(שהתגלה בבדיקה ביתית, עדיין לא בטא), איחור של יומיים במחזור שאף פעם לא מאחר + תסמינים נוספים.
התחילו הכתמות ומעט דימום
מישהי יודעת אם יש מה לעשות? יש משמעות למנוחה או פשוט לחכות לראות לאן זה מתפתח?
יש בכלל סיכוי או שזה די אבוד?
תחילת הריוןאנונימית בהו"ל
יכול להיות הרבה דברים.מוריה
או הריון כימי שהתחיל ונגמר.
או דימום השתרשות.
או המטומה.
כדאי ללכת לעשות בדיקת דם לבטא, ולראות אם זה במגמת עליה או ירידה.
תודהאנונימית בהו"ל
בשורות טובות. 🙏🙏מוריה
במצב כזה כדאי גם להיבדקמולהבולהאחרונה
כדי לשלול חלילה חוץ רחמי
חגורת בטיחות - חוכמת ההמונותדרקונית ירוקה
הבת שלי (5.5) כבר היתה קטנה מידי לכיסא בטיחות. קנינו לה בוסטר אבל גילינו שהחגורה יושבת לה על הצוואר. יש דרך לפתור את זה? דחינו את המעבר כמה שאפשר אבל החגורה בכיסא הבטיחות כבר היתה קטנה עליה
לנו יש משהו שקנינו לשלב בינייםחנוקה
אם החגורה יושבת לה על הצוואר אז סימן שהיא עדיין לא בשלב לבוסטר
מה קניתם?דרקונית ירוקה
זה נקרא בוסטר רצועותחנוקה
זה כאילו בוסטר אבל יש לו גם רצועות בגב.
יש עם איזופיקס ויש בלי.
קנינו בעגליס- מאד נהניתי מהשירות וגם המחירים היו הכי זולים
ויש להם דברים שאין במקומות אחרים
(הצליחו להכניס לנו 3 כסאות ברכב מיני..)
אני לא מוצאת לך לינק אבל ממליצה על החנות.
בוסטר גב.. שמתפרק אחרי זה לבוסטר רגיל..ואילו פינו
גם לבוסטר גב היא גדולה מידי?טארקו
בגלל המבנה שלו החגורה יושבת טוב יותר מרק מושב.
לא ניסינודרקונית ירוקה
שלנו בן 7, ועדין בבוסטר גבמקרמה
יש היום גם כיסאות מ0 עד 30 קילו
תודה לכולןדרקונית ירוקה
מבינה שאין מנוס מלקנות כיסא נוסף
לא לאוואלה באלה
בדיוק הייתי בקורס רענון נהיגה והמנחה הסביר שיש ספוגים כאלה שאפשר להלביש על החגורה.
ראיתי כמה חמודים כאלה בגרושים באליאקספרס
ולפי החוק מגיל 3 עד 8 צריך בוסטר ככה שהבת שלך לא הצעירה ביותר
ובכל מקרה הוא אמר לא להוריד את החגורה מתחת לבית שחי כי זה מסוכן
וואו מרגישה תלמידה חרוצה שאני ככה זוכרת😅
מענייןדרקונית ירוקה
יש לך קישור או תמונה לזה? ניסיתי לחפש ויצאו לי דברים מוזרים 😅
משהו כזהוואלה באלה
גם המשולש הזה שמושך את החגורה קצת למטה זה אופציה שהמנחה דיבר עליה
אוף, לא מצליחה לצרף תמונהוואלה באלה
תודה שניסיתדרקונית ירוקה
בפניםDoughnut
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: ₪9.55 | מכשיר הגבלה פשוט להתאמת חגורת בטיחות לילדים ברכב למושב אנטי צוואר אוניברסלי רצועת צוואר אביזרים לרכב
ועודDoughnut
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: ₪9.55 | מכשיר הגבלה פשוט להתאמת חגורת בטיחות לילדים ברכב למושב אנטי צוואר אוניברסלי רצועת צוואר אביזרים לרכב
תודה רבה!דרקונית ירוקה
כמו שכתבו אפשר בוסטר רצועות יש כאלה שמספיקיםקופצת רגע
לגיל גדול. זה בעקרון הכי מומלץ מבחינת בטיחות אבל גם יקר ולא בטוח ישמש אותה עוד המון.
ומה שיותר כלכלי והגיוני בוסטר גב, זה הרבה יותר נוח לילד מסתם בוסטר אז זה שיקול, וכמובן זה גם יותר בטיחותי אז זה עדיף מבוסטר רגיל.
ומה שיותר כלכלי והגיוני בוסטר גב, זה הרבה יותר נוח לילד מסתם בוסטר אז זה שיקול, וכמובן זה גם יותר בטיחותי אז זה עדיף מבוסטר רגיל.
בחלק מהרכבים והחגורות יש אפשרותניגון של הלב
להוריד את החגורה למטה, שתתחיל ממקום נמוך יותר. ניסיתם?
אין אצלנו, בדקתידרקונית ירוקה
יש בשייןאנונימית07
מן רצועה מרופדת כזו עם טיקטקים שסוגרים אותו על החגורה..
כזהDoughnutאחרונה
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: ₪14.72 | מכסה חגורת בטיחות לרכב יציבה, מתכווננת, משולבת בצורת משולש, קליפס לחגורת בטיחות לילדים ותינוקות, הגנה לרכב, מוצרי רכב
אתמול הרגשתי צמרמורתoo
ששמעתי בדיליי שהחזירו את החטוף האחרון
(ככה זה שלא מתעניינים בחדשות
אז הילד מעדכן אותי בשיחה אקראית)
סגירת מעגל לפצע הזה
ואיזושהי תקווה שזה לא יפתח שוב
וואו, לגמרי ...שלומית.
אני הייתי בעבודה ופתאום שומעת שיחה אקראית שאמרו את זה... מרגש ממש!
ממשהתלבטות טובה
אני גם לא שמעתי
בחזור מלאסוף את הילדים היו בנות בערך בנות 13 שחילקו סוכריות. ממש מתוקות
ממש מצמרר....אוהבת את השבת
הרבה תפילות על ההמשך...
אני גם קראתי במקרה בערב
בעלי לא היה בבית והייתי רק בבית עם הילדים..
נכון, באמת מצמרר. אמרתי עם התלמידות שלי היוםאמהלה
מזמור לתודה.
ממש. ומי שרוצה עוד יותר להתרגשפרח חדשאחרונה
אז תקשיבו להורים המדהימים שלו
איזה עוצמות
ואיזה אצילות וצניעות
בת 8 שרוצה תחפושת יצירתית, לדבריה... אשמח לעזרת חבאוהבת את השבת
מאיך שאני מכירה אותי זה יידחה לרגע האחרון ואין לי חשק...
גם כי היא תתלבט ממש כי מצד אחד רוצה יצירתי מצד איד רוצה להיראות כמו כולם מבחינת רמת תחפושת.. שלא ייראה עלוב..
אבללל אני לא יצרתית בכלל, לא בראש ואני בידיים,
ובנוסף אני עם קטן ובלי ראש וזמן להתעסקויות..
יכולות לעזור לי לחשוב מה לעשות?
יצירתית מבחינת עיצוב או מבחינת משחק מילים וכד'?חילזון 123
אם הראשון אז-
אפשר מלכת הממתקים או הפרחים- שמלה נפוחה כמו של כולם ולחבר ממתקים/פרחים שתכינו מחומרי יצירה בבית.
אפשר מלכת קשת בענן.
ילדה בגשם. עם מטריה שקופה שמשתלשלות ממנה טיפות.
סליחה היא אמרה מקורית התבלבלתי..אוהבת את השבת
הראש שלי נאבד איכנשהוא.
טוב אז גם במקורית תנסי להגדיר מה בדיוק צריך,חילזון 123
משחק מילים או משהו מקורי שהוא פשוט לא ''מלכה כמו כולן...''?
אולי חיה כלשהי? נגיד ינשוף, עכבר, טווס
מקצוע? אחות, מגדת עתידות, מדריכת טיולים, מלצרית על סקטים (או בלי)
דמות מסרט? נגיד עוגיפלצת
אולי משהו כמו ''החיים שלנו תותים''
''החיים קשים''
וכד'
החיים קשים זה יפה!אמאשוני
מניחה שזו תחפושת עם הרבה קשיות שתיה?
יש קטע בתחפושת מקורית לחלק משהו שקשור לתחפושת אז אפשר לחלק בכיתה טרופיות עם קש..
כן זה הכוונהחילזון 123
פעם הכנתי לבן שלי דג צבעוני מקרטון שעטףאורין
אותו והוא התחפש ךיונה במעי הדג
תכנסי לאליאקספרס ותחפשי תחפושות לבנותקופצת רגע
תראי אם משהו תופס לך את העין.
הבת שלי נניח חשבה להתחפש למכונת מסטיקים ולחלק מסטיקים עגולים. אז אמנם תחפושת כזו אין באליאקספרס אבל יש שם שמלות חמודות ממש בנושא ממתקים, בטח יש עוד, אמנם לרובן צריך בגד גוף מתחת אבל אולי יתאים לכן.
הבת שלי נניח חשבה להתחפש למכונת מסטיקים ולחלק מסטיקים עגולים. אז אמנם תחפושת כזו אין באליאקספרס אבל יש שם שמלות חמודות ממש בנושא ממתקים, בטח יש עוד, אמנם לרובן צריך בגד גוף מתחת אבל אולי יתאים לכן.
אם את כן רוצה תחפושת של מכונת מסטיקיםטארקו
יש באמאזון ובאתר הלוויין קאסטום
משניהם הזמנו תחפושות מעולות לגמח תחפושות שלנו
מגניב! אחפשקופצת רגע
אפשר להכין מכונת מסטיקים לבד. לא מאד מסובךחילזון 123
צריך קערה חד''פ שקופה
מחברים אליה רצועות מגומי עבה בדבק חם. ממלאים בפונפונים. סוגרים עם עיגול של לבד או בריסטול.
נכון, וזה מה שחשבתי לעשות אבל חיפשנו תמונות שלקופצת רגע
זה והבת שלי לא התלהבה אז כרגע ירדה מזה.
לא יודעת באמת מה היא דמיינה, אבל מסתבר, שלא את הקטע עם הקערה השקופה והפונפונים
אולי סוכריות אמיתיות יספקו אותה יותר 🙈חילזון 123
אני בכיתה ד' התחפשתי לרואה את הנולדחמדמדה
הייתי לבושה כזה כבד, ואיפור כבד קצת בעיניים, ועם תינוק
ואז זה רואה את הנולד
אבל
אציין שאף אחת מהכיתה לא עלתה על זה או הבינה מה זה מגדת עתידות (אני נהנתי מאוד ביום פורים כי המבוגרים שבמשפחה כן הבינו, אבל בכיתה זה היה קצת מעפן)
רופאת שינייםאוזן הפיל
לוכדת חרקים
עורכת דין
כובסת של פעם
כל מיני מקצועות לא שגרתיים
אולי משחק כלשהו?יהלומה..
אבן נייר ומספריים , קוביה הונגרית
שחמט , טאקי . סבתא סורגת
פופקורן
זה הרעיונות שעלו אצלי בבית
אם משהו מעניין אוכל לתאר לך או שתחפשי בגוגל
תוכלי לפרט עלנירה22
אבן נייר ומספריים
שחמט
ופופקורן?
נשמע מעניין
תכתבי בגוגלחילזון 123
תחפושת פופקורן למשל ותראי מלא רעיונות
או באנגלית
popcorn costume diy
בגדוליהלומה..
1. בגד שחור ועליו 3 ציורים שצריך ליצור של אבן נייר ומספריים מדביקים לבגד.
2. בגד משבצות שחור לבן (או שחור ואפשר להדביק עליו משבצות לבנות)
קשת שמדביקים עליה שחקנים מאליאקספרס/סטוק או יוצרים כובע עם שחקן אחד גדול (מלכה למשל)
3. פופקורן יש מלא סרטונים של היצירה של תחפושת כזו. בגדול זה ליצור את השקית באדום לבן, פופקורן מאקרילן שצבוע מעט בצהוב. מדביקים ואפשר להוסיף גם כובע שעליו מודבקים פופקורנים
תודה!נירה22אחרונה
נשמע מהמם
שום דווררק טוב!
פררו רושה
מנסה להיזכר בתחפושות שהיו אצלנו במשפחה:מתואמת
העץ של המן (בגדים חומים, בסגנון שק יוטה, ועליהם תלויים 11 בובות)
מגילת אסתר (תחפושת של אסתר המלכה, וסביב הגוף כרוך קלף שמייצג את המגילה)
שרח בת אשר (חלוק כזה של בגדים של פעם וכינור - זה היה לילדה שמנגנת בכינור)
גוש קטיף (חולצה של גוש קטיף ואת החצאית צובעים בצבעי כחול של יום וצהוב של חול וגם מדביקים חול)
איילת השחר (קרניים של איילה שמהן מציצות קרניים של שמש. אפשר גם להתאים את הלבוש ולהוסיף איפור של איילה)
שרה אימנו (חלוק של פעם, מעל בד בצורת אוהל, על הראש קשת שאליה מחובר ענן - קרטון שעליו מודבק צמר גפן - וביד קערה עם עיסת בצק - אפשר משהו שמדמה אותה)
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך (בגדים שחורים ובמרכז עיגול צהוב של אור)
איך מקצרים מחזור? שלושה ימים של דימום מאסיביאמונה הודיה
ועוד טפטופים אבל מצליחה להיטהר רק ביום השביעי, ואני מתוסכלת מזה כל חודש. איך מתנקים מהר כך שיהיה אפשר לעשות הפסק ולהתחיל בספירה?
שאלת כאן גם על דחיית ביוץיראת גאולה
למה את רוצה לדחות את הביוץ? הוא יוצא לפני הטבילה?
עשית בדיקת פרופיל הורמונלי ומעקב זקיקים כדי להבין מה קורה? אם לא, מציעה לעשות את זה לפני שמתחילים התערבות, אפילו טבעית. (שיח אברהם זה טבעי, אבל 'חזק', זה לא אם לא יועיל לא יזיק)
לגבי להצליח לעשות הפסק מוקדם,
להרבה נשים עוזר לשתות לימון. להתחיל מהיום השני או השלישי לשתות הרבה מיץ לימון, בערך לימון אחד ביום. אפשר להכין לימונדה. גם לשתות הרבה מים מועיל.
אבל למרות שזו לא התערבות חזקה, הייתי קודם כל מנסה להבין האם יש גורם אחד שמשפיע גם על הביות וגם על הכתמים. או שהמחזוריות שלך תקינה ופשוט לא מצליחה לעשות הפסק מוקדם בגלל שאריות.
נכון, פתאום הבנתי שאולי לא חייב לדחות ביוץאמונה הודיה
אלא לנסות להקדים את הטבילה פשוט.
הולכת לעשות בירור הורמונלי במחזור הקרוב, אם יש משהו לא מאוזן יכול להיות שזה קשור לאורך החזור או הביוץ המוקדם?
לגמרי קשוריראת גאולהאחרונה
לדעתי ממש לא כדאי להתערב לפני הבדיקות הבסיסיות. לא יודעת לומר אם שתיית לימון נחשבת התערבות או לא...
כדאי לשאול רב על בדיקות הפסק שלא ברור לך שהם טהורות, ולא להחליט לבד שזה אבוד.
אחרי חיסון רוטה, התינוק מתאמץ לעשות בטיטול. תקין?פלפלונת
חוששת מהתפשלות מעיים.
בנוסף, הצבע ירוק כחול.
מצטערת שנתתי לו בגיל 6 שבועות. עצוב לי לראות שסובל ממאמץ. וחוששת שזה גיל מוקדם מדי.
תתייעצי עם רופא ילדים/מוקד של הקופהאמהלה
קבעתי למחר, אבל חשבתי לשמוע מנסיונכן..פלפלונת
אם את חוששת אל תחכי למחר, תתקשרי להתייעץאמהלה
עם רופא בטלפון או עם אחות/רופא במוקד.
מנסיוני-
לפני כחודשיים חשדו שיש לבייבי שלי התפשלות מעי כי היתה לו צואה שחורה שנראה כמו זפת.
והוא צרח צרחות מחרידות, הסטריות ונוראיות במשך שעות ארוכות
ב"ה הילדון נרגע לאחר יממה, כל הבדיקות היו תקינות ושוחררנו.
הסבירו לי אז שצואה שחורה עלולה להצביע על דם בצואה, כי דם נהפך לשחור בצואה.
על צואה כחולה לא שמעתי, לכן המלצתי להתייעץ
מלחיץ. ב"ה שהכל בסדר.פלפלונת
בגדול יש תופעות לוואי של בלאגן בבטן אחרי החיסוןמוריה
הייתי מתייעצת עם רופא.
אין לי מושג לגבי המאמץ. את הצבע הייתי מצלמת ובהקדםיראת גאולה
מתייעצת בדחיפות.
צבע ירוק זה תקין לתינוק יונק, אבל מראה שהוא לא מקבל מספיק חלב אחורי - שומני.
צבע כחול נשמע לי מלחיץ.
הוא בוכה הרבהשמעונה
באינטרנט כתוב שבהתפשלות מעיים ,הצואה מעט אדמדמה... אז זה לא נראה הסיפור...אבל כן כדאי להתייעץ עם רופא
הבן שלי מאוד סבל מהחיסון הזהפרח חדש
לא עשה בטיטול איזה שבוע
כשברגיל היה עושה כל יום
אם את דואגת לכי איתו לבדיקה
אויש,איזה קשה. אחרי שבוע חזר לעצמו?פלפלונת
הסתדר לגמרי אחרי שבועייםפרח חדש
חיבוק ורפואה שלימה!!
תודה על העידוד. מרגישה נורא שלא דחיתי ועשיתי ב6שבופלפלונת
אני ממש מבינה אותךפרח חדש
ובזמנו כתבתי כאן בדיוק כמוך
הצטערתי שחיסנתי ולא חיכיתי
בעז"ה זה יעבור
אבל פעם הבאה כנראה אני בהחלט אשקול את העניין מחדש
גם הבן שלידיאן ד.
כמעט שבועיים לא עשה בטיטול
והיה נראה שממש סובל מכאבי בטן
כמובן שהרופאה אמרה שאין קשר לחיסון (ברור שיש קשר)
אחרי שבועיים הסתדר
מאז יש לי טראומה קלה מהחיסון הזה.
אויש. לא נעים. זה עלול להזיק לָקיבה? איך כיום?פלפלונת
הוא בן 4, כיום הכל בסדר דיאן ד.אחרונה
המאמץ זה תופעת לוואי תקינהשמש בשמיים
אמרו לי שזה יכול לגרום לשלשול או לעצירות.
לגבי הצבע, אני שמתי לב שאם אני לא מחליפה מיד אלא אחרי כמה זמן זה נהיה יותר ירוק אבל מיד כשהוא עושה זה יותר צהוב (רק יונק) תנסי אולי לשים לב מה הצבע מיד אחרי שהוא מילא את הטיטול. כחול נשמע לי מוזר באמת
ירוק גם יכול להיותרקאני
קשור לצינון
כשהבת שלי הייתה מצוננת הצואה הייתה ירוקה
כן, כתבו פה גם שזה קשור לחלב קדמי או אחורי, הוספתישמש בשמיים
פשוט הוספתי עוד משהו שאף פעם לא אמרו לי והופתעתי לגלות אבל זה מאוד עקבי אצל התינוק שלי, כשהצואה שוהה זמן בטיטול היא נהיית ירוקה וכשאני מחליפה לו מיד היא פחות ירוקה. ככל שעובר יותר זמן (למשל עשה בלילה והחלפתי לו בבוקר) זה נהיה עוד יותר ירוק.
אז אני חושבת שזה מידע שיכול להרגיע.
ירוק זה תקין בכל מקרה אצל תינוקות יונקים ומניחה שיש לזה הרבה סיבות
בגדים להנקה במחיר שפוי- שבת ויום יוםראשונית
מחפשת שמלות עם פתחים להנקה (כמו באורדמן ולטיפה) אבל המחירים יקרים
ושמלה אחת שקניתי והשקעתי ב300 שקל התחילה לגדל צ'יפים כאלה (נו הכדורים הקטנטנים) והפכתי אותו לחלוק של שבת
בא לי להתלבש יפה בלי להוציא 300 שקל לשמלה
לי נוח שמלה עם חצאית מתחתיעל מהדרום
לק"י
אולי יתאים לך גם.
או סרפנים, שאפשר להוריד את הכתפיה ולהרים את החולצה.
אולי יתאים לך גם.
אני לא לבשתי בגדי הנקהרקאני
הסתדרתי עם בגדים רגילים
יש את הודולהDoughnut
אם את מידה s-m אני יכולה להביא לך שמלה משם במצב כמעט חדש, אם כן תפני בפרטי ואשלח לך תמונות.
תודה על ההצעהראשוניתאחרונה
אבל עוד לא הורדתי מספיק מהלידה כדי להיכנס למדיום 🙈
ראיתי שמלות ריקו כאלה בזויה - ממש זולרק רגע קט
יש גם במקימי מלא עם כפתורים/רוכסןיהלומה..
תסתכלי באתר יש אפילו קולקציה של בגדי הנקה
אני אוהבת ללבוש חולצה מכופתרת עם גופית ספגטי/ בסיס
לא חובה בגדים ייעודיים להנקהמתואמת
הכי נוח בעיניי זה חולצה מתחת ומעל שמלה או עליונית עם כפתורים (או שרוך וכדומה או סתם בד נמתח והשמלה לא מגיעה עד לצוואר), ואז פשוט מרימים את החולצה ומפשילים את השמלה/העליונית מטה ומיניקים. לרוב לא צריך תוספת של כיסוי (אם לא נמצאים ליד גברים זרים), ומקסימום אפשר להתכסות קצת בחיתול בד.
ויש לי גם שמלות בסיס שפשוט עשיתי בהן חורים קטנים🤭 ואז לובשים מעל עליונית, וזה ממש כמו שמלת הנקה...
שמלה עם כזה איקס מעטפת לא תעבוד?מרגול
לא הנקתי, אבל נראה לי הכי פשוט. נפוץ במלא חנויות…
כאילו שבפלג גוף העליון זה כמו 2 משולשים שיוצרים פתח וי שכזה, ואז אם תזיזי רק אחד, זה יחשוף רק את השד הרלוונטי.
שונאת מעטפת 🙈ראשונית
אני קניתי כל מיני שמלותשלומית.
עם כפתורים/פתח v שאפשר להזיז הצידה. יש במלא חנויות... גם שמלות מעטפת הולך
קניתי דייסה של מטרנהאפרסקה
אין לי מושג למה, כבר לפני חודש, אבל התינוק כבר גדול ואוכל רק בקבוק תמל אחד באמצע הלילה וברור שאני לא אכניס לו בלילה דייסה.
יש למישהי רעיון איך אפשר להשתמש בדייסה הזאת בכל מקרה? חבל לי לזרוק את זה
תודה
אם הוא אוכל מרקם טחוןהשם שלי
אפשר להוסיף לו דייסה לפירות.
או אולי להכין יותר סמיך ולתת לו לאכול עם כפית.
או שתמצאי מישהו למסור לו.
הוא כבר גדולאפרסקה
בן 1.4 ואוכל הכל. כבר לא אוכל פירות טחונים.. סליחה שלא הייתי ברורה.
יותר סמיך עם מה? עם תמל את מתכוונת?
ביוגורט?מרגול
זה רעיון טוב ממשאפרסקה
תודה!
טוב ניסינואפרסקה
לא אהב חחח
טעמתי בעצמי היה סבבה אבל תכלס לא להיט
אני מערבבת פשוט עם מיםאיזמרגד1
ונותנת לו לאכול. אם הוא בררן אפשר גם סוכר...
כן זה טעים ככה?אפרסקה
זכור לי שבהתחלה שלא הבנתי שצריך להכין את זה עם תמל הכנתי עם מים וטעמתי בעצמי וזה לא היה להיט 😂
אני שמה מים וקצת סילאןרקאני
להמתקה והבת שלי מאוד אוהבת
אוקיי מעניין תודה!אפרסקה
ננסה
עם סוכר כן😅איזמרגד1
בתור ילדה הייתי אוכלת. ועכשיו לבן שלי אני עושה או פשוט עם מים או מעורבב עם רסק תפוחים והוא ממש אוהב
כן יש הוראותבתאל1
איך להכין כדייסה ולא כנוזל..
עם מים או חלבהשם שלי
הייתי מוסרתיעל מהדרום
הבעיה שבאסהאפרסקה
חחח
האמת שדיסה מגעילה אותייעל מהדרום
לק"י
אז אני לא קונה או מכינה בבית בכלל.
אז אם זה מיותר, הייתי מוסרת בשמחה😅
חמאת בוטנים / שקדיםשמ"פ
קודם מערבבת עם מיים ואז מוסיפה
הבן שלי היה ממש אוהב את זה
לא הבנתי, מה הבעיה לשים לו בבקבוק?יערת דבש
עם התמל?
כי הוא לא שותה תמלאפרסקה
במשך היום או לפני השינה. רק באמצע הלילה בקבוק. ואני לא רוצה להתחיל להתעסק גם עם דייסה באמצע הלילה חחח
לא הבנתייערת דבשאחרונה
עם מה יש להתעסק?
הוא שותה בלילה בקבוק תמל?
על הדרך שמכינים את התמל מוסיפים 2 כפיות דיסה לבקבוק מטרנה וזהו
ככה הילדים שלי אכלו
הרביעית גם ככה וזה מעולה
רעיון...בשורות משמחות
אולי לערבב ולהכין מזה עוגיות עם שיבולת שועל?...
הממאפרסקה
צריכה לחשוב על זה
כיתה ב שלא יודע לקרוא?אנונימית בהו"ל
העברנו אותו ביה"ס אחרי שלא נמצא לו מענה בבית הספר הישן. קיבלו אותו והכילו אותו הוא היה הילד הטוב שם. זה שלומד מהמופרעים שבכיתה.
הוא עבר לפני שבוע לביה"ס חדש. היתה לנו פגישה עם המנהל והמנהל אומר שהוא ברמה של אמצע כיתה א. לא יודע לקרוא לא מזהה חלק מהאותיות.
(למרות שכשאני יושבת איתו הוא מזהה אותן אבל לפעמים קשה לו בשליפה הוא מתבלבל ואז מתקן)
הוא אמר שהוא קצת היפר. ושהוא לא יודע מה לעשות איתו איך מתקדמים כי הוא לא מתאים לכיתה
יושבת איתו כל יום. עכשיו התחלתי שיטה חדשה בליווי של מורה מתקנת.
סיימנו קמץ פתח ושווא פעם ראשונה שזה עובד והוא יודע ברמה טובה. פעם אפילו שווא הוא היה מתבלבל וממציא חיריק צרה...מה שבא
התחלתי אתמול חיריק.
אבל מה בנתיים??? הילד צובר פערים וזה הולך וגדל.
לא נשמע שהמנהל רוצה אותו.
אני מיואשת. אבודה. בא לי להעלם.
אלופה שאת יושבת ועובדת איתו!חזקה בעורף
הוא הולך למורה מתקנת? או שהיא נותנת לך כלים לעבוד בבית?
הייתם באיבחון כלשהו? קלינאית תקשורת? קשב? איבחון דידקטי?
מומלץ להתחיל לבדוק בכיוון. בד"כ הכתובת זה יועץ בית הספר.
שווה לגשת לוועדה לקבל סל או שילוב בבית הספר.
זה קשה, מאתגר ולפעמים גם מאייש😔 אבל יש דרכים להתמודד עם זה, וכל הכבוד לך שאת על זה!!
הוא מפריע בכיתה?כורסא ירוקה
הרבה ילדים חולמים. להרבה יש פערים. הרבה ילדים מתקשים. עד כאן זה לא סוף העולם.
אם הוא מפריע בכיתה בגלל שקשה לו - זה משהו אחד.
אם הוא לא מפריע, הכל בסדר, הפערים היו שם גם לפני, פשוט עכשיו אתם מודעים להם ובדרך לגשר עליהם. זה יקח זמן והוא יהיה בקצב של כולם.
השאלה אם מבחינה התנהגותית וחברתית המקום הזה מתאים לו וכמה הצוות אכפתי.
בעיניי אלה הדברים שצריכים להיות המכריעים בנוגע למקום החדש.
אם היה לו טוב במקום הקודם וקיבלו אותו למה העברתם בעצם?
יש היום הרבה אנשי חינוך שאין להם כח להתעסק ומנסים להלחיץ הורים ולגרום להם לעזוב רק כדי שיהיה להם שקט תעשייתי. אל תבהלי וגם ההגדרה של קצת היפר יכולה להיות כאן כדי ליצור סיבות יש מאין למה הוא לא מתאים להם. היה הרבה יותר מדאיג אותי היחס של המנהל מאשר הפער הלימודי..
לא יודעת אם רלוונטי לבדוק עוד מקומות, אבל אם כן אז כדאי לעשות את זה עכשיו, ולא אחרי שכבר יתחיל להתאקלם
עונה לשתיכןאנונימית בהו"ל
עשינו לו פסיכודידקטי (ומוקסו) הוא יצא גבולי בקשב וריכוז. אבל ברמה הלימודית הוא ממש נמוך. כנראה יש לו איזשהו לקות למידה אבל המאבחנת לא הסבירה לי , ככה אני מרגישה. עובדת איתו מלא והוא עדיין מתבלבל או שוכח . ילדים גדולים שלמדתי איתם בבית קלטו הרבה יותר ממהר ממנו. רואה שזה לא משהו הגיוני.
המורה בכיתה א אמר שהוא לא רואה שהוא צריך עזרה של כדורים.
הוא ילד טוב שלא היה רגע בשיעורים. מקשיב למורה בכיתה א וב' כל הזמן המורה היה אומר שהוא ילד מושלם ומחמיא עליו ראיתי שהוא אהב אותו מאוד.
הסיבה שהעברנו כי לא ראיתי שמקדמים אותו שם מבחינה לימודית בכלל והבנתי שבביהס החדש שעבר אליו כן יש סל של שעות שיכולים לעזור לו.
יכול להיות שעכשיו בכיתה הוא הפריע כי לא מבין את החומר? לא יודעת עדיין .
לא אכפת לי לנסות לתת לו ריטלין ודומיו אבל צריך הפניה לזה ועוד פרוצדורה. יש דרך להשיג מרשם בקלות כדי לראות אם זה יעזור לו?
נראה ליתקומה
חשוב שתהיה לכם דמות מקצועית שתוכלו להתייעץ איתה, וממה שאת כותבת, למרות שניסיתם, עוד לא מצאתם דמות כזו וזה באמת ממש מתסכל😕
הסיבה שבגללה חשוב מישהו מקצועי, זה כדי שתוכלו לקבל הכוונה נכונה מה נכון ובאיזה סדר, ולא לנסות "לירות" לכל הכיוונים.
בקשיי למידה, יש משמעות גם לחוויה של הילד, לתחושת הביטחון שלו (שכנראה מתערערת) ולדרך שבה מקבלים את הקושי שלו ומבינים אותו ואת ההתנהגויות שלו.
לכן הייתי מתמקדת בזה,
אם עשיתם אבחון ואת מרגישה שלא קיבלת הסבר מספק, הייתי פונה שוב למאבחנת. רושמת על דף שאלות כדי לא לשכוח, ואפילו לכתוב לעצמך את התשובות שהיא נתנה.
בדרך כלל מי שאחראי על זה בבית הספר זה היועצ/ת. יש לכם קשר איתו/ה? זה חשוב.
גם עבורכם, חשוב להבין שיש דבר כזה קושי לימודי שמקשה ממש על הקריאה. את כותבת על ההשוואה לילדים אחרים. וזה בדיוק הקושי, שגם אחרי הרבה חזרות הוא לא בהכרח יודע. בניגוד לילדים בלי קושי, שאחרי כמה חזרות, מצליחים. הוא כנראה צריך משהו אחר (כמו שאתם כבר מנסים).
ועכשיו לפן הרגשי, תחשבי על התסכול שלך, ואז תחשבי איך הוא מרגיש. אני לא יודעת לכוון מבחינה מקצועית מה השלב הבא הנכון, אבל כאמא, הייתי מנסה לחשוב על דרכים נוספות לחזק אותו (כמו פיתוח תחביבים, להתעסק בדברים שהם לא רק לימודים וכו')
הוא בחוג כדורגלאנונימית בהו"ל
ובערך פעם בחודש גולש בים עם מדריך
כרגע נראה שמצאנו שיטה עם מורה מתקנת בשם יעל חדד . נשמע שהיא ממש מקצועית
כן התסכול גם שלו גדול אני רואה את זה
יכול להיות שיש להם סל שעותכורסא ירוקה
והם לא מעוניינים לתת לו...
הייתי מנסה להבין כמה הם באמת רוצים לעזור לו, ואז אולי אפילו מחזירה למקום הקודם ודואגת לקדם לימודית בעצמי. בעיניי ביטחון עצמי ותחושה שאתה אהוב במסגרת שווה הרבה יותר מקידום לימודי
הייתי מנסה להבין כמה הם באמת רוצים לעזור לו, ואז אולי אפילו מחזירה למקום הקודם ודואגת לקדם לימודית בעצמי. בעיניי ביטחון עצמי ותחושה שאתה אהוב במסגרת שווה הרבה יותר מקידום לימודי
האמת מסכימה עם הסיום..אוהבת את השבת
אבל זה צעד רציני לעבור מסגרת שוב.. אז ממש ממש ממליצה ללכת לגורם מקצועי בתשלום פרטי שיכוון אתכם ותוכלו להתייעץ איתו.
אני יכולה להמליץ לא מניסיון אלא מדברים שלה שאני קוראת על אורה פולק. נשמעת גם רצינית בתחום וגם עם לב גדול...
אני יכולה להמליץ לא מניסיון אלא מדברים שלה שאני קוראת על אורה פולק. נשמעת גם רצינית בתחום וגם עם לב גדול...
תודה אבדוקאנונימית בהו"ל
כדי לקבל סל שעותאין לי הסבר
צריך לעבור וועדת שילוב, וגם אז זה תקף רק לשנה הבאה.
אם הם הגיעו לביה''ס השנה, ולא עברו שום וועדה, הוא באמת לא יקבל שעות כי הוא לא זכאי לכך.
כדאי לבקש מהמאבחנת הסבר יותר מעמיקחילזון 123
אם זה איבחון מלא אמור להיות לכם מפגש סיכום בלי הילד עם המלצות
אם התחלתם תהליך של הוראה מתקנת וזה עובדיעל מהדרום
לק"י
אז תנו לזה צ'אנס.
ואולי כדאי לדבר עם היועצת ולשמוע מה היא מציעה, איך לקדם אותו. מניחה שהיא תדע לראות בסיכום של האבחון אם יש שם אבחנה/ המלצות.
בהצלחה!!
וואי תקשיבי אני רוצה למחוא לך כפיים👏👏👏אוהבת את השבת
אני קוראת את השרשור ופשוט מודהמת שכמה שאת אמא אלופה ולביאה!!
באמת וואו!!!
מתואמת
אני חושבת שהצעד הראשון שלך הוא עבודה עם עצמך:
הילדים שלנו הם יוצאי חלצינו, אבל הם לא המראה שלנו.
אם יש לילד שלנו בעיה - זה לא אומר שום דבר עלינו. ה' נתן לו את הבעיה, והתפקיד שלנו הוא רק לעזור לא ככל יכולתנו - וזהו. מה שיצליח - תודה לה', מה שלא - גם כן תודה לה'. ואנחנו לא אשמים אם לא יצליח.
הצעד השני לדעתי הוא לערוך לו אבחון. בקשו מבית הספר המלצות למאבחנים לקשב וריכוז ולקשיי קריאה או שתחפשו בקבוצות באזורכם.
אחרי שהוא יאובחן ותדעו על מה יושב הקושי - תדעו באיזה כיוון לעזור לו.
הצעד השלישי הוא לשתף את בית הספר ולבקש מהם שיתוף פעולה. לא יכול להיות שהם יאמרו שאין לו מקום אצלם... בית ספר נורמלי אמור להכיל גם ילדים שיש להם קצת קשיים (הרי לא מדובר פה בחינוך מיוחד - אף שגם ילדי חינוך מיוחד יכולים להשתלב לפעמים בבית ספר רגיל).
אם הם ממש לא משתפים פעולה, אז כנראה שיהיה צורך לשקול מעבר שוב לבית ספר אחר...
ובכל השלבים והצעדים האלה תמשיכי לחזק את עצמך/עצמכם - אתם הורים מצוינים ומשקיעים, לילד שלנו יש קושי שלא תלוי בנו (וגם לא בו), אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו - והשאר בידי הקב"ה...
הרבה כוחות והצלחה!❤️
איזה פערים אפשר לצבור בעיברית?חילזון 123
ברגע שהוא ירכוש את הקריאה יוכל להצטרף למה שעושים בכיתה. אין לך מה לדאוג בקטע הזה לדעתי.
הבן שלי הצליח לקרוא ממש ספר רק בכיתה ג' לדעתי. והיום הוא תולעת ספרים, קורא כל היום.
זה לא כמו בחשבון שאם הוא מפסיד חיבור/חיסור ואז נוחת באמצע כפל זה בעייתי...
ומה זה המנהל לא רוצה אותו? לא הבנתי זה כיתה ב' לא אוניברסיטה שיש תנאי קבלה.
תגידי למנהל שהוא זכה שקיבל ילד טוב עם מידות טובות. והתפקיד שלו זה לחזק לא להוריד.
אגב ממליצה לך לבדוק על שיטת חמוטל שהינו
קראתי את כל השרשוראין לי הסבר
הילד ברמה של אמצע א',
קשה לו בשיעורים,
עבר אבחון פסיכו-דידקטי ואבחון קשב.
קשה לו בשיעורים בוודאי- כי הוא לא ברמה. ממליצה לשוחח עם המורה, ולקנות לו חוברת מותאמת לרמה שלו. ככה הוא יתקדם גם בשיעור, ויהיה עסוק ולא יפריע.
הגיוני מאוד שכרגע הוא משועמם, כי הוא פשוט לא מבין.
מרגע שמסייעים קמץ-פתח, שאר הקריאה יכולה לרוץ. זה דורש תרגול, תרגול, ותרגול. לתרגל קריאה כל יום.
בנוגע לאבחונים- קשב גבולי אז הגיוני בשלב זה לא יזדקק לטיפול תרופתי.
פסיכודידקטי- מה ההמלצות של האבחון?
צריך להיות כתוב לך בסוף...
ממליצה לך ליצור קשר עם יועצת בית הספר, ולברר מולה על תהליך של וועדת שילוב כדי שיוכל לקבל עזרה בשנה הבאה.
עד אז, כמו שכבר כתבתי, זה לתרגל קריאה.
אם יש אפשרות לקחת מורה להוראה מתקנת- מומלץ.
ואוסיף עוד משהואין לי הסבר
הרבה פעמים מנהלים מנותקים מהשטח. הם לא נמצאים פיזית בכיתה. מומלץ יותר לשוחח עם המורה שלו, שרואה אותו יום-יום.
בנוסף, כמו שכבר כתבתי, יועצת ביה''ס מבינה יותר המנהל בכל תהליך השילוב והזכאות.
שאלה שכדאי להתייחס אליה-
איל הוא בחשבון? גם בפער לימודי?
אם כן, אז הבעיה מקיפה יותר מהקניית קריאה...
אצלנוoo
היו קשיי קריאה גם בגיל יותר גדול
ולא ידענו לטפל בצורה מיטבית
(גם אני הייתי מתוסכלת מאד מזה)
עד שקבלנו המלצה מעולה
לתת עזרה במקביל לכל התחומים שהוא צריך
הוא קבל
הוראה מתקנת (מקצועית) לקריאה במשך כמה שנים
מורה פרטי למקצוע שהוא מתקשה בו (גם חזרה על הנלמד וגם הכנה לשיעור שעתיד להלמד)
גם היום כשהקשיים נגמרו
הוא עדיין מקבל שיעורים פרטיים לחיזוק
מהניסיון שלי הכי חשוב124816אחרונה
לשמור שהקושי לא יהיה העיקר.
כלומר כמובן שלנסות לטפל, הוראה מתקנת, אבחונים, שיטות קריאה שונות,
אבל במקביל להשאיר מספיק זמן ואנרגיות לעשות עם הילד ולתת לילד לעשות דברים שהוא אוהב ושהוא טוב בהם.
עוזר מאוד כדי לשמור שהילד וההורים לא יגיעו לתחושת יאוש.
מבחינת צבירת פערים, אם מצאתם שיטה ומורה שזה עובד איתה, אי"ה תשלימו את הפער בקרוב.
אם זה עדיין לא עובד מבחינת הקריאה הטכנית, חשוב לא להתקע על הקריאה הטכנית ולהקריא לו טקסטים שנלמדים בכיתה וגם ספרי קריאה ברמת הכיתה כדי לשמור על אוצר מילים וידע, תואמי גיל.
במקביל כדאי גם לעבוד על מיומנויות של הבנת הנקרא בעזרת מורה מתקנת (או שאולי כיתה ב זה עוד קצת מוקדם).
ראש חודש שבט, זמן לשרשור חדש זמן רנה
איזה כיף שהשרשורים האלה קמו לתחיה!
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
היה טוברקאני
לא הרמטי אבל כן הצלחתי להתנתק קצת
מנסה שוב עד 20:00 מעוד 5 דקות
מה קורה לי?אנונימית בהו"ל
שלושה חודשים אחרי לידה (מפחיד איך הזמן טס!!)
ואני פשוט לא מרגישה אני
אני לא מרגישה בדיכאון ב"ה אלא יותר משובשת הורמונאלית. מרגישה כאילו תחילת הריון (שללתי) נפיכות, כאבים בחזה, התכווצויות כאילו כאבי מחזור קטנים ברקע, כאבי ראש, אבל בעיקר מה שמשגע אותי זה לא הפיזי.
אני עצבנית כל הזמן, עייפה ברמות, חסרת סבלנות.
משתדלת לנוח בבקרים כשהגדולים יותר במסגרות ובשבועיים האחרונים גם דואגת לאכול אוכל יותר מזין. ולדאוג לעצמי כמה שיכולה כדי שיהיה לי כוח לקטנטנים ולבעלי
השבוע פשוט לא תפקדתי חוץ ממה שבאמת צריך. ואני ממש רוצה לנצל את הזמן שנשאר בחופשת לידה לאפס קצת את הבית, לצאת קצת עם חברות וכו' (אני כן מאריכה קצת..)
אני על הנקה מלאה. אבל לא זוכרת את עצמי ככה עם הילדים האחרים
את לוקחת מולטי ויטמין? בעיני יכול להועיל הרבהכתבתנו
לפעמים שוכחתאנונימית בהו"ל
אבל לרוב כן..
תתחילי מבדיקות דםחנוקה
ותנסי לקחת קומפלקס בי. זה ממלא באנרגיה
לבקש מרופאת נשים? משפחה?אנונימית בהו"ל
לא יודעת למה, מתביישת...
בדיקות הורמונליות?
לוקחת מניעה?אפרסקה
לאאנונימית בהו"ל
וזה באמת הסיבה שאמרתי שגם בכללי בלי נדר לא לוקחת יותר גלולות. עשה לי הרגשה כ"כ רעה. יותר חריפה וקיצונית ממה שעכשיו אבל זה מאוד מזכיר לי
כרגע לא על שום מניעה...
גם לי. לקח לי הרבה זמן לקלוט שההרגשה המדוכאתאוריןאחרונה
בחודשים שאחרי הלידה היתה בגלל הגלולות
אוף-מנקה ממש גרועהאובדת חצות
היא ואחיה (שני מנקים מסרי לנקה) מגיעים אלינו לשעתיים שזה כאילו ארבע שעות-המון זמן ובקושי מספיקים משהו.
היא עובדת כאילו היא עושה טובה, זזה לאט ואז בקושי מספיקה דברים. את ארונות המטבח היא עושה עם ספריי מלמעלה ונייר סופג -שזה מבריק אבל לא מנקה באמת.
למרות שאני מבקשת ממנה סקוץ עם סבון-רטוב ויבש.
היא מנקה "מלמעלה" ובמקום להספיק עוד דברים מעבר ללהבריק את הבית כמו לשים מצעים, לקפל כביסה, להעמיד מכונה, הם מספיקים בקושי. אם עושים כמה דברים לא עושים את השאר. במקום להשתמש במגבת או גופייה היא מבזבזת את כל הנייר סופג גליל מלא.
בעלי נמצא בבית כשהם מגיעים ואני בעבודה והוא בחיים לא יגיד משהו, זה לא מעניין אותו-הוא מרוכז בעבודה.
אני נותנת לה הוראות\בקשות אבל היום כשאני כאן ומסתכלת סוף סוף היא עובדת לאט להכעיס.
ואני ממש עדינה אבל סליחה, זה לא ניקיון! ולא הספק.
הבעיה שאלו שמבריקות את הבתים, לא חוקיות ואני רוצה לעשות ביטוח לאומי.
הייתי מוותרת על שירותיהן אבל שאר המנקות לא חורקיות או רוצות יותר מ-80 ש"ח. מעצבן אותי שזו עבודה בעיניים ולא נקיון אבל אין לי ברירה עובדת קשה ולא מגיעה לניקיון.
אבל אם היא לא מנקהשירה_11
אז את רק מפסידה ממנה
80 זה יקר אבל אם הן מנקות טוב יותר שווה לך, אולי גם יעשו לך באותו הזמן עבודה של שניהם וישתלם לך יותר.
ומזה לא חוקיות? אולי זה לא הכנסה עיקרית? וגם אם כן ממש לא הייתי נכנסת לזה, שתקבל את הכסף ושלום.
בעיניי כמובן
רשימה מסודרת באנגלית של דברים ספציפיים כל פעםמרגול
ואם הם לא מנקים טוב, אולי עדיף מנקה יקרה יותר ל3 שעות מאשר לשלם על 4 שעות ולקבל פחות הספק
חייבת לענותמולהבולה
שכן אלה שלוקחות יותר ולא חוקיות ממש לא זריזות ולא משהו
הלוואי שאמצא מישהו כזו שתקבל 80 ותבריק
כולן שקרניות
כשהייתי סטודנטיתפילה
עבדתי בזה. אז אני אומרת לנקות דירה סטנדרטית לוקח שלוש - ארבע שעות.
שנית , זה עבודה פיזית , מתעייפים אחרי זמן מסוים.
שלישית , אם זה לא איזו חברת ניקיון מקצועית , אז למנקה אין שום ידע על ניקיון מעבר לידע בסיסי.
רביעית , אני במקומם לא הייתי מעמידה מכונה . זה אומר למיין את הבגדים , לבדוק כיסים , לשים על תוכנה נכונה..
לכי תדעי מה שכחתם בכיסים ואולי מכונה על גבול סתימה
ומה עושים אז?
הייתי מחליפהממתקיתאחרונה
לפעמים אני חושבת לי, הרופאים לא חושבים?…אנונימית בהו"ל
אני כשנה אחרי לידה, ומאז הלידה המחזורים עושים מה שהם רוצים
גם לפני לא היה הכי סדיר אבל מאז ממש יכול להיות שבעים יום והיה גם מאה יום
הלכתי לרופאת פוריות והיא ממש רצתה תהליך ארוך של מעקבים והורמונים וזריקות ובדיקות דם ובגלל שהתינוקת קטנה סך הכל ולא רציתי להרוג את עצמי סביב זה (אני רוצה הריון אבל סך הכל הלכתי בשביל שהגוף יעבוד תקין עם הווסתות ולא ממש בשביל הריון הרגע) אז ויתרתי על זה עכשיו.
במקביל שמתי לב שבמחזורים האחרונים יצאו לי אפטות בפה ממש כואבות גדולות ורק סביב במחזור
בדקתי בצאט עניין אותי אם קשור- וואלה קשר הדוק
בקיצור קצת דיברתי איתו, קצת עם גוגל קצת לחפור
מסתבר שויטמין די, חומצה פולית, ופריטין קשורים בקשר הדוק לאיכות וכמות הביוצים ולסדירות הוסתות (ואפטות יכולות להיות קשורות לזה גם), ואצלי הם אומנם לא מאוד נמוכים אבל רחוקים ממש מהטווח שהאינטרנט והצ'אט אומרים שאופטימלי לביוצים, וכדאי לי מאוד לקחת תוספים
עכשיו עזבו רגע אם כדאי להתייעץ עם הצ'אט ולקחת תוספים לפיו וצריל רופאה ומעקב בדיקות דם ולא להעמיס, כל זה ברור
אבל אני שואלת על הרופאה ההיא- לשלוח אולי להזריק ואת בעלי לבדיקות זרע, כשיש לי ילדים בבית מהריונות טבעיים לחלוטין, לפני בדיקות דם פשוטות??
מה שלומינו? מה נשמע?
הצחיק אותי
באמת מוזר ששלחה אותך לתהליך ארוך לפני בדיקות דםדיאן ד.
לעניות דעתי, רופאים כבודם במקומם מונח.
אני חושבת שכדאי לבדוק וללמוד כמה שיותר לפני שמגיעים לרופאים
לא כדי לזלזל בהם ולא להקטין מהידע שלהם
אבל כדי לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהעלות עוד נקודות למחשבה.
וגם הרפואה היום לצערי לא כל כך הוליסטית
אם יש בעיה במשהו מתמקדים רק בו ולא כל כך מסתכלים על ההקשר הרחב ועל תופעות נוספות שאולי קשורות.
סיפרת לה על האפטות בפה?סטודנטיתאמא
גם אם לא ככל הנראה היא לא היתה מתחילה בivf לפני שהייתה עושה בדיקות דם לבדוק מאגרים ופרופיל הורמונלי.
יותר מזה, קופת חולים וביטוח לא היו מאפשרים להתחיל תהליך יקר של ספירת זרע והזרקות לפני בדיקת דם.
לא חשבתי שהאפטות קשורות רק עכשיו בדקתי את זהאנונימית בהו"ל
אבל למה הנטייה זה לדחוף לי ישר הורמונים ולא לעשות לי בדיקות דם כלליות (ולא רק פרופיל הורמונלי) כדי שנייה לראות אם הגוף חזר לעצמו אחרי הלידה?
זה באמת לא תקין. בלאומית הרופא פוריות שלח אותיאמהלה
למלללללא בדיקות לפני התחלת הטיפולים.
ועוד לפני שפניתי לרופא פוריות, ראשית הרופא נשים שלח אותי לבדיקות דם מקיפות וטען בתוקף שגוף בריא עם מלאי ברזל וויטמין D צריך לאזן את עצמו... אמנם לא עבד אצלי
אבל בהחלט יש רופאים שכך עובדים- וכך צריך לעבוד.
היא נתנה לך הפניות כברסטודנטיתאמא
או רק דיברה על זה? שואלת באמת כי נשמע לי מוזר מאוד אפילו אם אני מנטרלת את הפן הרפואי, תקציבית, שיאשרו דבר כזה...
נתנה הפניות לא לivf כמובןאנונימית בהו"ל
אבל נתנה להורמונים וזריקות ומעקבי דם ואוס
ואוו הלם!מולהבולה
אולי יש גישה שאם מגיעים לרופא פוריותלב אוהב
הפרוטוקל זה הטיפול המקובל הורמונים זריקות וכו'
זה מה שמבאס אותי ברפואה את הידע יש וזה ידע מטורף אבל בפועל לא תמיד משתמשים בו אלא יצרו איזה פרוטוקול אחיד וזהה יחסית לכל מטופל אולי כדי לחסוך בזמן... בפועל תמיד אני אעדיף רפואה שרואה אותי כאינדיבידואל, רפואה שחושבת יצירתית ומחוץ לקופסה ובעיקר מדוייקת לנתונים של הגוף שלי...
זה מה שמבאס אותי ברפואה את הידע יש וזה ידע מטורף אבל בפועל לא תמיד משתמשים בו אלא יצרו איזה פרוטוקול אחיד וזהה יחסית לכל מטופל אולי כדי לחסוך בזמן... בפועל תמיד אני אעדיף רפואה שרואה אותי כאינדיבידואל, רפואה שחושבת יצירתית ומחוץ לקופסה ובעיקר מדוייקת לנתונים של הגוף שלי...
קודם כל הרפואהסטודנטיתאמא
מתקדמת לעידן של רפואה מותאמת אישית.
דבר שני באמת להרבה מאוד דברים ואנשים הפרוטוקול האחיד מתאים, להרבה לא.
אבל זה לא שלא משתמשים בידע העצום.
וגם כן, בשביל רפואה שתהיה נגישה לציבור הרחב לפעמים צריך לעשות ויתורים מסויימים
זהו שזה בדיוק מה שאני לא מבינהאנונימית בהו"ל
כי אנרתי לה מפורשות
אני רוצה לטפל בגוף שהווסתות יגיעו נורמאלי
אני אשמח מאוד להריון, אבל לא לשם כך התכנסנו
זה מוזרפצלושון
אותי שלחו למלא בדיקות לפני שנתנו זריקה אחת
זה מאוד תלוי רופאפרח חדש
נתקלתי כבר ברופאים שלא יודעים מה הם אומרים
ממציאים תאוריות
מזלזלים בתחושות ורגשות של המטופל
ודוחפים הורמונים בלי לחשוב פעמיים
לעומת זאת גם נתקלתי ברופאים קשובים, מבררים הכל לעומק לפני שמתחילים טיפול
ולא מזלזלים בתחושות ורגשות של המטופל
נזכרתי בך באמת כשזה קרהאנונימית בהו"לאחרונה
בסיפור שלך עם הדלקת, שבאמת בסוף את עלית על זה…
מעניין אותי ממש לראות אם באמת הויטמינים ישפיעו אצלי
זה עניין רק של לחכות ולראות
,.....מולהבולה
כעסתי עכשיו על בעליאובדת חצות
לא אכפת לו שהילדים מגיעים כל לילה לישון אצלנו
ולי נשבר!
אני לבד בזה.
הוא מדהים איתם אבל בלילה אין לו כוח להחזיר אותם ובתת מודע זה לא מפריע לו שהם באים אבל אם לא נהיה צוות בזה ונעמוד על זה אז עד שלילה אחד ישנו במזרן הם שוב באו אלינו אני מרגישה שעושים צעד אחד ואז ארבעה אחורה. אני קולטת שאנחנו צריכים עזרה אז איימתי שאני לוקחת יעוץ שינה לילדים במלא כסף או שהוא מתחיל להיות נחוש בנושא. שנינו עייפים ומותשים ואני מרגישה חצי בנאדם. גם מבאס אותי שהוא חננה מולם וחסר עמוד שדרה בנושא. זהו!
את יכולהoo
להפריד את המיטות
ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה
מהצד של האישה שלא אכפת לה...לפניו ברננה!
ולבעלי מאוד מציק
מבינה אותך ומבינה גם אותו.
מתסכל ממש!
חיבוק ❤️❤️
מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.
ייעוץ שינה לא צריך להיות איום.שיפור
נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.
(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)
גם לבעלי פחות מפריע שהילדים באים לישון איתומתואמת
אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.
אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)
בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️
מבאסשומשומ
אבל אני עם בעלך
מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..
אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.
הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר
למה חננה?חילזון 123
אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?
דיברתם על זה?
אתם נשמעים ממש ממש עייפיםמתיכון ועד מעון
יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.
אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות
גם אצלנו לבעלי פחות אכפתממצולות
הילדים פשוט באים רק אליו
וזה לא מפריע לי
אני כמו בעלךדיאט ספרייט
ואני לא מוכרת כחננה בגדול....
יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.
כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.
לא דווח על כעסים עד כה.
האמת שלא הבנתי למה בעלך לא בסדרפה לקצת
מבחינתו אין בעיה שילדים יבואו לישון איתכם בלילה, זה לא הופך אותו לחסר עמוד שדרה.
ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?
אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.
ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?
קודם עליכם להסכיםshindov
המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.
אז במקום להיות חננה שלהםאמאשוני
את רוצה שהוא יהיה חננה שלך 😉
מה דעתו בעניין?
את לא יכולה לכפות עליו את דעתך, את יכולה להסביר לו למה זה מפריע לך ולבקש ממנו עזרה בנושא.
כי זה מפריע לך,
לא בגלל שהוא חננה.
אם את מרגישה חצי בן אדם, לא ממש אפשרי לעשות תהליכים, זה לא רק עניין של לשלם הרבה כסף.
אם הבעיה היא נקודתית לעייפות עכשיו, את יכולה כמה לילות להכין מקום חלופי לישון, ברגע שאת מתעוררת במקום להחזיר את הילדים ולהעיר אותם ואותך עם כל ההתעסקות, תעברי לישון במקום שארגנת מבעוד מועד, ככה גם הגוף לא יתעורר לגמרי ולא תהיי בבוקר חצי בן אדם.
אח"כ כבר תוכלי לעשות דברים לטווח ארוך יותר כשאת פועלת מתוך יישוב הדעת.
את לא צריכה יעוץ שינהאפונה
אתם צריכים הדרכת הורים, בגישה היקשרותית.
אימון שינה רגיל יתן לכם עוד מאותו דבר שלא עובד לכם עם הילדים כבר שנים.
כיוון אחרהמקורית
יש מצב שמה שמפריע לך באמת בעומק, זו העובדה שאת לא מרגישה שבעלך רואה את הקושי שלך? הרצונות שלך? אותך?
זא, ברור שזה שהילדים באים אליך יכול להפריע לסדר הלילה אבל קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד. זה יותר נראה לי כמו השלכה של הקושי שלך מול בעלך על המצב עם הילדים כי את לא מרגישה מספיק חשובה עבורו
או שזה קושי עצום בלשחרר שליטה ולזרום עם שינויים
כך או כך, הבעיה לא תיפתר דרך הילדים לדעתי
חיבוק♥️
אני חושבתתקומה
שמאוד מאוד יכולה לעזור לך עזרה בצורה של טיפול אישי קודם כל.
אני חושבת, שלפי מה שאת כותבת, אתם בעצם באיזשהו סוג של לופ.
ואת ממש רוצה לצאת ממנו, ולא מצליחה.
כי נראה שעוד לפני הילדים, או בן הזוג, זה קשור לתפיסות שלך, שמקבעות אותך להתנהלות מסויימת.
ויכול לעזור מאוד אם תצליחי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת / לשחרר חלק מהתפיסות / ללמוד כלים נוספים.
בתור התחלה - אם לבעלך לא מפריע שהם באים לישון איתו, תני לו להיות איתם לילה, ולכי לישון בחדר אחר.
עזבי חננה או לא חננה.
את צריכה לישון. הכל נראה הרבה יותר גרוע בעייפות
הרבה יותר קל לנהל בעיות כשלא עייפים
זה לא פתרון קבוע, וזה לא אומר שום דבר.
רק אומר שאת עייפה.
יום למחרת אתם יכולים להחליף
קודם כל תעשו הכל בשביל להיות פחות עייפים, גם במחיר של עקרונות (בעיניי)
אחר כך יהיה יותר קל לחשוב מה הלאה
אצלי זה עבדבאותה סירה
ילדתי בת 5 היתה אורחת קבועה ממש מתחילת הלילה, ברוך השם חיה נושמת ובועטת...
אבא שלה ישן כמו בלוק וזה הפריע רק לי.
עשיתי לה מבצע לתקופה, לילה שהיא נרדמת במיטה שלה היא מקבלת בבוקר מטבע שוקולד, ואם בבוקר היא התעוררה במיטה קיבלה מטבע נוסף
עבד יופי וכיום זה קורה בלי שוחד
מנסה להרגיע את הכעס. אני גם לא קמתיאורין
להחזיר ילדים. היו באים עד שהפסיקו. לא היה לי כח לקום וגם לא חשבתי שזה קריטי. חושבת שהגישה הזו לגיטימית.
לנעול את הדלת זו לא אופציה?האופטימי
אולי פספסתי אבל חסר נתון חשוב, באיזה גיל הילדים ?אריה בחורף
בנוסף הקביעה שהוא "חננה מול הילדים" מוזרה ונראית לא שייכת. אולי הוא מאוד אוהב אותם ומלא חמלה ואמפתיה למצוקה שלהם, (הוא אבא שלהם) הרי ילד בא כי "הוא פוחד" כי הוא לא מצליח לישון ומרגיש לבד ו שלא לדבר על השנתיים האחרונות של אזעקות, ממ"ד ואוירה מתוחה וכ'.. וחוץ "מהוויתור" לילדים שמגיעים לישון אתכם נראה שהוא פחות או יותר בסדר בשאר התחומים ואולי גם אסרטיבי במידה, למשל מולך, מול הבוס וכ' רק מול הילדים עולה הפן הרכרוכי הזה באופי שלו ?? בקיצור הקביעה הזאת נראית לא שייכת, לפחות במקרה הזה..
בדרך כלל הפתרון הפשוט והלא קל אבל המשתלם [אגב, לא קל להיות הורים, תשאלי את ההורים שלך : ) ]
זה ללכת עם הילד בחזרה למיטה שלו ולהיות איתו עד שהוא נרדם. התמדה בהליך הזה תביא לתוצאות של הפחתה במספר הפעמים שהוא קם עד להעלמות של הצורך הזה..
סיפור אמיתי . ששמעתי פעם מאיש חכם שאני מאוד מעריך את דעתו.
האיש הנ"ל גדל בקיבוץ בשנות השישים, המשמעות של זה הייתה לישון ב "בית הילדים" בנפרד מההורים, כמעט מגיל חודשים ספורים, הוא מספר על הטראומה והפחדים שיש לכל ילד רגיל ונורמלי שקם באמצע הלילה ומפחד מהבדידות, מהחושך "מהחיה" שאולי מסתתרת מתחת למיטה או בארון..ואיך היה לוחץ על הכפתור של האינטרקום ואומר לאחראית התורנית שהוא פוחד וקשה לו להירדם, ואת התשובה המתכתית והלקונית שלה באינטרקום "ילד לך לישון!! אתה מפריע..". אותו איש שגדל (היה לוחם עז נפש ביחידה מובחרת), וחזר בתשובה סיפר "שהתענוג הכי גדול בחיים שלו זה לשמוע צעדים קטנים של ילד בדרך לחדר של ההורים, לפנות לו מקום לידו, לחבק ולהרגיע אותו.."
בהצלחה.
יוצא לי לקרוא את השיתוף על זה הרבהAvigailh1אחרונה
פה בפורום
ואני חייבת להגיד שנשמע שפשוט כל הגברים אותו דבר בקטע בזה ,יש כנראה מיעוט שלא אבל רובם אותו דבר. אז צרת רבים חצי נחמה?
אני גם מצאתי את עצמי מתעצבנת, מברשת, מתחננת, צועקת אבל תכלס כשזה לא נוגע אליו ,זה פחות מעניין אותו.
הפסקתי לצעוק ולהתחנן לשיתוף פעולה בנושא ההרדמות מוקדם וכו
כרגע אני בחלד אז לארגן אותם בבוקר זה עליו בעיקרון ואם הם הולכים לישון מאוחר,הם קמים מאוחר ואז כל היום נהרס כי בסוף הם מפספסים את ההסעה לבית ספר ואז הוא צריך לקחת ואז מאחר לעבודה.
בקיצור זה צריך להיות איכשהו גם אינטרס שלו ואז הוא ישתף פעולה ממילא
באיזה שלב מתחילים תסמינים?אנונימית בהו"ל
בעוד שבועיים וחצי יש לי השתלמות עם כמה ימי לינה. בזמן הזה אני אמורה להיות או בסוף הווסת, או בהיריון (אמן🙏🏻)
מה הסיכוי שאם זה הריון, יהיו לי תסמינים בולטים?
ממש חשוב לי שהנשים שאשן איתן בסמינריון לא ידעו על הריון בשלב כזה מוקדם, ברמה שאני מתלבטת אם לישון במקום אחר ולהגיע רק לפעילות.
בדכ התסמינים מתחילים סביב שבוע 6השקט הזה
לא הייתי חוששת..
וגם- חמה הן כבר יכולות לשים לב? נניח תקיאי.. תמיד אפשר לתלות את זה בוירוס/ קלקול קיבה
וגם- חמה הן כבר יכולות לשים לב? נניח תקיאי.. תמיד אפשר לתלות את זה בוירוס/ קלקול קיבה
דווקא הקאה נראה לי הכי חשודאנונימית בהו"ל
בשונה מכאב בטן או סתם חולשה.
לרוב לא מתחיל עדיין בשלב הזההשם שלי
וגם אם יש, זה לאו דווקא משהו שאחרים יראו.
הנשים שיהיו איתך מכירות אותך, יוכלו לשים לב לשינוי, או שהן לא מכירות אותך ביום יום?
הנשים שיהיו איתך מכירות אותך, יוכלו לשים לב לשינוי, או שהן לא מכירות אותך ביום יום?
זהו, אחת מהן זאת אחותיאנונימית בהו"ל
ויש לה חושים לדברים האלה...
איזה סימנים יכול להיותבתאל1
אצלי הכי הרבה זה בחילות מריחות כלשהן אבל לא עד כדי כך מוקדם.
לי מתחיל רק בשבוע 8 וזה הכי הכי מוקדם שהיה ליירושלמית במקור
אצליAvigailh1
היו תסמינים שבוע לפניי
צרבות, הרגשה של מלאות בחזה, בחילות, כאילו הרגשה של התחלת חולי
אבל אני מאוד רגישה אז כל אחת מרגישה בזמן אחר
בהצלחה ואמן וכן
שבוע לפני שהייתי אמורה לקבלAvigailh1אחרונה
איפה אפשר לקנות סריגים לבת 8?אוהבת את השבת
לידר, קיווי, בזאר שטראוסמאוהבת בילדי
גולף קידסאמא לאוצר❤
אם את באיזורים חרדייםאמאשוני
יש מהממים בהדס, אם קונים כמה פריטים יוצא הנחה יפה, אם את מחפשת סריגים לשבת, ממליצה לחפש שם.
שיין..ואילו פינו
תודה רבה לכולן!! עזרתן ליאוהבת את השבתאחרונה
תחושת אחריות תמידיתshiran30005
בוקר טוב, תמיד היה לי את הקושי הזה וזה רק הולך ומתעצם. מניחה שכולם ככה אבל אשמח לטיפים איך להתמודד עם זה בצורה נכונה בלי להיות מותשת תמיד.
ב"ה 4 ילדים ובעל. אני בעצמי עובדת מ 8-4 , כביסות, סדר, אוכל, קניות דאגה אין סופית לילדים, תורים, פסיכולןג לילדה הזאת, קל"ת לילד הזה, אא"ג, טירטור וטלפונים לזימון תורים מרגישה שהכל לוחץ עלי. עכשיו הבעל שותף אבל מי אחראי בבוקר (גם בשישי ושבת) להעיר את הבית בבוקר? מי אחראי על קניות? דאגה לילדים שמקוננת בלי כל הזמן (שירגישו טוב, ובדיקות שיצאו תקינות, תורים עתידיים, מסגרות לשנה הבאה ולא חסר מה...) שכל זה הבעל כאילו נטול דאגות. טוב, כביסות שיחררתי הוא עושה לרוב, לקחת ולהחזיר מהמסגרות הוא עושה (קניות הוא אומר מראש שזה לא בשבילו חוץ ממכולת שקונה כשיש צורך אבל סופר, אונליין, השלמות אני) מרגישה כל הזמן 24/7 עם היד על הדופק, נגמרו הלחמניות שלא אשכח לקנות או להגיד להם לקנות, קשה לילדון להירדם לאחרונה? מנסה לחשוב מה קרה וחושבת שאולי משאף חדש שלוקח עושה לו אי שקט- ולקח לי מלא זמן להגיע למסקנה (שאגב נכונה) אז כל היום חשבתי עליו, הילדה עם קשיים חברתיים חושבת ובודקת ומתייעצת איך אפשר לעזור לה...וכו'
כאילו מרגישה שאני בהתעסקות סביב החיים והילדים 24/7 עדיין קמים בלילות למוצץ/מים אז גם שינה רציפה אין לי ואיפה אני בכל החיים? אז כן אחת לשבוע יוצאת לשעה וחצי של דיקור סיני- אני עם עצמי אוזניות ושירים בהליכה רגלית. עושה לק גל נטו בשבילי להרגיש טוב, לעיתים נכנסת לחדר אחהצ נועלת וצוללת לסרט טוב אבל זהו, אחכ חוזרית לקלחת הזו של הבית, מין תחושת אחריות הורית נון סטופ. אין רגע שאני יכולה להגיד זהו עכשיו אין מה לדאוג בכלל, זה לא קרה ולא יקרה.
יוצאים עוד שבועיים ל3 ימים אני ובעלי ושם הוא יכול לנוח ולהנות, אני? כל הזמן יחשוב, הם יסתדרו? יואכלו? הקטנים לא יבכו? איך יהיה להם בבוקר ובערב, שהקטן לא יקום פתאום עם קוצר נשימה בלילה כאילו אני כל הזמן חושבת וחןשבת.
שואלת, זה נורמלי? אןלי הבעיה היא בי ואיך משחררים אם כן?
הגדול קם בסביבות 7 כל בוקר עכשיו סבבה יש לו שעון מעורר אבל אני חייבת להיות עירינית ומפוקסת לוודא שהוא לא נרדם שוב כאילו גם שישי שאני יכולה עוד קצת לישון גם זה מתוקף תפקידי כאמא צריכה לוודא דברים מסויימים. יש מציאות כזאת של אמא שאפשר להיות נטולת מחשבות/דאגות לפרקי זמן ארוכים שימלאו אותי?
מקווה שהבנתם אותי נכון
את נשמעת אמא מהממת 💓🩷Pandi99
באמת התפקיד הזה הוא 24/7 ויש כלכךהרבה דאגות וחששות ורצון לשים לב ולהיות "על" הכול
הילדים ובעלך זכו בך 🩷
אין לי איזו עצה טובה חוץ באמת לחזק את הביטחון בקב"ה שאת אחראית רק על ההשתדלות וה' הוא דואג להכול והוא סומך עליך מאוד. ממליצה על הספר 90 ימים למנוחת הנפש💕
מזדהה עם הרבהשיפור
גם לי קשה מאוד עם העומס והאחריות הבלתי נגמרים... אבל זה לא כל הזמן תופס את המוח שלי. כשמישהו אחר עם הילדים אני רוב הזמן לא דואגת להם. נגיד בעבודה אני לא חושבת על הילדים. ואם אסע לנופש, כנראה יצוצו לי מדי פעם דאגות, אבל ממש לא רוב הזמן.
נראה לי שכן חשוב לדעת קצת לשחרר, במיוחד בזמנים שאת לא יכולה לפעול בעניין.
ואת באמת מאוד עמוסה, עובדת משרה מלאה וגם אמא במשרה מלאה. אולי שווה לשקול להיעזר יותר בעזרה חיצונית במה שאפשר, נגיד בסדר וניקיון.
ואני גם מרגישה שזה תופס אותי הרבה יותר מבעלי. אני כן רואה שעוזר לי לשתף את בעלי- גם בתפקידים, כמו לדוג' לבקש ממנו לקבוע ולעקוב אחרי תורים של הילדים, וגם בהתלבטויות, נגיד אם יש קושי של ילד שמטריד אותי. כשאני משתפת אותו בדאגה שלי ואנחנו חושבים יחד על כיוונים להתמודדות, זה יותר מרגיש של שנינו, ופחות אני לבד על הכל.
ורעיון שראיתי ואני חושבת לנסות זה להכין ביחד עם הבעל לוח משימות במקום בולט בבית עם קטגוריות- 1.צריך לעשות, 2.בתהליך ו3.הושלם ושני בני הזוג מדביקים שם פתקים עם משימות ומעבירים בין הקטגוריות במטרה להיות ביחד על הכל ואז גם פחות צריך להחזיק בראש. אחרי שאנסה אוכל לעדכן אם עוזר...
את אמא מדהימהמולהבולה
מזדהה איתך ממש אני בול כמוך
מזדהה איתך מאוד, זה בעיניי עניין של אופי.ואז את תראי
אני יודעת שגם אם אני אקח מלאאא עזרה חיצונית, עדיין המחשבות שלי יהיו בזה.
אני מאוד אמא באופי שלי וזו המהות שלי ברוך ה'.
מנסה לתת לעצמי זמנים שהם רק שלי, לקבוע ממש ביומן ומעבר לזה לדעת שהכל מאת ה' וכמו שאני 24/7 במחשבות על הילדים שלי, ככה הקב"ה חושב עלינו ושומר עלינו כל רגע ורגע, שניה ושניה.
חיבוק💙
את נשמעת אמא מסורה ממשנעמי28
וכמו שכתבת בעצמך לדעתי גם בתוך הקלחת ההורית אפשר למצוא מקום לשחרר.
לא כל הדברים שכתבת הם קריטיים באותה רמה.
יש דאגות שהן באמת קריטיות וצריך לקחת עליהם אחריות, כמו טיפול רפואי (שגם שם תוכלי לשחרר אחריות לבעלך)
ויש דאגות שבשגרה שכנראה אפשר לשחרר.
בני כמה הילדים שלך? למה את אחראית על קימות בשישי ובשבת? מה יקרה אם יקומו מאוחר?
אם יגמרו הלחמניות?
שימי לב איפה את לוקחת אחריות של מישהו אחר ואיפה אפשר לשחרר, ומה כבר יקרה אם תשחררי?
להרפות זאת ממש למידה.
לפעמים הדיפולט שלנו הוא לחיות בסטרס
ואז הרבה יותר קשה לנוח ולהנות מחופשה מאשר לחיות בתוך הסטרס.
זה קורה גם לאנשים שמאוד מושקעים בעבודה שלהם.
ותמיד כשאנחנו לוקחות אחריות על מישהו, הצד השני מרפה ולא לוקח אחריות.
וכשמשחררים, לפעמים יש רגע של בלבול ואולי דברים לא נעשים בדיוק כמו שאת עשית, אבל בסוף הצד שצריך אותם יקח אחריות בעצמו.
עם ילדים קטנים לפעמים אין ברירה וצריך לקחת בשבילם אחריות, עם גדולים ועם הבעל יש המון מקום לשחרר.
שחררי…רוני 1234
אצלי קבוע הילדים מאחרים בימי שישי.
אני חושבת שהרבה אימהות יזדהו איתךפרח חדש
אמהות זה תפקיד דורש מאוד!
חלק מהדברים מושפעים גם מאופי.
בתור אחת שממש חשוב לה שליטה
אני יכולה להגיד לך שהדרך להקל על עצמי היה כשהבנתי שאני צריכה להרפות
וזה אף אחד לא יעשה בשבילי.
מה שצריך לטפל בילדים אין ברירה עושים
אבל יחד גדול מעל בר מצוה
את יכולה לשחרר קצת
גם אם יאחר בגלל זה בימי שישי
או שהוא ילמד לקחת אחריות על הקימה שלו ב100 אחוז או שהוא יאחר
העיקר את טיפה משוחררת יותר בבוקר של יום שישי.
וככה גם בעוד תחומים
נקיון
בישולים
הספקים של היום יום
לפעמים הנחת והרוגע עכשיו שויים יותר..
לא כולם ככהoo
לילדים ולבית יש גם אבא
מבחינתי לפחות 50% מהאחריות שייכת לו (בפועל אחוזים גבוהים יותר)
אני למדתי לשחרר מהאחריות (הרבה ממנה)
הוא למד לקחת אחריות (כשנותנים מרחב הסיכוי ללקיחת אחריות הולך ועולה)
אני אוספת את השאריות שלא נלקחו וחוזרת לקחת עליהם אחריות
אני לא חושבת שיש נורמליתהילנה
או לא נורמלי. זה בעיקר השאלה מה מתאים לכם.
יכולה להגיד שאצלנו אני מרגישה שרוב העול של החיים והאחריות היא על בעלי (פרנסה, כל מה שקשור לביורוקרטיה - כולל רופאים, טיפות חלב וכו', בישולים, קניות של הכל, קשר עם המשפחה משהי הצדדים)
אני לא גדלתי במודל כזה, יותר במודל כמו שאת מתארת של אמא שמרגישה שממש כל האחריות עליה ובדיוק בשבת חשבתי על זה שהשם עשה איתי חסד שבהריונות שלי הייתי בדיכאון עמוק ובעלי פשוט לקח על עצמו את הכל. מה שמאפשר לי כיום כשאני לא בהריון ב"ה ולא בדיכאון- להתמסר לגמרי לגידול של הילדים ולפיתוח של התחביבים שלי. אני לא יודעת אם זה המודל שאת מחפשת, אבל אם כן- תדעי שזה אפשרי.
זה כן כרוך בהסכמה לשחרר לחלוטין- כי כשהאחריות לא עלייך אז זה אומר שדברים ייעשו בדרך אחרת מאוד, אז זה עניין של סדר עדיפויות
תודה יקרות!shiran30005
מנסה לנטרל וכמה שפחות להעמיס עלי בנושאים השוטפים של הבית אבל לא תמיד זה אפשרי
כמו שכתבם פה - 2 נושאים "הפלתי" על הילדים הגגולים שיקחו אחריות. (קימה בשישי ולדאוג ללחם זמין לפרוסות של הגדול)
אבל קניות - זה מעמסה ענקית ואונליין לרוב חסרים דברים וסתם צריך לקנות עוד במכולת, ובשר/עופות/דגים?
בישולים לשבת שזה לוקח לי המון כוחות חמישי- שישי
וכן , הקטן שלי מאתגר בריאותית והתפתחותית מטןפל כל הזמן, כל שיחה עם הרןפא או התייעצות על תרופות קבועות נכנס לי משהו חדש לבירור (נשלחנו לאינדקרנולוג) וזה מעסיק אותי כל הזמן
בעלי אומר שאני סתם דאגנית יתר, אבל לא מסוגלת לשחרר, הילד הזה במיוחד הןא אהבת חיי לא מסוגלת לחשוב על להוריד הילוך ממנו. ואני מטפלת בכל הנושאים של זימוני תורים, לקחת אותן, פיזיו, קלינאית, טלפונים...וזה מתיש כן.
עייפתי, אהל לצד זאת אני הולכת לישון ואומרת "מזמור לתודה" שאלה המשימות שלי ולא חלילה דהרים גרועים יותר..
לגבי הקניות-פרח חדש
יש אצלכם בשכונה משנת יוסף?
אצלנו יש משנת יוסף
והאמת שתקופה בכלל לא הייתי מזמינה משם
עד שבחופשת לידה התחלתי להזמין והייתי מביאה את ההזמנה יחד עם הבן שלי בן 10
והוא ממש למד את המלאכה והיום הוא פעם בשבוע מביא לי את הקניות, מעמיס הכל בעגלת קניות איכותית שקניתי במיוחד לזה..
לפעמים מצ'פרת אותו בכמה שקלים כי זה באמת קשה לפעמים
וזה ילד עם קשי קשב וריכוז שלא הייתי מאמינה שהוא מסוגל עד שפשוט נתתי לו את ההזדמנות.
פה ושם יש טעויות זה עדיין שווה את ההקלה שלי וגם טוב לילד.
אם אין לכם את זה, אז אפשר לשלוח אותם לסופר הקרוב לבית
ולהעזר בבנים הגדולים
מנסיון הם מאוד אוהבים את זה ותחושת האחריות
אין לנו משנת יוסף בעירshiran30005
ולא שייך ככ לשלוח את הגדול לקניות ...א' -הוא חוזר בשעה 7 , הגדול יותר חוזר ב 10 בלילה כל יום
ו ב' -קניות גדולות אחת לשבועיים -3 אני עושה כי יש הרבה מה לקנות אבל מה שבקטנה בעלי עןשה לי במכולת. אבל עדיין להיות תמיד עם עין פקוחה שלא חסר ונגמר משהו זה אחריות ולפעמים כבר מתיש
מעלה רעיוןפרח חדש
אני מנסה לעזור לך להוריד מעצמך קצת.
תתלי פתק במקרר שם את רושמת כל מה שצריך השלמות ואת שמה לב שחסר
ברגע שזה כתוב בפתק זה כבר לא שלך.
תלמדי את הילד שכל כמה ימים הוא לוקח את הרשימה וקופץ להשלמות.
ואם הילד לא יכול אז הבעל. אבל אני כן חושבת שזה טוב וחשוב ללמד את הילדים אחריות על דברים בבית.
הם רגילים שאת עושה הכל והכל על הראש שלך.
ברגע שכתבת בפתק תשכחי מזה. עשית את שלך.
זה באמת רעיון מוצלח. לנו יש לוח מחיק מגנטיבארץ אהבתי
שדבוק למקרר, וטוש מחיק במגירה של המטבח, וכל דבר שמישהו רואה שעוד מעט נגמר - כותבים על הלוח. בשבילי עושה קניות הוא מצלם לו את הלוח, ואחר כך מוחקים מה שהוא קנה.
אני קניתי בעליאקפסרסבארץ אהבתי
יש פה בכל מיני גדלים (וגם טושים ומחקים)
לוח יבש מגנטי למחיקה חוזרת לוח מגנטי גמיש למקרר לוח לבן לתזכורת, לבית, למשרד ולבית הספר
נכון צודקתshiran30005
היה תקופה שהייתי עושה ככה ולא יודעת למה הפסקתי
אני כותבת בפלאפוןאפרסקה
וככה הרשימה תמיד עליי כשאני הולכת לקניות ;)
אני חושבת שפתרונות פרקטיים פחות יעזרוהמקורית
לך כי את כותבת על העומס המנטלי
בין אם זה קניות אונליין/ משנת יוסף/ וואטאבר - זו לא הנקודה
את רוצה שיירד ממך העומס המנטלי/ רגשי שאת מצויה בו, זה שרובץ עלייך שאת מנהלת מפעל משפחתי משמח ב"ה, אבל זה גם מתיש. את מחפשת שמישהו יבוא ויגיד לך - "זה, עליי"
והאמת זה לגיטימי. ובדרכ התפקיד הזה "שייך" לבן הזוג בפרקטיקה וגם במישור הרגשי, אבל הוא מתחיל אצלך בפנים.
ועם זאת, אני חושבת שכמה שנקל על עצמנו, באמת אמהות זה עול. זה דאגה בלתי פוסקת. אבא שלי נתן לזה שם פעם במרוקאית כשדיברנו על זה והוא אמר שזה משהו שהולך איתך מרגע שילד נולד וגם כשהוא עוזב את הבית. אמנם במינונים שונים, אבל עדיין
אז זה בסדר הנכון לעשות תהליך עם זה, וזה בסדר גם שזה קיים
את צודקת..shiran30005
אני רןאה נשים עם הרבה יותר ילדים בבית , אין בית בלי "אתגר" עם ילד 1 לפחות והם נראות כאלה בטוב ויוצאות ומבלות
אני בערב כבר שחוקה , לא מבינה איך הם עושות את זה
זה אחת הסיבות למה החלטתי לא להביא עוד ילד
ואם חסר?אמאשוני
אז מה קורה?
אני חושבת שהעומס שלך הוא יותר מנטלי.
נכון שכל העיסוקים ה"לא רגילים" שנכפו עלייך הן באמת מעמסה,
אבל כלל לחיים:
אנחנו לא בוחרים את האתגרים שלנו, אנחנו כן בוחרים איך להתמודד איתם.
מציעה לך על כל נושא שמטריד אותך, לשאול את עצמך מה יקרה אם זה לא יטופל?
מה יקרה אם לא תעירי את הילד בשישי?
מה יקרה אם יהיו חוסרים בקניות?
מה יקרה אם לא יהיה אוכל טרי?
מה יקרה אם לא תקלחי את הקטנים כל יום?
מה יקרה אם לא תלכי לעבודה?
מה יקרה אם לא תקחי את הילד לרופא שיניים?
לפי המחירים תדעי במה להשקיע ובמה להרפות.
תזכרי עוד כלל חשוב, אם את לא יודעת ולא מצליחה לתעדף, את לא משקיעה את הכוחות בדברים שחשובים לך באמת,
ואז תצליחי לעשות את מה שהוא רצוי, אבל תקרסי במה שהוא הכרח, וזו לא התנהלות נכונה.
צריך לדעת להעריך באופן ריאלי את הכוחות,
ולנתב אותם קודם למה שהכי חשוב, ואז למה שהוא גם חשוב, אבל טיפה פחות.
לגבי הקניות באופן ספציפי, תשאלי את עצמך, האם באמת אין מה לאכול בבית, או אין את הדברים הרגילים?
למשל אפשר לקנות קופסאות טונה, שתמיד יהיו 2 רביעיות ליתר ביטחון.
ברגע שפותחים את הרביעיה, כבר יש כמות נוספת ברשימה קניות הרגילה.
אותו דבר עם אורז, וגם פסטה זה לא משהו שאמור להיגמר פתאום באמצע השבוע, (נניח לפני פסח זה קצת טריקי, אבל בד"כ אין בעיה אם עושים קניה כל 3 שבועות, אז לקנות כמות של 6 שבועות, ואז אחרי 3 שבועות לקנות כמות של 3 שבועות, וככה תמיד יש ספייר וזה לא מתקלקל כי אם מתחילים לאכול פחות, פשוט בקניה הבאה לא קונים וזה מתאזן חזרה.
כנ"ל שימורים עגבניות וכד'
בקיצור נניח אורז/ פסטה וטונה ועגבניות שימורים יש תמיד.
אז הנה ארוחה טובה ממצרכים שתמיד יש בבית.
עכשיו אם יש בצל, זה מוסיף. אם יש ירקות לסלט מהמם. אם יש ביצים, יופי.
אבל זה לא שאין מה לאכול בבית אם לא עושים השלמות.
אולי זה פחות כיף וזורם לפי התפריט הקבוע, אבל כיף זה לא הכרח.
עוד דברים שכדאי תמיד להחזיק בבית:
אפונה יבשה,
עדשים ירוקות ושחורות,
חומוס שימורים.
אוכל במקפיא.
מאפונה או עדשים או חומוס אפשר להכין מרק
חומוס טעים גם סתם ליד האורז.
לקטנים כדאי שיהיה תמיד סוג גרבר שהם אוהבים או משהו כזה שתמיד יהיה בשלוף לכל מקרה.
ותזכרי שבסוף הכל עובר, הקטנים גם יגדלו ומשנה לשנה זה יהיה טיפה יותר קל.
גם אם יש הרבה דברים מסביב, ביומיום זה משתפר. עוד שנה נגיד כבר בלי טיטולים, עוד שנתיים הם כבר אוכלים עצמאית, עוד 3 שנים הם מתלבשים ומתקלחים חלקית באופן יותר עצמאי וכד'.
לפעמים לדעת שזה עובר בסוף נותן קצת כח.
אני חושבת שהעניין שהזכרתבארץ אהבתי
לגבי הטיפול בילד - זה גורם משמעותי בסיפור שלך.
אני מבינה אותך כי גם אני במקום דומה (עם קטנצ'יק מתוק שצריך הרבה תורים ומעקבים וטיפול וכו'), וזה לגמרי מתיש דורש הרבה משאבים. אני עוד לא חזרתי לעבודה אחרי הלידה שלו, אז אני מרגישה שכרגע מצליחה להחזיק הכל. וגם כשאני אחזור לעבודה (מתכננת בקרוב בעז"ה. זה לא תלוי רק בי כרגע) - אני מורידה את אחוזי המשרה שלי, כי אחרת ברור לי שזה יהיה יותר מידי בשבילי. (זה לא שאנחנו עשירים, אבל אני לא עובדת יותר ממה שאני מסוגלת באופן שמאפשר איזון הגיוני בין הבית לעבודה. ב"ה שזו עבודה שמאפשרת לי את הגמישות בהגדרת אחוז המשרה ושעות העבודה שלי).
זה באמת לא פשוט ההתמודדות הזו.
(ויש לך עוד תינוקת קטנה יותר שגם בה את מטפלת. ואני זוכרת שכתבת פעם שגם היא לא קלה... מקווה שהשתפר מאז)
שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק...💜
הלוואי שיכולתי להוריד אחוזי משרהshiran30005
אין לי אופציה כזאת, תכלס אני נהנהית לעבוד וזה נותן לי שקט יחסית. לא מזמן קודמתי גם בתפקיד ובשכר אז לא שייך גם, בנוסף עבודה מהבית בוטלה אצלינו אז ממש צריכה לג'נגל בין הכל וכל התורים, ביקורים, טיפולים, ייעוצים זה או על חשבון יום חופש או שאני מגיעה מאוחר ואז יש לי להשלים שעות אז אני כל הזמן במין מלחמה של איך עןשים הכל באמת
וואי ה' יעזור
הבנתי.. זה באמת נשמע עמוס ממש!בארץ אהבתי
ב"ה שאת נהנית מהעבודה. זה גם לא מובן מאליו.
אבל זה באמת עומס גדול.
לפעמים אני אומרת לעצמי שאני צריכה להעסיק מזכירה שתטפל בכל הקביעות תורים, השגת התחייבויות וכו'... זה באמת מתיש...
וואי בדיוקshiran30005
ואף אחד לא מבין אותי- הכוונה לבעלי...
אין לך אפשרות לקבל אישור ילד עם מוגבלות?מתיכון ועד מעון
הבת שלי ב"ה כפי שכתבתי זוכה להכיר מחלקות רבות בשניידר (אנדו', לב, נפרולוגיה, נוירו ונוירוכירגיה, התפתחות הילד, עיניים, גסטרו ואא"ג, ובנוסף גם MRI ופזיו') מה שמציל אותי זה אישור ילד עם מוגבללות, זה מקנה לי המון שעות שאני יכולה לצאת מהעבודה ומאפשר לי מרחב נשימה שאני לא צריכה להשלים שעות. אני עובדת 80 אחוז משרה וגם יש לי קליניקה בבית, בלי זה אין מצב שהייתי מצליחה. ממליצה לבדוק עם רופא לגבי אישור כזה, הוא ממש מקל למי שזקוק
לגבי הקטןמתיכון ועד מעון
אני ממש מבינה את הנושא של העומס הבריאותי, גם לי יש קטנה שבמגוון מעקבים רפואיים (6 מרפאות שונות), אני משתדלת להתייחס לכל תור בפני עצמו ולא להתערבב עם העומס
יש לי אישורshiran30005
רק לקלינאית תקשןרת כל שבוע שעה וחצי-שעתיים (הלוך-חזור , להוציא ולהחזיר לגן) זה כבר "אוכל" את ה 52 שעות
יש לי גם פגישות אחת ל...עם פסיכולוגית של הגן שגם לזה אני יוצאת ונכנסת. 52 שעות לשנה זה כלוםם
הבנתי מחברהמתיכון ועד מעון
שאם רק את משתמשת בשעות את זכאית לפי שתים, גם של בעלך.
לא בדקתי כי לי זה מספיק
מאיפה המידע הזה?shiran30005
יש דרך לחפש בגוגל את החןק שאומר על שעות כפולות? כי אני לא יןדעת על זה
פה בפניםהמקורית
ימי מחלה לצורך סיוע אישי של הורה לאדם עם מוגבלות
הסיוע ניתן לכל אחד מההורים בנפרד.
אם אחד מהם לא מנצל, השני זכאי להם
וואי תודה על זה 🙏shiran30005
אני לא בדקתי כי לי זה מספיקמתיכון ועד מעוןאחרונה
כך חברה אמרה
הי יקרהאמאשוני
מהתיאור שלך נשמע עומס אובייקטיבי
ועומס מלאכותי שנגרם לך בגלל התנהלות ודינמיקה.
משגע אותך שכל הדאגה עלייך
ואת מחפשת איפה בעלך יכול לשאת. לא בטכני, אלא בדאגה.
וזה לא קורה.
יש לו איזה "באג" במערכת הפעלה שמונע ממנו לדאוג ולכן כל הדאגה נופלת עלייך.
אבל האמת היא, ממה שקראתי, שלא כל הדאגה שלך מוצדקת.
מה שמוביל לחשיבה אחרת,
יכול להיות שבגלל שאת דואגת יותר מדי, בעלך נכנס להישרדות של חוסר דאגה?
אולי האווירה בבית של הדאגת יתר מלחיצה אותו?
אני לא חושבת שבכל הבתים זה ככה.
אני כן חושבת שזה משהו שיכול לקרות לאמהות, שיש בהם את תכונת הדאגה, אבל זה לא הכרח.
אפשר וכדאי ללמוד איך להתגבר על זה.
בעלך אומר שאת דאגנית יתר.
אולי הוא שם לב למשהו שאת לא שמה לב אליו והוא רות לעזור לך אבל את לא מאפשרת.
כדאי לצאת מנקודת הנחה שיש משהו לא מוצדק בדאגנות יתר שלך,
ושלדאגה הזאת יש מחיר נפשי ומשפחתי.
עכשיו האתגר בלנסות לחפש איפה היתר.
איפה מתחבאת הדאגה המוגזמת ולשחרר אותה. להרפות בנפש, להתבטל מול המציאות.
אם כל זה נשמע לך כמו סינית עתיקה, כדאי ללכת לטיפול.
אפשר שהיא תתן לך שיעורי בית להתבוננות וקבלת משוב מבעלך.
מגיעים לך חיים קצת יותר קלים, והם ברי השגה.
וחיבוק!!
הכי קשה בעולם להבין שהדאגה היא מפלצת שלא יודעת שובע, ולהתחיל לנהל אותה במקום שהיא תנהל אותך.
גם ההתחלה הכי הכי קשה, מרגישים את זה פיזית על הגוף.
לכן כדאי שזה יהיה עם ליווי של מטפלת.
בהצלחה רבה!!