ממש שומעים את הלחץ הזה מעבר לשורות...
חיבוק גדול גדול גדול
וכמובן המון מזל טוב על ההריון, שיהיה בשעה טובה ולידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤
לא הספקתי לקרוא תגובות קודמות אז מתנצלת אם חוזרת על דברים,
אנסה לכתוב בנקודות (קשה לי כרגע להאריך יותר 🙏):
א. כל הטוב שכבר קיים ביניכם מאוד מאוד משמח ולא מובן מאליו
זה שכתבת שיש לך בעל מהמם כל כך
שהוא רגיש אלייך
שהוא אוהב אותך
שהוא קשוב אלייך
שהוא מכבד אותך
שאת אוהבת אותו מאוד
שלא היית מחליפה אותו לעולם
כמה דברים טובים ואיזה יופי זה!
החיזוק של כל הטוב הזה,
ההתמקדמות דווקא בחוזקות שלו - גם בעיני עצמך וגם לשדר ולומר לו זאת - יכולים בעצמם לעשות פלאים!
ב. העניין שאת לא סומכת עליו הוא עניין מהותי.
הוא עניין מהותי גם עבורך אבל גם עבורו.
עבורך: כי ממש שומעים את הפחד שנמצא מאחורי המילים שבעצם מפחד, מה אני תמיד צריכה להיות החזקה?
תמיד צריכה להחזיק את הכל?
ואם לא אוכל? ואם יקרה לי משהו? וגם אם לא, בא לי להרגיש לפעמים נשענת! בא לי שהוא יהיה במשענת שלי, הסלע שלי ואשען עליו, אני ממש *רוצה* את זה וממש *צריכה* את
זה גורם לי להרגיש שתמיד הוא שם בשבילי
שאני לא לבד
שגם לילדים שלנו יהיה אותו תמיד
וזה משהו שמאוד מאוד משמעותי ואפילו קיומי עבורי!
ועבור בעלך: לדעת ולהרגיש שאשתו האהובה כ"כ מעריכה אותו, סומכת עליו, רואה בו אדם שניתן לסמוך עליו - זה בטוח הרבה מאוד בשבילו.
וכמובן גם להיפך - אם הוא מרגיש אפילו "בסאבטקסט" שאשתו לא מעריכה אותו או לא יכולה לסמוך עליו - זה יכול לגרום לו להרגיש רע *עם עצמו*, ויכול לגרום גם לעוד דברים ותסכולים...
לכן זו נקודה שחשוב לשים עליה את הדעת ולראות איך יוצרים מצב שכן תגיעי לכך שתסמכי עליו ?(בנקודות הבאות אנסה לגעת בזה עוד).
למשל, נסי לפרוט תחום תחום שציינת שאינך סומכת עליו, ולברר עם עצמך *למה*?
מה מונע שם ממך לסמוך עליו?
במשימות הבית - מדוע אינך סומכת עליו?
מה הוא עושה?
מה הוא לא עושה?
איך זה נראה *בפועל*?
בסידורי חוץ- מדוע אינך סומכת עליו?
מה קורה שם? לפרטי פרטים?
בנהיגה - מה קורה שם?
בקניות- מה קורה שם?
אצל רופאים - מה קורה שם?
ג. לגבי הצד של בעלך - האם אותו דבר בריאותי שמלווה אותו בצורה כרונית מטופל?
האם ישנה התייחסות רפואית מקצועית לכך והקניית כלים איך לחיות לצד זה?
האם יש לו אולי הפרעת קשב?
אני חושבת שהתייחסות נכונה וקבלת כליםפ איך לחיות לצד המורכבות הרפואית הזו יכולה להעניק רבות גם לבעלך עצמו, גם לך, גם לזוגיות, לאבהות, לעבודה ובעצם לכל החיים...
ד. לגבי הצד שלך - יש עלייך הרבה מאוד לחצים כאמור.
כי בעצם את גם דואגת לעצמך
גם דואגת לפרנסה ועובדת
גם דואגת להריון ולעובר
גם דואגת למה שכרוך בבדיקות והמעקבים של הסכרת הריון, וכמובן העייפות והכל
גם דואגת לבית כלים, כביסות, בישולים, ניקיונות
ובעצם גם דואגת לבעלך עצמו
וגם דואגת לילד שיוולד שיהיה לו אבא נוכח, קשוב ואחראי
ובעצם לכל המשפחה שלכם
ויקרה, זה באמת הרבה מאוד דאגות על ראש של אישה אחת יקרה ומקסימה, אבל רק אישה אחת 
הייתי מציעה לראות אילו דאגות אפשר להוריד ממך
אילו דאגות אי אפשר ועדיין יהיו בתחום אחריותך
אילו דאגות יש להעביר לתחום אחריותו של בעלך, להעביר אליו את המושכות ולשחרר לגמרי
אילו דאגות צריך להעביר הלכה לגורם מקצועי, למשל בפן הבריאותי של בעלך וכדומה
אילו דאגות אפשר להעביר שיתמוססו ע"י קבלת כלים נכונים לשניכם בפן האישי וגם הזוגי
וכן הלאה
ברגע שתעשי סדר בדברים
ותכתבי כל דבר איפה הוא ממוקם באותו "טבלה" הזו - יהיה לך יותר קל.
למשל עבודה - את ממשיכה, את עובדת וזה בתחום שלך, נכון.
למשל הריון, מעקבים, בדיקות, סכרת, עייפות - כנ"ל
למשל הבית, בישולים, ניקונות, כביסות והכל - כאן צריך לחשוב *יחד* איזו חלוקת עבודה תהיה טובה *לשניכם* ותגרום *לשניכם* להרגיש שרואים אתכם, שאתם לא שקופים, שיש מענה לצרכים שלכם. וזה חשוב מאוד מאוד.
אז כתבת שכאשר את מבקשת מבעלך הוא עושה - וזה מעולה
באמת הרבה מאוד פעמים הגברים לא "רואים" בכלל מה שאנחנו הנשים רואות, ואם מזכירים או מבקשים או אומרים מראש והוא עושה זה בסדר גמור, זה לא שהוא לא עושה מעצמו כי לא אכפת לו ממך, זה כי הוא פשוט לא רואה את זה כמוך, ואולי זה גם אפילו לא מפריע לו כמוך, וזו הבחנה חשובה מאוד.
כי ברגע שנכנס אצלנו כעס ועצבים של: אני עושה הכל, הוא פרזיט וטלא עושה כלום, לא אכפת לו ממני, הוא בכלל לא אוהב אותי, וכן הלאה וכן הלאה כל המחשבות... שיכולות להגיע עד למחוזות שה' ישמור
אז לא
זה לא בגלל זה
זה פשוט כי הוא-הוא
והוא שונה
ומחווט אחרת
זה הכל.
אז אפשר למצוא דרכים איך לרתום אותו
בין אם זה לבקש, להזכיר, לעשות טבלה, לדבר על זה, להעמיק בתקשורת על הצרכים והרצונות ולומר אותם בפתיחות וישירות בלי לצפות שהוא יקרא מחשבות וכן הלאה
ולמשל מה שקשור לבעלך והרחפנות שלו - כאן צריך לראות איך *הוא* דואג לעצמו
גם לבד וגם ע"י ליווי מקצועי ורפואי לאותו עניין שיש לו או לכל דבר אחר
ולדאגות על האבא שיהיה - שוב, המקום שבו את תצליחי להגיע לכך שאת כן סומכת עליו הוא מאוד חשוב.
וצריך לראות איך מגיעים לשם.
לא הכל עלייך, את אשתו, את אינך יכולה למשל להיות המטפלת או הרופאה שלו.
וכמה שתרצי, יש דברים שהם שלו.
אז את יכולה להביע את הצרכים והרצונות שלך, לשמוע את שלו, ליצור הבנה הדדית והקשבה הדדית, ליצור מצב שהוא גם לא ירגיש לא מוערך או לא יוצלח כי זה יכול לכבות ולפגוע עוד יותר במוטיבציה, אלא לפעול ממקום של העצמה וחוזקה ולקבל לבד ויחד עוד ועוד כלים לצלוח את זה.
ומצב בו תצליחי להרגיש שאת סומכת עליו הוא מקום חשוב מאוד גם לזוגיות, גם להורות, להכל.
אם תרגישי שאינך מצליחה לבד ע"י עבודה והשקעה ולימוד, ממליצה לפנות לגורם מקצועי שיעזור לכם בכך.
ב"הצלחה רבה רבה יקרה 
הדברים שנאמרים בקלילות חודרים יותר. כשזה בהאשמות וצעקות הצד השני נאטם אוטומטית.