פורום הריון ולידה (עמוד 1734)

זה בטווח שעושים

תקפידי לשתות ולא להתאמץ יותר מדי
וכמובן לעקוב שזה לא חוזר על עצמו

ולא חזר טפו טפו טפו
ברגע שקמתי מהמיטה וזה עבר הבנתי שזה מדומה לחלוטין

לי בשבוע 35 היו ברקסטונים. לא כואבים אבל כל כמה דקות. והסתבר שזה צירים. הצליחו לעצור לי אותם עם עירוי
לכן אני אומרת תעקבי.
אם לא חזר כנראה זה חד פעמי
תקפידי לשתות

אבל אני במעקב עם עצמי מוקפד מאוד

שהבטן מתקשה היא מתקשה כולה? או שיעול להיות שרק חלק?

לפעמים יש לי חלק קשה שנובע מהטוסיק או המשהו של העובר חחח
לא לא כשמתקשה זה הכל.. הכל הכל והיא נהיית לי תחומה כזה כאילו לקחו עיפרון ושרטטו את הצדדים שלה
והיא אבן קיר

רק תדעי שמעכשיוזה יכול להופיע ידי הרבה.

צריך לעקוב שזה לא בתדירות גבוהה ביום כמובן ושהכאב לא מתחזק

ועל כל דבר לא להסס ללכת להיבדק גם אם את חושבת שזה ברקסטון

כן ברוך השם לא חזר מאז, זה היה בבוקר מוקדם סביב 7 והיה אחד כזה ומאז-כלום ברוך השם!

אבל כן ברור אם אני ארגיש לא בטוחחה אני אסע למרפאה, אני הכי בראש של אם יש ספק אין ספק

 

 

הייתי הולכת לרופא שיסתכל על האוזניים
לפעמים בתנוחה של ההנקה זה כואב להם, כשיש דלקת אוזניים

עכשיו הוא הסכים לאכול. ניסיתי גם תנוחות שונות לפני זה ולא עזר.
מתלבטת לגבי רופא.. לרופאת ילדים שלנו שאני אוהבת יש תור רק למחר.

נראה לי באמת יותר הגיוני אזניים

ולגבי סימם- מחבקת אותך חזק. עברתי את זה וזה קשה ממש. תנוחי כמה שאת יכולה

צרבות זה יותר עיכול, לא?
זה פשוט שריר ששורף לי מתחת לצלעות...
תודה נשמה!! שוכבת רוב הזמן... מתסכל כבר!

הייתי מנסה לקחת משו נגד צרבות ולראות אם התחושה משתפרת

כמו מלפפונים או שקדים טבעיים בלי קליפה
אני לא ניסיתי את הטבעיים האמת, ובשליש השלישי המצב החריף וקיבלתי כדורי אומפרדקס במרשם זה הציל אותי

וזה שורף! ממש קשה
תחפשי בגוגל צרבות בהריון.
בהתנהלות נכונה מבחינה תזונתית אפשר להימנע מהצרבות כמעט לחלוטין. (לא לקחתי תרופות כי הן עשו לי בחילה אז במקום צרבות קיבלתי תופעה חדשה)

כל פעם שמשהו לא מסתדר לי...
מתבגרים😝

כמה זמן את אחרי החתונה?
קצת אחרי החתונה הרגשתי את זה די הרבה.
גם עכשיו זה לפעמים תוקף שבאלי שיסדרו וינקו ויבשלו לי...
אבל אני חושבת שככל שמתרגלים ומתבגרים אז מתגברים...

בערך בשנה שנתיים אחרי.
כל פעם כשהייתי מגיעה לבית של ההורים לא הייתי רוצה לחזור. ממש התגעגעתי. לא בטוחה שדווקא בגלל הקושי בעצמאות.
פשוט עבר עם הזמן וככל שהתבגרתי והתבססתי יותר בבית שלי ובזוגיות שלי.

קשה מאוד אז אולי זו דרך מסוימת להתנחם, שזה שיש לך געגועים הביתה אומר דברים טובים על הקשר בינכם ועל הילדות שלך ודווקא לשמוח בזה ולא להתבאס על זה. זה בסדר גם להתגעגע

מצד שני, זה גם עושה לי מלא נקיפות מצפון שאני לא מספיק טובה כמוהם, לא עושה דברים מספיק שווים לילדים כמו שההורים שלי נתנו לי כשהייתי ילדה....

אז את בדרך הנכונה D;

זה לגיטימי ונורמלי, המעבר מרווקות לחיי נישואין הוא לא פשוט, גם לנהל בית על כל המשתמע מכך, עצמאות שלפעמים לא רגילים אליה, קבלת החלטות..
תפתחי בעצמך את שריר הבטחון שאת יכולה לעמוד בזה. וזה בסדר לרצות להשתבלל לפעמים.
ולגבי לא מנהלת את החיים טוב - תרשמי לעצמך מה היית רוצה לשפר ואיך, תבדקי אם זה ישים, אם בכוחך (הנפשי והפיזי) לעשות כן, ולמה את רוצה לשנות
לפעמים רוצים לשנוצ כי זה לא מה שראינו בבית אבל זה לא בהכרח נכון לנו היום, במציאות הזוגית והעכשוויות.
ולפעמים באמת רצוי וטוב לשנות רק אין לנו הידע או הכלים לשם כך

מה שהיתי רוצה לשנות, להיות פחות ביישנית ויותר חברותית
איך אפשר לשנות כזה דבר?

להורים שלי תמיד היו מלא חברים, ואני משום מה לא מצליחה להשתכלל בנושא.... יש לך משהו לומר לי בנושא?

את עובדת? נמצאת במסגרת של לימודים? בדרג במסגרות לימודים ועבודה מכורח המציאות מתחברים לאנשים אחרים כי יש מכנה משותף
את גרה באותה עיר שבה גדלת או שעברת עם בעלך לעיר אחרת? אם עברתם לעיר אחרת - יש לו חברים נשואים שאפשר להזמין מדי פעם עם הנשים וכך להתחבר? איזה שיעור לנשים שאת יכולה ללכת אליו? אם נשארת בעיר מגורייך - יש חברות שגרות קרוב?
חברות בדרכ צריך ליזום, ככל שאנחנו מתבגרים זה פחות נגיש לנו משום מה מאשר כשהיינו ילדות, משהו בשחרור העכבות אצלנו נתקע. אני מניחה שלמי שמתביישת יותר קשה ולכן אני מציעה לך להתחיל מגרעין קרוב יותר של אנשים עם מכנה משותף גדול יותר לשלך, יש איך לשבור את הקרח מה שנקרא

ואת מכניס פנימה בתור שאלות ומשימות מה שבא לך

זה מתחיל אוף היא משאירה אצלה. את הצצת. כאלה..😑

זה הכי בוקס בבטן שאפשר.
לא יודעת איך מסדרים את הלב בכזה מצב,
אבל רק רוצה לעודד ולומר שלא רק שקמים מזה,
גדלים מזה. צומחים. מגלים בעצמנו רבדים שטרם התגלו.

חיבוק גדול ⁦❤️⁩

חיבוק אהובה!
לא קל לקבל לא, במיוחד מאמא, ועוד יותר בתקופה קשה...
זה בסדר שהלב בבלגן, מותר לו לפעמים.
שולחת לך מלא כח ואהבה.

יש לי אמא מהממת. אנחנו חברות ממש טובות.
לפני חודשיים יצאנו לשליחות בחו"ל, וזה כמובן מעבר מאוד מורכב. לקפל בית, למכור רהיטים, להחליט מה שומרים, לארוז מלאנתלפים מזוודות.
אני יודעת שהיא לא חייבת לי כלום, אבל אני מכירה אותה וממש ציפיתי לעזרה רבה ממנה. והתאכזבתי כשהיא לא היתה מעורבת כמו שרציתי. השתדלה לעזור פה ושם, אבל לא כמו שחשבתי.
תכלס, יצא לי לדבר איתה איזה ערב, ואז הבנתי שזו תקופה מאוד מאוד מאוד עמוסה בשבילה בכל החזיתות. והיא רק בן אדם אחד, לא יכולה הכל.
ברגע שהבנתי שיש לה כזה עומס, ולמרות זאת היא עדין משתדלת לעזור לי, (במקביל לעוד כמה אחים שהיו צריכים עזרה כזו או אחרת+אוזן קשבת) נרגע לי הכעס וכל דבר קטן גרם לי להעריך אותה ממש!!

בקיצור, בלה בלה בלה, אבל יש לאמהות מהממות שלנו גם את החיים שלהן, עם מורכבויות שלא תמיד אנחנו יודעות.

חיבוק נשמה!

אז אולי זה לא מתאים בכלל ותזרקי לפח
אבל אולי היום היית צריכה להסתכל על המציאות ולהבין שאמא שלך גם בן אדם
שהכוחות שלה מוגבלים
שהיא לא נהיית צעירה יותר
שיש אחים ואחיות אחרים שגם צריכים אותה ולא אשמים במצב שנוצר
שיש לה זוגיות
ועבודה
ואולי היא סתם רוצה לקרוא ספר
ועם כמה שהיא הכי אוהבת אותך בעולם אתם ישויות נפרדות ולפעמים היא צריכה ויכולה ומוכרחה! לחשוב על עצמה לפנייך.

אם כל זה קרה
זה כואב
וקשה
והלם

אבל, כנראה שהגיע הזמן.
אולי שאבת מהבאר קצת יותר מהיכולת שלה
אולי צריך ךזכור שגם אמא היא בן אדם עם צרכים ורצונות ולכבד אותה ולהעריך עוד יותר את כל מה שעשתה בשבילי עד עכשיו , להבין שעד עכשיו ביטלה את עצמה כדי לספק את הצרכים שלך, שמה אותך מקום ראשון, והגיעה לקצה היכולת שלה
וזה לרגע לא מבטל אלפית מהסבל שלך! אלפית מהצורך שלך!
לרגע לא

אבל לפעמים גם מי שהכי אוהב אותנו בעולם ורוצה לתת לנו הכל,פשוט לא יכול. עם כל האהבה שבעולם.

ואולי כל מה שכתבתי בכלל לא קשור לסיטואציה שהיתה כי לא פירטת, ובמקרה זה, אל תזרקי. שימי בצד. כי אם זה לא מתאים לעכשיו זה יתאים לבקרוב
תגידי לה תודה על כל מה שהיא
תכאבי את זה שאין מושלם בחיים, אפילו לא אימהות.
שולחת לך המון כוחות
💕💕💕💕💕💕💕💕

כל פעם קוראת תגובות שלך (ומחפשת אותן) ומתפעלת.
היה אפשר להגיד את אותם הדברים בצורה שתרגיש תוקפת ומאשימה ופוגעת ואת תמיד מתנסחת כל כך בעדינות וברגישות בלי לפספס שום דבר מהמסר שאותו את מעבירה. אלופה! ❤

זה לא שניסיתי, אני באמת לא חושבת שיש פה מקום להאשמה. היא במקום שהיא הכי צריכה את אמא שלה בעולם. זה הכי מובן. הבעיה שלא תמיד מה שרוצים וצריכים זה מה שאפשרי…
ואולי בגלל שאני אמא למתבגרת אני מתחילה להבין כמה זה קשה ומנסה להראות את הצד השני גם..
תודה על המילים הטובות 💕

קולעת בול.
אני יודעת שאני מגזימה בהחלט ןמה שהם עןזרים לי לא מובן מאליו בכלל
אבל הלא הזה מה זה זעזע אותי
בשבת היא אמרה לי שבכוונה אמרה לא כי היא מרגישה שאני יותר מדי תלויה בהם ולא מחליטה מה לעשות . והגיע הזמן להתקדם לאיפה שאחליט אבל להתקדם .
יצאתי קצת עצובה מהשבת.. אבל היא מצודקת בהחלט.

איזה אמא מיוחדת יש לך, בטח כאב לה הלב נורא לומר לך לא והיא עשתה את זה כי היא חושבת שזה לטובתך. היא אוהבת אותך הכי בעולם. לי נשמע שאת יכולה לסמוך עליה שאם היא מייעצת לך להתקדם היא צודקת
חיבוק גדול יקירה ❤️❤️

רוצה לעזור לך ורוצה בטובתך. תסמכי עליה, וגם על עצמך, אני בטוחה שאם היא הייתה מרגישה שאת ממש צריכה אותה לא הייתה מסרבת לך

ומוחץ...
יש לך אמא חכמה מאוד,
היא לא אמרה לך לא בזמנים הכי שבירים כשהיית צריכה את התמיכה שלה באופן נואש. היא אומרת לך לא עכשיו, כשהיא מרגישה שאת מסוגלת לעמוד בזה. והיא לא אומרת לך לא כי היא לא יכולה, היא עושה את זה בכוונה כדי לעזור לך לגדול.
אני בטוחה שזה לא קל לך... אבל אמא שלך צודקת ❤ אוהבות אותך!

בס״ד

לקבל ״לא״ זה באמת יכול להיות מאד כואב. בעיקר כשאת במקום פגיע בגלל כל מה שעובר עלייך.

הרווח שאני יכולה לראות זה שבזכות הלאווים שאנחנו מקבלים לפעמים, אנחנו מקבלות ביטחון ה״כּנים״ אמיתיים ו-כנים... שזה באמת בסדר מהצד השני... וזה משהו יקר...

שולחת לך הרבה מחשבות טובות וחיזוק גדול אהובה ♥️

השפע מגיע כשצריך.
מקסימום לעבוד שעות נוספות, לבקש העלאה או לחפש עבודה יותר ריווחית או פריסה מחדש של המשכתנא.
אם יכולתם לקנות דירה זה כבר מראה על יכולות כלכליות לא קטנות. יש לכם יותר בסיס מאשר לרוב הזוגות הצעירים. ילד אומנם עולה אבל זה לא מגיע לסכומים כאלה..

רפואה שלימה

ויכול להיות גם שלמכון פועה יהיה מי שידע לייעץ

גם על כוב יין פעם ב
אין ידע מספק כמה הכמות שיכולה לגרום למומים אצל עוברים
לדעתי אין שום סיבה לשתות יין, או אלכוהול מכל סוג שהוא, בהריון
גם לגבי נרגילה- מרגיש לי סיכון מיותר לקחת..
זו דעתי כמובן
אולי יש נשים שפחות מייחסות לזה חשיבות
אני אומרת את דעתי בלבד

חושבת שהאלכוהול אולי יותר בעייתי מהנרגילה מבחינת נזק מוכח, אבל לא יודעת.. רע במיעוטו בהריון זה רע כשאפשר לבחור להימנע ממנו.
אני חושבת שבעלך לא מבין את המשמעות האמיתית של הדברים. תנסו למצוא הנאה שלא כוללת עזרים חיצוניים בשלב הזה. בהנקה למשל זה גם אסור אלכוהול, ונרגילה בחודש שישי שביעי והלאה, עם בטן נגיד.. נשמע לי קצת מוזר. וילדותי.

מסכימה עם המשפט הזה 1000000%
חושבת שכמה חודשים ללא הדברים המסוימים שלא מומלצים לטובת בריאות העובר לא יקרה לנו כלום
גם אני מתגעגעת לכוס יין הלבנה שלי בשבת בצהריים.. ובערבי חמישי עם בעלי
אבל מה לעשות, הבריאות של העובר שלי יותר חשובה לי מהאווירה

נרגילה זה כמו סיגריה (ואולי יותר גרוע מבחינת נזק בריאותי) וממש ממש לא כדאי בהריון.
לגבי יין, אפשר להחליף אולי בבירה ללא אלכוהול

אבל הייתי חוששת לשתות כוס

כל אישה רמת העמידות שלה שונה, כלומר יכול להיות שתכירו מלא נשים ששתו כוס יין בשבוע ולא קרה כלום, אבל זה לא מחייב כלפייך, כי את לא יודעת איך הגוף שלך מתמודד ויכול להיות שאצלך זה יפגע בעובר.... בעיניי לא שווה את הסיכון....
נרגילה אני לא יודעת מה זה עושה לעובר, אבל זה בטוח לא בריא לו...

נראה לי שפעם ב.... הייתי לוקחת, עישון יותר קליל רק בשביל הקשר

ותקבלו קנה מידה של כמה זה נורא...
וזה נורא!


ולגבי הנרגילה... הכל תלוי מה שמים בפנים

לדעתי זו תקופה ששווה את המאמץ ולא כדאי לקחת בכלל סיכונים שתתחרטי עליהם כל החיים.
את לא יכולה לדעת איך זה ישפיע…
לדעתי האישית- חד משמעי לא מעשנת נרגילה ולא כוס יין.

לא הייתי נוגעת באף אחד מהם. בדיוק מהסיבה שהזכרת בהודעתך. אתם אחראים כרגע על יצור קטן שמתפתח ברחמך.
ובמיוחד בשבועות הראשונים המערכות כולן מתפתחות בקצב מהיר. ובטוח שאתם רוצים ומייחלים לילד בריא ושלם.
אני גם חושבת שההימנעות עכשיו עבורכם היא גם הכנה לאחרי הלידה לסביבה עם תינוק קטן. גם ליד תינוק קטן נמנעים מדברים מסויימים... החיים עוברים שינוי. ההריון נועד להכין אתכם כזוג להפיכה למשפחה וזה מתחיל מעכשיו...
שבעז"ה תזכי להריון תקין ולידה קלה ולילד בריא ושלם.
שבת שלום!

חד משמעית מעלה סיכון לכל סיבוך הריון אפשרי.
אגב, אם בעלך לא מוכן להפסיק את מנהגו במהלך ההריון אולי כדאי לבקש ממנו שיסיר בגדים ויתקלח כשחוזר הבייתה מעישון. כי זה ממש ממש מזיק.
עישון (אפילו סיגריה אחת) מוכח כגורם סיכון לכל סיבוך מסיבוכים בהריון ועד סיבוכים במהלך משכב לידה.

לגבי כמות מדודה של יין פעמים ספורות במהלך ההריון- הדעות יחסית חלוקות.
יש רופאים שיגידו לך שזה ממש מסוכן ויש כאלה שיגידו שכוסית יין קטנה ע"פ כמות אלכוהול מופחתת מספר פעמים ככל הנראה לא מזיקה. אבל אי אפשר לדעת כי זה לא נבדק.
תסמונת אלכוהול עוברי רלוונטי לגבי נשים שרגילות לשתות כמויות של אלכוהול ומגיעות לרמה שיכרות (באופן תדיר).

כי סיגרייה זה אכן חד משמעית מזיק ביותר בהריון -גם עישון פסיבי..

לפי מחקר שעשו מצאו שעישון נרגילה זה כמו עישון של 100 סיגריות.

ולא יודעים מאיזה כמות האלכוהול יכול לעשות נזק.
לא סתם משרד הבריאות אומרים להימנע לחלוטין בהריון (אני אישית כן אשתה טיפה בקידוש, אבל ברמה של שלוק, לא של כוס יין - שזו כבר כמות משמעותית.)
לא ידוע אם השתכרות חד פעמית יכולה להזיק, לא ידוע אם כמות גם אם לא משתכרים..

פעם, כשהייתי צעירה ויפה (היום אני יפה וצעירה ), למדתי בקורס של התפתחות נפש האדם, שכתוב ''גיל 18 לחופה'' , למה? כי בגיל 18 בנאדם מסוגל לקחת אחריות, כלומר- לוותר על דברים של עצמו למען אחר. כשבנאדם מסוגל לוותר על הנאות שלו, או אפילו צריכים בסיסיים שלו כדי לעזור לאחר, סימן שהוא מסוגל לקחת אחריות ולגדל ילדים. זו הנקודה גם פה, ברור שזה באסה, זו לא אותה חוויה זוגית, אבל יש לנו אחריות על הילדים שלנו ואנחנו מוותרים על הנאות או צרכים בסיסיים שלנו למען ילדינו..

( וזו רק ההתחלה... אני הייתי בצימר עם בעלי, הוא השתכשך לו בג'קוזי ואני טבלתי רגליים בלי להכנס... אסור להכנס בהריון.. מה לעשות 🤷 באסה, באסה אבל לא אקח שום סיכון. )

לגמרי
אפילו עישון פסיבי

זה לא חומרים שנעלמים מהגוף כ"כ מהר וכשזה מגיע לעובר זה פשוט מצטבר אצלו ומזיק.

אלכוהול מותר בכמות קטנה.
האמריקאים נוטים לאסור אפילו שלוק
אבל באירופה אומרים שמותר כוס יין בשבוע, לא נצפו יותר מומים באירופה או משהו כזה..

הסיכון הוא בכמויות. כשהכמות קטנה גם העובר יודע לפרק את האלכוהול, פשוט בקצב מאוד מאוד איטי.
מציעה לך לא להסתכן ולשתות פחות מכוס או יין עם פחות אחוזי אלכוהול אבל לא צריך לוותר לגמרי

בטח שיש כאלו שעשו את זה ולא קרה כלום, ובטח חשיפה חד פעמית עדיפה על חשיפה יומיומית, אבל ההמלצה הרפואית המבוססת על מחקרים היא שלא כדאי.

עזרתן לי מאד

בשבוע שעבר קראנו על העקרה הראשונה (כמדומני) בהיסטוריה שנפקדה. השבוע אנחנו קוראים על סיפור השידוכים הראשון שכתוב בצורה מפורטת - וכמה הוא מיוחד, וכמה הוא מדויק... לכאורה הסיפור של יעקב ורחל, בעוד כמה פרשות, הוא "סיפור האהבה" האידאלי בעיני בני זמננו - בני הזוג פועלים בעצמם לזיווגם, יש אהבה ממבט ראשון... אבל בעצם - הרי כמה מניעות היו ליעקב ורחל עד שזכו להיות נשואים, וגם בחיי הנישואין שלהם - הם לא ידעו שלמות מוחלטת... [כמובן, לפי מה שנראה בעיניים הארציות שלנו.]
ואילו יצחק ורבקה - יצחק בכלל המשיך בחייו ובתפילותיו, בעוד מישהו אחר דואג לזיווגו, ורבקה - עשתה הרבה, אבל לא ידעה שבעשייתה היא דואגת לעצמה לשידוך המצוין... ואז, בחייהם המשותפים, הייתה חתונה מיידית ואהבה מיידית. היו גם לא מעט קשיים, אבל הם נותרו הזוג היחיד מכל האבות שהיו רק שניהם בזוגיות, בלי צלעות נוספות. שלמות שכזו...
ועם התובנה הזו אני רוצה לייחל ולהתפלל למען כל הרווקים בעם ישראל - שימצאו את זיווגם בקלות ובשמחה ומתוך קדושה, ושירגישו כאילו (או באמת) מישהו אחר מנהל בשבילם את סיפור השידוכים שלהם... ❤

אמן ואמן...

אחחח, אין עוד מקום בעולם כמו חברון.
השורש של כל השורשים

זה כבר הזכות וההתרגשות "לחיות את הפרשה"-
לקרוא ברוב עם את פרשת חיי שרה במערת המכפלה!!!

את נוהגת ללכת לחברון בשבת חיי שרה?

עד החתונה שזכיתי לבעל כהן שלא נוהג להכנס למערה ( יש הרבה כהנים שכן).

אבל לפחות את יכולה ללכת בעצמך בימי חול?

פעם שמעתי שיעור של הרב מרדכי אליהו זצ"ל לפרשת חיי שרה,
והוא אמר לכוון באמירת אשת חיל על שרה אמנו - " זממה שדה ותיקחהו" (,לא זוכרת בדיוק- )
שהיא הרגישה את קדושת מערת המכפלה ורצתה להיקבר שם,והצליחה בכך, כשאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה.

מאז כל שנה בחיי שרה בליל שבת כששרים אשת חיל אני חושבת על האמא הגדולה שלנו- ראשית לכל האומה-.
( במדרש תנחומא כתוב שכל הפרק אשת חיל זה הספד של אברהם אבינו על שרה אמנו)

לזמום איזה שדה ולקחת לי אותו.

כשהיא נפטרה, והמדרש הזה מרגש ממש...
זה באמת יהיה מרגש לכוון את אשת חיל השבת על שרה אימנו!

זה מאד מוסיף לי כל שבוע!!!💗

(בשיעור של הרב ראובן ששון, כרגיל...)
כשאברהם שולח את אליעזר לחפש אישה ליצחק, אליעזר שואל אותו "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם?", ואברהם עונה לו שתי תשובות שנראות סותרות אחת את השניה- קודם הוא נותן לו נאום מלא באמונה - "ה' אלוקי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם" - אחרי שה' עזר לי כל כך הרבה עד עכשיו, הוא בטוח יהיה איתך ויעזור לך במשימה שלך. אבל אחר כך הוא כן מתייחס לאפשרות שבאמת זה לא ילך - "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת".
הרב ראובן ששון דיבר על זה שכשאנחנו פועלים בעולם, צריך לזכור שבעצם אנחנו שליחים של ה', וכל מה שאנחנו מנסים להצליח ולעשות - ה' רוצה יותר מאיתנו שנצליח. זה לא שהוא עוזר לנו מבחוץ אלא הוא ממש יחד איתנו - 'עימו אנכי בצרה'. ומתוך כך באה התשובה הראשונה של אברהם, שהוא יודע באמונה שלמה שאחרי כך מה שה' עזר לו, ואחרי השבועות שהוא נשבע לו, ברור לו 'הוא יהיה איתו ויעזור אליעזר גם במשימה הזאת.
אבל עדיין חשוב לזכור שה' רואה את התמונה המלאה יותר טוב מאיתנו, ולא תמיד הוא יעזור לנו בדרך שבה אנחנו חושבים שהדברים צריכים לקרות. ומתוך כך באה התשובה השניה של אברהם - כי יכול להיות שבאמת האישה לא תרצה לבוא, ואז צריך להבין שזה מה שה' רצה, ואנחנו מקבלים את הדרך שה' רצה שהדברים יקרו, פועלים מתוך כך.

תודה!!! חיכיתי שתכתבי,כי אני לא מספיקה ביום שישי לקרוא את השיעור שלו,והדברים שלך משמחים אותי לפני שבת...

אני מאוד אוהבת לקרוא אותך והייתי חייבת לטעום קצת מהמקורות שממלאים אותך 😅
בע"ה השבוע מקווה גם לצפות בשיעור במלואו.
צריכה להצמיד את זה למשהו.

תודה על זה!

הביא לעמוד של מלאה הארץ דעה ושם היה קישור להצטרפות לווטסאפ.

אבל משום מה אני לא רואה שם שום קישור
אולי כי יש לי חסימה?

התקינים עם דימומים ונגמרים בטוב..

בשבוע 6
קצת יותר מכתמים
נגמר בידיים מלאות ב"ה!

זה היה השרשה ברחם או לא יודעת מה והכל ב''ה היה בסדר גמור.

הכי חשוב לשתות מלאאאאאאאאאאאא ולנוח

לק"י

הבנתי שזה דבר שקורה, ואפילו לא נבדקתי.
אולי שווה להתייעץ עם רופא/ אחות ולברר באיזה מצב מומלץ להבדק.

בשורות טובות!

עלה 300 שקל (סורג אחד פשוט)
הודענו לבעל הבית ששמים.
לא שווה לי לבקש השתתפות בשביל 300 שקל ושנה הבאה הוא ייזכר להעלות שכ"ד ב100-200 לחודש.

סתם שאלה אם כבר פרטת. למה שמת רק בחדר ילדים? את חושבת שזה מספיק? אותי הרבה יותר מלחיץ בחדר הורים.. החדר ילדים אצלי הוא ממד וגם ככה החלון מסובך לפתיחה. בחדר הורים אפילו אין רשת רק תריס והחלון ממש צמוד למיטה. הרבה פעמים היא ישנה איתי שם וזה ממש מחריד אותי מה יקרה אם היא תקום לפני ותתעסק עם החלון...?

בחדר ילדים שמנו זה לא היה ממד אלא חדר רגיל ולפעמים הוא היה שם בלי השגחה. בן שנתיים.
ידע לטפס על דברים וכו'.
מנסה להיזכר מה היה המבנה בחדר הורים
לדעתי שמנו מה שהיה חובה מבחינתנו
כלומר כנראה לא היה מזיק לשים גם בחדר הורים
נראה לי היה לנו חוט מסובך שהשחלנו והוא לא יכל לפתוח את בעצמו את החלון או משהו כזה..

במטבח ובסלון פחות היה חשש יטפס וגם הזכוכיות עצמם נפתחו לצד ולא החוצה והיו כבדים יותר.
בקיצור שמנו איפה שהיה הכי קריטי לנו.

ואת צריכה גם לומר לו שאת שמה אם אני לא טועה.
אם תשימי זה על חשבונך אלא אם כן והוא ממש נחמד וזה לגמרי לפנים משורת הדין והוא יסכים להשתתף אבל זה ממש לא מקובל

משום מה יצא לי לשמוע שזה משהו שמבקשים מהמשכיר לעשות וזה ככה נשאר לי בתודעה..

אם הוא מתעתד להשכיר למשלחות עם ילדים אז הרבה יבקשו ממנו ויכול להיות שנוא מבין את זה
במקרה שהוא לא רוצה מקובל להציע להתחלק חצי חצי בעלות, שוב אם זה דירה שיש סיכוי שהשוכרים הבאים גם יבקשו אז זה הצעה טובה למשכיר והוא לרוב מסכים
אם כלום לא עובד זה כבר שיקול שלכם אם להישאר בדיקה או לא 🤷🏼‍♀️

גם חשבתי בכיוון

הרבה לא מסרבים כי הם בטוחים שזה ישאר שלהם, אם זה משהו שהם מעוניינים בו

רק להגיד שעשינו סורגים לפני כמה חודשים ועלה 600₪ למטר סורג. המחירים עלו ממש בגלל איזה אונייה שנתקעה לפני חצי שנה בתעלת סוואץ. אל תשאלי אותי מה הקשר.
סתם שלא תצפי למחירים זולים

כל עלויות ההובלה ובעיקר ההובלות הימיות עלו מאוד בגלל הקורונה.
ואחד הענפים שהכי מושפע מכך זה תחום הבניה

ודבר שני, הוא לא מחויב להסכים. אפשר לדבר איתו, רוב הסיכויים שיסרב בגלל העלות לדעתי
אתם יכולים
או להציע השתתפות חלקית
או חתימה על חוזה לשנתיים, וכך יש לו "שקט" מחיפוש ולכן יעדיף לבוא לקראתכם. לפעמים הם מעדיפים את זה, על פני חיפוש דיירים שיתחלפו כל שנה וכל המשתמע...

ועשית מעקה לגגך...

אבל אכן זה דבר יקר יחסית.

לפעמים אפשר לקחת במעבר דירה איתך אם הוא לא משלם

או למכור לדיירים בסביבה עם גודל דומה של חלונות.

כלומר שהוא ידע שזה שלך....

אנחנו מכרנו סורג אחד פעם בסביבות חצי מהעלות שלו

בחיים לא חשבתי שזה אפשרי. מזמנים איש מקצוע שיבצע את ההעברה?

אלא בגלל הגדלת החלון לדלת.

פשוט הזמינו איש מקצוע לחבר.

סיכמנו על מחיר כולל הרכבה.

יצא שקיבלנו ב50% מהעלות של החומר.

עלה לנו הסורג נגיד 2000 הוא היה סורג מיוחד וגדול 

סיכמנו איתם 1200 כולל הרכבה.

יצא לנו כ700 נניח.

יותר טוב מכלום...

את ההזמנה של הזמנת הסורגים לבית

ילדים הם לא צפויים 

עד שתתקינו סורגים, יש פטנט כזה כמו מנעול שסוגר את הרשת ואי אפשר לפתוח אותה. לדעתי זה פתרון זמני בלבד אבל עדיף מכלום.

אני חושבת שזה מעלה את ערך הדירה. גם אם לא במיליונים...
זה כמו מזגן. עוד פלוס לדירה.
אז לדעתי אפשר לבקש מבעל הבית. אם לא יסכים, אז להודיע שאתם שמים על חשבונכם.
יש גם סוג של סורגים קל יותר זול יותר

בטווח הרחוק, מסתמן כרגע שבעל הבית מחפש קונה לדירה אז עוד יותר לא מחייב שהוא ירצה להשקיע.. באסה..

הם לא מיועדים למנוע גניבות וכו' אלא רק לזה

של סורגית או סורגטף ואולי יש עוד.

להורים שלי יש כאלה וזה אחלה וההתקנה עצמאית ופשוטה.

בעל הדירה החדש יכול להוציא אותך.

ברגע שהבית נמכר, אם הבעלים החדש מעוניין לגור בנכס ולא להמשיך להשכיר זו זכותו המלאה.

או שהוא מוכר את הדירה עם ההתחייבות של הקונה לסיים את החוזה.
לפעמים הוא יכול. תלוי מה כתוב

ממש נדיר שיכניסו סעיף כזה לחוזה. רוב החוזים לא כוללים הדגשים כאלה פשוט כי זה לא ריאלי. השכירות שלה לא גוברת על הזכות הקניינית שלו בנכס.
ולגבי התחייבות של המוכר לגבי המשך השכירות- כנל נדיר ביותר, בגדול אין לבעל הדירה הנוכחי שום אינטרס להגן על זכותה להמשיך לשכור את הדירה, יש ככ הרבה דברים שיכולים להפיל עסקה אז להכניס עוד מכשול נראה לי לא סביר, אבל תמיד שווה לבדוק.
לפותחת - קחי בחשבון את הנאמר אם את מתכוונת להמשיך לגור בדירה, שווה לבדוק מול בעל הדירה הנוכחי את מצבך

לכתחילה הכי הגיוני זה לעמוד בהתחייבות כלפי השוכרים. יש חוזה.
נשמע לי מוזר שהוא יכול מתי שבא לו ואיך שבא לו למכור, ולהתעלם ממה שסוכם

יש סעיף שמדבר על הודעה לפינוי מוקדם. וזה תקף לא רק לגבי השוכרים אלא גם לגבי המשכיר. אם הוא החליט למכור את הדירה הוא לא חייב להם כלום מלבד להודיע להם שהדירה נמכרת ולתת להם הודעה לפינוי בטווח שסוכם בחוזה.
חוץ משכירות מוגנת/ מפתח שזו הגדרה ספציפית בחוק, כל בעל דירה יכול למכור אותה מתי שבא לו.
אם הקונה מעוניין להמשיך להשכיר אחלה, אבל הוא לא מחויב להם באותו מחיר ותנאים של שכירות אגב, זה יהיה חוזה חדש.

בגדול - כל בעל דירה רשאי למכור את הדירה מתי שבא לו, גם אם גרים בה שוכרים, מלבד אם יש הסכם שכירות מוגנת שכמעט ולא קיים יותר
מה שמשנה הוא האם יחוייב בפיצוי הדיירים על הפרת חוזה או לא?
ופה זה תלוי בהאם יש סעיף על פינוי מוקדם וזמן התראה מראש או לא. נדיר שאין דבר כזה, ובכל זאת.. ייתכן שגם אם אין כזה סעיף
הוא יחליט למכור ולשאת בהשלכות (אם השוכרים יחליטו לתבוע) או לתאם את מועד הפינוי עם תום החוזה , אין לדעת.

זה לא קשור בשום דרך לשוכרים.

התכוונתי שלא בכל חוזה מותר לו להפסיק מתי שבא לו בגלל מכירה.
בחוזה טוב יש תנאים מאוד ברורים.
בד"כ זה לא שלגמרי בלתי אפשרי אלא שיש מחיר לזה (פיצוי או משהו כזה)
וכמובן הודעה מוקדמת.
לכן מאוד מקובל למכור דירה יחד עם ההתחייבות להמשיך חוזה קיים עד סוף התקופה שלו

אבל ברור שזה מעלה מאוד את הסיכוי שהחוזה לא ימשיך אם תהיה מכירה (סוף שנה בדרך כלל )

את הדירה עמד על הדברים במעמד חתימת החוזה, ולצערי לא תמיד שמים לב לכל הפרטים, במיוחד אם זה דירה באזור ביקוש, ואז דברים יכולים להתמסמס.
מקווה שלפותחת אכן יש הגנה מסוימת מפינוי הנכס במקרה מכירה שתאפשר לה התארגנות נוחה במידה ויימכר בקרוב

כי לעוגה עצמה לא חייבים קקאו, לדעתי. אולי אפשר להוסיף קצת מיץ תפוזים בשביל הטעם.
בשביל הציפוי - פעם הכנתי קרם מחמאה "מוקצפת" עם סוכר. (נדמה לי ששמתי גם טיפונת קקאו בשביל הצבע). אולי משהו כזה יכול להתאים לך?
או למרוח דבש על העוגה ועליו לפזר את הסוכריות בכמוץ נכבדת - הדבש ידביק אותן...
ואולי אפשר לטחון תמרים ולהכין מהם ממרח בשביל הציפוי? (אולי בתוספת מים או שמן)

בסוף שכנה הצילה אותי ..
כבר חשבתי למרוח סילאן... מזל. נראה לי הילדות היו מתבאסות מעוגת תמרים עם סילאן...

מגיל 9 בערך לזמנים קצרים (למשל, כשיוצאים לאסוף ילדים מהגן או לקניות במרחק סביר).
ודבר ראשון מלמדים את הילד להתקשר בטלפון לאבא ואמא. (באמת הגיע הזמן שאלמד את בת השבע שלי לעשות את זה, כי אולי יהיו פעמים שתהיה לבד לזמן קצר)

פעם ראשונה השארתי בן 9 עם אחיות בנות 7, 3
שתיהן ישנות.
השנה בת ה7 שלי חוזרת לבד מביה"ס אז קורה שהיא מגיעה לפני בכמה דקות והיא ביקשה שאני אשתדל שזה לא יקרה. (מחוץ לבית היא מסתובבת לבד לפרקי זמן יותר ממושכים)

ניסינו להשאיר גם עם התינוק וזה לא היה מוצלח.
(ניסינו בעיקר כי הבכור התעקש שלא תהיה בייביסיטר)
עוד לא הגענו לשלב להשאיר בלי בייביסיטר בנסיעה מחוץ לעיר.

(בכור בן 10)

אפשר להשאיר לחצי שעה ילד בן 9 עם תינוק בין שלושה חודשים. אבל אולי ילד בן שנה וחצי-שנתיים לא יוכל להישאר עם ילד בן 9, כי הוא שובב מדי...
ואולי באמת אפשר להשאיר ילד בן 9 לכמה שעות עם ילד בן 4 (אבל בתנאי שהוא יודע להתקשר ושגם יש לו תושייה לפנות לשכנים במקרה הצורך).
בכל אופן, בגיל 13 אפשר כבר לסמוך כמעט בלב שלם לדעתי. אלא אם כן מדובר בילד רחפן על...

בגיל של הקטנים
באופי שלהם
באופי של הבכור
בהאם הם ישנים או ערים
במרחק שלנו מהבית

בגדול ילדים ישנים (לא תינוק יונק שלא יודע לדבר) השארתי עם הגדול מגיל 10-11 כשאנחנו במרחק זמין להקפצה והוא כמובן יודע להתקשר.
ילדים ערים (שוב, לא תינוק כנל) השארתי איתו מגיל 11 לפרקי זמן קצרים (נגיד אני מתעכבת חצי שעה בעבודה).
להשאיר כמה דק שאני קופצת למכולת וכאלה אני עושה מזמן וגם עם תינוקות קטנים

בני: 8.5, 6 , 3.5
לכמה שעות כשאסע ללדת

מאיפה את יודעת שזה רק כמה שעות? ואם זה יתארך? ואם הוא יצטרך מישהו מבוגר, למי יפנה?
ואם זה יהיה לפנות בוקר?

אולי בשביל הזדמנות כזו אפשר לבקש עזרה משכנים? כלומר - שיהיו זמינים לעזרה במקרה הצורך, ושהילד ידע שהוא יכול לפנות אליהם אם צריך.
באיזה מרחק נמצא בית החולים מהבית שלכם? אם לא יותר מחצי שעה, ואת מוכנה במידת הצורך לוותר על בעלך (אם הילדים יזדקקו לו) - אז אולי זה אפשרי...

בביח אחר קצת יותר רחוק
אבל בשביל פתרון כה אולי אוותר על הביח המרוחק

ללדת בבי"ח שאת אוהבת יותר זה חשוב לרוגע שלך... אבל אם לא תמצאי, הפתרון הזה יכול להיות די טוב...

אני השארתי ילדה בת 10 עם אח בן 9 ואחות בת 5 כשהלכתי ללדת.

יצאנו באמצע הלילה וזה היה הפתרון הכי טוב (סיכמנו אתה מראש) היא ילדה מאד אחראית וסמכתי עליה לגמרי זה היה בחופש אז לא היו צריכים להוציא ילדים למוסדות לימוד אבל גם עם זה היא יכלה להסתדר.

בסופו של דבר ילדתי בחמש בבוקר אז בעלי חזר לא הרבה זמן אחרי שהם התעוררו.

בס״ד

אני משאירה את בן ה-9 עם בת הכמעט 7 לבד לכמה דקות, נגיד עד 10-15 דקות. אבל רק אם זה שניהם. לא ביחד עם הקטנים יותר.

בהצלחה רבה והחלטות טובות ♥️!

צריך מבוגר, לפחות ברקע, שיוכל לעזור ושיהיה כתובת בשבילם.

עד גיל 6 אני בכלל לא משאירה.

מעל גיל 6-7 משאירה לכמה דקות (לקפוץ להשאיל משהו לשכנה וכאלה..)

בגילאים יותר גדולים זה ממש תלוי בילד ובמספר האחים..
בשעות היום יצא לי להשאיר עם בני 9-10 לפרקי זמן קצרים יחסית (עד שעה..)

בלילה לא משאירה מתחת לגיל 11. ואם זה להרבה זמן מוודאת שיש שכנה זמינה שיודעת שאנחנו לא בבית ושהילד יוכל לפנות אליה אם צריך.

בת ה 12.5 שלי נשארת כיום לבד עם כולם (6 מתחתיה) אבל אני יודעת שהיא תתקשר אלי כל חצי שעה ושהיא לא תירדם עד שנחזור..

(כמובן שעם הגדולים שלי שמעל בר מצווה משאירה חופשי..)

זה גם תלוי מאד באינטראקציה בין הגדול לאחים האחרים.
אצלי בגילאי 7.5, 4.5 ו2.5.
תיאורטית הגדולים יכולים להשאר פרקי זמן קצרים לבד, אבל מעשית הם חתול ועכבר ולכן אני נמנעת מזה.
מרגישה יותר בטוחה להשאיר את הגדול עם הקטן, שאני יודעת שהוא מסתדר איתו. לא יוצא לי כ"כ לעשות את זה אבל כן יכולה לקפוץ לכמה דקות להוציא את האמצעית מהגן נניח כשהם בבית ומשחקים.

מתנהגים אפילו יותר יפה 🤣🤭

למשל אצלי יש שתי שנות באותה קומה נהדרות ומסורות שהילידם פונם אליהן בלי היסוס בכלל....

ושכנה נוספת לגיבוי שתי קומות מעלי שהם יכולים לסמוך עליה.

אני מעדכנת את השכנות אם יוצאת וזה ממש עובד יפה.

נרהא לי יצא לי להשאיר אותה מגיל 9 עם אח בן 6 ובן 3.

עכשיו הי 11.5 וממש ברור לי שאם אצא בלילה היא תישאר איתם ובבוקר נמצא משהו שיבוא לעזור לה לארגן אותם...

לדעתי זה לא נורא להשאיר אותם לבד אם את יודעת שיש 'גיבוי' טוב. שכנה, סבא וסבתא , חברים טובים שניתן לפנות אליהם בכל מצב .
וכמובן מאוד תלוי באופי של הילדים. יש לי אחיינית בת 10 ששומרת כמה שעות על האחים שלה 7, ו4 וחצי בצורה מדהימה ממש. אבל לא כל אחת בת 10 אפשר ככה לסמוך עליה.