הריון לא מתוכנן ,גיליתי באיחור של 4 ימים שאני בהריון וישר הפסקתי עם התרופות אבל אני בחרדות שזה עושה מומים בהתפחות העובר ..עוד לא הלכתי לרופא אני צריכה לקבוע תור .
האם שימוש בתרופות עד שבוע חמישי יכול לגרום לממומים <?
תודה
הריון לא מתוכנן ,גיליתי באיחור של 4 ימים שאני בהריון וישר הפסקתי עם התרופות אבל אני בחרדות שזה עושה מומים בהתפחות העובר ..עוד לא הלכתי לרופא אני צריכה לקבוע תור .
האם שימוש בתרופות עד שבוע חמישי יכול לגרום לממומים <?
תודה
חושבת אחרי הלידה גם על התקן אבל מפחיד אותי לא יודעת מה זה....
כל אחת בוחרת מה טוב לה במכלול הנתונים.שתתקשר אליו.
0-5-2-4-2-3-9-7-0-9
בעלי עובד המון שעות ביום וכל פעם אומר שלא מספיק כלום. הוא לא מפסיק לקחת על עצמו עוד דברים
ופתאום אני קולטת שהוא מנסה גם להרשים את הבוס שלו וכאילו בקטע של לרצות אותו.
מה יוצא מכך? שאני והילדים ממש "מוזנחים"
אני כל הזמן בהרגשה של לא נעים לי להתלונן עליו כי הוא בעיניו עושה הכל.
לוקח את הילדים בבוקר ומחזיר בצהריים ובאמצע עובד ואחרי עוזר במקלחות ועובד עובד עובד.
אני מודעת לכך שאני כבר תקופה לא עובדת והוא המפרנס היחיד בבית. אבל אני מרגישה שזו בריחה שלו.
עכשיו אחרי הלידה אני מותשת. עברתי לידה ארוכה והריון מורכב שהייתי רוב רובו בשמירת הריון ולא יכולתי
כמעט לעשות כלום (למרות שתכלס עשיתי)
הוא בחיים לא מפעיל מכונה, לא שוטף כלים, לא יודע לבשל ושוטף את הבית רק לכבוד שבת.
אני לגמרי קיבלתי את זה עד עכשיו אבל אחרי הלידה הזו שאני כ"כ זקוקה לתמיכה נפשית ופיזית (בבית)
אני מרגישה ממש בודדה.
הוא כל הזמן בלחץ העבודה ולא עזר כמה דיברתי איתו שזה מפריע לי הוא עוד טוען שאני טיפוס מתלונן
במקום להגיד תודה שהוא מפרנס אותנו .
הוא לא מבין שאני רק מבקשת שיהיה לו סדר יום שבו הוא יכניס אותי ואת הילדים יותר ולא לעבוד על רובוט.
אתמול כבר ממש נשברתי. אני כבר כמה ימים אוכלת רק סנדוויצים עוגיות וקפה ו"התלוננתי" בפניו שאני רעבה ומותשת ושיקנה אוכל וידאג שאצליח להתחזק, הוא לא עשה את זה ורק אחרי שביקשתי שוב הוא הלך וקנה מצרכים כדי להכין, אני ממש מעריכה את הכוונות הטובות באמת!! אבל הוא לא יודע לבשל וזה מה זה לא הזמן לניסויים כשאני גמורה ועצבנית אז אמרתי לו שאני הולכת לישון כבר ושלא יתחיל להכין אוכל באמצע הלילה!! אכלתי שוב סנדוויץ והלכתי לישון והוא ממש נעלב!! התנצלתי בפניו שזה ממש לא אישי ושזו פשוט לא שעה להתחיל להכין אוכל ושלא יטרח (בנוסף ראיתי שהוא בלחץ ממשהו בעבודה ומתחיל לארגן את האוכל ממש בלחץ אז לא היה לי טוב עם זה )
וחמותי התקשרה אלי לפני שבוע+ ואמרה שתשלח לנו אוכל ואני שמחתי כמובן. הטלפון המיוחל לא הגיע ממנה
ואת בעלי זה אפילו לא מעניין שאני אחרי לידה ומותשת ולא מסוגלת לעמוד במטבח לבשל, הוא לא מרים טלפון לשאול
אותה אם היא מתכוונת לשלוח אוכל. ועוד שבוע אחרי הלידה היא התחננה שנבוא לשבת כולנו (שבוע אחרי לידה!!!!)
היא עשתה שבת מורחבת עם כל הסבתות ודודים וזה היה מתוכנן מראש (בעיה שלי שילדתי לפני התאריך בעצם)
וכמה שניסיתי להסביר לבעלי שאין לי כוחות הוא ניסה לשכנע אותי מספר פעמים בצורה יפה ובסוף ירד מזה והיא עוד ברוב חוצפה
שאלה אותו אם אני לא רוצה ללכת לבית החלמה לשבת, כאילו לזרוק אותי לבית החלמה ושהוא יבוא בכיף ויחגוג איתם עם הילדים והמשפחה שלו.
הוא לא מזיז פירור בבית. היו אורחים השבוע וכל הלכלוך והגועל נשאר על השולחן ככה עד שאני סידרתי את זה יום למחרת
כי קרסתי למיטה יום קודם.
אני מארגנת את הילדים בבוקר בקביעות וממש אין לי בעיה עם זה ונותנת לו לישון כמה דקות לפני שיוצאים מהבית אבל זה מתחיל גם להימאס עלי. מרגישה הפיליפינית פה. הבית לא מתפקד אם אני לא מתפקדת. הצעתי להביא איזו מישהי שתעזור קצת בבית והוא אומר שלדעתו לא יקרה כלום אם נחכה עד שאתאושש!!!
כל הכבוד למי שקראה עד כאן, אשמח לתגובות מחבקות , יכולה לפרוק את זה אצל חברה אבל לגמרי מעדיפה כאן שלא יהיה לשון הרע כי בעלי באמת נשמה טובה סה"כ ומרגישה שיש קצר רציני בתקשורת
חיזקת אותי מאודדדד. בהבנה שלך (רק אישה מבינה אישה
)
קלעת בול לתחושותיי
את יכולה לנסות להחליף תמ"ל, אבל מניסיון, הנסיונות וההחלפות משגעות אותם לפעמים אפילו יותר, ולא פחות גם אותך.
שלי בוכים המון וסובלים מאוד, ניסיתי להחליף תמ"ל, ולא היה הבדל גדול, בין כל החלפה צריך לחכות כמה ימים, עד שהבטן מתנקה מהתמ"ל הקודם ומתרגלת לחדש.
מישהי פה כתבה על "ביו-גאיה" (מקווה שאני מדייקת בשם) , תכשיר שעוזר מאוד לגזים.
שווה לנסות
אני פשוט חיכיתי בסבלנות לגיל 3 חודשים ואז הכול עבר.
אצלי כולם ככה, מי יותר ומי פחות
יש אחד שבכה מהחדר לידה, כל הדרך לתינוקיה, ועד גיל 3 חודשים.
מה שלא ניסיתי לעשות, לא עזר כלוםם
עד שהחלטתי פשוט להשלים עם המצב וזהו, ותתפלאי, דווקא הוקל לי.
פשוט בלילה הייתי קוראת או רואה איזה סרט ומעבירה את הזמן כשהא יונק ובוכה לסירוגין...
בילד הבא השלמתי מראש והתכוננתי נפשית, וגם הוא בכה המון עד גיל 3 חודשים.
מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות
עיטוף יכול גם לעזור
ואוסאופתיה שמעתי שגם עוזר, תנסי לבדוק דרך הקופה
)אנחנו ביררנו אצל בוני עולם שימליצו לנו למי כדאי לפנות, אמרו לנו לכל דבר למי כדאי ללכת
והלכנו למי שאמרו לנו באזור שלנו..
ועוד הלכתי באותו יום לבודקת טהרה בגלל כתם בבדיקה.
היה קיפאון מחריד. למחרת היה שלג אז יכולנו לבלות עוד קצת ביחד כי לא היינו צריכים לצאת לעבודה...
ו9 חודשים אחר כך זכיתי בבן.
צחקתי שעה.
איזה בלבול.
תכלס כזה כפור באמת היה כפרת עוונות 





רק תתחילי כבר.![]()
מוריה

יאללה אוטוטו זה נגמר ובעז"ה יהיה לך אוצר ביד ששווה הכל![]()


היא אשכרה באה לעזור לי ואני צורחת עליה חחח![]()
![]()
דמעות של צחוק וקנאה...
שלום לכולן.
אז מעבר לסיפוק, להנאה והנחת עם המתוקים שלנו יש גם סיפור לא מסופר על העומס של הורים ואימהות בפרט.
רציתי לשאול אימהות מנוסות לכמה ילדים,
איך אתן מנהלות את האימהות על כל פניה וגווניה (אחריות, דאגה, טיפוח, הקדשה של זמן לכל דבר אצל עבור הילדים החל מרופאים, קניות, תזונה, משחק והתפתחות, שינה במיטה ועוד) יחד עם דאגה לעצמכן?
אני אפילו לא מדברת על זוגיות והבעל (נושא אחר וטעון רווי עומסים),אלא על הילדים שיהיו בריאים לבין העומס של העבודה והבית על כל מה שהוא דורש (שהוא גם הכרחי), אני מרגישה שאני נדחקת ואין לי זמן לעצמי. אני לא מדברת על קריאה, בילוי או תחביבים ורווחה נפשית (דווקא אלו ישנם ב"ה)
.
אני מדברת על אין זמן לאכול בריא, להקדיש לעצמי לטיפוח או לענייני בריאות, אפילו לא לשתות.
ענייני הבית והאימהות מקיפים וסובבים אותי וזה כ"כ אינטנסיבי ודורש ונוכח עד שלא נשאר לי זמן לעצמי בהרגלי היומיום.
דוגמאות: לקום לפניהם מוקדם בבוקר לא קורה כי אני כ"כ עייפה וברגע שאני כבר קמה הם מתעוררים ואז צריך להכין להם בקבוק, להחליף להם חיתול ובגדים כי הם רטובים מהלילה ואז אני רואה את הבית ומה שצריך לעשות וכו' וכו' ואז בטח לא זמן לקפה עם עצמי אבל אפילו לשתות כוס מים אין לי. במשך היום, העבודה שלי אינטנסיבית ודורשת. לקחתי על עצמי פרויקט גדול. אבל כמעט אין לי חלון או פנאי לעצמי ובגלל שלא הכנתי אוכל מסודר או הבאתי בקבוק מים מהבוקר, אני לא שותה וקונה אוכל מבחוץ שהוא כמובן, יקר ולא בריא. דוחפת כל מיני דברים לא קשורים. ואז הכל מתגלגל לא נכון כמו טעות נגררת. כמובן שברגע שאני מגיעה הביתה יש לי זמן סופר מוגבל ומצומצם בקושי לאכול צהריים ואז כבר צריך להזדרז ולצאת לקחת אותם.
כשהם איתי הם מיד רוצים לצאת מהעגלה ולהסתובב בבית, בלול הם בוכים, ואז צריך לשעשע אותם ולשמור עליהם ושוב אין לי זמן אפילו לא לבצע עבודת בית פשוטה, לעצמי ברור שאין זמן. בערב, צריך להרדים אותם ולהיאבק בהם שישנו אז כל סידור הבית נדחה ל22:00 שזה הזמן שבקושי יש זמן לאכול ארוחת ערב. בקיצור לו"ז צפוף, דורש ואינטנסיבי ששמתי לב לאחרונה שאין לי בו זמן לעצמי, וגם אם שומרים עליהם אין לי את הזמן באופן קבוע ורציף. אח"כ אני בלחצים והמצב הבריאותי שלי לקוי.
אשמח מאד לטיפים והארת עיניים, כי זה דיי מטורף.
הקטע של ארוחת ערב לילדים פלוס מקלחות והרדמה שהתחלנו להרדים במיטות שלהם אשכרה גוזל ערב שלם.
רק אחרי שהם נרדמים (מוציא את המיץ) אני מוצאת את עצמי מארגנת את הבית עד 23:00!
ברור שימים שבהם הכל מתוקתק כמו למשל שאני מכינה להם תיק עוד מהלילה זה נהדר אבל לפעמים אני מפורקת ורוצה לקרוס לטלויזיה להנות קצת ולהשתחרר או לישון שזה רב הפעמים. מי יכול להאשים אותי?
וכן, אני שמחה ומצליחה. הילדים שיהיו בריאים מתוקים ומקסימים ב"ה. הבית אכן יפה ומתוקתק. יש להם הכל ובזמן. סה"כ.
עכשיו, אין צורך בדאגה, אני מניחה שאני לא שונה בהרבה מאחרות. חשוב לי לציין שבאופן יחסי אני מקבלת זמן לעצמי וגם טיפוס שגואג לעצמי רק שהמון ממנו הולך על בדיקת מבחנים וענייני עבודה שלוקחת הביתה או השתלמויות בזום ועומסים שיש לי. וגם, אולי אני לא אחראית מספיק. דואגת לעצמי לראות פרק בסדרה אבל אין לי זמן להכין לעצמי אוכל לעבודה.
אני רק אשמח לטיפים.....מה עובד בשבילכן?
כיף לשמוע שצריך להתנהל בסדר מופתי ובארגון. אבל האם באמת אתן מצליחות לעמוד בזה? נראה לי לא אנושי.
איך מספיקים קפה? לקום ב-5? תאמת שב-4 לפנות בוקר אחד מהם מתעורר ודואג לנו לתעסוקה והרגעה עבורו אז ב-5 אני כבר משוועת להמשיך לישון ולקום זה תסריט לא ריאלי.
תודה לכולן,
ואשמח לטיפים מעשיים ופרקטיים.
אני בטוחה שאני לא הראשונה ולא האחרונה אז מה בכ"ז אני עושה לא נכון?!
הם תאומים?
נראה שאת בתקופה קשה ודורשנית.
עוד מעט הם יגדלו ויהיה יותר קל.
אני עם הבנות פה שאומרות לשחרר מצעים החלפתי הערב למשל כשבאו לישון וראיתי שרטוב... לפעמים בעלי כן מותיא בבוקר.
בצהרים היום למשל קיםלתי כביסה ותוך כדי שיחקתי עם הקטנה ליידי והיא קצת הפכה את הערימות ועצבנה אבל זה לא שהיה לי הרבה ברירה 5 מכונות כביסה בשקיות מבחינתי זה אומר מחר בוקר לא אפשרי.
אתמו הייתי בעומס ומשהי אמרה כאן מודל אחרי לידה לא לעשות מה שלא ממש דחוף. אני רואה שאצלי זה לא תמיד עובד ואני חייבת את הבית מאורגן ברמה בסיסית בשביל לשתות קפה. אז באמת קורה לי המון שאני מחממת מים לקפה ובסוף לא מגיעה אליו, זה מתסכל מאוד. אבל אצלי כבר קצת יותר גדולים ומעט יותר קל.
פשוט בימים שכן עוזרים לך תנסי מעט לפק את עצמך ולחכות שיעבור.
הם גדלים מההההררררררררררררר.
בינתיים חיבוק והרבה הצלחות!!
רק טוב=)

יש שם כל מיני יצירות מוכנות ממש מהממות כמו רקמות קלות כאלה או יצירות יהלומים.
יש דוגמאות מהממות ועולה כ50 שקלים או משהו כזה.
אם מעניין אותך.
זה לא להמציא מהתחלה.
אני אישית אוהבת לעשות יצירות בפלסטלינה לא מקשט את הבית אבל עושה כל מיני הצגות לילדים הגדולים עם בובות פלסטלינה.
והם גם למדו כבר להכין.
יש סניפפים בכול מיני מקומות תעשי גוגל
זנ נקרא היריד היצירתי....
אני ניסיתי ולא יצא לי משהו
אבל נהנתי מאוד
אני ממש לא משו בציור אז נראה לי פחות הכיוון..רק טוב=)
מתואמת
אמא טובה---דיה!
רק טוב=)אחרונה
) , ואעביר לקולגות קלינאיות..מזהירה מראש- תיאור קצת מגעיל.
בשבת הייתי שבוע אחרי המקווה בדיוק ובבוקר בעודי במיטה הרגשתי משהו יוצא, (עשיתי הפסק נורא מאוחר אז פחדתי שזה מחזור.) רצתי לשירותים וכל התחתון היה רטוב בהפרשה ממש סמיכה. בצבע קפה כזה... ובניגוב יצא כל כך הרבה שזה גם גלש מעבר לטישו ו-עם המון נקודות דם קטנות.
הרב אמר שרק אם זה ממשכיך אז אנחנו נאסרים. והכל נעלם כלא היה. כבר יומיים אני נקייה.
הדבר הזה היה מוכר לי וניסיתי להזכר מאיפה עד שנפל לי האסימון שממש ככה היה הפקק הרירי לפני הלידה הקודמת. (לפני מספר שנים)
בקיצור, אם מישהיא חוותה את זה? יודעת לומר לי משהו? ממש מלחיץ אותי מה זה יכול להיות. התאריך רק בשישי...
אולי היא התכוונה שצריכה לקבל מחזור בשישי?
זה קרה באמצע השבועיים הנקיים כאילו... זה לא פקק רירי. רק יאוד דומה לו.
לא היינו יחד בימים שלפני זה. וממש מוזר לי שבשלב כזה של החודש יהיה ביוץ...
אבל תודה!!
המחזור האחרון כל היה ארוך מהרגיל אבל נראה לי בגלל שלקחתי תקופה שאמורה לקצר מחזור ואצלי היא כנראה עשתה להפך...
לגבי התרופה- קלין של מדר נייצ'ר. אמור לקצר מחזור.
לגבי המחזור, שמעי, זה היה מחזור רגיל שהגיע ממש בזמן. אז לא בדקתי הריון. אהיה מאוד מופתעת אם אני אגלה שאני כבר בחודש שני... לא נראה לי.
הלוואי, מה אני יגיד. רק ה' יודע.
היו אחר כך עוד איזה 2 צלליות קטנון שהזכירו דימומון בניגוב. אבל זהו.
קרה לי משהו דומה בהנקה והיה כלום..רופאת נשים אמרה לי שזה קשור לשינויים ההורמונלים בהנקה
) וזה אכן עזר....
) מעודד ייצור חלב.
אבל כמניקה את חייבת לאכול מאוזן, ההנקה גם מתישה ומרעיבה