פורום הריון ולידה (עמוד 169)

ובאמת בוואצאפ יש יותר הצפנה מאשר במייל..

ועשיתי לו גם קוד מעבר לקוד של הפלאפון שהילדים יודעים

וגם בהגדרות סימנתי שהוא לא מופיע ברשימת צ'אטים, אלא רק אם מחפשים בשורת חיפוש את הקוד הסודי אז אפשר לפתוח אותו ולכתוב..

כותבת אם יעזור למישהי...

תודה רבה רבה לכולכן שרציתן לעזור!!!

My notebooks

שמשתמשת בה וסבבה

או לחילופין מכון פועה.

לדעתי מבחינה מסוימת עדיף לניאדו כי ההשגחה שם טובה יותר....

ויש שם רופאים מקצועיים יותר.

בהצלחה ובשורות טובות בקרוב

כמעט לכל בית חולים, ואז זהות בית החולים מתייתרת.

הגעה מחיפה לנתניה לדעתי זה קצת מורכב ומיותר.

לכן המלצתי להתייעץ...

תחשבי על זה שתצטרכי להגיע לבדיקות בבית חולים, בחלק מההזמן גם פעמיים שלוש בשבוע

תבדקי שההגעה למרכז הרפואי נוחה לך.

ממליצה להתייעץ עם פועה ולקבל מהם המלצה לרופא מקצועי בהתאמה למקום שנוח לך להגיע אליו.

נ.ב. יש לי חברה מירושלים שעושה הפריות בלניאדו, היא אמרה לי פעם בדרך אגב שאת המעקב זקיקים היא עושה בירושלים במרכז בריאות האישה, שולחת את התוצאות לבית חולים לקבלת הנחיות.

רק את השאיבה וההחזרה היא עושה בלניאדו.

כדאי לבדוק מול המרפאה האם זה אפשרי. זה יכול לחסוך הרבה כאב ראש.

נשימה עמוקה, המון הצלחה!

מצד אחד יחסוך כאב ראש בנסיעה לבית חולים רחוק

אבל מצד שני יוסיף כאב ראש במעקב אחר קבלת תוצאות ושליחתן לבית חולים 

לבצע את הבדיקות בקהילה ולהגיע רק לביח לשאיבה ולטיפול עצמו..  אין לי בעיה להתעסק בשליחת תוצאות.

רק מעניין אותי מה עדיף מבחינה מקצועית והיחס

בעיקרון חברה שלך הייתה מרוצה ? 

מבחינת פתרונות הכי חשוב לתת לה הרגשה שאתם איתה ושומרים עליה בכל מקרה לא נשנה מה הפתרון הפרקטי שתמצאו.

לפעמים עוזר בגד עם ריח של אמא, לפעמים תמונה, לפעמים פנס, לוכד חלומות, ולפעמים לבוא לחדר ההורים במהלך הלילה.

ככל שלא תעשו מזה עניין מולה זה יחלוף מעצמו אחרי זמן מה,

ברגע שזה יתפוס עניין מולכם זה עלול להפוך למאבק כח ולהחריף את הבעיה.

תחפשי ספר ילדים מומלץ בנושא הזה כפתיח לפתוח איתה את הנושא ולדבר איתה על זה ועל התחושות שזה מעחה בה, וככה להוביל אותה לחפש פתרון מה יכול לעזור לה.

בינתיים ניסינו קריאת שמע ששומר עליה ובובות שהיא אוהבת וזה לא עזר..

אנחנו יושבים לידה עד שהיא נרדמת בחזרה (והיה לילה אחד שבעלי ישן איתה במיטה עד שהיה צריך לקום לעבודה), אבל לא תמיד זה אפשרי..

יכול להיות שזה קשור לזה שהיא הייתה אצל סבא וסבתא ואולי ראתה שם משהו שקצת הפחיד אותה וזה נכנס לה לחלום? כי היא מאוד רגישה, היא גם הילדה הגדולה שלנו, אז אנחנו עדיין משתדלים לשמור עליה מבחינת דברים שהיא רואה ושומעת, אבל עם הבני דודים/ חברים מהגן זה לא תמיד מצליח..

תודה על התגובה!

אצל ילדים רגישים גם משהו קטן יכול להשפיע... (הבן שלי ראה פעם, בגיל שבע בערך, סרט על הגירוש מגוש קטיף - דווקא סרט קליל והומוריסטי יחסית, מנקודת מבט של ילד - ואחר כך במשך תקופה ארוכה התקשה לישון בלילות... אצלו הגענו לטיפול פסיכולוגי, אבל בעיקר כי היו עוד דברים במכלול שהקשו עליו התנהלות רגילה, אבל בכל אופן - זה המחיש לי כמה ילדים רגישים מושפעים...)

אם תרצי אשלח לך סיפורים (לא מאוירים) שכתבתי בשביל הילדים שלי כשהיו להם פחדים בלילות, אבל את יכולה גם להמציא בשבילה סיפור מותאם אישית, ולהכניס בו את הסיבה האפשרית לפחדים, כדי לתת לה הזדמנות לפתוח בעצמה את מה שמפחיד אותה.

כדאי לדבר על הפחד ולא "להחביא" אותו, ואחר כך אפשר בצורה משעשעת להפוך אותו ליצור חמוד כזה, שכבר לא מפחיד...

סיפור זה רעיון. אני אנסה את זה בפעם הבאה שיהיה לה חלום רע.

הזכרת לי סיפור- פעם גם היה לה קטע שהיא התעוררה ואמרה שיש חיה מפחידה בבית. אני ישבתי לידה לשמור עליה בזמן שבעלי חיפש את 'החיה המפחידה' בבית. אחרי כמה דקות הוא חזר ואמר שהוא מצא אותה הוציא אותה החוצה. לשאלה שלה מה זה היה הוא ענה זבוב. ואז היא נרגעה וחזרה לישון בנחת, ומידי פעם מזכירה את הסיפור הזה. 

לא הייתי שמה דגש אם זה הגיע מסבא וסבתא, זה גיל שמתחילים להיחשף ולשמוע דברים.

עדיף להתמקד בפתרון.

לדבר הרבה על הרגשות, לאוורר ולשחרר.

ספרים זה אמצעי עזר נפלא לעורר שיח ושיתוף.

חשוב להראות דוגמה אישית ולשתף גם, במיוחד שהיא הבכורה ואין לה דוגמה מאחים גדולים איך משתפים.

בלילה אפשר לשים לה מזרון לידכם בחדר וכשהיא מרגישה צורך היא תבוא.

אם זה מחמיר כדאי לשקול טיפול רגשי

היא מספרת לי אם היה לה משהו בגן, על חלומות שהיו לה בלילה (גם טובים) ויודעת להגיד לי אם יש לה משהו שמח / עצוב בלב.

תודה!

תעשו זמן אוורור רגשות זמן מה לפני השינה.

אפשר במקלחת, השהייה באמבטיה גם משחררת, וזה עוזר להפחית פחדים שעולים בשינה.

ובלילה שכתבתי את זה היא התעוררה בסביבות עשר, ככה שאנחנו עוד היינו ערים והיה אור בבית.

בדיוק כתבתי למעלה שהייתה פעם אחת שהיא אמרה שהיא מפחדת מחיה מפחידה בבית ואז בעלי חיפש בבית 

לרגע נבהלתי מה אני פתחתי שרשור ולא זכרתי?

גם אצלי אותו סיפור

לא יודעת מה קרה

הפסקתי מניעה, היה יחסית סדיר

והחודש כבר 62 יום

3 פעמים שלילי..

אבל כולי הורמונלית בקטע הזוי.

היינו במלחמה מול איראן. מאוד הגיוני שהסטרס גרם לשיבוש במחזור ולדחיית הביוץ.

מעבר לזה לא יודעת כ"כ לייעץ איך גורמים למחזור להגיע כדי לאפס את המערכת.

שיהיו בשורות טובות.

אמר שיותר מ3 חודשים זה כבר לא תקין וכדאי לטפל.

ואז הביא לי הפנייה לבטא כדי לשלול הריון לפני שלוקחת כדורים לגרום למחזור.

אצלי הסיפור בזמנו הסתיים בהפי הנד....

אחרי עשרות (!!!) בדיקות שליליות יצאה לי בטא מעל 12,000 והריון תאומים.....

מאחלת לכן גם כזה סיום מתוק ושמח

בשורות טובות בקרוב, בבריאות ובשמחה

רק בבריאות ובשמחה

אז מה לעשות בדיקת דם?

הבוקר עשיתי שוב ויצא שלילי

סליחה שנכנסתי לך לשרשור (הפותחת) אני באותה סירה…

אם הבדיקה השישית שלך לא יוצאת טוב כנראה שאין כלום..

או התחלה זעירה שאי אפשר לזהות עדיין

ולכן שווה לחכות

אבל אני מסוגלת לעשות בדיקה פעם בשבוע +

הוא לא הכי סדיר אצלי

אבל כזה לא היה לי…

הגוף לא מבייץ או מבייץ מאחר

לזה קוראים- חוסר איזון הורמונאלי....

עשיתי ביום שני בדיקה ביתית יצאה שלילית. ביום רביעי בדיקה חיובית ובחמישי בטא 12,000+

גם עכשיו היה לי בדיקה ביתית שלילית ובטא מעל 100

כנראה זה לא מזהה אצלי כ"כ טוב

אקבע עכשיו תור לבדיקת דם

מה שיהיה יהיה

רק שיהיה

אני לא רגועה בשום צורה

וכל תופעות המחזור כאן אבל בלי מחזור 🫤

וממליצה איזון הורמונלי... מחזור יכול להיות סדיר, זה לא גזירת גורל... 

מבחינתם לבנות אוהל במרפסת/חצר הבית ולאכול, לישון שם גם יכול להיות חוויתי.

אפשר אפילו אוהל בסלון משמיכות ואטבים.

אם הצורך בחווית לינה הוא גם של ההורים אז כנראה זה פחות מתאים.

אוהל בבית (עדיף מרפסת) זו חתיכת חוויה גם לגילאים גדולים יותר. הם לא מכירים משהו אחר בשביל להשוות, והם עפים על זה.

הייתי משקיעה בלפתוח להם אוהל אמיתי ולאבזר אותו באופן שהם ישנו שם כל הלילה.

(ואז אפשר לחכות שהבעל יקפל הכל גם אם יקח לו כמה ימים..)

מחוץ לבית וזול זה סופר מאתגר. ואם הכוונה למתחם אוהלים לדעתי זה ממש מפרך.

בגלל שיש אנשים זרים והסניטריה לא כמו בבית בן ה4 מאבד מהעצמאות שלו ונהיה תלותי לחלוטין בללכת לשירותים/ מקלחת. זוכרת שעשיתי את זה עם תינוק זה היה פרך.

רק אומרת שיש להם מספיק שנים "לצבור חוויות". זה לגמרי לא הכרחי בשלב הזה בחיים, אז לא להשתגע, רק אם לך זה בא בטוב ולא מתיש. שלא יעשה לך מצפון אם לא יצאתם לחופשה רשמית.

אנחנו כל שנה יוצאים לקמפינג אבל שנה שעברה בגלל המלחמה לא יצאנו.

פתחנו להם אוהל אמיתי בסלון והם היו מאושרים ממש.

שמנו להם מזרנים והם הוסיפו לשם דברים שרצו, משחקים, בובות, כלי עבודה ועוד ועוד.

לא נתנו להם לישון שם לילה אבל גם החוויה ביום הייתה להם גדולה.

יותר קשה להרדים ילדים באוהל מאשר במיטות שלהם...

ואצלנו באמת ישנים באוהל בחוץ כל שנה כשיוצאים לטיול אז נראה לי שהחוויה שלהם היא המשחק באוהל שזה פחות יש להם בטיול.

הייתי נוסעת למקום שכיף לך בו ונשארת שם יומיים שלושה.

אחותך, חברה טובה, סבתא..

ככה את לא צריכה מלא ציוד, רק תיק בגדים (מינימלי, כי אפשר לכבס..)

אני יצאתי איתם לפארק עם מים, שה נחמד כי חם וחויה שאין ביוםיום,

ויום אחר למשחקיה מגניבה של כדורים, שזה יותר ממשחקיה רגילה,

וזהו.

הם לא באמת מתעניינים בדברים מטורפים.

לינת שטח כלשהי לאו דווקא תהנה אותם.

בטח לא אותך כשהם לא נהנים.

אזתזכירי לעצמך את הגיל שלהם, והרצון שלהם,

את גם יכולה לשאול את הגדול שלך מה באלו, זה מה שאני עשיתי והם אותו גילאים בדיוק.

והוא ביקש מתנפחים כי היה לו יום אחד בגן, וביקש משחקיית כדורים כי היינו שם כבר פעם ואהב ממש,

וזהו, הלכנו לשם.

קנינו קרטיב בדרך, ואוכל טעים, וזהו

הם מבסוטים עד הגג.

תזכרי לתת לעצמך גם יום חופש בשבילך.

ותלכי לים או לבריכה או משהו שכייף לך. חשוב.

אבל לדעתי הם לא ככ יהנו מזה.

בגיל הזה זה בריכה במרפסת, גיגית מים עם משחקים ורובי מים

יצירות למיניהן

הבן שלי בן ארבע ונהנה נוראאאא מלהדביק מדבקות מגניבות, מגואש, מגזירת תמונות מעיתונים...

ללכת לסופר ולקנות ארטיק

הלכנו לחנות של השקל והרשיתי לו לבחור כמה דברים והוא היה מבסוט

חבל לבזבז כסף ואנרגיות על יותר מזה

נשמע שעשיתם מלא דברים!!! ים ומזרקות זה מדהים

כל הכבוד לך

גם ללכת לגן שעשועים מרוחק יותר זו חוויה עצומה בגיל הזה🙂

ולהפך, כדאי לא לתת להם כבר עכשיו רף גבוה לפעילויות בחופש הגדול, כי זה רק ילך ויעלה, וכשהם באמת יהיו גדולים הם ידרשו יותר...

ומשתפת באנקדוטה:

כששני הגדולים שלנו היו בגילאי שלוש וחצי ושנתיים יצאנו לנופש בצימר בצפון. תכננו פעילות מלאה - אבל מסתבר שהילדים בכלל לא נהנו במהלך כל הטיול...

ואז, בדרך חזור הביתה, הם ראו דרך חלום הרכב גן שעשועים שחלפנו על פניו, וביקשו ללכת אליו.

עשחנו עצירה והם יצאו לשחק - ופתאום היו מאושרים! מגן שעשועים פשוט למדי שיש דומים לו גם קרוב לבית שלנו!

למדנו מזה שבאמת ילדים בגיל הזה לא צריכים חוויות גדולות יותר... 

הבטחתי לילדים פינת חי, חשבתי שיש קרוב לבית, הגענו והיה ממש מעפן, אז התאמצתי ונסענו בתחב"צ לפינת חי רחוקה יותר והיה חם ממש ומסורבל,

ואז כשאנחנו נכנסים, הבת שלי רואה פרפר ועפה עליו.. לא מפסיקה להגיד, איזה כיף פינת חי.. הקטן גם הצטרף, כן וגם ציפורים. לחיות ליטוף בקושי הגענו כבר (וזה פיצי, פינת חי של ביה"ס)

זה היה ממש משעשע מה בסוף הלהיב אותם.

השנה זו פעם שאנחנו יוצאים לחופשה משפחתית עם הילדים (5.5, 3.5 וקטנטן)

וגם עכשיו ברור לי שזה בעיקר לנו (שבוע רגילה בתוך שנה וחצי מילואים)

תעשו לילה מסיבת פיג'מות ומחנה במיטה של אבא ואמא.

גינות, ים, גן חיות...

גם בבית לעשות יצירה ולצאת לגינה ליד זה ממש כיף

הלכתי עם הקטנים שלנו ליום סידורים - רמי לוי, בגדים לגדולים וכו', אבל הייתי רק איתם ונתתי להם את מלוא תשומת הלב והם נהנו בטירוף מכלום.

אני בטוחה שאם היה מצטרף לזה ארטיק קרח זה היה פסגת השאיפות.

אם בא לך להשקיע אפשר ללכת לאכול ארוחת ערב בגינה ולקנות איזה פינוק מיוחד יותר 

יש לינה זולה מאוד ופסטורלית ביער ירושלים, לקחת שם לילה זה ממש בקטנה ויכול להיות אחלה (אם נשאר תאריך…)

מזדהה איתך, גם אצלי בעלי השנה עובד בחופש מהבוקר עד הלילה

אני עם שלושה ילדים עד גיל 4 לבד כל היום בבית

אז ידענו שאנחנו הולכים לוותר השנה על חוויות גדולות יותר

אז השתדלנו פעם בשבוע לעשות יום כיף בכל מיני מקומות , משהו לילדים ואוכל כיפי בחוץ, לא יותר מידי אבל היה משמעותי לכולנו המפגש המשפחתי הזה כל שבוע

נסענו למרכז בצהריים, הלכנו לגנים יהושע, שיט וקצת משחקים,

ישנו אצל אחותי

בבוקר נסענו לירושלים וחזרנו בלילה הביתה

מבחינת הילדים שלי גם להיות אצל אחותי ולשחק עם בני הדודים היה חלק משמעותי מהטיול

נהנו מאוד מאוד!!

וללכת באיזי, לא למהר לחטוף אטרקציות

אז מי שעובד כל היום זה דוקא אני..

ככה שהיציאות מוכוונות להיות קצרות

ובכל מקרה בשעות החמות חובה להיות בבית.

קניתי לפני החופש בימבה (חידשנו לקטן) ו2 משחקים, וגם חומרי יצירה שיהיה שפע- אבל הלכ פשוט-פשוט: מדבקות, טושים, מנקה מקטרות...

וממה הם הכי נהנו:

יציאות

יצאנו לפארק (בסביבות 5-6 שכבר נעים). סתם פארק אבל לא מוכר. נהנו מאדדד

זה 3 פעמים

פעם אחת פארק משודרג עם מתחם מזרקות כזה (הלכנו ממש מאורח בגלל צניעות- הגדול כבר בן 6 וזה כן אכפת לי)- אבל זה קשוח לדעתי אם את לבד

הלכנו לקיבוץ להסתכל על רפת

לנו ספציפית יש רכב אז נסיעות בתחבצ זה האטרקציה- אכן נסענו פעם אחת באוטובוס (איז אושר זה היה! אבל בחרתי קו דליל באוכלוסיה והושבתי כל אחד ליד חלון כולל בן השנה וחצי)

רכבת- זה מה שהם ביקשו עוד משנה שעברה. אז זה..

רכבלית בחיפה- לעלות לרדת 3 פעמים. אני הקאתי אבל הם נהנו מאד

משחקיה- הלכנו לפעלטון- גם מאד מאד מאד נהנו.

חוץ מזה

היינו יום אצל סבא וסבתא

ויומיים אצל סבא וסבתא אחרים 

יום אצל דודים.. כאלה (שזה היה יותר ארוך אבל במזגן)

הלכנו לסופר שהוא לא הרגיל, לקחתי את כל הזמן שבעולם וגם נתתי לכל אחד לבחרו משהו (למרבית ההפתעה הם בחרו דברים שהם לא ממתקים- ענבים, יופלה תות.. הפתיעו לטובה)

עשינו גם 2 יציאת שאי אפשר לבד עם הילדים מבחינתי שכללו מים- אבל יצאנו תמיד בחמש וחצי (אנחנו גרים באזור של מעינות)

ועל האש שגם היה להם חביב- המבוגרים כנראה יותר נהנו..

מה מתכננת לזמן שנשאר

פארק שיש בו גם פינת חי- עוד 'אטרקציה'.

מצד שני הילדים שלי באמת רגילים לרף מאד נמוך.

אנחנו לא יוצאים למשחקיה כל חודש, ויש לנו גן שעשועים מתחת לבית ואליו יוצאים אם יוצאים

אז כל פארק זה אטרקציה.

ללכת איתי לקניות זה חתיכת בילוי. נדיר נדיר נדיר.

בדרך כלל אנחנו מאד מסודרים- הרשיתי לאכול בסלון יום אחד, להחליף ארוחות צהריים ובוקר, מאד הדגשתי להם שהכל חופש

הרשיתי גם לשיון במיטות שלנו ואחכ העברנו אותם.. בקיצור שיווק... (עובד בכל הגילאים)

אני ממש רוצה לצאת לחופש- אבל זה בלי הילדים. 

לא חושבת שהם יהנו מלינה מחוץ לבית, הילדה שלי גמולה שנה אבל היא קטנה תכלס ומה נעשה איתם בשטח.. זה לא בשבילם

אין לי עדיין ילדים בגיל, אבל כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות אמא כמוך

בעיני הרבה יותר חינוכי וקשה "לשווק" נכון ולנהל את הילדים באופן הזה. שאפו 

לקח לי כמה שנים להרפות מהרצון לטייל עם הילדים 'רציני' ולהבין שזה מה שטוב להם ואנחנו שומרים ככה על שפיות

הלוואי שאני אצליח גם.

גם הלכנו לפארק ונהנו,

אבל בגלל שהחלק מהדברים שעושים זה השלמות של חסכים שלי חח

אז היה לי חשוב מתנפחים מים נגיד

או ממש דברים שווים כאלה

אבל משתדלת באמת לשמור על רף נמוך ופשוט

חושבת שזה בריא.

כל הכבוד לך!

הקרובה.

בעיקר זמן של לבקר בנחת את סבא וסבתא

או דברים שאפשר לעשות בבית- יצירות, בריכה, אוהל כדורים, משחקים שאני פחות מאפשרת בשגרה כי דורשים 100% תשומת לב ועזרה, אופניים בגינה הקרובה, גינות חדשות שיותר רחוקות

יש כן כמה מקומות שהלכנו אליהם- הפעלטון בקניון מלחה (יש לי הנחה משמעותית שם דרך העבודה, יצא ממש משתלם), מעיין אחד נחמד שקרוב אלינו, לכותל פעם אחת (היה סיוטטט בתחבצ)

אבל זה ממש לא גיל למלון או שינה מחוץ לבית בעיני,

זה ממש עבודה קשה בשבילנו ואני לא מרגישה שזו חוויה שתחסר להם. כשיגדלו קצת ניקח אותם, וממש לא בטוחה שביולי- אוגוסט עם כל עם ישראל.

לק"י

בסגנון הזה:

מונה נקודות בחוץ טוליפ נשים

המקורי אבל, יש להם כל מיני דגמים וסגנונות.

כמעט שלוש

ואני חורשת עליהן

נוחות ויפות

אבל יחסית בסדר

ומלא זמן זה היה נראה טוב

טיגון עושה מלא ריח. יש לי קולט אדים וחלון ותכלס ממש ממעטת בטיגון כי לא סובלת את הריח

קניתי מכשיר כזה של נינגה וזה עושה הכל מצוין כמעט בלי ריחות.

מעבר לזה ריח של אוכל זה לא ריח רע מבחינתי אז לא רואה כזה ענין גדול

שלי גם קצת מרעיש אז כשיש אנשים במטבח או כשאין לי סבלנות לא מדליקה כי הרעש מעצבן אותי

ובאמת במטבח הקטן שלי חבל על כל סנטימטר

אולי לכן פחות מורגש פה.

עזרת לי מאוד! (נראה לי שנוותר, כי גם אצלי כל מקום יקר ויש לנו 3 כיווני אוויר אז בדר"כ מאוורר).

לאמא שלי יש והיא מרוצה.

פחות מורגש מבחינת הנראות והמקום. ונראה לי יותר יעיל.

אצלה זה על הקיר שמול הכיריים

אני חושבת קולט אדים הוא לא שימושי

אבל עכשיו אנחנו בדירה שמעל הגז יש חלון אז אם יש צורך פותחים אותו ואז לא צריך את הקולט אדים המגושם הזה במטבח

אז המטבח ממש עוד רק בתכנון אולי כדאי למקם אותו מתחת לחלון

אפשר לקחת עוגה או עוגיות, פירות, שוקולד

מגבת גוף, מגבת ידיים, משחת (ומברשת שיניים) שאת אוהבת.

אני אוהבת שיש לי מראה קטנה בחדר ולא צריכה לצאת למראה בחוץ.. אז גם מראה..

מכסה כזה מבד או מפלסטיק ששמים מעל האסלה.

פירות או פירות יבשים שאת יכולה לשמור בחדר.

ספר או עיתונים להעביר את הזמן

מה שאת אוהבת כמו שוקולדים, נשנושים וכל מיני כאלה

אוכל- את יכולה להביא לחמניות מזונות, עוגיות, עוגה

לגבי ניקיון אולי תקחי מגבוני חיטוי כאלה (או סתם מגבונים שיהיה לך נעים

וגם מטהר אוויר לחדר עם ריח שאת אוהבת

לעבור במאפייה שווה בדרך ולמלא קופסא..  זה נשאר טרי וטעים לשבת וגם מנחם ומשביע

חיבוק על הסיטואציה!

אם לא נהוג שם להשתמש בחד פעמי

אז להביא איתך קצת

לק"י

אפשר לשים בצידנית עם קרח.

נראה לי שרוב האוכל יחזיק ככה בסדר.

עם רכב וצידנית עם קרח אפשר להביא הכל בגדול...

קציצות טונה זה דבר שאני הרבה פעמים לוקחת לטיולים, לא נרשמו בעיות..

תביאי שקית קוסקוס וכלי ותכיני שם..

הייתי מביאה ירקות, ופירות קרש וסכין שתוכלי לחתוך לך בחדר.

(הצעתי קוסקוס כי חשבתי שיהיה אפשרי להעביר את זה מתחת לרדאר...)

קרקרים וממרח עמיד יחסית.. (אם יש צידנית עם קרחונים טובים אז אפשר גם חומוס..)

לק"י

וטחינה גולמית, ולתבל אותה שם.

כדאי ללכת היום לספריה לקחת ספרים חדשים שאת לא מכירה.

מבחינת אוכל אפשר פירות ולהביא כמה דברים בשביל כולם.

כדאי שתאכלו צהריים מחוץ לבית כשאתם מגיעים, קחו את זה באווירה של חופשה.

כשאתם מגיעים אליהם כדאי לנקות את החדר שאתם ישנים בו ואת השירותים כדי שיהיה לך יותר משוחרר כח השבת.

אפשר גם להביא ספריי ריח לחדרים. יש מדהימים בחנויות כנו ללין למשל, זה עדין ונותן תחושה טובה. (אפשר כמובן לקנות משהו זול בסגנון מקס סטוק)

בנוסף למצעים, תביאי גם כרית בשבילך.

איזה קשה זה

חושבת שאני הייתי מעדיפה להישאר בבית

ולהזמין אלי או לנסוע בימי חול

ולא משהו שככה יגרום לי לסבול.

כמובן בהסכמה של הבעל 

אבל לא פירטת אם את עם ילדים בבית, עובדת, הריון ראשון. כי לי הפתרון בשלב הזה היה שינה ומנוחה ושלום לכולם.

אין מנוחה של אמא עם ילדים באוגוסט כמנוחה של אמא בהריון ראשון...

וכן, המתח לפני הלידה גובר, ומלחיץ

תנוחי לך במזגן, לאו דווקא שינה, קריאה, רגליים למעלה, סרט יפה...

תתפנקי בגלידה קרה

תהני משינה איכותית כמה שאפשר

הפרשות חלה לרוב ללידה קלה תמיד מרגיע...וזמן לתפילה ותהילים.

גם ההריון עצמו מאתגר עם סוכרת

וכבר מעכשו כואב לי כשאני ישנה והילדים בבית בחופש.

מחכה שיחזרו למסגרות ואז יהיה יותר קל

היא לא להעביר עדיין 🙃

היא יכולה להתיידד עם המיטה במשך היום, לשחק ולקרוא ספרים שם, אבל בלילה לישון בלול.

אני בדרך כלל משאירה בלול עד שהאח הבא צריך אותו, או אם לומדים לצאת מהלול ועושים את זה בצורה מסוכנת.

בנתיים בן השנתיים ו5 שלי עדיין בלול ונהנה שם מאוד. החלק המעצבן היחיד זה הכובד שלו, להרים ללול ולהוציא מהלול

אני מעבירה רק כשצריכה את המיטה לילד הבא או כשיוצאים ממנה לבד וזה נהיה מסוכן.

כרגע אצלי בת 2.5 ובן 1.5 עדיין במיטת תינוק אפילו שיש לי מיטת מעבר פנויה.

שהכנסתי ללוח והיא לא מפסיקה לצרוח

ובעלי לא מסכים איתי שצריך להחזיר אותה ללול.

זה היה לי נח. אפילו היה לי נח שהן יודעות לצאת לבד ולבוא אלי בלילה ואני לא צריכה לקום אליהן.

נכון, ההרדמות לוקחות זמן אבל בכל מקרה תמיד ישבתי לידן עד שנרדמו

אולי הייתי יושבת לידה עד שנרדמת, כמה זמן שזה יקח.

אם תהיה לה את האופציה לצאת ברור לי שהיא תנסה.

במיוחד בלילה שהיא לא עפה על הרעיון של לישון 😅

בלול היא רגועה ומעסיקה את עצמה עד שנרדמת.

מרגיש לי מסוכן

אבל אין לי כרגע מיטה בשבילה אצטרך לקנות לה ולקפל את הלול כדי לשים שם את המיטה

שזה שני דברים די מסובכים לי כרגע

לק"י

עדיף בעיני.

היא ישנה בחדר שלכם או לבד?

המיטות שלהם

אז פחות סיכוי ליפול

אבל כן תלוי בזוית

וגם חוששת שהיא תקום ותסתובב נגיד בלילה ולא יהיה לי מושג מזה

אין מקום שם לשים את המזרון אלא אם אפרק את הלול לגמרי ושם לשים

לק"י

או שהיו קוראים לי או באים אלי.

ומגיל שנה וחצי- שנתיים הם לא היו במיטה סגורה.

אבל שלנו באמצע הלילה, גם השובבים יותר, לא חשבו על זה.

כלומר להסביר לרדת רק מעל המיטות של האחים ולא לכיוון פנוי. אם הדופן יכולה לרדת, אז גם הורדתי קצת כדי שהטיפוס יהיה פשוט יותר.

לא קרה שטיילו בלילה... רק בבוקר. בלילה אם קמו - הגיעו אלי.

בזמן האחרון היא כן היתה בוכה יותר ומבקשת שנהיה לידה מלאאא זמן

אולי מוקדם לה מידי לישון?

לק"י

אלא מחפשת דרך אחרת להרדים.

אצלי היה יכול להיות פער של שעה בין סימני עייפות מובהקים לשינה וכשדחיתי את ההשכבה והפסקתי להילחם איתו אז היה הרבה יותר פשוט לכולנו.

מקווה שימשיך ככה

זה לא יהיה קל יותר

קשה מאודדד למסגר אותם למיטה מאודדד

ושנה ו8 זה פיצי

אצלינו לדוגמא 2 הגדולים עברו מהר למיטה רגילה, כי היה לי יותר נוח להניק אותם בשכיבה ולהשאיר לישון במקום להעביר ללול, בתקווה שלא יתעוררו...

יש בו b6 וניסיתי לעשות את זה

זה עוזר לשינה טובה יותר.

ומחכה לשמוע מנשים חכמות....

מגנזיום לא עוזר לי.

אני לוקחת חצי כדור שינה... בשביל לשמור על שפיות.

כיום אני בעיקר לוקחת בי 12 בתקופות כאלה וזה עוזר לי.. יש גם תוסף תזונה שנקרא קומפלקס בי שהוא עם כמה סוגי ויטמין b

זה היה קשה באותה מידה בשלבים אחרים של ההיריון...

חוץ מזה שכבד לי קצת

והיו ימים השבוע שהרגשתי ממש מנופחת.. דווקא עכשיו אני מרגישה שקצת חזרתי למצב סביר מהבחינה של הגמישות והכאבים.

ובעלי לא זמין הערב..

מקווה שזה אומר שהוא מכסח לעזתים את הצורה 🤗

תשיעי באוגוסט עם ילדים ובעל במילואים זה טירוף אחד ענק

מצדיעה לך🫡

שלישי שלישי בקיץ

מילואים

חופש לילדים

חוסר שינה

תתלונני כאוות נפשך❤️

וחיבוק גדול, הסוף תמיד מאתגר אבל זה עוד מעט מאחורייך

אולי תעשו איזה מבצע כזה עד סוף החופש. אח''צ מתנהגים יפה ומסדרים ואז פיקניק ערב באיזה דשא כל פעם בחור אחר מתי שיותר נעים נגיד חמש וחצי שש ואז מקלחת ולישון. בבוקר סדר יום, יצירה סטייל מוכנות קלות ממקסטוק. שיהיה להם סוג של לוז קצת מאפס.

סליחה אם מרגיש לא קשור למצבך. תמחקי ותשכחי. ותמרחי את מה שנשאר מהחופש בלי טיפת מצפון.

חיבוק גדול. 

מה שאת מתארת זה בערך הלוז שלנו..

פלוס מפגשים עם בני דודים כדי שהילדים ירגישו שעושים משהו בחופש...

בע"ה שבוע הבא בעלי חוזר ביום שני ויהיה לנו את השבוע

ואז ייגמר החופש...

שמחה שלפחות הצלחנו להיפגש בסוף, גם אם לא לפי התכנית המקורית... ושמחנו שהיתה לנו הזדמנות לעזור הפעם🙂

כל אחד מהקשיים הוא סיפור בפני עצמו, אז לעבור את הכל ביחד, זה באמת מביא לקצה...

גם אצלנו ההשכבות קשות לאחרונה. אני מרגישה שאצלנו תמיד בתקופות יותר מאתגרות זה יתבטא גם בהשכבות. זה זמן יותר רגיש של היום....

כמו שכתבתי לך קודם בהודעה, עוד מעט ממש נגמר החופש ואז הכל ייכנס למסלול טוב בע"ה

וחוץ מזה שהכנתי לי ארוחת ערב מושקעת אז אני גם כבר פחות רעבה וגם זה עושה תחושה טובה שזה אוכל מושקע וטעים.

רעב זה ממש דבר שגורם לתחושות כאלה..

חופש כזה זה פשוט סיוט! מזדהה כל כך ואת פשוט אלופה!!

הלוואי שאת מוצאת ותמצאי דרך לפנק את עצמך! (כן,כן, גם על חשבון הקלוריות🙃😅)

הערב הכנתי לי ארוחה מעולה ממש וזה פינק אותי הרבה יותר מכל שוקולד..

(שוקולד אין פה פשוט כי הוא מתחסל מהר מדי 😉(

מזדהה ממש

ושולחת חיבוק של כח!

ואיזה כיף שמצאת רגע לעצמך- להתפנק באוכל...

מקווה שעעכשיו את כבר נחה או ישנה..

וקצת דיברתי עם בעלי

והתעסקתי במשהו למשפחה..

ועכשיו במיטה אחרי מקלחת

הסיבות הכי הגיוניות למצב.....

אאחל לך שיהיה לכם רק בריאות ושמחה תמיד.

ובעז"ה לידה בזמנה בבריאות שלמה ובידיים מלאות.

שעוד קצת יאכלו "זבל"

עוד מעט יכנסו חזרה לסדר

עוד רגע וכבר חוזרים ללימודים ואז בעז"ה יכנסו לשגרה ויהיה קצת יותר קל.

תודה לכם ועליכם!!!!

תודה ❤️❤️

הבעיה היא שגם אני אוכלת זבל יחד איתם 🤭

הם נהנים מזה..

קונה דברים שבשגרה לא נכנסים אלינו הביתה...

אבל אני מרגישה שהגוף שלי ממש לא אוהב את זה

יש דברים בריאים יחסית קלים להכנה, כמו מרק אפונה או עדשים (אני מוותרת על הבצל המטוגן, ואז זה הרבה יותר מהיר וגם הילדים יותר אוהבים) או אורז עם עדשים. אפשר להכין כמות גדולה ולהגיש גם פעמיים בשבוע.

אצלי גם הילדים אוהבים (עם שקדי מרק או הרבה קטשופ).

גם עוף או דג אפשר להכניס לתנור כמו שהם, בלי ירקות רק קצת לפזר תיבול ויוצאת מנה עיקרית בריאה ומהירה.

סלק מוכן ארוז זאת תוספת בריאה וקלה.

אבל חם לי מדי גם עם מזגן..

לגבי עוף עיקר הבעיה שלי שצריך לתכנן מראש.

הרעיונות שלך בגדול ממש מעולים

ואני יכולה ליישם את חלקם. 
 

ועכשיו גם לא עשינו קניות כמה זמן אז הבית במצב די ריק...

בכל מקרה אצטרך ללכת לקניות הערב או מחר על הבוקר.. (בליל שישי פתוח פה עד 12, לא ברור מאליו)

אנחנו פה שבת עם ההורים המהממים שלי אבל אמא שלי לא מרגישה טוב אז אני מבשלת..

ראיתי אתמול מתכון קל לשווארמה טונה.

ביצה קשה, חביתה, לחם עם טחינה וירקות.

טוסט עם גבינ"צ

לביבות גבינה

דיסת קוואקר

שקשוקה משימורי עגבניות 

תודה!

אוהבת טונה

אוכלת הרבה בתקופה זו ;)

תרגישו טוב!

אצלנו תפוחי אדמה הולכים טוב . אפשר לערבב אותם עם כל דבר, בשרי , חלבי , שמן זית, לעשות פירה...

אמן, תודה!

זה באמת מעולה כשאני זוכרת להכין אבל הבעיה שלא כזה זוכרת 🤭

אולי תתחילי ממשהו קל

ותעשי הפסקות של מנוחה ושתייה

בהצלחה ממש

שתהיה לך שבת שלום!

שממש קשה לי להתחיל בחמישי, גם כשאני בבית🤦‍♀️

מקווה שיהיה מחר יום בסדר גם ככה (כי חוץ מלבשל, צריך גם לסדר ולנקות..).

בהצלחה!!

ואני עוד עוברת דירה בתחילת שבוע הבא

אין לי מושג איך מכינים שבת עם ים קרטונים ,לכלוך ובלגן 🤦

כי גם לי יש את ההתמודדות הזאת המשפחה

אנחנו כן נפגשים. גם אצלנו זו משפחה יותר פתוחה דתית.

אבל אנחנו לא נהיה בנתק. הילדים שלי לא מחקים אותם.

ואם היו- מחנכים אותם שאצלנו לא עושים כך וכך.. כמו שיש התמודדות מבחוץ..

ילדים יודעים יפה מאוד לעשות את ההפרדה.

המשפחה של בעלי לא דתית.ברמה של טלוויזיה בשבת.

התארגנו בשבת.היה סטטוס קוו.אוכל שבושל לפני.פלטה שעוני שבת  וכו'.

התארגנו ישנו ביחידת דיור.

הדודות ראו טלוויזיה בסלון.הילדים ידעו שצריך לדפוק חזק.שידעו שמגיעים שלא יחללו שבת בפניהם.

קשר עם משפחה זה נכס חשוב.

שיהיה בהצלחה.

מה למשל הרב אמר לכם?

זה יכול להיות למשל טלוויזיה... בעלי ממש נגד והילדים שלה מכורים

הם ממש על הגבול של חילונים. אז מבינה את זה.. אבל כשנפגשים אז ישר

משתפים את הילדים שלי בכל מה שהולך שם והילדים שלי בהלם ויש להם מלא שאלות אחר כך

גם החשיפה לפלפאונים חכמים בלי גבול......

וגם קללות אמהלה אין להם גבול והן בני 8,9 ובעלי שומע את זה ונבהל

והילדים שלנו הרבה פעמים קצת מחקים אותם אחר כךח

יש לנו ילד מתבגר כמעט ומאתגר בכלליות ונראה תמיד שהוא ממש נמשך אליהם

ורוצה רק ללכת אליהם

גם הכשרות למשל מחפפים למרות שזה פער שהרבה יותר קל לדלג מעליו ..

ועוד היד נטויה,קצת קשה לפרט הכל

צריך להתייעץ עם רב /איש מקצוע.

לקבוע את גבולות הגזרה .

יש סיכוי סביר שלהסתיר זה לא המענה המדוייק.

אצלינו יש גם צד כזה וזה הביא למלא מלא שיחות בעניין, מה שמהווה נקודה משמעותית בכלל בגיל ההתבגרות, יש גיל שילד יעשה מה שהוא רוצה,על כן חשוב שנביא לו את הכלים המדויקים להתמודדות, שיחות ותקשורת יכולים להיות גורמים משמעותיים שיעזרו לו לבחור נכון גם כשאנחנו לא בסביבה.

עם ילדים קטנים זה יותר מורכב כי הם באמת מחקים, עם זאת אני לא משלה את עצמי שהילדים שלי לא יפגשו את התרבות הזו לעולם ורק במפגש עם המשפחה הם נחשפים לזה

אז אני עושה מלא מלא שיחות לילדים שלי

וגם מעירה לאחיינים ש"אצלינו לא מדברים ככה"

מודה שהיו שנים שאחרי המפגש עם הצד הזה לקח לי לאפס את הילדים כמה ימים, עם השנים אני מבינה שבגיל מסויים כבר לא ניתן להסתיר דווקא ניהול השיחות נתן להם כוח לא להתרגש מכל דבר שאחרים עושים או מדברים.

ואז יש שליטה על מה שקורה, לדגומא לא יצפו בטלויזיה

ואם הולכים אליהם אז יחד איתי, או שמבקשת מהאחות שכשהילדים שלי שם בלי טלויזיה לדוגמא. מה שבגבול הסביר לבקש.

אני לא הייתי מנתקת קשר עם המשפחה בגלל זה, מבחינתי צריך סיבה מאוד מאוד רצינית כדי לנתק קשר עם משפחה.

לא הייתי שומעת קללות מהמשפחה אבל הייתי שומעת בבית ספר, שהיה דתי רגיל מה שנקרא.. לא תורני

ידעתי והבנתי היטב שלא אומרים בבית! ואם הייתי אומרת הייתי חוטפת 😉

כך גם אצל ילדיי, אי אפשר לשמור אותם בתוך ניילון פצפצים על אף שהיינו רוצים. הם יהיו חשופים איפשהו.. אז לא הייתי מנתקת קשר עם משפחה.

גם הילדים שלי שומעים ולא מעיזים לומר מילה כזו בבית. כי הם מבינים את הלך הרוח של הבית. אם הן יאמרו כמובן שנסביר להם שלא מדברים כל אצלנו.

כנל למשפחה קרובה. לא לנתק קשר אבל כן לעמוד על מה מותר אצלכם ומה מותר אצלם. יתכן שיהיו התנגדויות וטענות, כמו בהרבה דברים וזה בסדר..

רק היום הבת שלי שאלה למה לבני דודים שלה יש המון טאבלטים ולנו אין.. אז שאלה. ואני בכלל לא נגד מסכים, זה רק לשם הדוגמה. 

ממש תודה רבה

איך מעלים את זה לשיח מול הילדים? אני לא ממש יודעת איך .

וברור שביום יום אני בקשר עם אחותי ונפגשות וכו'.

מטבע הדברים בשגרה אין כל כך זמן לא אחד. זה יותר בחגים,שמחות וכו'

לק"י

הרבה שמות היום הם גם וגם.

@תפצי בעיקרון את צודקת, אבל יש בנים (בודדים כנראה) שקוראים להם אורי במלעיל.

אין לי מושג אם זה "פוסל" את השם, למי שנוהג לא לקרוא בשם שהוא גם וגם.

עוד שמות מהשדה הסמנטי של אור:

נהורה

זיוית

אלומה

זוהר

הילה

נוגה

תהל

שמות אחרים שהם מודרנים אבל בעלי משמעות:

שובה

שבות

רננה

פליאה

תפארת

פדות

חרות

הפסוקים מעניינים.

תודה על התשובה!

קודם כל

לגבי יש כאלה ש.. בדקת מה הגישה של זה אצלכם? כי יש גם כאלה שאומרים שאין שום בעיה.. במיוחד בשם כזה שהוא תואר ולא עצם.

דבר שני

מנסה לחשוב על שמות שיכולים להתאים למה שכתבת..

מעיין

טהר

נגה

נעם(חושבת שהוא נפוץ לבנות לפחות כמו אורי אם לא יותר)

יהל/יהלי(yaheli, לא ya-li)

רוני

נטע

אדוה

איילה

הלל

אם תרצי פירוט על המשמעות הערכית תורנית של אחד מהשמות האלה, בשמחה.

ומקווה שלא טועה- רוני במלרע הכוונה שהסוף יותר נשמע... ולא רוני כמו שם של בן.
אלא מהפסוק:
"רוני ושמחי בת ציון".

חושבת שמאשר אורי במלעיל לבנות מאחר וזה פסוק שמופיע רק באופן נקבי בתנך

גם נעם מאשר לבנות-ברשימת מומלצים שלו

כמובן תבדקי ספציפית מולו אם תרצי

אבל סתם לגבי 2 השמות האלו יודעת שמהבחינה הזאת הוא מאדר

רעיונות-

עטרה, אביגיל, רעיה, עדי, יעלה, חדוה, מעיין, זהר, נהורא, נהרה, אוריה, תגל, תאיר, הדר, גפן, נחלה, שבות, טהר, עדן, אבישג, אחינעם,

אפרת- לפי המקורות זאת מרים הנביאה. ויש עוד פירושים. תגגלי.

תהל

תגל

צופיה- צופיה לגאולה

נעמה

תפארת

מבשרת

תחשבי מה באמת את צריכה לשים בו, ואולי תמצאי משהו במחיר טוב יותר.

תיק עם משטח החתלה כזה

גדול מכיל עם תאים שומרי חום בפנים

החזיק לי מעמד ל2 ילדים

לא רואה סיבה בעולם לקנות תיק ב400 שח..

גם בטימו יש בדרך כלל תיקים טובים במחירים נחמדים 

(אני לא הסגנוןש מצליח לשמור תיקים ולכבס אותם וכו' אז גם מעדיפה לקנות ולזרוק בלי כאבי לב..)

1. לחפש מישהי שקיבלה תיק מבית החולים כבר בפעם השנייה או יותר, ולשאול אותה אם היא מוכנה למסור את התיק הנוסף.

2. לקחת כל תיק אחר, ליצור לו מתפסים מחוט עבה וממחזיקי "שאקלים" (אם את יודעת למה הכוונה), ולתלות אותו על העגלה. לי יש שני תיקים משערי צדק ותיק החתלה ענק שחמותי קנתה לנו - ובכל זאת אני לא משתמשת בהם בשביל העגלה, כי בעיניי הם סתם מסיביים וענקיים מדי... יצרתי מתיק רחצה (רבוע) תיק לעגלה, ואני מרוצה מאוד! (בתיקים האחרים פשוט משתמשים כתיקים רגילים...)

אני קניתי משם. ומאוד מרוצה. תיק איכותי. הרבה תאים.

מתנקה בקלות. מחולק טוב.

ממש לא מתקרב למחירים שבארץ. 

במקס או שילב אז יש שם תיק שעולה 400 בדאך כלל יש שם הנחות

וממליצה לך כן לדבר עם בעלך גם על דברים אינטימיים שלא נעים.

מנגד-- אם אין לך כוונה לעשות עם זה משהו( וזה בסדר גמור! החלטה שלך בלבד) אל תשאלי אותו מה דעתו, כי למקרה שהוא כן ירצה שינוי, שום טוב לא יצא מזה. 

למשל חזיות יפות ומרימות, ותוך כדי להוריד...

תשמעי מבעלך גם אם נעים לו עם הביגוד...

קראתי פעם שיש תרגילים לחיזוק השרירים שם. לא יודעת איפה למצוא אותם. אולי ביוטיוב יש.

לחץ בחיים

פחד? תקיעות על משהו?

הפתרון זה להרפות הרבה הרבה ולשתות מים זה לא מספיק צריך גם סיבים תזונתיים מפירות וירקות, עלים ירוקים

יכול להיות הורמונלי.

עבר לי ב"ה לקראת אמצע שליש שני

(לי אישית ברזל פריפול עשה פעם שלשולים. נראה לי שזה היה ממנו....).

לגבי העצירות- אולי כדאי להשתמש בנרות פעם ב.... אם המצב ממש גרוע. לא מבינה בעצירות כרונית ב"ה, אבל אחרי לידות אני משתמשת פעם-פעמיים (אבל אז זה מצב אחר).

ממש בזבוז זמן בעיני ללכת לרופאה רק כדי לקבוע תור ..ואז עוד בטקר לבזבז לטכנאית ואז לחזור לרופאה אם צריך הסבר או משהו עם התוצאות

מבררת מראש שיש לרופאה או''ס בחדר ולפי זה בוחרת

גם אעבור קופ'-ח אם צריך

השאלה אם ללכת גם לרופאת נשים או לא..
את ההפניה והשאלות אח"כ אני יכולה לעשות מרחוק

לק"י

אצלי בביקורים את הרופאות, הן עושות אול'.

אחת הרופאות אמרה לי שזה על הדרך.

אפשר לבקש הפניות לטכנאית. סביר להניח שיסכימו.

את יכולה גם לבקש הפניה לאול' גיל הריון מר.משפחה, ולהגיע לרופאת נשים בשבוע 12.

ואצלינו- המזכירות במרפאה קבעו לי לרופאה כמה תורים מראש. אולי גם אצליכם אפשר.

השאלה אם יש טעם.

כתבתי שזה בשבוע 12 רק כי אני מרגישה שזה בשלב ביניים בין הבדיקות של תחילת הריון (שאליהן כבר קיבלתי הפניות מהרופא), לבדיקות של אמצע הריון, וגם ככה אני אלך אליה רק בשביל לקבל הפניות, לא כי יש בדיקה שצריך לעשות

במקרה הצורך, אם יהיה משהו חריג, אז לגמרי אפשר בעיניי לוותר על ביקורים אצל רופא נשים. רק אחרי הלידה בדרך כלל יש בדיקה של ממש, במהלך ההיריון לרוב העבודה של הרופא היא טכנית, לפחות מהניסיון שלי. גם רופאים שיש להם א"ס בחדר הפנו אותי לטכנאית - גם חוסך זמן וגם המכשיר אצלה יותר מדויק.

בשביל הסברים על ההיריון עצמו את יכולה ללכת לאחות ליווי היריון.

אם מישהי רוצה רק לבדוק בדיקה כללית של מים ומצג עובר מידי פעם, לא בטוח שיתנו לה הפניה.

(רק לקחת בחשבון, למי שזה חשוב).

לפי מה שהבנתי גם ככה הולכים לרופאה 5-6 פעמים בהריון, וגם הרופאה לא בטוח שתמיד תבדוק, לא?

מי שמקבל בסופו של דבר את התוצאות של הבדיקות שלך ונותן הנחיה עם שכלול כל הדברים וההיסטוריה שלך-זה הרופא שאליו את הולכת לעשות מעקב.

ברגע התחלת עם רופא אחד (אפילו בשבוע 12) אז יהיה יותר קל לקבוע אליו להמשך ... מניסיון יש תורים כמה שבועות קדימה ואז זה יוצא בערך הזמן לתור הבא ולפעמים שומרים תורים למטופלות.

אצלי באחד ההריונות הרופא המליץ על עירוי ברזל לפי הבדיקות ובסוף ההריון ראה משהו באול' והפנה הלאה ובאמת היה משהו שצריך מעקב.

בהצלחה לך! 

אני כן שמחה לראות מה המצב פעם ב...

עושים הרבה אולטרא סאונד בהריון ביחס לאירופה

(קראתי על זה פעם מחקר)

אני באמת תוהה לגבי זה כי להרגשתי הרי ברגע שאני יוצאת מחדר הרופא הכל יכול להשתנות

אז מה הועלתי (בהנחה ואני הולכת לרוגע שלי)

מבחינת הרופאים 2 רופאים ששאלתי אותם אמרו לי פעם ב6 שבועות. זה נשמע לי המון.

לי זה היה דווקא נחמד לבדוק פעם ב.. מה קורה שם, במיוחד בהתחלה כשהתנועות עוד היו חלשות, אבל אני יודעת על הרבה שעושות רק את מה שצריך באמת (אחד בהתחלה, אחד באמצע לבדוק גדילה ואחד בסוף לבדוק שוב גדילה ומצג), מאמינה שאם באמת היה חובה לעשות יותר מזה אז היו שולחים לטכנאית שיותר מוסמכת והמכשיר שם גם בד"כ יותר טוב, ולא רק 3 פעמים כל ההריון והשאר אצל רופא, כי אצלו זה סתם לבדוק שיש דופק ושאין משהו ממש חריג, לא בטוח שזה ממש חייב אם מרגישים מצוין.

רופא לא קרוב משפחה. אבל תלוי מה רמת הקשר ביניכם.

גם אם זה בעיקר להפניות.

בע"ה אי יהיה לך הריון קל ומשעמם! אבל לפעמים זה לא המצב.. ויש שאלות יותר אישיות שעולות (גם בלי קשר לבדיקה). חשוב להרגיש בנוח אם הרופא ולהרגיש שאפשר לשאול הכל.  וגם לשמור על הפרטיות שלך .

לאישה בגיל פריון שתהיה לה רופאת נשים קבועה (או רופא נשים) שהיא סומכת עליה. בעז"ה שיהיה הריון קל ומשעמם ועם בדיקות מינימליות - מגיע לך להרגיש שאת בידיים טובות ובטוחות ושיש מישהו שמחזיק את כל המידע. זה נכון שטכנית אפשר למצוא קומבינות ודרכים לקבל הפניות דרך המוקד/ רופא משפחה לרוב הדברים ועדיין- יש דברים שבסוף את רוצה שמישהו יקח אחריות כוללת. תפרגני את זה לעצמך ובעז"ה לא תתחרטי.  

תור ראשון בשבוע 12 בעיני זה בסדר גמור לתור ראשון אם הכל תקין ואת מרגישה בסדר.  

כרגע אני הולכת לרופאה הראשונה שיש לה תור פנוי, לא בהכרח להכי טובה
ובנסוף איך משמרים את זה, כי בשגרה ב"ה לא צריכה כמעט בדיקות או לבקר אצל רופאים

כי הזמינות של רופאות נשים מזעזעת...

יש נשים ששווה להן לשלם לרופאה פרטית בשביל זה (אם יש לך ביטוח משלים זה לא מאוד יקר)

אני אישית בחרתי ברופא נשים טוב - אחרי חוויה מאוד גרועה עם רופאת נשים זמינה... ב"ה לא הייתי צריכה שום בדיקה פולשנית במהלך ההריון ככה שזה באמת לא הפריע לי, ועדיין זה הרגיש לי מאוד טוב שיש רופא שהוא "שלי" ואני יכולה לפנות אליו דרך האתר לשאלות, להתייעץ וכו' - ובאמת אחרי הלידה כשהייתה לי שאלה ספציפית והוא היה במילואים- נאלצתי ללכת לרופאת נשים פרטית.

לגבי לשמר- את כותבת שאת בהריון ראשון, זה אומר שבעז"ה תצטרכי רופא נשים גם לבדיקה אחרי הלידה, לייעוץ לאמצעי מניעה אחרי ההריון (אם תרצי) והריונות הבאים בעז"ה. לדעתי זה לא נורא להחליף רופא/ת נשים כל תקופה , במיוחד אם הכל תקין אבל כן שיהיה לך בכל שלב בחיים רופא שהוא מוגדר כשלך כי הרבה פעמים יש לנו כנשים דברים שמצריכים את זה ולרופא נשים יש ניסיון שאין לרופא משפחה, מומחה ככל שיהיה.

ובעיני לא בהכרח חייב רופא סופר מומחה אם אין משהו חריג,  אבל כן שאת סומכת עליו ושהוא זמין ושיש לו תורים בזמנים הגיוניים!

את עכשיו נכנסת לגיל הפיריון ובעז''ה יהיו עוד שנים בהן תצטרכי רופא נשים. גם בזמני שגרה אישה צריכה רופא נשים זמין וטוב בעיקר לביקורת שנתית אבל לא רק, גם לפעמים לדברים נוספים שדורשים רופא.

אני הייתי מתחילה לחפש המלצה על רופאים בסביבתך ולפי זה לנסות לראות זמינות ואם הרופא טוב אז בהחלט לנסות להתאמץ להגיע.

ומצטרפת למי שכתבה שהריון הוא לא מחלה אבל מצריך מעקב רפואי טוב 

קובעים את התור הבא אצל המזכירה או במוקד.

הרופא אומר בערך מתי לבוא פעם הבאה ולפי זה קובעים. אחרי שקבעת פעם אחת יותר קל להמשיך 

גם אחרי גיל הפוריות יש מצב שזה חשוב..

(מכירה סיפורים שמעקב שגרתי אצל הרופא המטפל הביא לגילוי מוקדם/מניעה של סרטן..)