פורום הריון ולידה (עמוד 1687)

גם כי יותר בגדים, וגם כי קר - והרבה פעמים בקור יותר קשה להתאפק.

אצלי כשהם נגמלים יום, אני שמה לב שבלילה הם מתחילים לקום יבשים. אחרי כמה ימים רצופים כאלה, אני מורידה טיטול גם בלילה. לרוב זה מצליח, אבל אחד מילדי לא הצליח להיגמל לילה עד גיל 9.

מכירה כאלה שמורידים ישר יום ולילה.
לנו זה לא התאים...
חיכינו כמה וכמה חודשים בין היום ללילה וזה עבד יופי.

אני חיכיתי שתקום יבשה בבוקר.
זה לקח כמה חודשים טובים אחרי מגילת יום.
היה לי חבל להתחיל עם התעוררויות רטובות.

אגב זה בא ממנה ההורדה בלילה, והיא כמעט לא פספסה אחרי זה.

אצל שני הגדולים עבר ממש חלק. אצל הקטן יש יותר פספוסים, ועדיין לי זה יותר מתאים.
כי גנטית דווקא יש לנו נטייה להרטבות עד גיל גדול (משני הצדדים), ואני יודעת על עצמי עד כמה זה מתסכל לקום בבוקר רטובה כשאין לי בלילה שום דרך להתעורר כי אני באמת לא מרגישה שאני צריכה.
ואצל כל הילדים שלנו, כשהורדנו טיטול - הורדנו בבת אחת ביום ובלילה, והם תמיד התעוררו לפני שעשו. אז כן היו פספוסים - כשלא הספקתי לקחת לשירותים מיד. ואצל הקטן הפספוסים התרבו אחרי ששבוע היינו בנופש עם תחתוני גמילה ולא הקפדתי לקחת אותו כל פעם (אז הוא עדיין מתעורר לפני שעושה, אבל כבר כמעט ולא מחכה לי אז אני צריכה להגיע הרבה יותר מהר, ולא תמיד מספיקה...).

זה ממש באותו יום או אחרי כמה ימים שאת רואה שהם הבינו את העקרון?

התחלתי לגמול ביחד לא מתוך מחשבה שזה יועיל לגמילת הלילה, אלא כי לשני הגדולים שלי היה קשה מאוד עם שינויים, בעיקר סביב בגדים (גם במעבר מבגדי קיץ לבגדי חורף היה קשה כשהיו קטנים), אז גם להוריד טיטול היה קשה, ולכן החלטנו לתת לטיטולים בבית להיגמר בלי לקנות עוד, ואז כשהם יבינו שאין ברירה (ואני אוכל לנחם אותם על הקושי בלי שיהיה מאבק אם אני מרשה או לא) הם יוכלו להתחיל בתהליך הגמילה.
כשחשבתי לעשות ככה עם הגדולה שלי, הייתי בטוחה שבלילה היא תרטיב, וחשבתי שכשהגמילה ביום קצת תתייצב אני אסביר לה שבלילה יותר קשה להתעורר ולכן נקנה טיטולים רק ללילה. בפועל היא הפתיעה אותנו, בלילה היה קל יותר מאשר ביום... אצל הבן השני לא ידעתי אם יהיה אותו דבר אבל קיוויתי שכן, ואכן גם אצלו היה קל יותר בלילה מאשר ביום.
ועם השלישי, גמלתי ביחד כי כבר ידעתי שאצלנו זה מה שעוזר לגמילת לילה, למרות שאצלו כן נשארו בבית טיטולים (שעוד שימשו אותנו ל'גדולים' במשך תקופה). ועדיין לא סיימנו עם זה, אבל הוא בהחלט מתעורר לפני שעושה, לפחות כמעט תמיד (או תמיד, רק שאני לא שומעת אותו לפעמים).

קוראת בעיון ומנסה להחליט מה נכון לנו...
למי יש עוד תובנות אשמח לשמוע.

אצל שני הגדולים הפרדתי יום ללילה ועד היום הם מרטיבים.
אצל הקטן מהיום שהורדתי לו טיטול סופית לא שמתי לו גם בלילה. לילה או שניים הוא פספס וזהו. אחרי חצי שנה יבשה לחלוטין הוא חזר לפספס מידי פעם אבל הרבה פחות מהגדולים.

וכשאת אומרת ביחד זה ממש אותו יום או שכמה ימים אחרי שהיא תפסה את הקטע ביום?

כי הגמילה אצלי היא תהליך מתמשך, אני מפשפשת אותם בשירותים מגיל אפס ומדברת איתם על הקקי והפיפי שהם עושים גם כשיש להם טיטול. וממש שני לא מחכה איזו בשלות או הבנה מצידם בשביל להוריד טיטול.
אבל מניחה שיהיה לך קל יותר מיד אחרי שתרגישי שהיא מפגינה יכולת שליטה מינימלית ביום.

קודן כל גומלת ביום לגמרי. ורק אחרי שאני רואה שהיא קמה יבשה או שהיא יכולה להתאפק הרבה זמן אני מורידה

אשמח לעוד רעיונות

תחפושות משפחתיות בדכ מטופשות למדי אז כל הכבוד לו שהוא זורם זה מצחיק ממש...

סופר מריו- האבא אדום האמא ירוק נניח והילד הפרח/הפיטריה
ההורים קטשופ ומיונז והתינוק חבילת צ'יפס
כיפה אדומה- האמא הסבתא והאבא הזאב והתינוק כיפה אדומה-יש המונים של השראות הפינטרסט

זה מה שעולה לי עכשיו... אם יהיה לי עוד אכתוב

בונוס-
תחפושת עם קונספט שיכול להתאים גם למשלוחי מנות

@אהבתחינם.אני זוכרת נכון?

אבל מעדיפה לא לפרט שלא יזההו..
אלה תחפושות נדירות קצת😅

והתחפושת של השנה שוברת שיאיםםםםםםם!!!׳
רק שלא יהיה סגר😞או קורונה או בידוד או לא יוגעת מה..

חיכיתי שנהיה 4 ונתחפש לזה…
חחח

שומן רווי בכמות גבוהה ונתרן בכמות גבוהה להורים
ולילדון סוכר בכמות גבוהה.
זה גם יהיה סבבה לבעלך שזה לא ממש תחפושת אלא משהו דבוק על הבגד..

כל אחת מהחולצות שלכם. כך שיחד הם מופנים כלפי הילד
ולתלות את השלט: זהירות, ילדים בדרך

מיקי ומיני?

(תחפשי בגוגל תמונות. מושלם!)

רועה צאן וכבשה.

ההורים גנבים והילד שוטר

מר קו.

משפחת סימפסון.

 

ככה אני סיפרתי על ההריון חחצ

שנינו היינו הודו וכוש (בעלי הסכין משהו מינימלי, הוא היה ההודי ) ואת הילד חיפשנו למלך.
ואז- המולך מהודו ועד כוש...
אפשר גם איש טבח שמו. אחד איש (בעלך חח) אחד טבח ועל אחד כתוב שמו....

אחלה איכות, וגם זול אני חושבת שיותר מכולם...

רק קחי בחשבון שנגיד לופה יותר קל לעבוד בו, אז תראי כמה את טכנולוגית

ויוצא יפה. עשיתי אלבום שטוח עם דפים עבים. יותר יפה ונשמר. אבל יותר יקר.

הוצאתי איתם מלא אלבומים.
מדפדפים בהם המון והם נשמרים באיכות ממש טובה.
תבחרי כמובן את האלבום עם הדפים מהסוג הטוב יותר (כזה שנפתח ב180 מעלות, דפים קשיחים ולא סתם דפי כרומו, כבר לא זוכרת איך קוראים לזה)

וניסיתי כמה וכמה

זה חוסר הבנה טכנולוגי או שבאמת אין אפשרות?

ולא הצלחתי להגדיל אותה ולהמשיך לערוך תוך כדי.

אבל נתקלתי בזה בכל האתרים כמעט

יותר מתאים למי שפחות טובה בעיצוב לדעתי.

יודעת מחברה צלמת שמדפיסה שם את כל האלבומים המשפחתיים
היא ממליצה על הדפסת יהלום זה דפים קשיחים ועבים בתוספת על כל עמוד אבל שווה ממש את האיכות

לחפש קופון במועדון לקוחות או בהטבות של כרטיסי אשראי,
תמיד הכנתי ככה בהנחה משמעותית.
משום מה המחירים הרגילים גבוהים מאוד, ותמיד אפשר למצוא מבצע או הנחה. לפעמים יש גם באתרים כמו עזריאלי או גרופון.

בקטגוריה של קופונים שווים יש קופון לאלבום שטוח בלי הגבלת עמודים ב115 שקל לא כולל משלוח

וואלה פרינט גם אחלה

אם זה לא השתנה בזמן האחרון כבר אין החזר מהקופה
אולי יש משאבות שניתן לקנות מהקופה

אבל יבקשו לעשות

את לא חייבת להמתין לתשובות ואת משוחררת כמובן.
מתי עשית את הpcr? אני חושבת שהחל מהיום התשובות מגיעות מהר יותר.

באמת אמרו שם שלא היה עומס ביום שבת.
אבל אני תוהה לעצמי אם העומס של השבוע לא נגרר להן

ואולי אפילו מחר בבוקר.

אנחנו עשינו בשבוע שעבר כשהיה ממש עמוס ולקח יותר מ48 שעות.

בעלי עשה לפני יומיים ועוד לא קיבל

את מחסונת, עשית שתי בדיקות שליליות, זהו...

מכה עם חפץ זה מסוכן.
במיוחד בראש של תינוק קטן.

תשבו ברוגע ותדנו מה הדרך הנכונה שמקובלת על שניכם.
לא בנוכחות הילד.

השאלה מה כן לעשות?

ללמד ללטף?
לדבר כל הזמן. לתמלל אותו. עדיף להגיד מה כן. פחות מה לא.

צריכים להתחזק בעניין הזה

שלא יהיה לידו בלי השגחה.
ברגע שהוא מתחיל לעשות משהו להרים את התינוק מהר, אין ככ מקום לחינוך זה לא עובד.

אם עכשיו לא יעמדו על גבולות, אחרי זה זה יהיה קשה יותר.
זה אולי לא מאוד יעזור במיידי, אבל זה יחלחל. והוא ילמד את זה.
כמו שילד נוגע בחשמל. או בתנור. או בגז. ואומרים לו שאסור..בסוף הוא לומד מה מותר ומה אסור.

לא כתבתי מספיק ברור.
לגבי העניין הזה, בעיני, אין מקום לחנך את הילד.
זה ממש מסוכן, היא תיארה שהפעוט נותן לתינוק מכה בראש ובעיני אין מקום לחנך במקרה כזה שזו סכנה.

להציב גבולות להרבה דברים אחרים זה אכן מבורך וגם אצלנו נעשה כבר בגיל הזה.

אם זה ממניע של תשומת לב - עכשיו את נותנת תשומת לב לתינוק, והילד מפסיד...

במקביל, להדגים לגדול איך נוגעים בתינוק בעדינות, מלטפים חלש בבטן וברגליים... ובכלל להראות לו כמה הקטן אוהב אותו, ואיך הוא עוזר לך לטפל בו...
בגיל הזה אין קשר בין האהבה והיחס הטוב, לבין זה שיכול פתאום להכות או להציק.


בקשר למה שבעלך עשה -
מסכימה לגמרי עם @אנונימיות, שזה ממש לא אלימות. זו תגובה לגיטימית בעיניי. (לא כ"כ מאמינה ביעילות שלה במקרה הספציפי הזה. אבל בעיקרון לדעתי זו אפשרות תגובה מוצלחת)
הפעוט לא מרוצה מזה שהגבילו לו את חופש התנועה, נכון. לכן הוא בוכה ומנסה להתנגד, אבל לא עשו לו שום דבר רע...

לא סתם אומרים שגיל שנתיים זה גיל ההתבגרות של הקטנים.
הוא לא מבין עד כמה המשחק כואב לקטן, אבל הוא כן מתחיל להבין מה אתם לא מרשים שהוא יעשה.
שמעתי שחינוך אצל קטנים- זה לעשות מעשה ביחד עם האמירה. להגיד שאסור להרביץ- ולקחת לו את המשחק. ולקחת עוד משחק, ועוד משחק.. לאט לאט זה יכנס
בהצלחה!

הוא לא החטיף לו חזרה.
הילד הרביץ אז הוא החזיק אותו כדי שלא ירביץ.
אני גם לפעמים כשהבת שלי מרביצה תופסת לה את הידיים כי הידיים מבולבלות וכשהידיים נרגעות הן משתחררות. אני אומרת לה שאני עוזרת לה לשמור עליהן.
היא גם בת שנתיים והם מאוד מבינים בגיל הזה
אני לא רואה את זה כאלימות. זה לא נעשה בכח או בצורה מכאיבה

ולגרום לו להבין שמכות הן לא דרך להפנות את תשומת הלב אליו,להפך עכשיו אמא לא תהיה פנויה אליך, היא תהיה יותר מרוכזת בתינוק כדי לשמור עליו.

לגרום לו להבין שזה לא משתלם לו, ואפשר גם להגיד, ״אמא עכשיו לא יכולה לשחק איתך כי היא צריכה להרים את התינוק שלא יקבל מכה״.

ושמעתי פעם גם על לתת להם תמיד מקום להתנצלות, להציע לו ללטף את התינוק או לתת נשיקה באותו מקום שהביא מכה..

לא מניסיון בכלל, עוד לא אמא לשניים, אני לא יודעת אם זה תואם גיל.
ואני גם לא חושבת שלהרים אותו כדי למנוע ממנו להרביץ זה אלימות ..

אני במצב כזה מנסה לקחת את התינוק/אותו (תלוי סטאוציה, לפעמים זה ברור שהגדול צריך עכשיו תשומת לב ולכן הוא מרביץ..)
ותוך כדי אומרת בעדינות- אנחנו לא מרביצים, רק עושים נעים, ועוזרת לו לעשות "טובה" לתינוק, ואז אנחנו מנסים לשחק שתיינו עם התינוק (ותוך כדי אני מסבירה לו שהוא גדול וגבוה והוא יכול לעשות הרבה דברים של גדולים.. לא יודעת כמה הוא מבין אבל מאמינה שלאט לאט יחלחל..)- אנחנו עושים פרצופים לתינוק ומצחיקים אותו, מביאים לו תמונות להסתכל עליהם וכו'.
ככה הוא גם מבין שלהרביץ לא בא בחשבון (סור מרע) אבל גם מבין מה כן מותר ומתאים לעשות (עשה טוב).
אם הוא שוב ושוב מרביץ ולא עוזר כלום, אז כן, אומרת לו שמי שמרביץ לא יכול להיות איתנו ושמה בלול/בכיסא לכמה דקות (לא כעונש, אלא כתוצאה..) עד שאני מתפנה להיות איתו.
בהצלחה💜

בעיני כל עונש הוא תוצאה. למה מפחדים מהמילה עונש?
כל עוד העונש מתאים לגיל ולמעשה והוא מידתי אני לא רואה בעיה בלהעניש

הוא לא מבין- עכשיו קיבלתי עונש, אז פעם הבאה אני לא אעשה את זה. לכן אני מגיבה בהתאם לסיטואציה- שפכת את המרק- אמא תיקח את הצלחת/ הפכת את הארון אז אמא תוציא אותך מהחדר.
אני מאמינה גם שילד לא עושה משהו בכוונה כדי להכעיס אלא ממקום פנימי יותר ולכן אני אנסה לזהות את המקום הזה ולפתור אותו משם ולא סתם להעניש כדי שיפסיק.
ונקודה שלישית שבעיני היא הכי חשובה- מה זה עושה בנפש של האמא.
ברגע שאני יודעת שאני מגיבה בהתאם למה שהיה ולא סתם נותנת עונש כדי שיתחנך, זה עובר אצלי הרבה יותר בקלות ואני נשארת הרבה יותר נינוחה וממוקדת. כשהגבתי סתם מתוך אינסטינקט בלי קשר למה שהיה, זה לקח לי הרבה יותר כוחות וגם המצפון אח"כ חגג😑 (כנראה כי גם התגובה של הילד הייתה יותר קשה..)
זה השנקל שלי

כשהוא מרביץ לקחת את היד ולעשות טובה. ואז לחזק את ההתנהגות הטובה , בכלל לתקן את ההתנהגות ולחזק להתנהגות הרצויה
בגיל הזה הם נהנים גם מתשומת לב שלילית וצריך להזהר לא לתת יותר מידי כזאת כי אז הביקוש לזה עולה אצלם.

ילדבן שנתיים שמרביץ
תינוק קטן שמקבל מכה

כדי שהתינוק לא יקבל מכה, צריך לשמור על הילד כשהוא קרוב לתינוק.
כדי ללמד ילד בן שנתיים שלא ירביץ, צריך לומר לו כל פעם שמרביץ, שאסור. זה תהליך למידה שלו, בסוף הוא יפנים.

ישלי תינוק כמעט בן שנתיים, הוא היה מרביץ/ נושך, כל פעם אמרתי לו שאסור והצעתי לו במקום להרביץ- ללטף.
מעולם לא הענשתי אותו, היום הוא כמעט ולא מרביץ.

יש איזשהי נקודת הנחה מוטעת שחינוך צריך להביא תוצאה מידית/ מהירה, ואם לא צריך להעזר בעונשים.
חינוך הוא תהליך למידה של הילד, ילד מרביץ או כמשחק או כי הוא כועס, ואם מלמדים אותו שזה לא משחק, ולהביע את הכעס בצורה אחרת, הוא ילמד. צריך רק סבלנות ואמונה בילד.

עזרתן לי!

@מוריה
@התמסרות
@יראת גאולה
@רייסית
@אנונימיות
@נעמי28
@רק טוב=)
@אנונימית אנמית
@00

מה הם נכנסים לשם? לא מתאים בכלל....

אבל לא היתי מעירה להם.... כדי לא להסתבך... את לא מכירה אותם - הם עלולים להפגע ויותר מזה... בפרט שרק עוד יום אחד...

יש אפשרות למצוא דרך חילופית - כמו לבקש מאיזו אחות/רופאה/מנקה להעיר להם? כשזה בא ממישהו מקצועי, זה יותר מתקבל... או אולי לבקש מהיולדת בעצמה... 

 

שכביכול פתאום תתפוס את הבעל נכנס.
מילא האמא אבל הבעל? מה נסגר עם הטקט של אנשים.
כל השירותים שם דם. איכס.

גם לי היה ככה באשפוז נכנס חופשי. דוחה.

הקטע שהיא עובדת בבית חולים כאן באו כבר אלף אנשים לבקר אותה...
אז היא כאילו מרגישה בבית כזה...

ואם אחות תגיד לה זה ברור שאני ביקשתי...

אולי שמישהו שמבקר אותך יגיד להם - בצורה מכובדת? שלא יבוא ממך... אחר כך אם הם יפגעו לא יהיה נעים לך להסתכל לה בפנים, ואם בעלך/אמא שלך מעירים להם - את יכולה תמיד להגיד שלא קשור אליך 

האמת לא אמרתי כלום, אבל סבלתי ממש...

זאת סיטואציה מעיקה מאוד, אין לי עצה טובה, רק הזדהות

האשפוז שלך הזה, כפרת עוונות. שכנה נוחרת, שכנה שבעלה משתמש בשירותים.
יאללה הביתה מהר🤣
לא יודעת לייעץ אבל שולחת מלא חיבוקים. ממש לא נעים ומעצבן.

יאללה מחר חוזרים הביתה

שלא נעים לך שמשתמשים בשירותים, ובבקשה שאורחים שלה ישתמשו בשירותים אחרים.
הרבה יותר מלגיטימי.

זה ברור לחלוטין שזה לא מיועד להם, היא כנראה מקווה שזה בסדר מבחינתך. פשוט תגידי לה שזה לא בסדר מבחינתך, ותקווי שתקשב. איזה סיבה יש לה לא להקשיב...

אבל אני מתביישת
תכונה שצריך לעבוד עליה...

אחרי הניתוח נראה לי הייתי בשירותים חצי שעה כל פעם לפחות
רק השטיפות של הצלקת לקחו לי מלא זמן מרוב לחץ

אולי שבעלך יגיד לבעלה?
הוא יכול לשאול אותו אם הוא יודע איפה השירותים ומשם להתגלגל

אם זה מגעיל אותך שבעלה נכנס פשוט תגידי לה..
תגידי לה שבגלל כל הקטע שאת אחרי לידה זה קצת מפריע לך ולא נעים לך וכו...
תעשי את זה בעדינות ואני בטוחה שהיא תבין!

מחר את משתחררת. אם היה מדובר ביותר מיום, כן הייתי מבקשת מאנשי הצוות שיבהירו..

בעלה כבר הלך
ואמא שלה זה מפחות מפריע לי...

ב"ה בלילה היה שקט, אף אחד לא נשאר איתה
(אחרי שהייתה כאן איזה מבקרת שנשארה עד מאוחר והן דיברו בקול ועשו צחוקים)

בחמש וחצי בבוקר!
בעלה התייצב
כאילו מה נסגר?
אני מנסה לישון עוד קצת והם כבר מדברים בקולי קולות
שלא לדבר על זה שהיא משאירה את הוילון בחלק שלה פתוח אז גם כם םעם ללכת לשירותים זה לא נעים כי הוא שם ובכלל, אני עוד רוצה להתארגן בבוקר נורמלי, להתקלח, לקשור מטפחת.. בלי נוכחות של גבר במקום...

בסוך הלכתי לאחיות והן באו וביקשו ממנו לצאת...


אני מאמינה שהם עשו את זה בתום לב, לא בכוונה
ומקווה ללמוד מכאן להיות עם יותר רגישות לזולת במיוחד במקומות רגישים, כי בטוח גם לי יש מה להשתפר

זהו, היום משתחררים בעז"ה🎉
אני כבר אחרי מקלחת, לבושה ארוזה
ועכשיו בטח הזמן יעבור לאט😅


תודה שהייתן איתי♥️

מי מתייצב בחמש וחצי בבוקר?
וואי נשמע מתיש.
ומרגש שחוזרים הביתה❤
עדכני איך הגיבו הגברברים לעוד מתוק שמצטרף ולא מתוקה😅

הבכור כבר אמר לי בטלפון שהוא רצה שאני אלד תינוקת 😅

מעניין באמת איך יהיה המפגש הראשון שלהם...

הבכור שלי ממש חולם לתינוקת.
אומר לי אמא אם השם יביא לנו תינוק אני אהיה שמח ואם תינוקת אני אהיה ממש שמח😅

או שאומר לחברה שלי, שיש לה 4 בנות, איזה כיף לך אם תהיה לך עוד תינוקת כי יש לך הרבה בנות חחחח

אז בעיקרון סיפרתי לו שזה בן.
😅
אז נראה שהוא השלים עם זה🤭
והסברתי לו שה' החליט שזה מה שהכי הכי טוב לאבא ולאמא ולילדים שיהיה לנו עוד אח ולא אחות. זה הכי מתאים לנו😍

כל המזן אמרנו לו שמה שה' יביא אנחנו נשמח

אז הוא היה אומר מה שה' יביא נשמח אבח אני רוצה בת😅

כשבעלי חזר אחרי הלידה אז אחרי ההתרגשות הוא אמר לו שהוא רצה בת
אז בעלי אמר לו שגם בנים זה כיף
הוא: כן אבל אנחנו כבר הרבה בנים..

יעבור לו🤭
מזל טוב לכם❤

אצלי דווקא להיפך. הם התבאסו שהגיעה בת, רצו עוד בן😅
כמובן שהיום הם מבסוטים ממנה ומתים עליה.

אפשר לכתוב ספר על חוויות בית חולים של יולדות...

איזה כיף שאת עוד מעט בבית
בפינה שלך
עם שרותים שלך
עם נחירות שאת מכירה

ו --- בהצלחה!
זכור לי כיום קשוח היום שחוזרים הביתה
אז קחי נשימה.
ויהיה מאחורייך💗

להיכנס לשירותים של המטופלים. פשוט אסור.
הערה קטנה לאחות וזה נגמר.

לגבי הרעש - אין הרבה מה לעשות.. כל עוד מדובר בשעות הגיוניות כמו מ7 בבוקר עד 10 בלילה.
אם הם מסתובבים בלי מסכות זה כן סיבה להעיר להם.

הייתי מתאפקת... אבל אולי אפשר גם לבקש בעדינות

מאמץ עלול לגרום לדימום, או הרמת דברים כבדים(נגיד הילדים ה'גדולים').

באופן כללי תקין שדימום הולך וחוזר אחרי לידה.

היית בבדיקה אחרי הלידה אצל רופא?
מצד אחד יכול להיות שפשוט לא נגמר הדימום, אבל דימום לא סדיר ברמה כזו, יכול להעיד על שארית שחייה שזה משהו שכדאי לבדוק

אם זה יותר מזה או מתנהג מוזר זה יכול להצביע על שאריות שליה. היית בבדיקת רופא? עשו לך א"ס?

אם את הולכת לבדוק תתיעצי קודם מבחינה הלכתית איך לא להאסר סתם כי אם תראי דם על משהו שהיה בנרתיק זה בעיה...

לי לא היה כמעט כלום, ובכלל לא היו מוכנים להקשיב לי

אמרו לי הממוצע אחרי לידה זה 5 עד 8 שבועות. אם תעברי את זה ועדין לא תצליחי לטבול, תחזרי לקבל היתרים (לא בדיוק במילים האלה אבל זה מה שהבנתי מהם)
תבדקי מה לעשות כדי לא להיטמא עכשיו

אם את לא מניקה מאוד יכול להיות שזה מחזור- זה בערך הזמן שבו מתחילים לקבל מחזור אחרי לידה ללא הנקה. 

יהיה בסדר

הרב שלנו תמיד אומר בכלל לא להתחיל לעשות 7 נקיים לפני שעוברים 6 שבועות. גם כי מלא נשים חוזר הדימום וזה ממש מבאס. וגם כי המקום כל כך עדין ויש המון פציעות... אז כן זה קשה אבל פשוט מחכים בסבלנות.
לי תמיד היה דימום במשך 6-7 שבועות. לא רציף. אבל ידעתי שגם אם יש כמה ימים נקיים לא משתלם לי להתחיל לבדוק. יש גם תופעה של דימום טרי בימים של מאמץ במשכב לידה. אז הגיוני...
וחיבור ענק. לא כיף בכלל

הרגעתן אותי 🙏
באמת יכול להיות שקשור למאמץ, ובכלל טוב לדעת שזה בטווח הנורמה..
תודה רבה!

לכל אחת לוקח זמן אחר עד שנעלם הדימום

ויכול להיות שזה פטריה ואז צריך דווקא אנטי פטריתי

לפעמים יש רגישות לאחד מהם.
וכדאי לנסות להמנע עד כמה שניתן להשתמש במגבונים עד שיעבור. תשטפי אותה בכיור
, ולהשאיר קצת פתוח שיתאוורר
(תניחי אותה על מגבת שאם תעשה משהו לא יהיה נורא)

בסוף זה היה הרפס
כדאי ללכת לרופא שיראה ויחווה דעה

אני אקח אותה לרופא, צריך רופא עור או מספיק לרופא ילדים?
בעיקרון נראה לי זה התחיל כשהתחילה טעימות, אבל אני תוהה אם זה קשור כי בתכלס אוכלת פירות וירקות שבדרך כלל לא אמורים לגרום לאלרגיה או רגישות..

לנו אינוטיול לא עזר..ומשחה אחרת כן עזרה. עם מרשם..
הכי טוב שרופא יראה ויתאים משחה.שלא יחמיר יותר

מה היא אכלה?

מנסה להזכר.. אכלה גזר, קישוא, דלעת ממרק. קצת שייק פירות עם מנגו, תות, בננה, תמר ותפוח, קציצות מהודו טחון ...
בכל אופן אקח אותה מחר בבוקר לרופא ילדים.

הקציצות היו ברוטב? יש ילדים שעגבניות עושות להם אדום
גם פירות הדר אגב..(לאח שלי היו כוויות נוראיות בתור תינוק כל פעם שהוא אכל פירות הדר)

אם צריך הוא כבר יפנה אותך לרופא עור

תרגישו טוב!

טבע קוטן ואחרי שזה נספג אינוטיול

וכל מה שניבינו לא הועיל. הרופאת ילדים שלחה לרופא עור בדחיפות וקיבלנו משחות איומות אבל המצב הלך והחמיר. ביום שישי החה כל כך חמור שנסעתי איתה למוקד... והרופא שם שלח אותי לקנות משחה פשוטה ללא מרשם שנקראת אורה קרם והנחה אותי לייבש היטב את המקום ולשים מלאאאא מלא משחה. ממש כמו איטום לעור. זה הציל אותנו!!!!!! מאז אני מחזיקה אותה בבית ומיד כשמתחילה אדמומיות משתמשת בה. כמו קסם! בהצלחה ובבריאות!

ואלוורה של פוראוור
שטיפה רק במים ממש בלי מגבונים בכלל
אבל יכול להיות גם פטרית עור, אולי היא פתחה רגישות לחומר או מזון..

מכיוון שחלק מהארוחות גם בכמות גדולה יותר וגם כי אולי הגזים מקשים על האכילה.

מה שכן, הייתי שמה לב אם זה יום-יומיים או הופך להיות משהו קבוע יותר.
הגיוני שהיא תהיה פחות נינוחה כשהיא צריכה לעשות קקי. זה כואב ומציק.

לא יודעת מה אמורה להיות תדירות היציאות של תינוקת לא יונקת. נסי לחפש בגוגל, אם את דואגת לגבי זה.

ועל הדרך...
לבת שלי היה משהו דומה.
לקחה בקבוק יחסית בשמחה ואז היתה חולה וכשחזרה למטפלת לא הסכימה לקחת שוב ועד היום שותה בקושי 60 ליום שלם (אבל היא היתה בשלב של מוצקים כבר) וגם זה אחרי הרבה התעקשויות של המטפלת שלה.

אז אין לי עצות....
המון הצלחה❤

לבת שלי גם היה ככה בגלל הקאה סירבה לקחת בקבוק... לא עבר לה מעולם... עד שקניתי לה בקבוק עם ידיות ופיה שונה של גדולים... אבל היא היתה יותר גדולה... בת שנה

אולי רונית לוינשטין מלץ?

וזה היה הנושא היחידי

אשמח מאוד אם תוכלו לזהות...

אצלי היתה תקופה שבמשך היום לא אכל מספיק, אז בבקובוק לפני השינה הוספתי דיסה שתשביע אותו ואכן הלילות היו רגועים יותר

אם נראה לך שהסיבה היא רעב ולכן לא רגוע הייתי מוסיפה

ושהבת שלך תרגיש טוב❣️

חיבוק❤

רפואה שלמה והרבה כח לכם!
זה מתיש ממש וקשה לראות שכואב להם...ועוד עם עייפות בכלל!

הודעתי בעבודה שמחר אני לא אגיע אז מקווה שאני אצליח לישון איתה כשהיא תישן צהריים

שולחת חיבוק ומלא מלא כוחות

תעשי את שלוש הבדיקות, אולי לפחות שתיים מהן יצאו חיוביות וישמחו את ימייך האפרוריים

חצי שנה, שלילי כמובן
קורונה אין לי באמת סיבה לבדוק
(איך בעלי אמר, את לא צריכה חופש, את צריכה שיהיה לך כיף בעבודה. צודק.)
וביוץ לא נראה לי קרוב לפי איך שאני מכירה את הגוף שלי

ומה שבעלך אמר ממש מדוייק גם בשבילי.

אני לא מבינה בזה, אבל המנהלת שלו היא @ט'

איפה את עכשיו?
אחרי בירור או לפני?
את מטופלת אצל רופא פוריות?
עשית מעקב זקיקים?

יכולה לשתף מהנסיון הדל שלי
לפני שמתחילים טיפול בהורמונים צריך לעשות בד"כ כל מיני בדיקות:
כירורג שד
בדיקת פאפ (אם לא עשית ב 3 שנים האחרונות)
בדיקת פרופיל הורמונלי - בדיקת דם ביום השלישי עד החמישי של המחזור
בדיקות נוגדנים לצהבת, סוג דם, ועוד.. (בדיקת דם)
גם הבעל צריך לעשות בדיקות - בדיקת זרע, בדיקות נוגדנים לצהבת ואיידס.

אחרי שמתקבלות כל התוצאות פונים לרופא פוריות שמתאים את סוג הטיפול (הזרעה / IVF וכ'ו).
בגדול, מקבלים זריקות הורמונים להזרקה עצמית בכל יום, עושים מעקב זקיקים באולטרסאונד ובדיקות דם כל כמה ימים כדי לראות מה המצב, וקובעים תאריך לטיפול...
יש פה בנות מקסימות שידעו לענות יותר מדוייק...
בהצלחה גדולה ובשורות טובות!

תשובה ממש מדויקת
אהבתי את הניסוח שלך
נראה כ''כ פשוט, כמה זה היה בפועל מסובך 😭

התחלנו בירור בערך אחרי שנתיים וחצי של נסיונות.
קודם כל זימון תור לרופא פוריות, היא תביא לך את כל ההפניות לכל הבדיקות.
אם עדיין לא התחלת מעקב זקיקים קודם כל יתחילו עם זה כדי לדעת מה מצבך ההורמונלי ביוץ וכו'
במקביל גם יתחילו לבדוק את בעלך ובהתאם לתוצאות קביעת פרוטוקול להמשך.

לפני הכל, באמצע (וגם אחרי שנקלטים בעז''ה), נשימה עמוקה עמוקה עמוקה
פול סבלנות תפילות שמחה ומעל הכל לא לשכוח את הזוגיות.
תפנקו את עצמכם גם אם זה בטיול קצר או באייס קפה אחרי כל פגישה
תעשו את זה בטוב
אי אפשר לדעת על מה יעלו....
בסופו של דבר הכל מלמעלה ולטובה

אם תפרטי יותר, נוכל לעזור יותר.. עשיתם כבר את כל הבירור? את אצל רופא פוריות? אם את צריכה המלצות את גם יכולה לשאול פה, תגידי קופה ואיזור ואולי בנות פה מכירות

נסיון לא פשוט!
חיבוק!
מתחילים עם בירור ראשוני. בדיקת שלך פרופיל הורמונלי, בדיקת זרע, מעקב האם הביוץ בכלל סדיר..
לפי תוצאות הבדיקות רואים מה הטיפול הנדרש
מאחלת לך שתקלטו מהר ובשמחה בזמן שהכי מתאים לכם❤️

בתור אחת שעברה את זה מאוד עזר לי שהסבירו לי וענו לי על שאלות מנסיון אישי ואשמח לעזור לך ❤❤

קודם כל כיף לקבל את התמיכה שלהן- מחזק ממש 😙
יש לי 3 ילדים ב"ה, אחרי 4 הפלות ושנה שמנסים ולא נקלטים מההפלות הקודמות...
פניתי כבר לרופא פוריות כרגע צריכה לעשות מעקב זקיקים, כירורג שד ופאפ....
אני בקופ"ח כללית מירושלים...

כדאי גם לעשות בדיקות לקרישיות

חשוב גם לבדוק את הזרע ,
בהצלחה!!!

מה הסיכוי שיהיה בעיה עם הזרע?

כמו שאצל האישה יש ירידה בפוריות, גם אצל הגבר.
יכול להיות שימצאו בעיה אצל האישה, אבל אם לא מוצאים או אפילו במקביל, חשוב לבדוק גם את הגבר

ההפלות כולם ברצף אחרי הלידות?
ומצטרפת להמלצה לבדיקת קרישיות יתר

הם היו אחד אחרי השני...

הייתי ממליצה לבדוק בדומה לקודמיי, קרישיות יתר
ממליצה גם להתייעץ עם יועץ גנטי (דרך פועה אפשר), ולבדוק מולם אולי יש משהו בשילוב הגנטי שלכם שמונע את ההתקדמות.
יש לי חברה מאוד קרובה עם ילד אחד, ולאחר הילד הראשון עברה 3 הפלות רצופות
וזו הייתה הבעיה בסוף..

לתשומת ליבי! תודה רבה כיף שיש אתכן ❤

אנחנו כמובן ראינו את התשובה במוצ''ש

יכולה להגיד שפה בפיקוד העורף לוקח באזור ה30 שעות, אבל כשעשינו בקופה לקח פחות מ12 שעות...
אז זה יחסית חריג כי כנראה המעבדה של הקופה שלנו קרובה.. אבל ידעתי את זה רק בזכות חברה וכשעשינו בקופה במקום אחר לקח הרבה יותר זמן...
אז ממליצה לברר עם אנשים שעשו אצלכם באזור מה הכי מהיר..

אוף. הרופא אמר לי שידאג שיסמנו את זה כבדיקה דחופה כי יש לזה השלכות רפואיות משמעותיות.
ומחכים כבר מעל 24 שעות ואין תשובה....
עוד רגע משתגעת מהמתח.

קיבלו תשובות משבוע שעבר.
באופן אישי עשיתי מוצש עוד לא קיבלתי.

ואמור להגיע אלינו ציוד רפואי מהקופת חולים שנוכל להיבדק חלקית בבית וגם בזה יש עיכוב בגלל העומס...

אבל הבנתי שזה יכול לקחת עכשיו הרבה יותר...
אוף, בהצלחה עם המתח הנוראי הזה!

אז אולי עוד יש תקווה שנקבל עד הערב...

לא רואה

היתי עושה עוד כמה ימים שןב❤️

<3

ואני כן רואה

ובאמת הרבה מהפגיעות המיניות קורות דווקא על ידי אנשים מהסביבה הקרובה.
לא אומרת את זה כדי להלחיץ אלא כדי להיות מודעים.
לא חושבת שיש טעם להתחיל לחשוד עכשיו בכולם, זה לא מועיל ולא מונע פגיעה.
מה שכן עוזר זה חינוך למוגנות ומודעות למוגנות מצידך יכול מאוד לעזור.
לדעתי כדאי להיעזר בתוכן מקצועי ואנשי מקצוע, לקרוא ספרים/לשמוע הרצאות בנושא, זה נותן כלים איך לצמצם אפשרות לפגיעה ואיך לחנך למוגנות גם בסביבה הקרובה בלי לפתח פרנויות.

יש פגיעות מיניות שהפוגע עושה כדי לפגוע (גם אם הוא מאמין שלא)
ומה שאת מתארת לפי מה שאני מבינה שזה מתוך משחק וסקרנות של ילדים. מסתכלים אחד על השני נוגעים רופא וחולה אמא ואבא... פשוט צריך לחנך ולומר בפירוש מה אסור. אילו מקומות מותר לגעת ולראות ברשות אילו מקומות אסור אפילו ברשות

אם תשאלי מידי פעם איך עם אבא. מה אתם עושים ביחד?
תתענייני באמת. לדעתי תוכלי להיות רגועה.
אולי אני טועה אבל כך אני חושבת.
מכיר מישהו שגילתה שבעלה התעסק עם ילדיה רק שהיה לה לפני כן הרבה סימנים והיא לא דמיינה שיכול להיות כזה דבר

מענין לדעת

בס״ד

אני שאלתי את עצמי את השאלות האלה 😔. ואני ב״ה מוקפת באנשים טובים ממש. אבל העולם הזה כ״כ מבלבל שכן, מחשבות כאלה יכולות לצוף... זה הרי קורה במפשחות אחרות... ובמקרה שלך, כשאת שמעת על מקרים כאלה מקרוב, אני עוד יותר מבינה מאיפה התהיות האלה...

זה באמת מורכב... אני יכולה לשתף אותך במה שאני עונה לעצמי:

1) כמה שהשאלה הזאת לגיטימית ואמיתית, אי אפשר באמת לחיות ככה בחשדות תמידיים... זה ממש לא בריא. לא לי, לא לילדים שלי ומן הסתם גם לא לזוגיות שלנו. אני צריכה לזכור ולהתחזק בידיעה שזאת תופעה שהיא קיימת אומנם אבל היא שולית. ושרוב האנשים הם טובים...

2) ... ולהאמין בלב שלם שכל עוד אין לי סיבה מוחשית לחשוד בבני משפחתי, אז אני לא אחשוד בהם. כל עוד לא נודע לי שמישהו עשה משהו לא בסדר, אני נותנת אמון מלא. זה נכון לגבי כל בני המשפחה וקל וחומר לגבי בעלי. (נקודה למחשבה שעוזרת לי בהקשר הזה: איך הייתי מרגישה אם בעלי היה ככה חושד בי....?)

3) האמת, לילדים הקטנטנים אין לי ממש איך להרגיע למעשה. אבל לילדים שכבר אפשר ללמד אותם כללי מוגנות - אני מאמינה שעצם השינון של הכללים בכל מיני הזדמנויות מייצר ילדים יותר מוגנים.

4) אתמול צפיתי בהרצאה המדהימה ש@בארץ אהבתי המליצה עליה ואני מרגישה שזה עשה לי עוד יותר סדר בדברים. המרצה הסבירה עיקרון ממש חזק: ש״כללי פרטיות הגוף הם כל-כך חשובים ש*אין אדם בעולם* שנמצא מעליהם״. כלומר שהכללים האלה תקפים לגבי כל אחד ואחד ואחד ואחד. אני חושבת שזה משפט מפתח שכדאי להשתמש בו שוב ושוב.
זה הקישור ואני ממש ממליצה לכל הורה:

לבקשתכם: הקלטת המפגש על מוגנות - לצפייה חופשית ולהפצה + סקר לשמוע את דעתכם

5) יש שם (בהרצאה) עוד חלק שלם על הנושא של ״פעמון ההזהרה״ הפנימי שלנו שבארץ אהבתי סיכמה אתמול בתגובה הבאה, שגם עשתה לי המון סדר ושבעיניי קריטי ללמד את הילדים שלנו:

מצטרפת לתחושה... - הריון ולידה

6) את צודקת מאד שיש גם פגיעות מאחים 😔. וזה ממש חשוב שנזכור שכמו שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו שהגוף שלהם פרטי, כך צריך לחדד ולהגיד שחור על גבי לבן שגם הגוף של האחרים פרטי ואסור בתכלית האיסור לפגוע בפרטיות שלהם. אני עונה לעצמי שזה חלק מהדברים שחובה עלי כהורה ללמד ולחנך את ילדיי, בין כל שאר הערכים החשובים שאני מחכנת אותם לאורם. זאת ההשתדלות שלי. זה וכמובן תפילות שהם יהיו תמיד צדיקים ויעשו רק טוב.


חיבוק גדול על המחשבות הלא פשוטות בכלל. שנשכיל למצוא את הדרך הנכונה להתנהל בעולם הזה, ללמד את מה שצריך ללמד ויחד עם זאת לחיות מתוך אמון וטוב, ושה׳ ישמור על כולנו ועל כל היקרים לנו תמיד ♥️