עצבנית ופגועה מבעליניק חדש לפריקה
אוף, איזה מעצבנים הם יכולים להיות לפעמים
חיבוקאשה שלו
לא יאומן כמה מעצבנים הם יכולים להיותLana423
שולחת חיבוק ומוזמנת לכתוב בפרטי אם בא לך ❤️
איזה מבאס 🌷🌷רקלתשוהנ
תודה❤️❤️❤️ניק חדש לפריקה
נמאס להרגיש שהכל מובן מאליו ואני אחרונה בסדרי עדיפויות שלו.
זה נגמר ב״צודקת ומצטער״ ובעיקר בלהתרחק ממני עד שיעברו לי העצבים בלי לעשות מצידו שום דבר
ואז לחזור לאותה שיגרה עד המריבה הבאה😔
שולחת לך חיבוק ענקפלונית5
לא פשוט....
מוכר לי לפעמים...
יכול להיות שכדאי לך לנסות לדבר ממש קצר - כי לפעמים התקשורת היתירה מצד האישה, שזה כולה בשביל לומר ת'רגשות שלך,
נחווית מצד הגבר כהתקפה נגדו ושהוא אשם - ולכן הוא בורח מהשיחה וממעט בדברים
(אני יודעת שאת לא מתכוונת לזה!!!!)

ועוד טיפ טוב (מעולה! למען האמת) שפעם מישהי נתנה לי פה - להתרחק קצת, והוא יחזר אחרייך
תודה ❤️ניק חדש לפריקה
הבעיה היא כשאני כועסת מיידי אני לא מצליחה לתקשר נורמלי, וכשנרגעת אני לא מספיק תקיפה על הרצונות שלי והוא גם רואה אותי רגועה אז לא משתדל לשנות דברים 🤦🏼‍♀️
ממש נכון הנקודה שציינתפלונית5

שלא לאגור דברים בפנים...

השאלה באמת - איך לבקש דברים בהחלטיות ומצד שני לא בעצבנות?

זה כאילו קיצוניות - או להיות בנאדם שדורכים עליו או לצרוח - אין אמצע - מבינה את המצב הזה.... 

מה הדרך הנכונה לדעתכן לתקשר כדי לגרום לאנשים לשנות דברים (ביניהם הבעל) בלי שירמסו אותך ויביאו אותך למצב שאת רוצה לצרוח מרוב שלא מתיחסים אליך? שאלה טובה...

להפסיק לנסות לגרום לאנשים מבוגרים לשנות דברים או לעשותמיקי מאוס
זה פשוט בלתי אפשרי.
אנשים לא משתנים כי ביקשו מהם, זה לא קורה. רק מתוך תהליכים אישיים פנימיים.
אז הנסיון הוא באמת מתסכל ומעצבן מאוד.... כי זה מחוץ ליכולות שלך

אם תצליחי להפסיק לרצות לשנות אותו, אבל באמת מבפנים, ותתאמני להגיד מה ש*את* רוצה וצריכה, ולא מה הוא צריך לעשות, תגלי שהוא הרבה הרבה יותר קשוב והרבה יותר עושה,אולי לא בדיוק מה שתכננת, אבל כן למענך בדרך שטובה לו

לבקש- זה כשאת מוכנה גם לשמוע לא. באמת בפנים. ומשם באה הבקשה
אחרת זה לדרוש- ואשם מרגיש כשדורשים ממנו, ואפילו בלי להיות מודע- אוטומטית הוא מתנגד (גם את... זה טבע האדם. יש יותר ויש פחות)

וזה שמישהו לא עושה מה שאת רוצה זה לא אומר שהוא רומס אותך,אפילו שזה מרגיש ככה, זה טבעי , אבל עבודה בוגרת תאפשר לך להרגיש חשובה ובעלת ערך בלי תלות במה האחר יעשה או יאמר, וזה האמת.

(קל לדבר, כמובן, הלוואי ובעצמי הייתי מיישמת הכל

זה תהליך ארוך ומורכב והכי טוב לעשות אותו בליווי. אבל זה אפשרי וזה הכיוון הישים והיעיל, וכל צעד יקדם אותך להיות יותר מאושרת.
חבל להמשיך לבזבז אנרגיות במקומות מחוץ לשליטתך)
כתבת מקסיםפלונית5

ואגב זה נכון לכל אדם, לא רק לבעל

לקחתי לתשומת ליבי, תודה על ההשקעה

שנזכה ליישם....מיקי מאוס
תודה
זה יפה שהוא אומר- צודקת מצטערחדשה ישנה
לא כולם 'מוותרים על כבודם', להגיד גם צודקת וגם מצטער זה המון!
אבל חיבוק על התחושה שאת אחרונה בסדרי עדיפויות 🥀 בעל יכול להיות לפעמים הדבר הכי מרגיז שיש!!
אוי כל כך מוכרעדינה אבל בשטח
הצודקת מצטער הזה. יופי. לא ממש עוזר לי. אבל יודעת מה מנחם אותי? שאני מכירה גברים שגם את זה קשה להם להגיד, אז יפה שהוא מודה ומבין משהוא טעה. (אפילו למראית עין 😜)
אבל אני כל כך מבינה אותך, הם יכולים להוציא מהכלים. שוכחים מה חשוב , שולחת לך כוחות
מפרטת יותרניק חדש לפריקה
עברנו לא מזמן לדירה חדשה בשביל העבודה של בעלי.
בעיר רחוקה מהמשפחה והעבודה שלי, ויתרתי על העבודה (לא בקושי רב, לא הייתי שמחה שם במיוחד + הריון )
המעבר אמור לעזור לבעלי להתקדם בעבודה, כרגע אין שינויי מיידי בהכנסות.

אני לא עובדת במקום החדש - פחות מעניינת מעסיקים כשאני בהריון מתקדם.
אפס ההערכה מבחינתו על הויתורים שלי במעבר, אפילו מרגיש שעושה לי טובה כי בזכותו אני לא עובדת בהריון ומתפנקת.

הוא גמיש בשעות עבודה שלו - עובד מתי שבא לו, כמה שבא לו, חוזר לבית מתוקתק לארוחת ערב, משחק טיפה עם הילדים, יוצא כמה פעמים בשבוע בערבים (מינימום 2) במסגרת העבודה, אחרי שלא היה בבית כל היום.

ובערבים שלא, הוא מביא את העבודה הביתה. ניסיתי להגביל אותו ולהגיד שאין עבודה בבית / אין עבודה בשעות מסויימות ( בטח כשהוא לא עושה השתדלות מצידו לצאת מוקדם בבוקר כדי להספיק עוד שעות עבודה במשרד) - אבל מה שקורה שפשוט דברים בעבודה לא קורים, וזה מתנקם בנו בסוף.

מרגישה אחריות על העבודה שלו - אם אמנע ממנו לעבוד בבית בערבים העבודה פשוט לא תקרה - זה כבר כבר בעבר שהצבתי גבולות והתוצאה- פתאום הכל מצטבר ללחץ מטורף שהוא לא נוכח בכלל בכלל והגיע גם לפגיעה כספית.

אמרתי לו מזמן לקחת יעוץ על ניהול זמנים בתשלום, הוא אמר שיקח וזה עדיין לא קרה, וכשמזכירה הוא אומר שקל לי להעביר ביקורת ואני לא נותנת לו זמן.

קובע דברים בערבים בלי לעדכן אותי בכלל כי מה זה משנה לי, אני גם ככה לא עושה כלום..

ביקשתי ממנו במוצאי שבת לשבת איתי על עבודה קטנטונת שאנחנו עושים יחד, רק הערב הוא אומר שיהיה לו זמן בשבילי ( לא ישב איתי השבוע יותר מ5 דקות) וזה אחרי ש2 לילות השבוע הוא יצא בלי קשר לעבודה. לימולדת של קרוב ( בעידודי ) ואז למחרת קבע עם חבר מפגש בלי לשאול אותי, הודיע לי אחרי שקבעו, ישב איתו 4 שעות ! אבל לאישתו אין לו 5 דקות..
הערב הוא רוצה לשבת איתי על מה שביקשתי אבל כבר מאוחר מיידי בשביל זה..

ואני לבד לבד לבד פה, בלי תעסוקה כל היום, מתחרפנת, הילדים במסגרות, גרועה בשיחות טלפון אז גם לא מתקשרת כל כך עם אנשים בגלל המרחק וגם כולם עסוקים, הוא בכלל לא מתעניין מה קורה איתי, איך המעבר בשבילי, לא מקדיש לי זמן בכלל,

שלשום הוא נרדם עלי כשאני בוכה ובתגובה אמר ״גם ככה לא היה לי איך לעזור לך״. יום למחרת לא כתב כלום כלום, עונה בקרירות להודעות שלי, וכשכבר חזר בלילה ( עוד יציאה בשביל עבודה) החליט במקום לבוא לדבר איתי לסדר את הבית. אני במיטה בוכה והוא פתאום החליט ׳לעזור׳ לסדר את הבית, פשוט חיכה שוב שארדם, וכשזה לא קרה ודיברנו קצת, הוא התעצבן שאני מתפוצצת (סליחה איך לא?? בלי קשר על מה רבנו, עצם ההתעלמות מצידך כשאני במצב כזה!!)
וזה נגמר ב״צודקת סליחה״ ונרדם שוב.
עכשיו הוא מבקש לצאת איתי הערב, אחרי שסיים את כל הסידורים הלא דחופים שהיו לא השבוע.
ממש לא הולכת להתייצב כשהוא נזכר בי.
דווקא הייתי ממנפת את היציאה להתאווררות בשבילךהמקורית
חבל להעניש את עצמך בגללו
כמו שזה חדש לך המעבר זה כנראה חדש גם לו וצריך למצוא איך לאזן מחדש את הדברים
קשה לי להאמין שבכעס ואולטימטומים תשיגי משו, מלבד ריחוק נוסף ממנו, בריחה נוספת שלו ותסכול עצום מצידך
אני יכולה לצאת בלעדיוניק חדש לפריקה
ממש אין לי עצבים לצאת איתו עכשיו

האיזון בעבודה שלו מעולם לא היה, בלי קשר למעבר, נשואים הרבה שנים, עדיין מתנהל כמו רווק עם הזמנים שלו.
האמת לא יודעת אם היה לנו יום אחד עם שיגרה נורמלית.

יכול לקום פתאום מאוחר ואז להשלים עבודה בערב, ״לא שמעתי את שעון מעורר״, ״לא הצלחתי להירדם״ ״לא הצלחתי להתרכז היום בעבודה״ ״משעמם לי״ ״אין לי מוטיבציה״ ״מתרכז יותר טוב בלילות״ - כל מיני תירוצים שבגיל 16 כבר לא תקפים. (אין לו הפרעות קשב בכלל וזאת עבודה שהוא לקח מבחירה שלו)

כמובן שלפעמים אני אומרת ׳בעיה שלך׳ ואין עבודה, אבל כמו שכתבתי זה מתנקם בנו בגדול בסוף.

עשינו שינויים - הוא חוזר בשעה קבועה לארוחת ערב ( פחות או יותר) כי לא מוכנה שזה יפגע בילדים, אבל בשעות שלנו זה פוגע חופשי, נגיד לא יצא לנו לראות סרט פעם אחת בלי טלפון מהעבודה, תמיד זה שיחה חשובה ודחופה ולנו זה רק סרט.

והבעיה גם כשיש לו שעות פנויות מהעבודה אני לא הראשונה ברשימה.
מוכר מאודהמקורית
כואבת איתך את התסכול
מה שעזר לי זה לשחרר לגמרי את הטרוניה כלפיו ולהפסיק להביע בפניו רצון לביחד. בגישה של - אני חיה את חיי ואתה את חייך, ואשמח אם נמצא דרך משותפת לחיות יחד. אבל לא בזמנים שלך. אם מתאים לי - מתאים לי, ובלי מרמור, ואם לא - אז לא. הפסד שלך. כיף לי עם עצמי. ויכול להיות לנו כיף גם יחד.
תוך כדי הבנתי שכל ה׳דרישות׳ ממנו לתשומת לב, מוצדקות ככל שיהיו, לא מובילות אותי לתוצאה הרצויה. מכעיס? כן, צודק לדרוש? צודק, אבל לא יעיל 🤷‍♀️
זה ממש עזר, אגב. וברוך השם לאחרונה זה עולה על דרך המלך
כמובן עם ייעוץ אישי שלי והכוונה אבל בהחלט עזר.
ויכול להיות שזה לא מתאים לך, אבל משתפת מהניסיון שלי.
ומתייגת פה אתהמקורית
@מיקי מאוס האלופה
שיש לה תמיד דברים נכונים וטובים להגיד, ומנסחת את זה בצורה מדויקת, יפה ורגישה
תודה על המחמאה! לא חושבת שמגיעה לי...מיקי מאוס
לפותחת-
האמת שנשמע לי שזה כבר פלונטר רגשי, ומאוד מאוד מאוד קשה לצאת מזה לבד...
מנסיון אישי כואב.

אני יודעת ללמוד ולקרוא, וגם בעלי תכלס יודע מה נכון על הנייר, וכשהתחלנו לריב יותר מדי הלכתי ללמוד כל מיני דברים אבל תכלס שום דבר לא עזר ולא עצר את ההתדרדרות חוץ מטיפול זוגי. כמובן שהתברר שהיו חסרים לנו כלים חשובים, בעיקר העצמאות הרגשית שלנו, אבל בגלל כל הקושי גם דברים פשוטים נהיו מאבקים ופגיעויות
ברגע שהפלונטר השתחרר- כל האסימונים נפלו והצלחנו ליישם

מה שהכי מורגש ממך שאת מאוד עסוקה בו- מה הוא עושה, מה הוא נותן לך, איך תסתדרי עם ההחלטות שלו, וכמה חשוב שהוא יעבוד (וזה הכי טבעי ונורמלי שיש, זה שלב בנישואין וזה כנראה קריטי כי כל זוג בערך עובר דרך השלב הזה)
אבל הגעת למצב שזה כבר לא טוב, זה לא משרת אותך התלות הזו ורק מעיק עליך ומכביד.
זה בכלל לא קל, אבל מציעה לך לעשות שינוי בראש ולשחרר אותו כמה שאת יכולה (אפילו בצורה מוגזמת. בעז"ה אחר כך זה יתאזן ויחזור למקום בריא)
תזכירי לעצמך שרק את אחראית לאושר שלך, ויש לך המון שאת יכולה לעשות *בשביל עצמך*. תתמקדי קודם כל בטוב שלך.
נשמע שחשוב מאוד שתמצאי אפיק תעסוקה שימלא אותך , אם זה משהו שגם יכניס כסף בכלל פנטסטי כי זה יוריד את התלות בזה שהוא יעבוד מספיק, אבל גם אם לא לפחות שתהיי מלאה וחיונית.
תתפעלי את הבית כמה שאת רוצה וטוב לך, וכמובן גם עבור הילדים שלך, אבל לא בשבילו.
רק כשבאמת בא לך לתת לו- אז תתני בהרבה אהבה.
אבל כשלא בא לך ולא משנה למה- אל תתני. זה טעות שפמפמו לנו שמנתינה תבוא אהבה אבל זה נכון רק כשהנתינה היא מתוך רצון, אחרת מנתינה יוצא תסכול עמוק ופגיעות

וכל מה שחשוב לך- כמובן לבקש ולבקש. אבל לא לדרוש- מה ההבדל? אם את מוכנה לשמוע לא.
חשוב להגיד *כל* מה שאת רוצה ממנו. אבל לא לצפות שכלום גם יתממש

כמובן כל הדברים האלה מאוד קשים ליישום, בטח לבד ובלי ליווי, אבל כל צעד בכיוון הזה יקדם אותך להיות מאושרת בזכות עצמך

וכמובן שאני ממליצה על ליווי, או טיפול זוגי, או אישי בשבילך, יש גם קורסים מקוונים רק לעצמך שזה יותר קל ופחות חופשני ודורש מאמץ- מה שמתאים לך
(המלצות: שושי זליקוביץ, אלישבע גרוניך, כמובן אפרת צור האלופה, תקשורת מקרבת, ויש עוד הרבה תצטרכי להחליט מה הכי מדויק לך כרגע)

ונכון זה מרגיש שאת מתרחקת מהמטרה שהיא הקשר עם בעלך, אבל באמת- בני זוג נמשכים כשהאדם מולם הוא אדם שמח ומלא ויציב רגשית. אלה אנשים שבא לך להיות בקרבתם. זה כמובן בתת מודע אבל סה ככה גם בין בני זוג וככל שתהיי אדם עצמאי ושלם יותר בעלך יותר ירצה להתקרב. ואם תקבלי את ההתקרבות הזו אז תהנו מזוגיות שמחה ומתפתחת בעז"ה

בהצלחה!
תודה רבהניק חדש לפריקה
את חכמה מאד.

המעבר הזה לגמרי הפך אותי לתלותית יותר. הוא בעצם הבן אדם היחיד הבוגר שקרוב אלי פה. וכואב לי שעם כל ההקרבה שלי בשבילו הוא לא נותן לי יד בכלל ואפילו יותר רחוק מפעם.

ממש לא תומך, היה מפגש פה עם עובדים נוספים והוזמנתי גם, הוא אפילו לא טרח להציג אותי לאנשים, רוב הזמן הוא נעלם וכשלא, הוא לקח כל הזמן את השיחה למקומות של עבודה שאין לי יכולת לקחת חלק בשיחה, אפילו האנשים האחרים שבשיחה אמרו ״ בא נדבר על נושאים שכולם יבינו״. באמת מרגישה שלא רואה אותי, דיברתי איתו על המקרה הזה והוא התנצל אבל זה ממשיך לקרות בצורות שונות.

הייתי בטיפול אישי שהופסק בגלל המעבר, לא רציתי להמשיך דרך הזום, וצריכה למצוא כח להתחיל מחדש.

ולגבי תעסוקה הלוואי שאמצא, עבודה חדשה לא רלוונטית כרגע ( האמת שדיי מקל עלי) ואין לי רעיון לשום דבר אחר.
לא רוצה ללמוד כלום, אין שום קורסים שמעניינים אותי או תחביבים, כבר לא זוכרת מה אני אוהבת, היה משהו שחלמתי פעם לעשות אבל הוא לא אפשרי בשום צורה אז וויתרתי. 😕

תרימי לעצמך מיקי 😊המקורית
מגיע גם מגיע
כל מילה זהב
רק מי שעוברת את זה בעצמה מבינה את זה ❤️
כל מילה זהב! (כרגיל )נגמרו לי השמות
ומצטרפת למחמאות כולן, בטח שהן מגיעות לך! ועוד הרבה הרבה יותר, את פשוט מדהימה!
תודה ❤️ניק חדש לפריקה
רוב הזמן זה מה שקורה, אני חיה את חיי ונעימה מאד וחמודה מאד, זה רק גורם לו להמשיך להתנהל איך שהוא מתנהל.
אני משחררת המון המון (כנראה יותר מידיי) עד שפעם ב זה מתפוצץ, תמיד אותן סיבות.
בכלל כל תחושת האחריות שלי על העבודה שלו גורמת לי לוותר על דברים שחשובים לי - איפה אלד, עם מי, אם ללכת לאמא שלי אחרי לידה או לא..
אני חייבת אותו שם כי אמא שלי לא נוהגת ואמא שלי לא יכולה לבוא אלינו כי לא יכולה להפסיד כל כך עבודה.
אני פשוט יודעת ששם הוא בקושי יעבוד
( וזה מטריף אותי כי אני עם מוסר עבודה גבוה ואחריות, מבחינתי יש פרוייקט לסיים, אין כזה דבר לא נעים לי, לא נוח לי, אתה אדם בוגר עם משפחה וילדים לפרנס..)

כשאני מתעצבנת אני דיי מפגינה, (נגיד היום אמרתי לו- אתה לא יוצא בזמן לעבודה אז תקח אתה את הילדים לגן, לא השקעתי בארוחה והבית גם לא מתוקתק) אולי באמת כדי לדרוש תשומת לב כמו שכתבת, אבל זה הדבר היחיד שמזיז אצלו קצת משהו😕
את חייבת לשחרר את העניין שלו מול העבודההמקורית
זה הוא עובד - לא את
אם הוא יחטוף על הראש או לא יגיע בזמן - בעיה שלו
את לא מנהל העבודה שלו
ואני כותבת בצורה כזו נחרצת כי את לוקחת על עצמך עול שלא שלך ופוגע בך
הגיע הזמן שתחשבי עלייך. ותאמיני לי, ברגע שתשחררי - הוא ייקח את האחריות. הוא יודע שהוא זה שמפרנס, אל תדאגי לזה. וככה תהיי חופשייה מכל מיני שיקולים חיצוניים שלא קשורים אלייך, ושימנעו ממך להתמרמר עוד יותר מעבר למשקעים הקיימים. את תקחי אחריות על החלק שלך ותני לו לקחת אחריות על מה ששלו
הזמנים שלו גמישים מאדניק חדש לפריקה
אז הוא לא חוטף על הראש בכלל. הלוואי שמישהו אחר שהוא לא אני היה מנער אותו.

הבעיה שזה נזק לטווח הארוך, דברים לא קורים בזמן ופתאום הכל נכנס לחודש של לחץ מטורף מטורף שאני סובלת בגלל זה.
במיוחד עכשיו שיש לו פרוייקט אחד דיי סמוך ללידה ואחד קצת אחרי הלידה, אם אני אשחרר עכשיו לא יהיה לי בעל כל תקופת הלידה..
אוף💔מטילדה
מתייגת את @נגמרו לי השמות...
תודה רבה יקרה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות
לצערי לא כ"כ פנויה לכתוב באריכות בזמן הקרוב,
אבל פותחת השרשור היקרה,
@ניק חדש לפריקה

אם תרצי לשלוח מסר ואולי אוכל לעזור - בשמחה רבה,
(יש די הרבה שרציתי לכתוב/לומר אז אוכל לענות ברגע שאתפנה או אפילו אם זה טלפונית)

בינתיים שולחת חיבוק גדול והמון המון בהצלחה 🙏🙏❤️
אולי זה באמת בשבילך כדי שיהיה לכם זמן זוגי?נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:51
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:51
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:51
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:50
אולי הוא מבין שזה חסר גם לו ובגלל העומס שהיה לו הוא לא הצליח עד עכשיו לתאם משהו בלי לפגוע בפרנסה או בך או בו, וכשיש לו הזדמנות ליצירת זמן זוגי לשניכם - הוא לוקח אותה בשתי ידיים ?
אני מבינה אותך
וזה באמת לא נעים להרגיש ככה

אבל אולי תנסי לראות את הטוב בזה שתצאו יחד?
ואז אולי זה ייתן לך חשק ותיהני יותר. ואז באווירה נעימה ורגועה אפשר לשוחח בנחת על התחושות של כל אחד מכם ומה כדאי לשפר ואיך, כדי ששניכם תיהנו מהזוגיות והילדים החמודים שלכם.

תזכרי שהוא לא נגדך.
את לא נגדו.

אתם זוג, התחתנתם כי בחרתם אחד בשני לא סתם.


שיהיה בהצלחה ממש!
תודה, לא יודעת איפה למצוא כוחות לזה עכשיוניק חדש לפריקה
וזה גם הפך למתכונת קבועה אצלו,
מתעצבנת - מפנה זמן בשבילי - נרגעת - שוכח ממני עד לפעם הבאה שמתעצבנת.
אולי באמת כדאי לך להתייעץ עם מישהי מקצועינפש חיה.
איך לשבור את המעגל הזה
ואיך לקרב ביניכם שוב.


יש את הייעוץ החינמי של מכון פועה
ויש את @נגמרו לי השמות המצויינת
תודה❤️ניק חדש לפריקה
באמת צריכים טיפול🤦🏼‍♀️
לדעתי את לא חייבת עכשיו טיפול, אלא קודם ייעוץ לבד מה לעשותנפש חיה.
במצב שנוצר ואיך לפתור אותו בצורה כללית לא ספציפית לאירוע שקרה עכשיו.
לפעמים מספיק שרק צד אחד משנה אסטרטגיה כדי שההשפעה על הזוגיות תהיה מורגשת.
ואחר כך אם באמת יהיה צורך
תוכלי להתקדם למשהו יותר מעשי כמו טיפול.
תודה רבה יקרה 🙏❤️נגמרו לי השמות
כתבת מקסיםנגמרו לי השמות
תודה רבה 🌻נפש חיה.
הי יקרהאל הלא נודע
קודם כל,
בעיני הדבר הראשון פה שדורש שינוי
זה העובדה שאת כ"כ לבד וחסרת תעסוקה במשך היום.
אני אישית מסוג האנשים שמתחרפן לגמרי בזמנים כאלו. לא יודעת להעסיק את עצמי, ואז מתבאסת על איך שבזבזתי את הזמן, שוקעת ברחמים עצמיים, ובטינה על כל העולם שהביא אותי למצב הזה.
אז בעיני לפני הכל צריך לחשוב על הנקודה הזו. איך מוצאים לך תעסוקה שתהיה לך טובה וממלאת.
נראה לי שזה כבר יפתור חצי מהתסכולים.

עד אז -
זה באמת באמת קשה להרגיש חוסר הערכה וחוסר פרגון מצד הבעל.
ממה שאת כותבת נשמע שזה לא שהוא אנטיפת חסר רגש, והוא באמת כן רוצה בטובתך ובשמחתך, אלא שהוא לא כ"כ יודע מה לעשות עם כל התסכולים והעצבים שלך... (ע"ע גברים ממאדים ונשים מנוגה... קראת? אם לא, ממליצה ממש!)
אז הייתי כן מנצלת את היציאה כדי לשתף אותו באמת במה שאת מרגישה, בבדידות שלך, בחוסר מעש, בתחושה שבאמת הקרבת עבורו,
אבל לא ממקום מאשים אלא ממקום משתף...
ואפילו לפני זה להגיד לו, אני רוצה לשתף אותך במה שאני מרגישה, אני לא רוצה להאשים אותך אני רוצה פשוט שתבין מה עובר עלי ותראה את הקושי שלי ותעריך אותי על ההתמודדות.
אני בטוחה שאחרי הקדמה כזו הוא יהיה הרבה יותר קשוב ופחות ישתבלל בקןנכיה של עצמו.

בהצלחה רבה רבה!!
תודה על בתגובה המושקעתניק חדש לפריקה
כבר באמצע שביעי, להיכנס לעבודה חדשה לא רלוונטי. ואין לי שום רעיונות למשהו אחר. הלוואי שאמצא.
אני לא חברותית במיוחד, מאד סקפטית שאמצא פה חברות 🙁

מה עם קורס אינטרנטי? פיתוח של תחביב מסוים?אל הלא נודע
העיקר שיהיה לך משהו שמעסיק אותך ויש לך למה לקום בבוקר...
להציב לעצמך איזו מטרה שעד הלידה את רוצה להספיק x y z, וממש לעשות לך לוח זמנים לכל שבוע מה את מתקדמת השבוע.
ולשתף בזה את בעלך שיעקוב יחד אתך אחרי ההתקדמות שלך ויפרגן...
בטח יש פה כאלה שיותר טובות ממני ברעיונות לדברים שאפשר לעשות, העיקר שאת תציבי את זה בראש סדר העדיפויות שלך כי אחרת זה לא יקרה וכולכם תפסחדו מזה...
חודש שביעי זה עוד מספיק זמן עד הלידה (בעז"ה!)
ולא כדאי שכל הזמן הזה יעבור עליך בשיעמום ובתסכול...
את אישה חזקה!!!פלונית5

וזה ממש מעצבן ההתנהגות שלו שהוא שם את העבודה בראש סדרי העדיפויות! אני ממש ממש מבינה אותך!

שהוא לוקח את העבודה הביתה וגם שהוא יוצא 2 ערבים ... שנתן לך להרדם בוכה

 

אני חושבת שאנחנו כנשים צריכות להבין ש - גברים - הם לא יודעים להתמודד עם אישה בוכה כי הם לא יודעים להרגיע, זה בעיה שלהם - לא שלך, הוא מרגיש כשלון שאת בוכה, הוא מרגיש אשם ולכן הוא לא יודע איך להגיב, הוא מרגיש שהוא ציער אותך וכ"כ רע שהוא לא מצליח להרגיע אותך כי הוא בעצמו לא רגוע, אפילו שכלפי חוץ הוא לא יבטא את זה בבכי כמו אישה

 

ולכן כדאי לך כן "להתייצב" ולבוא איתו ליציאה, כי הוא מנסה לפייס אותך ולהתחיל דף חדש והוא מרגיש רע שבכית, פשוט הדרך שלו להרגיע זה ע"י לעשות משהו כיף ולא ע"י להרגיע במילים חומלות, כנראה שלגברים יש סוג תקשורת שונה מנשים, זה הזוי שהם לא יודעים להרגיע... גם אני תמיד מתעצבנת על בעלי שבמקום לפייס כמו שצריך על משהו שאמר לי - הוא יוזם יציאה, כי זה כאילו התעלמות ממה שהיה, אבל כנראה שהגבר רואה את זה בצורה אחרת - שיציאה תתחיל דף חדש ולא לפתוח את המשקעים, אבל תזכרי שהכוונה שלו טובה והוא אוהב אותך והוא רק רוצה להוציא אותך מהעצב והוא מנסה לשמח אותך, אז תקחי ב-2 ידים ותגידי לו שאת רוצה לצאת, תבואי יפה מאופרת וכו' ואל תזכירי את מה שהיה - אני מאמינה שאם לא תתעקשי ממנו לבקש סליחה - הוא מעצמו ייזום סליחה על זה כי הוא מבין שהוא משהו לא בסדר, פשוט קשה לו להזכיר את זה כי הוא מרגיש רע עם עצמו שנהג לא מספיק ברגישות כלפיך

הרבה חיבוקים יקרה  

כתבת יפה כל כך ❤️לפניו ברננה!
תודה על המחמאה פלונית5


אולי לנצל את הבקרים לזמן זוגי?רחפת..
תודה לכולןניק חדש לפריקה
קוראת אתכן ושומרת לי❤️
אני יודעת שאתאושש מכל זה אהיה פנויה באמת ליישם מה שכתבתן בחכמה
כרגע עדיין בקרשים, כבר בלי קשר לבעלי, דיברנו והוא מרגיש רע עם עצמו ואני יותר

עוד לא בת 30 ולא מוצאת את עצמי, לא יודעת מה עושה לי טוב, כל החיים הייתי במירוץ של דברים שעשיתי כי צריך ולא כי אני רוצה
ועכשיו מוצא את עצמי לבד , בלי שאף אחד גם יכול לעזור לי, זה אני עם עצמי.
לא בא לי לחכות עד שאכנס ללופ של לעשות דברים כי צריך, עבודה מטלות, ורק לחכות לחופש.
לא בא לי בכלל לצאת מהמיטה ואין לי חשק לכלום, שום דבר לא משמח אותי, חוץ מהילדים שזה אושר מהול באשמה שאני במצב הזה, וזה לא פייר להם שהאושר שלי יהיה תלוי רק בהם.

בא לי לצאת לטיול בעולם לבד לבד בלי תאריך חזרה, לנסות לגלות את עצמי
אבל זה לא אפשרי לפחות עד גיל 60
אני לא אעזוב את הילדים שלי ליותר מיומיים, וזה מניסיון לא מספיק.
והייתי בטיפול עד לא מזמן, אין משהו מציאותי שמעניין אותי

כתבתי לך כמה המלצות קודם אבל עכשיו נשמע שממש כדאי לך לנסותמיקי מאוסאחרונה
אלישבע גרוניך.
קורס מלא שלה הוא די יקר, אבל תעקבי אחריה בכל מה שיש לה חינמי, אם את מתחברת ומרגישה שזה יעזור לך ברור שזה שווה כל שקל (היית בטיפול, את יודעת מה המחירים )
ויש גם את בינת הופמן שהיא בסגנון אחר ויותר מתמקדת במיניות האישה כמקור אנרגיה, אבל אולי היא תתאים לך

מגיע לך להיות מאושרת! ולגלות את עצמך.
זה הכי חשוב
זה בסדר הדאון הזה, תחבקי ותקבלי את עצמך.
זה טוב שאת במקום של לחשב מסלול מחדש, מהמקומות האלה פורצים ומתפתחים
רק את האשמה תעיפי, עשית כל הזמן מה שיכלת, מה תעזור לך אשמה עכשיו?!?

ובכנות- גם טיול בעולם לא יעזור לך למצוא את עצמך, אבל יש דרכים מדהימות אחרות

בהצלחה!!
אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדניתאחרונה

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסא

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

יוווו באמת אין מרגש כזהאמונה :)אחרונה

ובטח בהתחלה סופרים כל חצי יוםם

תהני מאוד מלספר (וגם מזה שמעכשיו אפשר להתבכיין להורים על הבחילות...)

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט