פורום הריון ולידה (עמוד 1692)

שלי.

מאמצע תשיעי הייתי עם צירים כל הזמן, סדירים יותר או פחות אבל הרגשתי שלא קורה כלום. לקראת שבוע 39 הצירים התחזקו ופעמיים חשבנו כבר לנסוע אבל פתאום הכל נעלם. אנחנו גרים רחוק מבית החולים שבו רציתי ללדת ולכן כל הזמן הייתי בלחץ מה נעשה עם הקטננה במקרה של שנצטרך להזמין אמבולנס מהר(לידה שניה), איפה נשאיר אותה אם לא יהיה זמן לעצור אצל אחותי להשאיר אותה שם, גרה לא רחוק מהבית חולים, אבל כן מאריך קצת.

בקיצור.. מגיע שבוע 40, מתחילה מעקב הריון עודף, מגיעה , ויש מיעוט מים מציעים לי זירוז, ואני מסרבת משחררים אותי בתנאי שאבוא מחר ואז יתנו לי זרוז..בעלי היה ביום מילואים אותו יום(לחץ לחץ לחץ שאלד דווקא באותו יום, אבל זה היה רק יום אחד והוא היה במרחק נסיעה סביר אז הלך, חובב מילואין מושבע הבחור, לא מפספס אפילו שניה) ובא לאסוף אותי בערב מבית החולים(לקח לי שעות להשתחרר) אני בוכה כולי שלא רוצה מחר זרוז, רוצה לידה טבעית וגם שנמאס לי בכלל מהריון, למה תמיד לי יש סיפורים ולמה אי אפשר ללדת נראלי בחיים האלה(הורמונים והגזמות פראיות של סוף היריון שלום..) בקיצור, נרגעת וחוזרים הביתה..בלילה מתעוררת מציר אחד ארוך וכואב ברמה שלא יכולה לזוז, אבל אומרת לעצמי שבטח עוד שניה יעלם ואין סיבה להתיש את בעלי ולהעיר אותו, אחרי 20 דקות עוד ציר, עוד יותר כואב וארוך אבל שוב מנסה לחזור לישון, אחרי כמה דקות בודדות עוד אחד עוד יותר כואב ואז כבר מתחילה לחשוד, בגלל שהייתי עם מלא צירים סדירים כבר שבועיים ידעתי שהסימן האמיתי אם מתפתח משו זה אם הכאב מתגבר, והוא באמת מתגבר. מעירה את בעלי והוא מתיישב כזה במיטה ומסתכל עלי בחוסר אמון, אני הולכת להתלבש, חוזרת והגבר שלי יושב במיטה ועונה לשיחות בווצאפ..אני חוטפת עצבים וצועקת עליו(מסכן באמת נבהל, הוא באמת לא האמין לי שאני ילד הלילה) שיזיז את עצמו כי עוד שניה אני יולדת לו פה בחדר. מתלבשים, שמים את הקטנה באוטו ויוצאים, בדרך מתקשרים לאחותי וקובעים איתה איפה להפגש, ומתקשרים לאמא שלי שתבוא..עד עכשיו 4 צירים לא סדירים בכלל, אבל כואבים, בדרך הנסיעה ממשיכים הצירין ונהיים עוד יותר כואבים וסדירים כל 5 דקות בערך..פוגשים את אחותי מעבירים לה את הבת שלי וממשיכים לבית חולים, מגיעים ואני כל הדרך עוד בסטרס שאולי יחזירו אותנו כי זה לא באמת לידה(חרדות של אישה משוגעת בסוף הריון, מתפתלת מכאבים באוטו חושבת אולי זה סתם)..מגיעים פתיחה 4, נכנסים לחדר לידה, מחברים אותי למוניטורפתיחה 7 ,אחרי כמה דקות המיילדת רואה שיש לי ציר כל שניה ובודקת אותי, הופ פתיחה 10..ובעלי לא מספיק להגיע ולהכנס מהצד השני ואני כבר בלידה..אני עוד התלבטתי על אפידורל, בעקרון לא רציתי אבל פחדתי, שאלתי את המיילדת והיא עונה לי בחיוך שאין מה להתבלט כי אני כבר יולדת ואני יעשה אתזה בלי ויצליח..וזהו ילדתי בן מהמם ונסיך תוך 3 שעות מהציר הראשון..אמא שלי נכנסה שניה אחרי שילדתי..לידה מהירה טבעית וחלומית כמו שרציתי, תודה לה' ותודה לכן שקראתן..היה לי קצת חלום לכתוב את הסיפור שלי אבל התפדחתי.. אז תודה על המקום, כיף לשתף

ממש מרגישה הרגשה של דקירות מזעזעות שכמעט קופצת מהכסא.

מה עושים?

מה עושים?????????????

ועוד שאלה - אני עובדת השנה בכמה מקומות ובאחד מהם זו עבודה יותר קשה (מורה לחשבון בכיתות א ב). זה הגיוני לקחת עכשיו ימי מחלה בכל הימים שנותרו לי שם עד החל"ד? זה יוצא בערך אחד עשר ימים לפי מה שחישבתי. זה מוזר לעשות את או כדאי? המנהלת כן ביקשה שאם נראה לי שיהיו כמה ימים שאצטרך להישאר בבית אז שכבר אשאר כל הימים האלו כדי לא לשגע את התלמידות ואת המערכת. מה אומרות?

אני נורא מתנגדת לחשיפה של הקטן שלנו לסרטוני שירים. בעלי יותר מקל בזה ואני מוצאת את עצמי מאזנת וצגבילה את הצפייה או לפעמים נופלת מוותרת.
הייתי שמחה לשמוע מכן מה אתן עושות במצבים הבאים שאני בוחרת ושמה לו שירים ונכנעת...
לדוגמא
בבוקר כשאני מתארגנת הוא נמצא בלול לידי ומשחק אבל כשהוא מאבד בזה עניין אני שמה לו את הטלפון עם שירים שבדרך כלל יש לנו תנועות בשבילם ואז מעודד אותי שלפחות הוא עושה את התנועות (ידיים למעלה ,מי שטוב לו ושמח וכו'...) זה לזמן קצר של כמה דק' ובכל זאת קצת מפריע לי.

סיטואציה נוספת בארוחת הערב ,
לפעמים הוא מאבד עניין ולא מסכים לאכול אבל עם סרטונים ושירים הוא מסכים או כשאני צריכה לארגן לו את האמבטיה והוא לא רגוע אז משחקים ומוצץ וכו' לא עובדים... ושירים נותנים לנו רוגע ושקט לכמה דק.


בנסיעות ארוכות שיש לנו אחת לכמה זמן גן הוא לפעמים משתגע ולו רוצה משחקים ולא 4וצה כלום חשוב השירים נכנסים נותנים נסיעה רגועה ושקטה
מביטואציה אחת נגמלנו - צפייה בזמן החלפת טיטול כי הוא ממש היה משתולל ואני נורא גאה בו ובי שהצלחנו ואני מביאה לו דברים אחרים והוא רגוע ואני רגועה...

סכ"ה אני מגבילה את הצפייה הכוללת ללא יותר מחצי שעה ביום +-
ועדיין עם המחקרים והשיח על ההשפעה על המוח ועל ההתפתחות קצת מטרידים אותי למרות שאנחנו לא נתלים בזה באופן יומיומי אלא באמת כשאנחנו ממש צריכים
הוא אוטוטו בן שנה

אז ב"ה הלך המייבש, בדיוק בזמן 

אשמח לשמוע איזה מייבשים יש לכן והאם אתן מרוצות

וכן טיפים לייבוש יעיל.

מוצאת את עצמי עם הררי כביסה תלויה שפשוט לא מתייבשת אלא אם כן רותח בחוץ!

תודה מראש