פורום הריון ולידה (עמוד 1686)

עוד לא התאפשר בנתיים
(לידה אחת שמראש הייתה בסיכון...אז לא היה סיכוי שמרשים לי.. )
בלידה האחרונה אמא שלי ילדה במים,(לידה 9)
והאמת גם דודה שלי...(לידה 6)
שניהן אמרו שזה עשה את הלידה הרבה יותר קלה בפער
ונעימה
שהשלב של הלחיצות והסוף היה יותר קל וקצר

המים לא מתלכלכים??

לובשים חלוק בפנים? יש משהו שאפשר לשים על הגוף? 

זה רק בלי אפידוראל נכון?

אם מתחרטים?

יש בזה סיכונים?

היה לה מושלם, נהנתה מכל רגע

עונה לך על חלק מהשאלות מה שזוכרת שסיפרה

אפשר להכנס עם חלוק, היא באיזשהוא שלב פשוט הורידה.
זה בלי אפידורל
המים מתלכלכים בסוף אבל זה לא כל כל מפריע חח אחכ מתקלחים

בהצלחה

תפוס אז באסה :/

איך קבעת שיחה? מה הפרוצדורה בשביל זה?

יש להם מספר וואטספ של מועדון יולדות

לא נותן לי לרשום פה.

איזה שבוע בערך?

עם מיילדת בשערי צדק בשביל זה.
וממש התבאסתי.
שאלה אותי שאלות שיכלו לשאול בפלאפון..

ובסוף. כשבאתי ללדת, הייתי עם כל התנאים המתאימים, אבל היה קצת עומס והם אפילו לא טרחו לבדוק אם החדר ללידת מים במקרה פנוי. ישר אמרו שלא וזהו.
וזה ביאס אותי בטירוף!
במיוחד שלא נתנו לי להכנס להתקלח באיזשהו שלב כי פחדו שאחד שם והמיילדת נעלמה ולא הועילה בטובה להקשיב לי בחלק הזה.. מהניסיון שלי מקלחת עשה לי כל כך טוב וכל כך קידם את הלידה והקל על הצירים..
אני ממש רוצה לידה הבאה לידת מים. הלוואי והיה גם בעין כרם..

לפני שנה וחצי לא זכור לי שהיה..
האניה בהריון אבדוק את זה יותר.
תודה!

של כמה אלפי שקלים כדי לקבל חדר ללידה טבעית

עולה 300 בערך
ואפשר גם להשאיל ממישהי בפייסבוק..

לא ידעתי את זה...
אבל לידה ראשונה בין כה וכה לא מסכימים

מה אכפת להם שתביאי בריכה מתנפחת לחדר שאת בכל מקרה משתמשת בו..
לא מסכימים לתפוס חדר של לידה במים בלידה ראשונה כי לא רוצים שתתפסי אותו ל48 שעות

חשבתי שזה מסוכן בגלל סיבה רפואית
משוגעים הם
אבל נראה לי יהיה ממש חריג להביא מתנפחת ענקית שתחסום את כל החדר
ואיך יהיה לי מין רותחים?

שחוששים באמת מבחינה רפואית כי לידה ראשונה יותר רגיש.. לא יודעת..

ולגבי המים שמעתי ממשיכים שבעלה כל פעם הוסיף עוד דלי מים רותחים וזה זרם..

בדרך כלל..

מתכוונת שבלידות אחר כך לא מסכימים להיכנס למקלחת אם הגעתם עם פתיחה מתקדמת כי מפחדים שתלדי במקלחת

בלידה הראשונה שלי השתמשתי מלא במקלחת של הקבלה (הפתיחה הייתה קטנה עדיין...)

ואכשהו סתמתי את חור הניקוז והצפתי במים את כל המחלקה

בשאר הלידות תמיד נתנו לי מקלחת רק בדקו פתיחה מידי פעם.

בלידה רביעית נכנסתי למקלחת עם פתיחה 8...

צריך לדבר איתן מראש ולבדוק התאמה, יש להם קריטריונים מסוימים
ואם החדר פנוישאת מגיעה ללידה אז נכנסים אליו

עכשיו זה כבר בטלפון כנראה בגלל הקורונה.

ואיזה מעצבן שלא בדקו!!

חשבתי שמי שנרשמת זה יותר ברור שבודקים. לפחות אדע מה לשאול...

היה מהמם ולא יודעת איך אני אלד עוד פעם בחיים לא במים😅
אשמח לשתף רק תמקדי יותר בשאלות...

עם מיילדת?

היא נכנסת לתוך המים כדי להוציא את התינוק?

מה לבשת? רוצה שבעלי יהיה נוכח ולכן תוהה אם אפשרי לשמור על צניעות.

זה יכול להיות מלחיץ?

ואגב יש לי GBS חיובי זה יכול ליצור בעייה?

 

היא היתה בחוץ, זה בריכה קטנה.
לבשתי מכנסיים קצרים וגופיה. שאלנו את הרב שלנו לפני והוא אמר שאם לא בודקים פתיחה ולא יוצא דם אז מותרים עד לרגע שברור שזה צירי לחץ כבר. והיו לי בערך 2 צירי לחץ ככה שהיינו מותרים כמעט כל הלידה..

זה לא היה מלחיץ בכלל. אבל התכוננתי. ומי שלא מכירה ויודעת צריכה ללמוד על זה כמו שצריך ולעשות סוויץ' רציני ביותר בראש.

עם gbs חיובי לא יולדים בבית. בעקרון אני אישית רוצה להמשיך ללדת בבית בע"ה אבל כל סיכון הכי קטנטן אני אלך לבית חולים. אבל יודעת שיש יולדות בית שפשוט לא בודקות gbs.

ברוך ה' , העיקר שנגמר בטוב

בשתי הלידות האחרונות- 2 ו3
הגעתי לחדר לידה בפתיחה מלאה.

אם תהיה לידה שאגיע בשלב מוקדם יותר ויזרמו איתי על זה - הלוואי, אבל לא נערכת מראש..

מה יכול להיות? יצא מהצד השני... ב''ה שלא נחנקה, זה עלול להתקע בקנה, ה'ישמור.

למה שהולך פה בפורום...

אם היא חס וחלילה היתה נחנקת היית יודעת מזה.
אם היא בלעה ועכשיו הכל טוב-
יצא בטיטול..

יש הרבה פעמים מדבקות, פייטים, פיסות עעיתון...

אולי אפילו מסודרת יפה מוכנה לאריזה מחדש

אם בלעה - הכל טוב בעז"ה
(לא שאני ממליצה על מדבקות כארוחת בוקר לתינוקת ... אבל קרה קרה לא נורא)

אני יודעת על מגנטים בטריות ודברים חדים.

שבשבת בן השנה שלי אכל חרק שמצא על הרצפה
לילד שלום (לחרק פחות)

לא עשינו כלום בנידון

שכן שלי בילדות היה אוכל נמלים

רק תשימי לב שנותנת יציאה כרגיל ולא מפתחת עצירות (אם בלעה הרבה)

פעם מצאתי בטיפול של הבת שלי מדבקה של תפוז כזה.. מגולגלת יפה יפה,🤣

מחיר מופקע, שיווק אגרסיבי, חוסר שקיפות
מאמינה שכל היתרונות שהם מדברים עליהם שקיימים במוצרים שלהם אפשר להשיג הרבה יותר בזול בלי כל ההתנהלות הבעייתית

אבל יש לא מעט סיפורים ברשת על אנשים שזה ממש עזר להם, ולפני כמה שנים ראיתי בסטטוס של מישהי שזה עזר לה פלאים.

תודה!

אז לקחתי פעם אחת והפסקתי.

חבל על אלפיים שקל.

באסה על הכסף...

למה לאכול קפסולות של פירות וירקות במקום לאכול אותם טריים ויפים?
רוצה אותם בצורה נוזלית? תקני נינג'ה ותטחני שייקים.

החומרים שמכניסים בעיבוד של הקפסולות לא יותר בריאים מחומרי ריסוס לעניות דעתי.
ואפשר לקנות אורגני אם זה קריטי.

כתבו לך יפה

או מה שנקרא - מזון על
עדיף כמה שיותר טרי

תודה לכולן

אבל לא בכמות גדולה
כמה חליפות שיהיה להתחלה כשהמחירים עוד בשמיים

כמעט לא יצא שלא התאים.

פשוט לפי הגיל של שנה הבאה.

תחילת עונה כול כלכך יקר.

משלימה רק עכשיו...

חוסכת ככה המון המון כסף! בעיקר כי אין לי ממי לקבל בגדים ואין לי אפשרות להעביר בין הבנות שלי (כי הן תאומות).

קרה שנפלתי עם מידות שהיו גדולות מידי, אבל בעז"ה באביב זה כבר יתאים להן.

קבוצות וואסטפ של אימהות לא אוגרות ומוסרות שם המון דברים טובים.
)אני אישית לא צריכה, כי מקבלת בגדים מאחיינים שלי)

מכירה גן באזור השרון. יש גם גמחים למיניהם.

תחפשי אולי ביד 2. אני רואה באזור שלי הרבה שמוסרים

אין סיבה שלא. שההנחות מגיעיות ל70 אחוז, זה פאר משמעותי!!

חוסך המון, כי בתחילת עונה הבגדים ממש יקרים.
וגם ככה אני רגועה יותר שיש לי בגדים להתחיל את העונה, ולא צריכה לרוץ לקנות ברגע שמתחיל הטפטוף הראשון.

אבל כן עם ילדים. הכי גרוע יתאים בסוף עונה או אפילו יישמר עוד שנה בארון, אם יש לי ספק על מידות אני קונה מידה קצת גדולה

אני לא קונה הרבה כי אני כן מקבלת בגדים אבל לא מספיק יודעת מה וכמה ובאיזה מצב הם יגיעו (בני דודים מאוד קרובים בגיל אז רק בתחילת עונה בודקים מה כבר נהיה קטן וכו)

בגדים,נעליים גרביים גופיות.

לא קונה כלום בתחילת עונה

2 זוגות ב 150 ש"ח

מצד אחד יש להם נעליים לכרגע, מצד שני בא לי להזמין, והם הולכים עם נעלי ספורט על השנה( חוגי ספורט וכו') מצד שלישי בנעליים לא תמיד אני קולעת למידות בהמשך... אז בקיצור התלבטות

להיות טוב, לא? גם אם לא לחורף הבא, אז לפחות למידה הבאה.הם גדלים מהר

בהנחה שאין רגל רחבה או ילד בררן נעליים כמו שלי חחח

יש גם איזה 60 אחוז הנחה על כל השאר
גם בקדס יש מבצעים טובים עכשיו

נראה לי נורמלי, קשה לנו הנשים אנחנו צריכות חופש מדי פעם, אל תרגישי רע או אשמה עם המצב, קשה לגדל ילדים ולעשות כביסות וכלים כל הזמן, זה חוזר על עצמו ואנחנו חוות סוג של בדידות בתוך הבית עם המטלות... אז את אישה נהדרת ומקסימה אני בטוחה, יעברו כמה ימים ונקווה שהכל יירגע חיבוק ענקקק

מציעה לך בחום רב ללכת לאשת מקצוע ולפרק את השחור הזה איתה ביחד. אין שום סיבה שתרגישי ככה. זה בר טיפול. ואם קשה לך לאסוף את עצמך ולפנות לטיפול, בקשי מבעלך שיקח את זה על עצמו ויקבע לך ויסיע אותך ומה שצריך.
שוב חיבוק🤗 ושולחת הרבה כוחות. אל תישארי עם זה לבד בבקשה.

לא יכולה להסביר לבעלי את מצבי

או לאף אחד אחר

פשוט הפסקתי לדבר עם חברות טובות שירגישו עלי

איתו אי אפשר להפסיק

קחי פתק יפה
תכתבי עליו
בעלי היקר והאהוב
אני מרגישה שיש לי דיכאון אחרי לידה
בבקשה תקרא על זה קצת בגוגל
ותעזור לי
אני אוהבת אותך
אני רוצה לצאת מזה
אני צריכה שתעזור לי

❤️

מאמץ קטן בשבילך, את לא צריכה לנסח במילים את הרגשות והתחושות שלך. רק לכתוב דיכאון אחרי לידה.
וככה לגייס את בעלך להיות איתך בצד שלך בלי לעבור דרך ציניות ושתיקות ודברים קשים שכבר אמרתם אולי אחד לשני.

תבקשי ממנו עזרה, תבקשי ממנו שיעזור לך לעזור לעצמך.

חיבוק ענק נשמה
את נשמעת באמת אדם עשיר
מגיע לך לחיות את זה עם האיש שאת אוהבת ועם הילד שלכם ולא להסתובב בחור שחור של עצמך
❤❤❤

הריון חודש לא יודעת בדיוק חמישי שישי...

והוא איש מקסים אבל גבר.. לא חושב שהמילים דכאון יגידו לו הרבה חוץ מזה שלי אין מצב רוח

הוא מקשיב ממש טוב אבל אני לא מצליחה להגיד לו כלום.

 

יש רב השכונה שאנחנו שואלים הלכות אבל לא בשביל לדבר איתו או עם אשתו

וקצת התנתקתי מאנשים אז לא יודעת

זה בכוונה אין לי כח לדבר

מה שמיואשת כתבה זה שיחפש בגוגל.
אם זה לא נראה לך טוב, יש סיכוי שתוכלי לקחת את עצמך לרופאת משפחה ולספר לה?
אולי כשזה מישהו שלא מכיר אותך לא יהיה לך כל כך קשה לספר?

אני דווקא לא חושבת שצריך רב או רבנית, צריך איש או אשת מקצוע.
נראה לי מובן מאד שקשה להסביר את התחושות שלך. נשמע שהכל בולע אותך וזה מאד קשה להסביר את זה בצורה הגיונית לאדם שלא חווה את זה.

מרגישה קצת מובנת.. בתוך כל הלא..

חשבתי ללכת לרופאה אבל אני עברתי קופת חולים ועוד לא הייתי אצל הרופאת משפחה אף פעם

אני לא יודעת איך היא

אבל גם אם היא נחמדה זה מוזר

 

תנסי אולי לחשוב שוב אם את יכולה לקבל כוח מבעלך בצורה שאת יכולה לבקש, זה בטוח יעזור לך המון.

מתייגת לך את @קמה ש. המהממת.

בס''ד

 

על כל הדברים הטובים והחכמים שנכתבו כבר. 

 

@פה לפריקה יקרה, אני שולחת לך חיבוק מאד-מאד גדול!!!

מבין השורות שומעים איזו זוגיות מיוחדת יש ביניכם,

עם הרבה מאד אהבה, נתינה, ושמחה של ביחד.

זה נכס גדול ממש, והוא שלכם, ובע''ה עוד תחזרו לכל הטוב הזה, ממקום חזק ואוהב עוד יותר.

 

מתפללת שתחזרי לעצמך כמה שיותר מהר ושבקרוב כל זה יהיה שייך לעבר.

 

ואני שולחת לך הרבה תמיכה ואהבה!

 

❤❤❤❤❤❤

זו תופעה מוכרת. אני בעד לשתף את אמא או את בעלך או את רופאת המשפחה אם רת מעדיפה. אפילו רק לכתוב פתק כמו ש @מיואשת****** הציעה. ושהםיניעו את זה הלאה. לא עשית שום דבר רע, את פשוט צריכה עזרה. ומגיע לך לקבל אותה כי את נשמעת אישה, אמא ורעיה נפלאה.💕

יכולה רק לומר שעבר לי כמה ימים אחרי ההריון ומקווה שזה יעודד אותך
ועדיין אין ענין וטעם לסבול לבד
תתקשרי לעמותת ניצה לקבל ערה
וממש חשוב שלפחות תגידי לבעלך שזה מרגיש כמו דיכאון.
זה שהוא גבר לא אומר שהוא טיפש
הוא יכול לקרוא בגוגל ולכל הפחות לנסות לעזור לך להגיע לאנשיחמקצוע ולהיות פחות מתוסכל

ואיך הוא יכול לעזור

חיבוק גדול גדול ועוד אחד ענק
ליבי איתך
בעזרתו יתברך עוד יהיה טוב❤

אני עברתי 4 דכאונות ב4 הריונות
זה עבר מיד אחרי הלידה
לא טפלתי בזה וסבלתי
כדאי לך לנסות לטפל

בגוגל נראה שאחרי הלידה זה רק מחמיר

מהרגשה פיזית גרועה ובחילות מתחילת ההריון ועד סופו, כשזה עבר , עבר הדיכאון.
יש כאלו שלא עובר להן ומתפתח לדיכאון אחרי לידה.

או כל אחות. הן שם גם בשביל זה

בתור אישה שחוותה לא מעט היריונות ועכשיו במצב סוף סוף מאוזן הורמלנית רוצה להגיד לך ככה:
אחותי היקרה!!!
בהיריון אנחנו משהו אחר לגמרי הכל שם מתבלבל מתערבב יש נשים שיותר קל להן יש כאלה שהכל יותר ריגשי וקשה ובוכות לרוב (ככה אני הייתי) המצב הזה לא ישאר את תתאזני ותחזרי לעצמך אחרי הלידה או אחרי ההנקה.. זה מצב זמני בלבד. לכן לדעתי כרגע תנשמי עמוק, תשתפי את בעלך שביררת ואת מבינה שזה קורה לעוד נשים.. חוסר החשק בהיריון הרגישות יתר, חוסר חיבור לבעל, זה משהו נפוץ מאוד בתקופה הזאת.. תסבירי לו שזה יגמר.. זה יעבור, זה לא לעד. ובינתיים צריך למצוא את הדרך להקל עלייך ועליו שלא תסבלו שניכם... תחשבי מה מרגיע אותך שאת בתוך כל הבלאגן הריגשי עם בעלך? מה יעשה לך טוב? אולי להתאוור עם חברה אולי ללכת לאמא? לפעמים גם שווה ורצוי לשלוח את הבעל לצבור כוחות....
תהי אמיתית עם עצמך... תגידי לעצמך... יקרה, מה יעשה אותך יותר שמחה ורגועה בימים לא קלים אלו. תעני ותיישמי
...
באהבה רבה
שה' יאיר דרככם אמן!

אני יודעת שיש הורמונים בהריון

לא חושבת שמה שיש לי כרגע נכנס להגדרה של 'סביר'

 

האמת אני לא יודעת מה יעשה לי טוב

אמא שלי גרה רחוק ורק ילחיץ אותה (ואני באמת כמעט לא מדברת איתה לאחרונה כי אני חושבת שהיא תרגיש)

את החברות שלי די נטשתי כי אותו הסיבה

ואין לי כח לדבר 

אין לי כח לאף אחד,

מעייף אותי אפילו לאכול

 

אתמול כן הייתי מאד נחמדה ולקחתי את הבן שלי למשחקיה שלפחות יהנה עם חברים והיה מבסוט

ובדך הביתה בכה שהוא לא רוצה ללכת לבית שלנו ששקט שם.. (הוא בן שנתיים וחצי)

והוא צודק עצוב אצלינו בבית וזה בגללי

אבל אני לא יודעת מה לעשות

היו לו הרבה טריגרים. החלטתי לקחת את עצמי בידיים וללכת לטיפול cbt. עזר לי ממש..

 

עברתי את זה כרווקה.

 

לא הייתי אחרי לידה או בהריון או משהו,

אבל הייתי בכזה דיכאון

שהרגשתי שזה או מוות 

או לחיות כל חיי בבית משוגעים.

 

כן, זו היתה הבחירה שלי.

לא יכולתי לאכול כלום, גלידה היתה בשבילי כמו חצץ.

ההרגשה היא שהעולם כולו חיצוני וזר.

אין שייכות לעולם. כאילו היקום שלך הוא לגמרי מקביל

ואין לך בכלל כוח להתחיל להסביר 

לעולם הזה שבחוץ

את מה שקורה לך בפנים.

כי זה פשוט.... אין מילים. 

ומה הטעם לנסות?

אז את הולכת כאילו שד שחור מוצץ את הלשד של פנימיותך.

 

לי לקח הרבה זמן לצאת מזה,

ועד היום אני לא חושבת ש"יוצאים מזה" (כי בסוף גם הדיכאון זו את, ואת לא יכולה לצאת מעצמך)

אלא שהנפש מוצאת יותר ויותר טעם בחיים

והשחור עדיין איפשהו ברקע

אבל החיים מתחזקים יותר.

 

בעיניי,

את לא צריכה לשמוע עכשיו על אנשים שיצאו מזה,

אלא יותר על איך את חיה עכשיו.

ומי יכול להבין את החשיכה.

 

כי יותר מכל את במצוקה בגלל זה

שאת נמצאת בחושך סמיך

ואת לא מסוגלת להושיט יד לעזרה

וגם לא יודעת להגיד מה קורה איתך

ובהיגיון שלך את כבר אומרת לעצמך

שבעלך לא יוכל לזה ושהוא יעזוב

ושאת פוגעת בילד ובתינוק שלכם...

 

זה כאיו היגיון "צודק"

אבל זו דרך נוספת לייסר את עצמך

כאילו לא מספיק קשה לך...

 

יקרה,

את צריכה מישהי\מישהו שיבינו אותך קודם כל.

שידעו לדובב לך את המקום הזה

שידעו לא להיבהל מהחושך

ולא להדוף אותו ישר ובמהירות...

 

אני לא יודעת אם זו אשת טיפול

או חברה טובה שעברה חוויה דומה,

אבל אני ממש חושבת, ומתוך הניסיון שלי אומרת- שזה ה-s.o.s המיידי.

מישהו שמבין.

 

אני יודעת על כמה שממש מדברות על זה בגלוי...

אם את רוצה אוכל לבדוק לך.

 

ואשת מקצוע- כדאי ממש.

אני תמיד מעדיפה אשת מקצוע שגם חוותה דברים בעצמה

ואז מדברת מתוך חוויה אישית (ולא מתוך לימוד בספרים...)

אבל אולי גם מי שלא חוותה אותו דבר

יכולה להיכנס לנעלייך ולהרגיש איפה את נמצאת.

 

תנסי לחשוב מי יכול לתת לך את ההרגשה שאת לא לבד בחושך

את ההרגשה שביקום המקביל בו את נמצאת

יש נפש שרואה ועיניים מתבוננות 

בלי בכלל לנסות להוציא אותך מזה

אלא רק פשוט להיות איתך במקום הזה כמו שאת.

 

מחבקת אותך על המסע שלך!
נשמע שאת יכולה בעצמך להיות אשת טיפול (אולי את כבר?) או לפחות להיות "חברה טובה שעברה חוויה דומה".
כתבת מדהים לדעתי יש לך שליחות עצומה בתחום.

ולפותחת,
חיבוק ענק. לא התכוונת אבל ריגשת אותי עם ההודעה שלך. את נשמעת חזקה, לביאה, גם אם את לא מרגישה ככה. שאלת על הבעל רז אני עונה מהניסיון שלי, הרבה פעמים כשמרגישים לא טוב רגשית, האינסטינקט הוא לא לדבר על זה. לעשות מאמץ לשתוק ולחכות שיעבור. כי למה לבאס את האווירה ובטח מול הבעל שאת כ"כ אוהבת. אבל תחשבי שזה היה הפוך, והוא היה בדיכאון. כמה היית רוצה שידבר איתך על זה, שיבקש עזרה, שיגיד לך אהובה אני בדיכאון (כנראה) ואין לי חשק אפילו שאני ככ רוצה שכן! זה לא היה עוזר לך שהוא היה מתגבר ושותק. אז בבקשה ממך, דברי על זה. תגידי לו את זה במילים הכי פשוטות. אני חוששת שאני בדיכאון. כמו שכתבת, אוהבת אותך ואתה אותי אבל לא יכולה להחזיק יותר. בטוחה שכשתדברו על זה וכמה שיותר, הוא יהיה הרבה פחות חסר אונים וכאוב. מאחלת לך המון בהצלחה ומקווה שתחזרי לפה לבשר לנו שהשתפר❤️

אתן מהממות באמת וזה למה שיתפתי פה

בסוף גם האנונימיות מקלה..

 

עכשיו אחריי שהוצאתי שאלתן הגבתן עניתי

יותר קל להגיד עוד פעם.

 

אני מאמינה שהכי נכון לשתף את האיש שלי

רק צריכה הרבה כוחות שאין לי כל כך בשביל זה..

 

מקווה שהיום בערב כשיחזור אצליח.

 

מגיעים לך חיים טובים ומספקים בכל מובן.

(וזה באמת באמת קשה!!)

חושבת שהייתי מראה לו את מה שכתבת כאן.
אפילו לעשות צילומסך ולשלוח עכשיו, ברגע שיש לך את הכח שצריך.
לי זה עוזר. לכתוב יותר קל לי מלדבר ואז לזרוק את זה אליו שיקרא. שלא תהיה לי אפשרות להפסיק באמצע..

הוא נשמע רגיש ומאוד מאוד קשוב, הכי רוצה בעולם להיות איתך.
ועכשיו זה המקום שלך.
למצוא את הכח לפתוח לו פתח זה קשה קשה קשה במצב כזה, אבל זה אפשרי.
כפתחו של מחט.

וזה לא סתם. זה לא רק הרגשה רע גופנית כזו או אחרת. זה גוף נפש, זה להרגיש ולראות שחור, ופחדים, ובדידות, והרגשה של נפילה חופשית.
וזה לגיטימי מאוד.
אז דבר ראשון תנסי לשתף את בעלך שאת נמצאת במקום הזה. אפילו להראות לו את השרשור יעזור.
טיפול! טיפול, טיפול על תזניחי את עצמך.
אם תכתבי לנו אזור בארץ נוכל להמליץ לך על מטפלות. מניסיון לא בהכרח חובה פסיכולוגית קלינית. אלא בעיקר אישה שתתחברי אליה ובעלת ניסיון. היא יכולה להיות יועצת, פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית, מטפלת בתרפיות וכו'...
ולאט לאט. שתרגישי לגיטימית תנסי לשתף כמה שיותר את הבעל הוא יכול להיות מקור תמיכה נהדר. וגם אם יש אחות, אמא, דודה או חברה שיכולה לתמוך בלי שיפוטיות. לעטוף את עצמך בכמה שיותר תמיכה זה חשוב...
וחיבוק גדול. חוויתי כמה פעמים דכאון בתוך סך ההריונות. אז רק רוצה לעודד. א. זה לא חייב להיות בכל הריון. ב. זה יכול להיגמר בלידה.
לי עזר גם טיפול אלטרנטיבי של מוח אחד.

@חדשה ישנה היא מאיזור אילת

שירה מס- 050-462-0591.
עברו בקיץ האחרון לאילת, נראה לי שעושה קורסים.
בהצלחה!

אני לא הייתי מעירה
אם את לא רגועה אז תעירי..

אם הוא שמנמן אז לדעתי תהני בשקט 🤭 כשהוא יקום הוא יאכל ואחרי שעה עוד פעם, כך נראה לי.

בחצי השעה האחרונה ישבתי לידו להשגיח שנושם, אבל לא הערתי. הוא היה ישן כל לילה בגיל הזה 8 פלוס שעות ברצף. אל דאגה, זה לא ימשיך לנצח אצלי בגיל 3.5 חודשים הוא התחיל לקום לאכול בלילה, ובגיל שנה קם כבר כמה פעמים.

חושבת שהרופאה טועה, לא כדאי להעיר.

סתם הוטרדתי בגלל מה שהרופאה אמרה אבל סהכ הוא תינוק מתוק שלא הולך לפי הספר.
הוא גם לא אוכל כל שלוש שעות במשך היום וזה לא מטריד אותי כי מגיע בדיוק ל8 ארוחות בקצב שלו.

גם משקל מכובד, גם אוכל 8 ארוחות, גם ישן בלילה... טפו טפו 😁 מתחשב בך

אני לא מכירה את ההיסטוריה הרפואית של הבן שלך.
אבל כתבת פה שהוא לא במיטבו.
אם הרופאה אמרה, אני חושבת שכדאי להקשיב לה. לפחות עד שיקבל חותמת שהוא בריא.

כשאת יושבת, את רפויה.
כשאת עומדת את מחזיקה את התינוק חזק. הוא מרגיש מחובק, עטוף, מרגיש את עצמו. מגע עמוק מאוד מרגיע תינוקות, ומאוד חשוב להתפתחות שלהם.

גזים- כשמצליחים לשחרר לא בוכים, כשהם כלואים בבטן זה כאבי תופת! פעם היה לי ומאז אני לא שוכחת איזה סבל זה, וכל כך כואב לי לראות אותם מתפתלים מכאבים!

בן שנה גילה שיער? לאסוף לו לקוקו, זה אפשרי? אצלי זה שהם מגלים שהעגילים של אמא יפות ואז תולשים אותם ביחד עם האוזניים שלי 😆🥴

ושם היא ממש עטופה

ותודה על ההסברים

התכוונתי לאסוף לילד הגדול יותר לקוקו

עכשיו אני נזכרת שגם הבת שלי חטפה הרבה משיכות בשיער ממי שמתחתיה . מסכנה, זה היה נורא. יש לה שיער ארוך והייתי שומעת צרחות אימים מרחוק, וישר ידעתי שהוא מושך לה בשיער, זינקתי מיד ואני רואה אותו עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן והיא חסרת אונים... 😢

אז את אומרת שבהמשך יהיה לנו מלחמות בעזרת משיכות שיער הדדיות? 😅🤦‍♀️
כרגע הקטן בן חודשיים, עוד לא למד להחזיר

חשבתי בן השנה וארבע מושך ליותר גדול..
אוי ואבוי 😵 לבן חודשיים... אין לי ניסיון עם כאלה צפופים, אבל כובע לבן חודשיים זה באנת נשמע סביר

1. מוכר.
אני חושבת שכשאומרים הן מרגישים פחות עומס, ויותר משקל של כוח הכבידה (מקווה שזה מובן...)
2. זה לא סתם גסים.. מתהפכת להם הבטן, זה ממש כואב...
3. מרחיקים 🤷🏼‍♀️😅

לתינוק יש 'מד גובה' שהתפתח כדי להגן עליו, כשההורים מחזיקים אותו בעמידה הם גם מרחיקים אותו מאחים 'גדולים' קטנים שלומדים למשוך בשערות 😅

בכל מקרה, אני מוכר, לתינוקות יש העדפה לכך שעומדים איתם ולא יושבים... כנראה הם רוצים שישקיעו בהם הרבה

(אני מרגישה שהעניקה הממושכת הזאת מזיקה לי. מודעת לכך שצריכה פיזיו מחכה לתור לרופאת נשים להפנייה)

ככה זה מרגיש להם..
נענוע זה נעים וטבעי מאשר לשבת ,אפשר לנסות אבל לא בטוח יעזור לשבת על משהו מתנדנד.. כורסת הנקה או ערסל.. לי אין כאלו אבל מציעה בכל זאת..

אי אפשר להפסיק את החיים. ויש עכשיו מלא ווי רוסים שמסתובבים חוץ מהקורונה...
לא יכולת לדעת ולא עשית בכוונה
ייסורי מצפון לא עוזרים!!
את אמא מהממת
בריאות שלמה ❤

רק ששלי בן ארבע... בא לו מאוחר

את רוצה לשחק הכוסות הזכוכית? איזה יופי, בוא נבנה מגדל גבוה. הנה אני מוציאה את הכוסות (עושה תנועות של פתיחת דלת הארון....), בוא מהר תעזור לי הם כמעט נפלו ונשברו. איזה מזל שתפסת אותם.
להפוך את הבקשה שלו למשחק. אותו דבר עם ממתקים, אתה רוצה מלא ממתקים, בוא מהר נלך לעץ הממתקים ותקטוף כמה ממתקים שאתה רוצה...

האמת שהוא כבר ממש יודע לדמיין ומכין כל מיני "עוגות" שהוא נותן לי לטעום

אז יכול להיות שבאמת יעבוד

בפועל, לחבק. ברוגע. אל תפחדי מהתגובה. ללטף לקחת מהיד ולומר את זה אמא לא מרשה.
ואז לקחת צעצוע ולשחק איתו בשיא הרוגע...
ואם הוא לא נרגע אז לחבק ולנחם.
כי זה באמת קשה לו להתגבר.
ואם הוא בועט וכו, אז לתת לו לבכות קצת ואז לחבק בשלב הזה הם רוצים חיבוק...

אבל אולי הוא באמת צריך שאני אהיה איתו יותר זמן כשהוא בוכה...

עצה שנראה לי ראיתי כאן בפורום היא לא לומר לא! אלא להציע מה כן. לדוגמה להגיד לו: כוס זכוכית זה מסוכן.. אפשר לשחק עם הקערות הצבעוניות האלו. איזה כיף! בוא נכין אוכל לבובה..
שואל אפשר שוקולד? לענות אפשר תפוח.
אחרי שאת מנסה להרגיע לתת לו כמה דקות לבכות ואז לפנות אליו מחדש.
עייפה אז לא מאריכה.. בהצלחה 😘😘😘

וזה מרגיע אותי, שלא רק הבן שלי ככה מסכן

ואנסה את הרעיונות.

תודה!

אולי בתוך הפוסט "גיל שנתיים הצדיק"
אשתדל לחפש לך בהמשך בלי נדר..

לא מצליחה לתייג

להרים לפני שהוא מגיע את כל הדברים הרגישים למקום שהוא לא רואה
מה שלא רואים לא כואב
לקנות אולי משחקים של דמיון שקצת ימלאו לו את הצורך בהתעסקות, כלי מטבח,כלי רופא, מכוניות וכבישים.

ובעיקר נשמע רגשי לפי מה שאת מתארת אז הרבה לחבק אבל בלי לרחם עליו.. (למדתי מניסיון שלא בריא להם שמרחמים עליהם יותר מדי) כם לרכך, להסביר, לתמלל,לחבק, להצחיק,לדגדג, לצחוק,לספר סיפור אבל לא ממקום של רחמים כי זה מחליש אותו לדעתי ומשדר לו שזה גדול עליו והוא לא יכול להתמודד עם זה.. ככה לדעתי
בסוף גבולות ולהגיד לא זה בריא וחשוב ואת לא רוצה לסכן אותו ולכן אומרת לו על הדברים האלו לא..

מקווה שהצלחתי להסביר
בהצלחה ממש♡♡♡

אני שמחה שאת אומרת שגבולות זה בריא, כי כבר ממש קשה לי להגיד לו לא ולראות אותו ככה בוכה...

אני חושבת שהוא לא בוכה חצי שעה בגלל הכלי מזכוכית או בגלל הממתקים, זה רק היה טריגר לבכי, אבל מסתתר מאחורי זה משהו אחר- עייפות, רעב, משהו רגשי? תנסי לראות על מה זה יושב.. איזה מתוק שהוא חזר עם מוצץ... ממיס את הלב 💕 זה מאוד הגיוני שזה רגשי לא כי רע לו, כי הוא לא היה איתך כל היום וכך פורק את התסכולים.. עד 16 זה המון זמן בשביל פעוט. גם אצלי הם ככה בגיל הזה..

אני באמת שמה לב שזה קורא יותר בימים שאני קצת טרודה\לחוצה\עייפה.

 

ברוב הימים כשאנחנו חוזרים הביתה מהמעון אני מתיישבת איתו על הריצפה מוציאה המון מישחקים ואז רוב הזמן זה עובר חלק.

 

ובאמת בשבועיים האחרונים אני קצת לחוצה ואני פחות איתו ממש - אלא נותנת לו לשחק לבד.

מסכןןן כנראה שהוא מרגיש את זה. מפחדת שישפיע עליו חזק מידי.

אותי זה דווקא ממש מלחיץ העיניין עם המוצץ. כאילו זה יושב לו רגשי בצורה עמוקה מידי שהוא חייב מוצץ כדי לשחרר

כשיודעים מה הבעיה, זה כבר חצי פתרון.
זה לא שהזקת לו חלילה. פשוט לשים לב יותר להבא 🥀 יקל עליו (וגם עלייך בסופו של דבר... כי בכי לא נגמר זה דבר מטריף).
אל תסתכלי על זה שאת גורמת לו לבכות, תסתכלי על זה שאת יכולה לגרום לו להיות רגוע!

לא צריך להתרגש
הגיוני שיהיה דברים שיגרמו לנו להיות טרודות ולהיות פחות קשובות ונוכחות.. זה לא משאיר אחר כך שריטות לדעתי, חשוב לשמור על שלווה ולא להתרגש מצד אחד ולהראות לו את זה. ומצד שני להיות מאוד מחבק, מתרפק, אוהב באמת ,ולשמוח ולצחוק ריתו על דברים.
אהבתי את הטיפ של @לפניו ברננה!כתבה!!

זה לא חייב להיות משהו רגשי עמוק.
מוצץ זו דרך זמינה מאוד להירגע, זה הכל
לכן אני חושבת שטוב שיש חפץ מעבר כזה...

אני מחזקת את עניין התמלול (אצלנו זה לא בכי, אלא כעס ועלבון. לא מוכנה לדבר איתי, מסובבת את הגב, פרצוף נעלב. גיל 15 בגוף של בת 3 🤦‍♀️)
אני מכירה ברגשות/רצונות שלה, בצורה עניינית- רצית לשחק בקערה מזכוכית ולא הרשתי לך? לכן את בוכה/עצובה/כועסת? (במהלך השיח אני מנסה לציין את כל הרגשות הרלוונטיים). זה באמת מאוד מתסכל שרוצים משהו ולא מקבלים. את יודעת למה לא הרשתי לך? כי... ואני רוצה לשמור עליך/אני גמורה מעייפות ואין לי כוח לאסוף עכשיו שברים של זכוכיות מהרצפה. אולי במקום זה נעשה ביחד (השלימי את החסר)? את יודעת שפעם גם לי קרה שרציתי משהו ולא יכולתי לקבל אותו? (וכאן אני מספרת משהו אמיתי או מעגלת אמת כלשהי).

מסכימה איתך שבהחלט נשמע שהוא זקוק לך כשהוא חוזר מהמסגרת (מרגישה את זה גם אצלנו, ממש חזק) וכשיש עוד דברים על הראש זה לא פשוט בכלל...

סליחה עם הניסוח לא משהו. צריכה לצאת לעבודה 🤷‍♀️

חח מקפיצה לך..

גם אני! 🤦‍♀️

חסרת סבלנות ברמה אחרת!! אני רוצה לראות אותו ולהחזיק אותו אצלי...כמובן לידה קלה בזמנה בידיים מלאות מתי שהכי טוב לו אבל אני כל כך מחכה
וגם די מיציתי את ההריון חחחח הסכרת והמשקל וכבד לי 😖😖
אבל אני אחכה כמו ילדה טובה ואומר תודה על כל יום שהוא בבטן שלי 😍😍

עייפה
מותשת
לחוצה
דואגת

ו - לא בהריון!!!

חזרו הבחילות 🤷‍♀️

מרגישה זוועה! שבועיים במיטה! בלי לצאת בכלל.
כבר שבוע מקבל זופרן, מה שעוזר עם הבחילות וההקאות.
אבל מרגישה נורא פיזית ונפשית.
לא מסוגלת להמשיך ככה )=

הבנתי מהרופא שזה כמו הדיקלטטין.
ובהריון בקודם לקחתי ועשה לי יותר גרוע.
אני באמת לא יודעת מה לומר. כל הריון אצלי זה ככה.
כבר ירדתי 2 קילו במשקל.
לא מטפלת בילדים. בעלי בקושי עובד.
מרגיש לי לא אנושי.
כל כך רוצה משפחה גדולה, אבל פתאום מרגישה שזה באמת בלתי אפשרי.

מרגישה שנחטפתי ע״י חייזר
לא מזהה את עצמי חיצונית ובהתנהגות
שמישהו יעיר אותי בסוף תשיעי לטובת כולם 👹

בסוף הכל חולף

ריק לי מכול כיוון.

לא מאמינה שיש לי עוד 5 שבועות בעבודה.

לא מבינה איך זה מסתדר בדיוק כי בעצם השבוע הזה כבר התחיל אבל מרגישה שיש לי עוד את כולו...

משבוע הבא בעז"ה מתחילה בין יום ליומיים חופש בשבוע... 

וזה אמור לגדול מפעם לפעם...

תחרות מי תלד ראשונה...

מתכננת 41+++

בלחץ איום ומודחק...
וגם סחרחורות וחולשה...
וגם בלחץ להספיק דברים בעבודה לפני הלידה...
בלחץ מהלידה (מתי תהיה, איך תהיה, איך תתחיל ואיך תיגמר), וכאילו לא מספיק הלחץ האובייקטיבי מהלידה (יש לח בהחלט סיבה להילחץ ממנה) גם הלחץ מהקורנה מתווסף. גם לחלות, ואולי להיכנס לסיכון, אבל בעיקר ללדת במצב של קורונה... (אמנם לוקחת רופאה פרטית ללידה, אבל אם אהיה מאומתת - האם יתנו לי להגיע רגיל לבית החולים? להיות עם התינוק אחרי הלידה? הרופאה תסכים ליילד אותי במצב כזה? בעלי יוכל להיות איתי? והדולה? ומה עם הילדים בבית, מי ישמור עליהם אם יהיו בבידוד?)
אוף
ובתוך כל הדאגות הללו וגם ההרגשות הפיזיות הנוכחיות שלי, אני אפילו לא מעיזה להתחיל לחשוב על איך לעבור את הלידה עצמה בקלות...
מפחדת שיהיה קשה מאוד בזמן אמת...

תודה על המקום לפרוק.

מרגישה אחלה סה"כ

מידי פעם קצת הבטן קצת הגב

צריכה לקבוע תור לא"ס ולבדיקת דם ומתעצלת...

 

תודה לה'

אבל בסהכ בסדר. צרבות ברגיל (כרגע לא כי לא ממש אוכלת). עייפות.
עליתי באיזור ה3 קילו וירדתי 2.5 בגלל השפעת.

מתחילה לחלום על הלידה. בקטע של פחד.
חלמתי שאני עוזרת לבת דודה ללדת ואומאת לה תלחצי והיא צורחת את נשמתה עד שהוא יוצא. והתעוררתי בבהלה ינזכרתי שככה הרגשתי בלידה של השני😶 כי קיבלתי אפידורל ב9.5

בע"ה במועד השם יתן לי כוחות❤

זוכרת אותך לפני ההריון.
ממש מרגש!!!
הרבה הצלחה בהמשך ולידה קלה, ילד בריא ושלם.

מבחינת ההריון מעולה, מבחינות אחרות תלוי מתי שואלים 😜

טס לי אני לא מספיקה כלום....🙄

הודו לה'!!! כל יום מודה על הנס הזה שבתוכי!!
מתאוששת מקורונה...
מקווה שהחולשה תתפוגג לה מהר...

מרגישה נפלא ישתבח שמו לעד!
מדהים אותי איך הגוף יודע לרפא את עצמו...

עייפה מאד מאד עם סוכרת ואין לי כבר כוח לבדיקות...

תודה השם על הכל ,זה נס ענק!!!!

מחכה כבר להיות אחרי בעז"ה בעיתו ובזמנו ביידים מלאות ובריאות.

אני 35+3
מרגישה נוראי ואשכרה בשבוע האחרון חולמת כל לילה על הלידה
עדיין סופרת וזוכרת😔

חיבוק חזק ומוחץ והמון כוחות אהובה.

לגבי 2, באופן כללי קחי בחשבון שאחוזי המניעה של שקפים לא גבוהים. אם המחזור שלך סדיר וקבוע, יכול להיות שמספיק להשתמש בשקפיפ רק בשבוע אחר כך, כי סביר שהביוץ יצא אז. אבל זה לא וודאי בכלל, אז אם זה האמצעי מניעה שאת בוחרת, הייתי ממליצה להשתמש בו במהלך כל הימים שמותרים

תמצאי אמצעי אחר.
אחוזי המניעה שלהם נמוכים.

מכירה מישהי שנכנסה עם זה להריון?

מחפשת אמצעי מניעה זמני לחודשיים הקרובים.

לכמה חודשים ונכנסה איתם להריון.
אני חושבת שהאחוזי מניעה שלהם באיזור 70%

או טבעת נובהרינג.
יש סיכון לדימום הסתגלות ואז זה עלול להיות מבאס, אבל זה לא מחייב.

עדיין לקחת בחשבון שיש סיכוי לא נמוך להיקלט

אבל אמא שלי סיפרה לי שאני נולדתי אחרי שהיא ניסתה למנוע עם שקפים, ועכשיו אני בחודש שביעי בהריון שגם ניסיתי למנוע עם שקפים🤭

אמא שלי לא הייתה מספרת לי על זה בחיים...

אבל באותה נשימה היא ציינה שלא הקפידנ על לא לשטוף אחכ.

אם זה לא קריטי ומתאים לך, את יכולה לקחת סיכון.
אם זה קריטי צריך אמצעי עם אחוזים גבוהים יותר.
תתייעצי עם רופא.

למעשה בפועל זה פחות יעיל
יוכיח התינוק המתוק שלי

בקרוב. אמן!

מתפללת עליך תמיד..

טבעת נובה רינג

דיאפרגמה + קוטל זרע אם זה מתאים לפסיקה שלכם

אם את משתמשת נכון ויודעת בוודאות מתי ביוץ ומחזור

איתםונולדה אחת מהממת....... אז קחי בחשבון שזה לא כזה מניעה... יותר למי שמתלבט חח

אם חשוב לך המניעה וגם את לא יודעת מתי הביוץ והמחזור מגיע כל פעם בזמן שונה, אז תמיד תשתמשי בשקפים.
אם את יודעת בוודאות מתי את אמורה לקבל מחזור אז יש חישוב מסויים שאת יכולה לעשות כדי לדעת מתי הימים הבטוחים ומתי הימים הפוריים סביב הביוץ ואז את פחות או יותר יודעת מתי אין צורך בכלל בשקפים.

אני מנעתי עם השקפים במשך למעלה משנה, וזה בהחלט עבד. אח"כ מנעתי שוב לתקופה נוספת.

הבנתי שאם מקפידים על אופן השימוש הייטב אחוזי המניעה עולים משמעותית.

ההפרשה בבוקר הגיונית לשקף.

אני הייתי משתמשת בשקף עד 2-3 ימים לפני תאריך המחזור, כיוון שידעתי שהמחזור שלי מאד מאד סדיר ולא חששתי.

על הזמנים?

אופן ההכנסה?

מה עוד?

כן על הזמן ששמים לפני ועל משך הזמן שזה אפקטיבי

על ההכנסה כמה שיותר פנימה, שלא יהיה רק בפתח ויכול לצאת עם התנועה החוצה

ואחרי לא לנקות בפנים כי זה מוציא גם חלקים מהשקף החוצה

תמיד יש לי רטיבות , ותמיד קישרתי את זה לזרע.
שמים את נשקפים רק בזמן שעושים.

תראי, בגדול הריון הוא קבוצת סיכון, אבל האומיקרון כנראה קל יותר ועיקר הסיכון לפי מה שאני מבינה הוא בסוף ההריון.
כמו כן לא ציינת אם את מחוסנת או התלמיד שלך מחוסן. אמנם זה לא מונע הדבקה לגמרי, אבל כן בהחלט מונע מחלה קשה.
אני אישית נשמרתי במשך כל ההריון. לא עשיתי שיעורים פרטיים בזמנים שהתחלואה היתה בשיא (כמו עכשיו).

אני לא מחוסנת ולדעתי גם הוא לא,

בינתיים באמת אמרתי לו שלפחות עד שהגל הזה יעבור לא נוכל לעשות שיעורים פרונטאליים..

תודה רבה על המענה

הייתי נמנעת עד שיכולה להתחסן לפחות...

מלמדת ביסודי, שבוע 14 ב"ה, מחוסנת. ובאמת באת חוששת. לגיטימי להגיד שלא מלמדים פרונטלי בגלל שאנחנו בקבוצת סיכון? נראה לי מוזר...

כי כל זמן שאת תחת ההחלטות של משרד החינוך את לא יכולה לקבוע בעצמך איך מתאים לך ללמד.
שימי מסכה, שמרי מרחק ובע"ה רק בריאות!

אבל כל יוד משרד החינוך לא מעביר ללמידה מרחוק את לא יכולה להחליט אחרת
זה באסה ומתסכל אבל זה המצב

לא מתבודדת.
מקפידה על מסיכה במקומות סגורים עד כמה שניתן (ולפעמים באמת לא ניתן) וזהו בערך ...
מה לעשות?! יש חיים.

תעשי הפסקה של חודש, עד שהכל ירגע ואז תחזרי ללמד . מה שקורה עכשיו זה שגעוו

מאוד היה מכעיס אותי אם המורה הפרטית של הבת שלי הייתה עושה זאת.

היא כל כך זוקוקה לשיעורים הללו. אני חייבת שתדביק את הקצב של הכיתה... 

אם זה בסדר להם זה משהו אחר.

אבל גם אני סוף הריון בחשש גדול להגיע ללידה עם קורונה ח"ו אז משי הציעה לי להיות עם מסכה גם בבית...

לא יקרה!
יש חיים ויש מציאות. ב"ה רואים שהזן הזה יחסית לא נוראיץ

ממשיכים לחיות.

ממליצה לך @הריונית_חדשה להתחסן ברגע שאת מסיימת שליש ראשון רק כדי להרגיש יותר מוגנת.

ותנסי לשבת מאוורר וכמה מרחק שברמת הסבירות.

אולי שהתלמיד כן ישים מסיכה.

מה לעשות. בתי הספר פתוחים, אבל הכיתות חצי ריקות או ריקות. כמעט כל אמא נמצאת עם ילדים בבית, חולים או בבידוד.
הכל משוגע עכשיו.
אני מניחה שלא כולם יכולים לוותר על הכל עכשיו, אבל נראה לי שצריך גם לקבל את המציאות הנוכחית. ולא להילחם בה

יש מציאות במצב רגיל ושפוי ויש מציאות במצב קורונה. הגיוני שאנשים חרדתיים או במצבי סיכון כאלה ואחרים יתבודדו עכשיו ויורידו הילוך. את יכולה להתרגז בתור אמא, אבל בסוף כל אחד צריך לחשוב על טובתו ובריאותו.
לעניות דעתי.

אם את עובדת מהבית חבל להסתכן רק בשביל שיעור פרטי..

אם זה העבודה שלך כמו @יובלית הייתי מקפידה על מסכה not, להיות תמיד ליד חלון או מאוורר ולהימנע הרמטית ממקומות שאין בהם חלון. להוריד מסכה רק בחוץ.

אבל אני רואה שאני בדעת מיעוט..

כדאי לקבוע תור לא.ס בקרוב.
או בדיקת דם נוספת לוודא המשך הכפלה תקינה.

כילו ממש, לשבוע 9-10 כזה כדי למנוע מצב שהיה ביוץ מאוחר וסתם לכן לא רואים דופק והלב נופל?

לכן את כנראה באיזור שבוע 4.

אני שבוע 5

בידיים מלאות

בבוקר, 10 וחצי בערך
ועדיין לא קיבלתי תוצאות...
קופ''ח מכבי
זה לא אמור היה להגיע כבר?

על במבחנה לפני שהכניס את הדם,נגיד...
מקווה שהוא העביר את זה
אני שנאת בדיקות דםםםם לא באלי לעשות סתם עוד אחת🥺

פשוט רואים שהייתה הכפלה כל 48 שעות וזה נראה מהממם ותקין מאוד אצלך גם בלי לחשב
מזל טוב יקירה אין צורך בעוד בדיקות דם
יאללה עוד מעט אוס ראשון!!!!

כןןןן
מחכה כבררר

ובטווח הארוך כנראה ימנע מחזור.

אני לקחתי אחרי אחרי שקיבלתי מחזור פעמיים. היה דימום הסתגלות ואז שקט לשנה פלוס...

אני לא חושבת שזה קשור למתי התחלת לקחת, זה תלוי איך ההורמון הזה משפיע על הגוף שלך
אני לקחתי אותו אחרי לידות והמשכתי אחרי הנקה, זה גרם לכתמים ודימומים לא סדירים מידי פעם. אבל מחזור לא קיבלתי איתו

מנופור צריך להיות בקירור עד הכנת התמיסה
ואחרי שמכינים את התמיסה זה צריך להיות בטמפרטורת החדר ואפשר להשתמש עד 28 יום אחרי ההכנה

אני מאד אהבתי, לא חופרת יותר מדי.

ברוך ה היו לי הריונות תקינים אז הייתי רק למעקבים רגילים עושה רושם מקצועי.

אלא בכמה פגישות דרך השר"פ, והיא מקסימה ממש!

למצוא רופאה (או רופא) מומלצים בשערי צדק. על כולם היו ביקורות לא טובות. ומי שכן היתה עליו ביקורת טובה פה בפורום, חוויתי אותו בצורה לא טובה (אני דתלשית, והוא אמר כמה הערות בגבול האפור-שחור. יכול להיות שלמישהי עם לבוש דתי לא היה אומר את זה).
בכל מקרה, כשעברתי להיריון בסיכון, בגלל הסכרת, עברתי לפרופסור יפה במרכז לבריאות האישה בירמיהו. אני הייתי מאוד מרוצה ממנו.
והאמת שהייתי אצלו כמה פעמים במהלך השנים בתור רופא נשים כללי, וגם אז היה לי איתו ממש סבבה. הוא מקצועי ולעניין.

הוא גם יכול להיות רופא מעקב הריון?  כדאי?

בד"כ בצד הימני זה ביקורת שהבדיקה תקינה ולא דווקא על הריון, אבל הכי חשוב לראות בהוראות של הבדיקה איך לקרוא את זה.

בהצלחה רבה.

יכול להיות שזה התחלה של הריון ממש ממש צעיר, ויכול להיות שזה כלום.

 

הבדיקה שהשתמשת בה אמינה?

ככה הורמון הבטא יותר מרוכז, ויש יותר סיכוי לגלות על הריון.

 

אולי תנסי לבדוק שוב מחר או עוד יומיים בבוקר, ותראי אם הקו מתחזק

בעיקרון מאוד כללי, אם ידוע לך מתי קימתם יחסים את יכולה לספור מא 17 יום... ואז אפשר לבדוק הריון. הכי טוב, להמתין עוד קצת ולעשות בדיקה על הבוקר כשהשתן מרוכז וההורמון חזק יותר. ואז אמור להיות קו ברור... כמובן שהכי ודאי זה לעשות בדיקת דם (בטא).

יכולה להגיד על עצמי שגיליתי הריון בבדיקה ביתית 9 ימים אחרי ביוץ (5 ימים לפני איחור)

והקו היה ממש חלש - אפילו יותר חלש ממה שרואים אצלך.

 

אז יכול להיות שזה באמת הריון ממש צעיר, לכן כדאי לך לבדוק שוב מחר בבוקר או עוד יומיים ולראות שבאמת הפס מתחזק - ואם כן - לבדוק בטא בבדיקת דם - שזה הכי אמין.

ואחרי כמה דק' הופיע פס בהיר ממש ,
תודה רבה

שוב עוד יומיים על הבוקר...
תעדכני בבשורות טובות בעז"ה!

מקווה שיהיו בשורות טובות בעה

חבל על התקוות והאכזבות וחבל על כל הכסף של כל הבדיקות הריון האלה
לא יודעת ספציפית אם יש או אין פס (אני לא רואה) ואני יודעת כמה קשה ובלתי נסבל לחכות, אבל עדיף לחשוב על דברים אחרים ולהתאפק. אם יגיע המחזור בזמן אז חסכת לך ואם הוא לא יגיע אז תבדקי ויש סיכוי טוב יותר לתוצאה אמינה.

בהצלחה! והלוואי שיגיע ההריון שאת רוצה כך כך בקרוב ממש!

וסליחה על ההמלצה המעצבנת

תנסי שוב מחר בבוקר או מחרתיים ומניחה שזה יתחזק(זה מה שאני הייתי עושה חסרת סבלנות ) ותבשרי לנו בשורות טובות בעזרת השם

שיהיה בהצלחה!

והייתי מחכה לעוד יומיים למרות שכ"כ מבינה אותך! אני סופר סקרנית במקרים האלו!!!

גם כי יותר בגדים, וגם כי קר - והרבה פעמים בקור יותר קשה להתאפק.

אצלי כשהם נגמלים יום, אני שמה לב שבלילה הם מתחילים לקום יבשים. אחרי כמה ימים רצופים כאלה, אני מורידה טיטול גם בלילה. לרוב זה מצליח, אבל אחד מילדי לא הצליח להיגמל לילה עד גיל 9.

מכירה כאלה שמורידים ישר יום ולילה.
לנו זה לא התאים...
חיכינו כמה וכמה חודשים בין היום ללילה וזה עבד יופי.

אני חיכיתי שתקום יבשה בבוקר.
זה לקח כמה חודשים טובים אחרי מגילת יום.
היה לי חבל להתחיל עם התעוררויות רטובות.

אגב זה בא ממנה ההורדה בלילה, והיא כמעט לא פספסה אחרי זה.

אצל שני הגדולים עבר ממש חלק. אצל הקטן יש יותר פספוסים, ועדיין לי זה יותר מתאים.
כי גנטית דווקא יש לנו נטייה להרטבות עד גיל גדול (משני הצדדים), ואני יודעת על עצמי עד כמה זה מתסכל לקום בבוקר רטובה כשאין לי בלילה שום דרך להתעורר כי אני באמת לא מרגישה שאני צריכה.
ואצל כל הילדים שלנו, כשהורדנו טיטול - הורדנו בבת אחת ביום ובלילה, והם תמיד התעוררו לפני שעשו. אז כן היו פספוסים - כשלא הספקתי לקחת לשירותים מיד. ואצל הקטן הפספוסים התרבו אחרי ששבוע היינו בנופש עם תחתוני גמילה ולא הקפדתי לקחת אותו כל פעם (אז הוא עדיין מתעורר לפני שעושה, אבל כבר כמעט ולא מחכה לי אז אני צריכה להגיע הרבה יותר מהר, ולא תמיד מספיקה...).

זה ממש באותו יום או אחרי כמה ימים שאת רואה שהם הבינו את העקרון?

התחלתי לגמול ביחד לא מתוך מחשבה שזה יועיל לגמילת הלילה, אלא כי לשני הגדולים שלי היה קשה מאוד עם שינויים, בעיקר סביב בגדים (גם במעבר מבגדי קיץ לבגדי חורף היה קשה כשהיו קטנים), אז גם להוריד טיטול היה קשה, ולכן החלטנו לתת לטיטולים בבית להיגמר בלי לקנות עוד, ואז כשהם יבינו שאין ברירה (ואני אוכל לנחם אותם על הקושי בלי שיהיה מאבק אם אני מרשה או לא) הם יוכלו להתחיל בתהליך הגמילה.
כשחשבתי לעשות ככה עם הגדולה שלי, הייתי בטוחה שבלילה היא תרטיב, וחשבתי שכשהגמילה ביום קצת תתייצב אני אסביר לה שבלילה יותר קשה להתעורר ולכן נקנה טיטולים רק ללילה. בפועל היא הפתיעה אותנו, בלילה היה קל יותר מאשר ביום... אצל הבן השני לא ידעתי אם יהיה אותו דבר אבל קיוויתי שכן, ואכן גם אצלו היה קל יותר בלילה מאשר ביום.
ועם השלישי, גמלתי ביחד כי כבר ידעתי שאצלנו זה מה שעוזר לגמילת לילה, למרות שאצלו כן נשארו בבית טיטולים (שעוד שימשו אותנו ל'גדולים' במשך תקופה). ועדיין לא סיימנו עם זה, אבל הוא בהחלט מתעורר לפני שעושה, לפחות כמעט תמיד (או תמיד, רק שאני לא שומעת אותו לפעמים).

קוראת בעיון ומנסה להחליט מה נכון לנו...
למי יש עוד תובנות אשמח לשמוע.

אצל שני הגדולים הפרדתי יום ללילה ועד היום הם מרטיבים.
אצל הקטן מהיום שהורדתי לו טיטול סופית לא שמתי לו גם בלילה. לילה או שניים הוא פספס וזהו. אחרי חצי שנה יבשה לחלוטין הוא חזר לפספס מידי פעם אבל הרבה פחות מהגדולים.

וכשאת אומרת ביחד זה ממש אותו יום או שכמה ימים אחרי שהיא תפסה את הקטע ביום?

כי הגמילה אצלי היא תהליך מתמשך, אני מפשפשת אותם בשירותים מגיל אפס ומדברת איתם על הקקי והפיפי שהם עושים גם כשיש להם טיטול. וממש שני לא מחכה איזו בשלות או הבנה מצידם בשביל להוריד טיטול.
אבל מניחה שיהיה לך קל יותר מיד אחרי שתרגישי שהיא מפגינה יכולת שליטה מינימלית ביום.

קודן כל גומלת ביום לגמרי. ורק אחרי שאני רואה שהיא קמה יבשה או שהיא יכולה להתאפק הרבה זמן אני מורידה

אשמח לעוד רעיונות

תחפושות משפחתיות בדכ מטופשות למדי אז כל הכבוד לו שהוא זורם זה מצחיק ממש...

סופר מריו- האבא אדום האמא ירוק נניח והילד הפרח/הפיטריה
ההורים קטשופ ומיונז והתינוק חבילת צ'יפס
כיפה אדומה- האמא הסבתא והאבא הזאב והתינוק כיפה אדומה-יש המונים של השראות הפינטרסט

זה מה שעולה לי עכשיו... אם יהיה לי עוד אכתוב

בונוס-
תחפושת עם קונספט שיכול להתאים גם למשלוחי מנות

@אהבתחינם.אני זוכרת נכון?

אבל מעדיפה לא לפרט שלא יזההו..
אלה תחפושות נדירות קצת😅

והתחפושת של השנה שוברת שיאיםםםםםםם!!!׳
רק שלא יהיה סגר😞או קורונה או בידוד או לא יוגעת מה..

חיכיתי שנהיה 4 ונתחפש לזה…
חחח

שומן רווי בכמות גבוהה ונתרן בכמות גבוהה להורים
ולילדון סוכר בכמות גבוהה.
זה גם יהיה סבבה לבעלך שזה לא ממש תחפושת אלא משהו דבוק על הבגד..

כל אחת מהחולצות שלכם. כך שיחד הם מופנים כלפי הילד
ולתלות את השלט: זהירות, ילדים בדרך

מיקי ומיני?

(תחפשי בגוגל תמונות. מושלם!)

רועה צאן וכבשה.

ההורים גנבים והילד שוטר

מר קו.

משפחת סימפסון.

 

ככה אני סיפרתי על ההריון חחצ

שנינו היינו הודו וכוש (בעלי הסכין משהו מינימלי, הוא היה ההודי ) ואת הילד חיפשנו למלך.
ואז- המולך מהודו ועד כוש...
אפשר גם איש טבח שמו. אחד איש (בעלך חח) אחד טבח ועל אחד כתוב שמו....