פורום הריון ולידה (עמוד 1771)

אולי דרכם.
אי אפשר לדבר איתו ישירות?

צריכה גם אומץ בשביל זה

אם הוא לא מעוניין ללכת תלכי לבד, ותגידי לו שאת כרגע זקוקה לזה, וזה משמעותי לנישואים של שניכם....

 

כי נשמע שיש שם משהו.

 

הוא כנראה חושב שעד שהוא מבשל (לא "תפקיד הגבר") אז הוא מצפה שתשטפי את הכלים...

נשמע שיש שם מרמור סמוי שקשור בתפקידים של גבר ואישה.

 

אתם מדברים על זה?

 

והאמת שזה תפקידו בבית

וזה שזה מתבטא רק מולך ולשאר העולם הוא בן אדם מקסים ומושלם מעורר שאלות גדולות.
לא לתת לתינוק לאכול? לא טוב
גם זה שאת לא רוצה ללכת ליעוץ כי הוא לא יאהב את זה נשמע לא הכי טוב.
דבר ראשון לפנות ייעוץ אישי בדחיפות , את בן אדם משלך יש לך צרכים ורצונות ובשום אופן זה לא אמור לשנות לך אם הוא אוהב או לא אוהב את זה.
תעלי הכל מול איש מקצוע ותשמעי ממנו האם זה נשמע תקין ומריבות של זוג בתחילת הדרך או שיש פה יותר מזה.

אבל זו לא הסיבה היחידה שבגללה אני לא עושה את זה, אין לי גם אומץ... אם היה לי אומץ אני חושבת שהייתי עושה את זה למרות עיקומי הפנים

לא?

אדם שכועס מדי פעם על אשתו זה מדי פעם, לא כנוהל קבוע. כך שמה שאת מתארת לא נשמע תקין

הוא ככה גם להורים או אחים? או שרק איתך ה״נח״ הזה?

דברי איתו, תסבירי לו שקשה לך מאוד ככה, ואת חושבת שאין מקום במערכת יחסים זוגית לעצבים ולסנקציות ושאת רוצה ייעוץ - אם מתאים לו ייעוץ זוגי זה יהיה הכי טוב.
אם לא אז ייעוץ אישי שלך.

הגיוני שתהיה התנגדות, קשה להודות שמשהו לא טוב וקשה וקשה לפנות לעזרה חיצונית. אבל את חייבת תמיכה וייעוץ איך להתמודד עם זה נכון. וזה כמובן אפשרי. אני מסכימה איתך שזה הרס ולכן כדאי כמה שיותר מהר לשנות את הדפוס

אני לא באה להצדיק בשום דרך את ההתנהגות הזו, אבל מערכת יחסים היא תמיד של שניים ויש לך כח לשנות את הדינמיקה גם אם הוא לכאורה לא משתף פעולה. זה אפשרי וזה עובד וזה ישפר מאוד את החיים שלך ושל המשפחה שלכם

ממליצה מאוד על טיפול שמשתמש בשיטת המובחנות, את יכולה לפנות לאפרת צור שתמליץ לך על מישהי טובה באזור מגורייך (או לדבר עם אמיתי מגד אבל ממליצה לפנות לאפרת כי בטח תעדיפי למצוא מישהי דתיה)

בהצלחה!

נגעת פה בנקודה 😅
אני מרגישה שבגלל שחלק מהבעיה איתו זה האפשרות לדבר, גם באופן כללי, וגם באופן ספציפי- שהוא כועס ואז הוא לא מדבר, זה מרגיש כאילו אין לי סיכוי להזיז איזה משהו כי חוץ מיזה שזה תלוי בי, זה תלוי גם בו... כמו שאמרת מערכת יחסים היא תמיד של שניים

כמו שאת רואה- הכעס הזה הוא לא כלפי כולם.
נח זה לא התירוץ היחיד (כמובן שזה גם סיבה אבל זה לא הכל)
כמובן שיותר "צודק" שהוא ילמד לנהל כעסים ולשנות את הדינמיקה אבל זה מחוץ לאחריות שלך. כרגע לא טוב לך במצב הזה אז את יכולה בעצמך ללמוד איך להתנהל איתו אחרת ולשנות בעצמך את התגובות שלך כך שזה יגרור אותו להתייחס אליך אחרת. זה אפשרי.

לכן אני ממליצה על טיפול בסגנון של מובחנות, שלא מתעסק במי אשם ומי הקורבן, אלא נותן לך כח לשפר את החיים שלך (כמובן זה לא הסגנון היחיד...)

את יכולה לראות סרטונים של "המרחב הפוטנציאלי" שגם מדבר על הנושאים האלה

איך יחסי הכוחות ביניכם?
זה נראה כאילו גם אם אין הגיון הוא רוצה למשוך את הדברים לכיוון שלו, בשביל זה אני מעירה על כך

?

משפיעה עלייך
הוא רואה שזה נוגע בך וכנראה לא מכיר דרכי התנהלות אחרות. בשום אופן לא לתת לו את ההרגשה שזה עובד עלייך כי זה לא ייגמר, אני חושבת שאת כן צריכה ללכת לקבל כלים להתמודדות עם סיטואציות כאלו, אחרת זה לא ייגמר.
זה מניפולציה רגשית שהוא מפעיל עלייך

אחרי מאמץ רב מאוד ליצור איתו שיח. כשכעס אתמול אמרתי לו שהוא זוכר שדיברנו על זה וחבל וכו, לדעתך לוותר על זה בפעם הבאה?

את צריכה גם לחזור על זה וגם לעבוד על עצמך איך לא לפעול בהתאם לכעס ולמצבי הרוח שלו. ככה את גם מזכירה לו מה שהוא יופי אבל שוכח בשת הכעס, וגם לא ממשיכה להאכיל את המפלצת מה שנקרא

בשבילך..
נשמע לא טוב בכלל.
כמובן שאין לי את כל התמונה.. לכן מבקשת ממך ללכת להתייעת אפילו בשיחה אנונימית ולספר הכל

תעשי למשפחה הנוכחית והעתידית שלכם טובה ענקית אם תציבי כבר עכשיו גבולות לכעס שלו ותדרשי ממנו שינוי. שינוי אמיתי עמוק ומתמשך בדפוסים קשה מאד להשיג בלי ליווי מקצועי. אם הוא לא רוצה זה בסדר, מציעה לך לפנות לטיפול אישי ולהיות שקופה לחלוטין איתו בהקשר הזה, להסביר לו בדיוק לאן את הולכת ולשם איזו מטרה. אל תשלימי עם ההתנהגות הזו שלו!! עבורך ועבור ילדייך, וממש גם עבורו.

נשמע שהכעסים שלו
הם ציפיות לא ממושכת שלו בלבד.
לדעתי צריך בזמן רגוע ונינוח להעלות את הדברים ולפרק אותם
הדוגמה עם הסער שהוא לוקח על עצמו לשטוף
מצפה שתביני את עצמך וכשלא שטפת מתוסכל וכועס עלייך.
ככה נשמע לי
אולי זה לא זה
אם את מוצאת ומזדהה פני בפרטי ונמשיך
כוחות אהובה

גם בעלי כזה, ייאמר לזכותו שזה התמתן עם השנים ככל שהתבגר.

אני חושבת שאנשים שיש בהם כעס כזה שהם בעצם לא מצליחים לנהל אותו והוא מנהל אותם, זה פשוט נובע מפצע שיש להם בנשמה, שלרוב מקורו בילדות או בחוויות חיים מצלקות. לרוב הם מגיעים מבית שבו לא דיברו את הדברים, לא ביטאו רגשות, וכישורי התקשורת שלהם לקויים. זה נפוץ במיוחד אצל גברים כיוון שרבים מהם קיבלו מסר שזה לא לגיטימי לדבר על רגשות, אז הרבה בסוף מתורגם לכעס שהם לא יודעים לפרק.

אני לא אומרת לך את זה כדי לתת חזה לגיטימציה, אלא קודם כל כדי לבסס את העובדה שזה לא באמת קשור אלייך, זה לגמרי שלו. את לכאורה הטריגר, אבל אם הוא היה בעל נפש בריאה - הוא היה מתמודד עם אותה סיטואציה אחרת לגמרי.

אז מה כן?
ברור שאידאלית הוא צריך טיפול.
אלא שלעתים קרובות, כמו שהיה גם אצלי, הם לא רוצים ולא חושבים בכלל שיש להם בעיה.
בסופו של דבר אני החלטתי להישאר בזוגיות איתו עם 2 תובנות -
1. אני בוחרת שלא לתת לו לפגוע בי או לבאס אותי בגלל האופן שבו הוא מתנהג. אני מתעלמת, נותנת לזה לעבור לידי, מנסה לא להיגרר. מצליחה בזה לרוב, אם כי לא תמיד, מודה.
2. אני מבינה שלא אחריות שלי "לתקן" אותו, ובהחלט ייתכן שהוא יישאר פגום תמיד. הורדתי מהשולחן את הציפייה שלי ממנו שהוא ישתפר. זה אולי נשמע תבוסתני- אבל אני לא יכולה לשנות אדם אחר, בטח אם הוא לא מעוניין. מה אני כן יכולה? להיות בעצמי בת הזוג שהייתי רוצה שהוא יהיה ולקוות שעם הזמן זה יחלחל.
עם השנים זה השתפר. פשוט כי הוא כן עשה תהליך הדרגתי עם עצמו ומיתן את עוצמת התגובות שלו. אבל זה לקח שנים. ובאותה מידה זה יכל גם לא לקרות, זה לא היה בשליטתי בכלל לטוב ולרע.

מה הייתי רוצה שתקחי מפה?
זה לא שלך, אל תתני לנפש הפגועה שלו לנהל לך את החיים.
אי אפשר לשנות מי שלא רוצה להשתנות.
את יכולה לשלוט רק בתגובות שלך ובתחושות שלך, ובהם לבחור להישאר איתו כמובן (גם בזה התלבטתי לא מעט, לגיטימי).
אף אחד לא יכול לשלול ממך לטפל בעצמך!! זה אכן עזר לי כשהלכתי לטיפול כדי להבין איך לקחת אחריות על האושר שלי, גם אם הוא בוחר שלא לקחת אחריות על ההתנהגות שלו.

מקווה שעזרתי...

מהתיאור שלך, אני קצת דואגת. מציעה לפנות לייעוץ ראשוני במקום שתוכלי לספר קצת יותר, ויידעו לשאול את השאלות הנכונות.

חייב חייב לפנות לעזרה.
זה לא תיאור של מצב תקין בכלל בכלל.
יש כאן דברים שעוברים את הגבולות הרגילים במיוחד שאתם בתחילת הדרך.

אני אגיד בצורה יותר ברורה זה קווים שעלולים להתפתח לאלימות בתוך המשפחה. דווקא בגלל שזה כרגע רק מולך ובחוץ הוא ביישן.
ואם תתפסי את זה עכשיו יש אפשרות לשינוי דרמתי לעזרה עבורו! זה ממש ישנה לכם את החיים לטובה!

ומנגד אם זה לא יטופל זה רק יחמיר

מה עושים בפועל? אפשר לפנות לייעוץ אישי ולתאר ממש מה קורה בבית, הכי טוב לפנות לעמותה שמתמחה בתחום, אפשר גם לרווחה, אגב לא חייב לפתוח לך תיק אם תפקיד רק ייעוץ.

שוב לא בשביל להלחיץ אלא כי באמת אפשר לעשות שינוי.

בהצלחה רבה!