיקות ולשבת בהמתנה לא להסתובב או לעמוד ואם קשה לבקש אפילו לשכב וכל היום אחרי לתחזק ארוחות קטנות הרבה שתיה ומנוחה כי אם יש צניחה אחרי ההעמסה זה עושה כאב ראש ואם לא אוכלים וחוזרים לפעילות זה יכול לגרום לעילפון וחולשה

מקווה שאצליח לקחת יום חופש זה יהיה הכי טוב

יש החזר מהקופה וזה לדעתי דווה את זה
בעין כרם יש מרפאת עיניים מצויינת

לראות אולי מישהו ביטל

גם בפרטי לוקח זמן עד שמקבלים תור.
חשוב לטפל בפזילה בהקדם ולא לחכות. הפזילה עלולה להחמיר.
גם בהדסה וגם בשע"צ יש מרפאות טובות. אנחנו אצל ד"ר רבינוביץ בשע"צ ומרוצים. למאוחדת שיא עולה 200 ש"ח.
במקביל, תבדקי כל יום בקופה כי מתבטלים תורים. תוודאי שבמומחיות של הרופא כתוב "עיניים ילדים *ופזילה*" כי אם הוא לא מומחה לפזילה הוא לא יכול לעזור לך.
בירושלים אני מכירה את ד"ר אריאלה ליפשיץ-מילר, היא נחשבת טובה.

ולפעמים לנסות לשנות
ה' יתן לנו את הדעת איפה להתעקש ואיפה פשוט להרפות🙂🙏

כמובן רק אוכל שמותר... ולא עם אבקת מרק, ואם עם, אז ללא מונוסודיום גלוטמט (ולא חלב ניגר ודבש)
שימי במרק חוץ מירקות גם עוף טחון, הודו זה בריא את יכולה לשים...
הייתי מתייעצת עם אחות טיפת חלב שתכוון אותך איך להתקדם הלאה

שלי באותו גיל.
קודם כל להוסיף למרק פחמימה ועוף טחונים.
לפרי שיבולת שועל ושקדיה.

להתחיל לתת בנוסף בכל ארוחה גם קצת מוצקים -
ירקות מבושלים רכים
לחם עם טחינה/אבוקדו/גבינה
חביתה
לחם מטוגן
פירות הדר החלק הרך
הכל חתוך קטן ורך

אצלנו עובד יפה...

ואיך את מוסיפה שיבולת שועל? פשוט ככה?
תודה על התשובה!

גריסים.
בטטה.

מוסיפה בורגול, אורז, עדשים כתומות, כל פעם משהו אחר.
אגב בגלל שאני מקפיאה מנות מרק, אני לא שמה תפוח אדמה, הוא לא עובר טוב הקפאה.

לפרי יש כמה אפשרויות-
אם יש לי בבית אני משתמשת בדייסות של מטרנה, זה הכי קל, פשוט מוסיפים לפרי ותוך כמה דקות זה מתפרק ומוכן לאכילה. אם אין לי - מבשלת את השיבולת שועל הדקה עם חלב במיקרו או בגז, ומוסיפה לזה את הרסק.

תודה על הרעיונות!

(רק שימי לב שחלב ניגר לא מומלץ לפי משרד הבריאות עד גיל שנה)
אני מבשלת לה שיבולת שועל במים חמים מוסיפה סילאן וזה יוצא אחלה.

איזה פירות את משתמשת בשבילה? חוץ מבננות..
מקלפת וטוחנת בבלנדר?

אני לרוב מבשלת תפוח עם אגס, עם קצת קינמון ואז טוחנת עם בננה.
לפעמים גם עושה לא מבושל, אבל ראיתי שהוא פחות אהב.
אם יש עצירות אני מוסיפה גם שיף מיובש, ואם הפירות לא מתוקים מספיק אני מוסיפה תמר.

יצא לי גם לעשות רסק בננה אבוקדו, שגם אהב, אבל זה משחיר ולא מוצלח לכמה ימים.

תפוח מקלפת, אגס לא
שמה מים עד שמכסה
ומשתמשת במים האלה כמובן בטחינה

מוסיפה גם טיפה קינמון

היתי מחממת בסיר שיבולת שועל עם מים ומוסיפה סילאן (אחלה גם בטיולים עם אמגזית )

היתי אוהבת לטחון תפוח עץ בבלנדר (בלי קליפה) ולהוסיף לדייסה אז זה גם פרי לארוחה.

 

אפשר להוסיף דייסה של מטרנה למרק, לפירות מרוסקים ולגרבר בשבת - כשהוא יותר גדל היתי מפוררת לחם ומוסיפה לחביתה וגרבר (בשבת... זה הפינוק)

 

 

רק עם החביתה ממליצה לחכות קצת..
יש לא מעט תינוקים שזה עושה להם קצת כאבי בטן וכו

אז עדיף אחרי דברים אחרי דברים אחרים כי אז מערכת העיכול יותר מפותחת ויודעת להתמודד עם סוגים שונים של אוכל
אז בדר"כ ככה זה עובר יותר בקלות
בהצלחה יקרה!

 

גם בן שבעה חודשים, לא נותן לי לאכול לבד כלום ⁦⁩ אני מחזיקה עוגיה, הוא חוטף לי אותה, כוס קפה, מושך לעצמו (נתתי לו פעם לשתות מתוך כוס תה פושר שלי, היה מגניב איך הוא התלהב לשתות מהכוס), ירקות, פירות, קרקרים, לחם, הכל הוא רוצה אם אני אוכלת מזה... אז אני נותנת לו, שימצוץ, מקסימום יזרוק בסוף. אין לו שיניים אבל החניכיים חזקות וזה התנסות טובה עם טעמים ומרקמים אפילו אם תזונתית זה לא נותן לו כלום כי הוא לא מצליח לאכול באמת...

והוא שותה ממש יפה מכוס!
אולי באמת אביא לו ממה שאני אוכלת פשוט

לא דווקא בתור ארוחה, סתם ללמוד את המרקם

קצת לחם
למצוץ חתיכת מלפפון (עדיף מהאמצע)
חתיכות קטנות של ירקות
חתיכת בננה
גרגרי אורז
ירקות מבושלים או אפויים (תפו''א, בטטה וכו')
גבינה/טחינה/אבוקדו
חביתה מקושקשת רכה

גם לי זה קורה לפעמים. לכן כשאני שואבת אני תמיד משתדלת לשאוב רק מצד אחד כדי להשאיר את הצד השני "זמין".

מה זה צבע בד? איפה קונים?

או לצייר ציור עם אקונומיקה איפה שהתלכלך?
או להדביק אפלקציות או בד בצורה יפה שתכסה.

אקונומיקה זה די חסר סיכוי.

אבל כולו באקונמיקה לא יעזןכ כי זה צבע מגעיל של אקונמיקה ולהדביק או לצייר פחות רלוונטי עח לצערי הכתמים מפוזרים בכל מיני מקומות ☹

תצטרכי לטבול את כל השמלה באקונומיקה כדי שיהיה אחיד. ואז לכבס יחד עם הצבע.
אמא שלי עשתה את זה עם כמה בגדים.

כל הבגד יקבל צבע אחיד. אין צבע שאפשר לקנןת ולצבוע במקום של הכתמים?

לטבול באקונומיקה ואז לכבס עם הצבע לבגדים שקנית.
בהצלחה!! תעדכני מה עשית גם אני בצרה כזו עם כמה בגדים..

אבל ראיתי שזה יוצא מעולה

כן.
זה תלוי בבנןת שאיתך בחדר

בשתי הלידות.
בלידה הראשונה לא התעקשתי וחבל שכך.
בלידה שנייה התעקשתי והוא נשאר איתי כשהייתי צריכה אותו...

נתנו לי
אבל אמרו שזה תלוי בהסכמת היולדת השניה
ובגדול אין ככ איפה לישון שם, היתה אחות מקסימה ממש שאיפשרה לו לקחת מזרון מחדר אחר, אבל לא חושבת שאפשר לבנות על זה ככ...
אבל איפשרו לנו לקחת שמיכות חופשי אז מקסימום היה ישן על 3 שמיכות...

הייתי בחדר לבד אז בעלי היה איתי.
לא יודעת מה בשאר המחלקה...

לילה ראשון הייתי לא בביות לבעלי היה איתי

אח''כ הגיעה עוד יולדת שגם רצתה שבעלה יישאר

גם הבעל של היולדת שהייתה איתי בחדר.

אולי קשור לזה שהיה ר"ה קורונה, אז אי אפשר לישון ב"אולם משפחה" וגם אי אפשר לחזור הביתה.
גלידות הקודמות לא הרשו לו להישאר בלילה..

תראי המצב הרצוי שהוא יעשה שברים מיוזמתו וכו.
אבל יש דרך ארוכה לשם וצעד צעד
את מחכה שיקרה דברים לבד
הוא לא עושה כלום
את נשברת ומתפרצת
הוא נעלב

המלצה שלי תתחילי החשבת לדבר איתו על זה שהחלוקה בבית צריכה להיות הגיונית יותר וקשה לך. את מתארת בעל אוהב אז הוא יבין ויסכים
שלב שני- הוראות מפורטות. משימות לכל יום.
נכון היית רוצה שהוא יבין ועשה לבד
עזבי את זה כרגע זה לא יקרה יש דרך
תני לו רשימה מפורטת כל בוקר מה הוא צריך לעשות
למשל-
לשים כביסה לשטוף חלבי לטאטא מטבח ולהעביר סמרטוט.
תסבירי לו איך עושים כל דבר
ונקודות חשובות-
לא לבקר! לא לומר זה לא מספיק נקי זה לא תלוי ישר וכאלו. לומר תודה רבה.
תיקונים? תרשמי לעצמך ופעם אחרת תבקשי תגידי- תתלה כביסה אבל לנער את הבגד ולתלות ישר ולא מקומט. באותו הרגע את רק אומרת תודה.
כלל שני- מותר לו לעשות את זה מתי שהוא רוצה. גם בשלוש בלילה. יכול להיות שתחזרי לבית שנראה אותו גיפה כמו בבוקר, אבל כשתקומי בבוקר יהיה נקי. זכותו להחליט מתי הוא עושה את המשימות שלו.

תתחילי מזה ובמיוחד תדאגי שהוא יתרגל קצת דברים בסיסים שתצטרכי אחרי הלידה כמו ספונזה וכביסה.
לגבי השאר יבואו חכמות ממני

אבל קודם כל בהריון כל בעיה מתעצמת והתחושות קיצוניות יותר. קחי בחשבון.
מכירה הרבה עפיפונים שכן עוזרים בבית. אני חושבת שזו נקודה טובה להתחלה. כי באמת אין מצב שהכל ייפול עליך. וטוב שאת נכנסת לתהליך שינוי כשיש זמן עד הלידה.
תשבו בנחת. תכיני משהו טעים. או תקני. ותשוחחי איתו. כמה חשוב שותפות בבית ומה זה אישה אחרי לידה (תשוטטי פה קצת, תקבלי מושג). תתחילי במשימה אחת מוגדרת. למשל להכין חביתה, או להכניס מכונה, או שהשטיפה תהיה עליו. תראי לו איך. תבדקי שעושה לו תזכורת בטלפון וכל מה שהוא צריך שיעזור לו. מקווה שיעזור.
לטפטף כל הזמן כמה את זקוקה לו, מה זו שותפות. כמה צריך להתכונן נפשית לשלב הזה של ההורות. השינוי הכי מטורף בחיים.
בע''ה הוא יהיה אבא מקסים וכיפי וזורם. וייתן לילדים כיף ואור. הוא ילמד.
תכף אולי יגיעו חכמות עם עומק. בהצלחה רבה!

קודם כל, רוצה לומר שזה ממש מובן התחושות שלך. ממש.
אני גם ככה הייתי מתוסכלת מבעלי. אנחנו חושבים ממש אחרת, מתנהלים אחרת, קשה לי לנסוע איתו ברכב.. בקיצור, הבנת. הוא זה לא אני. ולדעתי זו הנקודה מספר אחת שצריך להבין ולהפנים ולהשלים איתה. אי אפשר לתכנת אותו שיתנהל כמוך. אפשר להאציל עליו סמכויות, להסביר לו איך חשוב לך שהדברים ייעשו, אבל אם זה לא את - זה לא יהיה בדיוק מה שאת היית עושה. יש עניין גדול בלשחרר דברים מסוימים. ואני חושבת שהדבר שהכי הורס בזוגיות זו הביקורת הזו שיש עליו עקב השונות שלכם. כי את נפעלת ממנה, מגיבה ממנה, מצפה שיעשה דברים בצורה שאת היית עושה ואם לא - זה אכזבה וקושי להכיל.
אבל הפוך. בעיניי תכילי את השונות. דווקא מתוך מקום שמכיר במעלות ובחסרונות ובחולשות שלו, כדי לא לצפות ולהתאכזב סתם.
זו בעיניי אבן דרך ראשונה. להפוך את הביקורת להתבוננות ולהשלמה עם הקיים. זה הקיים כרגע. עם זה מתמודדים ו מפה חושבים איך מתקדמים ולאן.
אחרי זה, את צריכה לחשוב מה חשוב לך ולדבר איתו על זה שהוא עושה דברים בצורה שונה ממך ומה חשוב לך שהוא יעשה בצורה מאוד מסוימת. ( ואגב, זה שציפית שהבית יהיה מסודר בשובך - זה לא אומר שהוא קורא מחשבות. הוא גבר טיפוסי. נתת לו משימה לתלות כביסה - עשה את המשימה וזהו. כל השאר לא מעניין. דברי איתו ברחל ביתך הקטנה, בפרטים. אל תצפי שדברים יקרו מעצמם)
ועוד משו, זה שהוא לא פועל כמוך לא בהכרח אומר שהוא חסר אחריות, זה אומר שאולי הראש שלו מונח במקומות אחרים, אולי הוא פשוט חושב שונה.. ולדעתי, אם יש משו שאת ממש רוצה שייעשה בדיוק כמו שאת רוצה - תעשי אותו בעצמך, אבל שימי לב שאת לא מרחיבה את המשהו הזה לכל תחומי החיים כי אז את לא באמת משחררת אלא לוקחת על עצמך דברים מתוך תחושה של חוסר אונים מולו וזה יכול חגרום לתחושה של מרמור ותסכול וחוסר הערכה לבעל, ממש כמו שאת מרגישה עכשיו.
אבל.. יש לו את הדברים שלו שהוא טוב בהם. ופה את חייבת לחזק ולבעלות את הערך שלו בעינייך. אחרת לא תוכלי להגיע לכל הדברים האחרים כי אם הוא לא מספיק מוערך אז כל דבר שייעשה שלא כרצונך יזכה ללעג בגלל שהוא עצלן/ מרחף/ מעופף/ אבא לא טוב. הוא לא באמת כזה, יש לו מכלול שלם של טוב שצריך להעצים אותו.

מקווה שנתתי כיוון, ואם לא - אז קחי חיבוק, זה גם משו ❤️

בכל נקודת חולשה מסתתרת בעצם החוזקה שלנו.
קחי את הנקודה של "מעופף. שכחן ולא אחראי" - זה יכול להיות למשל הסיבה להיותו רגיש.עמוק ומכיל.
זה גם יכול להוות הגורם להיותו למשל אבא ששוכב על השטיח ומשחק משחקי דמיון עם הילד הקטן.

הבנת את הנקודה?


אם תסתכלי עליו במשקפיים כאלה ותמצאי את היתרונות של אותם תכונות שמעצבנות אותך - יכול להיות שתגלי משהו מדהים: לא תסכימי לוותר עליהם! תרצי שימשיך להיות רחפן ובלבד שתמשיכי "להרויח" את כל הטוב שהתכונה הזו נותנת לך.

1. אנחנו לא יכולות לשנות את האיש שאיתנו. הוא יהיה ויישאר שכחן ומפוזר. גם אם נבקש, נתחנן, הוא ישתדל וינסה - הוא עדיין כזה. כי אנשים לא משתנים.
   תחשבי איך את יכולה להקל על עצמך. אני אתן דוגמה מהחיים שלי - האיש שלי הוא זה שעושה קניות בבית. אני משאירה לו רשימה (בפלאפון). שמתי לב שלפעמים הוא מחרטט דברים (סתם קונה מוצר שיש לו שם דומה, נגיד). אז התחלתי לכתוב הוראות מפורטות יותר ("שמנת מתוקה 38%, אם יש 32% אפשר גם אבל פחות מזה - אל תקנה!"). אפילו צירפתי תמונות של מוצרים מבלבלים כמו דאודורנט מסויים שאני אוהבת. כי ככה הוא.
   כי אי אפשר לשנות אנשים, אבל הבנתי שאני יכולה לנסח לעצמי דרך טובה להתמודד עם האיש שלי.
   ובכל זאת, למדתי להשלים עם זה שהוא לא עושה משימות כמוני. התפקיד שלו זה לשטוף רצפה - והוא עושה את זה כמו שהוא מבין. אני לא מסתכלת (כי אני יודעת שהוא רק מעביר סמרטוט. ה' ישמור) ואני עושה את זה בשביל השפיות שלי. כי אני לא יכולה לעשות הכל.
    
2. ראיתי מחקר מעניין שהראה שגם זוגות שמחלקים את עבודות הבית בצורה שווה, האישה עדיין סוחבת יותר עומס.

   למה?

   בגלל העומס הקוניגטיבי. היחס של מי העוזר ומי האחראי.

   הייתה לנו גם תקופה כזאת, שהרגשתי שאני צריכה להגיד כל דבר. זה הטריף אותי שהוא פשוט לא רואה. ואז הבנתי שהוא פשוט לא מתסכל במשקפיים שלי בכלל. אני מסתכלת על הבית ומיד המצב שלו מיתרגם לי בראש לרשימת משימות. מבחינתו הבית הוא הבית, הוא מונח שם, וזהו.
   מה שעשיתי זה רשימת משימות מפורטת כדי להוציא את זה מהראש שלי. פשוט ככה. ראיתי שצריך לקפל כביסה? כתבתי ברשימה "לקפל כביסה" ושחררתי מזה. רשמתי עד לרמת המשימות הקטנות והמרגיזות (להתקשר לבזק, לדבר עם בעל הבית, לנקות את המגירה במקרר) ואז ידעתי שזה לא התפקיד שלי יותר לנהל את זה. מדי פעם ביקשתי ממנו להסתכל ברשימה ולעעשות ממנה מה שהוא יכול. ככה שחררת מעט מהעול של להחזיק בראש את המשימות, כי זה באמת מעמיס על המחשבות והנפש.
    

3. כל אחד מדבר את עצמו, ואני קצת דיברתי את עצמי פה. אבל אני מקווה שזה עדיין נגע איפשהו

קודם כל תמיד כדאי שאם יש כזו הפרעה שתהיה אבחנה מסודרת. זה מאד עוזר בהקלות ללימודים וגם נותן ידע ללקות על כל מרכיביה. שזה בכמה מילים ליקויים גם בקשב וגם בתפקודים ניהוליים של תכנון, בקרה, פתרון בעיות, עיכוב תגובה, ויסות רגשי ועוד. ויש מרפאות בעיסוק שמטפלות במבוגרים בשיטת קוגפן שעובדת על הקניית אסטרטגיות קוגניטיביות לשיפדור תפקודים ניהוליים ושיפור תפקוד. אם את מעוניינת יש לי חברה שעוסקת בכך עם מבוגרים. היא מקצועית מאד מאד ומקבלת פרטי. אבל שוב צריך שתהיה אבחנה במידה ויש לקות כזו

כמו ירידה חדה בתיאבון, ירידה בחשק במיני

גם ירידה בחשק? זה לא ״פג״ בשעה מסוימת? (כמו שהתאבון חוזר בשעות הערב)

נגיד בעלה של חברה שלי לוקח נקודתית לפני למידה למבחנים וכו וזה מרכז אותו ואז הוא לוקח בזמנים משתנים. יש לי שני אחים שהפסיקו לקחת תרופות מתישהו בגיל העשרה בגלל התופעות לוואי ובגלל שככל שמתבגרים יש לעאורה יותר משאבים רגשעים וקוגניטיביים להתמודד עם דרישות החיים

 ''בעל מהמם כל כך! רגיש ואוהב, קשוב ומכבד. באמת לא הייתי מחליפה אותו באף אחד אחר. אוהבת אותו מאוד''.

זה כבר מהמם לשמוע כך,יש סוגים כאלה של בעלים כמו שכתבת,אבל עם הזמן הם לוקחים אחריות,

אין לי ספק כשהוא יהיה אבא הוא ישתנה,את תמשכי לחזק את הזוגיות תמיד תחזקי ותעודדי אותו,בשום

פנים אל תכנסי לעצבות או בכי,זה לא מועיל כלום ממש ככה לא מועיל כלום,רק עידוד ומילים טובות מרווחים

פי כמה וכמה, שיהיה בעזרת השם לידה קלה וידיים מלאות אמן.

תחליטי מה חשוב לך ומה לא. תתעדפי.
יש דברים שאתם יכולים לדבר עליהם ולהגיע לעמק השווה. ויש דברים שיהיו פערים לנצח. תחליטי מה את לוקחת עלייך ומה את משחררת בשבילו.

אצלי הבעל מאחר כרוני. כשסיימתי חופשת לידה היו פיצוצים סביב ההכנסה לגן בשעה מאוד מאוחרת. שחררתי (ואז המטפלת נזפה בו, מאז הוא לא מאחר).

היה כבר אצל רופאה עם הילדה כמה פעמים. כשחשוב לי לדעת מה יש לרופאה להגיד אני מבקשת שיצלצלו כשהם שם.

יש דברים בבית שאפשר לעשות outsourcing? להביא מישהי בתשלום? אצלנו העניין של סיוע במטלות נפתר עם רכישת מדיח ורובוט שוטף.

תנסי לבודד מה הדברים. ולחשוב מחוץ לקופסה.

תנסי באמת לרשום

זה באמת מעניין איך ה' מזווג זיווגים..הרבה פעמים לגבר מפוזר מישהי מסודרת, למישהי עצבנית מישהו רגוע וכו'.
ואני חושבת זה נועד לתיקון שלנו.
מה ש@רויטל. כתבה, עצם זה שאת אוהבת אותו ולא היית מחליפה, רואה גם את היתרונית שלו זה דבר גדול.
במקומך הייתי "מרפה" מלנסות לשנות אותו, יותר משקיעה בעצמי, אולי לומדת להרפות בדברים מסוימים, להוריד שליטה, לומדת להגיד דברים פחות בהאשמות, אלה יותר בשיתוף רגשות, לומדת להכניס הומור וקלילות סתם דוגמא במקום:"איך כל היום לא נקפתה אצבע ולא עשיתה כלום בבית, הבית ג'יפה".
"מה אני אעשה שאני כל כך רגישה לבלאגן ולכלוך זה מטריף אותי. אני יודעת שאנחנו שונים ומבחינתך זה נקי, אבל אני משתגעת כשאני חוזרת והבית ככה.." לא סתם כתבת הגברים ממאדים ונשים מנוגה..הם עפיפונים ואנחנו אוהבות שהכל יפה הדברים שנאמרים בקלילות חודרים יותר. כשזה בהאשמות וצעקות הצד השני נאטם אוטומטית.
ורעיון לעזרה חיצונית גם מעולה. נגיד אני הייתי מתעצבנת על בעלי שהוא היה דוחה את הקניות/ לא קונה . מאז שהתחלתי להזמין אונליין זה פשוט שינה את החיים🙂
ועוד דבר..זה שהוא רוב הזמן בבית זה זמני?
אני יודעת שלבעלי זה לא עושה טוב, אפילו אם צריך חהיית בבית כמה ימים בגלל מחלה. העיקר שיצא לא משנה לאן .

יש גם טיפול תרופתי שיכול לעזור וגם למידה של טכניקות מסויימות (לעשות רשימה ולעבור עליה, למשל).
גם עבורך, אבל ממש גם עבורו- מציעה לטפל בזה.

בהצלחה ממש.

1. לנתק את המעשה מהבן אדם עצמו- הוא לא עושה את זה בשביל להרע לך, אלא הוא פשוט כזה, לא משנה אם כי חינכו אותו ככה, או שראה דוגמא לזה בבית או שנולד ככה.

כשתתייחסי לזה ככה, תנסי לעזור לו ולא להיעלב או להילחם בו, אלא יש לו חולשה ואני בטוחה שלך גם יש חולשות, והוא צריך עזרה בזה.

2. את לא יכולה לשנות אף אחד- בקושי את עצמינו אנחנו מצליחים לשנות, אז לשנות אחרים??

וגם אם תדברו על זה והוא ירצה לשנות, אלו דברים שלוקחים זמן, המון זמן, שנים אפילו, והוא יצטרך עידוד ותמיכה, ויהיו נפילות .

3. תנסי להסתכל על הדברים הטובים שבו, על איזה אבא טוב הוא יהיה למרות השכחנות שלו, אבהות לא נמדדת רק בזה, אלא מעוד הרבה הרבה דברים אחרים

בהצלחה

ממש שומעים את הלחץ הזה מעבר לשורות...

 

חיבוק גדול גדול גדול

וכמובן המון מזל טוב על ההריון, שיהיה בשעה טובה ולידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤

 

לא הספקתי לקרוא תגובות קודמות אז מתנצלת אם חוזרת על דברים,

 

אנסה לכתוב בנקודות (קשה לי כרגע להאריך יותר 🙏):

 

א. כל הטוב שכבר קיים ביניכם מאוד מאוד משמח ולא מובן מאליו

זה שכתבת שיש לך בעל מהמם כל כך

שהוא רגיש אלייך

שהוא אוהב אותך

שהוא קשוב אלייך

שהוא מכבד אותך

שאת אוהבת אותו מאוד

שלא היית מחליפה אותו לעולם

 

כמה דברים טובים ואיזה יופי זה!

החיזוק של כל הטוב הזה,

ההתמקדמות דווקא בחוזקות שלו - גם בעיני עצמך וגם לשדר ולומר לו זאת - יכולים בעצמם לעשות פלאים!

 

 

ב. העניין שאת לא סומכת עליו הוא עניין מהותי.

הוא עניין מהותי גם עבורך אבל גם עבורו.

 

עבורך: כי ממש שומעים את הפחד שנמצא מאחורי המילים שבעצם מפחד, מה אני תמיד צריכה להיות החזקה?

תמיד צריכה להחזיק את הכל?

ואם לא אוכל? ואם יקרה לי משהו? וגם אם לא, בא לי להרגיש לפעמים נשענת! בא לי שהוא יהיה במשענת שלי, הסלע שלי ואשען עליו, אני ממש *רוצה* את זה וממש *צריכה* את

זה גורם לי להרגיש שתמיד הוא שם בשבילי

שאני לא לבד

שגם לילדים שלנו יהיה אותו תמיד

וזה משהו שמאוד מאוד משמעותי ואפילו קיומי עבורי!

 

 

ועבור בעלך: לדעת ולהרגיש שאשתו האהובה כ"כ מעריכה אותו, סומכת עליו, רואה בו אדם שניתן לסמוך עליו - זה בטוח הרבה מאוד בשבילו.

וכמובן גם להיפך - אם הוא מרגיש אפילו "בסאבטקסט" שאשתו לא מעריכה אותו או לא יכולה לסמוך עליו - זה יכול לגרום לו להרגיש רע *עם עצמו*, ויכול לגרום גם לעוד דברים ותסכולים...

 

לכן זו נקודה שחשוב לשים עליה את הדעת ולראות איך יוצרים מצב שכן תגיעי לכך שתסמכי עליו ?(בנקודות הבאות אנסה לגעת בזה עוד).

 

למשל, נסי לפרוט תחום תחום שציינת שאינך סומכת עליו, ולברר עם עצמך *למה*?

מה מונע שם ממך לסמוך עליו?

 

במשימות הבית - מדוע אינך סומכת עליו?

מה הוא עושה?

מה הוא לא עושה?

איך זה נראה *בפועל*?

 

בסידורי חוץ- מדוע אינך סומכת עליו?

מה קורה שם? לפרטי פרטים?

 

בנהיגה - מה קורה שם?

 

בקניות- מה קורה שם?

 

אצל רופאים - מה קורה שם?

 

 

ג. לגבי הצד של בעלך - האם אותו דבר בריאותי שמלווה אותו בצורה כרונית מטופל?

האם ישנה התייחסות רפואית מקצועית לכך והקניית כלים איך לחיות לצד זה?

האם יש לו אולי הפרעת קשב?

 

אני חושבת שהתייחסות נכונה וקבלת כליםפ איך לחיות לצד המורכבות הרפואית הזו יכולה להעניק רבות גם לבעלך עצמו, גם לך, גם לזוגיות, לאבהות, לעבודה ובעצם לכל החיים...

 

 

ד. לגבי הצד שלך - יש עלייך הרבה מאוד לחצים כאמור.

כי בעצם את גם דואגת  לעצמך

גם דואגת לפרנסה ועובדת

גם דואגת להריון ולעובר

גם דואגת למה שכרוך בבדיקות והמעקבים של הסכרת הריון, וכמובן העייפות והכל

גם דואגת לבית כלים, כביסות, בישולים, ניקיונות

ובעצם גם דואגת לבעלך עצמו

וגם דואגת לילד שיוולד שיהיה לו אבא נוכח, קשוב ואחראי

ובעצם לכל המשפחה שלכם

 

ויקרה, זה באמת הרבה מאוד דאגות על ראש של אישה אחת יקרה ומקסימה, אבל רק אישה אחת

 

הייתי מציעה לראות אילו דאגות אפשר להוריד ממך

אילו דאגות אי אפשר ועדיין יהיו בתחום אחריותך

אילו דאגות יש להעביר לתחום אחריותו של בעלך, להעביר אליו את המושכות ולשחרר לגמרי

אילו דאגות צריך להעביר הלכה לגורם מקצועי, למשל בפן הבריאותי של בעלך וכדומה

אילו דאגות אפשר להעביר שיתמוססו ע"י קבלת כלים נכונים לשניכם בפן האישי וגם הזוגי

וכן הלאה

 

ברגע שתעשי סדר בדברים

ותכתבי כל דבר איפה הוא ממוקם באותו "טבלה" הזו - יהיה לך יותר קל.

 

למשל עבודה - את ממשיכה, את עובדת וזה בתחום שלך, נכון.

 

למשל הריון, מעקבים, בדיקות, סכרת, עייפות - כנ"ל 

 

למשל הבית, בישולים, ניקונות, כביסות והכל - כאן צריך לחשוב *יחד* איזו חלוקת עבודה תהיה טובה *לשניכם* ותגרום *לשניכם* להרגיש שרואים אתכם, שאתם לא שקופים, שיש מענה לצרכים שלכם. וזה חשוב מאוד מאוד.

אז כתבת שכאשר את מבקשת מבעלך הוא עושה - וזה מעולה

באמת הרבה מאוד פעמים הגברים לא "רואים" בכלל מה שאנחנו הנשים רואות, ואם מזכירים או מבקשים או אומרים מראש והוא עושה זה בסדר גמור, זה לא שהוא לא עושה מעצמו כי לא אכפת לו ממך, זה כי הוא פשוט לא רואה את זה כמוך, ואולי זה גם אפילו לא מפריע לו כמוך, וזו הבחנה חשובה מאוד.

כי ברגע שנכנס אצלנו כעס ועצבים של: אני עושה הכל, הוא פרזיט וטלא עושה כלום, לא אכפת לו ממני, הוא בכלל לא אוהב אותי, וכן הלאה וכן הלאה כל המחשבות... שיכולות להגיע עד למחוזות שה' ישמור

אז לא

זה לא בגלל זה

זה פשוט כי הוא-הוא

והוא שונה

ומחווט אחרת

זה הכל.

אז אפשר למצוא דרכים איך לרתום אותו

בין אם זה לבקש, להזכיר, לעשות טבלה, לדבר על זה, להעמיק בתקשורת על הצרכים והרצונות ולומר אותם בפתיחות וישירות בלי לצפות שהוא יקרא מחשבות וכן הלאה

 

ולמשל מה שקשור לבעלך והרחפנות שלו - כאן צריך לראות איך *הוא* דואג לעצמו

גם לבד וגם ע"י ליווי מקצועי ורפואי לאותו עניין שיש לו או לכל דבר אחר

 

ולדאגות על האבא שיהיה - שוב, המקום שבו את תצליחי להגיע לכך שאת כן סומכת עליו הוא מאוד חשוב.

וצריך לראות איך מגיעים לשם.

לא הכל עלייך, את אשתו, את אינך יכולה למשל להיות המטפלת או הרופאה שלו.

וכמה שתרצי, יש דברים שהם שלו.

אז את יכולה להביע את הצרכים והרצונות שלך, לשמוע את שלו, ליצור הבנה הדדית והקשבה הדדית, ליצור מצב שהוא גם לא ירגיש לא מוערך או לא יוצלח כי זה יכול לכבות ולפגוע עוד יותר במוטיבציה, אלא לפעול ממקום של העצמה וחוזקה ולקבל לבד ויחד עוד ועוד כלים לצלוח את זה.

 

ומצב בו תצליחי להרגיש שאת סומכת עליו הוא מקום חשוב מאוד גם לזוגיות, גם להורות, להכל.

אם תרגישי שאינך מצליחה לבד ע"י עבודה והשקעה ולימוד, ממליצה לפנות לגורם מקצועי שיעזור לכם בכך.

 

ב"הצלחה רבה רבה יקרה

 

אם הוא לא מאובחן/מאובחן ללא טיפול, ממש ממש ממליצה להתחיל תהליך. לא להרתע ככ מטיפול תרופתי, יש אנשים שזה מציל אותם.
יש גם טיפול קוג-פאן ששמעתי עליו הרבה מאוד המלצות.

מקפיצה לך כי יש מנוסות ממני שמבינות בזה

אבל זה בדרך כלל לא מתאים לשימוש זמנן כי צריך להתאים את זה באופן אישי וגם לקנות

אאלט.

צריך להתאים את זה לגוף הספציפי של כל אחת

אם תצליחי לקבוע תור לימים הקרובים אין שום צורך במניעה זמנית.

אם יש לך דיאפרגמה תשתמשי בה בינתיים אבל זה לא משהו שמשיגים מהרגע להרגע

אולי התכוונת לקוטלי זרע? שקפים וכדו
זה מניעה ביעילות נמוכה יחסית. קחי בחשבון

אם את אחרי לידה ומניקה מלא נוטים לומר שזה מספיק טוב סמוך ללידה אבל יש בזה סיכון להיכנס להריון ואם את לא מוכנה לקחת אותו אז אל תלכי על זה

חיבוק

הדרכת הורים אפקטיבית יותר
או טיפול דיאדי - הורה וילד.
טיפול רגשי לילדים ללא הדרכת הורים - לא נותן הרבה.
כי החוויה וההתנהגות של הילד מאוד קשורה למה שקורה ביחסים עם ההורים.

ציינת שהיית מטופלת בשירות הפסיכיאטרי?
יש מרכזי הורים וילדים בסמוך לבתי החולים הפסיכיאטריים.
נסי לקבל דרכם טיפול דיאדי/הדרכת הורים בחינם.
יש עכשיו גם תכניות חדשות להדרכת הורים בבית.


כל הכבוד לך, על תשומת הלב, על הנכונות להביט בקושי ולהכיר בו, כבר בשלב כל כך מוקדם.
כל כך לא ברור מאליו.
כנראה זה הכח שלך בהורות...
זכה בך הילד שאמו רואה אותו, מקבלת אותו, נותנת מענה לקושי גם אם ממש לא קל. מתמודדת באומץ עם המציאות כפי שהיא ולא מעלימה עין למרות הכאב שבוודאי ישנו.

ומעניין הדיאדי על זה, לא שמעתי עליו, תודה על הרעיון, אני יעשה ברור.

בטוחה שהוא מקבל המון.
אבל הפסיכולוג יוכל להדריך אותך איך בדיוק לעזור.
ממש לפרטי פרטים.
ובעיקרון זה נכון לידה טראומטית ודיכאון אחרי לידה משפיעים.- אבל יש ממש אפשרות לתקן את כל החוויות האלה.
אני לא יודעת אם את מרגישה אשמה. אבל אם כן תדעי זה באמת לא רק את, המון מושפע גם מהאופי של הילד!
יכולה לזרוק רעיון כללי ביותר, אם מעניין אותך דוגמא שמטפל יכול להדריך.
בכל מקרה את אמא מהמהמת! בהצלחה!!

1.בגיל חמישה חודשים הוא כבר אכל שתי ארוחות במקום הנקה כי אני חזרתי לעבודה והוא לא הסכים בשום אופן לקחת בקבוק. ההמלצה היא מגיל חצי שנה אבל אני העדפתי שיאכל מאשר שיהיה רעב
2.אני התחלתי לו טעימות בגיל 4 חודשים וראיתי שהוא בעניין ואז את הארוחות קיבל רק במסגרת. בבית זה היה הנקה

התינוק הנוכחי (9 חודשים) לאחרונה התחיל להחליף ארוחה אחת (פירות, אוכל עוד דברים אבל הרבה פחות)

ואפשר לומר שהוא מציל את כבוד המשפחה כי ארבעת אחיו התחילו לאכול כמויות יפות בגיל שנה-שנה+

תודה שעניתם @יוקי ו@חולת שוקולד

לא אכל כמות של ארוחה גם בגיל שנה וחודשיים, אז הורדתי לו את המטרנה לגמרי בבת אחת (בבית) ואז התחיל לאכול ארוחות מלאות. אצל המטפלת עוד אכל מטרנה כמה חודשים, ושהתחילה שנה חדשה כבר לא הבאתי לה מטרנה, והתחיל לאכול גם שם ארוחות מלאות.

אם אני זוכרת נכון
אצל הקטנה לקח יותר זמן. בערך 9 חודשים

כעת אוכל ארוחת מוצקים אחת ביום.
אני התחלתי לתת לו, היינו כבר עם שתי ארוחות אבל הרגשתי שזה מכביד עליו.
ומנצלשת לשאלה:
המטפלת טוענת שהוא צריך עוד חלב שאוב אחרי הפירות/ירקות. זה נכון, כמה להוסיף לו?

במיוחד אם זה רק פירות/ ירקות בלי חלבון ושומן...

אצלי הוא עדיין אף פעם לא ויתר על חלב בעקבות הארוחה, גם בן שבעה חודשים.
לגבי כמות, הכי טוב שתשאלי את המטפלת כמה הוא אוכל אחרי כדי שתדעי כמה לשאוב.

ואם זה הרבה מידיי, זה לא בהכרח עושה לו טוב (פליטות, כאבי בטן)

ותודה על התגובה!

אחותי אמרה לי שאצלם במעון שמים ביסקוויטים בתוך הפירות כדי להשביע 🙄
לבכור הייתי שמה חתיכות לחם קטנות עם הפירות. לקטנים כבר למדתי להוסיף קוואקר... אני מוסיפה גם טחינה /שקדיה - זה שומן בריא וגורם לשובע.
ואולי להגדיל לו את גודל המנה?
היא נותנת לו מים אח"כ? אולי הוא מחפש לשתות?

לפעמים אני שמה לו קוסקוס ביתי או קינואה במנה.
וכן, יש לו כוס מים והוא שותה אחרי האוכל.
ולפעמים לא ממש גומר הכל, אבל אחרי חצי שעה מחפש לינוק/בקבוק.
כשאת מוסיפה קוואקר, את מבשלת אותו קודם?

בלי בישול, רק לעמוד בתוך המנה המרוסקת בערך 3-5 דק' וזה מתרכך (אבל זה לא מרקם מרוסק אחיד, הקוואקר נשאר חתיכות. הבן שלי דווקא אוהב).

וכבר המטפלת הצליחה להחליף לה את אחת המנות במוצקים.
הייתה אוכלת 3 מנות שאוב במהלך היום אצלה ועכשיו רק שתיים וזה ממש ממש מקל עם השאיבות ב"ה.

לאט לאט התחלתי להגדיל כמויות. השתדלתי שזה יחליף לפחו. 2 עד שלוש ארוחות ביום, ועד גיל 7 חודשים כבר ממש הוחלפו ארוחות. הגדולה, זה נעשה אצל סבתא של בעלי ששמרה עליה במהלך היום, והבאות בתור, במעון...

אל תסבכי לגבי אבות המזון;) מקבל מוצקים כבר כמה חודשים טובים אבל רק בגיל 7 חודשים זה החליף לו לראשונה הנקה. זה היה במעון. כמובן מביאים לו בבית בלי סוף והביאו שם רק דברים שנוסו קודם איתנו.

התחלנו טעימות בערך ב5 חודשים
בחצי שנה התחילה להתנסות עם מרקמים
בשבע-שמונה חודשים כבר ממש אכלה הכל ומחליפה 2-3 ארוחות.
עכשיו עוד מעט בת 9 חודשים..אוכלת מהמם, הכל!!
מבחינת טעמים מרקמים וכו.. וזה ממש מגניב אותי כי אין לה שיניים עדיין.. ומלא!😅
היא אוכלת כמויות שלא מביישות ילד גדול הרבה יותר..

אני עשיתי הכל מבחינת טעימות ומוצקים

בבוקר פרוסה יחסית עבה של לחם מלא/ כוסמין ביתי (פחמימה)
קוטג/חביתה/גם וגם..(חלבון)
ומהסלט שלי..(ירק..)

יאללה עפה לישון
אמשיך לכתוב לך מחר בלי נדר

תודה!

גם מלפפון וגם עגבניה כי ראיתי שקבוע היא אוכלת את החתיכת ירק ויוארקת את הקליפה
אז כדי להקל עליה מביא לה בלי
היא לט אוכלת כמות גדולה שך סלט אבל ממש מסתדרת..
לפעמים אני מביאה לה פשוט מקלות של מלפפון מקולף והיא גם נורא אוהבת..

צהריים ממש משתנה ולא קבוע

פתיתים/פסטה/ קוסקוס/ אורז לבן או מלא/ בורגול וכו🙂

בדר"כ תבשיל ירקות כלשהו..אני פשוט מאדה מלא סוגי ירקות עם רסק ותבלינים..בישול די ארוך.היא ממש אוהבת ואוכלת מהמם כי זה די רך..או סתם ירקות בתנור, אנטיפסטי כזה מחזיקה את החתיכות ביד ואוכלת

וממש משתדלת שחלבון- דג היא אוכלת אחלה, אבל לא הכי אוהבת.. דג אמנון פשוט מתובל בקטנה בתנור
בשר/עוף טחון אוכלת מעולה ממש
אני בדר"כ לא אכין בשבילה עוף ממש כי קצת יותר קשה לה אבל אם נשאר משבת נגיד- אז היא מסתדרת. פשוט עם קצת יותר עזרה.
אם אין לי כוח ובבוקר היא אכלה קוטג אז מכינה לה חביתה.

אוכלת חלק מהדברים בידיים וחלק מאכילה אותה עם כפית..

בערב לא אוכלת ארוחה גדולה
הרבה פעמים אוכלת מרק ירקות..
מה שיש כזה..

כי לפני השינה מקהלת בקבוק עם דייסה (שיבולת שועל)
שמשביע אותה בסה"כ

חוץ מזה מנשנשת במשך היום, פריכיות אורז, קרקרים, עוגיות טחינה, ודברים בסגנון

ימים שפחות מצליחה לעמוד בדרישות של הארוחות שלה אז פשוט מקבלת בקבוק גם בצהריים
ולא רק בבוקר מוקדם יחסית, ולפני השינה..

הגדולה שלי לקח לה יחסית זמן עם האוכל, לקראת גיל שנה הארוחות גדלו.
אצל הנוכחי הוא מאוד רעב מלידה, והטעימות בגיל 4 חודשים התדרדרו מהר מאוד לארוחות. הייתי מניקה כל שעה בערך אז זה מאוד הקל עליי ושיפר את איכות חייו.
אז בגיל חצי שנה היו 2 ארוחות גדולות, ואז נכנס למעון ונוספה גם ארוחת בוקר.
עכשיו בן 7 חודשים,
אוכל בבוקר במעון פרי מרוסק, לחם עם אבוקדו או טחינה, פירות הדר...
אוכל בצהריים במעון מרק עם עוף ופחמימה מרוסקים, ירק מבושל, קצת פסטה אם פחמימה רכה להתנסות.
אוכל בערב בבית רסק פרי עם דייסה ושקדיה, לחם, חביתה...

אבל הוא עדיין שותה בקבוק אחרי הארוחות, לפני השינה. סך הכל יוצא לו 4 בקבוקים ביום והנקה אחת בבוקר.
גם אצל הגדולה זה לא ממש החליף בקבוק/הנקה עד סביב גיל שנה. אולי מרווח פשוט.

למשל זה שאת כותבת שהוא שותה 4 בקבוקים והנקה אחת זה אומר שהארוחות מחליפות לו בערך שלושה בקבוקים/ הנקות (בהנחה שאמור להיות 8 ביום...)

כמעט לא נוגעת בכלום כמה כפיות פה ושם וגם זה נדיר והיא סרבנית בקבוקים אז זה די סיוט

אני עכשיו מתחילה להגדיל לו כמויות בעזרת המטפלת החמודה, אבל ארוחה ממש זה בכלל לא מתקרב, יותר נשנוש קטן

2. אוכלים לבד.

לקח לבן שלי הרבה זמן לבסס ארוחות ואחרי כל ארוחה כמעט אכל עוד בקבוק. בהתחלה זה הלחיץ אותי אבל תכלס בלי לשים לב הוא הפסיק לאכול מטרנה ביום. (ובלילה כן אבל זה כבר לשרשור אחר). רק אני זוכרת שכשנכנס למעון בגיל עשרה חודשים עוד אכל איזה בקבוק שניים ואז כבר הפסיק.

או שיבולת שועל שמכינה לעצמי.
אבללל לא בטוחה שזה באמת מחליף כי היא אוכלת טיפה

לקח לזה זמן.
עכשיו הוא בן שנה וחודשיים
הוא אוכל מאוד יפה, ועדיין לפעמים מקבל בקבוק לפני השינה (לא נרדם איתו).
גם בבוקר לפעמים נותנת לו בקבוק.

את האמת שהייתי נורא לחוצה כל פעם שהוא אוכל ארוחה ואחרי זה גם צריך בקבוק. חשבתי שזה יישאר ככה תמיד😅

אבל כנראה שלא, ופשוט לכל ילד יש את הקצב שלו ואת כמות האוכל שהוא מסוגל לאכול בכל ארוחה. אז משתדלת פשוט לשים לב למה שהוא צריך, ולתת לו. גם אם זה אומר בקבוק חצי שעה אחרי האוכל.
לאט לאט רוב התזונה יותר מבוססת על אוכל רגיל

אבל עד גיל שנה הם בעיקר בעיקר יונקים אצלי
מחליפים ארוחת אחת או שתיים
מתחילה לחשוף בארבעה חודשים
מאכילה ממש בחצי שנה
ולוקח להם חודשיים להתרגל ובאמת לשבוע מזה
אני נתתי כי הייתי בבית

בת 12 חודשים.

עדיין האוכל העיקרי שלה הוא הנקה

אז אולי לנסות לצבוע בצבע של בד? אלא ששמים בתוך מים חמים בגגית ןמשרים? זה בדוק יעזור להחזיר לזה קצת את החיים ןגם אם לא אין לך מה להפסיד🤷‍♀️

אם את לא יודעת איך מפרקים, הרבה פעמים אפשר למצוא ביוטיוב לפי הדגם סרטוני הדרכה. תנסי להכניס למכונה, לא יודעת אם ההשפעה של המלח היא רק כי זה לא נשטף ונסחט היטב או שזה התקבע ואי אפשר לשנות, אבל לנסות לא יזיק

ואפשר גם לקנות ריפודית כזו לעגלה, ואז זה מסתיר.

רוצה גם לכבס...כמה מעלות? משנה סוג האבקה?
אפשר מייבש?
אשמח לתשובות...

ובדרך כלל מכונה קצרה. אבקה רגילה אבל לא את כל הכמות, אלא שליש בערך. בלי מרכך.
אנחנו מייבשים קצת במייבש

הרבה פעמים בחוברת של העגלה יש הנחיות לכביסה
מייבש לא הייתי עושה, בחוברת של העגלה שלי (בייביג׳וגר,) כתוב להרכיב חזרה על השילדה ולייבש ככה

גם שלי בייביגוגר אחים

תמיד תזמנתי את זה לזמן שידעתי שאוכל להסתדר בלי.. סוף שבוע או משהו כזה

(לפחות הסיטי מיני, מה שיש לי)
וזה מתייבש יחסית מהר. אני כן סחטתי, על 400.

יצא בסדר גמור.
יכול להיות שאפשר סחיטה עדינה, העדפתי לא לנסות.
מייבש לא כדאי כי הגודל ממש מדויק וזה עלול להתעוות/להתכווץ טיפה ואז נתקעת

הנחתי על מתקן כביסה ונתתי לזה להתייבש בחדר עם רדיאטור

מנקה חזק ומהיר.
אולי יוריד את המלח?

לכמה שעות.
אצלנו החייב מחדש את הצבע באורח פלא.
אחר כך כביסה במכונה וריח בחומץ נעלם

יש להם שירות של ניקוי ותיקון של עגלות. לא מניסיון אישי אבל עוקבת אחריהם בפייסבוק ונראה שהם עושים עבודות ניקיון מעולות.