אמהות לילדים במעוןפה לקצת
תעזרו לי, נראה לי אצטרך טיפול כדי לשלוח את הילדים שלי למעון 🤦‍♀️

איך אתן לא פוחדות לשים את הילדים שלכם במעון?
תינוק שלא מדבר, שלא יספר.
אני כל פעם נחפשת לסיפור התעללות ומזדעזעת מהמחשבה שאני בכלל חושבת לתת למישהו אחר לטפל בילדים שלי.

איך אפשר?
אין לי אמונה באף אחת.
כבר שמענו על כל סוגי המטפלות שפגעו.
במעון מפוקח, במשפחתון פרטי, בבית של התינוק.
מטפלת שחברה של האמא, מטפלת שיש לה מלא ילדים, מטפלות שהן אמא ובת, מטפלת מבוגרת ומטפלת צעירה.
לא סומכת על אף אחד.

איך אתן עושות את זה?
רשמתי את הילדים שלי למעון שנה הבאה ואני לא יודעת אם באמת אהיה מסוגלת לשחרר אותם ולחיות נורמלי.
זה באמת קשה מאודפרח חדש
מה שאני עושה-
מגיעה מידי פעם בהפתעה למעון
אצלינו במעון יש למנהלת מסך עם כל המצלמות
הגעתי לפעמים אליה באמצע היום בשביל לסדר תשלום ופשוט עמדתי כמה דקות והסתכלתי שם.

לא נראה לי שאצלנו יש אפשרות להתסכל במצלמותפה לקצת
וגם, אם אני שמה במעון זה כי אני יוצאת לעבוד
ואם אני אעבוד אז לא יהיה לי זמן לבלות במעון...
את לא צריכה לבלות במעון בשביל זהפרח חדש
אבל נניח יום חופשי שאת לוקחת לסידורים
המעון פועל 6 ימים בשבוע ואילו שבוע עבודה הוא 5 ימים.. אז אפשר למצוא את הזמן
לכן אני מעדיפה מטפלת, כי אפשר לקבל המלצות ישירות עליה...מתואמת
אבל כבר החלטת שאת שולחת למעון, אז זהו. זה המקום להפעיל את האמונה בקב"ה. לשחרר הכול לידיים שלו. בסופו של דבר רוב-רובן ש המטפלות הן מסורות ואוהבות ומתנהגות מצוין לילדים שברשותן. מכאן והלאה - רק תפילות שכך יהיו המטפלות של ילדייך...
גמני מעדיפה מטפלת פרטיתoo
גם בגלל ההמלצות הישירות וגם ההתרשמות האישית שלי איתה וגם כי היא יכולה להתפרנס כראוי מהכסף שאני משלמת, ולא כמו מטפלות במעון שמקבלות מינימום

מהנסיון האישי שלי: ארבעה ילדים במטפלות שקיבלתי המלצות והתרשמתי מהן- היו מקסימות.
ילד אחד היה אח״כ במעון ולא הייתי מרוצה.
אני הפוך, זו אחת הסיבות שאני מעדיפה מעוןאורי8
כי מטפלת בבית, היא לבד, אין עיניים נוספות. אף פעם לא תדעי מה היא באמת עושה.
במעון יש פיקוח, יש מנהלת, מטפלות נוספות, נהלים ברורים.
אם אני לא טועה רוב מקרי ההתעללויות היו במעונות פרטיים. לא מעונות עם פיקוח.
גם אני בגלל זה מעדיפה מעון.רק טוב=)
תמיד אפשר להכנס בשעות לא שגרתיות ולראות מה קורה.. ואם יש בעיה אפשר להתלונן למנהלת
(קרה לי למשל עם מטפלת שכיסתה באופן קבוע את התינוקות מעל הראש..)
בדיוק. ואחרי הניסיון שיש ליסמיילי12
עם מטפלת עם המלצות! את התינוק הבא כנראה אשלח למעון מההתחלה בע"ה.
מה יעזרו ההמלצות?פה לקצת
בטוחה שעל כל המתעללות גם היו המלצות, הן לא שנה ראשונה עובדות.

וזהו. שעוד לא החלטתי.
רשמתי כי היה רישום אבל אני לא יודעת מה אעשה בפועל...
אני הרגשתי ככה יותר ביטחון... ועכשיו כבר יש לי את המטפלותמתואמת
הקבועות, שאני סומכת עליהן כבר מהניסיון שלי עצמי...
אבל איך שמרגיש לך בטוח יותר התפילות הן העיקר...
אני לא מסתפקת בהמלצותoo
זה משהו ראשוני מבחינתי
הנה עכשיו אני מבררת על גן לילד לשנה הבאה (גיל 2.5) קבלתי המלצות טובות על משהי מכמה הורים שאני סומכת עליהם, ובשיחת טלפון היא דברה כ״כ מתנשא, שהייתי המומה. ברור שהיא ירדה מהפרק באותו רגע.

אפשר להתרשם ממטפלת בשיחה, אני מאתגרת בשאלות כמו: זה לא הרבה ילדים? (על כל כמות ילדים) איך את מסתדרת? (בודקת את הרוגע/ בטחון/ מקצועיות שלה)
מגיעה בשבוע הראשון בשעות שונות להביא ולהחזיר, מתרשמת מהאוירה אצלה, מהתנהגות התינוק אחרי שנמצא אצלה, ועם יד על הדופק באופן כללי.
גם אני כמוך.אבל זה נכון רק כשבאמת יש אופציה טובה כזומיקי מאוסאחרונה
אצלנו יש משפחתונים שהן כבר שנים, ויש לי המלצות מהורים שהילדים שלהם היו שם וגם הרבה היכרות אישית עם המטפלת.
אז ברור לי שזה עדיף

החסרון הגדול של מעון זה שכשאני רושמת אינלי מושג מי תהיה המטפלת, מתעללות ב"ה יש ממש מעט גם במפוקחים וגם בלא. אבל מאוד נפוץ והגיוני מטפלת שלא מספיק אכפת לה, לא מאוד חמה או אכפתית וזה מבאס. המטפלות ששלחתי היו מדהימות וחמות

ובמיוחד שאצלנו יש תחלופה גבוהה ומחסור חמור באנשי צוות (כנראה המנהלת בעיתית)

אז באמת מה שהכי חשוב שזה המקום הספציפי ולא דוקא מפוקח/לא
(גם יש שיקול של מחיר, מי שאין לה הנחות לא שווה לה בכלל מפוקח זה פער של פי 2 או 3 מהמחירים אצלנו במשפחתונים)
באמת לא פשוטאביול
אבל מעון זה דבר מפוקח. לא כמו מטפלת פרטית. יש מנהל , יש מטפלות אחרות, יש פיקוח... לא הייתי דואגת.
לא היו התעללויות במעון מפוקח?פה לקצת
באחוזים היו פחות בוודאותטארקו
לא יודעת, אבל הרבה פחותאביול
פחות.סמיילי12
יש יותר נשות צוות לא תלויות כמו טבחיות וכד.
יש יותר תנועה של אנשים שיוצאים ונכנסים..
המנהלת היא לא המטפלת. ככה שיש דיסטנס
בדיוק באתי לכתוב לגבי התנועהטארקו
במעון יש הרבה יותר הורים וסביר להניח שבממוצע פעם בשעה יש הורה שנכנס לשטח במעון(להביא ילד/לקחת/משהו שהיה חסר ועוד.. כל פעם חדר אחר, קבוצה אחרת, אין עדכון לאף אחד שמישהו נכנס בדיוק....
וזה אומר שהמטפלות כל הזמן "דרוכות" שמישהו חיצוני יראה אותן.... זה מעולה.
במשפחתון של 6 ילדים, פחות. גם אם יש הורה שיגיע מאוחר יותר או יקח מוקדם זה לרוב יהיה בתיאום ישיר למטפלת.

אני חושבתסליל
שבמעון מפוקח, אפשר להיות יחסית רגועים.

את האמת שכל המקרים האחרונים (מוזמנות לתקן אותי), היו בפעוטונים, מסגרות פרטיות וקטנות הרבה פעמים בבית של מטפלות ולא במעונות גדולים ומפוקחים.

על המעון אצלנו יש המון המלצות. גם על מטפלות ספציפיות אפשר לברר. לכל הדלתות אצלנו יש מעין חלון שאפשר לראות ממנו מה קורה בכיתה. הילדים שמחים ללכת למעון. זו מסגרת גדולה, בכל כיתה יש 3 מטפלות (אחת על כל קבוצה), ככה שלא יוצא שמטפלת נמצאת איתם לבד וככה זה גם סוג של פיקוח. אני יודעת שהמנהלות של המעון מסתובבות בכיתות במהלך היום.
אם היו פעמים שהייתי לא רגועה (אפילו כי הילד לא היה רגוע באותו יום), הייתי מבקשת מהמנהלת שתבדוק בשבילי מה איתו. הייתה מטפלת שהוא פחות הסתדר איתה, ואפילו שהוא לא דיבר ראו את זה בשפת גוף שלו בימים שהיא הייתה, ככה שגם ילדים שלא מדברים, אפשר לעקוב אחרי ההתנהגות שלהם, האם הם שמחים ללכת או לא...

בקיצור ולסיכום:
1. עדיפות למעון מפוקח, עם מספר קבוצות וכיתות.
2. לשמוע המלצות מהורים
3. לבוא מידי פעם להציץ במהלך היום
4. תוך כדי השנה - לשים לב לילד. האם הוא שמח ללכת למטפלת, מחייך כשהוא רואה אותה, האם הוא מתקדם, מתפתח...
ממש נכוןאביול
המקרים הקיצוניים בלבד מגיעים לתקשורתoo
המקרים ה׳קלים׳ נסגרים בפיטורי מטפלת או בסגירת המסגרת

במעון בשכונה שלי, שהוא מאד מבוקש, עבדה משהי שהייתה גרה לידי, ושמעתי אותה צורחת על הילדים שלה באופן יומיומי. בסוף פיטרו אותה כי היא לא עמדה בזמנים.

מה זה עוזר אם יש פיקוח, אם מקבלים צוות שלא מתאים לשמור על ילדים, בגלל שיש חסר בעובדות שמסכימות לשכר מינימום ולעבודה קשה?
לא בטוח שהיא צרחה גם במעוןאורי8
חלק מהתועלת של פיקוח היא שמטפלת בדרך כלל תרצה למצא חן בעני המנהלת, ותרצה להראות שהיא בסדר. ולא בטוח שהיא התנהלה במעון כמו בבית.
וגם יש משהו לא תקין, יש מטפלות אחרות שרואות ומנהלת, ויש סיכוי קטן יותר לפגיעה בילדים.
את רוצה שבילד שלך תטפל משהי כזו?oo
אני לא
זה עדיין לא כמן התעללותאביול
אני לא יודעת מה היא עשתה במעוןoo
וכמה השגחה הייתה עליה
זו אישה עם פוטנציאל לפגיעה בילדים
אז ברוך השם פיטרו אןתהאביול
אם היא הייתה מטפלת פרטית זה היה יותר נןרא
ממש לאאורי8
בגלל זה אני בוחרת מעון שאני סומכת על המטפלות שיש בו , אבל עניתי למי שכתבה שלפעמים מביאים מטםלות מחליפות או נוספות , בגלל מחסור בכח אדם, ואז את לא יודעת מי הן.
ואני מעדיפה מעון עם 10 עיניים , גם אם מידי פעם מגיעה מטפלת מחליפה/ מתגברת שאין לי מושג מי היא, מאשר מטפלת בבית לבד, גם אם שמעתי עליה דברים מעולים, אך אחד לא באמת רואה מה קורה בבית. גם אם אין התעללות, הגדולים שלי היו אצל מטפלות, והקטנים במעון. כמעט תמיד היו דברים שהפריעו לי אצל מטפלות כמו: משחקים לא בטיחותיים של הילדים הגדולים של המטפלת, שהתינוק משחק בהם/ היא שומרת על ילד חולה של השכנים/ עסוקה גם בבישול וכביסות תוך כדי טיפול בכמה תינוקות/ לא מדליקה חימום וכשאני באה ומרגישה את התינוק, קר לו. כל המטפלות האלה לא התעללו, אבל אלו דברים שלא יקרו במעון מפוקח וכולן היו נחמדות עם המלצות והילדים שלי אהבו ללכת אליהן.
כתבתיסליל
כמה דברים שדרכם אפשר לבדוק את זה.
זה לא רק עניין הפיקוח, זה גם המלצות מהורים, לבוא במהלך היום...

ומצטרפת למה שאורי8 כתבה, זה שהיא מתנהגת בצורה מסוימת עם הילדים שלה, לא אומר שהיא ככה במעון ונראה לי לא הוגן לשפוט. בית ועבודה אלו שני דברים שונים
למה לא לשפוט?oo
לצרוח באופן יומיומי על הילדים, בווליום שהשכנה שומעת, זו התנהגות נורמלית?
עם ילדים לא הייתי עושה הפרדה כזו האמתהמקורית
מי שאין לה סבלנות עם הילדים שלה וצורחת עליהם, לא הייתי סומכת שתהיה לה סבלנות לעוד הרבה ילדים לא שלה. אבל זו דעת מיעוט אולי.
חוצמזה ש@אורי8 התכוונה לדברים אחרים ממש. יחס חם וסבלנות זה לא כמו מזגן.
עונה לךסליל
ולoo.
לא הייתי רוצה שהיא תהיה המטפלת של הילדים שלי.
אבל בסוף היא פוטרה, נכון?
@oo הביאה דוגמה שהמקרים הקלים נסגרים כביכול מאחורי הגב. אבל לא כל מטפלת שלא הייתי רוצה שתהיה המטפלת של הילדים שלי, עושה משהו פלילי.
ברור לי שזה היה מרתיע אותי דבר כזה. אבל גם היא בסוף לא המשיכה לעבוד עם הילדים ואני חושבת שבמעון מפוקח מומלץ, יש אכן בקרה כלשהי על המטפלות. לפחות ככה זה אצלנו. לכן אני אומרת שצריך המלצות מהורים, לא להסתפק רק בעצם הפיקוח.

אבל מעבר לזה, מרגיש לי קצת לא הוגן לשמוע מישהי בבית הפרטי שלה ואחרי זה להגיד - הנה, פיטרו אותה, ידעתי. אבל אני לא יודעת להסביר למה בדיוק.
היא פוטרה בגלל סיבה אחרתoo
אי עמידה בזמנים
אם היא הייתה עומדת בזמנים היא יכלה להמשיך לעבוד
או שזה מה שהעדיפו להגיד לה...טארקו
לא אמרו את זה להoo
משהו מההנהלה אמר את זה לבעלי
אני לא יודעת מאיפה את,הריון ולידה_פצ
אבל אצלנו אומרים שהסיבה לפיטור של אחת המטפלות זה עמידה בזמנים, וממקור ראשון אני יודעת שהסיבה האמיתית היא יחס לילדים, שהיה כלפי הילד שלה (ולכן היא יודעת) משהו ממש לא פלילי, אבל שמספיק חמור לפיטורין (בגדול חוסר סבלנות ללא אלימות) וביקשו ממנה שלא לומר את העניין בשביל לשמור על כבודה של המטפלת שחיה איתנו ביישוב...
אז זה שההנהלה אומרת זה לא אומר שזאת הסיבה.
לא חסר סיפורים כאלוoo
זה קורה המון
בעלי אמר למשהו מההנהלה על אותה עובדת, בגלל הצעקות שלה, אז הוא אמר לו, שממילא הם לא ימשיכו להעסיק אותה כי היא לא עומדת בזמנים.
זה סיפור ישן, ועכשיו שמעתי שהיה שם גם סיפור עם מכות. מעון שנחשב טוב, עם פיקוח.
זה סיפורים שלא מגיעים לשום מקום, מפטרים את העובדת וזהו, וזה מאד צפוי כשיש חסר בכוח אדם, מקבלים את מי שמוכן לעבוד.
זה בדיוק מראה את יתרונות המעון המפוקחאורי8
אם יש מישהי בעייתית, מפטרים אותה. כי יש מי שרואה את הבעיתיות. אם היא היתה מטפלת בבית שלה, ומחייכת יפה להורים, כנראה שאף אחד לא היה יודע מה קורה באמת.
מאמינה שגם רובן המוחלט של המטפלות הפרטיות לא מתעללות, אבל אין עליהן שום פיקוח, וזה יכול להתבטא בדברים חמורים יותר או פחות( לתת לתינוק לשחק ולהכניס לפה צעצוע עם חלקים קטנים , זה לא התעללות, אבל חוסר אחריות, שיכול להוביל לאסון, וסו דוגמא אחת לבעיה, כשאין פיקוח).
הפיקוח במעוןoo
אמור להיות בנוסף לצוות מקצועי שמטפל בילדים. בפועל בגלל תנאי העסקה, חלק מהצוות אינו מקצועי ואינו מתאים כלל לטיפול בילדים, וזה דבר שגרתי בהרבה מעונות, מה שיוצר מצבים שדברתי עליהם וגם מצבים אחרים, שגרתיים של טיפול ויחס פחות טוב.

אצל מטפלת פרטית אמנם אין פיקוח, אבל אני בוחרת אותה בעצמי, ויכולה לבחור מטפלת מקצועית חמה וסבלנית, שעובדת ע״פ כל כללי הבטיחות.

גם במעון וגם במטפלת יכול להיות דברים לא טובים, במעון יש פחות שליטה להורה ע״כ.
גם מעון אפשר לבחוראורי8
הילדים שלי היו במעון מעולה, עם צוות ששם שנים, מידי פעם יש מחליפות , או כח עזר, אבל המטפלות העיקריות, הן קבועות, טובות, מסורות, ואני מכירה אותן שנים. כמובן שצריך למצא מעון טוב. הפיקוח הוא רק ביטחון, למקרה שיז מחליפה פחות טובה, או שמשהו ברושם שהמטםלת עושה לא תואם את ההתנהלות האמיתית שלה, דבר,שלא יכול לקרות במעון, כי כל הזמן יש אנשים נוספים ומנהלת , והורים שנכנסים.
דווקא אחותי סיפרה לי בשבת מה הולך במעון של הבת שלהמתואמת
פיטרו את המטפלת שכולם אהבו והכי סמכו עליה, כי היא קצת "השתלטה" על העניינים במעון. למנהלת זה לא היה נאה, אז היא פיטרה אותה. ועכשיו הרבה מההורים רוצים לעזוב את המעון...
אז פיקוח כנראה לא תמיד עוזר, אם ההנהלה בעצמה מקולקלת...
(והם גרים בעיר קטנה בפריפריה, לא יודעת כמה מעונות יש שם...)
מה עוזר הדלת עם החלון?פה לקצת
במעון שאני חושבת לשים אותם יש.
אבל כדי להיכנס צריכים לפתוח לי עד כמה שאני יודעת (אברר את זה), אז יידעו כשאני נכנסת...
אצלנוסליל
יש קוד למעון.
כל ההורים יודעים את הקוד ואני יכולה להיכנס מתי שאני רוצה. בתוך המבנה יש שלוש כיתות, משרד של המנהלת והמטבח. לכל כיתה יש דלת עם חלון קטן שדרכו את יכולה לראות מה קורה. את לא צריכה להגיד לאף אחד שאת באה, אפשר פשוט להיכנס ולהגיע בכל שעה במהלך היום. אף אחד לא מנע ממני אף פעם להיכנס.

גם אם למשל הייתי צריכה שמישהו יפתח לי, זו לא הייתה המטפלת. היא בכיתה עם הילדים, הכניסה למעון היא משותפת לכל הקבוצות
אברר מה במעון אצלנו, תודה!פה לקצת
בשמחהסליל
בהצלחה!
אפשר לשאול באיזה עיר המעון המדובר?אנונימית בהו"ל
אפשר בפרטיסליל
בגדול - העולם טוב!טל..
העולם הוא טוב, אנשים רוצים להיטיב,
המקרים המפחידים האלו הם נדירים.
צריך להיות ערניים, לשים לב לברר מראש ולבדוק,
אבל לבוא בגישה חיובית.
כל כך הרבה סביבך ובפורום שולחות למעון והילדים מאושרים,
אם ביררת על המעון ושמעת דברים טובים - אז בעז"ה יהיה להם שם טוב!
מתחברת לתגובה..רות א

אני גם בקרוב הולכת לשים תינוקת ראשונה אצל מטפלת ומלאה חששות. אבל חושבת שצריך להאמין שסה'כ אנשים הם טובים, המטפלות שהן לא בסדר זה אחוז קטן לעומת השאר...

פשוט לנשום עמוק, ולשחרר. כן להיות עם יד על הדופק, אבל באיזון..

 

בהצלחה ממש!!

מאמיניםבימבה אדומה
שהקב"ה ברא עולם שאינו הפקר

אם היינו יכולים לשמוע את כללללל שאר הסיפורים של ימים טובים, של מטפלות מסורות שעובדות קשה לטפל באלפי תינוקות בארץ, לא היה לנו זמן לכלום ועדין לא היינו שומעים את הכל...

העולם טוב! זה שיש בו עוד תיקונים זה חלק משליחותנו אבל אל לנו לחדול מהאמונה בטובו של העולם שה' ברא
אני יודעת על עצמי שכשהמנהל שלי יכול להיכנס כל רגע,הריון ולידה_פצ
אני משמעותית יותר שמה לב מה אני עושה/ לא עושה.
ולא כי אני לא עובדת טובה, פשוט כי יש משהו שכשמסתכלים עליך אתה נזהר יותר.
ככה זה עובד אצלי, ולכן בחרתי לשים במקום עם פיקוח (מעון)
אבל יאמר לזכות המעון שלנו שמטפלות קבועות זה ממש ממש לא כל אחת, אלא בכל כיתה מתוך 3 מטפלות יש לפחות 2 שקבועות כבר כמה שנים... אם יש מישהי חדשה- מכניסים אותה כשלישית עד שהיא משתלבת...
אני סומכת בעיניים עצומות על מנהלת המעון, שזה גם יתרון גדול מבחינתי. זאת מישהי שיכלה להרוויח הרבה יותר בעבודה אחרת ובחרה לעבוד במעון כי היא אוהבת את הילדים, ורואים כמה שהם אוהבים אותה.. היא עוברת בכיתות ממש כמעט כל היום, וכל פעם קיבלנו ממנה תמונות בשעות אחרות...
וגם אני משתדלת לבוא להביא דברים בכל מיני שעות באמצע היום כשאני יכולה (עובדת, אז זה לא לגמרי מתאפשר, אבל כש..)
ועוד משהו- אני חושבת שחשוב מאוד להיות בקשר עם אימהות אחרות, אם זו מטפלת ואם מעון, ואז אפשר להתרשם ממה האחרות חוות וחושבות... לפעמים את תשימי לב לנקודה אחת והיא לאחרת וביחד זאת נורה אדומה...

אבל הקטנצ'יק שלי מבהיר בצורה חד משמעית עם מי טוב לו ועם מי לא.
ואפילו כשאני טיפלתי בו ערב אחד עייפה וחסרת סבלנות, בבוקר הוא העדיף את אבא... אז זה גם מרגיע אותי לראות שהוא הולך למטפלות בשמחה ובחיוך.
מכירה את המטפלות במעון אישית, וסומכת עליהןחצילוש
נשים מתוקות מדבש ויראות שמים, עדינות ומקסימות. זהו בגדול
אני מכירה אותן אישיתאין לי הסבר
אבל שנה הבאה כנראה עוברים ואין לי מושג איך אני אעשה את זה.
כנראה לא תהיה לי ברירה אז אהיה חייבת 😬
פוחדת מאוד ולא מאמינה באף אחת 😬כי לעולם חסדו
זוט עני 🤷‍♀️
כל הזמן בודקת, מרגישה לפעמים כמו בלש.
מגיעה בהפתעה, שואלת הורים אחרים ועוד.

אין ממש ברירה. ברור שהכי טוב עם אמא, אבל יש עוד אילוצים.
רשמתי רק אחרי הרבה המלצות והרבה שאלות והבהרות ועדיין...
האמת שאצלי הבעיה היא שיש רק מעון אחד שהוא אופציה מבחינתיפה לקצת
לא אשים במעון עם תוכן שלא מתאים לי, ויש עוד אחד שיכול היה להתאים אם לא ההמלצות הגרועות שקיבלתי עליו.
אז זה קצת מרגיש לי ששמה שם מחסור ברירה כי איזו עוד אופציה יש לי?!
אםסליל
יש מעון עם המלצות גרועות, לא הייתי שמה שם.

לגבי עניין החוסר ברירה, מקווה שזה בסדר שאני אכתוב. גם להחליט לא לשים במעון שהתוכן לא מתאים לך, זה סוג של בחירה. אז זה לא שיש לך רק מעון אחד לבחור ממנו, יש שני מעונות, לכל אחד מהם יש את הקריטריונים שלו, זה בסדר גמור לבחור לא לשים בגלל התוכן, אבל זו בחירה. כמו שזו בחירה האם לשים במעון עם המלצות פחות טובות או לא...

ברוב המקומות נראה לי יש רק מעון אחד מפוקח, ואז פשוט צריך לקוות שהוא טוב
אז דווקא זה שיש לכם כמה, זה כבר כן מאפשר יותר...

ואם באמת אף מעון מפוקח לא רלוונטי, הייתי מחפשת מטפלת. אבל מבררת היטב עם הורים לפני כן, מגיעה בעצמי לראות אותה ולוודא שהסיבה בטוחה לילדים
נכון. גם לבחור לשים במעון במקום להמשיך להישאר איתם בביתפה לקצת
זאת בחירה.
הכל זאת בחירה.

אבל לבחור בין מעון לא טוב למעון טוב, זאת לא ממש בחירה וכן מחוסר ברירה.
תוכן פחות רלוונטי בגילאים האלה.כי לעולם חסדו
אם יש לך ספק לגבי היחס או אופי הטיפול זה בכלל לא שיקול לדעתי.
לדעתך פה לקצת
לי חשוב מה הילד שומע ורואה (ואוכל) גם בגיל חודש...
כמובן לא על חשבון היחס והטיפול המתאים.
מסכימה כאן עם כולןאהבתחינם
לבדוק, להפתיע, וכל מה שצריך
מדובר בילדים שלנו הדבר הכי יקר בעולם..

גם אני אישית בדקתי בלי סוף על הילדים שלי..
אבל לא לשכוח את במטפלות הטובות סאמת
לעשות הכל בדרך שלא לפגוע בהן!!!! יש כאלה שבאמת נותנת את הנשמה!
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך