לא יודעת למה אבל זה מטריד אותי..
הבת שלי לאחרונה, בערך בשנה האחרונה, רזתה ממש. אפילו גיסי אמר לי שהיא ממש רזתה. עד עכשיו הייתה עגלגלה מתוקה.
היא בת חמש וחצי, גובה בערך 105 ושוקלת 18.3 ק"ג.
נשמע לכם בסדר?
מרגיש לי פרנואידי ללכת לטיפת חלב/ רופא רק בגלל זה 😅
הבת שלי בת 5.5 ושוקלת הרבה פחות לא יודעת מה הגובה אבל היא יחסית גבוהה.
מצד שני היא ככה מאז ומתמיד חוץ מאיזה תקופה שמנמנה יותר סביב גיל 9 חודשים ועד שהתחילה ללכת.
הבת שלך הפכה להיות פעילה יותר לאחרונה? אולי היא זזה יותר וגבהה ולכן משהו התאזן. יש שלב שבו השומן הילדותי נעלם הרבה פעמים.
מצד שני אם לא היה שום שום שינוי וזה מאוד קיצוני כדאי לבדוק.
אם לא- כדאי לברר.
אם כן - אפשר לברר אבל אולי זה פשוט ענין של תזונה
אמורים לעשות מעקב גדילה בגיל 5 בטיפת חלב, וגם בדיקת ראיה והתפתחות.
והרופאת ילדים שלנו מדי פעם אומרת לי שאין משקל וגובה מעודכנים, אז בבקשה שאגיע בהזדמנות לאחות במרפאה לעדכן משקל וגובה.
וזה טבעי, אבל נראה לי שגיל חמש זה קצת מוקדם בשביל זה.
אם את מרגישה דאגה, זו סיבה טובה לעשות בירור קל. לדעתי תתחילי ברופא הילדים.
פעם הבאה שנהיה אצלו (שלא נצטרך) אקח אותה גם ואשאל על זה.
האמת בנות חשבתי כולכן תגידו שזה סבבה ואני סתם היסטרית 😅
אם יש לה מדידות גם מהשנים האחרונות ולא רק מגיל 0 עד 1
בטיפת חלב.
אז עדיף ללכת לטיפת חלב ולא לרופא? נראה לי יותר פשוט לי ללכת לרופא. או שזה לא משנה?
בערך כמו הבת שלי אבל הבת שלי טיפה יותר גבוהה
אבל אם זה נראה לך שינוי חריג ואין שינוי בהרגלי האכילה הייתי קופצת לרופא ילדים
והיא ממש לא צחקה
לקחה את העניין ברצינות
היאנמדדה שקלה והפנתה לבדיקות
עם הבן שלי בן 6 .
שוקל כמו הבת שלך וגבוה.
הרופא לא התרגש ואמר לבא עוד 4 חודשים למעקב חוזר.
אמר שהם בגיל הזה בררנים באוכל וצריך לחפש מה לתת להם משמין ובריא ושהם אוהבים
אצלנו בגילאים הקטנים
כשהם מתחילים ללכת הם יותר פעילים וזה נראה שהם הרזו
תתבונני אם יש עוד סימנים לא תקינים אם נראה לך מוזר
חוסרים בדם ברזל , ויטמין די וכד'
אכילה מגוונת, בעיות עור, חוסר שקט, עצבנות, פחדים (נמנעת מחפצים או מאנשים) או שהיא כרגיל רגוע נינוחה
אולי חוותה משהו רגשי לא טוב זכור לך משהו כזה?
אגב מה איתכם מבחינה גנטית גם אתם הייתם ככה בשלבים האלה אם כן גם כבר פחות מדאיג..
אני בדרכ משתדלת לעקוב אצל הרופא פעם-פעמיים בשנה בגיל הזה רק לוודא שיש התקדמות ואין תקיעות, הרופא הסביר לי שאם יש עלייה תמידית ונורמלית הגובה והמשקל לא משנה כי זה בסוף ביטוי גנטי ואני מוסיפה שיש השפעה על התהליכים הסביבתיים שיש לנו היום ופעם לא היו מזון מתועש ומעובד, חומרים יוצר רעילים-כביסה הגיינה, מצב המים, זיהום אוויר, פחות חשיפה לטבע.. אז צריך לבחון את העניין פרופורציה
אבל בדרכ בשלב הזה יש באמת איזון של המשקל והגובה והילד מקבל צורה
היא גדלה בבגדים מעונה לעונה נשמע שזה בסדר כל עוד הגובה לא נתקע
לא שוקלת ילדים אחרי גיל שנתיים
מסתפקת בפרמטרים אחרים כמו
שהם צריכים בגדים במידה מתאימה לגיל
שהם בגובה של החברים שלהם
את יכולה לבדוק את הגובה והמשקל בקלות בגוגל או עם גיפיטי
בעיניי מיותר ממש ללכת לבדיקה
הבת שלי בגובה שלה, בגיל שלה, ושוקלת פחות, והיא אחוזון 14 אני חושבת.
השאלה היא האם היא ירדה במשקל?
אם היא ירדה, יש כאן בעיה שצריכה בדיקה.
יכול להיות שהיא פשוט גבהה ואז נראית לך יותר רזה...
בהריון?
אני סתם אוכלת שטויות כי אין לי מספיק בראש מה חשוב לאכול...
ואני יודעת שזה מאוד משמעותי לעובר
כמובן כמה שאפשר
לא כשיש בחילות קשות והקאות
בשר, דגים
קטניות- שעועית, אפונה, ברוקולי, חומוס מבושל, עדשים.
הכי חשוב שתהיי שבעה- לחם מלא/ פיתה עם חביתה וכו
אז הפעם החלטתי לא לחכות עד שאשקע כמו בהריון הקודם
ואני מחפשת מטפלת מהממת. באזור הצפון
עדיף טיפול שהוא לא רק שיחה.. אפשר משהו הוליסטי יותר
וזהו.
כי אני כבר רואה את הבור באופק ורוצה להנצל מזה לפני שטובעת...
שאת מסוגלת להיכנס לזה שוב, בידיעה שזה יכול לחזור..
מקווה שתמצאי את השליחה המדויקת עבורך. אלופה! ❤️
מקסימה ממש
מהממת ממש
ולגמרי גם בהקשר ההוליסטי
אפשר נראלכן להעלות פה מס?
הגיעו ובדקתי ויצא שלילי
אבל תהיתי אם הבדיקה תקינה
הקו בקרה היה ממש באמצע המשטח
לא כמו שאני רגילה שזה כזה בצד יותר לכיוון הידית
עד שאקבל מרשם מהרופא לגלולות אחרות מה כדאי לעשות? להפסיק את פומיניק? לקחת כפול?
יש סיכוי שיהיה מחזור מסודר עם פומיניק? אני בערך שבועיים אחרי הפסקת הנקה של תינוק בן שנה וחצי, הייתי מניקה אותו בחודשים האחרונים 1-2 פעמים ביום..
ושלוש שנים אחרי הלידה עדיין איתם
לא יכולה לקחת גלולות אחרות ואין לי עדיין אומץ להתקן.
אם אני לא מפספסת לקחת אין לי כתמים בכלל.
יכול להיות שזו רק הסתגלןת של ההורמונים ויסתדר.
לא הייתי לוקחת מינון כפול בלי הוראת רופא
בינתיים יומיים עם כתם חד פעמי , ברוך ד' שאלנו רב ולא אסר, בעבר הרופא אצר לי שאפ יש כתמים לקחת 2 כדורים לשבוע אבל זה היה כשהנקתי...
אם זה בסדר לשאול אשמח לדעת אם את מקבלת וסת קבוע או שבכלל לא.
תודה..
מיקרולוט היה 0.03
פומיניק/סרזט/דיאמילה זה 0.075
הגיוני שאם מינון הפרוגסטרון נמוך יותר יהיה יותר דימום/מחזור..
מה יהיה?
כ״כ קשה עכשיו אשה במצב אנוש
פשוט יורים בכביש 10 דק מראש העין
מה יהיה????
מבינה למה רבנים לא רצו להיות בתקופה הזו
אבל מה איתנו?????
לנער בן 14 עם אוטיזם. משהו של דתיים כמובן.
מישהי מכירה?
של שרייבר- ממש נעימות ונוחות
לא בעיקר להחזיק, רק להחזיק בידיים כל הזמן.
מעבר לזה,אני אישית לא הייתי מכניסה בן שלושה חודשים לבריכה.
תינוק יותר גדול אפשר יש מלא 'גלגלי ים' מתאימים בכל חנות סטוק, כל מיני מתנפחים בצורות של סירות קטנות עם או בלי חורים לרגליים, אבל כאמור צריך להחזיק את התינוק כל הזמן גם אם יש לו גלגל ים, זה הכי מסוכן לחשוב שאם הוא בגלגל/סירה קטנה זה בטיחותי ואז לא לשים לב ברגע קריטי, הם יכולים להתהפך ברגע אחד.
אין להם רצון להיכנס למים וחלק מהתינוקות אף יבכו מהמים
הכי מומלץ להשאיר אותם בבטחה בעגלה או על הידיים מחוץ למים
אם מכניסים עדיף בלי עוד חפץ שמפריע לשמור על התינוק
אני אמנם חרדתית יותר מהרגיל בנושא של מים (לא מאפשרת לילדים להיכנס בכלל לפני גיל ארבע בערך), אבל באמת בנושא הזה לא כדאי לקחת שום סיכון. מספיקה שנייה אחת של חוסר תשומת לב - וזו עלולה להיות בכייה לשנים...
מה גם שבגיל הפצפון הזה הם כנראה באמת לא ייהנו מהכניסה למים...
אם את ממש רוצה בעצמך להיכנס - אז אפשר לעשות תורנות עם מבוגר אחר, שבכל פעם אחד מכם ישמור על התינוק מחוץ למים.
אבל עדיין יש הבדל בין להחזיק בגלגל לבין להחזיק כל הזמן ביד..
רשמתי 3-6 כי זה הטווח אבל היא תהיה כבר יותר 6 מאשר 3 חודשים
זה טיול או בריכה רגילה?
שהוא יסכים להיות רגוע בגלגל פחות מציאותית, רוב הסיכויים שהוא יבכה שם או לפני שתשימי אותו.
וגם זה ממש מסוכן, בשום גיל לא מומלץ להשתמש בגלגל.
הילד פחות כבד.
אני גם מצטרפת לדיסק המלצה על גלגל לגיל קטן. הילדים בד''כ שונאים אותו, וכשהנמאס להם והם מתחילים לבכות זה סיוט לשלוף אותם משם.
הרבה יותר הגיוני כבר להחזיק בידיים וזהו.
ואז יש גלגלים עם מושב
ילד שלא יושב לא יצליח להחזיק את עצמו בזה
ובשביל מה להכניס אותו בכלל...
לא ממש גלגל, יותר מצוף חצי שכיבה כזה..
יותר בטיחותי, כמובן צמוד אלי..
I just found this on AliExpress:
₪25.34 | Baby Swimming Ring Inflatable Infant Floating Kids Float Swim Pool Accessories Circle Bath Inflatable Ring Toy For Dropship
בגלל המבנה של גלגל רגיל, יש בו ממש סכנת התהפכות ולכן חיפשתי גלגל כזה.
מה שכן, קנינו אותו לשנה הזו, כשהיא תהיה סביבות שנה וחצי..
שנה שעברה היא הייתה בת חצי שנה בערך בקיץ ומאוווווד אהבה מים(מעיינות בעיקר יצא לנו)
הכנסתי אותה בלי אביזר ציפה נוסף אלא רק עלי כשאני יושבת יציב. לא בטוחה שהייתי משתמשת בגלגל בגיל כזה. אבל ממשששש מתנגדת למי שאמרה שתינוקות לא אוהבים להיכנס!! זה ממש אופי..
זה מה שעושים בחוגים של שחיית תינוקות
היתרון שאפשר לשים גם מחוץ למים וגם בתוך המים.
המים לא נכנסים לבד, אלא אפשר להרטיב קצת את המתנפח ואז הילד לא מחליק שם.
מבחינת שמירה של ההורה, זה יותר מורכב כי אין תחושב בידיים, צריך להיות עם העיניים כל הזמן.
זה גימיק נחמד למי שאוהב, אבל לא ממש פרקטי.
אני הייתי שמה תינוקות במנשא גב קשיח לטיולים באופן שהם לא יירטבו (חוץ מכפות הרגליים שאם טיפה נרטב לא סוף העולם)
וככה מקדימה הייתי פנויה עם שתי ידיים להיות עם הגדולים יותר שגם צריכים השכחה צמודה וקצת יותר משתוללים.
רק כשרצינו טיפה לשחרר מהמנשא אז היה נחמד לשים את התינוק על משהו, אבל לדקות מעטות בלבד.
זה מתאים יותר למעיינות או נביעות קטנות, כאלה שממש יציבים בהם, לא ים או בריכה שממש לא הייתי מכניסה תינוק אם אין יציבות של ההורה.
(לא זוכרת בדיוק גילאים)
או אולי קצת יותר גדול, ראיתי אצל חברה סוג של מצוף עם חגורה שנמצא מתחת לפלג גוף עליון של התינוק כשהוא שוכב על הבטן. היא קנתה מאליאקספרס
כמובן גם בזה צריך 100% השגחה.
אני אחרי לידה מוקדמת
אתמול בערב הרגשתי התכווצויות באות הולכות. שתיתי מלא טעיתי
ועבר ברוך ה'
אבל אני מודאגת. מה כזה מוקדם???
בדרך כלל אני מתחילה להרגיש בשבועות 20+
שבוע 11-12
יש לך יותר מארבע בשעה?
אז הבייבי שלנו גדלה,
לכבוד יום הולדת של 7 חודשים ביום שישי האחרון היא העלתה חום והתחילו לה שילשולים שגרמו לשפשפת שהתחילה להתפתח,
בשבת היא הרגישה טוב יותר אבל השפשפת ממש נראתה גרוע,
בראשון התחלתי לה עם משחה בשם איטיול בשילוב של מוסטלה, השפשפת התחילה להרגע אבל שוב עלה החום והיא הקיאה פעם אחת,
שני היא הייתה בסדר, עדיין עם שפשפת.
שלישי- כנ"ל, הקיאה פעם נוספת
היום- שוב פעם הקיאה.
בסך הכל היא נראית טוב, פעילה, שמחה, משחקת, אוכלת יפה.
יש משהו שיכול לגרום להקאות?
זה שיניים ?(ככה הסבתות שלה טוענות) היא באמת נרגעת מחיכוך של החניכים- אני מביאה לה מוצץ טעימות ובמבה.
מתלבטת אם צריך רופא.
אשמח לחוות דעתכן
צריך רופא
את מתארת כאן בעצם חמישה ימים של חום והקאות, ובהתחלה גם שלשולים.
זה כבר הרבה זמן.
בינתיים להקפיד על נוזלים כמה שאפשר
אצלי הרבה פעמים היה מלווה בשלשולים
חוץ מההקאות והשלשולים היא ערנית, מחייכת מתפקדת?
נשמע ממך שכן.
כדאי ללכת לראות רופא אבל לדעתי לרוב זה וירוסים ואין להם מה לעשות.
אני אישית הייתי הולכת בכפוף למצב של התינוקת חוץ מההקאות והשלשולים,
חום גבוה, אפאתיות, חולשה משמעותית היו גורמים לי לגשת דחוף לרופא.
שתינו עם וירוס בטן, ככה שלצאת לא אפשרי.
כבר הספקנו לשחק בכל המשחקים כמעט, כי אחרי 10 דקות היא רוצה לעבור משחק...
יש לי איתה יום בשבוע ועוד חודש היא תהיה חודשיים בבית..
והיא מהממת ומתוקה אבל אם אין משו מעניין לעשות היא רק יונקת ברצף כל היום וזה לא מתאים לי בעליללל🫢 או שאני רבה איתה שעכשיו לא יונקים וזה גם לא כיף לי..
מוסיפה כן מאצלנו
היא מאוד אוהבת ספרים. שוב ושוב ושוב ולדפדף הלוך חזור
כדור גומי גדול גם מעסיק אותה
שירי אצבעות
בובה וכלי מטבח
אמבטיה עם משחקים(לא יודעת אם הייתי עושה את זה עם וירוס בטן)
בועות סבון-שאת מפריחה
בלון גם יכול להעסיק אותה מלאא זמן היא ממש אוהבת
להכניס איתי כביסה היא אוהבת גם. גם לתלות. שאר מטלות הבית אני לא מצליחה לשתף אותה עדיין כי היא בשלב שכבר לא מספק אותה רק לצפות אבל לא מספיק שולטת על התנועה שלה ועל ההבנה כדי להשתתף(אולי שלך כבר כן, שלי בת 1.4.. נגיד לשפוך מצרכים לכלי וכזה..)
יצירות אפשר גם להתחיל בקטנה. נגיד מדבקות או ציור בסיסי..
למטלות בית אין לי כח כרגע. בסוף גם אני חולה...
האמת שהספקנו הבוקר הרבה- ספרים. כדור. מגנטים. בובה. משחקי קופסא. מגנטים על לוח. טושים וצבעים. הכנת עוגיות. צינורות. שירים ביחד.
בא לי משהו שהיא תוכל להעסיק את עצמה קצת ואני אוכל לנוח 10 דקות...
מותר להוריד הילוך..
תרגישו טוב!
ותוכלי לנוח קצת
אולי תשחקי איתה שהיא מבשלת לך משהו ולאטלאט תשלחי או.ה להכין לבובות וזה עד שתשתחרר
משהו שלוקח זמן, והיא יושבת בכיסא אוכל.
או אם את רוצה ממש לנוח, אני לפעמים נותנת משהו טעים (ובטיחותי לגמרי) בתוך המיטת תינוק, והולכת לישון ליד עד שהיא מסיימת ואז היא מעירה אותי.
אם את מרגישה שאת צריכה להעסיק אותה כל היום אז זה מה שיהיה
אני כל הזמן עם הבן לשי בערך באותו הגיל
בגלל שהז השגרה יש איזה סדר יום
קם- טיטול-
ואז או ישןשב בכיסא לאכול
או יששר מתחיל לחקור את הבית
אני לא מעסיקה אותו באופן מיוחד הוא מחפש לו מה מעניין אותו
הוא לא יושב הרבה זמן על שום דבר כי זה הגיל
אבל הוא עצמאי במרחב
כם שמה לו לפעמים סלסילה מסוימת
או סירים וקופסאות ותפו''א וכדומה
לפעמים יוצאת לדינה והוא מסתובב רודף אחרי ציפורים ומשחק בכדור
ואחרי בערך שעתיים הוא מתעייף וישן
יש ימים שהוא יותר 'נודניק' ודור שיותר
ויש ימים שיותר מעסיק יפה את עצמו
אבל בכללי לא מסתובבת סביב למצואלו כל רגע תעסוקה..זה שלו...הוא מוצא כל המשן איהז משהו להתעסק..לאו דוקא משחקים מוגדרים
לעומת ילד שהולך למעון.
ילד שבבית עם אמא יודע להעסיק את עצמו,החשיבה שלו מתפתחת, כמו שאומרים שעמום מביא לעשיה, לפיתוח מיומנויות שונות. משיעמום יוצאים דברים טובים...
בבית הוא נהייה יצירתי יותר ויודע להעסיק את עצמו כמעט מכלום, הוא גם יותר עצמאי במרחב ופחות תלותי.
מניסיון, ילד שרגיל למעון, פחות עצמאי במשחק בבית.
לא יודעת מה טוב ונכון.
אבל אני ממש ראיתי את זה מול ילדיי שגדלו בבית איתי עד גיל 3, לעומת ילדיי שהיו במסגרת, ואז כשיש חופש- קשה איתם יותר.
ככה שגם בימים שהיא בבית וכשחוזרים מהמסגרות היא לא לבד.. אז רגילה למשחקים עם אנשים נוספים 
וגם לדעתי היא הרגישה את החוסר כוחות שלי,
ובהתאם רצתה יותר תשומת לב...
אבל אני ממ שמבינה אותך
יש ימים ויש ימים
יש ילדים ויש ילדים
וזה ממש קשה להעסיק אותם כשהם דביקים ולא רגילים להיות לבד בבית מלא מזן
לשים שירים ולתת לה לרקוד.
אותו כנ''ל עם סיפורים פשוטים (אני יכולה לשים למשל סרטוני לולי, אבל בלי שיראה את המכשיר, רק יקשיב).
אני אוהבת להפעיל עם רמקול בלוטוס.
כל מיני פריטים מעניינים
אפשר לשלוט על גודל החור שמכניסים אליו
לשםוך מים מכוס אל כוס
לנעוץ פטריות על לוח בהשגחה
אני 6 שבועות אחרי לידה עדין מדממת והיום הרופא ראה שארית שליה בגודל 3.5... אמר שאני צריכה להוציא בהיסטרוסקופיה ניתוחית כי היא גדולה.
למי יש נסיון בעניין? אשמח לשמוע...
והאם זה סבבה לעשות את ההליך בציבורי או לעשות פרטי? יש המלצות איפה? יש לי ביטוח בריאות פרטי...
תודה רבה!!!
יש להם מרפאה ייעודית להיסטרוסקופיה.
להבנתי יש עוד מקומות עם מרפאה ייעודית.
היה סבבה
היה לי בהרדמה אז לא הרגשתי כלום
הייתי צריכה היסטרוסקופיה ניתוחית לצורך אחר.
ניסיתי גם פרטי וגם ציבורי, דרך ציבורי היה תור מהיר יותר..
אצל ד"ר מירב רז.
השארית אצלי הייתה קטנה יותר אז עשו בלי הרדמה, אבל חששו שאולי אצטרך הרדמה אז עשו את זה בחדר ניתוח כדי שיהיה אפשר להרדים ישר אם יש צורך.
ואחרי הלידה השניה גילו את השארית תוך כדי היסטרוסקופיה אז כבר הוציאו אותה, גם כן בלי הרדמה אבל לא יודעת להגיד באיזה גודל היא הייתה.
בכל אופן. מבחינת התהליך-
מכניסים לך נוזל לרחם כדי להרחיב אותו, מכניסים צינור עם מצלמה ודרך אותו הצינור גם מכניסים כלים זעירים שבאמצעותם מנתקים את השארית ומוציאים אותה.
לי הייתה התאוששות ממש טובה אחרי, ויכלתי לתפקד כרגיל לגמרי באותו יום.. קצת כאבי מחזור.
לקחת בחשבון שאחכ יש כאילו דימום גדול אבל זה פשוט מעורבב עם הנוזל שהכניסו לרחם. (גם מבחינה הלכתית שווה לברר כי זה לא בהכרח אוסר, ואם עוד לא טבלת בגלל הדימומים אז יכול להיות שאחרי ההיסטרוסקופיה תוכלי עם הקלות להתחיל להטהר ולא לחכות עד שיסתיים הדימום)
מניסיוני- היה לי ניסיון מאד טוב בציבורי ולא רואה סיבה ללכת לפרטי.
כן ממליצה לבדוק אם אפשר לעשות See&Treat
יכול להיות שהיא גדולה מידי
לא זוכרת כמה היתה לי אבל היא גם היתה גדולה
וזה היה סיפור לא קצר
גם היה את ההיסטרוסקופיה עצמה
גם טיפול תרופתי אחכ
וגם עוד אחת אבחנתית לראות שלא נשאר נזק (שלי היתה עם זרמים אז היה צריך לנתק אותה)
אז ההמלצה שלי זה לקחת נשימה
(כן טיפ טוב שקיבלתי זה שאת ההיסטרוסקופיה השניה ניצלתי גם לשים התרן שהבאתי איתי
ובתכלס חסך לי את עלות ההתקנה בקופה)
רואה שאף אחת בינתיים לא שיתפה שעשתה בפרטי... כנקאה הציבורי מספיק טוב בפרוצדורה הזו.
גם לי יש גדולה עם זרמים.. לא הבנתי למה צריך שתי היסטרוסקופיות...?
ואיך היה ההיטהרות שלך?
תודה על הטיפ של לקחת נשימה. חשוב לשמוע את זה... אנחנו בדור של זבנג וגמרנו...
ותודה על הטיפ עם ההתקן...
פעם אחת פרטי, פעם אחת ציבורי.
לא זכור לי הבדל מהותי.
פשוט בפרטי איפשרו לי see and treat, שזה אומר שבודקים ואם אפשר גם מוציאים במקום.
בציבורי זה היה בהרדמה מלאה, אבל אולי זה גם קשור לגודל. אז זה לא בהכרח קשור לציבורי או פרטי.
זה כן כואב בעיניי, אבל בגלל שזה היה קצר זה היה נסבל. אבל כדאי לדעת מראש שזה עלול לכאוב.
לשאלתך השנייה, אולטרסאונד הוא בדיקה טובה, אבל לא מספיק מדוייקת בהקשר הזה. זאת אומרת שאפשר לראות אם יש ממצא, אפשר לראות בערך מה הגודל, אבל לא תמיד יודעים בדיוק. אז אם זה גדול בוודאות, יכול להיות שימליצו על הרדמה מיד. אבל אם זה קטן ולא ברור, אז אפשר לעשות see and treat ואז לפעמים לחסוך את ההרדמה
הביטוח שילם, לא זוכרת עלויות מדוייקות.
ממליצה מאוד על דר' חן גולדשמידט. ממש אלוף, מקצועי, נעים ולא כאב בכלל בכלל.
שוה לך לברר אצלו במרפאה, תראי מתי התור הקרוב ומה ההמלצה שלהם.
אם הציבורי יש לפני לכי לציבורי
See&Treat זה טוב עד לגודל מסוים
היתרון הוא שזה לא הרדמה מלאה וגם בגלל הנקה
עשיתי פעמים
הראשונה היתה ניתוחית בהרדמה מלאה שבה הוציאו את השארית
והשניה היתה אחרי 6 שבועות - אבחנתית
לראות ההרחם החלים ואין הדבקויות או צלקות (שליה עם זרמים זה אומרהשהיא עדין מקבלת אספקת דם- ז.א שהיא מחוברת לדופן הרחם ולא צפה החלל הרחם, קודם כל הסיכוי שלה לצאת לבד הוא נמוך ולכן לרוה ישר ממליציםנעל היסטרוסקופיה ודבר שני בהוצאה שלה בעצם מנתקים אותה מדופן הרחם וזה "פוצע" - אז רצו לראות ההכל החלים טוב)
לגבי טהרה- זה היתה תקופה נוראית.
השארית בהחלט השפיעה על זמן הטהרה.
וגם לפני ההליך ובין הראשונה לשניה זה היה מסובך עם כל הנושא של מניעה- שגם השפיע
(וגם אחרי הראשונה היה אסור בכלל יחסים לשלושה שבועות)
לפי הפסיקה שאנחנו קיבלנו - ההיסטרוסקופיה עצמה לא אסרה
ד.א. את מניקה?
כי זה עוד משו להיערך...
התכוונתי להיערך לחלב שאוב
ולוודא שהתינוק יודע לקחת בקבוק
זה תלוי בסוגי ההרדמה
אבל אצלי אחרי ההליך הייתי צריכה לשאוב עד לריקון ולזרוק
את יכולה להשאיר את התינוק עם ביביסיטר בבית
לי היה טוב להביא אותו איתי
ההורים שלי היו איתו
ובעלי היה איתי
בכל ההכנות לפני (בבית חולים ציבורי לא הכל מתקתק...) הם הכניסו לי אותו לינוק כשהיה רעב
ובזמן ההליך ואחרי השארתי שאוב
לא יודעת אם באמת מוצדק. אני הרגשתי שזו הדרך שלי לשמור על הרחם...
לעומת גרידה למשל שזו פעולה ממש אגרסיבית לרחם.
אבל גם בהרדמה זה חשש קטן ויש אמצעי זהירות..
רק מציינת שלפעמים זו הסיבה שמפנים להיסטרו אבחנתית לביקורת,
ושלפעמים זו הסיבה שבאמצע הליך של היסטרו' במקום לטפל יעדיפו לשלוח להיסטרו בהרדמה. כי ככה אפשר לטפל בעדינות יותר... לפחות לדבריהם...
אם ס"מ זו שארית ממש גדולה ולא מתאים לעשות see and treat, צריך הרדמה. אם מ"מ, זו שארית ממש קטנה ולא בהכרח צריך למהר להוציא, אולי תצא לבד.
לא רואה הבדל בין ציבורי לפרטי ביכולת של המבצע, בכל מקרה זה משהו שעושים רק רופאים מנוסים, הרבה פעמים אותם אלה שעושים פרטי עובדים גם בציבורי.
הוא הגיע לשם כנראה בצדק אבל אני לא יודעת להצביע על נקודה שגרמה לו להתקבע שם.
וכמה שאני מנסה להיות נחמדה ולעבור הלאה, תוך כמה שניות הכל מתלקח כמו מדורה גדולה.
כנראה שגם לבעלי יש גוש כזה כי כבר שבוע שנינו מנסים להיות נחמדים ובסוף מתפוצצים.
יש לי מלא תירוצים (הריון, עייפות, עומס) וגם לו (מצב בריאותי בסימן שאלה, לא יודע אם להתגייס או להמשיך בישיבה, לא מוצא ת'עצמו כבר חודשיים)
אבל בסופו של דבר אני רוצה ללמוד לחיות עם סימני שאלה, הורמונים ועייפות בלי גושים כאלה שהורסים כל חלקה טובה.
בד"כ הזוגיות שלנו מהממת וטוב לנו אבל בשבוע האחרון כיף אצלנו במיוחד.
אשמח לשמוע מכן איך לפרק את הגוש שלי.
את הדיון בראש לי.
זה נראה כך
אני: אתה מעצבן ממש. באמת מה נראה לך? אתה לא מבין ש...
הוא (בראש): לא, כי את. (מתעצבן בחזרה)
אני: מתעצבנת, מעלה טיעון נגדי
הוא (בראש): מתעצבן, אבל מסביר קצת מה המקום שלו
אני: מתעקשת שאני צודקת
הוא; מסביר עוד נקודה של המקום שלו
וככה אני ממשיכה, לדברר אותי ואותו בראש שלי, עד שהלב שלי מגיע למצב שבאמת מבין אותו והמתח אצלי מתפוגג.
היתרון - בראש שלי אני יכולה להתעצבן ואני לא חייבת לברור מילים. אני בעצם מלמדת את עצמי להרכיב גם את המשקפיים שלו ולהבין את המניעים שלו. נקודת המוצא בשביל להגיע לזה היא ששנינו אנשים טובים אוהבים ולכן אם עיצבנו אחד את השני זה לא מתוך מטרה לפגוע, אלא בגלל השוני בינינו. ברגע שמבינים את השני, קל יותר להכיל.
כנראה יושב על משהו רציני ולא רק על קצרים בתקשורת
צריך לחשוב ולהעמיק להבין ממה נובע הכעס ולמצוא לו פתרון או פתרון עוקף
אם אין לו פתרון, לדעת להתכונן לפעם הבאה, שתהיה תגובה טובה יותר, שתהיה מעטפת עוגנים מה עושים בשעה שהכעס מתחיל.
בעיניי
הרבה מתמקדים בעבר במה שקרה בניסיונות לתקן את העבר
אבל
העיקר הוא לתקן את העתיד, לפעול יותר טוב בפעם הבאה.
כי כעס לא מחזיק מעמד בעצמו הרבה זמן אלא מתודלק מדברים שקורים שוב ושוב.
זה אומר שיהיה חסר ארטיק פעם הבאה שנכין
איך מגיבים?
הוא יכול להוציא אבל מגעיל אותו
בן 4 וחצי
מוציאה בעצמי מהפח ואומרת לו שחבל שהוא זרק
מבחינתי זו אמירה לילד שכוללת:
1.לא זורקים לפח חפצים
2.שאני לא מתרגשת מדרמות שילד עושה
3.שאפשר להוציא מהפח ולשטוף, גם אם זו פעולה קצת מגעילה.
אבל יש מצב שזה היה בשביל צומי מלכתחילה
זה היה בכוונה
שלום חברות,
אודה לשם של רופא/ה פריון מומלץ בירושלים שמקבל במאוחדת, לתחילת תהליך של בדיקה אחרי שנת נישואין ראשונה ללא הריון
רק שולחת לך חיבוק!
לא קל להתחיל את התהליך הזה, אבל הרבה עוברים את זה, ובעז"ה בקרוב יהיו לכם ילדים בריאים ומתוקים ♥️
שתוולד באזור ראש השנה. הייתי רוצה שם שמתאים לראש השנה.
האתגר, הילדה כנראה תלמד בבית יעקב כך שכל השמות היפים המיוחדים לא רלוונטים.
ממש אשמח לרעיונות
שרה, חנה- נתעברו בראש השנה נראה לי, בטוח מופיעות בקריאת התורה ובהפטרה
תהילה- מתאים בעיניי לתפילות ראש השנה
אם לא מיוחד מדי-
עטרה/ עטרת- כתר להמליך את ה'
שובה
ראשית
היייתי רוצה איזה שם שקשור להמלכת השם/קרבת השם.
תודה רבה!!
מלכות (אולי מקורי מידי)
רות
אוריה
עדי/ עדיה (לשנות בית יעקב תקראו לה עדינוש או משהו)
לאה
מרים
הדר
הדסה
משם שאוהבים ומבטא באמת את התחושות שלכם.
בשבוע הראשון יפתחו עיניים כל פעם וישאלו מה זה ועל מה זה, אבל מתרגלים מאוד מהר.
באופן אישי, לא הייתי מוותרת על שם מתאים בשביל שבוע ראשון במסגרת חדשה, אבל שוב, זו דעתי האישית ואת לא צריכה לקבל אותה.
שיהיה בקלות, בבריאות, בידיים מלאות🤗
יש לי חברת ילדות עם שם ממש חריג...
עד כיתה ז או ח היא בכלל לא הרגישה חריגה בנושא..
היה לנו טבעי.
בטח אם את נותנת שם שהוא לא מקובל אבל גם לא ממש חריג
(חריג אני מתכוונת למשהו שלא שמעתי על אף אחת אחרת שקוראים לה ככה...)
ומוסיפה ש6 שנים זה פרק זמן מאוד משמעותי ותכלס אי אפשר לדעת אם באמת היא תגיע לבית ספר כזה או אחר..
בנוסף כיום גם בציבור החרדי יש פתיחות למגוון שמות וסגנונות ולא רק שמות מהתנך..
בעיני יש כל כך הרבה שיקולים לבחירת שם לילד שהבית ספר שאליו הוא ילך בכיתה א פשוט לא יכול להיכנס במערך השיקולים הזה..
מאוד סבלתי מהשם החריג שלי ולקחתי את זה ממש קשה.
ממש לא ממליצה
מכירה אישית אחת כזאת שנולדה בראש השנה ;)
מלכות
תמר (בהקשר של הסימנים..)
ראשית
ויש שמות ממש מגוונים, ממש לא רק את הרגילים
יש לנו את כל השמות מכל הסוגים
החל ב: פליאה, יקרת, אחינועם, יהלי,
כלה ב: טוהר, הלל, זהבית, אמונה
הכל מהכל!!!!
ולהמלצות שלי:
תמר, הדס, ראשית, עטרה
קשור לפורום - אני אחרי לידה😅
אני אשמח להמלצות מהיכרות ונסיון אישי,
אני מקפידה על חצאיות אחרי הברך עד 7/8...
מקפידה על סגור למעלה, חולצה אחרי המרפק...
הולכת עם חיתוך בחזה (אבל כרגע החזה גדול ממש מההנקה הטריה)
מקפידה על גרביים אז הולכת רק עם נעליים סגורות /חצי פתוחות.
כיסוי ראש מלא, לא מוציאה שיער מקדימה...
בקיצור, סטייליסטית שתבין אץ הסגנון שלי, תעזןר לי למצוא בגדים מחמיאים במחירים שפויים, שתלמד אותי טיפים בהתאמות ושילובים מעניינים...
תכשיטים אני פחות בקטע אבל לא שוללת... (יש לי את התכשיטים הקבועים שלי, לא מחליפה כ"כ)
תודה רבה רבה!!!
בניגוד למה שחושבים שעם חולצה לבנה- חזיה לבנה, דווקא את החזיה הלבנה כן רואים מבעד לחולצה לבנה ובצבע גוף לא.
ואם זה בגד שקוף אני כנראה אשים חולצת בסיס 3/4 ולא רק גופיה.
אבל בגלל ששאלת אז אצלי בהיריון היחיד שהיה לי - לא היו תופעות בכלל (חוץ מקצת בחילות בשבועות הראשונים, ושתי הקאות בשליש הראשון).
לא עייפות לא סימני מתיחה לא חצקונים לא חשקים לא דליות ולא כל מיני תופעות אחרות ששומעת עליהם בפורום
קודם כל תודה על התשובה
סתם ענין אותי התשובות.
אני בעצמי יכולה לענות בתור סקר...
עברתי כבר 7 הריונות ככה שום דבר לא חדש לי
אבל זה בגדול.
עברו כבר כמה שנים מהפעם האחרונה. אז אני לא זוכרת..ורציתי לרענן את הזכרון
בינתיים שבוע 5
ולמעט רגישות בשדיים כמעט כלום
עשיתי עוד לפני האיחור בדיקות הריון שיצאו חיוביות בגלל בחילות שהרגו אותי
בינתיים רק החמיר
