פורום הריון ולידה (עמוד 1680)

וחיבוק.
נשמע ניסיון קשה!!

שאלתי מה יקרה אם זה ציסטה ואמרה שכרגע אין מה לחשוב מה לעשות עם זה עד שלא נדע מה זה

מה הכוונה את ביום ה2 למחזור וכבר הוא הסתיים? מחזור יומיים?
זה ככה כל חודש אצלך?

לגבי ציסטה- לא להילחץ, זה מאוד תלוי מה הגודל של הציסטה
גם לי הייתה ציסטה באחד הטיפולים זה לא מנע מלהמשיך את הטיפול תלוי מה הגודל.

ואם אם אם נלך על המקרה הגרוע ביותר שאת נאלצת החודש להמתין- אל תתייאשי מזה אנא ממך, זה כנראה מלמעלה שהגוף צריך עוד טיפה להתחזק ועדיף לך לעצור עכשיו מאשר להתחיל זריקות ומעקבים ואז לא לעשות החזרה (תאמיני לי הייתי בשני המצבים זה קשה ממש).

בהזרעה. המחזור חלש- נמשך יומיים וזה דימים חום כזה, כמעט ולא כואב כמעט

הרבה פעמים חשבתי שהיה בגלל זה החודש לא ילך, ואז הרופא המשיך בטיפול, חכי להנחיות שלו, אחות או טכנאית יכולה לומר מה שהיא רוצה, בסוף זה התפקיד של הרופא להחליט, ואם המחזור מסתיים מהר, מה זה אומר? שלא יהיה ביוץ? שזה בעצם מה שאת צריכה, לא בהכרח. בקיצור לא לדאוג

זה פרצוף דואג

רותם- לא להילחץ הכל יהיה בסדר יש היום פתרונות להכללל גם למחזור חלש וקצר.
תחכי להנחיות מהרןפא הכל פתוח אל תדאגי יקירה.

היום הופיעה עוד ציסטה, והרופאה אמרה שאחכה לווסת הבאה.. מה הסיכוי שהציסטות האלה ייעלמו עד אז?

הרבה פעמים הן נספגות פשוט..
קרה לי והייתה לי פעם ציסטה גם בגודל 29 והיא נספגה בחודש שלאחר מכן.
אל תלחצי הכל בסדר זה קורה

זה לא אמור להלחיץ אותך לי היתה ציסטה יחסית גדולה

וביקשתי שבשאיבה יוציאו לי אותה

אין לי מושג בסוף אם הוציאו או לא

אבל נקלטתי על הפעם הראשונהבעזרת השם גם לך בקרוב מאוד

אצלי באחד הילדים שהיה רגיש ראיתי את ההשפעה של החלפה המרכך ואבקת הכביסה (עשה לו פצעונים). אבל אני לא חושבת שזה דרמטי לרוב הילדים, כמובן גם תלוי בגיל התינוק.

אלא אם זה מישהו עם עור רגיש במיוחד..
אני אישית מעדיפה לכבס בחומר של תינוקות, אבל לא מפרידה כביסה של שאר המשפחה.

נורמלי שיש קצת שינויים במחזור, אז אם את לא בטוחה שזה איחור כדאי לבדוק רק בבוקר ועל הדרך גם לחכות עוד יום ;)

בשורות טובות!

להגיע לרופאת נשים לתור קצר

רק אמרתי לו שאני לא מניקה יותר, ונתן מרשם

אבל לדעתי קריטי לדעת לאן להגיע. זה ממש משמעותי לבוא בלידה ולדעת איפה לחנות, לאיזה מעליות ללכת, לאיזה קומה וכו'..

אם ממש אין לך כוח ללכת- אולי לשלוח את בעלך רק לבדוק איך בדיוק מגיעים למיון יולדות? שבזמן אמת הוא ידע..

הרבה יותר מלראות מה יש/אין וכו' בחדרי לידה.

(בהנחה שהוא בא איתך ללידה)
גם ככה כשמגיעים ללדת האישה נמצאת במצב עפוץ שכזה שקשה בכלל לעקוב אחרי הדרך... (ילדתי חמש פעמים בשערי צדק, ולא יודעת אם אצליח עכשיו למצוא בעצמי את הדרך לחדרי הלידה קשור גם לחוש הכיוון הגרוע שלי, אבל בעיקר לכך שבלידות אני לא מאופסת בכלל...)

הסיור ארוך ומייגע (או ככה היה לפני 11 שנה).
לדעתי בעין כרם חובה להכיר את המקום לפני. אמנם מהחניה הרגילה זה די פשוט אבל אם חונים בחניה הקרובה של המיון אפשר להסתבך (מניסיון! כמעט ילדתי במסדרון שומם שם...)

מה אני אגיד לו ללכת לבד? נראה כמה סיכויים יש לזה...

אולי פשוט נלך ביחד איזה ערב רק כדי לראות את המקום?

אבל, יכול להיות ש׳סליחה׳ ככה במפורש קשה לו להגיד והוא מנסה לפייס בדרכים אחרות? במחוות? בניסיון לשמח אותך במשו?
לגבי זה שהוא כביכול צוחק על הצער שלך - אז היה פה שרשור לא מזמן שמישהי פה גם כתבה זאת והרבה בנות ענו לה שזו יכולה להיות תגובה של מבוכה כי הוא לא יודע איך להגיב ככ לסיטואציה
בכל מקרה, חיבוק על הקושי ❤️

למה גברים ונשים כל כך שונים? מציק לי 😒😒 את ממש צודקת, אמרת דברים נכונים!!!! חג שמח!!

יש לי בעל מדהים אתחיל ואומר אבל קורה מקרים שהוא פוגע בי ורואה שהוא מכאיב לי אבל הוא לא יבקש סליחה ופעם אחת שאלתי אותו על זה בדמעות והוא אמר לי שזה פשוט קשה לו להגיד את זה אבל שאני אדע שהוא כן מצטער וכן לומד לא לעשות את זה שוב גם אם לא אומר לי את זה במפורש
יש כאלה שלא נעים להם המילה הזאת והסיטאציה לא באה להם טבעית ואני חושבת שרוב הגברים ככב אבל אני כן רואה שהוא מצטער וגם רואה שהוא משנה את הדרך שלו ומנסה בפעם הבאה לא לחזור על הטעות וכן "להתחנף" אחר כך כדי שארגיש יותר טוב אבל להוציא את המילה הזאת קשה לו
ודווקא על דברים שטותיים שבכלל עברו לידי ולא פגעו עליהם קל יותר להגיד מצטער
וככה הם בדרך כלל הם שונים מאיתנו אבל כל עוד הוא מבין מה עשה לא טוב ומנסה לשפר אפשר להבליג על זה שלא קיבלנו את המילה סליחה (זה קשה ממש אבל זה נכון בשביל השלום בית)
כשאתם בטוב את יכולה לשאול אותו על זה ובדרך נעימה להבין מאיפה הוא מגיע
❤❤

לא משנה כמה שנים נשואים, תמיד זה קשה להבין ת'ראש הגברי שקשה להם להכנע ולהיות טיפה כנים....
ממש תודה על ההזדהות שלך והתגובה!

נשמע לי ממש לא תקין.
ובוודאי שלא כל הגברים ככה.

אם הוא טועה אני מצפה ממנו להתנצל, גם אם זה לא קל.
בינינו, למי קל להתנצל?
לא רק לבעלי אלא גם לי זה קשה ומביך.
ובוודאי שלגברים שהם עם אגו וכו' וכו' זה יהיה קשה.

אבל כולנו עושים את זה יופי כמו גדולים, גם כשלא נעים
כי בחיים לא עושים רק מה שנוח ומה שלא פוגע לנו באגו אלא עושים מה שצריך וראוי!

אני לא אומרת כלום ספציפית אלייכם, כי אני לא מכירה את הזוגיות ואת הקשר שלכם.
רק עונה לך מההיכרות שיש לי עם הזוגות סביבי וכמובן מהניסיון שלי אישית-
בעייני אין שום!! מקום לזלזול של הבעל בך, אחרי שאת מספרת לו שנפגעת. וגם בכלל!

וכמובן חיבוק על המצב המאתגר ❤️

כי את ממש מבינה אותי!!!!! אבל מה לדעתך אני אמורה לעשות במצב הלא תקין הזה?????

טיפול?
או לפחות התייעצות עם דמות שמקובל / מוערכת על שנייכם?

יש מישהי מהממת שאני מכירה שעושה טיפול זוגי- אבל רק לנשים. יש לה עיקרון כזה שהשינוי כולו יכול להתחיל בנו.
מתאים לכל מי שבעלה לא בקטע של טיפול זוגי

שהמצב קשה לדעתך? כשאת מציעה ללכת לטיפול?

מבחינתי טיפול זאת מתנה, לא "פלסטר".
ממליצה ממש גם על טיפול.

אני קצת נגד.... לא רוצה לפתוח פצעים וגם אין לי זמן...... אבל בכל מקרה מעריכה את הרעיון!

טיפול זה לא אומר לפתוח פצעים. טיפול זה ללמוד איך לחיות נכון, להגיב נכון, לדעת לעמוד על שלי ולדעת לוותר.

זה הטבע של יחסים בין אנשים, אם לא מצמיחים אותם הם מתדרדרים ונשחקים. ככה זה...
אז כמובן שיש הרבה דרכים להצמיח לא צריך כל שנה טיפול זוגי אבל אם יש קושי שמנסים לפתור אותו בכלים שיש לנו אבל במקום להשתפר זה מחמיר- סימן שצריך עזרה חיצונית. איך שמתאים ונח לכם ...
בד"כ טיפול זוגי זה הכי יעיל ממוקד ונח

כמו שלא תגיעי לרופא כשהיד שלך תפסיק לתפקד אלא גם כשהיא תכאב פעם ביומיים לתקופה ארוכה בלי שיפור

שום עצה טובה שתקבלי כאן לא משתווה לתהליך אמיתי שבו תרכשי כלים חדשים

אני לא אומרת שבהכרח זה מה שמתאים לך עכשיו. אבל כן מעודדת אותך לא להיות אנטי ולהשתמש בזה כשזה מה שמתאים ולא רק אם הכל יתפרק

אהבתי את ההגדרה שטיפול זו מתנה

זה המצב הספציפי שלי ולא בטוח תקף על מערכות יחסים אחרות אבל אני מכירה את הבעלי והוא אחד האנשים היותר רגישים שיש ויודעת שכואב לו והוא באמת משנה את הדרכים אז מצידי לא חשוב לי המילה בספציפית הזאת ממנו ואני גם לא אקשה עליו להגיד אותה כשאני רואה שזה יושב לו על הלב שכואב לי ומבחינתי (ורק מבחינתי אולי זה לא תקף לכולן) אין לי שום ענין להתעקש איתו על מילה כשהשגתי את המשמעות שלה שזה חרטה של הבן אדם ושינוי לעתיד
אבל פשוט כל מערכת יחסים שונה וכל אדם שונה ודברים שבוערים לאחד לא חשובים לשני
ולפותחת את צריכה לעשות מה שמרגיש לך לנכון את מכירה את בעלך הכי טוב ויודעת מה הולך אצלו בלב ומה את צריכה ממנו ושיחה טובה ונעימה על הנושא כשאתם רגועים היא הדרך הכי טובה לפיתרון

אבל לא הרגשתי חרטה אמיתית, זה מה שבעיקר הפריע לי מאד..

אולי זה פשוט לא נעים לו, אבל אותי זה לא מספק , מרגישה שהוא לא מספיק אמיתי איתי

ובכל מילה שלך את צודקת, תודה רבה לך 

אולי זו דרך שלו כהתגוננות, לפייס אותך שתביני שבעצם לא היה פה כלום? טני ממש לא טוענת שזה אידיאלי.. אבל אולי זה המצב
אולי הוא לא מודע לשאיפות ולרצון שלך?

אני יכולה להגיד לך שמצאתי את עצמי כמה וכמה פעמים אומרת לבעלי באופן מפורש- זה משמח אותי. זה מעציב. זה פוגע. שאני נפגעת- מרגיע אותי ש…

הסברתי לו בצורה מאוד מפורטת ומאוד מדויקת, התאמצתי להסביר מאוד

אולי פשוט היתי חדה מדי והיה לו קשה לשמוע?

כתבת ממש דבר חכם ונכון - שהוא מנסה להגיד כל הזמן שלא היה כלום ואני מנסה להסביר לו שזה פוגע בי וכו' - והוא בשלו - שזה לא פוגע וכו' מתגונן.....

נראה לי שהוא לא מספיק כן ואמיתי , ואין לי ברירה אלא פשוט לזרום עם זה........ כי כל בעל הוא לא מושלם... ובסה"כ אין הבנה ממש בהכל, אבל בהמון דברים הוא בעל ממש טוב ועוזר ומתחשב ומפנק וכן הלאה

לפעמים אנחנו אומרים משהו בצורה שבעינינו היא כ"כ מדויקת ואמיתית והצד השני שומע משהו לגמרי אחר בגלל כל המטען שכבר יש לו בבטן. וזה מתסכל! כי זה שיח חרשים שהולך ומרחיק....

אני לא יודעת אם זה המצב, שווה לך להסתכל קצת על תקשורת מקרבת ולהבין מה השיטה אולי הכלים האלה יעזרו לכם לגשר בשיח ביניכם

רעיון טוב, אנסה , מודה לך מכל הלב  חנוכה שמח! 

אבל אל תשכיבי לישון. תשאירי אותו ער בערך שעה לראות שהוא מגיב רגיל להכל (תנסי להשאיר אותו ערני כדי לראות תגובות אמיתיות שלו, ולא תגובות של עייפות...).

הבעיה שהוא עייף

אולי תתקשרי בכל מקרה למוקד אחיות

שצריך לחכות שעה מהמכה לפני שנותנים לישון ואם מגיב רגיל ולא מקיא חס ושלום אז הכל בסדר
ובכללי אהובה רוב הסיכויים שהכל בסדר בעה רק שימי לב שהוא חיוני ואם את לחוצה תתקשרי למוקד למרות שהם לפעמים אומרים סתם ללכת לבדוק כדי לכסות את עצמם
אבל זה נשמע שהוא בסדר

נשמע יותר מבהיל ממסוכן. אחרי הכל הנפילה היתה מגובה ישיבה ונשמע שהוא בסדר
תשגיחי עליו תראי שלא מקיא והוא חיוני כרגיל

אבל אל תלקי את עצמך כל כך, קורה לכולנו. אנחנו בני אדם

אם זה לא מגובה והוא מתנהג כרגיל לא נשמע לי שיש מה לדאוג.

זה לא גובה מסוכן בכלל...

ובכל מקרה הנחיה שקיבלתי זה שהיום אפשר לתת לישון אם הם ממש עייפים.

בכללי נשמע שהוא קיבל מכה לא נעימה ובעיקר נבהל מאוד, אבל לא קרה שום דבר מסוכן או לא בסדר. תינוקות נופלים לפעמים, ככה הם לומדים את הגוף שלהם וגבולות היכולת..

רק לעקוב שלא מקיא, ומתפקד כרגיל.
הוא נשאר ער רבע שעה, נכון? לא אמורה להיות בעיה.
הסבתות אומרות שמלאכים שמים להם כריות כשהם נופלים😍 הוא יעשה את זה עוד פעמים 😬

תוציאי את המילה הזאת מהראש שלך מיד!
את אמא שלומדת...
וכל החיים, גם כשהם יהיו גדולים אנחנו לומדות, ועושוץ טעויות...

את אמא מעולה!!

וכמו שכבר כתבו לך, מגובה כזה אין מה לדאוג...

ככה הם לומדים.
תחשבי רגע מה היה קורה אם תינוק שמנסה לעמוד ונופל היה מפסיק לנסות?
ככה זה. זה בדיוק הגיל. הם לומדים להיזהר.

להבא, תשימי כריות סביבו. אבל הכל בסדר.

הוא עוד יפול הרבה פעמים...ככה זה. חיבוק, ליטוף, הרגעה, והכל בסדר.
אא''כ זו נפילה מגובה , ואז צריך להשגיח

את יודעת כמה הם נופלים לבד בעצמם? כשמנסים להתיישב/להיעמד/ ללכת.
ואת לא מפגרת, את אמא מדהימה כל כך!
❤️

זה יכול לקרות לכל אחת ובטוחה שגם קורה
ילדים נופלים ומקבלים מכות מעצמם
ראיתי שהגיבו לך פה מלא שכל עוד הילד מגיב והכל בסדר אין צורך להיכנס לפאניקה
בנינו? מי לא נפל כשהיה ילד??
אל תחמירי עם עצמך את מדהימה 💗

אפשר כרגע לנסות את החברה הגדולה יותר רק בלילה, ולראות מה קורה.
בנוסף, יש הבדלי ספיגה בין החברות ולפעמים זה ההבדל בין לילה רטוב ליבש, אני למשל מאוד מאוד אוהבת את פמפרס, אבל מגיל מסוים האגיס מחזיק אצלי הרבה יותר אוהב לאורך כל הלילה, אז נניח פמפרס ביום והאגיס בלילה.
שווה קצת להשקיע בזה ולמצוא את המידה או את החברה שעוזרת, אחרת האופציה היא להחליף חיתול בלילה.

ושמה בלילה ורואה אם עוזר. אם לא עוזר, מקסימום תשמרי את זה עד שיגיע למידה הזו או תעבירי הלאה אם ממש אין לך מקום.

אם כן עוזר, וליום עדיין ממש סבבה לו המידה הנוכחית, לשיקולך האם לשמור בשוטף 2 חבילות, אחת ליום ואחת ללילה, או לעבור לגמרי למידה הבאה וזהו.

אם יש לך ממי להשיג האגיס, ממליצה לנסות לכמה לילות ( לצערי אין לי מניות שם ;) זה אינדיבידואלי אבל אצלי לשני ילדים זה היה הכי טוב ללילה.

וכמו שכתבו לפני להקפיד שהאיבר מכוון למטה כשסוגרים את הטיטול

עד שמצאתי את מה שסופג לה הכי טוב בלילה

כשסוגרים את הטיפול בלילה לראות שהאיבר מכוון כלפי מטה ולא כלפי מעלה , עם כל הטיפים חמעלה ובנוסץ זה הצלחנו תפסיק את הרטיבות עד הבוקר ,
בנוסץ היו לילות שהייתי מחליפה לו גם באמצע הלילה מהר כדי שלא יקום רטוב בבוקר

הלילה שמתי לו מידה אחת יותר ועזר

אנסה את זה

היינו תקופה ארוכה מאודדד על מידה יותר בלילה.

אז שמתי 2 טיטולים וכך הצלתי את המצב
שמתי אחד באופן הרגיל ואת השני הפוך. זא הסגירה מאחורה.
כי בטיטול הרגיל בצד של הרגל זה פתוח טיפה, ומאחור זה יותר "עוטף".
כשאני שמה שניים כל אחד בכיון אחר הוא עטוף מכל כיון..

או לדלל בהדרגה את המטרנה עד שיהיה רק מים

הוא פשוט רצה עוד בקבוק. מים הוא שותה מבקבוק עם קש והוא ממש לא מסכים כשאני מביאה לו מים במקום מטרנה.

האמת, שאם אחרי בקבוק מדולל בכמות הרגילה שלו, שתה הכל ורצה עוד - כנראה הוא באמת רעב.

הייתי מנסה בלתגבר משמעותית מוצקים במהלך היום ובמיוחד בארוחת ערב. אולי לנסות בקבוק דייסה, לראות אם פחות רעב ככה בלילה ופחות מתעורר.
במקביל, בהדרגה ממש להתחיל לדלל מעט את הבקבוקים בלילה - שיתרגל שאת הקלוריות מקבלים ביום ולא בלילה.

נכון שאומרים שאחרי גיל שנה כבר לא צריך אוכל בלילה, אבל זה לא מדי מדויק, וזה גם לאו דווקא קורה במעבר חד- שפתאום לא אוכלים בכלל בלילה, כדאי לשאוף לצמצם מזון בלילה אבל אני אישית לא הייתי 'רבה' על זה עם תינוק בן שנה.

אולי נמשיך לדלל אבל זה מרגיש לי קצת לא מועיל, אז בסוף ישאר מים והוא יקום לבקבוק מים?
ביום הוא אוכל מעולה בלי מטרנה בכלל, מקסימום בקבוק לפני השינה וגם זה לא תמיד.
זהו לא בא לי לריב איתו אבל זה לא שהוא אוכל בקבוק אחד, הוא יכול לאכול גם 3 בלילה וזה לא במגמת שיפור.

צריך לתגבר מוצקים בשעות היום. גם אם הוא אוכל מעולה, צריך להעביר את הקלוריות של הבקבוק בלילה לארוחות במהלך היום.

נקודה נוספת, הוא נרדם עצמאית? אולי הבקבוק הוא תלות כדי להירדם?

הוא במעון עד 4 אוכל שם את כל הארוחות יפה. בבית חוזר מקבל פרי או פריכית ואם אני אוכלת משהו אז הוא כמובן מצטרף. בחמש ארוחת ערב , לפעמים ארוחת ערב הוא פחות אוכל אבל בזמן האחרון הוא אכל ממש יפה. או מרק עוף עם אטריות או טונה לחם חביתה או דייסת שיבולת שועל. איפה אפשר להוסיף מוצקים?
הוא לא נרדם עצמאית, הוא נרדם בעזרה שלי אבל בדרך כלל לא עם בקבוק. גם בלילה הוא קם לפעמים לעוד דברים חוץ מבקבוק ויכול ללכת לחזור לישון בלעדיו, אבל כשהוא רוצה בקבוק בלילה אין מה לנסות להרדים אחרת הוא צורח את נשמתו.

אבל כנראה צריך את הקלוריות שהוא משלים בלילה, אולי לנסות להגדיל כמויות? תתחילי בארוחת ערב, ממש לדחוף לו עוד כמה כפיות. או אולי לנסות שתי ארוחות ערב... תנסי אולי משהו יעבוד...

הירדמות נשמעת מצויינת ולא קשורה לבקבוק.

זה מעסיק את הפה אבל לא ממש נותן קלוריות...
אם יש אפשרות לתת לו אבוקדו או פירות עם טחינה זה יכול להיות טוב.

תנסי לחשוב איפה אפשר להעשיר קצת את מה שאוכל, למשל להוסיף שמן זית, שמנת במקום גבינה לבנה וכו'.

וחוץ מזה, זה תהליך ונשמע שהוא בסך הכל ממש סבבה, אוכל יפה מאוד.

אולי תנסי בכל זאת בערב בקבוק עם דייסה לפני שנרדם? לראות אם משפיע על השעות שמתעורר?

ותנסי למקד לך את הקושי ולהתמקד כל פעם במשהו אחר, אם חשוב לך להפסיק עם הבקבוק בגלל הנזק לשיניים, אז מעבר לבקבוק מים במקום מטרנה זה מעולה. בעתיד זה יכול גם להקל עלייך כי פשוט משאירים לו בקבוק מים והוא שותה לבד בלילה.

אם המטרה היא שיישן רצוף - אז העובדה שיתעורר לבקבוק מים באמת מפריע-נראה לי שצריך אולי גם ייעוץ שינה/ תהליך בו מרגילים אותו להרדם בלי שום עזרים חיצוניים

להעשיר לו את האוכל. מה שחשוב לי זה השיניים ולכן אני לא רוצה להעביר אותו למים כי גם לשתות מלא מים מבקבוק בלילה זה לא בריא וגורם לעששת אז מבחינתי זה אותו דבר. חוץ מזה שהוא פשוט לא מסכים מים.
באמת אין לי בעיה להביא לו בקבוק בלילה, יש לי בעיה עם הקול הזה במח שאומר לי שהוא לא באמת צריך את זה ואני סתם מביאה לו.
אני רוצה תהליך ולאט לאט אבל לפעמים זה נראה שהוא רק אוכל יותר בלילה מפעם לפעם.

אז אין בעיה בבקבוק של מים (אולי בעיה של שיניים עקומות את מתכוונת? כמו אם מוצצים מוצץ בגיל גדול? )

לפחות, לא ידוע לי על בעיה בשיניים מבקבוק מים, אולי אני לא מעודכנת.

זה הילד הראשון שלך?
אני לא אמא מנוסה במיוחד, הגדול שלי בן 6, אבל אני מסתכלת אחורה על דברים ש'רבתי' איתו עליהם, או שכבר הייתי לחוצה מאוד לשנות, וממרחק הזמן אני מתחרטת על הלחץ ועל הבכי ( אף פעם לא השארתי לבכות אבל ניסיתי להרגיל לכל מיני דברים שבתכלס לא היה קורה כלום אם היה לומד בנחת בשלב מאוחר יותר )

ההרגשה הזו - הוא סתם מתבכיין ולא צריך ואני גם קמה סתם איתו והכל גרוע - בעיני זה הכי בעייתי ומזיק, הייתי מנסה להשתחרר מזה ומהלחץ, טוב שאת במודעות על השיניים, הייתי מנסה כרגע 'לתקוף' את הבעיה אך ורק מהכיוון של תגבור אוכל בשעות היום ותוספת דייסה בערב, נותנת לזה כמה שבועות לפחות, כי לוקח זמן לשנות רגלים, ובודקת אם משהו קצת משתנה אצלו בלילה, בנחת ובלי לחץ, הוא לא מכונה וכנראה לא קרא את הספר הרלוונטי שכתוב בו שתינוק מעל גיל שנה לא זקוק לאוכל בלילה...

נראה לי זה מה שהייתי צריכה לשמוע. להשתחרר מהלחץ ולנסות להוסיף מוצקים ולראות אם משהו משתנה. תודה לך
ומה שאמרתי על מים זה כי לפי מה שידוע לי כל שתיה ממושכת של נוזלים מבקבוק יכולה לגרום לעששת.

עששת נגרמת כתוצאה ממגע של סוכרים עם השיניים. אין בעיה לשתות מים מבקבוק ביום או בלילה (חוץ מטיטול מפוצץ)

הייתי מורידה את הנשנוש אחר הצהריים (אם הוא חוזר מהמעון ב4, מנשנש, ואז ב5 אוכל ארוחת ערב - זה ממש מיותר...)
ובארוחת הערב כמו שכתבו לתגבר שומנים וחלבונים ופחות פחמימות. לדוגמא:
חביתה עם חמאה
גבנצ
אבוקדו
טונה

וגם במהלך הלילה עצמו..
אם הוא רצה עוד בקבוק אחרי המדולל, זה נשמע שהוא צריך את זה ולא הייתי מתעקשת איתו.
אם את דואגת על השיניים אז אולי לצחצח לו אחרי הבקבוק?

יש לי את המחשבה של לשחרר ושיאכל כמה שירצה בלילה. אין לי לב וכוחות להתחיל למרוח אותו בלילה כשהוא צורח ורוצה בקבוק. אבל מצד שני קראתי הרבה אנשי מקצוע מומחים שאומרים שאחרי גיל שנה זה כבר ממש לא בריא בקבוק. לא רק בגלל הצחצוח שיניים.

בגישה של אם זה מפריע לך, אפשר לשנות.
אבל אם זה לא מפריע לך, חבל על זה.
אם טוב לשניכם כרגע, אז מצויין.

לא יודעת להגיד לך מבחינת השלכות, רק יודעת שהילד שלי היה מקבל בקבוק עד גיל שנתיים בערך (לא מבחירה, פשוט לא ידענו איך להפסיק) והיום הכל בסדר גמור אצלו והוא ישן מצויין.

מצד אחד זה טוב כרגע לשנינו מצד שני לא מאמינה שזה טוב לו לטווח ארוך אבל אולי אני סתם מפחדת. צריכה עוד קצת לחשוב

היית אומרת שהוא בן שנתיים, הייתי חושבת שבאמת כדאי להפסיק.
אבל הוא עוד די קטן, באמת קשה לדעת האם זה רעב אמיתי או "הרגל".
לכן מצטרפת להמלצה כן לתגבר עוד מוצקים, עם שומן וכו'. אבל לא ללכת על צעדים "דרסטיים" של להפסיק את האוכל לגמרי.
לנסות להבין מה הוא באמת צריך ולגשת לזה מכיוונים שונים כדי להבין מה באמת הוא צריך...
מקווה שהצלחתי להסביר

את צודקת. תודה הרגעת אותי. הציעו לי להפסיק לו את המטרנה וכמה לילות קשים וזה יעבור, אבל הלב שלי פשוט לא מוכן לשמוע על זה התגובות כאן חיזקו אותי

ממש לא להפסיק לו באופן דרמטי ולעבור כמה לילות קשים.

מה הוא אוכל בא. ערב?

אולי לנסות להוסיף לו דייסה לבקבוק?

דבר ראשון יש אפליקציות מעולות יש את מי מקווה קלנדר
עולה סכום סמלי ועושה את כל החישובים כולל אם יש וסת קבוע זה שולח הודעה.
כדאי תמיד לשמור על רישום גם בכתב.
אם זה לא מתאים יש רבנים ורבניות שמחשבים באופן קבוע לנשים.
את הבדיקה בעונת חשש הפלגה וחודש עושים בעונת החשש אחרי שעת קבלת המחזור ואם לא בדקת והסתיימה העונה לא בודקת יותר (חוץ ממקרים פרטניים).
עונה בינונית בודקים לקראת סוף העונה ומהדרים גם בסיום העונה
וכן זו הלכה אישה שלא בדקה בעונה בינונית לא יכולה להיות עם בעלה עד שתבדוק גם אם עברה העונה כבר.
שאר העונות קלות יותר וכן אם את עם התקן ועם כתמים רב יכול להתיר לך אולי לא לבדוק או לבדוק באופן אחר תלוי מה הסיבה

זה הזוי שאני שנים נשואה והעניין עם הבדיקה אחרי העונה פשוט התפספס לו ..
לא חשבתי שזה כזה קריטי עד היום..
שה' ירחם עליי.

וכמובן אני לא יודעת בדיוק לפי איזו דיעה אתם הולכים אס כדאי לחדד את הדברים עם הרב שלכם.
וכדאי לכל אישה ללכת לשיעורים של טהרת המשפחה לרענן את הדברים.

יש פסיקות שאומרות בתחילת העונה ובסופה. ויש שאומרים שמספיקה בדיקה בסוף עונה.
תלוי רב כדאי לשאול

תתיעצי עם רב שמקובל עליכם אם במקרה שלך עדיף שלא לבדוק את כל הבדיקות או רק חלק ואיזה כן
(מעכבת הכוונה שאסור לקיים יחסים עד שתבדקי)

וברמה הטכנית- את יכולה לעקוב לאורך היום מתי אין הפרשות דמיות ואז לנצל את ההזדמנות לבדוק

אחד בשבוע 17 וביקורת שבוע 21..
בן אדם מקסים ומקצועי
היינו מאוד מרוצים ממנו
פרופסור ברמה גבוהה מאוד

מקווה שלא אצטרך 2🥺

הלב עוד לא היה בשיא בהתפתחות שלו ורצה מעקב ביקורת פשוט כשהלב יותר מפותח

והוא לא הצליח להדגים טוב את הלב.
אז שלח לאקו לב אבל משבוע 22 עד 25.
מקווה שיהיה בסדר בע"ה

לי היה בגלל טכיקרדיה עוברית לכן עשינו אחד ישר אחרי הסקירה ואחד כביקורת

זכור לי שעושה גם אקו לב עוברי.

עובדת דרך הכללית ומכבי אני חושבת.

עשיתי אצל ד"ר גיא טווינה בקופח גימל (כללית)
מומלץ ממש.

קחי לך כמה דקות מנוחה, תקדימי אותו. תושבי כמה זמן לעשות משהו בשביל עצמך. הבית יחכה

גם אצלי היום לראשונה בערך (בן שנה וחודשיים).. או שהיה כבר ולא זוכרת אבל קשה לי להאמין ששכחתי.. נתתי לו לבכות במיטה שלו כי פשוט לא יכולתי יותר.. ויודעת שלא הבין מה קרה פתאום, כי ראה אותי ואת בעלי מתווכחים.. ועכשיו כבר הרדמתי אותו והלב שלי נמחץ.. והוא כל כך קטן וצריך רק חום וחיבוק ואני בתקופה שלפעמים בעצמי צריכה את זה..
לא קל בכלל.. ומתפללת שישכח מזה ושלא ישאיר לו שריטות בנפש וישפיע עליו..

כל הזמן

הצלחתי לשחק איתו קצת ולהרדים אותו בחיבוק...
אחרי כמה דק' קרסתי לשינה של כמה שעות ועכשיו לעבוד בבית...

וחיבוק גדול ומבין❤️

אני רק יכולה להגיד לך שפיסורה זה יכול להיות מאווווווד כואב ומחמיר אם לא מטפלים.
איך מטפלים? קודם כל לדאוג ליציאות רכות, הרבה סיבים תזונתיים, המון מים, ירקות, מרקים וכו' להוריד קמח לבן..
ודבר שני, לשים משחה שנקראת ניפידיפין (היום כבר יש לזה שם אחר, תשאלי רופא משפחה שיתן מרשם).

עכשיו, לא בטוח שזה פיסורה, למה הוא בכה? איפה כאב לו? אם כאב לו בפי הטבעת, כאב חד ודוקר כמו חרב- זו התחושה של פיסורה. רפואה שלימה!!!

אויייי
מסכן קטן.
חשבתי משום מה חמש וחצי! חיבוק לך ולו.
מה שמרגיע בפיסורה זה אמבטיה של 20 דק' במים חמימים, זה גם מרגיע וגם עוזר לריפוי

הנחו אותי להוריד מוצרי חלב מהתזונה שלי וזה עזר.

לתמל או אם את מניקה למשהו שאת אוכלת
חלבון פרה, ביצים, סויה...

חברה טובה שלי הייתה עם סיפור דומה - דם בצואה, הרבה בכי וכאבי בטן, התינוקת הייתה יונקת.
אחרי הרבה בירורים גילו אלרגיה לחלב, סויה וביצים.
גם היום בגיל 3 היא עוד במעקב כי זה לא עבר.

אולי חוות דעת נוספת?

ברור שיכול להיות שאצלך זה משהו אחר, אבל אני זוכרת אותה חודשים עם ילדה בוכה, וכל הרופאים אומרים לה - גזים, יעבור. לקח הרבה זמן עד שקיבלה מענה, הפניות לגסטרו, ועד שעלו על זה...

זה יכול להיות רגישות/אלרגיה לחלב.

אני מרשה מתוק במצבים כאלה. המטרה מקדשת את האמצעים ולרוב זה עוזר

היינו היום בסקירה אז אמא שלי שמרה עליו בערב.
והיא ישנה עכשיו ואני בהיסטריה מהטיטול היבש.

היא אומרת ששתה מים.
הביאה לו משהו מוגז והוא הקיא אותו ושלשל.
אבל אחכ שתה מים וכד.
אבל לא עושה פיפי!

איזה מבאס
רפואה שלמה!
הוא מוכן לשתות משהו?

את יכולה לתת לו קצת מיץ תפוזים, ולהכין "מרק" עוף עם אבקת מרק (פשוט להמיס את האבקה במים. כל פעם תתני לו כמות קטנה. נגיד מיץ תפוזים, אחרי כמה דקות מהמרק עוף. ככה הוא גם יקבל נוזלים, גם מלח, וגם סוכר.
אם זה ממשיך, והוא נראה אפטתי הייתי מתקשרת למוקד לשאול מה לעשות

לא יודעת מה לעשות..מסרב לשתות את המים והוא אחד ששותה מים בכמויות כל לילה.

כמה פחדתי.
הוא קם והקיא בקטנה הבאתי לו שני רבעי כוסות של מיץ תירוש.
עכשיו משאירה אותו קצת ער לראות מה קורה.
וכמובן אקמולי כי הוא לוהט

רפואה שלימה❤️

היא בודקת סטיק משקל ולחץ דם.
חשוב ביותר.

היום יש קופות שאפשר לעשות אצלם מעקב טלפוני.

מתי מתחילים ללכת?

תחכי לתשובה ממעודכנות ממני.

שצריך לבוא עד שבוע 19 ועדיף לפני מ15 והלאה

ולשאלת הפותחת- כן. בכל היריון.

ואני כבר הספקתי 2🤭

בעיקרון צריך מההתחלה. לאחר בדיקת דופק.

וכן, גם אני מתכוונת לאחות מעקב היריון.

שזה להריון ראשון.
לאחות מעקב הריון, שזה בהריונות הבאים.


אני דיברתי על אחות מעקב הריון.

אם זה חשוב לך, אולי תנסי לצלוח עוד יומיים שלושה עם הרבה הרבה הנקות, במקביל תשתי מלא מים ותאכלי הרבה שקדים. סיכוי טוב שאחרי יומיים תרגישי שיש לך מספיק.

אני יודעת שזה גרוע.. על הפנים

אולי זו הסיבה למיעוט החלב באמת

ואני מפחדת שיהיה רעב פתאום בלילה או משהו..
מקסימום לא אשתמש.
אני רק לא יודעת אם לקנות שלב 1 או 2

זה לא עבד
הוא לא הפסיק לינוק, ברמה של כל שעה... אז עברנו למטרנה.

אני בעד לנסות כמובן
אבל אצלי לקח הרבה זמן להבין שזה פשוט לא עובד וחבל על כוחות הנפש שלי ועל זה שהוא נשאר רעב

איזה יופי שהגעתם לחצי שנה הנקה מלאה!
בגיל הזה בהחלט אפשר כבר לתת מוצקים

יש לך מושג רק איזה שלב אני צריכה לקנות?
סליחה שאני חופרת אני פשוט בחנות עכשיו

אם את מתכוונת שהמטרנה תהיה רק לעיתות חרום ולא לתת הרבה, עדיף לקנות שקיות קטנות. במצטבר זהי יוצא יותר יקר אבל אם נותנים לעיתים רחוקות הרבה פעמים התאריך של המטרנה עובר הרבה לפני שהקופסה נגמרת ונזרק הרבה, כך שזה יוצא יותר זול בדיעבד...

לא ראיתי בסופר פארם

אני הזמנתי בסוף מהאתר של מטרנה, אבל מהדרין היה רק שלב 1, שלב 2 אזל.
שלי בן 7 חודשים אבל ממש בקושי מקבל מטרנה אז לקחתי שלב 1 כי זה רק השלמת ארוחה ולא שנתזונה שלו מתבססת על זה...

שכדאי תמיד להישאר על שלב 1. יש בו הכי הרבה ויטמינים ותוספות.

אם לא מספיק לו הנקה תוסיפי מוצקים. וכמובן לתגבר הנרות ובע"ה יהיה מספיק.
(ממה שאני רואה ברגע שיש מטרנה בבית אז יש...)

דרך מכבי (יש לה מכבי שלי)
יצא 51 ל3 חבילות אם אני זוכרת נכון

חבילה זה 3 שבועות?
21 כדורים?

כי זוכרת שאחותי אמרה שזה לשלושה חודשים

שגלולות זול בפער על התקן לשנה..
51*4= 200 וקצת לשנה...
לעומת התקן שסביב ה700....?

שההבדל בין גלולות להתקן הוא הרבה מעבר לכלכלי..
לכל אחד היתרונות והחסרונות..

אבל בסוף זה גם חלק מסך השיקולים ורציתי לדעת מה הוא..

וטבילות במקווה....

בהיבט הכלכלי נראה לי זה פשוט...
אבל בעיני מי שלא טוב לה גלולות כל מחיר שווה את ההתקן. טיפולים זוגיים ורגשיים עולים יותר 😓

אבל הוא לא לשנה, הוא ל3-5 שנים (אולי יש גם כאלה שיותר? לא זוכרת כבר). אם את רוצה למנוע יותר משנה אז העלויות של גלולות משתנות...
אבל מצטרפת ל@בשבילך.., היתרונות והחסרונות לכאן ולכאן הם הרבה מעבר לכסף.

למניעה יותר משנה?

שעולות יותר מגלולות הנקה.

ואני גם חושבת שיש יתרון גדול בהתקן, גם אם טכנית המחיר יותר גבוה.
תחשבי שאת לא צריכה לזכור לקחת כל יום, בשעה *קבועה*, ולזכור לקחת איתך לכל מקום כל פעם שיוצרים מהבית סביב שעת לקיחת הכדור. שלא נדבר על שבתות וחגים, שעון חורף ושעון קיץ להזיז את שעת הכדור וכו'..
התקן פשוט שמים וזהו. מגיעים פעם בחצי שנה לביקורת וזהו. ממש הרבה פחות התעסקות.

כן בהחלט בגלל כל מה שאמרת אני חושבת ברצינות על התקן.. שהשם יעזור לי לקבל החלטה נכונה חח

לא חשבתי בכלל על זה שעוברים לגלולות אחרות😅

עם מקסימום של כמה שנים..

אפשר גם לחצי שנה.
זה לא משתלם כלכלית אבל כאמור העלות היא רק פרמטר אחד.

להתעקש להחזיר אותו כל פעם למיטה.

וואי נלחמתי איתו עכשיו מלא זמן ובסוף התייאשתי
אוף
איזה באסה שזה הולך להיות חלק משגרת ההשכבה עכשיו

אולי באמת הלול כבר לא מתאים ותעברו למיטת מעבר. שח"ו לא יפתח את הראש או משהו.

הוא גבוה, חזק ושובב!

עניתי לסמיילי לגבי המיטה...

גם שלי בערך בגיל הזה עבר למיטת מעבר.

הגדול העברתי רק באיזה גיל 3😅

פשוט לשבת לידו. לשים סיפורים שירים עד שנרדם

הוא לא מוכן לשבת/לשכב במיטה
ישבתי לידו כל הזמן אבל הוא רק ניסה לצאת...
וכל פעם שהשכבתי אותו ומנעתי ממנו לצאת הוא הגביר את הצרחות חחח

אין לי עצות...

זה מסוכן שהוא יוצא מהלול לבד.
אנחנו עם הקטן שלנו התמדנו בהלחזיר למיטה בלי חיוכים ובלי להראות לו שזה משעשע אותנו.
מרימים מחזירים מרימים מחזירים.
גם חצי שעה.
עד שלמד ללכת לבד למיטה

צריך להתחיל לנשום עמוק...


לגבי המיטה- הוא ירד ישר למיטה של אח שלו ככה שזה לא מסוכן...
אבל כן, נצטרך לקנות לו מיטה מתישהו

צריכים להיות לידם עד שירדמו ולהשכיב אותם רק כבטוח עייפים, לא מצאתי שיטה אחרת

חמודה את
אז נתתי לו להתעייף עוד קצת ועכשיו הוא במיטה ישן
נצטרך לאחר לו את שעת ההשכבה זה בטוח...
זה מצחיק כי הגדולים מתעייפים לפניו
(תכלס כי הוא ישן צהרים במעון...)

ברגע שאני רואה שהם מתחילים קצת לטפס אני מעבירה למיטת מעבר. ואנחנו יושבים איתם עד שנרדמים. זה לוקח את כל הערב אבל אחרת הם כל הזמן קמים

אבל אני במצב הזה שמתי את הלול בפינה, וסגרתי עם שני מזרונים עומדים
כך שאין איך לצאת
אצל ההורים שלי שמה מלמעלה סדין עם גומי
שלי בת שנתיים ולא קלטה איך להוריד עדיין.
יש לה אוויר מהפתחים של הסורגים
ובלילה אני נכנסת להוריד, כשזוכרת...

את הסדין הוא יעיף תוך שניה
מזרונים אמממ יש מצב שיקח לו כמה ימים עד שהוא יצליח להפיל אותם

הוא חזק ושובב

זה היה בשביל התאומים, שגם בגיל שנתיים פלוס היו יוצאים מהמיטה בלי שהיה אפשר להסביר להם שצריך להישאר בה. העברנו אותם כבר למיטה רגילה, מיטה תחתונה במיטת קומותיים, ובעלי קשר באזיקונים סביב המיטה רשת שכזו. נשאר רק פתח אחד קטן שדרכו השחלנו אותם פנימה בכל לילה ושלפנו בכל בוקר.
הם עשו לא מעט שטויות גם ככה (מי אמר להוריד פיג'מה וגם טיטול מלא בלא-נספר-מה ולשחק איתו במסירות ולא קיבל? ) - אבל לפחות לא יצאו מהמיטה...

(כשהוא סגור) עומד ליד המיטה (הלול צמוד למיטה של הגדול יותר אז היא היתה מטפסת וקופצת ישר למיטה של הגדול.. המתלה כביסה יצר לה כמו חומה שלמרות שטכנית יכלה להעיף אותו הצידה ולהמשיך לטפס, פסיכולוגית היא חשבה שזהו זה ואין לה איך לצאת ולכן נשארת חחחח...)

מעניין אם יעבוד עליו הפסיכולוגי חחח
איכשהואמלא נראה לי

לנו כמה חודשים.
אבל זה גם שנה ועשר ומצליח גם את זה.

אמנם כרגע זה כמה לילות קשים עד שיקלוט את הרעיון, שבמיטה שוכבים והולכים לישון למרות שאתה מסוגל לצאת.
אבל אח"כ, המעבר למיטה פתוחה הוא קל, כי הוא כבר ידע שבמיטה הולכים לישון, ולא יתלהב מהיכולת הפתאומית לצאת, מה שקורה להרבה ילדים.

אני במצב כזה הנמכתי את הגדר של המיטת תינוק, והראיתי איך לצאת בצורה בטוחה. המשיכו לישון ככה עוד הרבה מאוד זמן. את שני הקטנים הוצאתי מהמיטת תינוק בגיל 3 וכמעט 4.... דווקא כי כבר ידעו לצאת ולהיכנס חופשי.
ומצחיק - בהמשך, האיום שלי היה - להרחיק את המיטת תינוק ממיטת האח. כלומר, בתחילה הם גילו לבד את היכולת לטפס, ואז לימדתי לצאת בביטחה, והצמדתי למיטת האח כדי שיהיה להם יותר קל ויותר בטיחותי. ואז הם כל כך התרגלו שככה זה, שבמקרי קיצון כשהשתגעו ויצאו מהמיטה בלי סוף - איימתי בהרחקת המיטה, והם כבר שכחו / לא העיזו לצאת. (כך היה לי עם שניהם)

אנחנו קנינו ליומולדת שנתיים לחמוד שלנו ערכת של מסלול מכוניות.

המכוניות עם בטריות והוא ממש נהנה מזה. לאט לאט גם מצליח לחבר מסלולים לבד.

קצת קשה בגיל הזה, אבל מקסימום בהמשך יהיה מזה
אולי קשקשים (חלקים קטנים)
קפלות

אם יקר מידי- יש ביד 2 במחיר שפוי.

בסמרטריק יש טריק של היפוך גוף האופניים כך שבפועל הגובה בהמשך יכול להתאים עד גיל 5. לנו זה ממש היה נוח.

הטווח גובה שלהם ושל הi am זהה...

לא ראיתי שום יתרון שלהם על פני האופניים ה'פשוטות' שקונים ב 100-150 ש"ח (היה לחברים של הילדים שלי ומדי פעם נסעו על שם החברים)

אפילו היתה לי הרגשה שהם קצת מסורבלים

שכל מה שכתבו יש לך. אבל נגיד דופלו יש אינסוף ערכות וזה מושלם לגיל. גם הרחבות למגנטים. יש מגלשות כדורים, מסלולי מכוניות.
מה עם רכבת עץ? זה גם בניה כיפית.

עם מסמרים ברגים מקדחה... צריך רק להיזהר שלא יכניס לפה. יותר מתאים מגיל שלוש אבל אצלי ממש אוהבים גם מגיל שנתיים