עצבנית ופגועה מבעליניק חדש לפריקה
אוף, איזה מעצבנים הם יכולים להיות לפעמים
חיבוקאשה שלו
לא יאומן כמה מעצבנים הם יכולים להיותLana423
שולחת חיבוק ומוזמנת לכתוב בפרטי אם בא לך ❤️
איזה מבאס 🌷🌷רקלתשוהנ
תודה❤️❤️❤️ניק חדש לפריקה
נמאס להרגיש שהכל מובן מאליו ואני אחרונה בסדרי עדיפויות שלו.
זה נגמר ב״צודקת ומצטער״ ובעיקר בלהתרחק ממני עד שיעברו לי העצבים בלי לעשות מצידו שום דבר
ואז לחזור לאותה שיגרה עד המריבה הבאה😔
שולחת לך חיבוק ענקפלונית5
לא פשוט....
מוכר לי לפעמים...
יכול להיות שכדאי לך לנסות לדבר ממש קצר - כי לפעמים התקשורת היתירה מצד האישה, שזה כולה בשביל לומר ת'רגשות שלך,
נחווית מצד הגבר כהתקפה נגדו ושהוא אשם - ולכן הוא בורח מהשיחה וממעט בדברים
(אני יודעת שאת לא מתכוונת לזה!!!!)

ועוד טיפ טוב (מעולה! למען האמת) שפעם מישהי נתנה לי פה - להתרחק קצת, והוא יחזר אחרייך
תודה ❤️ניק חדש לפריקה
הבעיה היא כשאני כועסת מיידי אני לא מצליחה לתקשר נורמלי, וכשנרגעת אני לא מספיק תקיפה על הרצונות שלי והוא גם רואה אותי רגועה אז לא משתדל לשנות דברים 🤦🏼‍♀️
ממש נכון הנקודה שציינתפלונית5

שלא לאגור דברים בפנים...

השאלה באמת - איך לבקש דברים בהחלטיות ומצד שני לא בעצבנות?

זה כאילו קיצוניות - או להיות בנאדם שדורכים עליו או לצרוח - אין אמצע - מבינה את המצב הזה.... 

מה הדרך הנכונה לדעתכן לתקשר כדי לגרום לאנשים לשנות דברים (ביניהם הבעל) בלי שירמסו אותך ויביאו אותך למצב שאת רוצה לצרוח מרוב שלא מתיחסים אליך? שאלה טובה...

להפסיק לנסות לגרום לאנשים מבוגרים לשנות דברים או לעשותמיקי מאוס
זה פשוט בלתי אפשרי.
אנשים לא משתנים כי ביקשו מהם, זה לא קורה. רק מתוך תהליכים אישיים פנימיים.
אז הנסיון הוא באמת מתסכל ומעצבן מאוד.... כי זה מחוץ ליכולות שלך

אם תצליחי להפסיק לרצות לשנות אותו, אבל באמת מבפנים, ותתאמני להגיד מה ש*את* רוצה וצריכה, ולא מה הוא צריך לעשות, תגלי שהוא הרבה הרבה יותר קשוב והרבה יותר עושה,אולי לא בדיוק מה שתכננת, אבל כן למענך בדרך שטובה לו

לבקש- זה כשאת מוכנה גם לשמוע לא. באמת בפנים. ומשם באה הבקשה
אחרת זה לדרוש- ואשם מרגיש כשדורשים ממנו, ואפילו בלי להיות מודע- אוטומטית הוא מתנגד (גם את... זה טבע האדם. יש יותר ויש פחות)

וזה שמישהו לא עושה מה שאת רוצה זה לא אומר שהוא רומס אותך,אפילו שזה מרגיש ככה, זה טבעי , אבל עבודה בוגרת תאפשר לך להרגיש חשובה ובעלת ערך בלי תלות במה האחר יעשה או יאמר, וזה האמת.

(קל לדבר, כמובן, הלוואי ובעצמי הייתי מיישמת הכל

זה תהליך ארוך ומורכב והכי טוב לעשות אותו בליווי. אבל זה אפשרי וזה הכיוון הישים והיעיל, וכל צעד יקדם אותך להיות יותר מאושרת.
חבל להמשיך לבזבז אנרגיות במקומות מחוץ לשליטתך)
כתבת מקסיםפלונית5

ואגב זה נכון לכל אדם, לא רק לבעל

לקחתי לתשומת ליבי, תודה על ההשקעה

שנזכה ליישם....מיקי מאוס
תודה
זה יפה שהוא אומר- צודקת מצטערחדשה ישנה
לא כולם 'מוותרים על כבודם', להגיד גם צודקת וגם מצטער זה המון!
אבל חיבוק על התחושה שאת אחרונה בסדרי עדיפויות 🥀 בעל יכול להיות לפעמים הדבר הכי מרגיז שיש!!
אוי כל כך מוכרעדינה אבל בשטח
הצודקת מצטער הזה. יופי. לא ממש עוזר לי. אבל יודעת מה מנחם אותי? שאני מכירה גברים שגם את זה קשה להם להגיד, אז יפה שהוא מודה ומבין משהוא טעה. (אפילו למראית עין 😜)
אבל אני כל כך מבינה אותך, הם יכולים להוציא מהכלים. שוכחים מה חשוב , שולחת לך כוחות
מפרטת יותרניק חדש לפריקה
עברנו לא מזמן לדירה חדשה בשביל העבודה של בעלי.
בעיר רחוקה מהמשפחה והעבודה שלי, ויתרתי על העבודה (לא בקושי רב, לא הייתי שמחה שם במיוחד + הריון )
המעבר אמור לעזור לבעלי להתקדם בעבודה, כרגע אין שינויי מיידי בהכנסות.

אני לא עובדת במקום החדש - פחות מעניינת מעסיקים כשאני בהריון מתקדם.
אפס ההערכה מבחינתו על הויתורים שלי במעבר, אפילו מרגיש שעושה לי טובה כי בזכותו אני לא עובדת בהריון ומתפנקת.

הוא גמיש בשעות עבודה שלו - עובד מתי שבא לו, כמה שבא לו, חוזר לבית מתוקתק לארוחת ערב, משחק טיפה עם הילדים, יוצא כמה פעמים בשבוע בערבים (מינימום 2) במסגרת העבודה, אחרי שלא היה בבית כל היום.

ובערבים שלא, הוא מביא את העבודה הביתה. ניסיתי להגביל אותו ולהגיד שאין עבודה בבית / אין עבודה בשעות מסויימות ( בטח כשהוא לא עושה השתדלות מצידו לצאת מוקדם בבוקר כדי להספיק עוד שעות עבודה במשרד) - אבל מה שקורה שפשוט דברים בעבודה לא קורים, וזה מתנקם בנו בסוף.

מרגישה אחריות על העבודה שלו - אם אמנע ממנו לעבוד בבית בערבים העבודה פשוט לא תקרה - זה כבר כבר בעבר שהצבתי גבולות והתוצאה- פתאום הכל מצטבר ללחץ מטורף שהוא לא נוכח בכלל בכלל והגיע גם לפגיעה כספית.

אמרתי לו מזמן לקחת יעוץ על ניהול זמנים בתשלום, הוא אמר שיקח וזה עדיין לא קרה, וכשמזכירה הוא אומר שקל לי להעביר ביקורת ואני לא נותנת לו זמן.

קובע דברים בערבים בלי לעדכן אותי בכלל כי מה זה משנה לי, אני גם ככה לא עושה כלום..

ביקשתי ממנו במוצאי שבת לשבת איתי על עבודה קטנטונת שאנחנו עושים יחד, רק הערב הוא אומר שיהיה לו זמן בשבילי ( לא ישב איתי השבוע יותר מ5 דקות) וזה אחרי ש2 לילות השבוע הוא יצא בלי קשר לעבודה. לימולדת של קרוב ( בעידודי ) ואז למחרת קבע עם חבר מפגש בלי לשאול אותי, הודיע לי אחרי שקבעו, ישב איתו 4 שעות ! אבל לאישתו אין לו 5 דקות..
הערב הוא רוצה לשבת איתי על מה שביקשתי אבל כבר מאוחר מיידי בשביל זה..

ואני לבד לבד לבד פה, בלי תעסוקה כל היום, מתחרפנת, הילדים במסגרות, גרועה בשיחות טלפון אז גם לא מתקשרת כל כך עם אנשים בגלל המרחק וגם כולם עסוקים, הוא בכלל לא מתעניין מה קורה איתי, איך המעבר בשבילי, לא מקדיש לי זמן בכלל,

שלשום הוא נרדם עלי כשאני בוכה ובתגובה אמר ״גם ככה לא היה לי איך לעזור לך״. יום למחרת לא כתב כלום כלום, עונה בקרירות להודעות שלי, וכשכבר חזר בלילה ( עוד יציאה בשביל עבודה) החליט במקום לבוא לדבר איתי לסדר את הבית. אני במיטה בוכה והוא פתאום החליט ׳לעזור׳ לסדר את הבית, פשוט חיכה שוב שארדם, וכשזה לא קרה ודיברנו קצת, הוא התעצבן שאני מתפוצצת (סליחה איך לא?? בלי קשר על מה רבנו, עצם ההתעלמות מצידך כשאני במצב כזה!!)
וזה נגמר ב״צודקת סליחה״ ונרדם שוב.
עכשיו הוא מבקש לצאת איתי הערב, אחרי שסיים את כל הסידורים הלא דחופים שהיו לא השבוע.
ממש לא הולכת להתייצב כשהוא נזכר בי.
דווקא הייתי ממנפת את היציאה להתאווררות בשבילךהמקורית
חבל להעניש את עצמך בגללו
כמו שזה חדש לך המעבר זה כנראה חדש גם לו וצריך למצוא איך לאזן מחדש את הדברים
קשה לי להאמין שבכעס ואולטימטומים תשיגי משו, מלבד ריחוק נוסף ממנו, בריחה נוספת שלו ותסכול עצום מצידך
אני יכולה לצאת בלעדיוניק חדש לפריקה
ממש אין לי עצבים לצאת איתו עכשיו

האיזון בעבודה שלו מעולם לא היה, בלי קשר למעבר, נשואים הרבה שנים, עדיין מתנהל כמו רווק עם הזמנים שלו.
האמת לא יודעת אם היה לנו יום אחד עם שיגרה נורמלית.

יכול לקום פתאום מאוחר ואז להשלים עבודה בערב, ״לא שמעתי את שעון מעורר״, ״לא הצלחתי להירדם״ ״לא הצלחתי להתרכז היום בעבודה״ ״משעמם לי״ ״אין לי מוטיבציה״ ״מתרכז יותר טוב בלילות״ - כל מיני תירוצים שבגיל 16 כבר לא תקפים. (אין לו הפרעות קשב בכלל וזאת עבודה שהוא לקח מבחירה שלו)

כמובן שלפעמים אני אומרת ׳בעיה שלך׳ ואין עבודה, אבל כמו שכתבתי זה מתנקם בנו בגדול בסוף.

עשינו שינויים - הוא חוזר בשעה קבועה לארוחת ערב ( פחות או יותר) כי לא מוכנה שזה יפגע בילדים, אבל בשעות שלנו זה פוגע חופשי, נגיד לא יצא לנו לראות סרט פעם אחת בלי טלפון מהעבודה, תמיד זה שיחה חשובה ודחופה ולנו זה רק סרט.

והבעיה גם כשיש לו שעות פנויות מהעבודה אני לא הראשונה ברשימה.
מוכר מאודהמקורית
כואבת איתך את התסכול
מה שעזר לי זה לשחרר לגמרי את הטרוניה כלפיו ולהפסיק להביע בפניו רצון לביחד. בגישה של - אני חיה את חיי ואתה את חייך, ואשמח אם נמצא דרך משותפת לחיות יחד. אבל לא בזמנים שלך. אם מתאים לי - מתאים לי, ובלי מרמור, ואם לא - אז לא. הפסד שלך. כיף לי עם עצמי. ויכול להיות לנו כיף גם יחד.
תוך כדי הבנתי שכל ה׳דרישות׳ ממנו לתשומת לב, מוצדקות ככל שיהיו, לא מובילות אותי לתוצאה הרצויה. מכעיס? כן, צודק לדרוש? צודק, אבל לא יעיל 🤷‍♀️
זה ממש עזר, אגב. וברוך השם לאחרונה זה עולה על דרך המלך
כמובן עם ייעוץ אישי שלי והכוונה אבל בהחלט עזר.
ויכול להיות שזה לא מתאים לך, אבל משתפת מהניסיון שלי.
ומתייגת פה אתהמקורית
@מיקי מאוס האלופה
שיש לה תמיד דברים נכונים וטובים להגיד, ומנסחת את זה בצורה מדויקת, יפה ורגישה
תודה על המחמאה! לא חושבת שמגיעה לי...מיקי מאוס
לפותחת-
האמת שנשמע לי שזה כבר פלונטר רגשי, ומאוד מאוד מאוד קשה לצאת מזה לבד...
מנסיון אישי כואב.

אני יודעת ללמוד ולקרוא, וגם בעלי תכלס יודע מה נכון על הנייר, וכשהתחלנו לריב יותר מדי הלכתי ללמוד כל מיני דברים אבל תכלס שום דבר לא עזר ולא עצר את ההתדרדרות חוץ מטיפול זוגי. כמובן שהתברר שהיו חסרים לנו כלים חשובים, בעיקר העצמאות הרגשית שלנו, אבל בגלל כל הקושי גם דברים פשוטים נהיו מאבקים ופגיעויות
ברגע שהפלונטר השתחרר- כל האסימונים נפלו והצלחנו ליישם

מה שהכי מורגש ממך שאת מאוד עסוקה בו- מה הוא עושה, מה הוא נותן לך, איך תסתדרי עם ההחלטות שלו, וכמה חשוב שהוא יעבוד (וזה הכי טבעי ונורמלי שיש, זה שלב בנישואין וזה כנראה קריטי כי כל זוג בערך עובר דרך השלב הזה)
אבל הגעת למצב שזה כבר לא טוב, זה לא משרת אותך התלות הזו ורק מעיק עליך ומכביד.
זה בכלל לא קל, אבל מציעה לך לעשות שינוי בראש ולשחרר אותו כמה שאת יכולה (אפילו בצורה מוגזמת. בעז"ה אחר כך זה יתאזן ויחזור למקום בריא)
תזכירי לעצמך שרק את אחראית לאושר שלך, ויש לך המון שאת יכולה לעשות *בשביל עצמך*. תתמקדי קודם כל בטוב שלך.
נשמע שחשוב מאוד שתמצאי אפיק תעסוקה שימלא אותך , אם זה משהו שגם יכניס כסף בכלל פנטסטי כי זה יוריד את התלות בזה שהוא יעבוד מספיק, אבל גם אם לא לפחות שתהיי מלאה וחיונית.
תתפעלי את הבית כמה שאת רוצה וטוב לך, וכמובן גם עבור הילדים שלך, אבל לא בשבילו.
רק כשבאמת בא לך לתת לו- אז תתני בהרבה אהבה.
אבל כשלא בא לך ולא משנה למה- אל תתני. זה טעות שפמפמו לנו שמנתינה תבוא אהבה אבל זה נכון רק כשהנתינה היא מתוך רצון, אחרת מנתינה יוצא תסכול עמוק ופגיעות

וכל מה שחשוב לך- כמובן לבקש ולבקש. אבל לא לדרוש- מה ההבדל? אם את מוכנה לשמוע לא.
חשוב להגיד *כל* מה שאת רוצה ממנו. אבל לא לצפות שכלום גם יתממש

כמובן כל הדברים האלה מאוד קשים ליישום, בטח לבד ובלי ליווי, אבל כל צעד בכיוון הזה יקדם אותך להיות מאושרת בזכות עצמך

וכמובן שאני ממליצה על ליווי, או טיפול זוגי, או אישי בשבילך, יש גם קורסים מקוונים רק לעצמך שזה יותר קל ופחות חופשני ודורש מאמץ- מה שמתאים לך
(המלצות: שושי זליקוביץ, אלישבע גרוניך, כמובן אפרת צור האלופה, תקשורת מקרבת, ויש עוד הרבה תצטרכי להחליט מה הכי מדויק לך כרגע)

ונכון זה מרגיש שאת מתרחקת מהמטרה שהיא הקשר עם בעלך, אבל באמת- בני זוג נמשכים כשהאדם מולם הוא אדם שמח ומלא ויציב רגשית. אלה אנשים שבא לך להיות בקרבתם. זה כמובן בתת מודע אבל סה ככה גם בין בני זוג וככל שתהיי אדם עצמאי ושלם יותר בעלך יותר ירצה להתקרב. ואם תקבלי את ההתקרבות הזו אז תהנו מזוגיות שמחה ומתפתחת בעז"ה

בהצלחה!
תודה רבהניק חדש לפריקה
את חכמה מאד.

המעבר הזה לגמרי הפך אותי לתלותית יותר. הוא בעצם הבן אדם היחיד הבוגר שקרוב אלי פה. וכואב לי שעם כל ההקרבה שלי בשבילו הוא לא נותן לי יד בכלל ואפילו יותר רחוק מפעם.

ממש לא תומך, היה מפגש פה עם עובדים נוספים והוזמנתי גם, הוא אפילו לא טרח להציג אותי לאנשים, רוב הזמן הוא נעלם וכשלא, הוא לקח כל הזמן את השיחה למקומות של עבודה שאין לי יכולת לקחת חלק בשיחה, אפילו האנשים האחרים שבשיחה אמרו ״ בא נדבר על נושאים שכולם יבינו״. באמת מרגישה שלא רואה אותי, דיברתי איתו על המקרה הזה והוא התנצל אבל זה ממשיך לקרות בצורות שונות.

הייתי בטיפול אישי שהופסק בגלל המעבר, לא רציתי להמשיך דרך הזום, וצריכה למצוא כח להתחיל מחדש.

ולגבי תעסוקה הלוואי שאמצא, עבודה חדשה לא רלוונטית כרגע ( האמת שדיי מקל עלי) ואין לי רעיון לשום דבר אחר.
לא רוצה ללמוד כלום, אין שום קורסים שמעניינים אותי או תחביבים, כבר לא זוכרת מה אני אוהבת, היה משהו שחלמתי פעם לעשות אבל הוא לא אפשרי בשום צורה אז וויתרתי. 😕

תרימי לעצמך מיקי 😊המקורית
מגיע גם מגיע
כל מילה זהב
רק מי שעוברת את זה בעצמה מבינה את זה ❤️
כל מילה זהב! (כרגיל )נגמרו לי השמות
ומצטרפת למחמאות כולן, בטח שהן מגיעות לך! ועוד הרבה הרבה יותר, את פשוט מדהימה!
תודה ❤️ניק חדש לפריקה
רוב הזמן זה מה שקורה, אני חיה את חיי ונעימה מאד וחמודה מאד, זה רק גורם לו להמשיך להתנהל איך שהוא מתנהל.
אני משחררת המון המון (כנראה יותר מידיי) עד שפעם ב זה מתפוצץ, תמיד אותן סיבות.
בכלל כל תחושת האחריות שלי על העבודה שלו גורמת לי לוותר על דברים שחשובים לי - איפה אלד, עם מי, אם ללכת לאמא שלי אחרי לידה או לא..
אני חייבת אותו שם כי אמא שלי לא נוהגת ואמא שלי לא יכולה לבוא אלינו כי לא יכולה להפסיד כל כך עבודה.
אני פשוט יודעת ששם הוא בקושי יעבוד
( וזה מטריף אותי כי אני עם מוסר עבודה גבוה ואחריות, מבחינתי יש פרוייקט לסיים, אין כזה דבר לא נעים לי, לא נוח לי, אתה אדם בוגר עם משפחה וילדים לפרנס..)

כשאני מתעצבנת אני דיי מפגינה, (נגיד היום אמרתי לו- אתה לא יוצא בזמן לעבודה אז תקח אתה את הילדים לגן, לא השקעתי בארוחה והבית גם לא מתוקתק) אולי באמת כדי לדרוש תשומת לב כמו שכתבת, אבל זה הדבר היחיד שמזיז אצלו קצת משהו😕
את חייבת לשחרר את העניין שלו מול העבודההמקורית
זה הוא עובד - לא את
אם הוא יחטוף על הראש או לא יגיע בזמן - בעיה שלו
את לא מנהל העבודה שלו
ואני כותבת בצורה כזו נחרצת כי את לוקחת על עצמך עול שלא שלך ופוגע בך
הגיע הזמן שתחשבי עלייך. ותאמיני לי, ברגע שתשחררי - הוא ייקח את האחריות. הוא יודע שהוא זה שמפרנס, אל תדאגי לזה. וככה תהיי חופשייה מכל מיני שיקולים חיצוניים שלא קשורים אלייך, ושימנעו ממך להתמרמר עוד יותר מעבר למשקעים הקיימים. את תקחי אחריות על החלק שלך ותני לו לקחת אחריות על מה ששלו
הזמנים שלו גמישים מאדניק חדש לפריקה
אז הוא לא חוטף על הראש בכלל. הלוואי שמישהו אחר שהוא לא אני היה מנער אותו.

הבעיה שזה נזק לטווח הארוך, דברים לא קורים בזמן ופתאום הכל נכנס לחודש של לחץ מטורף מטורף שאני סובלת בגלל זה.
במיוחד עכשיו שיש לו פרוייקט אחד דיי סמוך ללידה ואחד קצת אחרי הלידה, אם אני אשחרר עכשיו לא יהיה לי בעל כל תקופת הלידה..
אוף💔מטילדה
מתייגת את @נגמרו לי השמות...
תודה רבה יקרה על התיוג 🙏נגמרו לי השמות
לצערי לא כ"כ פנויה לכתוב באריכות בזמן הקרוב,
אבל פותחת השרשור היקרה,
@ניק חדש לפריקה

אם תרצי לשלוח מסר ואולי אוכל לעזור - בשמחה רבה,
(יש די הרבה שרציתי לכתוב/לומר אז אוכל לענות ברגע שאתפנה או אפילו אם זה טלפונית)

בינתיים שולחת חיבוק גדול והמון המון בהצלחה 🙏🙏❤️
אולי זה באמת בשבילך כדי שיהיה לכם זמן זוגי?נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:51
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:51
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:51
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בטבת תשפ"ב 18:50
אולי הוא מבין שזה חסר גם לו ובגלל העומס שהיה לו הוא לא הצליח עד עכשיו לתאם משהו בלי לפגוע בפרנסה או בך או בו, וכשיש לו הזדמנות ליצירת זמן זוגי לשניכם - הוא לוקח אותה בשתי ידיים ?
אני מבינה אותך
וזה באמת לא נעים להרגיש ככה

אבל אולי תנסי לראות את הטוב בזה שתצאו יחד?
ואז אולי זה ייתן לך חשק ותיהני יותר. ואז באווירה נעימה ורגועה אפשר לשוחח בנחת על התחושות של כל אחד מכם ומה כדאי לשפר ואיך, כדי ששניכם תיהנו מהזוגיות והילדים החמודים שלכם.

תזכרי שהוא לא נגדך.
את לא נגדו.

אתם זוג, התחתנתם כי בחרתם אחד בשני לא סתם.


שיהיה בהצלחה ממש!
תודה, לא יודעת איפה למצוא כוחות לזה עכשיוניק חדש לפריקה
וזה גם הפך למתכונת קבועה אצלו,
מתעצבנת - מפנה זמן בשבילי - נרגעת - שוכח ממני עד לפעם הבאה שמתעצבנת.
אולי באמת כדאי לך להתייעץ עם מישהי מקצועינפש חיה.
איך לשבור את המעגל הזה
ואיך לקרב ביניכם שוב.


יש את הייעוץ החינמי של מכון פועה
ויש את @נגמרו לי השמות המצויינת
תודה❤️ניק חדש לפריקה
באמת צריכים טיפול🤦🏼‍♀️
לדעתי את לא חייבת עכשיו טיפול, אלא קודם ייעוץ לבד מה לעשותנפש חיה.
במצב שנוצר ואיך לפתור אותו בצורה כללית לא ספציפית לאירוע שקרה עכשיו.
לפעמים מספיק שרק צד אחד משנה אסטרטגיה כדי שההשפעה על הזוגיות תהיה מורגשת.
ואחר כך אם באמת יהיה צורך
תוכלי להתקדם למשהו יותר מעשי כמו טיפול.
תודה רבה יקרה 🙏❤️נגמרו לי השמות
כתבת מקסיםנגמרו לי השמות
תודה רבה 🌻נפש חיה.
הי יקרהאל הלא נודע
קודם כל,
בעיני הדבר הראשון פה שדורש שינוי
זה העובדה שאת כ"כ לבד וחסרת תעסוקה במשך היום.
אני אישית מסוג האנשים שמתחרפן לגמרי בזמנים כאלו. לא יודעת להעסיק את עצמי, ואז מתבאסת על איך שבזבזתי את הזמן, שוקעת ברחמים עצמיים, ובטינה על כל העולם שהביא אותי למצב הזה.
אז בעיני לפני הכל צריך לחשוב על הנקודה הזו. איך מוצאים לך תעסוקה שתהיה לך טובה וממלאת.
נראה לי שזה כבר יפתור חצי מהתסכולים.

עד אז -
זה באמת באמת קשה להרגיש חוסר הערכה וחוסר פרגון מצד הבעל.
ממה שאת כותבת נשמע שזה לא שהוא אנטיפת חסר רגש, והוא באמת כן רוצה בטובתך ובשמחתך, אלא שהוא לא כ"כ יודע מה לעשות עם כל התסכולים והעצבים שלך... (ע"ע גברים ממאדים ונשים מנוגה... קראת? אם לא, ממליצה ממש!)
אז הייתי כן מנצלת את היציאה כדי לשתף אותו באמת במה שאת מרגישה, בבדידות שלך, בחוסר מעש, בתחושה שבאמת הקרבת עבורו,
אבל לא ממקום מאשים אלא ממקום משתף...
ואפילו לפני זה להגיד לו, אני רוצה לשתף אותך במה שאני מרגישה, אני לא רוצה להאשים אותך אני רוצה פשוט שתבין מה עובר עלי ותראה את הקושי שלי ותעריך אותי על ההתמודדות.
אני בטוחה שאחרי הקדמה כזו הוא יהיה הרבה יותר קשוב ופחות ישתבלל בקןנכיה של עצמו.

בהצלחה רבה רבה!!
תודה על בתגובה המושקעתניק חדש לפריקה
כבר באמצע שביעי, להיכנס לעבודה חדשה לא רלוונטי. ואין לי שום רעיונות למשהו אחר. הלוואי שאמצא.
אני לא חברותית במיוחד, מאד סקפטית שאמצא פה חברות 🙁

מה עם קורס אינטרנטי? פיתוח של תחביב מסוים?אל הלא נודע
העיקר שיהיה לך משהו שמעסיק אותך ויש לך למה לקום בבוקר...
להציב לעצמך איזו מטרה שעד הלידה את רוצה להספיק x y z, וממש לעשות לך לוח זמנים לכל שבוע מה את מתקדמת השבוע.
ולשתף בזה את בעלך שיעקוב יחד אתך אחרי ההתקדמות שלך ויפרגן...
בטח יש פה כאלה שיותר טובות ממני ברעיונות לדברים שאפשר לעשות, העיקר שאת תציבי את זה בראש סדר העדיפויות שלך כי אחרת זה לא יקרה וכולכם תפסחדו מזה...
חודש שביעי זה עוד מספיק זמן עד הלידה (בעז"ה!)
ולא כדאי שכל הזמן הזה יעבור עליך בשיעמום ובתסכול...
את אישה חזקה!!!פלונית5

וזה ממש מעצבן ההתנהגות שלו שהוא שם את העבודה בראש סדרי העדיפויות! אני ממש ממש מבינה אותך!

שהוא לוקח את העבודה הביתה וגם שהוא יוצא 2 ערבים ... שנתן לך להרדם בוכה

 

אני חושבת שאנחנו כנשים צריכות להבין ש - גברים - הם לא יודעים להתמודד עם אישה בוכה כי הם לא יודעים להרגיע, זה בעיה שלהם - לא שלך, הוא מרגיש כשלון שאת בוכה, הוא מרגיש אשם ולכן הוא לא יודע איך להגיב, הוא מרגיש שהוא ציער אותך וכ"כ רע שהוא לא מצליח להרגיע אותך כי הוא בעצמו לא רגוע, אפילו שכלפי חוץ הוא לא יבטא את זה בבכי כמו אישה

 

ולכן כדאי לך כן "להתייצב" ולבוא איתו ליציאה, כי הוא מנסה לפייס אותך ולהתחיל דף חדש והוא מרגיש רע שבכית, פשוט הדרך שלו להרגיע זה ע"י לעשות משהו כיף ולא ע"י להרגיע במילים חומלות, כנראה שלגברים יש סוג תקשורת שונה מנשים, זה הזוי שהם לא יודעים להרגיע... גם אני תמיד מתעצבנת על בעלי שבמקום לפייס כמו שצריך על משהו שאמר לי - הוא יוזם יציאה, כי זה כאילו התעלמות ממה שהיה, אבל כנראה שהגבר רואה את זה בצורה אחרת - שיציאה תתחיל דף חדש ולא לפתוח את המשקעים, אבל תזכרי שהכוונה שלו טובה והוא אוהב אותך והוא רק רוצה להוציא אותך מהעצב והוא מנסה לשמח אותך, אז תקחי ב-2 ידים ותגידי לו שאת רוצה לצאת, תבואי יפה מאופרת וכו' ואל תזכירי את מה שהיה - אני מאמינה שאם לא תתעקשי ממנו לבקש סליחה - הוא מעצמו ייזום סליחה על זה כי הוא מבין שהוא משהו לא בסדר, פשוט קשה לו להזכיר את זה כי הוא מרגיש רע עם עצמו שנהג לא מספיק ברגישות כלפיך

הרבה חיבוקים יקרה  

כתבת יפה כל כך ❤️לפניו ברננה!
תודה על המחמאה פלונית5


אולי לנצל את הבקרים לזמן זוגי?רחפת..
תודה לכולןניק חדש לפריקה
קוראת אתכן ושומרת לי❤️
אני יודעת שאתאושש מכל זה אהיה פנויה באמת ליישם מה שכתבתן בחכמה
כרגע עדיין בקרשים, כבר בלי קשר לבעלי, דיברנו והוא מרגיש רע עם עצמו ואני יותר

עוד לא בת 30 ולא מוצאת את עצמי, לא יודעת מה עושה לי טוב, כל החיים הייתי במירוץ של דברים שעשיתי כי צריך ולא כי אני רוצה
ועכשיו מוצא את עצמי לבד , בלי שאף אחד גם יכול לעזור לי, זה אני עם עצמי.
לא בא לי לחכות עד שאכנס ללופ של לעשות דברים כי צריך, עבודה מטלות, ורק לחכות לחופש.
לא בא לי בכלל לצאת מהמיטה ואין לי חשק לכלום, שום דבר לא משמח אותי, חוץ מהילדים שזה אושר מהול באשמה שאני במצב הזה, וזה לא פייר להם שהאושר שלי יהיה תלוי רק בהם.

בא לי לצאת לטיול בעולם לבד לבד בלי תאריך חזרה, לנסות לגלות את עצמי
אבל זה לא אפשרי לפחות עד גיל 60
אני לא אעזוב את הילדים שלי ליותר מיומיים, וזה מניסיון לא מספיק.
והייתי בטיפול עד לא מזמן, אין משהו מציאותי שמעניין אותי

כתבתי לך כמה המלצות קודם אבל עכשיו נשמע שממש כדאי לך לנסותמיקי מאוסאחרונה
אלישבע גרוניך.
קורס מלא שלה הוא די יקר, אבל תעקבי אחריה בכל מה שיש לה חינמי, אם את מתחברת ומרגישה שזה יעזור לך ברור שזה שווה כל שקל (היית בטיפול, את יודעת מה המחירים )
ויש גם את בינת הופמן שהיא בסגנון אחר ויותר מתמקדת במיניות האישה כמקור אנרגיה, אבל אולי היא תתאים לך

מגיע לך להיות מאושרת! ולגלות את עצמך.
זה הכי חשוב
זה בסדר הדאון הזה, תחבקי ותקבלי את עצמך.
זה טוב שאת במקום של לחשב מסלול מחדש, מהמקומות האלה פורצים ומתפתחים
רק את האשמה תעיפי, עשית כל הזמן מה שיכלת, מה תעזור לך אשמה עכשיו?!?

ובכנות- גם טיול בעולם לא יעזור לך למצוא את עצמך, אבל יש דרכים מדהימות אחרות

בהצלחה!!
הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
הכל בסדרOmer316181אחרונה
זוגות בהיריון? אנחנו מחפשים אתכם! 🤰 מוזמנים לתרום למחקר חשוב של אוניברסיטת רייכמן ולקבל בתמורה סדנת הכנה ללידה במתנה וכלים משמעותיים. השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם:

זוגות בהיריון? רוצים לתרום למחקר חשוב ולהרוויח כלים משמעותיים ללידה? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:אחרונה
יודעת להגיד?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

בדיקת מזוזות עוזרת. קריאת שמע מתוך הסידורמחיאחרונה
חוץ מזה באמת לנסות לחשוב על דברים חיוביים לפני השינה, מצטרפת להמלצה להירדם עם הרפיה
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אולי יעניין אותך