שוטוו
תייגו חברות וניקיות נחמדות
תייגו חברות וניקיות נחמדות
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
שרשור "מה אני לא אעשה בתור חמות?"כבתחילה
מתייגת את החברות שליכבתחילה
מקווה שלא שכחתי אף אחת
@חצי שני
@בעוז וענווה!
@סתרי המדרגה
@שיח סוד
ניקיות נחמדות
@אנונימיות
@מתואמת
@Lana423
@שוקולד פרה. כי שוקולד זה תמיד נחמד
@חצי שני
@בעוז וענווה!
@סתרי המדרגה
@שיח סוד
ניקיות נחמדות
@אנונימיות
@מתואמת
@Lana423
@שוקולד פרה. כי שוקולד זה תמיד נחמד
וואווו איפה מתחיליםםםLana423
1. לא אגרום לה להרגיש לא שייכת למשפחה.
2. לא אעיר לה על המשקל שלה בשום מצב.
3. לא אגיד שמשהו שהיא אומרת או חושבת או מאמינה בו זה שטויות
2. לא אעיר לה על המשקל שלה בשום מצב.
3. לא אגיד שמשהו שהיא אומרת או חושבת או מאמינה בו זה שטויות
תודה על התיוג☺️אנונימיות
תודה כפרה🤗 חח רק ככה אני מוצאת את עצמי עונה לסקריםחצי שני
וואו שאלת מיליון הדולר!
מקווה שאצליח לאהוב ולקבל כמו שצריך! כי בסוף נראה לי מעצם העניין זה לא יהיה מושלם. במיוחד שחמי וחמותי מקסימים (ועם זה יש לי הרבה תשובות!!! מקווה בכלל לזכור חלק...)
נגיד לא אשאל יותר מידי שאלות ולפחות אשתדל להסתפק במידע שנותנים לי.
שאלות אינטימיות- לא אשאל כשיספרו לי שהם בהריון בע"ה, אז היו לכם קשיים?!? כאילו מ!!!! בואו, סיפרנו לכם ממש מוקדם, עברו כמה חודשים מהחתונה. תנשמו!
ולא אשאל -לא אגיד מי מהם שאל, יש לו וואקום טוב? בואו, ילדתי לפני שלושה ימים. אני עוד בהלם בעצמי מההנקה.
ויש עוד מלא אבל לא זוכרת.
אה, עוד משהו- אשתדל לא להתערב מידי בעניינים כלכליים.לי זה גורם להרגיש לא בנוח. למרות שהם סהכ רוצים לעזור.
ועכשיו באמת. ההורים של בעלי מדהימים. באמת באמת שזכיתי! אבל תמיד יהיה דברים שיפריעו..
העיקר שהרוב מצויין והם אנשים טובים מאוד מאוד ואשמח להיות נחמדה כמוהם חח
מקווה שאצליח לאהוב ולקבל כמו שצריך! כי בסוף נראה לי מעצם העניין זה לא יהיה מושלם. במיוחד שחמי וחמותי מקסימים (ועם זה יש לי הרבה תשובות!!! מקווה בכלל לזכור חלק...)
נגיד לא אשאל יותר מידי שאלות ולפחות אשתדל להסתפק במידע שנותנים לי.
שאלות אינטימיות- לא אשאל כשיספרו לי שהם בהריון בע"ה, אז היו לכם קשיים?!? כאילו מ!!!! בואו, סיפרנו לכם ממש מוקדם, עברו כמה חודשים מהחתונה. תנשמו!
ולא אשאל -לא אגיד מי מהם שאל, יש לו וואקום טוב? בואו, ילדתי לפני שלושה ימים. אני עוד בהלם בעצמי מההנקה.
ויש עוד מלא אבל לא זוכרת.
אה, עוד משהו- אשתדל לא להתערב מידי בעניינים כלכליים.לי זה גורם להרגיש לא בנוח. למרות שהם סהכ רוצים לעזור.
ועכשיו באמת. ההורים של בעלי מדהימים. באמת באמת שזכיתי! אבל תמיד יהיה דברים שיפריעו..
העיקר שהרוב מצויין והם אנשים טובים מאוד מאוד ואשמח להיות נחמדה כמוהם חח
הזכרתן לי עוד דברחצי שני
למרות שזה מכוונה טובה וממחשבה טובה-
כל הזמן מחמיאים לי על המבנה גוף ובגדים.
מניחה שכן אחמיא בעה כמה שיותר, אבל אנסה שלא תיראה בזה קנאה. ואנסה לראות האם זה נעים לה או כבר יותר מידי לביקור אחד.
ואני מבינה מעצם התגובה שלי שהמצב מושלם
כל הזמן מחמיאים לי על המבנה גוף ובגדים.
מניחה שכן אחמיא בעה כמה שיותר, אבל אנסה שלא תיראה בזה קנאה. ואנסה לראות האם זה נעים לה או כבר יותר מידי לביקור אחד.
ואני מבינה מעצם התגובה שלי שהמצב מושלם
ולא. (אנסה!!!!).חצי שני
לא
אגלה
לכל
העולם
שהיא
בהריון
כשהיא
באמצע
שליש
ראשון
וביקשו
לא
לגלות
!!!
אגלה
לכל
העולם
שהיא
בהריון
כשהיא
באמצע
שליש
ראשון
וביקשו
לא
לגלות
!!!
וואו כל כךךךשיח סוד
עזבי זה, לי היא אמרה שהיא ידעה לפני שאני עצמי ידעתי על ההריון כי היא ראתה שלא הרגשתי טוב בהתחלה. אז היא ידעה לפני, ולפני כולם.
פחחחח. משתגידי.
ועוד חפרה כל הזמן "אני יודעת, זה בן" בסוף זו בת והיא לא מודה, "אה נו ידעתי שזה בת"...
לפחות שמרי לעצמך ואל תגידי לא לנו לא לאחרים.
וגם בערך מהלידה, כל חודש שואלת את בעלי. וללי נותנת ביקורת שחייב ללדת ילדים צמודים. למה? שלא יהיה משעמם.
שכחה מה זה ללדת...
לה בעצמה יש כביכול רק 4, ובמרווחים מרווחים.
כן זה נושא מעצבן בקיצור. טוב לדעת שהיא לא היחידה.
פחחחח. משתגידי.
ועוד חפרה כל הזמן "אני יודעת, זה בן" בסוף זו בת והיא לא מודה, "אה נו ידעתי שזה בת"...
לפחות שמרי לעצמך ואל תגידי לא לנו לא לאחרים.
וגם בערך מהלידה, כל חודש שואלת את בעלי. וללי נותנת ביקורת שחייב ללדת ילדים צמודים. למה? שלא יהיה משעמם.
שכחה מה זה ללדת...
לה בעצמה יש כביכול רק 4, ובמרווחים מרווחים.
כן זה נושא מעצבן בקיצור. טוב לדעת שהיא לא היחידה.
חה חה חה , ידעה לפנייך חחחחחחצי שני
הזוי שהיא אומרת מה את צריכה לעשות כשהיא בעצמה לא ככה
רק מראה על חוסר האמיתיות....
רק מראה על חוסר האמיתיות....
חחח את מזכירה לימצטרפת למועדון
עכשיו כשרזיתי חמותי התחילה להחמיא לי בהזגמה וזה באמת באמת לא נעים.
עכשיו הקטע שתמיד היא החמיאה לי אבל לפי סגנון המחמאות עכשיו אני מתחילה לחשוב שלפני כן היא לא באמת התכוונה...
משפטים כמו "את פשוט אשה חדשה. ממש. לא להכיר."
" גבריאל מה אתה אומר על האשה החדשה שלך??? אה?? משהו לא רגיל נכון??"
עכשיו הקטע שתמיד היא החמיאה לי אבל לפי סגנון המחמאות עכשיו אני מתחילה לחשוב שלפני כן היא לא באמת התכוונה...
משפטים כמו "את פשוט אשה חדשה. ממש. לא להכיר."
" גבריאל מה אתה אומר על האשה החדשה שלך??? אה?? משהו לא רגיל נכון??"
יואו זה עושה לי צמרמורת, זה ממש שמנופוביתוהה לי
את חושבת שזה נובע מכזה מקום?מצטרפת למועדון
נראה לי יותר חוסר טקט ..
מה לא בסדר בזה? מה רע במחמאות האלו? לי זה נשמע מקסיםמיואשת******
כשמשהו אומר לך שאת אשה חדשהמצטרפת למועדון
בעקבות שינוי שעשית ומדגיש את זה שוב ושוב את יכולה להבין כמה גרוע היית נראית בעיניו לפני.ואני אומרת את זה לא בתור טיפוס שמחפש על מה להתפס .. אני בכלל לא כזאת.
מאד אוהבת שמחמיאים לי על הכל ובטח על כך שרזיתי אבל שמדגישים שוב ושוב כמה השינוי הזה הוא מהותי.. לא יודעת עפעס.. מרגישה כבר לא נעים.
מאד אוהבת שמחמיאים לי על הכל ובטח על כך שרזיתי אבל שמדגישים שוב ושוב כמה השינוי הזה הוא מהותי.. לא יודעת עפעס.. מרגישה כבר לא נעים.
לזה התכוונתיתוהה לי
ויותר מזה זה מראה מה היא חושבת על השמנה לעומת רזון. אני בטוחה שזו לא שמנופוביה מודעת, לצערי רוב האוכלוסיה לוקה בזה באופן כזה או אחר, ואותי זה מצער לשמוע את זה.
בכלל כמו שכצבו פה הרבה בנות, זה חא נעים כשיש עיסוק מוגבר בגוף שלנו ץ, בין אם משובר בהשמנה ובין ברזון. אני חווה את זה על בשרי מצד חמותי שתמיד מעירה לי הערות על גופי, זה כל כך לא נעים.
בכלל כמו שכצבו פה הרבה בנות, זה חא נעים כשיש עיסוק מוגבר בגוף שלנו ץ, בין אם משובר בהשמנה ובין ברזון. אני חווה את זה על בשרי מצד חמותי שתמיד מעירה לי הערות על גופי, זה כל כך לא נעים.
נראה לי רגישות יתר ,מצטערתמיואשת******
מישהי רוצה להביע את ההתלהבות שלה על המאמץ שעשית. בואי, עשית את זה בכוונה נכון? השקעת בזה? זאת אומרת גל את חושבת שזה יפה יותר ואת נראית יותר טוב? למה היא אמורה להעמיד פנים שלא?
אם זה המחמאה שבעיניה מביעה הערכה על השינוי והמאמץ שלך, אז היא חוזרת עליה שוב ושוב. אולי היא לא יצירתית במחמאות, מכאן להפוך את זה לעלבון?
אני מתחילה להסכים עם @באר מרים
ו@תוהה לי, יש הבדל בין הערות למחמאות.
אם היא לא תחמיא, אז איך היא לא אומרת מילה על המאמץ לרזות, אם היא מחמיאה זה שמנופוביה. וואלה קצת מוגזם (אני שמנה מאד למי שלא זוכר)
אי אפשר לצפות מבן אדם כלשהו, חמות או לא, להחמיא לנו במידה הרצויה, בשפה הרצויה, בתדירות הרצויה לנו. זאת מחמאה לגיטימית ואם חוזרים עליה הרבה כנראה השינוי יפה
ואפשר גם לקרוא לדיאטה שמנופוביה. התאמצנו לרדת במשקל כי השמן לא מתא חן בעיננו נכון? אז לנו מותר ולאנשים אחרים אסור להחמיא?
או מותר להחמיא רק כמה שנראה לנו סביר… ובמילים שנבחר…
אם זה המחמאה שבעיניה מביעה הערכה על השינוי והמאמץ שלך, אז היא חוזרת עליה שוב ושוב. אולי היא לא יצירתית במחמאות, מכאן להפוך את זה לעלבון?
אני מתחילה להסכים עם @באר מרים
ו@תוהה לי, יש הבדל בין הערות למחמאות.
אם היא לא תחמיא, אז איך היא לא אומרת מילה על המאמץ לרזות, אם היא מחמיאה זה שמנופוביה. וואלה קצת מוגזם (אני שמנה מאד למי שלא זוכר)
אי אפשר לצפות מבן אדם כלשהו, חמות או לא, להחמיא לנו במידה הרצויה, בשפה הרצויה, בתדירות הרצויה לנו. זאת מחמאה לגיטימית ואם חוזרים עליה הרבה כנראה השינוי יפה
ואפשר גם לקרוא לדיאטה שמנופוביה. התאמצנו לרדת במשקל כי השמן לא מתא חן בעיננו נכון? אז לנו מותר ולאנשים אחרים אסור להחמיא?
או מותר להחמיא רק כמה שנראה לנו סביר… ובמילים שנבחר…
תודה. כבר התייאשתי..באר מרים
נסכים לא להסכיםמצטרפת למועדון
נפלת על הבן אדם הלא נכון.. אנחנו לא מכירות במציאות ואני כל כך רחוקה מרגישות יתר בענין הזה של כלה- חמות ובכלל. אז בסדר..שיהיה.
לא היית שם כדי לשמוע את הטון שבו הדברים נאמרו וכדי להבין למה זה חודרני ולא לעניין..
ואגב, גם לא הבאתי את זה בתור דוגמה למשהו לא בסדר בה. אני לגמרי מקבלת את זה ברוח טובה ומבינה שהיא לא חושבת שהיא עושה לי לא נעים . הבאתי את זה כדוגמה למשהו שאני לא אעשה לפחות במינונים שהיא עושה את זה..
לא היית שם כדי לשמוע את הטון שבו הדברים נאמרו וכדי להבין למה זה חודרני ולא לעניין..
ואגב, גם לא הבאתי את זה בתור דוגמה למשהו לא בסדר בה. אני לגמרי מקבלת את זה ברוח טובה ומבינה שהיא לא חושבת שהיא עושה לי לא נעים . הבאתי את זה כדוגמה למשהו שאני לא אעשה לפחות במינונים שהיא עושה את זה..
סליחה לא התכוונתי ליפול עלייךמיואשת******
וברור שלא שומעים טון. ואם לך הטון לא מרגיש נעים אני מאמינה חך שזה לא נעים.
אבל לא אמרת את זה בהתחלה אלא דיברת על זה שהיא אומרת את זה הרבה, אז אמרתי שבתור אמירה, גם אם היא אומרת הרבה, בעיני זה עדיין מחמאה וניסיתי להסביר למה.
טון זה כבר באמת משהו שצריך להיות בשביל להבין.
ושוב סליחה ❣️
אבל לא אמרת את זה בהתחלה אלא דיברת על זה שהיא אומרת את זה הרבה, אז אמרתי שבתור אמירה, גם אם היא אומרת הרבה, בעיני זה עדיין מחמאה וניסיתי להסביר למה.
טון זה כבר באמת משהו שצריך להיות בשביל להבין.
ושוב סליחה ❣️
זה בסדר.מצטרפת למועדון
והאמת שאני מסכימה איתך שחמיות נמצאות במין מלכוד והציפיה מהן בשמיים.
זה הרבה פעמים עולה משרשורים שרואים איך כלה מתלוננת על חמותה בעוד שכלה אחרת תתלונן בדיוק הפוך, וכשאת מתקרבת לגיל שבו תהיי חמות זה בהחלט מעורר מחשבה ועלול לאיים. לא נעים להיות בעמדה שמעצם היותך בה את לא טובה.
פשוט אני באמת לא חושבת שהדוגמה שהבאתי ממחישה את זה כי אני באמת אחת עם עין מאד טובה על חמותי ואנשים בכלל. ודוקא בגלל ההבנה שלי את המקום הזה אני לא באה בציפיות אליה בכלל. משתדלת לאהוב ולהעריך את הטוב שיש בה ולהעביר את מה שהיא מעצבנת אותי...
ובלי קשר הנקודה הזאת של התערבות במראה שלי היא ממש לא רק בנקודה של הדיאטה. יש משהו לחמותי שהיא אוהבת לסדר את מי שסביבה בסגנון ובטעם שלה. מי שסובל מזה בעיקר אלו הילדים והנכדים אבל גם אני בתור כלה יכולה לשמוע את דעתה על דברים מסוימים שאני לובשת ומרגישה שזה לא רק חוות דעת אלא מן רצון שלה שכל מי שקשור אליה יתלבש ויראה בהתאם לאיך שהיא אוהבת!
אז היא באמת משתדלת ולא תגיד לי על דברים מסוימים שהם מכוערים בעיניה אבל הרבה פעמים דרך המחמאות את ממש יכולה להסיק מה היא חושבת על הפעמים שאת לא נראית כמו שהיא אוהבת.
וגם כשהיא מחמאה זה לא סתם מחמאה שנותנת תחושה של מרחב אלא מעין תחושה שאת ממלאה אצלה איזה פונקציה חסרה כשאת מתלבשת לטעמה..
זה הרבה פעמים עולה משרשורים שרואים איך כלה מתלוננת על חמותה בעוד שכלה אחרת תתלונן בדיוק הפוך, וכשאת מתקרבת לגיל שבו תהיי חמות זה בהחלט מעורר מחשבה ועלול לאיים. לא נעים להיות בעמדה שמעצם היותך בה את לא טובה.
פשוט אני באמת לא חושבת שהדוגמה שהבאתי ממחישה את זה כי אני באמת אחת עם עין מאד טובה על חמותי ואנשים בכלל. ודוקא בגלל ההבנה שלי את המקום הזה אני לא באה בציפיות אליה בכלל. משתדלת לאהוב ולהעריך את הטוב שיש בה ולהעביר את מה שהיא מעצבנת אותי...
ובלי קשר הנקודה הזאת של התערבות במראה שלי היא ממש לא רק בנקודה של הדיאטה. יש משהו לחמותי שהיא אוהבת לסדר את מי שסביבה בסגנון ובטעם שלה. מי שסובל מזה בעיקר אלו הילדים והנכדים אבל גם אני בתור כלה יכולה לשמוע את דעתה על דברים מסוימים שאני לובשת ומרגישה שזה לא רק חוות דעת אלא מן רצון שלה שכל מי שקשור אליה יתלבש ויראה בהתאם לאיך שהיא אוהבת!
אז היא באמת משתדלת ולא תגיד לי על דברים מסוימים שהם מכוערים בעיניה אבל הרבה פעמים דרך המחמאות את ממש יכולה להסיק מה היא חושבת על הפעמים שאת לא נראית כמו שהיא אוהבת.
וגם כשהיא מחמאה זה לא סתם מחמאה שנותנת תחושה של מרחב אלא מעין תחושה שאת ממלאה אצלה איזה פונקציה חסרה כשאת מתלבשת לטעמה..
תראי, אני מדברת גם מניסיון שליתוהה לי
וזה גם משהו שאני שומעת מנשים אחרות ועלה פה כמה פעמים בשרשור, כלומר זו תופעה קיימת שנשים מרגישות שיש עיסוק נרחב מדי בגוף שלהן מצד הסביבה וזה לא נעים להן. קודם כל לא כולן מרזות מדיאטה וגם אם כן זה הגוף שלנו, לא האישיות שלנו, ויש גבול מסויים כמה אפשר לשמוע הערות על גוף וכמה משקל נותנים לגוף הזה. כן, גם אם אשה עושה דיאטה מבחירה חופשית היא הרבה יותר מזה וצריך להיות רגישים באיך להחמיא ועל מה להחמיא וכמה. ותאמיני לי שכשרזיתי מההנקה שמעתי כלללל הזמן הערות על ימין ועל שמאל וזה גורם לפתח רגישות לנושא הזה. בדיוק כמו שבהריון שמעתי כל כך הרבה הערות על הגוף שלי ואם הבטן שלי גדלה או קטנה, עלתה או ירדה, ואם שמנתי או רזיתי, וזה ממש ממש לא נעים.
בלי קשר לחמות ספציפית או לסיפור ספציפי, זה תמיד טוב לפתח בעצמינו רגישויות לאחרים, וזה מה שאני מרגישה שהשרשור הזה עושה
בלי קשר לחמות ספציפית או לסיפור ספציפי, זה תמיד טוב לפתח בעצמינו רגישויות לאחרים, וזה מה שאני מרגישה שהשרשור הזה עושה
וואייייחצי שני
לא אשאל את הכלהמישהי מאיפשהו
אחרי הנקה -
רצתה לאכול? איך היא אכלה? אכלה טוב?
סתם, יש לי חמות מהממת ב"ה עם מלא מלא טאקט 🙂 רק תמיד כששואלים אותי על הנקה אני מרגישה שנכנסים לי לקישקעס...
רצתה לאכול? איך היא אכלה? אכלה טוב?
סתם, יש לי חמות מהממת ב"ה עם מלא מלא טאקט 🙂 רק תמיד כששואלים אותי על הנקה אני מרגישה שנכנסים לי לקישקעס...
להוסיף לך שאלות כדי שתביני עד כמה היא עם טקט?הריון ולידה_פצ
איך כל כך מהר? אכל משני הצדדים?
ולבן שלי- איך היה האוכל מאמא? טעים? הביאה גם מנה ראשונה וגם קינוח?
וכלללל המשפחה של בעלי עם זה. לא רק חמותי.
ולבן שלי- איך היה האוכל מאמא? טעים? הביאה גם מנה ראשונה וגם קינוח?
וכלללל המשפחה של בעלי עם זה. לא רק חמותי.
אמאלה😅😅😅😅מישהי מאיפשהו
חיבוק על החוויה
יוו פדיחותתרק אמונהה
חחחח מצחיקים.דיליה
מה את עושה?
וואו גם אצלנו ככהחצי שני
וואי, זה בלתי נסבל. אני ממש שונאת את זהציפיה.
וואי כן.שיח סוד
נו היא אכלה? היא צריכה לאכול? כמה היא אכלה? מתי היא אכלה? פףף. שחררי.
וואי.. נושא רגיש..באר מרים
אני כל הזמן חושבת על זה..
ונראה לי שכל מה שאעשה לא יצא טוב..
ונראה לי שכל מה שאעשה לא יצא טוב..
למה?כבתחילה
למה רגיש?באר מרים
כי יש לי חבורת בנים בגילאי העשרה המתקדמים..
ככה שזה מתחיל חהיראות קרוב..
למה לא יצא טוב?
כי ממה שאני קוראת כאן בפורום נשים מקטרות על כל דבר שהחמות עושה ומצםות ממנה להיות מושלמת..
זאת אומרת:
כדאני אמא בלאגניסטית - מבינים אותי ומכיחים אותי, אבל כחמוצ אני אמורה להיות מושלמת..
כאמא שמגדלת ילדים בבית קטן - זה בסדר, אבל מצפים מחמות לתת לכל זוג סוויטה..
כנ"ל לגבי אוכל, יחס, ביקורים, תדירות אירוח..
ככה שזה מתחיל חהיראות קרוב..
למה לא יצא טוב?
כי ממה שאני קוראת כאן בפורום נשים מקטרות על כל דבר שהחמות עושה ומצםות ממנה להיות מושלמת..
זאת אומרת:
כדאני אמא בלאגניסטית - מבינים אותי ומכיחים אותי, אבל כחמוצ אני אמורה להיות מושלמת..
כאמא שמגדלת ילדים בבית קטן - זה בסדר, אבל מצפים מחמות לתת לכל זוג סוויטה..
כנ"ל לגבי אוכל, יחס, ביקורים, תדירות אירוח..
נכון זה באמת מורכבכבתחילה
האמת? אני לא חושבת שזה נכון...הריון ולידה_פצ
לפחות אצל רוב החברות שלי אם החמות נותנת את המרחב ומפנקת מסביב, אז פחות אכפת להם כמה מקום יש בבית...
ואם הבית מבולגן אבל נקי בצורה סבירה, אז גם לרוב הבנות לא יהיו תלונות...
עיקר התלונות שאני רואה זה על היחס-
אין פרטיות- זה עניין של יחס.. אם נותנים את המרחב ולא נכנסים בלי רשות לחדר של הזוג, ולא עומדים ליד הדלת להקשיב, ולא עושים עוד כל מיני פנינים ששמעתי מחברות והזדעזעתי עד עמקי נשמתי- אז גם אם החדר צמוד לחדר אחר והוא לא מאוד מרווח עדיין נעים לבוא.
אם מקבלים יחס טוב ואוהב, ומקבלים את הספייס שצריכים מצד אחד והתעניינות מהצד השני, ומקבלים את הזוג בכיף ובשמחה- אני חושבת שכיף להגיע למקום כזה.
ואם הבית מבולגן אבל נקי בצורה סבירה, אז גם לרוב הבנות לא יהיו תלונות...
עיקר התלונות שאני רואה זה על היחס-
אין פרטיות- זה עניין של יחס.. אם נותנים את המרחב ולא נכנסים בלי רשות לחדר של הזוג, ולא עומדים ליד הדלת להקשיב, ולא עושים עוד כל מיני פנינים ששמעתי מחברות והזדעזעתי עד עמקי נשמתי- אז גם אם החדר צמוד לחדר אחר והוא לא מאוד מרווח עדיין נעים לבוא.
אם מקבלים יחס טוב ואוהב, ומקבלים את הספייס שצריכים מצד אחד והתעניינות מהצד השני, ומקבלים את הזוג בכיף ובשמחה- אני חושבת שכיף להגיע למקום כזה.
ממש ממש מסכימה שזה בעיקר עיניין של יחסאמא לאוצר❤
ולא ככ של תנאים
ואם אין חדר לתת לזוג? ועדיין רוצים שהם יבואו?המקורית
זה לא כזה ברור שיש לתת לזוג חדר. אולי האחים היותר קטנים לא רוצים להתפנות מהחדר לשבת? או שהחדר לא נוח? או שאין לאן לפנות אותם?
זה קורה. ואני מכירה כאלה.
זה קורה. ואני מכירה כאלה.
לא הבנתי. את באמת מצפה שזוג יגיע אם אין חדר לתת לו??אמא לאוצר❤
אפשר למצוא דירהאמא לאוצר❤
אנחנו הגענו ככה תקופה ארוכה לפני שחמי וחמותי שיפצו...אבל לצפות מזוג לישון עם הילדים או לא יודעת מה. זה לא ציפייה הגיונית בשום צורה
לא אמרתי שזו הציפייה בהכרחהמקורית
אמרתי שדה פאקטו יש מצבים שאין איך לארח זוג, זה קורה. @הריון ולידה_פצ רשמה שלתת לזוג חדר זה יחס, אז אני אומרת שזה לא, כי זה יכול לבוא על חשבון שאר בני הבית שלא יהיה להם נעים ונח, או שזו לא אופציה בכלל. זה לא קשור בכלל ליחס
לא נראה לי אופציה לארח זוג בלי לתת לו חדראורי8
פשוט לא אפשרי.
או שמשכנעים את האחים לפנות חדר, או שמוצאים חדר אצל שכנים, או שמארחים אותם רק באמצע שבוע. לא נראה לי הגיוני לארח זוג, ושישנו בנפרד עם האחים/ אחיות או בסלון. לא הייתי באה ככה גם אם אני אוהבת את חמותי מאוד והיא הכי נהדרת בעולם.
או שמשכנעים את האחים לפנות חדר, או שמוצאים חדר אצל שכנים, או שמארחים אותם רק באמצע שבוע. לא נראה לי הגיוני לארח זוג, ושישנו בנפרד עם האחים/ אחיות או בסלון. לא הייתי באה ככה גם אם אני אוהבת את חמותי מאוד והיא הכי נהדרת בעולם.
נראה לי שצריך לשים לב מה הכי חשובפתחתי ניק חדש
אנחנו באים להורים שלנו לא בשביל נופש. באמת שהתנאים זה דבר לא מאד חשוב לדעתי. הדבר החשוב הוא ללכת לפגוש את המשפחות שלנו. את ההורים שלנו. הקשר והמשפחתיות הוא הדבר החשוב באמת. בסופו של דבר הם האנשים שיהיו איתנו ושיתמכו בנו. ואם פעם בכמה זמן נצטרך לישון בנפרד בשביל זה לא קרה כלום...
אציין שגם אצל הורי וגם אצל חמי וחמותי יש לנו חדר נפרד, אבל אם זה לא היה הייתי ממשיכה ללכת. כי יש דברים יותר חשובים מזה. ברור שהייתי מאד מתבאסת, אבל זו לא סיבה לא להגיע להורים שלנו. בעיניי לפחות.
כמובן שלא שופטת בכלל וכל אחת תעשה מה שטוב לה!
התכוונצי לצד המארחאורי8
לי כמארחת נראה לא סביר לארח זוג בלי לתת לו חדר.
ב"ה לא הייתי בסיטואציה שאין חדר לתת לנו אצל הורי או הורי בעלי. מניחה שאם זו היתה הסיטואציה לא היינו נמנעים מלבוא, אבל כנראה באים קצת פחות, ומשתדלים להגיע יותר באמצע שבוע
ב"ה לא הייתי בסיטואציה שאין חדר לתת לנו אצל הורי או הורי בעלי. מניחה שאם זו היתה הסיטואציה לא היינו נמנעים מלבוא, אבל כנראה באים קצת פחות, ומשתדלים להגיע יותר באמצע שבוע
מה, לא הבנתי. מי מגיע בלי חדר??מיואשת******
אז מזמינים פחותדרשתי קרבתךך
אין יותר גרוע מלהגיע
ואז להרגיש לא בסדר ושאת מכבידה(מצד האחים)
לא מזמינים אם זה לא מתאים גם אם מאוד רוצים לראות את הזוג
ואז להרגיש לא בסדר ושאת מכבידה(מצד האחים)
לא מזמינים אם זה לא מתאים גם אם מאוד רוצים לראות את הזוג
ואז תמצאי פה שרשורים שלהמקורית
׳לא אוהבים אותנו כי לא מזמינים אותנו וקשה לי לעשות שבת לבד׳
׳הצד של בעלי פחות בתמונה׳
׳אני אחרי לידה וגיסתי גם והם הגיעו לפנינו כי זה הסבב, מה הם לא רואים שקשה לי, הם לא יודעים שעם עוד ילדים זה יותר קשה מאשר לידה ראשונה׳
וכן על זה הדרך
׳הצד של בעלי פחות בתמונה׳
׳אני אחרי לידה וגיסתי גם והם הגיעו לפנינו כי זה הסבב, מה הם לא רואים שקשה לי, הם לא יודעים שעם עוד ילדים זה יותר קשה מאשר לידה ראשונה׳
וכן על זה הדרך
לא נכון.הריון ולידה_פצ
אם השדר הוא ששמחים להזמין אבל באמת אין מקום,
ומשתדלים לפצות על זה בימי חול,
זה לא בהכרח יהיה המצב.
ומשתדלים לפצות על זה בימי חול,
זה לא בהכרח יהיה המצב.
שימי לב למה שכותבתהמקורית
@דרשתי קרבתךך
היא אומרת שהם נוסעים נסיעה ארוכה, לאיזה אדם עובד בדיוק יש זמן לזה באמצע שבוע בימות החול? זה לא כזה פשוט.
היא אומרת שהם נוסעים נסיעה ארוכה, לאיזה אדם עובד בדיוק יש זמן לזה באמצע שבוע בימות החול? זה לא כזה פשוט.
אני לא מנסה לפתור פה את כל הבעיות...הריון ולידה_פצ
את מדברת על מקרים קיצוניים-
אין מקום לארח לשבת (גם לא דירה באזור)
גרים רחוק מאוד מההורים, ברמה שאין זמן ליסוע באמצע שבוע...
לרוב זה לא קורה.
וגם כשקורה, יש עוד דרכים להביע את הרצון להיפגש, את הגעגוע הכנה והאמיתי ואת האהבה של ההורים לזוג.
העיקר של הדברים שלי היה שמה שמשנה זה היחס, פחות איזה פתרון מוצאים או עד כמה הפתרון אידיאלי... את נתפסת לפתרון ולא לעיקר הדברים.
אין מקום לארח לשבת (גם לא דירה באזור)
גרים רחוק מאוד מההורים, ברמה שאין זמן ליסוע באמצע שבוע...
לרוב זה לא קורה.
וגם כשקורה, יש עוד דרכים להביע את הרצון להיפגש, את הגעגוע הכנה והאמיתי ואת האהבה של ההורים לזוג.
העיקר של הדברים שלי היה שמה שמשנה זה היחס, פחות איזה פתרון מוצאים או עד כמה הפתרון אידיאלי... את נתפסת לפתרון ולא לעיקר הדברים.
זה בהנחה שכולם באותו בראש כמובןהמקורית
מה שלא תמיד קורה. לא חתרתי לשום פתרון ואין לי פתרון להציע פה, רק הצגתי מורכבות מסוימת שעולה, כמו עוד אחרות, ואם הראש חושב שונה או עובדים מהרגש או מהסתכלות על הסביבה ועל החברות זה יכול לגמרי להשפיע
אבל כתבתי הרוב...הריון ולידה_פצ
זה קצת באסה.
עניתי למישהי תגובה כדי להרגיע אותה וזה מרגיש שאת עונה לי בשביל להתווכח...
אני לא טיפוס של ויכוחים. והאמת שזה עושה לי לא טוב הויכוח אז נעצור אותו כאן בבקשה.
ברור שיש מורכבויות, וכתבתי "לפחות אצל *רוב החברות שלי*", "עיקר התלונות ש*אני* רואה" הסתייגתי מראש וכתבתי שזה רוב ולא כל, ושזה מה שאני מכירה.
להגיד לך שאנחנו לא נוסעים שעות להורים? אנחנו נוסעים.
להגיד לך שתמיד היה חדר להביא לנו? לצערי לא... וכבר היתה פעם שכל האחים שלי ישנו בסלון כדי שיהיה לנו חדר. והם מאודד לא אהבו את זה.
להגיד לך שחמותי מלכת הטקט והכי כיף בעולם להגיע אליה? תקראי פה בתגובות כמה היא לא..
ועדיין, בפעמים שהיא כן מצליחה לתת לנו את הפרטיות שלנו ולהיות נחמדה ולא להתערב, כיף אצלה!! מאוד!!! וזה עושה כל כך הרבה חשק לחזור שוב.
אני מבינה את המורכבות, ובאמת לא מתיימרת לתת פתרון לכל סיטואציה, או לתת פתרון בכלל.
סהכ ניסיתי להציע לבאר מרים להסתכל על הדברים אחרת- שאולי כדאי להתמקד ביחס, כי זה משמעותי להרבה אנשים, ולא בשאר הדברים מסביב.
וביחס לפני ההודעות שלה פה היא אלופה, אז אני לא דואגת איזה חמות היא תהיה...
עניתי למישהי תגובה כדי להרגיע אותה וזה מרגיש שאת עונה לי בשביל להתווכח...
אני לא טיפוס של ויכוחים. והאמת שזה עושה לי לא טוב הויכוח אז נעצור אותו כאן בבקשה.
ברור שיש מורכבויות, וכתבתי "לפחות אצל *רוב החברות שלי*", "עיקר התלונות ש*אני* רואה" הסתייגתי מראש וכתבתי שזה רוב ולא כל, ושזה מה שאני מכירה.
להגיד לך שאנחנו לא נוסעים שעות להורים? אנחנו נוסעים.
להגיד לך שתמיד היה חדר להביא לנו? לצערי לא... וכבר היתה פעם שכל האחים שלי ישנו בסלון כדי שיהיה לנו חדר. והם מאודד לא אהבו את זה.
להגיד לך שחמותי מלכת הטקט והכי כיף בעולם להגיע אליה? תקראי פה בתגובות כמה היא לא..
ועדיין, בפעמים שהיא כן מצליחה לתת לנו את הפרטיות שלנו ולהיות נחמדה ולא להתערב, כיף אצלה!! מאוד!!! וזה עושה כל כך הרבה חשק לחזור שוב.
אני מבינה את המורכבות, ובאמת לא מתיימרת לתת פתרון לכל סיטואציה, או לתת פתרון בכלל.
סהכ ניסיתי להציע לבאר מרים להסתכל על הדברים אחרת- שאולי כדאי להתמקד ביחס, כי זה משמעותי להרבה אנשים, ולא בשאר הדברים מסביב.
וביחס לפני ההודעות שלה פה היא אלופה, אז אני לא דואגת איזה חמות היא תהיה...
לא הבנתי למה התגובה היא כזו קיצוניתהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ' בטבת תשפ"ב 08:23
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ' בטבת תשפ"ב 08:21
ובאסה והכל. בסהכ מנהלים פה דיון. ולא התחלתי איתו איתך, אגב, אפילו שזה היה בתגובה למשו שכתבת . יש הבדל בין לנהל דיון לבין להתווכח ואת בכל רגע נתון יכולה להפסיק להגיב, גם בלי ההערות השליליות האלה. ולא קרה כלום באמת אם אמרתי משו שחולק על מה שכתבת. אז חלקתי. אני לא יודעת מה קורה בזמן האחרון אבל באמת מרגיש לי שאין מקום יותר לנהל דיון רק בשביל הדיון, בשביל הכיף שבלברר דברים, כי זה עלול להתפרש כאילו חלקתי על מאן דהוא כדי להתווכח וזה עלול להוביל לתגובה נפגעת ולא נעימה.
בכל מקרה עצרתי פה, שבת שלום.
אני כתבתי מסיטואציה אישית..דרשתי קרבתךך
לא הגיוני להזמין זוג ושהאחים יבכו כי לקחו להם את החדר
אז או שתחנכו את הילדים בצורה יותר טובה או שתהיו כנים עם עצמכם ותגידו שאתם מאוד רוצים אבל המצב המשפחתי לא מאפשר
אז או שתחנכו את הילדים בצורה יותר טובה או שתהיו כנים עם עצמכם ותגידו שאתם מאוד רוצים אבל המצב המשפחתי לא מאפשר
גם אני כותבת מסיטואציה אישית.המקורית
אבל אני בוחרת להסתכל על זה ממקום של- מאוד רצו שנבוא, והשתדלו. וביקשו מהילדים. יכול להיות שהילדים הסכימו, או שההורים החליטו שכך, וברגע האחרון הילדים התחרטו על זה.
זה לא אומר שזו בעיה של החמות בהכרח. ושהיא לא בסדר. היא רצתה לעשות הכל כדי שיבואו, כי חשוב לה שיבואו, ואולי היא לא צפתה את זה. זה שהתוצאה יצאה אחרת זה ענין אחר לגמרי. היא יכולה לצוות על ילדיה לצאת מהחדר, אבל האם היא יכולה לשלוט בזה שהם התבאסו? ועשו פרצוף? לא בהכרח. אני מדברת על הכוונה ולא על התוצאה.
זה לא אומר שזו בעיה של החמות בהכרח. ושהיא לא בסדר. היא רצתה לעשות הכל כדי שיבואו, כי חשוב לה שיבואו, ואולי היא לא צפתה את זה. זה שהתוצאה יצאה אחרת זה ענין אחר לגמרי. היא יכולה לצוות על ילדיה לצאת מהחדר, אבל האם היא יכולה לשלוט בזה שהם התבאסו? ועשו פרצוף? לא בהכרח. אני מדברת על הכוונה ולא על התוצאה.
נכוןדרשתי קרבתךך
אני גם לא ממש כעסתי עליה
בעיקר על הילדים
כשזה חזר עוד פעם .. אז קצת התאכזבנו כי למה לא להגיד לנו את האמת? מבחינתנו זה גם מאמץ לעשות נסיעה ארוכה וכו' וכו' ..ואז לקבל קבלת פנים כזו זה קשה .
בעיקר על הילדים
כשזה חזר עוד פעם .. אז קצת התאכזבנו כי למה לא להגיד לנו את האמת? מבחינתנו זה גם מאמץ לעשות נסיעה ארוכה וכו' וכו' ..ואז לקבל קבלת פנים כזו זה קשה .
כי אולי לא רצו לגרום לכם להרגשה שאתםהמקורית
לא רצויים? שהם יוצר חשובים מכם? יש דילמה מאוד קשה להורה סביב הנושא של נשואים מול צעירים, ומאוד קשה לדלג בין הטיפות ולרצות את כולם.
נראה לי זו דרישה מוגזמת..חדשה ישנה
מותר להם לרצות שהבן שלהם יבוא.
לא תמיד הילדים מגיבים כמו שצריך, גם אם חינכנו אותם אחרת.
זה ממש שיפוטי להגיד-תחנכו את הילדים שלא יגיבו כך. הלוואי שהילדים תמיד יתנהגו לפי מה שחינכנו אותם, כל אבא וכל אמא יודעים שחינוך ילדים זה לא כזה פשוט כמט שזה נראה. הם לא רובוטים.
הגיוני מאוד להחליט החלטה שהילדים לא תמיד מסכימים לה, ולא נורא, הם יהיו חזקים ויגדלו ויבינו שהחיים יותר מורכבים ממה שהם חושבים.
מאוד מבינה את התחושה שלך, בתור כלה, שאין לך מקום נח כח הוציאו בשבילך ילדים בוכים... אבל החיים זה לא שחור לבן. נראה לך שכל עוד הגיסים לא מסכימים לתת את החדר שלהם, אתם לא תוזמנו? מי מנהל את הבית? הילדים או ההורים שלהם?
לא תמיד הילדים מגיבים כמו שצריך, גם אם חינכנו אותם אחרת.
זה ממש שיפוטי להגיד-תחנכו את הילדים שלא יגיבו כך. הלוואי שהילדים תמיד יתנהגו לפי מה שחינכנו אותם, כל אבא וכל אמא יודעים שחינוך ילדים זה לא כזה פשוט כמט שזה נראה. הם לא רובוטים.
הגיוני מאוד להחליט החלטה שהילדים לא תמיד מסכימים לה, ולא נורא, הם יהיו חזקים ויגדלו ויבינו שהחיים יותר מורכבים ממה שהם חושבים.
מאוד מבינה את התחושה שלך, בתור כלה, שאין לך מקום נח כח הוציאו בשבילך ילדים בוכים... אבל החיים זה לא שחור לבן. נראה לך שכל עוד הגיסים לא מסכימים לתת את החדר שלהם, אתם לא תוזמנו? מי מנהל את הבית? הילדים או ההורים שלהם?
לא יודעת ..דרשתי קרבתךך
בסוף במבחן המציאות ההרגשה היא לא נעימה ולא הוגנת כלפי הזוג שמגיע
וכמובן שלא מדברת על ילדים בני 5 אלא מתבגרים
בגלל המצב פשוט מגיעים בתדירות יותר נמוכה לצערי ... אז כן באיזשהוא מקום הם מנהלים את הבית כי להורים אין אמירה מול זה
וכמובן שלא מדברת על ילדים בני 5 אלא מתבגרים
בגלל המצב פשוט מגיעים בתדירות יותר נמוכה לצערי ... אז כן באיזשהוא מקום הם מנהלים את הבית כי להורים אין אמירה מול זה
זה שזה יוצר אוירה לא נעימהחדשה ישנה
אני הכי מבינה אותך בעולם. זה ממש לא נעים, מביך, מכעיס, מתסכל...
אבל להאשים את ההורים במצב זה קצת שיפוטי ולא הוגן.. ותיארתי לעצמי שמדובר במתבגרים... באסה. בע''ה גם הם יתחתנו ויעופו מהבית 😅 או שלפני כן הם יתבגרו בשכל ויכבדו אתכם
אבל להאשים את ההורים במצב זה קצת שיפוטי ולא הוגן.. ותיארתי לעצמי שמדובר במתבגרים... באסה. בע''ה גם הם יתחתנו ויעופו מהבית 😅 או שלפני כן הם יתבגרו בשכל ויכבדו אתכם
ברור שהם יעשו פרצופיםעלמא22
תחשבי אם זאת היית את, היית שמחה כל כמה שבתות לצאת מהחדר שלך? כנראה שלא.
בתור האחות הקטנה שהתחתנה אחרונה, והייתה צריכה הרבה פעמים לצאת מהחדר שלי בשביל אירוח, בעיקר של האחים שלי (אבל לא רק), שנאתי את זה ממש. שנאתי שאני ישנה עם אמא שלי (אבא שלי נפטר, אז כשצריך מישהו ישן עם אמא שלי, היום זה בד"כ נכדים), לא היה לי נוח שם, לא הייתה לי פרטיות, אחיינים שלי תמיד היו מעירים אותי מוקדם, וכו'. תמיד גם כשהייתי חוזרת לחדר במוצ"ש ראיתי שהזיזו לי דברים ונגעו בדברים שלי (נגיד כי היו צריכים את המקום הזה לשים את הדברים שלהם) וזה חירפן אותי! תמיד עשיתי את זה ממש בחוסר ברירה, ותמיד עשיתי לאמא שלי פרצופים.
אז רק שתראי רגע את הצד השני של הדברים, ותעריכי ממש כל פעם שהאחים / גיסים יוצאים מהחדר שלהם בשבילך, גם אם עושים פרצופים. תיהי בטוחה שזה ממש לא נוח להם
בתור האחות הקטנה שהתחתנה אחרונה, והייתה צריכה הרבה פעמים לצאת מהחדר שלי בשביל אירוח, בעיקר של האחים שלי (אבל לא רק), שנאתי את זה ממש. שנאתי שאני ישנה עם אמא שלי (אבא שלי נפטר, אז כשצריך מישהו ישן עם אמא שלי, היום זה בד"כ נכדים), לא היה לי נוח שם, לא הייתה לי פרטיות, אחיינים שלי תמיד היו מעירים אותי מוקדם, וכו'. תמיד גם כשהייתי חוזרת לחדר במוצ"ש ראיתי שהזיזו לי דברים ונגעו בדברים שלי (נגיד כי היו צריכים את המקום הזה לשים את הדברים שלהם) וזה חירפן אותי! תמיד עשיתי את זה ממש בחוסר ברירה, ותמיד עשיתי לאמא שלי פרצופים.
אז רק שתראי רגע את הצד השני של הדברים, ותעריכי ממש כל פעם שהאחים / גיסים יוצאים מהחדר שלהם בשבילך, גם אם עושים פרצופים. תיהי בטוחה שזה ממש לא נוח להם
זה כנראה תלוי מנטליותדרשתי קרבתךך
אני גדלתי על זה שמתארחים וישנים עם כולם וחוויה כזו של שינה ביחד וכוו.. והם פחות אז זה משפיע
ובכל אופן זה שונה בעיניי שיש זוג אחד שמתארח עם ילד קטן אחד לעומת החוויה שאת מתארת של משפחה גדולה יותר מורכבת שפינו אותך מהחדר כל יום
ובכל אופן אני חושבת שזה מאוד חשוב ושצריך לוותר גם אם פחות נוח בשביל הקשר המשפחתי
בשביל להכיר את הבני דודים /האחיינים ולהיות משפחה מלוכדת
בואי זה לא שאני מצפה לרמת אירוח מטורפת אם ככה זה נשמע .. הכל טוב אנחנו ישנים על מיטת נוער נפתחת, ושצריך אז גם ישנתי עם גיסות ולא עם בעלי
אני בסהכ לא עושה מזה עניין , ואני מבינה שזה עניין של תקופה והתבגרות וכו' .. וגם הם סה״כ מאוד רוצים שנגיע ואנחנו חסרים להם אני פשוט מצידי מגיעה כשיש לי יותר כוח נפשי להכיל את זה ולא בתדירות גבוהה יותר כמו שהייתי רוצה
ובכל אופן זה שונה בעיניי שיש זוג אחד שמתארח עם ילד קטן אחד לעומת החוויה שאת מתארת של משפחה גדולה יותר מורכבת שפינו אותך מהחדר כל יום
ובכל אופן אני חושבת שזה מאוד חשוב ושצריך לוותר גם אם פחות נוח בשביל הקשר המשפחתי
בשביל להכיר את הבני דודים /האחיינים ולהיות משפחה מלוכדת
בואי זה לא שאני מצפה לרמת אירוח מטורפת אם ככה זה נשמע .. הכל טוב אנחנו ישנים על מיטת נוער נפתחת, ושצריך אז גם ישנתי עם גיסות ולא עם בעלי
אני בסהכ לא עושה מזה עניין , ואני מבינה שזה עניין של תקופה והתבגרות וכו' .. וגם הם סה״כ מאוד רוצים שנגיע ואנחנו חסרים להם אני פשוט מצידי מגיעה כשיש לי יותר כוח נפשי להכיל את זה ולא בתדירות גבוהה יותר כמו שהייתי רוצה
תראי גם את את הצד השני .את יודעת שלכל אח קטן יש אחים גדוליםסמיילי12
האחיינים באים לזמן קצוב.
בתור אחות גדולה אין לך זמן בו האחים הקטנים עוזבים את הבית ומשאירים לך קצת שקט.
נראלי זה הקרבה מינימלית לתת את החדר שלך בזמן שהאחיינים באים.
זה לא שהם שם כל השבוע. כמו אחות קטנה שנמצאת איתך בחדר 24/7. מעירה אותך משנצ אחרי משמרת מתישה ומפריעה לך ללמוד למבחנים.
זה החיים
כל מיקום במשפחה הוא לא נוח מכיוון מסוים.
אחותי מביאה לנו את החדר שלה כל פעם שאנחנו באים.
ואני ממש אבל ממש לא מתרגשת מהפרצופים שלה. (. בדכ היא לא עושה. אבל במידה וכן).
אני אוהבת אותה מאד והיא אוהבת את האחיינים ומפנקת אותם. אז לא נוח לה? בסדר.
גם לי לא תמיד היה נוח כשהיא היתה קטנה.
אני לא באה לקנטר אותך. רק להרחיב לך את ההסתכלות עת הסיטואציה.
בתור אחות גדולה אין לך זמן בו האחים הקטנים עוזבים את הבית ומשאירים לך קצת שקט.
נראלי זה הקרבה מינימלית לתת את החדר שלך בזמן שהאחיינים באים.
זה לא שהם שם כל השבוע. כמו אחות קטנה שנמצאת איתך בחדר 24/7. מעירה אותך משנצ אחרי משמרת מתישה ומפריעה לך ללמוד למבחנים.
זה החיים
כל מיקום במשפחה הוא לא נוח מכיוון מסוים.
אחותי מביאה לנו את החדר שלה כל פעם שאנחנו באים.
ואני ממש אבל ממש לא מתרגשת מהפרצופים שלה. (. בדכ היא לא עושה. אבל במידה וכן).
אני אוהבת אותה מאד והיא אוהבת את האחיינים ומפנקת אותם. אז לא נוח לה? בסדר.
גם לי לא תמיד היה נוח כשהיא היתה קטנה.
אני לא באה לקנטר אותך. רק להרחיב לך את ההסתכלות עת הסיטואציה.
אני בהחלט נמצאת בצד השני היוםעלמא22
וזה לא ישנה את מה שהרגשתי בתור נערה שהייתה צריכה לצאת מהחדר בשבתות, בין אם בשביל האחים שבאים לשבת, ובין אם זה בשביל דודים או סבתא. לא אהבתי את זה, ולא עשיתי זה בשמחה גדולה.
וכן, אני מאוד אוהבת את האחים שלי, ועוד יותר את האחיינים שלי, ותמיד שמחתי שהם באים.
ועדיין, כשאני חוזרת משבוע או שבועיים בשירות, ורק רוצה את השקט שלי, ופתאום אני צריכה לוותר על זה בשביל האחים שלי- זה לא כיף. והציפייה שיעשו את זה בלי פרצופים- סליחה, אבל לא תמיד זה ריאלי.
ובכלל, המטרה של התגובה שלי הייתה שצריך להעריך את זה שהאחים הקטנים עושים מאמץ בשבילכם
וכן, אני מאוד אוהבת את האחים שלי, ועוד יותר את האחיינים שלי, ותמיד שמחתי שהם באים.
ועדיין, כשאני חוזרת משבוע או שבועיים בשירות, ורק רוצה את השקט שלי, ופתאום אני צריכה לוותר על זה בשביל האחים שלי- זה לא כיף. והציפייה שיעשו את זה בלי פרצופים- סליחה, אבל לא תמיד זה ריאלי.
ובכלל, המטרה של התגובה שלי הייתה שצריך להעריך את זה שהאחים הקטנים עושים מאמץ בשבילכם
את לא בצד השני.סמיילי12
עבר עריכה על ידי סמיילי12 בתאריך כ"ג בטבת תשפ"ב 22:37
עבר עריכה על ידי סמיילי12 בתאריך כ"ג בטבת תשפ"ב 22:29
זה לא שהפכת לאחות גדולה שמרגישה מה זה אחים קטנים כל יום כל היום.את יודעת שכל שבת, אבל כל שבת הייתי צריכה להתחנן לאחים שלי שיסתמו כי יש לי מבחן ענק? בגרות?
כל יום, אבל כל יום, ולא פעם בשבועיים,הייתי צריכה לסגור את האור מספיק מוקדם בשביל שאחותי תלך לישון בזמן וללכת ללמוד ולדבר בחדר אחר?
זה פשוט לא אותו דבר.
ובעיני, הפרצוף הזה לא מתקבל. זה לא רק הבית שלהם. זה גם הבית שלי.
ולכן אני ממש לא מתרגשת מהפרצופים של אחותי. (שוב, לרוב היא ממש לא עושה. מביאה את החדר בכיף ואחי והיא אפילו מסדרים לנו מצעים ומיטות. וגם כמובן אנחנו עם טקט. לא נוגעים לה בכלום ומסדרים יפה אחרינו).
אף אחד לא אומר שההרגשה שלך היתה צריכה שונה. ואולי מבחינת ההורים שלך זה היה בסדר.
בעיני, זה לא מקובל.
וגם בעיני ההורים שלי.
אחים שלי הקטנים יכולים להתלונן עד מחר שאנחנו מגיעים. הכי הרבה אנחנו שם לילה או שניים.
האחים הקטנים והמתוקים שלי ברוך השם היו איתי יום יום מגיל שנה וחצי עד 22 שהתחתנתי.
זה הרבה יותר מפעם בשבועיים.
🤷♀️
זו דעתי. ואחים שלי ואחותי גם יודעים אותה.😅
רובם רווקים עדיין.
ושומדבר ממה שנכתב לא מופנה אלייך אישית. 🙂 אלא כללי כתגובה למה שכתבת.
מחילה, אבל זה כבר לא הבית שלךעלמא22
את כבר לא גרה שם. זה לא הבית שלך. האחים שלך כן גרים שם, זה כן הבית שלהם. זה הכל.
זה עלה לי פעם בשיחה עם חברה רווקה שאז עוד גרה בבית עם ההורים, והיא האירה לי את הנקודה הזאת, אחרי שסיפרתי לה על גיסתי (אחות של בעלי) שעושה לנו פרצופים כל פעם שהיינו צריכים את הרכב (לא היה לנו אז) והיא לא יכלה בגלל זה לצאת עם חברות שלה.
כל השאר פשוט לא רלוונטי. אז מה אם הם הפריעו לך ללמוד? אז מה אם הייתה צריכה למצוא מקום אחר? זה לא משנה. הם לא חייבים לך על זה משהו. בטח ובטח שהם לא חייבים להביא לך את החדר שלהם כל פעם עם חיוך. לגיטימי לחלוטין.
זה עלה לי פעם בשיחה עם חברה רווקה שאז עוד גרה בבית עם ההורים, והיא האירה לי את הנקודה הזאת, אחרי שסיפרתי לה על גיסתי (אחות של בעלי) שעושה לנו פרצופים כל פעם שהיינו צריכים את הרכב (לא היה לנו אז) והיא לא יכלה בגלל זה לצאת עם חברות שלה.
כל השאר פשוט לא רלוונטי. אז מה אם הם הפריעו לך ללמוד? אז מה אם הייתה צריכה למצוא מקום אחר? זה לא משנה. הם לא חייבים לך על זה משהו. בטח ובטח שהם לא חייבים להביא לך את החדר שלהם כל פעם עם חיוך. לגיטימי לחלוטין.
הם לא חייבים לי על זה משהו. נכוןסמיילי12
וגם אני לא חייבת להודות להם מעמקי נשמתי שפינו לי את החדר.
סליחה באמת שגם אם עזבתי את הבית אני עדיין הבת של ההורים שלי.
זה הכבוד המינימלי שהם צריכים לתת. אף פעם לא דרשתי את הכבוד הזה אבל זה זה *חובה* לכבד את אחיך הגדול. לכל מיקום בסדר האחים יש יתרונות ויש חסרונות.
זה מה יש.
סליחה באמת שגם אם עזבתי את הבית אני עדיין הבת של ההורים שלי.
זה הכבוד המינימלי שהם צריכים לתת. אף פעם לא דרשתי את הכבוד הזה אבל זה זה *חובה* לכבד את אחיך הגדול. לכל מיקום בסדר האחים יש יתרונות ויש חסרונות.
זה מה יש.
ואני עוצרת את הדיון כי הוא לא יגמר לעולםסמיילי12
נקודת המבט שלך היא של האחות הקטנה.
ושלי היא של האחות הגדולה.
שתינו רואות את הדברים אחרת
אני אמרתי מה שיש לי להגיד❤
ושלי היא של האחות הגדולה.
שתינו רואות את הדברים אחרת
אני אמרתי מה שיש לי להגיד❤
רק אומרתסליל
שאני האחות הגדולה בבית, ואני מאוד מאוד מעריכה את זה שאחותי (שקטנה ממני בפחות משנתיים) כל פעם מפנה לנו את החדר שלה והולכת לישון עם שלשת האחים האחרים. זה ממש לא מובן מאליו בעיניי ותמיד לפני שהיינו מגיעים, אמא שלי הייתה מוודאת איתה אם זה בסדר
אני ממש חושבת שזה גם עניין של הגישה של הזוג שמגיע להתארחלפניו ברננה!
יש ביטוי "צריך שניים לטנגו".
לזוג שמגיע יש אחריות לא פחות מכל אחד מהמארחים - ההורים והילדים.
אם הזוג מגיע בעין טובה, "מוד" של תודה, מפרגן, מודה, שואל לפני את האח/האחות אם הוא בבית בשבת, ואם כן אם יהיה לו אכפת שנהיה בחדר שלו. (לא אומרת שזו חובה. תלוי ברמת הרגישות של האחים לפינוי החדר ותלוי בדינמיקה..) לתת לו להרגיש שיש לו בחירה מתי נוח לו (נגיד - את מעדיפה שמבקש מאח שלך את החדר שלו?) .
מקפיד להחזיר את החדר נקי ומסודר (אם מצליח גם יותר ממה שהיה לפני - מה טוב!)
זה כבר משנה את התמונה גם בעיני הזוג וגם בעיני החמות והאחים. "כמים הפנים לפנים"
מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת שצריך כנות ואם אי אפשר אז אי אפשר..
לזוג שמגיע יש אחריות לא פחות מכל אחד מהמארחים - ההורים והילדים.
אם הזוג מגיע בעין טובה, "מוד" של תודה, מפרגן, מודה, שואל לפני את האח/האחות אם הוא בבית בשבת, ואם כן אם יהיה לו אכפת שנהיה בחדר שלו. (לא אומרת שזו חובה. תלוי ברמת הרגישות של האחים לפינוי החדר ותלוי בדינמיקה..) לתת לו להרגיש שיש לו בחירה מתי נוח לו (נגיד - את מעדיפה שמבקש מאח שלך את החדר שלו?) .
מקפיד להחזיר את החדר נקי ומסודר (אם מצליח גם יותר ממה שהיה לפני - מה טוב!)
זה כבר משנה את התמונה גם בעיני הזוג וגם בעיני החמות והאחים. "כמים הפנים לפנים"
מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת שצריך כנות ואם אי אפשר אז אי אפשר..
אז למצוא להם דירה באזור..הריון ולידה_פצ
או לא לארח לשבת.
זה בסדר גמור.. היא אמרה שהציפיה זה סוויטה.
אז זה לא הציפיה.. זה יכול להיות גם חדר ילדים.
זה בסדר גמור.. היא אמרה שהציפיה זה סוויטה.
אז זה לא הציפיה.. זה יכול להיות גם חדר ילדים.
אויי אני ככ מתחברת, מפחדת להיות חמותהתמסרות
מאז שאני קוראת כאן בפורום...
אני מבינה שאין לי שום סיכוי להיות בסדר,
הצפייה היא מעבר לבית מלון שזה ממש מתסכל אותי.
וגם יותר מזה נכנסתי לחרדה מכל אורחים שיש לנו.
ויש מין הרגשה שלא משנה מה תעשי את לא בסדר, מתקשרת להזמין שבת את לוחצת לא מתקשרת לא אכפת לך...
מתעניינת בשלומם את חופרת לא מתעניינת לא אכפת...
וגם הצפייה כלפי ההורים היא מטורפת קשה לי שהילדים שלי ככה ירגישו כלפי
באמת כמו שכתבת מותר לנו להיות לא מושלמים עכשיו אבל בתור חמות ממש חייבים...
אני מבינה שאין לי שום סיכוי להיות בסדר,
הצפייה היא מעבר לבית מלון שזה ממש מתסכל אותי.
וגם יותר מזה נכנסתי לחרדה מכל אורחים שיש לנו.
ויש מין הרגשה שלא משנה מה תעשי את לא בסדר, מתקשרת להזמין שבת את לוחצת לא מתקשרת לא אכפת לך...
מתעניינת בשלומם את חופרת לא מתעניינת לא אכפת...
וגם הצפייה כלפי ההורים היא מטורפת קשה לי שהילדים שלי ככה ירגישו כלפי
באמת כמו שכתבת מותר לנו להיות לא מושלמים עכשיו אבל בתור חמות ממש חייבים...
ציפייה כלפי ההורים זה חינוך שלךמיואשת******
כלפי החמות כבר בעיייתי יותר 
מסכימה ממש.המקורית
וואו אני ממש מזדהה איתךשחרית*
במיוחד שפה בשרשור יש דברים שבנות כתבו שחמותי עושה וממש ממש לא מפריעה ולהיפך,- אני שמחה שהיא עושה את זה. איך אפשר לדעת מה טוב לכל כלה.
ברוך ה' זכיתי בחמות נפלאה. מקווה להיות כמותה ומקווה שכלותי יחשבו עלי גם שאני נפלאה.
ברוך ה' זכיתי בחמות נפלאה. מקווה להיות כמותה ומקווה שכלותי יחשבו עלי גם שאני נפלאה.
אני חושבת שאם יודעים לשחרר זה עובדמיואשת******
מה אני מתכוונת
נגיד את טוב לך עם הבית שלך ומצבו, ותבוא כלה פדנטית. אז אם תשדרי לה שזה סבבה להשיג לה דירה וכך יהיה יותר נעים לכולם אז יהיה לכם כיף
אם תיעלבו שהיא תעדיף דירה ולא להתארח בבית שלכם בחדר, אז יהיה קשה יותר.
בסופו של דבר אם יש רצון טוב והבנה של שתי הצדדים ולא נעלבים מכל שטות (לשתי הכיוונים!) אז יהיה בסדר
נגיד את טוב לך עם הבית שלך ומצבו, ותבוא כלה פדנטית. אז אם תשדרי לה שזה סבבה להשיג לה דירה וכך יהיה יותר נעים לכולם אז יהיה לכם כיף
אם תיעלבו שהיא תעדיף דירה ולא להתארח בבית שלכם בחדר, אז יהיה קשה יותר.
בסופו של דבר אם יש רצון טוב והבנה של שתי הצדדים ולא נעלבים מכל שטות (לשתי הכיוונים!) אז יהיה בסדר
זה נכון.. ובכל זאת..באר מרים
אז כמו שאומרים על אמא- אמא טובה דיהמיואשת******
תהיי חמות טובה דיה. וזה בסדר גמור לדעתי.
הצפיה להיות מושלמת היא מגוחכת
אני אהיה חמות נוראית מן הסתם אז מי אני שאדבר (זה שאין פה בפורום את הגברים שיתלוננו זה לא אומר שהם לא סובלים גם… 🤣)
הצפיה להיות מושלמת היא מגוחכת
אני אהיה חמות נוראית מן הסתם אז מי אני שאדבר (זה שאין פה בפורום את הגברים שיתלוננו זה לא אומר שהם לא סובלים גם… 🤣)
אבל לחמות לא מוותרים..באר מרים
הציפיה ממנה היא בעננים..
חושבתסליל
הרבה יכול להפתר בשיח פתוח בין הבן לאמא שלו (או הבת לאמא שלה, לא משנה).
אמא שלי עשתה איתי תיאום ציפיות לפני החתונה, אמרה לי מראש למשל לגבי הגעה - אנחנו תמיד מוזמנים לבקש להגיע, ואם לא מתאים הם לא מתביישים להגיד.
ובכללי שיח פתוח עוזר, לפני שיתחתנו את יכולה ממש להגיד להם את זה - אני יודעת שילדים עם המשפחה יכול להיות דבר מורכב, אשמח מאוד שתבואו ותדברו כדי שכולנו יהיה נעים ונוח.
למעבר לזה, טיפ כללי שלא בהכרח קשור אלייך, כל אחד מתנהל מול המשפחה שלו. תיאום ציפיות לגבי ביקורים, בייביסיטר, דברים שפחות נעימים, ילד אומר להורים שלו, אמא פונה לבן שלה. הם מכירים את השפה אחד של השני הכי טוב, והרבה עוגמת נפש יכולה להימנע בזה
אמא שלי עשתה איתי תיאום ציפיות לפני החתונה, אמרה לי מראש למשל לגבי הגעה - אנחנו תמיד מוזמנים לבקש להגיע, ואם לא מתאים הם לא מתביישים להגיד.
ובכללי שיח פתוח עוזר, לפני שיתחתנו את יכולה ממש להגיד להם את זה - אני יודעת שילדים עם המשפחה יכול להיות דבר מורכב, אשמח מאוד שתבואו ותדברו כדי שכולנו יהיה נעים ונוח.
למעבר לזה, טיפ כללי שלא בהכרח קשור אלייך, כל אחד מתנהל מול המשפחה שלו. תיאום ציפיות לגבי ביקורים, בייביסיטר, דברים שפחות נעימים, ילד אומר להורים שלו, אמא פונה לבן שלה. הם מכירים את השפה אחד של השני הכי טוב, והרבה עוגמת נפש יכולה להימנע בזה
מסכימה לגמרימיואשת******
מסכימה מאוד.המקורית
לפעמים.בת מלך =)
חמותי ואני מעדכנות אחת את השניה לפני שמעדכנים את בעלי(;
(הוא צוחק שאני בקשר עם אמא שלו יותר ממנו)
(הוא צוחק שאני בקשר עם אמא שלו יותר ממנו)
כל עודסליל
זה בטוב ואתם בטוב, זה מצויין 
אני גם בקשר מעולה עם חמותי, זה לא שאנחנו לא מדברות בכלל, כן? ועדיין בעלי הוא זה שמדבר איתה באופן קבוע, אני ממש לא.
אני גם בקשר מעולה עם חמותי, זה לא שאנחנו לא מדברות בכלל, כן? ועדיין בעלי הוא זה שמדבר איתה באופן קבוע, אני ממש לא.
לגמריכי לעולם חסדו
אני בדעה שיצפואנייי88
אז מה?
את תעשי מה שטוב לך ולבית שלך.
ותאהבי את הילדים.
וזה מה יש.
זן הדעה שלי.
אני או חמותי כרגע לא עומדת למבחן.
וכל עוד גם כשהיא טועה אני יודעת שהיא אוהבת אותנו..
זה מה יד! אנחנו בני אגם. ואני חייבת בכבודם. לא היא בכבודי.
זה השנקל שלי.
את תעשי מה שטוב לך ולבית שלך.
ותאהבי את הילדים.
וזה מה יש.
זן הדעה שלי.
אני או חמותי כרגע לא עומדת למבחן.
וכל עוד גם כשהיא טועה אני יודעת שהיא אוהבת אותנו..
זה מה יד! אנחנו בני אגם. ואני חייבת בכבודם. לא היא בכבודי.
זה השנקל שלי.
לא נכון.חדשה ישנה
יש לחמותי הרבה קטעים מעצבנים, אבל אני מעריכה ואוהבת אותה.
את יודעת למה? כי היא בנאדם טוב.
אז יש לה קטעים, כמו לכולנו.
אבל היא אף פעם לא מנסה לעקוץ, אף פעם לא מנסה לפגוע, אף פעם לא מעירה כדי להעליב (נגיד יום אחד היא באה אליי והתחילה לנקות לי את הקירות של הבית ואמרה שהיא התחילה כדי לתת לי מוטיבציה ושאני אמשיך) , אז יכולתי להיפגע ולהגיד ,יואו .. איך היא משפילה אותי . ויכולתי להבין שהיא ניסתה לעזור ולא כדי לפגוע .
מאחלת לך שכלותייך יהיו עם עין טובה עלייך 😍
את יודעת למה? כי היא בנאדם טוב.
אז יש לה קטעים, כמו לכולנו.
אבל היא אף פעם לא מנסה לעקוץ, אף פעם לא מנסה לפגוע, אף פעם לא מעירה כדי להעליב (נגיד יום אחד היא באה אליי והתחילה לנקות לי את הקירות של הבית ואמרה שהיא התחילה כדי לתת לי מוטיבציה ושאני אמשיך) , אז יכולתי להיפגע ולהגיד ,יואו .. איך היא משפילה אותי . ויכולתי להבין שהיא ניסתה לעזור ולא כדי לפגוע .
מאחלת לך שכלותייך יהיו עם עין טובה עלייך 😍
תודה רבה על זה באר מרים!מכחול
לא יודעת לעזור לך, אבל גרמת לי להבין שאולי אני באמת שופטת בחומרה מדי את חמותי (סכ"ה יחסים מעולים ב"ה, סתם דברים קטנים מדי פעם).
צריך להתפלל גם על זה.
צריך להתפלל גם על זה.
תודה. מה שכתבת זה שיעור מאלףמזלטוב
לכולנו
להסתכל יותר בעין טובה ולדון לכך זכות גם את החמות שלנו..
ולהבין שזה קשר מורכב מיסודו. אז עם הרבה רצון טוב אפשר שיהיה טוב
להסתכל יותר בעין טובה ולדון לכך זכות גם את החמות שלנו..
ולהבין שזה קשר מורכב מיסודו. אז עם הרבה רצון טוב אפשר שיהיה טוב
גם אני מרגישה ככהאורי8
כרגע יש לי רק בת נשואה... מעניין איך החתן מרגיש...
אבל באמת מרגיש שכל מה שאומר יכול להתפרש כפוגע או לא נעים.
בעקבות מה שקראתי בפורומים, ממש משתדלת להזהר מכל מיני אמירות, גם כלפי החתן, וממש מנסה שיהיה נקי כשהם באים, הבת שלי מכירה את הבית שלנו, ונראה לי שהחתן הגיע מסטנדרטים גבוהים יותר של נקיון, אז רוצה שיהיה לו נעים. וזה לא קל, קצת יוצר אצלי מתח, שעוד לא הצלחתי לשחרר
וגם חלק ממה שנכתב פה נאמר ע"י אמא שלי, וזה היה לי בסדר, לדוגמא- שאלות על ההנקה.
וגם קצת על ידי חמותי והיה לי בסדר.
מאוד עסוקה בשאלה, איך לשים לעצמי את הגבול בין התענינות לכיבוד הפרטיות שלהם. ורק לפני שניה , היא היתה נערה שגרה פה בבית, זה שינוי שלוקח זמן לעכל.
שואלת את עצמי אם אפשר לייצרמפשוט שיח פתוח , שאם אמרתי או עשיתי משהו שלא נעים לכלה/ חתן, פשוט יאמרו לי. זה כ"כ עדין ואישי.
ודבר שפוגע במישהי אחת, יעבור חלק אצל מישהי אחרת.
לדוגמא, כשסיפרנו לחמותי על ההריון הראשון, היא אמרה שכבר ניחשה כי ראתה שגדל לי החזה, מניחה שחלקכן הייתן מתעלפות, בזמנו זה בעיקר שעשע אותי.
אולי בגלל שבדרך כלל חמותי נעימה ולא מתערבת, לא חשבתי שיש משהו בעיתי באמירה שלה.
אבל באמת מרגיש שכל מה שאומר יכול להתפרש כפוגע או לא נעים.
בעקבות מה שקראתי בפורומים, ממש משתדלת להזהר מכל מיני אמירות, גם כלפי החתן, וממש מנסה שיהיה נקי כשהם באים, הבת שלי מכירה את הבית שלנו, ונראה לי שהחתן הגיע מסטנדרטים גבוהים יותר של נקיון, אז רוצה שיהיה לו נעים. וזה לא קל, קצת יוצר אצלי מתח, שעוד לא הצלחתי לשחרר
וגם חלק ממה שנכתב פה נאמר ע"י אמא שלי, וזה היה לי בסדר, לדוגמא- שאלות על ההנקה.
וגם קצת על ידי חמותי והיה לי בסדר.
מאוד עסוקה בשאלה, איך לשים לעצמי את הגבול בין התענינות לכיבוד הפרטיות שלהם. ורק לפני שניה , היא היתה נערה שגרה פה בבית, זה שינוי שלוקח זמן לעכל.
שואלת את עצמי אם אפשר לייצרמפשוט שיח פתוח , שאם אמרתי או עשיתי משהו שלא נעים לכלה/ חתן, פשוט יאמרו לי. זה כ"כ עדין ואישי.
ודבר שפוגע במישהי אחת, יעבור חלק אצל מישהי אחרת.
לדוגמא, כשסיפרנו לחמותי על ההריון הראשון, היא אמרה שכבר ניחשה כי ראתה שגדל לי החזה, מניחה שחלקכן הייתן מתעלפות, בזמנו זה בעיקר שעשע אותי.
אולי בגלל שבדרך כלל חמותי נעימה ולא מתערבת, לא חשבתי שיש משהו בעיתי באמירה שלה.
מבינה מה את אומרת, אבל יש דברים שאפשר לדעת ולהימנע..אמא לאוצר❤
סתם דוגמה פיצית, חמותי לא קנתה לי כלום מהלידה..הבת שלי כבר בת שבעה חודשים, ובחיים לא קיבלה משו מסבתא שלה..ולא, זה לא עניין כלכלי בוודאות. וכן, זה פוגע שאני מרגישה שלא כזה אכפת לה...
ויש הערות, שברור שהם לא במקום. דוגמא שאני לעולם לא אשכח..
פעם אחת בסוף ההריון(בסיכון, היפראמזיס, שמירה, וכו. הרגשתי ממש רע, היינו אצל רופאים כל היום ..קיצור. לא פיקניק) בכלל מבחינתי ממש עשינו טובה שבאנו וזה ממש לא היה מובן מאליו.
היה באותה תקופה עניין רפואי לאחד הגיסים שלי, ואיך שאנחנו נכנסים לבית שלהם, כולי מדדה ובקושי זזה, חיוורת מהנסיעה ועוד שניה מקיאה על הרצפה, מה היא אומרת לי?
"את רואה? את לא הכי מסכנה בעולם! יש יותר מסכנים ממך.." ומצביע על גיסי..
בטון מזלזל...
הייתי בשוק. נפגעתי ברמות
כאילו, את רצינית??
תתענייני בשלומי, תשאלי איך עברה הנסיעה, תפרגני שכ"כ התאמצנו לבוא..
לא! להעיר הערה מגעילה על מצבי הרפואי המורכב היה יותר מתאים בעיניה.....
אז כן, מבינה מה את אומרת שלפעמים יש פה סיפורים שכלות קצת מגזימות..
אבל יש דברים ברורים.
ויש לי עוד מיליון דוגמאות לסיפורים, והערות הזויות.....
ויש הערות, שברור שהם לא במקום. דוגמא שאני לעולם לא אשכח..
פעם אחת בסוף ההריון(בסיכון, היפראמזיס, שמירה, וכו. הרגשתי ממש רע, היינו אצל רופאים כל היום ..קיצור. לא פיקניק) בכלל מבחינתי ממש עשינו טובה שבאנו וזה ממש לא היה מובן מאליו.
היה באותה תקופה עניין רפואי לאחד הגיסים שלי, ואיך שאנחנו נכנסים לבית שלהם, כולי מדדה ובקושי זזה, חיוורת מהנסיעה ועוד שניה מקיאה על הרצפה, מה היא אומרת לי?
"את רואה? את לא הכי מסכנה בעולם! יש יותר מסכנים ממך.." ומצביע על גיסי..
בטון מזלזל...
הייתי בשוק. נפגעתי ברמות
כאילו, את רצינית??
תתענייני בשלומי, תשאלי איך עברה הנסיעה, תפרגני שכ"כ התאמצנו לבוא..
לא! להעיר הערה מגעילה על מצבי הרפואי המורכב היה יותר מתאים בעיניה.....
אז כן, מבינה מה את אומרת שלפעמים יש פה סיפורים שכלות קצת מגזימות..
אבל יש דברים ברורים.
ויש לי עוד מיליון דוגמאות לסיפורים, והערות הזויות.....
על זה בדיוק דיברתיהמקורית
יש דברים ש*לך* הם ברורים. ולכל אחת אחרת לפי המקום שלה, ומה שברור לך זה לא מה שברור לי ולא מה שברור לחמתי.
מה שאני מנסה לומר זה שאם ניכנס לראש של השני, או ננסה לפחות, נגלה שהתובנות והמחשבות ועקב כך גם המעשים שלנו שונים. וזה מה שמתנגש בציפייה הלא ממומשת.
מה שאני מנסה לומר זה שאם ניכנס לראש של השני, או ננסה לפחות, נגלה שהתובנות והמחשבות ועקב כך גם המעשים שלנו שונים. וזה מה שמתנגש בציפייה הלא ממומשת.
את באמת חושבת שהערה כזאת היא במקום?אמא לאוצר❤
באמת אני שואלת.
זה לא מאוד לא יפה ולא מתחשב בעינייך?אמא לאוצר❤
לא אומרת שזה במקום, אבל לא הייתי נפגעת מזה עד עמקיהמקורית
נשמתי. מה אכפת לי מה היא חושבת?!
ואגב, הייתי מפרשת את זה כסוג של - תתעודדי, יש יותר גרוע. שזה לא המשפט עם הכי הרבה טקט שיש בעולם, זה ברור, אבל זה שלה החוסר טקט. זה לא נוגע אליי בשום צורה ולא באמת אומר שאני לא מרגישה זוועה. היא שגתה בלשונה. אז מה? גם אנחנו. כל הזמן. זה שהיא חמות הופך את זה לפעמים יוצר מורכב, אבל האם זה באמת כזה נורא? לא. בעיניי לפחות. זה הופך להיות כזה נורא כשאנחנו מתערערים מזה. אז צריך לדאוג לעצמנו
ואגב, הייתי מפרשת את זה כסוג של - תתעודדי, יש יותר גרוע. שזה לא המשפט עם הכי הרבה טקט שיש בעולם, זה ברור, אבל זה שלה החוסר טקט. זה לא נוגע אליי בשום צורה ולא באמת אומר שאני לא מרגישה זוועה. היא שגתה בלשונה. אז מה? גם אנחנו. כל הזמן. זה שהיא חמות הופך את זה לפעמים יוצר מורכב, אבל האם זה באמת כזה נורא? לא. בעיניי לפחות. זה הופך להיות כזה נורא כשאנחנו מתערערים מזה. אז צריך לדאוג לעצמנו
אני אגיד לך את האמת:קופצת
מבחינתי הערה כזו היא סתמית.
מאיך שתארת את המצב - סיכוי גדול שהייתי אומרת" וואי, באמת מסכן...". או מחייכת סתם וממשיכה הלאה.
ולא בגלל שאני איזה צדיקה גדולה. בכלל לא! פשוט ענין של אופי - לא לוקחת ללב מה שאנשים אומרים. עוברת מהר מאוד הלאה...
רוב הדברים שנאמרו פה בשרשור ובשרשורים קודמים על חמות - בחיי שלא הצלחתי להבין מה מעליב בהם...
בקיצור. זה הרבה ענין של טיפוס ואופי. וממש לא בכוונה לפגוע.
אני באמת לא יודעת מה הפתרון למי שכן נפגעת, כי תכלס לא משנה הנסיבות - סופו של דבר את כרגע פגועה. ולא משנה איך אני תופסת מצבים - מחובתי לא לגרום לבנ"א אחר פגיעה.
רק באתי להאיר את הצד השני...
מאיך שתארת את המצב - סיכוי גדול שהייתי אומרת" וואי, באמת מסכן...". או מחייכת סתם וממשיכה הלאה.
ולא בגלל שאני איזה צדיקה גדולה. בכלל לא! פשוט ענין של אופי - לא לוקחת ללב מה שאנשים אומרים. עוברת מהר מאוד הלאה...
רוב הדברים שנאמרו פה בשרשור ובשרשורים קודמים על חמות - בחיי שלא הצלחתי להבין מה מעליב בהם...
בקיצור. זה הרבה ענין של טיפוס ואופי. וממש לא בכוונה לפגוע.
אני באמת לא יודעת מה הפתרון למי שכן נפגעת, כי תכלס לא משנה הנסיבות - סופו של דבר את כרגע פגועה. ולא משנה איך אני תופסת מצבים - מחובתי לא לגרום לבנ"א אחר פגיעה.
רק באתי להאיר את הצד השני...
ולא, אני ממש ממש לא חושבת שיש לי ציפיות לא ראליות.אמא לאוצר❤
אני לא מצפה שתיהיה מושלמת.
אני מצפה להרגיש אהובה, שתתייחס אליי כבן אדם ושתנהג בטאקט בסיסי ורגישות...
ואם הייתי מרגישה שזה פאשלות פעם ב, זה משהו מסויים, אבל הערות הזויות כדרך קבע.......
אני חוזרת שוב לנקודה של הציפייה וההסתכלותהמקורית
את מצפה למשו מסויים שמוגדר בעינייך כאהובה ורצויה ותשומת לב וחוסר טקט
היא אולי רואה את זה אחרת ומבטאת את זה אחרת
זה לא מרוע זה נעשה בתום לב, וזה מה שחשוב לזכור
היא אולי רואה את זה אחרת ומבטאת את זה אחרת
זה לא מרוע זה נעשה בתום לב, וזה מה שחשוב לזכור
רוצה לשתף אותךמשהי חמדמדה
שאם חמותי הייתה אומרת לי את זה לא הייתי בכלל נפגעת. יכול להיות שהיא אמרה את זה בשביל להצחיק אותך או בשביל שלא תחשבי שאת הכי מסכנה בעולם... לא יודעת מה היה הטון דיבור שלה. צריך להיות בסיטואציה בשביל להבין.
בכללי לא מבינה למה רוצים תמיד שההורים יעריכו שבאנו אליהם? אנחנו לא עושים להם טובה. הזכות בעיניי היא שלנו!
לא רוצה לשפוט אותך חלילה. זה לא הייתה הכוונה שלי בכלל. הערתי סתם כי ראיתי הרבה פעמים שאמרו את זה בפורום...
לפעמים כשאנחנו באים זה כן טובה להורים, אולי אצלך לא...שמש בשמיים
יש מצבים שממש הרבה יותר קל להישאר בבית והנסיעה להורים היא מאמץ והקרבה. אז לפעמים עושים אותה כי זה זכות בשבילנו, לפעמים מוותרים עליה ולפעמים ההורים מאוד רוצים שנבוא אז באים בשבילם למרות שהיינו מעדיפים להישאר בבית.
נכון...אנונימיות
נכון. אבל גם כשעושים את זה בשביל ההורים הזכות היא שלנומיואשת******
אניני זוכים לקיים כיבוד הורים. לשמח אותם.
ההרגשה שבאנו כדי לעשות טובה להורים היא הרגשה לא נכונה מעיקרה
אם נזכה להסתכל על ההורים ועל המצווה בצורה הנכונה בעיני התורה, נבין שאף פעם אנחנו לא עושים להם טובה.
אם אנינו באים בשבילנו- זה בשבילנו
ואם אנחנו באים בשבילם- זה גם בשבילנו.
ההרגשה שבאנו כדי לעשות טובה להורים היא הרגשה לא נכונה מעיקרה
אם נזכה להסתכל על ההורים ועל המצווה בצורה הנכונה בעיני התורה, נבין שאף פעם אנחנו לא עושים להם טובה.
אם אנינו באים בשבילנו- זה בשבילנו
ואם אנחנו באים בשבילם- זה גם בשבילנו.
אשרייך שאת במקום הזה.הריון ולידה_פצ
גם כשאני יודעת שאני מקיימת מצוות כיבוד הורים (או בעלי) אם זה לא מסתדר לי ולא נח לי ליסוע באותה שבת, אני מרגישה שאני באה בשבילם ולא בשבילי.
לא רואה בזה סתירה למצווה שלי,
אבל אשרייך שאת רואה את המצווה כעשיה בשבילך.
לא רואה בזה סתירה למצווה שלי,
אבל אשרייך שאת רואה את המצווה כעשיה בשבילך.
ברור שאני מרגישה שאני באה בשבילםמיואשת******
אבל אני לא מרגישה שאני עושה להם טובה ואני מסכנה, את מבינה? זה הבדל דק
וזה לא בא בקלות. ואני מזכירה לעצמי את זה
אבל אם את רוצה לדעת מה הדרך הכי קלה להיזכר בזה ולהבין שזה לא טובה בשבילם? כשאת מבינה שהם לא תמיד יהיו שם.
אני בגיל שאני רואה בעיניים שהם לא. תמיד יהיו שם
לחלק מהאחים שלי כבר אין חם או חמות להגיע אליהם לשבת.
יש לי חברה שאיבדה אמא ואף פעם לא תוכל יותר לעשות את ה״טובה״ הזו של לבוא אליה לשבת
כשזוכרים את זה , אבל ממש זוכרים, אז בהחלט מבחנים שבאים בשבילם, אבל שמחים בזה!
ולפעמים ממש ממש קשה לי לבוא אליהם.
באמת.
שלא תחשבי שאני איזה מלאך לפעמים אני לא באה כי קשה לי (ואוכלת את הלב אחר כך)
אבל משתדלת לזכור מה האמת ואיל נכון להסתכל על זה, ואם שכחתי, מזכירה לעצמי
ואת יודעת נכון שההורים שלי מבוגרים אבל לע אנשים צעירים בני חמישים ושישים נפטרים ממחלות או תאונות לע. עובדת איתי מישהי שיושבת שבעה על אמא ואין לה ילד אחד שזכה לקרוא לאמא שלה סבתא.
אז איי מגיעה בשבילם
ומגיעה בשביל הילדות שלי
כל שבת נוספת עם סבתא וסבא זה נכס
ומזכירה את זה גם לילדות שלי שגם להן לא תמיד בא לנסוע
סליחה על הכבדות
אבל זו האמת ולפעמים צריך לחשוב על זה גם
וזה לא בא בקלות. ואני מזכירה לעצמי את זה
אבל אם את רוצה לדעת מה הדרך הכי קלה להיזכר בזה ולהבין שזה לא טובה בשבילם? כשאת מבינה שהם לא תמיד יהיו שם.
אני בגיל שאני רואה בעיניים שהם לא. תמיד יהיו שם
לחלק מהאחים שלי כבר אין חם או חמות להגיע אליהם לשבת.
יש לי חברה שאיבדה אמא ואף פעם לא תוכל יותר לעשות את ה״טובה״ הזו של לבוא אליה לשבת
כשזוכרים את זה , אבל ממש זוכרים, אז בהחלט מבחנים שבאים בשבילם, אבל שמחים בזה!
ולפעמים ממש ממש קשה לי לבוא אליהם.
באמת.
שלא תחשבי שאני איזה מלאך לפעמים אני לא באה כי קשה לי (ואוכלת את הלב אחר כך)
אבל משתדלת לזכור מה האמת ואיל נכון להסתכל על זה, ואם שכחתי, מזכירה לעצמי
ואת יודעת נכון שההורים שלי מבוגרים אבל לע אנשים צעירים בני חמישים ושישים נפטרים ממחלות או תאונות לע. עובדת איתי מישהי שיושבת שבעה על אמא ואין לה ילד אחד שזכה לקרוא לאמא שלה סבתא.
אז איי מגיעה בשבילם
ומגיעה בשביל הילדות שלי
כל שבת נוספת עם סבתא וסבא זה נכס
ומזכירה את זה גם לילדות שלי שגם להן לא תמיד בא לנסוע
סליחה על הכבדות
אבל זו האמת ולפעמים צריך לחשוב על זה גם
את צודקת. אבל כשקשה ליסוע זה לא גורם להרגישהריון ולידה_פצ
שאני לא עושה להם טובה...
צריכה עדיין קצת עבודת המידות🙂
צריכה עדיין קצת עבודת המידות🙂
כולנו צריכים מיואשת******אחרונה
מה לא הייתי עושה בתור חמותמחכה להריון
1. לא הייתי מעירה לנכדים ליד ההורים או מעירה הערות לגבי החינוך שלהם-זה מאוד מפריע לי
2.לא הייתי חוקרת אחרי כל מנה של בקבוק אם אכל..או סיים לאכול
3.לא הייתי משווה או אומרת מה כלות אחרות עושות בכל מיני מצבים..
4.לא הייתי חוקרת בכל פעם אם היא בהריון או אם יש משהו ושאלות חודרניות כאלה..
בקיצור מקווה להיות חמה טובה כמו אמא שלי
וללמוד מחמותי מה לשפר 
3 ו4 -חשוב!!חדשה ישנה
וואו המוןןןהריון ולידה_פצ
לא אשאל על הנקה
לא אציע לבוא לחדר לידה (ולא אתקשר כל שניה לבן שלי מה המצב עם הלידה, ואם אפשר כבר לבוא, ומה אכפת לכלה המסכנה שלי שאני אהיה שם..)
לא אחפור לה איך היתה הלידה, ומה היה בכל שלב
לא אתערב להם בזוגיות (וגם לא בהחלטות אם למנוע הריון או לא)
ובקיצור- אשחרר אותם לנפשם לחיות את חייהם גם אם אני מאוד סקרנית ועם מלא דעות.
רוצים לשתף אותי בהתלבטות? בשמחה!!! אבל אם לא אז מקווה שיהיו לי הכוחות לא לדחוף את האף.
לא אציע לבוא לחדר לידה (ולא אתקשר כל שניה לבן שלי מה המצב עם הלידה, ואם אפשר כבר לבוא, ומה אכפת לכלה המסכנה שלי שאני אהיה שם..)
לא אחפור לה איך היתה הלידה, ומה היה בכל שלב
לא אתערב להם בזוגיות (וגם לא בהחלטות אם למנוע הריון או לא)
ובקיצור- אשחרר אותם לנפשם לחיות את חייהם גם אם אני מאוד סקרנית ועם מלא דעות.
רוצים לשתף אותי בהתלבטות? בשמחה!!! אבל אם לא אז מקווה שיהיו לי הכוחות לא לדחוף את האף.
אשכרההרק שאלה לי
בעלי פשוט לא היה עונה לה בכלל אם היא הייתה מתקשרת אליו כל רגע. בעצם גם אם הייתה מתקשרת רק פעם אחת במהלך הלידה הוא לא היה עונה🤭.
לבעלי היה לא נעים, וגם כשלא ענה בטעות היא התקשרה אלי.הריון ולידה_פצ
ועכשיו אני מכינה את הקרקע מעכשיו שבלידה הבאה הפלאפונים של שנינו כבויים.
או שלא מעדכנים אותה שנסענו עד אחרי הלידה (ואחרי שאני אתאושש ממנה טיפה)
או שלא מעדכנים אותה שנסענו עד אחרי הלידה (ואחרי שאני אתאושש ממנה טיפה)
זה עולה מדרגה😂רק שאלה לי
להתקשר אלייך בלידה??
בכל מקרה, גם אס לא הייתי עונה לה, שתתקשר. אבל בכללי בחיים אני לא מתנהלת לפי איך שאחרים רוצים שאתנהל, עושה רק מה שטוב לי (משתדלת מאוד עם טקט ועם כבוד להורים של שנינו, זה גם נכנס לשיקולים), ואם לא מתאים לי עכשיו לענות אז אני לא עונה.
בכל מקרה, גם אס לא הייתי עונה לה, שתתקשר. אבל בכללי בחיים אני לא מתנהלת לפי איך שאחרים רוצים שאתנהל, עושה רק מה שטוב לי (משתדלת מאוד עם טקט ועם כבוד להורים של שנינו, זה גם נכנס לשיקולים), ואם לא מתאים לי עכשיו לענות אז אני לא עונה.
רק אומרת שחמותי תמיד התקשרה בלידות ולא הפריע ליאורי8
היה נראה לי טבעי מאוד שהיא במתח ורוצה לדעת מה קורה. דמייני את הסיטואציה. הבן שלך ואשתו בחדר לידה.
את לא מטפסת על הקירות? לא במתח? לא מתאפקת ומתקשרת רק פעם בשעה ולא כל כמה דקות כמו שהלב שלך רוצה?
באמת שאם לא השרשורים פה על החמיות, לא הייתי חושבת שבעייתי להתקשר לבן שלי לחדר לידה( לא באובססיביות, אבל מידי פעם) והפוך, אולי אם לא תתקשר זה יתפרש כחוסר אכפתיות?
איך אני כחמות אוכל לדעת ?
אולי הפתרון הוא לעשות תאום ציפיות מראש...
את לא מטפסת על הקירות? לא במתח? לא מתאפקת ומתקשרת רק פעם בשעה ולא כל כמה דקות כמו שהלב שלך רוצה?
באמת שאם לא השרשורים פה על החמיות, לא הייתי חושבת שבעייתי להתקשר לבן שלי לחדר לידה( לא באובססיביות, אבל מידי פעם) והפוך, אולי אם לא תתקשר זה יתפרש כחוסר אכפתיות?
איך אני כחמות אוכל לדעת ?
אולי הפתרון הוא לעשות תאום ציפיות מראש...
נראה לי שלשלוח הודעהאנונימיות
של מה שלומכם ואם צריך משהו יותר נחמד. וגם זה עדיף להימנע.
כן מטפסים על הקירות, ברור. אבל זה עדיין לא נותן לגיטימציה להתקשר. הרי אם יקרה משהו טוב או רע יעדכנו. להיות בלידה זה קשה גם ככה ואין להם מושג כמה זמן זה ייקח. לחץ מהסביבה ממש לא יעזור.
וזה מעצבן ומלחיץ. לכן אנחנו לא הודענו למי שלא רצינו. הודענו להורים של בעלי ולסבים/ סבתות רק אחרי הלידה. המשפחה שלי ידעה כי אמא שלי היתה איתנו... ואגב אני בטוחה שאבא שלי היה לחוץ ועניין אותו אבל הוא לא התקשר בכלל (אולי שלח לאמא שלי הודעות)
כן מטפסים על הקירות, ברור. אבל זה עדיין לא נותן לגיטימציה להתקשר. הרי אם יקרה משהו טוב או רע יעדכנו. להיות בלידה זה קשה גם ככה ואין להם מושג כמה זמן זה ייקח. לחץ מהסביבה ממש לא יעזור.
וזה מעצבן ומלחיץ. לכן אנחנו לא הודענו למי שלא רצינו. הודענו להורים של בעלי ולסבים/ סבתות רק אחרי הלידה. המשפחה שלי ידעה כי אמא שלי היתה איתנו... ואגב אני בטוחה שאבא שלי היה לחוץ ועניין אותו אבל הוא לא התקשר בכלל (אולי שלח לאמא שלי הודעות)
ופעם בשעה זה המון🙈🙈🙈אנונימיות
לידה שלוקחת 12 שעות אשכרה תתקשרי 12 פעמים כדי לשמוע שהיא עוד לא ילדה?!
ממש תלוי בקר שיש לך ולבעלך עם אמא שלורק שאלה לי
לי פחות מפריע שתתקשר פעם אחת, לבעלי כן. אבל כל שעה, ממש לא. כמו שכתבה @אנונימיות גם אנחנו לא באמת יודעים מתי הלידה תיגמר, וגם ככה לידה זה זמן לחוץ ורגיש.
אבל מסכימה איתך לגמרי שתיאום ציפיות זה הכי טוב. אי אפשר לעשות תיאום ציפיות על כל דבר בחיים, אבל תקשורת פתוחה היא דבר שמאוד עוזר בחיים. עם טקט ועם שכל ישר הרבה טעויות נמנעות (ועדיין, אנחנו בני אדם, ותמיד נעה משהו שהצד השני יפרש הפוך).
אבל מסכימה איתך לגמרי שתיאום ציפיות זה הכי טוב. אי אפשר לעשות תיאום ציפיות על כל דבר בחיים, אבל תקשורת פתוחה היא דבר שמאוד עוזר בחיים. עם טקט ועם שכל ישר הרבה טעויות נמנעות (ועדיין, אנחנו בני אדם, ותמיד נעה משהו שהצד השני יפרש הפוך).
גם אם הוא היה אומר לך שזה קשה לאישתו והיא מבקשתהריון ולידה_פצ
שלא, ותעדכנו על התקדמות?
והיית בכל טלפון שואלת אם אפשר כבר לבוא לחדר לידה? לא הבנתי מה הסיכוי שהתשובה תשתנה כל חצי שעה. אומרים פעם אחת שלא רוצים, לגיטימי סהכ שהכלה תרצה את אמא שלה ולא את חמותה בחדר לידה.
גם אם החמות מרגישה קשורה באותה מידה היא עדיין החמות ולא האמא, וצריכה להבין שזה לגיטימי לחלוטין שכלתה לא רוצה שהיא תהיה בחדר לידה.
ואני אטפס על הקירות כשהבן שלי ואשתו יהיו בחדר לידה.
אבל או שאשלח הודעה אם זה בסדר להתקשר, או שאשאל בהודעה מה קורה, או שאבקש שאם לא מתאים אז זה בסדר גמור לא לענות לי... מקווה שיהיו לי את הכוחות, כן? אבל זה מה שנראה לי נכון לעשות.
והיית בכל טלפון שואלת אם אפשר כבר לבוא לחדר לידה? לא הבנתי מה הסיכוי שהתשובה תשתנה כל חצי שעה. אומרים פעם אחת שלא רוצים, לגיטימי סהכ שהכלה תרצה את אמא שלה ולא את חמותה בחדר לידה.
גם אם החמות מרגישה קשורה באותה מידה היא עדיין החמות ולא האמא, וצריכה להבין שזה לגיטימי לחלוטין שכלתה לא רוצה שהיא תהיה בחדר לידה.
ואני אטפס על הקירות כשהבן שלי ואשתו יהיו בחדר לידה.
אבל או שאשלח הודעה אם זה בסדר להתקשר, או שאשאל בהודעה מה קורה, או שאבקש שאם לא מתאים אז זה בסדר גמור לא לענות לי... מקווה שיהיו לי את הכוחות, כן? אבל זה מה שנראה לי נכון לעשות.
לא , ממש לא היתי מבקשת לבוא לחדר לידהאורי8
אפילו לבת שלי רק אציע ואתן לה את הבחירה, אני לא רציתי את אמא שלי בלידות. ואם הוא יאמר שזה מפריע לאשתו, אתאפק ולא אתקשר בכלל. כי זה בדיוק העניין, לדבר, לומר מה מפריע ומה לא. והלוואי שהקשר שלי עם כלותי וחתני יהיה כזה שירגישו בנח לומר מה מפקיע להם. אחרת איך עאדע?
לי לא הפריע שחמותי התקשרה, אז לא הייתי חושבת שזה מפריע.
אם את מתעננינת בחייהם את חוקרת, אם לא , לא אכפת לך. כשיש קשר פתוח
, מקווה שאפשר להתכוונן יותר למה שמתאים לכלה שלך.
לי לא הפריע שחמותי התקשרה, אז לא הייתי חושבת שזה מפריע.
אם את מתעננינת בחייהם את חוקרת, אם לא , לא אכפת לך. כשיש קשר פתוח
, מקווה שאפשר להתכוונן יותר למה שמתאים לכלה שלך.
אז מה שאני מנסה לומר זה לא שאסור לגמרי להתקשר.הריון ולידה_פצ
להתקשר זה בסדר, אבל להיות קשובים גם לצד השני לראות מה מתאים להם...
אנחנו אמרנו במפורש שזה לא מתאים, אבל הלוואי שהקב"ה יתן לי את הבינה להבין דברים שמעבר למילים, ולשמוע מה קורה מעבר לקו ולהבין אם זה בסדר להם השיחה או לא.
לא אמרתי שלהתקשר בחדר לידה זה אסור לגמרי, פשוט צריך להיות מודעות לזה שיש נשים שזה מלחיץ אותן ועושה להן רע ולנסות להיות קשובות לכלות שלנו ולא רק לצורך שלנו לדעת מה קורה.
ובאמת הגישה של קשר פתוח, שאפשר לומר בכנות מה טוב ומה לא בלי שנעלבים מזה היא הגישה הכי טובה בעיני. (כי בסוף נראה לי שכל חמות רוצה שלבן שלה ולכלתה יהיה הכי טוב בעולם....)
אם הייתי יכולה להוריד מחיי את השיחות טלפון מחמותי שמפריעות לי, הייתי אפילו מתקשרת בעצמי ושולחת בכיף תמונות והודעות.. אבל כשאני מרגישה שהיא מעיקה עלי ולא כיף לי הטלפונים, היא גם מפסידה מזה..
ואני רק אומר שמידי פעם שיחות של- מתרגשים איתכם, איזה כיף וכו בחדר לידה כנראה לא יפריעו לרוב הבנות.
המקום שיכול להפריע זה להיכנס מעבר- איזה פתיחה היא כבר? יש דימום או אין? היא מצליחה ללחוץ? (ואני לא יודעת מה חמותי שאלה, בעלי יצא לדבר איתה בחוץ אחרי שהמיילדת התלוננה שכל שיחה שלה אני נסגרת וחוזרת שלב אחורה, סתם נתתי פה דוגמאות של שאלות)
אנחנו אמרנו במפורש שזה לא מתאים, אבל הלוואי שהקב"ה יתן לי את הבינה להבין דברים שמעבר למילים, ולשמוע מה קורה מעבר לקו ולהבין אם זה בסדר להם השיחה או לא.
לא אמרתי שלהתקשר בחדר לידה זה אסור לגמרי, פשוט צריך להיות מודעות לזה שיש נשים שזה מלחיץ אותן ועושה להן רע ולנסות להיות קשובות לכלות שלנו ולא רק לצורך שלנו לדעת מה קורה.
ובאמת הגישה של קשר פתוח, שאפשר לומר בכנות מה טוב ומה לא בלי שנעלבים מזה היא הגישה הכי טובה בעיני. (כי בסוף נראה לי שכל חמות רוצה שלבן שלה ולכלתה יהיה הכי טוב בעולם....)
אם הייתי יכולה להוריד מחיי את השיחות טלפון מחמותי שמפריעות לי, הייתי אפילו מתקשרת בעצמי ושולחת בכיף תמונות והודעות.. אבל כשאני מרגישה שהיא מעיקה עלי ולא כיף לי הטלפונים, היא גם מפסידה מזה..
ואני רק אומר שמידי פעם שיחות של- מתרגשים איתכם, איזה כיף וכו בחדר לידה כנראה לא יפריעו לרוב הבנות.
המקום שיכול להפריע זה להיכנס מעבר- איזה פתיחה היא כבר? יש דימום או אין? היא מצליחה ללחוץ? (ואני לא יודעת מה חמותי שאלה, בעלי יצא לדבר איתה בחוץ אחרי שהמיילדת התלוננה שכל שיחה שלה אני נסגרת וחוזרת שלב אחורה, סתם נתתי פה דוגמאות של שאלות)
מסכימה לגמריאורי8
אפשר מה כן?השקט הזה
אקרא פה בפורום כדי לדעת מה לא לעשות😜
סתם, ב"ה זכיתי בחמות. אין לי תלונות. (ברור שיש פאלטות פה ושם אבל סה"כ כולנו בני אדם)
😜סתם, ב"ה זכיתי בחמות. אין לי תלונות. (ברור שיש פאלטות פה ושם אבל סה"כ כולנו בני אדם)
מה לא אעשה בתור חמות?חגהבגה
לא יודעת, חמותי מושלמת שה' ישמור לי עליה...
אשתדל לא לתת חדר בלי מפתח
לא אשים מצעים זוגיים, אלא תמיד 2 נפרדים, למקרה ו...
לא אשאל על המצב הכלכלי, אשתדל לעזור כמה שאפשר..
וואי שה' ייתן לי עצה נכונה 🤣🤣
אשתדל לא לתת חדר בלי מפתח
לא אשים מצעים זוגיים, אלא תמיד 2 נפרדים, למקרה ו...
לא אשאל על המצב הכלכלי, אשתדל לעזור כמה שאפשר..
וואי שה' ייתן לי עצה נכונה 🤣🤣
חולה על השאלות שלך. אין עליך!מצטרפת למועדון
מה אני לא אעשה בתור חמות?
1.לא אשאל שאלות שאין לי כח לשמוע את התשובות עליהן.
2.לא אגיד לכלות שלי מה לחשוב ומה להרגיש. אם הן יספרו אפיזודה שקרתה להן שיש בו מן החולשה האנושית, אני אתן לזה את המקום ואשתדל לא להוביל למוסר ההשכל הברור מאליו..
3. לא אמנה אותן לשגרירה שלי בחינוך הבעל שלהן!!
1.לא אשאל שאלות שאין לי כח לשמוע את התשובות עליהן.
2.לא אגיד לכלות שלי מה לחשוב ומה להרגיש. אם הן יספרו אפיזודה שקרתה להן שיש בו מן החולשה האנושית, אני אתן לזה את המקום ואשתדל לא להוביל למוסר ההשכל הברור מאליו..
3. לא אמנה אותן לשגרירה שלי בחינוך הבעל שלהן!!
האמת, מצטערת לבאס את השרשור אבלהמקורית
מתוך מה שעולה בפורום מעת לעת, נראה לי שצריך לעשות שרשור הפוך של - איך כדאי לנהוג בתור כלה
לא אומרת שאין חמיות הזויות, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שמדובר באמהות אוהבות, מסורות ומשתדלות בדיוק כמונו, שרוצות שלכלות יהיה נעים ונח ובעיקר שלילד שלהן יהיה כיף לבוא וליהנות ממנו ומהמשפחה שלו, שזה ההמשכיות שלנו והנחת מפרי עמלנו, ומאחר ואנחנו חדשות אם ניתן לקרוא לזה ככה, צריך ללמוד איך להשתלב בצורה נכונה ובריאה, איך להבליג ולהתמודד עם השונות במנטליות ולשים זרקור ענק של עין טובה וכיבוד הורים
לא אומרת שאין חמיות הזויות, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שמדובר באמהות אוהבות, מסורות ומשתדלות בדיוק כמונו, שרוצות שלכלות יהיה נעים ונח ובעיקר שלילד שלהן יהיה כיף לבוא וליהנות ממנו ומהמשפחה שלו, שזה ההמשכיות שלנו והנחת מפרי עמלנו, ומאחר ואנחנו חדשות אם ניתן לקרוא לזה ככה, צריך ללמוד איך להשתלב בצורה נכונה ובריאה, איך להבליג ולהתמודד עם השונות במנטליות ולשים זרקור ענק של עין טובה וכיבוד הורים
גם וגםמיואשת******
את צודקת במאה אחוז אבל בהחלט יש פה לפעמים סיפורי הזיה ממש.
אני יוצאת מנקודת הנחה שזה רק צד אחד וזו לא תמונההמקורית
כוללת וחושבת שאם היית שומעת את גרסת הצד השני ביחס לאירוע היית מקבלת תמונה אחרת לגמרי ומדובר בסהכ פרשנות לא נכונה של סיטואציה בגלל ציפיות שלא נענו או שוני במנטליות. לרוב כמובן.
תלוי מה 🤷🏼♀️מיואשת******
יש סיפורי קיצון ויש שלא
(נגיד כש @אהבתחינם סיפרה את הסיפור המפורסם על שיחת המוסר של החמות לבעלה בנוגע ליחסי האישות שלהם… אז לדעתי אין צד שני פה 😶🙈)
והיו פה עוד כמה לאורך השנים.
אני ממש לא מדברת על בית מסודר וכאלו. יותר על כניסה לחדר של זוג בלי לדפוק כשהם שם למשל, לא רואה בזה משהו של מנטליות.
אבל בהחלט יש מחא דברים שהם הגזמות ובהחלט צריך מלא עין טובה (אהבתי את הניסוח של הזרקור) ורצון טוב.
(נגיד כש @אהבתחינם סיפרה את הסיפור המפורסם על שיחת המוסר של החמות לבעלה בנוגע ליחסי האישות שלהם… אז לדעתי אין צד שני פה 😶🙈)
והיו פה עוד כמה לאורך השנים.
אני ממש לא מדברת על בית מסודר וכאלו. יותר על כניסה לחדר של זוג בלי לדפוק כשהם שם למשל, לא רואה בזה משהו של מנטליות.
אבל בהחלט יש מחא דברים שהם הגזמות ובהחלט צריך מלא עין טובה (אהבתי את הניסוח של הזרקור) ורצון טוב.
מסכימה וגם אני לא דיברתי בהכרח רק על חדרהמקורית
והבית מסודר יותר, אלא על דברים שהם שוני מוחלט במנטליות ובהבנה של הדברים, כמו במקרה הנ״ל, וכן - גם בכניסה לחדר של זוג אני אעדיף לחשוב שהאמא רוצה להתעלם ולהתכחש לעניין שזוג מקיים יחסים בבית שלה, או אולי מסתובב בלי בגדים מאשר לחשוב שזה בכוונה וחוסר טקט. אבל אולי זו רק אני..
חוסר טקט זה לא בכוונהמיואשת******
אני לא חושבת שזה בכוונה
כן חושבת שזה חוסר טקט
וזה לא קשור ליחסים ובגדים, זה פרטיות מינימלית והכרה בזה שהילד הוא לא ילד אלא זוג
כן חושבת שזה חוסר טקט
וזה לא קשור ליחסים ובגדים, זה פרטיות מינימלית והכרה בזה שהילד הוא לא ילד אלא זוג
מסכימה. מה שאני אומרת הוא שצריך להכיר ךהמקורית
בבעיה ולא להשליך אותה על כל החוויה של חמה כלה, ומשם להגדיר את כל התמונה. צריך לנסות להפריד. ׳חמתי היא.. (כך וכך בצד הפחות טוב) אבל סופו של דבר היא גם..(חיובי) ואני בוחרת להסתכל על החיובי. אי אפשר פשוט לחתוך ממנה, מה שנקרא בלשון העם, אז זה עוזר להתמודד. כי הרבה פעמים משליכים מתכונה או סיטואציה בעייתית להכל ואז גם פרשנות שלילית ונפגעת מגיעה ומשם זה מסתבך
נכון אבל אני אגיד לך את האמתמיואשת******
לדעתי כמים פנים אל פנים.
מי שבאמת שמחה שהבן שלה התחתן עם מישהי ומחבבת איתה, זה עובר. לא משנה בכלל אם יש או אין מקום בבית ומה הנקיון וגם אם יש אמירות אומללות לפעמים. לב מרגיש לב.
ואם יש איזו טינה, או ברגשה שהיא לקחה לי את הבן (אני לא אמא לבנים אבל וואלה גיסות וחברות שלי שיש להן בנים ממש אומרות את זה- היא תיקח לי את הבן, ועוד אמירות כאלו) ושזה מריבה סמויה את מי הוא אוהב יותר, אז הכלה מרגישה את זה וכל אמירה ישר נעלבת. פחות מהמעשים ויותר מהכוונה מאחוריהם.
כמובן גם לצד השני כלה שמזלזלת החמות ומרגישה שהיא עכשיו הגבירה ושאמא שלו תעמוד בצד בבקשה וכו… גם יהיןפו תקלים.
אז אני מאמינה שאם שתי הצדדים יש להם כבוד והערכה זה לזה, המעשים לא חשובים כמעט. כן מנה לא מתנה זה שטויות. ככה אני חושבת
מי שבאמת שמחה שהבן שלה התחתן עם מישהי ומחבבת איתה, זה עובר. לא משנה בכלל אם יש או אין מקום בבית ומה הנקיון וגם אם יש אמירות אומללות לפעמים. לב מרגיש לב.
ואם יש איזו טינה, או ברגשה שהיא לקחה לי את הבן (אני לא אמא לבנים אבל וואלה גיסות וחברות שלי שיש להן בנים ממש אומרות את זה- היא תיקח לי את הבן, ועוד אמירות כאלו) ושזה מריבה סמויה את מי הוא אוהב יותר, אז הכלה מרגישה את זה וכל אמירה ישר נעלבת. פחות מהמעשים ויותר מהכוונה מאחוריהם.
כמובן גם לצד השני כלה שמזלזלת החמות ומרגישה שהיא עכשיו הגבירה ושאמא שלו תעמוד בצד בבקשה וכו… גם יהיןפו תקלים.
אז אני מאמינה שאם שתי הצדדים יש להם כבוד והערכה זה לזה, המעשים לא חשובים כמעט. כן מנה לא מתנה זה שטויות. ככה אני חושבת
הלוואי וזה באמת היה ככה. לצערי אני לא מאמינה בזההמקורית
ולא כי אני רואה שחורות, אלא כי אני מקישה ממקרים אחרים.
תראי כמה פעמים אישה מול בעלה יכולה להרגיש שהוא לא אוהב אותה ולהחזיר יחס קר או לא נעים או להיעלב מאוד ולהרגיש לא אהובה ולא רצויה, כשלמעשה יש הרבה פעמים שהיא לא קוראת אותו נכון או לא מספיק רואה את הדברים החיוביים שהוא עושה עבורה ורואה את הפחות טוב. אם ככה כלפי בעל, שאמור להיות ברור שהוא אוהב רק אולי אמר מילה לא במקום, או לא מספיק התחשב במה שהיא לדעתה היתה צריכה באותו רגע, או לא הביע אהבה בדרך שהיא צריכה, אז חמות?! קל וחומר.
תראי כמה פעמים אישה מול בעלה יכולה להרגיש שהוא לא אוהב אותה ולהחזיר יחס קר או לא נעים או להיעלב מאוד ולהרגיש לא אהובה ולא רצויה, כשלמעשה יש הרבה פעמים שהיא לא קוראת אותו נכון או לא מספיק רואה את הדברים החיוביים שהוא עושה עבורה ורואה את הפחות טוב. אם ככה כלפי בעל, שאמור להיות ברור שהוא אוהב רק אולי אמר מילה לא במקום, או לא מספיק התחשב במה שהיא לדעתה היתה צריכה באותו רגע, או לא הביע אהבה בדרך שהיא צריכה, אז חמות?! קל וחומר.
אני לא חושבת שאפשר להקיש זה קשר אחר לגמרימיואשת******
לדעתי אפשר.המקורית
וזה בסדר שנהיה חלוקות, כי בבסיס של היחס לדברים, וליחסים בין אישיים, לא משנה מול מי זה, יש להסתכל על התמונה הכוללת ולפעול לפיה, ויש להסתכל על שלל מקרים קטנים ולהסיק מהם מסקנות ולפיהם להתנהל, להרגיש ולחשוב. כשהנרטיב הוא - חמות בדרכ זה יחסים קשים, ולצרף למשפט הזה את כל מה שאנחנו מצפים שנקבל ולא קיבלנו ואת כל המחשבות שלנו על איך אמור להיות ואיך היא אמורה להתנהל איתי, ועם בעל אותו דבר- אם בעלי אוהב אותי הוא יתנהג בצורה כזו וכזו.. ואם לא, אז הוא לא.
שוב חוזר לעניין הציפייה מאחרים וההסתכלות השונה והפעולה לגבי כל מיני דברים שלנו הם ברורים מאחיהם, ולאחרים לא.
שוב חוזר לעניין הציפייה מאחרים וההסתכלות השונה והפעולה לגבי כל מיני דברים שלנו הם ברורים מאחיהם, ולאחרים לא.
ומבטיחה שזה עוד עדין שלה..אהבתחינם
חמתי לא הייתה אמא, היא לא סבתא
ובטח לא חמה.
לא שופטת עברה חיים קשים ממש.
אבל היא מורכבת ברמות קשות.
ולא מדברת על הבית שלא נקי, או חדר בלי דלת שקיבלנו, ושירותים בלי דלת שהיה שם קרוב לשנה!!!!!!!!
מדברת על יחס, גישה, התנהלות…
ובטח לא חמה.
לא שופטת עברה חיים קשים ממש.
אבל היא מורכבת ברמות קשות.
ולא מדברת על הבית שלא נקי, או חדר בלי דלת שקיבלנו, ושירותים בלי דלת שהיה שם קרוב לשנה!!!!!!!!
מדברת על יחס, גישה, התנהלות…
איך שירותים בלי דלת??עלה למעלה
שמו וילוןאהבתחינם
זהו. אני מתה!חדשה ישנה
אבל את צודקת. יש הבדל גדול בין חמות שלא קנתה מתנה/לא התעניינה/התעניינה יותר מידי/לא הקשיבה/הקשיבה יותר מידי/לא החמיאה/החמיאה יותר מידי וכן על זו הדרך, לבין חמות שהיא פשוט לא יודעת לכבד בצורה הכי בסיסית שיש.
אבל אין ספק שהיא זכתה בכלה עם עין טובה.
אבל אין ספק שהיא זכתה בכלה עם עין טובה.
🤦🏻♀️😭מיואשת******
יישר כחאו ר
חושבת שבתור כלה עלי להשתפר ב:
1.להתקשר בתדירות יותר גבוהה, אפשר בוידיאו ואטסאפ שיראו תנכדים, לשלוח יותר תמונות שלהם
2. להגיע לבקר עם הילדים בתדירות יותר גבוהה (נהיה לה קשה לארח לשבת, אז צריך להשתדל יותר להגיע בחול)אחת לשבוע/עשרה ימים
3. לא לבא בידיים ריקות
1.להתקשר בתדירות יותר גבוהה, אפשר בוידיאו ואטסאפ שיראו תנכדים, לשלוח יותר תמונות שלהם
2. להגיע לבקר עם הילדים בתדירות יותר גבוהה (נהיה לה קשה לארח לשבת, אז צריך להשתדל יותר להגיע בחול)אחת לשבוע/עשרה ימים
3. לא לבא בידיים ריקות
מסכימה ממש ממשרק שאלה לי
אין מושלם בעולם, ותמיד יהיו תלונות, הכל שאלה של הסתכלות בחיים.
תמיד כשחמותי עושה משהו שמפריע ליתמיד להודות
אני מתפללת שלא אהיה יותר גרועה ממנה.
הכי קל לשבת ולשפוט אחרים ולהיות בטוחים שאנחנו יותר טובים אבל בסופו של דבר רוב ככל החמיות הן נשים טובות שגידלו לנו את היקר לנו מכל ורוצות בטובתנו.
הכי קל לשבת ולשפוט אחרים ולהיות בטוחים שאנחנו יותר טובים אבל בסופו של דבר רוב ככל החמיות הן נשים טובות שגידלו לנו את היקר לנו מכל ורוצות בטובתנו.
מה לא אעשה:רוצהכברללדת
לא אתעלם מהכלה שלי כשהיא תלד.
לא אסתכל עליה או על הנכדים בביקורתיות אם ההתנהגות שלהם לא תמצא חן בעיני.
לא אאשים אותה ב"פגמים" של הילד שלי.
מה כן:
אשתדל לתת תשומת לב ולהתעניין (בגדר האפשרי) לכל מאורע משמעותי כמו לידה, ימי הולדת וכו'
אשתדל לעזור במידת האפשר בהזדמנויות שונות, אפילו במילה טובה או משלוח מתוק...
או בקיצור לתת תחושה טובה ושהיא/הוא שווה וחשוב/ה לי.
לא אסתכל עליה או על הנכדים בביקורתיות אם ההתנהגות שלהם לא תמצא חן בעיני.
לא אאשים אותה ב"פגמים" של הילד שלי.
מה כן:
אשתדל לתת תשומת לב ולהתעניין (בגדר האפשרי) לכל מאורע משמעותי כמו לידה, ימי הולדת וכו'
אשתדל לעזור במידת האפשר בהזדמנויות שונות, אפילו במילה טובה או משלוח מתוק...
או בקיצור לתת תחושה טובה ושהיא/הוא שווה וחשוב/ה לי.
האמת שזו שאלה קצת קשה בשבילי...מתואמת
כי מצד אחד - אני יודעת שלא אגיע לקרסוליים של חמותי, עם הטקט שלה ועם הפינוק האינסופי שלה, ומצד שני - אני חוששת שדווקא בנקודות השוני שכן יש בינינו - שם אפול עם הכלות שלי, רק בכיוון ההפוך 
(בעיקר בענייני ניקיון, בישול וגם "פערים דתיים").
אז לא אנסה להגדיר במפורט מה לא אעשה או כן אעשה בתור חמות, רק אכתוב כאן תפילה: שיהיה לי נעים בחברת כלותיי העתידיות, ובעיקר - שלהן יהיה נעים בחברתי...
(ותודה על התיוג הנחמד)
(בעיקר בענייני ניקיון, בישול וגם "פערים דתיים").אז לא אנסה להגדיר במפורט מה לא אעשה או כן אעשה בתור חמות, רק אכתוב כאן תפילה: שיהיה לי נעים בחברת כלותיי העתידיות, ובעיקר - שלהן יהיה נעים בחברתי...
(ותודה על התיוג הנחמד
)בבקשה:עדיעד
1.למה בעלך רזה כל כך (כלומר, את כנראה לא נותנת לו לאכול)
2. למה... השמין לאחרונה (כלומר את כנראה מפטמתאותו כדבעי)
3. את בטוחה שהתינוק לא רעב?
4. למה אתם מרימים אותו (אותו תינוק) כל הזמן, בסוף יהיה מפונק...
5. התקשרת אל גיסתך לומר לה מזל טוב ליומולדת?
6. הערות על נקיון כמובן
7. הערות על ניצול או תכנון וחלוקת זמן
8. למה את לא מסיימת את התואר? לא חבל למרוח???(אז מה אם ילדת באמצע שנה שניה)
וכו'
בחיים לאאנונימי????
יברר מה שלומם ומה מתקדם עם ילד ואם הם בדקו שהכל בסדר!!!!! שום לחץ בנושא!!!!
לא יתקשר לבן שלי על בסיס קבוע בשעות שהוא אמור להיות עם אשתו (12-1 בלילה)
לא יגע בכלתי כדי לבדוק אם וכמה היא רזתה
ויש עוד דברים שלא עולים לי כרגע ומרתיחים אותי כל פעם מחדש
ומקווה מאד להיות חמות נחמדה שלא חופרת
לא יתקשר לבן שלי על בסיס קבוע בשעות שהוא אמור להיות עם אשתו (12-1 בלילה)
לא יגע בכלתי כדי לבדוק אם וכמה היא רזתה
ויש עוד דברים שלא עולים לי כרגע ומרתיחים אותי כל פעם מחדש
ומקווה מאד להיות חמות נחמדה שלא חופרת
וואי.. איזה מטרידה 😱חדשה ישנה
זה לא בקטע של הטרדהאנונימי????
כמו שהיא מרגישה איתי ממש בנוח וכמו עם הבנות שלה
ועדיין פחות נעים לי אז יודעת שלא אעשה את זה בעצמי
ועדיין פחות נעים לי אז יודעת שלא אעשה את זה בעצמי
אפשר מה כן אעשה?סמיילי12
חח יש לי 2 בנים והשלישי בדרך. הרופא שאמר לי את המין אמר לי בצחוק שהבעיה זה לא ב3 בנים המתוקים שיש לי. אלא שהם יביאו 3 כלות😅
בעיקרון אני חושבת שאני בן אדם משחרר מאד. אני לא אתערב לבני הזוג. ואקבל אותם בשמחה כשהם באים, אתן לה להרגיש בבית עד כמה שאפשר ואשתדל לקבל את זה שאמא שלה קודמת לי🤷♀️ (בקטע של אירוח וכו. כלומר רוב הסיכויים שהצד שלה יהיה יותר דומיננטי)
אין לי חמות. היא נפטרה ממש לאחרונה🥺
בעיקרון אני חושבת שאני בן אדם משחרר מאד. אני לא אתערב לבני הזוג. ואקבל אותם בשמחה כשהם באים, אתן לה להרגיש בבית עד כמה שאפשר ואשתדל לקבל את זה שאמא שלה קודמת לי🤷♀️ (בקטע של אירוח וכו. כלומר רוב הסיכויים שהצד שלה יהיה יותר דומיננטי)
אין לי חמות. היא נפטרה ממש לאחרונה🥺
לא אגיד דברים חסרי טאקטסתרי המדרגה
לא אשאל שאלות חטטניות
לא אתערב לזוג
לא אצפה מהם להגיע לכל אירוע איזוטרי וחסר משמעות במרחק מעל 100 ק"מ
לא אנסה להוכיח שאני יותר טובה מאמא שלה!!
לא אנסה לשנות/ לחנך אותה להיות כמוני
@כבתחילה לא ענית בעצמך
לא אתערב לזוג
לא אצפה מהם להגיע לכל אירוע איזוטרי וחסר משמעות במרחק מעל 100 ק"מ
לא אנסה להוכיח שאני יותר טובה מאמא שלה!!
לא אנסה לשנות/ לחנך אותה להיות כמוני
@כבתחילה לא ענית בעצמך
יואו איזה דבריםכבתחילה
אין לי מה לכתוב כי בסך הכל אני וחמותי סבבה לגמרי.
לא אגיד שאין דברים שמעצבנים אותי, אבל מן הסתם גם יש דברים שמעצבנים אותה.
אז מתעצבנים מידי פעם, שוכחים ועוברים הלאה
הנה אחד בשביל הפרוטוקול-
אשים פח בשירותים!
חחח זה גורם לי לא לבוא כשאני במחזור/7 נקיים עם עדים.
לא אגיד שאין דברים שמעצבנים אותי, אבל מן הסתם גם יש דברים שמעצבנים אותה.
אז מתעצבנים מידי פעם, שוכחים ועוברים הלאה
הנה אחד בשביל הפרוטוקול-
אשים פח בשירותים!
חחח זה גורם לי לא לבוא כשאני במחזור/7 נקיים עם עדים.
עונה קצת...אנונימיות
* לא אשווה באוזני הכלה בין הבנים שלי
* לא אגיד דברים פחות נעימים על בעלה (אז מה אם הוא הבן שלי? היא אשתו ולא נעים לה לשמוע!)
* אשתדל לא לבטל הגעה של זוג ביום חמישי ואם כן ממש אתנצל אנסה להסביר ואדאג לבדוק שהם מסתדרים עם ההכנה של שבת
* לא אכנס לשיקולים אישיים
* הכי חשוב: לא אנסה לשכנע את הבן שלי בעזרת רשתו בעז"ה!! אין סיבה שהיא תריב איתו כי אני מתוסכלת שלי הוא לא מקשיב. היתה לי הזדמנות לחנך עד גיל 20++ והיא נגמרה.
* לא אשאל איפה הם כל שבת, אין לי עניין להכניס אותם ללחץ השוואות עם הצד השני.
* לא אגיע לביקורי פתע ולא אכנס לחדרים או אפתח מכתבים וארונות
בגדול את רב הדברים שכתבתי חמותי באמת לא עושה
זכיתי באחלה חמות והיא דיסקרטית ונותנת ספייס ומרחב...
כתבתי הרבה מסיםורים פה בפורום.
* לא אגיד דברים פחות נעימים על בעלה (אז מה אם הוא הבן שלי? היא אשתו ולא נעים לה לשמוע!)
* אשתדל לא לבטל הגעה של זוג ביום חמישי ואם כן ממש אתנצל אנסה להסביר ואדאג לבדוק שהם מסתדרים עם ההכנה של שבת
* לא אכנס לשיקולים אישיים
* הכי חשוב: לא אנסה לשכנע את הבן שלי בעזרת רשתו בעז"ה!! אין סיבה שהיא תריב איתו כי אני מתוסכלת שלי הוא לא מקשיב. היתה לי הזדמנות לחנך עד גיל 20++ והיא נגמרה.
* לא אשאל איפה הם כל שבת, אין לי עניין להכניס אותם ללחץ השוואות עם הצד השני.
* לא אגיע לביקורי פתע ולא אכנס לחדרים או אפתח מכתבים וארונות
בגדול את רב הדברים שכתבתי חמותי באמת לא עושה
זכיתי באחלה חמות והיא דיסקרטית ונותנת ספייס ומרחב...כתבתי הרבה מסיםורים פה בפורום.
עונהציפור מתוקה
לא אשווה בין הנכדים
כמו להגיד כשנולד נכד חדש אח שלו הגדול יותר יפה ממנו😕
לא אדחוף לכלות שלי בגדים לאף שיריחו איזה ריח טוב יש לכביסה שלי
לא אספר להן דברים על בעלי או מריבות שיש בינינו ולחכות שיבחרו צד ויחליטו מי צודק!!😡
חחח @כבתחילה תודה על המקום לפרוק עצבים קצת
כמו להגיד כשנולד נכד חדש אח שלו הגדול יותר יפה ממנו😕
לא אדחוף לכלות שלי בגדים לאף שיריחו איזה ריח טוב יש לכביסה שלי
לא אספר להן דברים על בעלי או מריבות שיש בינינו ולחכות שיבחרו צד ויחליטו מי צודק!!😡
חחח @כבתחילה תודה על המקום לפרוק עצבים קצת
חשוב לי לצייןציפור מתוקה
שלמרות מה שכתבתי אנחנו בקשר די טוב ואני מכבדת אותם ממש ממש.
אף אחד לא מושלם!!
ובטח יש דברים שאני עושה שמפריעים להם
אף אחד לא מושלם!!
ובטח יש דברים שאני עושה שמפריעים להם
מממ...מתחדשת11
לגבי שבתות- עדיין מתלבטת מה נכון. להזמין כל פעם זוג או שניים ואז ישמצב שהשאר נעלבים או להשאיר את האופציה פתוחה ומי שמעוניין יכול להזמין את עצמו בהתראה מראש
מה שבטוח יש לי רצון מאוד גדול להיות חמות שהבית שלה פתוח ועם זאת מכבד את הפרטיות והרצון שלי לנוח ולהתאוורר בשבתות
מה שאין אצל חמותי. שומעים הרבה לא, גם כזוג שהיה עדיין בלי ילדים וגם כמשפחה שהציעה להכין ולעזור לפעמים אפילו את כל השבת
חמות שאוהבת את הנכדים, ונותנת להם תחושה שהם אהובים. חושבת שזה כלכך חשוב הקשר הזה בין סבתא לנכדים
חמותי מרוחקת מאודדד מהנכדים, וכשהם מגיעים לרוב מחמיצה פרצוץ ונוזפת. ככשואלים אותה אם היא רוצה להשתתף במסיבות או אירועים משמעותיות של הילדים, היא מסרבת ואם לא מציעים כדי לא להטריח היא מחמיצה פרצוף..🤦♀️
חמות שרואה את הטוב בכלות ובחתנים ולא צועקת/ נותנת שיחות מוסר וכו..
לכאורה פשוט. שאזכה ואצליח בעה
מה שבטוח יש לי רצון מאוד גדול להיות חמות שהבית שלה פתוח ועם זאת מכבד את הפרטיות והרצון שלי לנוח ולהתאוורר בשבתות
מה שאין אצל חמותי. שומעים הרבה לא, גם כזוג שהיה עדיין בלי ילדים וגם כמשפחה שהציעה להכין ולעזור לפעמים אפילו את כל השבת
חמות שאוהבת את הנכדים, ונותנת להם תחושה שהם אהובים. חושבת שזה כלכך חשוב הקשר הזה בין סבתא לנכדים
חמותי מרוחקת מאודדד מהנכדים, וכשהם מגיעים לרוב מחמיצה פרצוץ ונוזפת. ככשואלים אותה אם היא רוצה להשתתף במסיבות או אירועים משמעותיות של הילדים, היא מסרבת ואם לא מציעים כדי לא להטריח היא מחמיצה פרצוף..🤦♀️
חמות שרואה את הטוב בכלות ובחתנים ולא צועקת/ נותנת שיחות מוסר וכו..
לכאורה פשוט. שאזכה ואצליח בעה
אני לא אתערב להם בחייםאנייי88
ומצד שני לא ארקוד לפי החליל שלהם.
והכי חשוב לא אתן להם לנצל אותי או לי להרגיש מנוצלת..
וזה דווקא מהסתכלות על אמא שלי כחמות או חמותי.
לפעמים זה משגע אותי שכמה שהם יתנו יהיו כלות שתתלוננה.
כאילו מישהו חייב להן משהו..
לפעמים לב טוב מידי זה לא טוב..
זה פתח לניצול על ידי הילדים ובני/בנות זוגם.
והכי חשוב לא אתן להם לנצל אותי או לי להרגיש מנוצלת..
וזה דווקא מהסתכלות על אמא שלי כחמות או חמותי.
לפעמים זה משגע אותי שכמה שהם יתנו יהיו כלות שתתלוננה.
כאילו מישהו חייב להן משהו..
לפעמים לב טוב מידי זה לא טוב..
זה פתח לניצול על ידי הילדים ובני/בנות זוגם.
אוקי !! בסדר בסדר!! די!! שכנעתן אותי!! אני מוותרת!!מיואשת******
לא רוצה בנים!!!
🤣
🤣😂😂😂מטילדה
😂😂😂😂סמיילי12
בנים זה אושר גדול.🥰
בטוחה שגם בנות אבל אין לי ניסיון חחחחח
בע"ה יבוא לך השובביקו❤
בטוחה שגם בנות אבל אין לי ניסיון חחחחח
בע"ה יבוא לך השובביקו❤
יש גם קשרי חמות חתן😂 לא פחות חשוב😜אנונימיות
🙈 מה קשרים? שלשלאות ברזל 😂מיואשת******
וואו איזה שרשור! בתור אמא לבניםפעם אחת
הזדהיתי פה עם הרבה ממה שכתבו. (וחמותי מהממת. מאחלת לעצמי להיות חמות כמוה)
1. אוהבת את הכלות שלי מעכשיו
2. לא להתערב!
3. יש לנו פחים בשירותים עם שקיות!
1. אוהבת את הכלות שלי מעכשיו
2. לא להתערב!
3. יש לנו פחים בשירותים עם שקיות!
אני כן אבקש מכלותיי לקרוא לי בשמי הפרטיתוהה לי
כי מה שקורה אצלינו ואצל כל חברותיי וגיסותיי, פשוט נמנעים מלקרוא לחם ולחמות בשם. וזה ממש משפיע על הקשר וזה כזה מוזר.
קחי בחשבון שהן לא ירצו...מתואמת
חמותי ביקשה ממני עוד לפני שהתחתנו שאקרא לה בשמה, ואני פשוט לא מסוגלת... ותמיד מוזר לי לשמוע את הכלה השנייה קוראת לה בשמה... (אבל לפחות לי יש את היכולת לקרוא לה סבתא לפעמים )
)אויש, את זה באמת.לא לקחתי בחשבון🙈תוהה לי
אם היא לא תסכים אוציא את הדלת של השירותים עד שתסכים
גם לי קשה לקרוא לחמי וחמותי בשמם. למרות שהם מעדיפיםאנונימיות
אממ... לפעמים קוראת מאולץ.
לרב מסתדרת בלי לקרוא להם😝
לרב מסתדרת בלי לקרוא להם😝
אויש, ואני לתומי חשבתי שפתרתי את בעיית חסרי השםתוהה לי
חייב להיות פתרון נורמלי, לא?
תעזרי לי למצוא?!אנונימיות
בחיים לא אקרא להם אבא/ אמא. הם לא אבא ואמא שלי😠
אז מה כן?! בשם ממש קשה לי.
וגם אני אהיה היחידה כי גיסתי קוראת להם אבא ואמא.
תכלס עכשיו זה סבא וסבתא כי הבת שלי כבר מספיק גדולה וכמעט תמיד אני איתה שם... בהודעות ושיחות מוותרת על הכינוי. אבל אין ספק ששנתיים הייתי בבעיה. במקרי קיצון כחכוחי גרון
אז מה כן?! בשם ממש קשה לי.
וגם אני אהיה היחידה כי גיסתי קוראת להם אבא ואמא.
תכלס עכשיו זה סבא וסבתא כי הבת שלי כבר מספיק גדולה וכמעט תמיד אני איתה שם... בהודעות ושיחות מוותרת על הכינוי. אבל אין ספק ששנתיים הייתי בבעיה. במקרי קיצון כחכוחי גרון
😂😂😂מיואשת******
🤣🤣🤣מכחול
מתואמת
אין מצב שחמותי הייתה עושה משהו כזה ב"ה השמירה על פרטיות היא ערך גבוה אצלה...
ב"ה השמירה על פרטיות היא ערך גבוה אצלה...🤣🤣🤣🤣🤣 אני לא מפסיקה לצחוק 🤣כי לעולם חסדו
לא בטוחאורי8
אני וגיסותי קוראות לחמותי בשמה, ומוזר לי לקרוא לה אחרת
כן, ברור שיש כלות שזורמות עם זה. אבל לי זה קשה...מתואמת
מה לא אעשה??מותק 27
אני לא אשב בשקט כשכלתי תגיע אליי לשבת..
כלומר אשב ואשוחח איתה בנושאים שהיא תעלה לשיחה.. ואם תהיה אפשרות מצידי אז גם אעלה נושאים..
אבל שורה תחתונה, כשהם יגיעו שבתות אתן אפשרות למקלחות, אציע את המיטות, או לפחות אתן מצעים שהם ישימו. אשתף בעניינים המתאימים..
אבל לא חלילה שתגיע לשבת ותרגיש לא שייכת או לא רצויה.. כי סהכ ארצה לראות את הבן שלי כמה שיותר.. בתקווה שהוא יגור לידי
כלומר אשב ואשוחח איתה בנושאים שהיא תעלה לשיחה.. ואם תהיה אפשרות מצידי אז גם אעלה נושאים..
אבל שורה תחתונה, כשהם יגיעו שבתות אתן אפשרות למקלחות, אציע את המיטות, או לפחות אתן מצעים שהם ישימו. אשתף בעניינים המתאימים..
אבל לא חלילה שתגיע לשבת ותרגיש לא שייכת או לא רצויה.. כי סהכ ארצה לראות את הבן שלי כמה שיותר.. בתקווה שהוא יגור לידי
לא אצפה שתנקה/תפנה/תשטוף כלים חחחחגולדסטאר
מצד שני - אם היא תציע אז גם לא כדאי לסרב לה...מתואמת
😶 למה לא? עזרה בסיסית מינימלית כשמתארחים לשבתמיואשת******
ועוד איך שאצפה שתוריד כלים ותציע עזרה, וגם אתן לעזור.
איך מצופה ממני לארח זוגות נשואים בלי שיעזרו קצת? אני אהיה מבוגרת יותר ועם פחות עזרה, אנקה לשבת, אבשל שבת, אנקה אחרי שילכו, אעזור עם הנכדים בשבת, למה שהיא לא תוריד מהשולחן ואולי גם תשטוף חלק מהכלים?
אני עשיתי את זה כל השנים גם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי ובחיים לא חשבתי לרגע לבוא לשבת כמו איזה אורחת בבית מלון כפוית טובה
איך מצופה ממני לארח זוגות נשואים בלי שיעזרו קצת? אני אהיה מבוגרת יותר ועם פחות עזרה, אנקה לשבת, אבשל שבת, אנקה אחרי שילכו, אעזור עם הנכדים בשבת, למה שהיא לא תוריד מהשולחן ואולי גם תשטוף חלק מהכלים?
אני עשיתי את זה כל השנים גם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי ובחיים לא חשבתי לרגע לבוא לשבת כמו איזה אורחת בבית מלון כפוית טובה
כל אחת והמנטליות שלהשירוש16
אצלנו למשל זה פשוט לא בא בחשבון:
כשאמא שלי מארחת זה מינימום 10 -20 אנשים בשולחן שבת.
נראה לך שיש לי כוח לנקות ולסדר אחרי 13 אנשים? לשטוף כילים? לפנות שולחן?
אל תשכחי שיש גם ילד שובב בתמונה שצריך לשמור עליו ב10 עיניים וגם הריון מתקדם.
וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שאני אחרי משמרות ערב-בוקר ונסיעה של שעה וחצי להורים שזה הטשה בפני עצמה.
אולי לך באופן אישי היה סדר יום שאפשר לך לקום ולעזור - לא לכל אחת יש.
אני חושבת שמעבר ליכולת האישית שלך - הציפייה שלך מאחרים היא זו שתיהיה אולי קשה להם. ולך.
אם אתה מצפה מהם לעזור והם ירבצו על הספה - זה יקומם אותך.
כשאמא שלי מארחת זה מינימום 10 -20 אנשים בשולחן שבת.
נראה לך שיש לי כוח לנקות ולסדר אחרי 13 אנשים? לשטוף כילים? לפנות שולחן?
אל תשכחי שיש גם ילד שובב בתמונה שצריך לשמור עליו ב10 עיניים וגם הריון מתקדם.
וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שאני אחרי משמרות ערב-בוקר ונסיעה של שעה וחצי להורים שזה הטשה בפני עצמה.
אולי לך באופן אישי היה סדר יום שאפשר לך לקום ולעזור - לא לכל אחת יש.
אני חושבת שמעבר ליכולת האישית שלך - הציפייה שלך מאחרים היא זו שתיהיה אולי קשה להם. ולך.
אם אתה מצפה מהם לעזור והם ירבצו על הספה - זה יקומם אותך.
ולאמא שלך יש כוח לכל זה? היא יותר צעירה ממך?מיואשת******
היא לא עובדת קשה?
וואו. אפילו לפנות מהשולחן את לא מסוגלת???
איזו מן התנהגות כפוית טובה זו?
סליחה. הזיה לגמרי.
יש לך ילד אחד, וואו.
אז שבעלך יוריד
או שהוא ישמור עליו.
נסיעה של שעה וחצי זה התשה?
ולבשל שבת ל13 אנשים זו לא התשה???
ממש ממש ממש לא מבינה את צורת המחשבה האנוכית הזו
אבל מניחה שאין טעם להמשיך את הדיון הזה אם זו הגישה שלך.
לא צריך סדר יום שמאפשר לקום ולפנות מהשולחן אן לשטוף לא עלינו 13 כוסות (לא אמרתי שצריך לשטוף את כל הארוחה, יש עוד אורחים. אם כל אחד שוטף משהו במשך עשר דקות זה ממש לא הרבה. אם אמא שלך שוטפת עבור 13 אנשים את כל הסעודה זה עבודה רצח)
צריך מידות טובות ומחשבה על האחר והבנה שהורים עבוד ועובדים קשה והם מבוגרים יותר ועשר דקות רבע שעה עזרה בסיום הארוחה כל אחד חוץ ממישהי עם היפראמזיס יכול לעשות.
וואו. אפילו לפנות מהשולחן את לא מסוגלת???
איזו מן התנהגות כפוית טובה זו?
סליחה. הזיה לגמרי.
יש לך ילד אחד, וואו.
אז שבעלך יוריד
או שהוא ישמור עליו.
נסיעה של שעה וחצי זה התשה?
ולבשל שבת ל13 אנשים זו לא התשה???
ממש ממש ממש לא מבינה את צורת המחשבה האנוכית הזו
אבל מניחה שאין טעם להמשיך את הדיון הזה אם זו הגישה שלך.
לא צריך סדר יום שמאפשר לקום ולפנות מהשולחן אן לשטוף לא עלינו 13 כוסות (לא אמרתי שצריך לשטוף את כל הארוחה, יש עוד אורחים. אם כל אחד שוטף משהו במשך עשר דקות זה ממש לא הרבה. אם אמא שלך שוטפת עבור 13 אנשים את כל הסעודה זה עבודה רצח)
צריך מידות טובות ומחשבה על האחר והבנה שהורים עבוד ועובדים קשה והם מבוגרים יותר ועשר דקות רבע שעה עזרה בסיום הארוחה כל אחד חוץ ממישהי עם היפראמזיס יכול לעשות.
לאמאשירוש16
שלי יש עוד 12 אורחים שיכולים לעזור. ב"ה.
ולכן היא באמת לא מצפה ממני לקום ולעזור.
לגבי היפרמזיס וסימפוליוזיס שהיה לי- באמת שכחתי לציין.. תודה שהזכרת לי.
ההתקפה שלך ממש מוגזמת. את לא מסכימה איתי? סבבה. ההתקפה לא באה בחשבון.
אין לך מושג מהתיק האישי שלי שאני סוחבת. אין לך מושג איך ההריונות שלי נראים.
אין לך מושג איך הימים שלי והמשמרות שלי נראות.
פשוט
אין
לך
מושג
אני מניחה שאת פשוט יוצאת מנקודת הנחה של חוסר מודעות ולא מתוך שפיטה לרעה.
כי באמת את לא מכירה אותי. ואין לך חצי מושג מהכיבוד הורים שגדלתי עליו.
מסכימה איתך של שלבשל ל13 אנשים זה התשה. לכן אני באמת לא עושה את זה.
לשאלתך מה אני עושה בבית שלי- אני בדרך כלל נרדמת לפני שהסעודה נגמרת. אז בעלי גם ככה מפנה את השולחן.
אנחנו באמת לא מזמינים הרבה אורחים כי זה מעבר ליכולות שלי/נו.
אז נכון שזה נחמד להתארח אצל ההורים וב"ה שהם מבינים (משהו שאת כנראה לא מבינה) שהאורחים הם לא אחראיים לסידור הבית והארוחה אלא בעלי הבית עצמם. ואם קשה להם והם לא מסוגלים לארח כל כך הרבה אנשים - הם לא עושים את זה.
אני ביקשתי לארח 15 אנשים בבית? ממש לא.
ההורים שלי אוהבים לארח. הם עושים את זה בשמחה. נוח וכיף להם בית מלא אנשים - אז *הם* עושים את זה עבור עצמם. והם מבינים שלא ייתכן להניח את האחריות הזאת על כתפי האורחים.
'יש לך רק ילד אחד' סבבה. מבינה מהמשפט הזה שלעולם לא גידלת בנים וקל וחומר את הבן שלי. גם אמא שלי, שגידלה לבד 5 ילדים במשך 10 שנים, מתקשה להסתדר איתו. ב"ה ילד שובב עם מלא מרץ אבל בבית שלא מותאם עבור ילד בן שנתיים צריך להשגיח עליו. אחרת הוא ידליק את התנור, יעלה על השולחן, יהפוך את הבקבוק יין על הריצפה, ירוץ לאוכל של הכלב ויתחרה בו מי אוכל יותר (...)
בואי
אין לך מושג עם מה אני מתמודדת.
באמת שאין לך מושג.
מאמינה שכשאת הולכת לבית חולים ורואה את האחיות שם קורעות את עצמן במשמרת את מאוד מעריכה את העבודה שלהן. נכון? את לא מצפה שהן תלכנה הבייתה ויתחילו לבשל או לסדר אחרי 13 אנשים.. נכון? את מצפה שיתנו להם לשבת ולנוח מעט אחרי 8 שעות על הרגליים.
ואם את מצפה שאחות כזאת (בהריון מתקדם) אחרי 2 משמרות רצופות ו5 שעות שינה בניהם תקום ותתחיל לסדר ולנקות ולבשל עבור בית מלא אורחים - את חיה בסרט.
באמת.
תכלס, אני לא באמת חושבת שיש לך מושג איך החיים שלי מתנהלים.
ואני מאמינה שאת גם לא תדעי איך הכלות שלך מתנהלות ביום יום.
הציפייה הזאת מהם - רק תזיק לך.
את אומרת: עזרה של 10 דקות זה משהו שכל אחד יכול לעשות חוץ ממישהי עם היפרמזיס - למה אין סיבות אחרות בעולם שאישה לא תוכל לקום ולעזור? אני מניחה שאת אישית חווית היפרמזיס ויודעת כמה שזה קשה - אבל רק משהו שאת אישית חווית אותו כקושי הוא תירוץ מספק גם עבור אחרות? אין סיבות אחרות בעולם, סיטואציות שונות, קשיים אחרים, שיקשו על אישה לעזור?
קצת מידות. קצת הבנה של האחר. לא תזיק.
(בעלי עוזר.. אם שאלת. דיברתי נטו על האישה שיושבת ורובצת על הספה שלטענתך - מעיד על מחסור במידות בסיסיות).
ולכן היא באמת לא מצפה ממני לקום ולעזור.
לגבי היפרמזיס וסימפוליוזיס שהיה לי- באמת שכחתי לציין.. תודה שהזכרת לי.
ההתקפה שלך ממש מוגזמת. את לא מסכימה איתי? סבבה. ההתקפה לא באה בחשבון.
אין לך מושג מהתיק האישי שלי שאני סוחבת. אין לך מושג איך ההריונות שלי נראים.
אין לך מושג איך הימים שלי והמשמרות שלי נראות.
פשוט
אין
לך
מושג
אני מניחה שאת פשוט יוצאת מנקודת הנחה של חוסר מודעות ולא מתוך שפיטה לרעה.
כי באמת את לא מכירה אותי. ואין לך חצי מושג מהכיבוד הורים שגדלתי עליו.
מסכימה איתך של שלבשל ל13 אנשים זה התשה. לכן אני באמת לא עושה את זה.
לשאלתך מה אני עושה בבית שלי- אני בדרך כלל נרדמת לפני שהסעודה נגמרת. אז בעלי גם ככה מפנה את השולחן.
אנחנו באמת לא מזמינים הרבה אורחים כי זה מעבר ליכולות שלי/נו.
אז נכון שזה נחמד להתארח אצל ההורים וב"ה שהם מבינים (משהו שאת כנראה לא מבינה) שהאורחים הם לא אחראיים לסידור הבית והארוחה אלא בעלי הבית עצמם. ואם קשה להם והם לא מסוגלים לארח כל כך הרבה אנשים - הם לא עושים את זה.
אני ביקשתי לארח 15 אנשים בבית? ממש לא.
ההורים שלי אוהבים לארח. הם עושים את זה בשמחה. נוח וכיף להם בית מלא אנשים - אז *הם* עושים את זה עבור עצמם. והם מבינים שלא ייתכן להניח את האחריות הזאת על כתפי האורחים.
'יש לך רק ילד אחד' סבבה. מבינה מהמשפט הזה שלעולם לא גידלת בנים וקל וחומר את הבן שלי. גם אמא שלי, שגידלה לבד 5 ילדים במשך 10 שנים, מתקשה להסתדר איתו. ב"ה ילד שובב עם מלא מרץ אבל בבית שלא מותאם עבור ילד בן שנתיים צריך להשגיח עליו. אחרת הוא ידליק את התנור, יעלה על השולחן, יהפוך את הבקבוק יין על הריצפה, ירוץ לאוכל של הכלב ויתחרה בו מי אוכל יותר (...)
בואי
אין לך מושג עם מה אני מתמודדת.
באמת שאין לך מושג.
מאמינה שכשאת הולכת לבית חולים ורואה את האחיות שם קורעות את עצמן במשמרת את מאוד מעריכה את העבודה שלהן. נכון? את לא מצפה שהן תלכנה הבייתה ויתחילו לבשל או לסדר אחרי 13 אנשים.. נכון? את מצפה שיתנו להם לשבת ולנוח מעט אחרי 8 שעות על הרגליים.
ואם את מצפה שאחות כזאת (בהריון מתקדם) אחרי 2 משמרות רצופות ו5 שעות שינה בניהם תקום ותתחיל לסדר ולנקות ולבשל עבור בית מלא אורחים - את חיה בסרט.
באמת.
תכלס, אני לא באמת חושבת שיש לך מושג איך החיים שלי מתנהלים.
ואני מאמינה שאת גם לא תדעי איך הכלות שלך מתנהלות ביום יום.
הציפייה הזאת מהם - רק תזיק לך.
את אומרת: עזרה של 10 דקות זה משהו שכל אחד יכול לעשות חוץ ממישהי עם היפרמזיס - למה אין סיבות אחרות בעולם שאישה לא תוכל לקום ולעזור? אני מניחה שאת אישית חווית היפרמזיס ויודעת כמה שזה קשה - אבל רק משהו שאת אישית חווית אותו כקושי הוא תירוץ מספק גם עבור אחרות? אין סיבות אחרות בעולם, סיטואציות שונות, קשיים אחרים, שיקשו על אישה לעזור?
קצת מידות. קצת הבנה של האחר. לא תזיק.
(בעלי עוזר.. אם שאלת. דיברתי נטו על האישה שיושבת ורובצת על הספה שלטענתך - מעיד על מחסור במידות בסיסיות).
כתבת מלא דברים שלא קשורים למה שאמרתימיואשת******
את אומרת שבעלך עוזר, יופי הדיון הסתיים
יש לך היפראמזיס , (אבל את עובדת שתי משמרות רצופות? זה לא ההיפראמזיס שהתכוונתי אליו. באמת אבל מילא ) הדיון הסתיים.
את מתייחסת כאילו אמרתי שהכלה אמורה לפנות הכל או לשטוף הכל בגלל שאמא החליטה להזמין 15 אורחים.
זה בפירוש לא מה שאמרתי. לשטוף 13 כוסות למשל- כתבתי בפירוש, זה עדיין פחות מכלים של ארוחה של זוג.
להוריד את הצלחת שלך ואולי גם של מי שיושב לידך זה משהו שמי שעבדה שתי משמרות רצופות כנראה יכולה לעשות גם.
בשום מקום לא אמרתי שהציפייה היא לעשות את כל העבודה במקום האמא
אבל זוג שמסוגל לשבת שתיהם על הספה (מבחינתי אם אחד מבני הזוג עוזר זה לא משנה מי מהם) ולראות את האמא בת השישים עובדת לפנות אחרי 15 אנשים ולא לטרוח להוריד כמה צלחות או לשטוף עשר כוסות, זה מידות לקויות ברמה אחרת.
כל שאר הדברים שאמרת פשוט לא קשורים למה שכתבתי
אחיות הן לא היחידות בעולם שעובדות קשה מאד יחד עם הריונית ומגיעות מתות מעייפות לשבת. אבל שוב זה לא קשור למה שאמרתי על עזרה בסיסית.
וכן, שוב חוזרת על זה שעזרה של עשר דקות אחרי כל ארוחה כל אחת, באמת כל אחת- או אחד, יכול לעשות. וזה עדיין יהיה הרבה פחות ממה שהם יעשו בשבת בבית. מספיק עם ההיתממות הזו.
יש לך היפראמזיס , (אבל את עובדת שתי משמרות רצופות? זה לא ההיפראמזיס שהתכוונתי אליו. באמת אבל מילא ) הדיון הסתיים.
את מתייחסת כאילו אמרתי שהכלה אמורה לפנות הכל או לשטוף הכל בגלל שאמא החליטה להזמין 15 אורחים.
זה בפירוש לא מה שאמרתי. לשטוף 13 כוסות למשל- כתבתי בפירוש, זה עדיין פחות מכלים של ארוחה של זוג.
להוריד את הצלחת שלך ואולי גם של מי שיושב לידך זה משהו שמי שעבדה שתי משמרות רצופות כנראה יכולה לעשות גם.
בשום מקום לא אמרתי שהציפייה היא לעשות את כל העבודה במקום האמא
אבל זוג שמסוגל לשבת שתיהם על הספה (מבחינתי אם אחד מבני הזוג עוזר זה לא משנה מי מהם) ולראות את האמא בת השישים עובדת לפנות אחרי 15 אנשים ולא לטרוח להוריד כמה צלחות או לשטוף עשר כוסות, זה מידות לקויות ברמה אחרת.
כל שאר הדברים שאמרת פשוט לא קשורים למה שכתבתי
אחיות הן לא היחידות בעולם שעובדות קשה מאד יחד עם הריונית ומגיעות מתות מעייפות לשבת. אבל שוב זה לא קשור למה שאמרתי על עזרה בסיסית.
וכן, שוב חוזרת על זה שעזרה של עשר דקות אחרי כל ארוחה כל אחת, באמת כל אחת- או אחד, יכול לעשות. וזה עדיין יהיה הרבה פחות ממה שהם יעשו בשבת בבית. מספיק עם ההיתממות הזו.
תודה מיואשתבוקר אור
התקוממתי
הטענה שלךשירוש16
הייתה מאוד תוקפנית ובלי פרופורציה.
מסכימה איתך שהסיטואציה שאת מציגה פה שונה לחלוטין מהסיטואציה אצלנו בבית.
ולכן המשפטים הנוראיים שכתבת למעלה פשוט לא מתאימים.
את מסתכלת על הסיטואציה שאני הצגתי מתוך המשקפיים האישיים שלך - איך השולחן שבת שלך נראה ואיך הבית שלך נראה עם אורחים.
ולא מתוך הבנה של הצד השני.
אם את לא יכול לעזור אז שבעלך יעזור!
מי אמר שבעלי לא עוזר? מי אמר?
כל אישה בלי היפרמזיס יכולה לעשות..!
מי אמר שאין לי היפרמזיס?
לפנות את הצלחת שלך ושל מי שיושב לידך..!
מי אמר שאני לא עושה את זה?
את מניחה המון הנחות שגויות לחלוטין. אין לך מושג מי אני ומה אני עושה בחיי.
(זה לא ההיפרמזיס שאני מתכוונת אליו - כל אחת מתמודדת עם הריון בצורה שונה ועם התופעות לוואי שלה באופן אישי. וכשאין לך ברירה וכל הפרנסה של הבית יושב על הכתפיים- אין ברירה אלא לצאת לעבוד. אין לך מושג באיזה תנאים יצאתי לעבודה)
בקיצור.
את אמרת בצורה מאוד נחרצת אמירות איומות וקשות על מישהי שאת כלל לא מכירה ולא מבינה את הסיטואציה בה היא חיה.
אני רק מקווה מאוד שכשאת מארחת את כלתך בעתיד ורואה אותה רובצת על הספה במקום לקום ולעזור את לא תלקי בה בלשונך. לכי תדעי עם מה היא מתמודדת.
(היפרמזיס את יודעת קיים בדרך כלל בחודשים הראשונים של הריון בו עדיין לא כולם משתפים בעובדה שיש בכלל הריון...)
את שופטת אחרים ובו זמנית קוראת "בואו לא נשפוט את החמות".
את לא תמיד תביני באיזה סיטואציה הכלה שלך נמצאת ולמה היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת.
להגיד מראש מבלי להכיר בנ"א ואת הסיטואציה בו הוא חי שהוא חסר מידות בסיסיות על סמך התנהגות שאת לא מבינה - זה קצת (מאוד) שיפוטי וחסר מידות.
מסכימה איתך שהסיטואציה שאת מציגה פה שונה לחלוטין מהסיטואציה אצלנו בבית.
ולכן המשפטים הנוראיים שכתבת למעלה פשוט לא מתאימים.
את מסתכלת על הסיטואציה שאני הצגתי מתוך המשקפיים האישיים שלך - איך השולחן שבת שלך נראה ואיך הבית שלך נראה עם אורחים.
ולא מתוך הבנה של הצד השני.
אם את לא יכול לעזור אז שבעלך יעזור!
מי אמר שבעלי לא עוזר? מי אמר?
כל אישה בלי היפרמזיס יכולה לעשות..!
מי אמר שאין לי היפרמזיס?
לפנות את הצלחת שלך ושל מי שיושב לידך..!
מי אמר שאני לא עושה את זה?
את מניחה המון הנחות שגויות לחלוטין. אין לך מושג מי אני ומה אני עושה בחיי.
(זה לא ההיפרמזיס שאני מתכוונת אליו - כל אחת מתמודדת עם הריון בצורה שונה ועם התופעות לוואי שלה באופן אישי. וכשאין לך ברירה וכל הפרנסה של הבית יושב על הכתפיים- אין ברירה אלא לצאת לעבוד. אין לך מושג באיזה תנאים יצאתי לעבודה)
בקיצור.
את אמרת בצורה מאוד נחרצת אמירות איומות וקשות על מישהי שאת כלל לא מכירה ולא מבינה את הסיטואציה בה היא חיה.
אני רק מקווה מאוד שכשאת מארחת את כלתך בעתיד ורואה אותה רובצת על הספה במקום לקום ולעזור את לא תלקי בה בלשונך. לכי תדעי עם מה היא מתמודדת.
(היפרמזיס את יודעת קיים בדרך כלל בחודשים הראשונים של הריון בו עדיין לא כולם משתפים בעובדה שיש בכלל הריון...)
את שופטת אחרים ובו זמנית קוראת "בואו לא נשפוט את החמות".
את לא תמיד תביני באיזה סיטואציה הכלה שלך נמצאת ולמה היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת.
להגיד מראש מבלי להכיר בנ"א ואת הסיטואציה בו הוא חי שהוא חסר מידות בסיסיות על סמך התנהגות שאת לא מבינה - זה קצת (מאוד) שיפוטי וחסר מידות.
את פירשנת לעצמך אמירות נוראייתמיואשת******
אם אמרתי אז שבעלך יעזור והוא עוזר, אז מה הבעיה שלך?
אני אמרתי אמירות כלליות על התנהגות מסוימת, את מצד אחד אומרת שהן חא נכונות לגבייך ומצד שני נעלבת ניראות. אם משהו לא נכון לסיטואציה שלך אז למה את נעלבת? ברור שלא התכוונתי לסיטואציה מסוימת אלא כאמירה כללית. לא נכון לגבייך אז לא.
כאמירה כללית אמרתי שלשבת על הספה ולא לטרוח לעזור עשר דקות בלי לחשוב על האמא שעובדת קשה זה יוסר מידות מזעזע. לא חוזרת בי. את החלטת לקחת את זה שזה אומר משהו עלייך למרות שאת מסבירה באותה נשימה שבעצם זה לא הסיטואציה שלך, אז תחשבי לעצמך למה.
מבחינתי סיימתי את הדיון
אני אמרתי אמירות כלליות על התנהגות מסוימת, את מצד אחד אומרת שהן חא נכונות לגבייך ומצד שני נעלבת ניראות. אם משהו לא נכון לסיטואציה שלך אז למה את נעלבת? ברור שלא התכוונתי לסיטואציה מסוימת אלא כאמירה כללית. לא נכון לגבייך אז לא.
כאמירה כללית אמרתי שלשבת על הספה ולא לטרוח לעזור עשר דקות בלי לחשוב על האמא שעובדת קשה זה יוסר מידות מזעזע. לא חוזרת בי. את החלטת לקחת את זה שזה אומר משהו עלייך למרות שאת מסבירה באותה נשימה שבעצם זה לא הסיטואציה שלך, אז תחשבי לעצמך למה.
מבחינתי סיימתי את הדיון
את לא יכולהשירוש16
להגיד שאמרת בצורה כללית כשבעצם פירטת על הדוגמה שלי. בואי.
שנית, את אומרת שבצורה כללית לא נוהגים ככה - יכול להיות.
מהכרות שלי בסיטואציות שונות ומורכבות החיים - לא מומלץ לשפוט בני אדם. פשוט לא.
אין לך מושג איך הם חיים.
(לא אשכח שבן משפחה של מטופל לא היה מרוצה מהשירות שקיבל ופשוט יצא בעצבים עלי ועל הרופאה במחלקה. התנהגות שלא מקובלת בשום פנים ואופן.. נכון? אז מסתבר שאותו אדם מתמודד עם אימא שלו המתדרדרת מבחינה רפואית ומתעקשת שלא לקבל את ההמלצות הרפואיות ונאלץ לטרטר איתה שוב ושוב לאישפוז על רקע אי הענות לטיפול. במקביל - גילו לאישתו סרטן. בידיוק באותה תקופה שאימו נכנסה לבית חולים.
אני לא מצדיקה את ההתקפה שלו, זה לא מקובל לתקוף ולצעוק על צוות רפואי. אבל אני מבינה את המקום שלו, הלחץ שלו והקושי שלו הוא בלתי נסבל.
מאותו רגע הבנתי שאי אפשר לשפוט בני אדם. כי מה שאני רואה, ההתנהגות שלהם כלפיי, זה רק קצה הקרחון של החיים שלהם. לכי תדעי עם מה הם מתמודדים בבית/עבודה/משפחה)
החיים יותר קלים כשאין ציפיות מהסביבה.
אני לא מצפה מאנשים לעזור וממילא לא חושבת שזה אנוכי אם הם לא עוזרים.
האמירות הכלליות שלך הן מאוד שיפוטיות.
שנית, את אומרת שבצורה כללית לא נוהגים ככה - יכול להיות.
מהכרות שלי בסיטואציות שונות ומורכבות החיים - לא מומלץ לשפוט בני אדם. פשוט לא.
אין לך מושג איך הם חיים.
(לא אשכח שבן משפחה של מטופל לא היה מרוצה מהשירות שקיבל ופשוט יצא בעצבים עלי ועל הרופאה במחלקה. התנהגות שלא מקובלת בשום פנים ואופן.. נכון? אז מסתבר שאותו אדם מתמודד עם אימא שלו המתדרדרת מבחינה רפואית ומתעקשת שלא לקבל את ההמלצות הרפואיות ונאלץ לטרטר איתה שוב ושוב לאישפוז על רקע אי הענות לטיפול. במקביל - גילו לאישתו סרטן. בידיוק באותה תקופה שאימו נכנסה לבית חולים.
אני לא מצדיקה את ההתקפה שלו, זה לא מקובל לתקוף ולצעוק על צוות רפואי. אבל אני מבינה את המקום שלו, הלחץ שלו והקושי שלו הוא בלתי נסבל.
מאותו רגע הבנתי שאי אפשר לשפוט בני אדם. כי מה שאני רואה, ההתנהגות שלהם כלפיי, זה רק קצה הקרחון של החיים שלהם. לכי תדעי עם מה הם מתמודדים בבית/עבודה/משפחה)
החיים יותר קלים כשאין ציפיות מהסביבה.
אני לא מצפה מאנשים לעזור וממילא לא חושבת שזה אנוכי אם הם לא עוזרים.
האמירות הכלליות שלך הן מאוד שיפוטיות.
במקרה שלךרק שאלה לי
בתור חמות, הייתי מצפה שהיא תשתף אותי ותגיד לי למה היא לא עוזרת. גם אם יש עוד 15 איש חוץ ממני בסעודה לכל אחד יש את הסיפור שלו - חלקם זוגות (כלומר, תחלקי ל2), חלקם ילדים, לחלק היה שבוע מטורף ורק באו לנוח, חלק במצב נפשי ממש קשה בשבוע האחרון וכו' וכו'. לכולם תמיד יש תירוץ למה לא לעזור, אבל מה לעשות שהם לא באו למסעדה, והם לא משלמים ביציאה על השירות? גם אם אתם לבד שם בשבת, וגם אם יש איתכם עוד אנשים, אני בהחלט הייתי מצפה מכולם לעזור. אם יש משהו נקודתי שבאמת לא מאפשר לעזור, הכל בסדר. גם לסתם הריונית בחודש תשיעי הייתי אומרת לשבת ולא לעשות כלום, אבל כן הייתי מצפה שהיא מצידה תציע את העזרה ולא תגיע במחשבה של "באתי שיעשו לי הכל".
אז זהושירוש16
שהציפייה הזאת רק מולידה אכזבה.
אני אישית מציעה ועוזרת כמה שאפשר (בהנחה שאני לא נרדמת באמצע הסעודה...)
אבל ההורים שלי אישית לא מצפים לעזרה.
הציפייה הזאת, היא לא בריאה. היא לא מועילה לאף אחד.
לא משנה מה הסיטואציה- לא כדאי לצפות מאחרים. כי פשוט לא היית במקומם.
אני אישית מציעה ועוזרת כמה שאפשר (בהנחה שאני לא נרדמת באמצע הסעודה...)
אבל ההורים שלי אישית לא מצפים לעזרה.
הציפייה הזאת, היא לא בריאה. היא לא מועילה לאף אחד.
לא משנה מה הסיטואציה- לא כדאי לצפות מאחרים. כי פשוט לא היית במקומם.
זה עובד גם הפוךרק שאלה לי
אז שהיחדין לא יצפו להגיע ושיהיה אוכל מוכן וטעים, ושיהיו מצעים נקיים, ושאזכור בדיוק מה כל אחד אוהב לאכול, ועל מה מותר ועל מה אסור לדבר עם כל אחד כי כל אחד והרגישויות שלו, ושלא יצפו שאקפוץ להגיד מזל טוב ולעזור אחרי הלידה כי אני בדיוק בחודש עמוס בעבודה. הציפייה הזאת רק מולידה אכזבה.
אני לא מארחת בבית מלון.
הציפייה לעזור היא לא ציפייה למשהו מעבר, היא ציפייה ליחס אנושי בסיסי - אכלתי, אני אפנה, לפחות את הכלים שלי.
כמו שעכשיו אני מחנכת את הילדים שלי לעזור בבית, כי הם חיים בבית ואין שום סיבה שאעשה הכל לבד, ככה אני מצפה שהם יעזרו גם כשהם גדולים ובאים לשבת עם המשפחה שלהם.
אני לא מארחת בבית מלון.
הציפייה לעזור היא לא ציפייה למשהו מעבר, היא ציפייה ליחס אנושי בסיסי - אכלתי, אני אפנה, לפחות את הכלים שלי.
כמו שעכשיו אני מחנכת את הילדים שלי לעזור בבית, כי הם חיים בבית ואין שום סיבה שאעשה הכל לבד, ככה אני מצפה שהם יעזרו גם כשהם גדולים ובאים לשבת עם המשפחה שלהם.
אבל זה גם נכון. גם הילדים צריכים ללמוד לצפות פחות...הריון ולידה_פצ
כשלמדתי להפסיק לצפות מחמותי כל מיני דברים, נהיה לי הרבה יותר כיף ללכת אליה.
ואפשר לקרוא פה שהיא מגזימה לפעמים...
אבל למדתי להתעלם ולקבל בחיוך.
היתה תקופה שהלכתי רק בגלל הכיבוד הורים של בעלי, והיום הולכת בשמחה. מהרגע ששיחררתי את הציפיות שהיא תלמד לעשות ככה וככה, ותשתנה בנקודה הזאת, ותלמד קצת טקט...
ואפשר לקרוא פה שהיא מגזימה לפעמים...
אבל למדתי להתעלם ולקבל בחיוך.
היתה תקופה שהלכתי רק בגלל הכיבוד הורים של בעלי, והיום הולכת בשמחה. מהרגע ששיחררתי את הציפיות שהיא תלמד לעשות ככה וככה, ותשתנה בנקודה הזאת, ותלמד קצת טקט...
מסכימה לגמרירק שאלה לי
הבאתי את הצד השני בכללי לכל השרשור הזה.
את ההורים צריך לכבד, ולכן צריך להוריד ציפיות וכו', כל מה שכתבת.
את ההורים צריך לכבד, ולכן צריך להוריד ציפיות וכו', כל מה שכתבת.
אני לא מבינהשירוש16
מה זה הציפיות הללו.
מעולם לא ציפיתי מההורים שלי לעזרה כזאת. מעולם לא ביקשתי אוכל מסוים. תמיד מציעים להביא את המצעים שלנו מהבית כולל מיטה לילד. מציעים להביא אוכל. ההורים שלי מדברים בחופשיות על מגוון נושאים וזו זכותם - זה הבית שלהם. אם לא נוח לנו אנחנו לא נשתתף בשיחה.
מעולם לא הגעתי להורים מתוך ציפייה לקבל משהו מיוחד.
והם בתמורה לא מצפים ממני לקום בחודש תשיעי אחרי 2 משמרות רצופות ולהתחיל לפנות שולחן מ13 סועדים.
אפשר פשוט לשמוח במה שיש - עוזרים, מצוין! לא יכולים? לא נורא. בשביל זה אתם כאן, כדי לנוח. ויש מספיק אורחים אחרים שעוזרים לסדר ולנקות.
מקווה מאוד שבעתיד לא אפתח ציפיות כלפי הילדים ובני הזוג שלהם.
המטרה ללמד ילד לפנות את השולחן היא נטו מתוך התפקיד שמוטל עלי לחנך אותו כיצד לנהוג בחיים. אם הוא כבר עבר את גיל ה20 ומתגורר מחוץ לבית - אין לי חובת חינוך. הוא כבר ילד גדול שאחראי למעשיו. ואם הוא רוצה להתנהג בצורה מסוימת - זכותו.
אני מחנכת את הילד כי זה התפקיד שמוטל עלי כאם. לא כי אני מצפה ממנו לעזרה או לתפעול הבית.
אגב, שם לדעתי הרבה הורים נתקעים ביחס שלהם עם הילדים שגדלים ומתחתנים - אם הם רואים התנהגות שלא מוצאת חן בעיניהם הם מתחילים לתת הערות. (זה לא מוסרי, זה לא בסדר, אתה צריך לעזור יותר לאבא ואמא, לבוא לבקר יותר וכו) כשבמציאות מדובר לפעמים בנושאים מאוד רגישים שלא מקומם של ההורים להתערב.
אני אישית משתדלת כמה שפחות לצפות מהסביבה באופן כללי ובפרט מההורים. כך דבר שהם עושים - זה מקסים ומצוין וחיובי. ואם הם אלא יכולים לעשות משהו -זכותם. להפך, לי כבת אין את הזכות לדרוש או לבוא אליהם בטענות. הם ההורים שלי, אני מחויבת בכיבוד הורים כלפיהם, הם לא מחויבים לשמח או לעזור לי.
מעולם לא ציפיתי מההורים שלי לעזרה כזאת. מעולם לא ביקשתי אוכל מסוים. תמיד מציעים להביא את המצעים שלנו מהבית כולל מיטה לילד. מציעים להביא אוכל. ההורים שלי מדברים בחופשיות על מגוון נושאים וזו זכותם - זה הבית שלהם. אם לא נוח לנו אנחנו לא נשתתף בשיחה.
מעולם לא הגעתי להורים מתוך ציפייה לקבל משהו מיוחד.
והם בתמורה לא מצפים ממני לקום בחודש תשיעי אחרי 2 משמרות רצופות ולהתחיל לפנות שולחן מ13 סועדים.
אפשר פשוט לשמוח במה שיש - עוזרים, מצוין! לא יכולים? לא נורא. בשביל זה אתם כאן, כדי לנוח. ויש מספיק אורחים אחרים שעוזרים לסדר ולנקות.
מקווה מאוד שבעתיד לא אפתח ציפיות כלפי הילדים ובני הזוג שלהם.
המטרה ללמד ילד לפנות את השולחן היא נטו מתוך התפקיד שמוטל עלי לחנך אותו כיצד לנהוג בחיים. אם הוא כבר עבר את גיל ה20 ומתגורר מחוץ לבית - אין לי חובת חינוך. הוא כבר ילד גדול שאחראי למעשיו. ואם הוא רוצה להתנהג בצורה מסוימת - זכותו.
אני מחנכת את הילד כי זה התפקיד שמוטל עלי כאם. לא כי אני מצפה ממנו לעזרה או לתפעול הבית.
אגב, שם לדעתי הרבה הורים נתקעים ביחס שלהם עם הילדים שגדלים ומתחתנים - אם הם רואים התנהגות שלא מוצאת חן בעיניהם הם מתחילים לתת הערות. (זה לא מוסרי, זה לא בסדר, אתה צריך לעזור יותר לאבא ואמא, לבוא לבקר יותר וכו) כשבמציאות מדובר לפעמים בנושאים מאוד רגישים שלא מקומם של ההורים להתערב.
אני אישית משתדלת כמה שפחות לצפות מהסביבה באופן כללי ובפרט מההורים. כך דבר שהם עושים - זה מקסים ומצוין וחיובי. ואם הם אלא יכולים לעשות משהו -זכותם. להפך, לי כבת אין את הזכות לדרוש או לבוא אליהם בטענות. הם ההורים שלי, אני מחויבת בכיבוד הורים כלפיהם, הם לא מחויבים לשמח או לעזור לי.
אשרייך שאת לא מצפה לכלוםרק שאלה לי
ממש לא אנסה לחנך את ילדי ברגע שהם יעזבו את הבית, אני חווה את זה היום מחמותי וזה הדבר הכי נוראי שאפשר לעשות.
אני כן אגיד לילדי שכשהם מגיעים אלי הביתה שיעזרו. כלומר, לא אגיד להם, מקווה שזה יהיה מובן מאליו שעוזרים. על זה אני עובדת היום, ואם זה לא יהיה ברור החינוך שלי בבעיה חמורה.
ואם לא יהיה להם ברור שעוזרים, ולי יהיה קשה, אגביל מבקרים לשבת.
לא באים להורים רק כדי להתפנק ולשבת רגל על רגל, באים כדי להיות ביחד, כי אנחנו אוהבים אחד את השני.
אגיד שוב, ברור שכשהבת שלי/כלתי תהיה בחודש תשיעי, גם בלי להיות אחרי 2 משמרות, מעצמי אגיד לה שתשב ולא תעשה כלום, אבל עדיין אני מקווה מאוד שהן מעצמן כן יציעו את העזרה ואני אדחה אותה. מבחינתי זה יחסי אנוש מינימליים.
וברור שאם יש מישהי אחת משולחן שלם שלא יכולה לעזור אז הכל בסדר (וכמו שכבר כתבו פה, אם בעלך מגבה אותך אז בכלל איו בעיה), הבעיה מתחילה כשלכל אחד יש את החיים שלו, ולכל אחד יש את הסיבות שלו לחמה הוא לא יכול לעזור עכשיו, ולכן אני מצפה ומקווה שהילדים שלי ובני זוגם ירגישו מחוייבות אנושית בסיסית לעזור, ואני זאת שאאיץ בהם לשבת לנוח, ולא שהם יפילו עלי את כל העבודה כי "באנו להתפנק" (ובמילים יותר חריפות אבל מבחינתי זה לגמרי אותו דבר - "באנו שישרתו אותנו").
אני כן אגיד לילדי שכשהם מגיעים אלי הביתה שיעזרו. כלומר, לא אגיד להם, מקווה שזה יהיה מובן מאליו שעוזרים. על זה אני עובדת היום, ואם זה לא יהיה ברור החינוך שלי בבעיה חמורה.
ואם לא יהיה להם ברור שעוזרים, ולי יהיה קשה, אגביל מבקרים לשבת.
לא באים להורים רק כדי להתפנק ולשבת רגל על רגל, באים כדי להיות ביחד, כי אנחנו אוהבים אחד את השני.
אגיד שוב, ברור שכשהבת שלי/כלתי תהיה בחודש תשיעי, גם בלי להיות אחרי 2 משמרות, מעצמי אגיד לה שתשב ולא תעשה כלום, אבל עדיין אני מקווה מאוד שהן מעצמן כן יציעו את העזרה ואני אדחה אותה. מבחינתי זה יחסי אנוש מינימליים.
וברור שאם יש מישהי אחת משולחן שלם שלא יכולה לעזור אז הכל בסדר (וכמו שכבר כתבו פה, אם בעלך מגבה אותך אז בכלל איו בעיה), הבעיה מתחילה כשלכל אחד יש את החיים שלו, ולכל אחד יש את הסיבות שלו לחמה הוא לא יכול לעזור עכשיו, ולכן אני מצפה ומקווה שהילדים שלי ובני זוגם ירגישו מחוייבות אנושית בסיסית לעזור, ואני זאת שאאיץ בהם לשבת לנוח, ולא שהם יפילו עלי את כל העבודה כי "באנו להתפנק" (ובמילים יותר חריפות אבל מבחינתי זה לגמרי אותו דבר - "באנו שישרתו אותנו").
ולומר ״אין לי ציפיות מההורים״ סותר לגמרי את״באים לנוח״מיואשת******
מה זה לבוא לנוח אם לא ציפיה מההורים? וואחד ציפיה!!! חתיכת ציפיה רצינית! זה נקרא לא לצפות???
זה לגמרי נקראה לצפות. לצפות לזה שאני אבוא להורים וישרתו אותי ויבינו אותי ויתנו לי לנוח כי אני עבדתי קשה או יש לי ילד מאתגר או נסעתי מלא או..
ולכל אחד מה13 אורחים שאמא הזמינה יהיה את הסיפור שלו וכולם התכוונו לבוא לנוח אז אמא תעשה הכל. וממש לא מצפים ממנה כלום נכון?
מצטרפת לכל מילה שאמרת.
זה לגמרי נקראה לצפות. לצפות לזה שאני אבוא להורים וישרתו אותי ויבינו אותי ויתנו לי לנוח כי אני עבדתי קשה או יש לי ילד מאתגר או נסעתי מלא או..
ולכל אחד מה13 אורחים שאמא הזמינה יהיה את הסיפור שלו וכולם התכוונו לבוא לנוח אז אמא תעשה הכל. וממש לא מצפים ממנה כלום נכון?
מצטרפת לכל מילה שאמרת.
לא חשבתי על זה😄רק שאלה לי
האמת, שזה כ"כ ברור לי, שזה מוזר לי שזה לא בסיסי גם אצל אחרים.
מדהים כמה שוני יכול להיות בין אנשים...
מדהים כמה שוני יכול להיות בין אנשים...
אני חושבתשירוש16
שצריך לחלק את הנושא ל2:
מצד האורחים - חינוך בסיסי והגיוני שהם יציעו עזרה.
מצד ההורים - לא כדאי לצפות ולדרוש זאת.
כלומר, אני את התפקיד שלי עושה, מעבר לכך - אני לא מצפה מהסביבה לעשות משהו. אין לי מושג מה עומד מאחורי הבנ"א ומה הוא עובר. 'לדרוש' 'לצפות' מאחרים זה פשוט מתכון לתסכול.
אולי המבט שלי שונה מעט מאחרים. במסגרת העבודה שלי למדתי לא לשפוט אף אחד ולא לצפות מהם להיות כך או כך.
שוב, אני בעצמי מציעה עזרה.
אמא שלי מבחינתה מעדיפה שאשב ואנוח.
אגיד כערה צדדית:
ההורים שלי באמת הורידו בשלב מסוים את כמות האורחים בידיוק מאותה סיבה.
הם ציפו מהסביבה/משפחה להרתם לרצונות שלהם שלא תמיד עמדו במבחן המציאות.
הם לא חייבים להזמין 10 חברים לסעודה. פשוט לא. ואם הם לא עומדים בעומס ובעקבות כך מבקשים ומצפים מבני הבית להרתם למשימה כל שבת, 3 סעודות, זה באמת מוגזם ומשהו פה לא מסתדר.
מסכימה שאם מדובר בשבת אחת פעם בכמה חודשים אפשר להבין. אבל אם האלטרנטיבה להגיע להורים זה דה פקטו להיות חלק מסעודות של 11-20 סועדים זה באמת המון.
ואחזור לנקודה החשובה באמת:
זה עיניין של ציפיות.
אם אני מצפה מהסביבה שלי למשהו ולא אקבל - אחיה באכזבה ותסכול.
היות ויצא לי להכיר את מורכבות החיים, אני מבינה שלא הכל שחור לבן, שאי אפשר לצפות מאחרים להתנהגות מסוימת, כי אני לא עומדת במקום שלהם,אני לא חיה את החיים שלהם.
תפרידו בין התפקיד וההסתכלות של כל צד.
אני רואה שאת כן עושה את זה. את בעצמך אומרת שלא תעיצי בכלתך לקום לעזור בחודש תשיעי. כי זה לא התפקיד שלך.
ואם היא לא תציע עזרה? תתבאסי? תתקומי? תיהיה מאוכזבת ומתוסכלת?
את מבינה.
העיניין פה שכל אחד לוקח אחראיות על הצד שלו.
אני אישית מציעה עזרה, ההורים שלי מתעקשים שלא אקום. אז בפועל אני באמת לא עוזרת. (מיואשת**** לא שאלה האם אני מציעה עזרה וכו. היא פשוט הניחה מראש שאני לא בסדר בכל הסיפור. זה נושא אחר)
אם אני מצפה לבוא ולשבת כל היום? לא.
האם ההורים מצפים שאבוא ואעזור בעריכה ופינוי וניקיון אחרי 13 אורחים? גם לא.
זה איפשהו באמצע.
שוב, לא הכל שחור לבן.
כשכל אחד לוקח אחריות על הצד שלו ולא מצפה מהסביבה - החיים פשוט יותר נוחים. מניסיון.
מצד האורחים - חינוך בסיסי והגיוני שהם יציעו עזרה.
מצד ההורים - לא כדאי לצפות ולדרוש זאת.
כלומר, אני את התפקיד שלי עושה, מעבר לכך - אני לא מצפה מהסביבה לעשות משהו. אין לי מושג מה עומד מאחורי הבנ"א ומה הוא עובר. 'לדרוש' 'לצפות' מאחרים זה פשוט מתכון לתסכול.
אולי המבט שלי שונה מעט מאחרים. במסגרת העבודה שלי למדתי לא לשפוט אף אחד ולא לצפות מהם להיות כך או כך.
שוב, אני בעצמי מציעה עזרה.
אמא שלי מבחינתה מעדיפה שאשב ואנוח.
אגיד כערה צדדית:
ההורים שלי באמת הורידו בשלב מסוים את כמות האורחים בידיוק מאותה סיבה.
הם ציפו מהסביבה/משפחה להרתם לרצונות שלהם שלא תמיד עמדו במבחן המציאות.
הם לא חייבים להזמין 10 חברים לסעודה. פשוט לא. ואם הם לא עומדים בעומס ובעקבות כך מבקשים ומצפים מבני הבית להרתם למשימה כל שבת, 3 סעודות, זה באמת מוגזם ומשהו פה לא מסתדר.
מסכימה שאם מדובר בשבת אחת פעם בכמה חודשים אפשר להבין. אבל אם האלטרנטיבה להגיע להורים זה דה פקטו להיות חלק מסעודות של 11-20 סועדים זה באמת המון.
ואחזור לנקודה החשובה באמת:
זה עיניין של ציפיות.
אם אני מצפה מהסביבה שלי למשהו ולא אקבל - אחיה באכזבה ותסכול.
היות ויצא לי להכיר את מורכבות החיים, אני מבינה שלא הכל שחור לבן, שאי אפשר לצפות מאחרים להתנהגות מסוימת, כי אני לא עומדת במקום שלהם,אני לא חיה את החיים שלהם.
תפרידו בין התפקיד וההסתכלות של כל צד.
אני רואה שאת כן עושה את זה. את בעצמך אומרת שלא תעיצי בכלתך לקום לעזור בחודש תשיעי. כי זה לא התפקיד שלך.
ואם היא לא תציע עזרה? תתבאסי? תתקומי? תיהיה מאוכזבת ומתוסכלת?
את מבינה.
העיניין פה שכל אחד לוקח אחראיות על הצד שלו.
אני אישית מציעה עזרה, ההורים שלי מתעקשים שלא אקום. אז בפועל אני באמת לא עוזרת. (מיואשת**** לא שאלה האם אני מציעה עזרה וכו. היא פשוט הניחה מראש שאני לא בסדר בכל הסיפור. זה נושא אחר)
אם אני מצפה לבוא ולשבת כל היום? לא.
האם ההורים מצפים שאבוא ואעזור בעריכה ופינוי וניקיון אחרי 13 אורחים? גם לא.
זה איפשהו באמצע.
שוב, לא הכל שחור לבן.
כשכל אחד לוקח אחריות על הצד שלו ולא מצפה מהסביבה - החיים פשוט יותר נוחים. מניסיון.
זה בדיוק מה שאמרתי...רק שאלה לי
שכל צד צריך לעשות את ה"השתדלות" שלו.
אם כלתי לא תעזור לא אגיד כלום (בעז"ה!) כי אני לא אחראית עליה ועל החינוך שלה. אני כן מקווה שהבן שלי יחפה עליה וישים לב שצריך עזרה. אם גם הילדים שלי לא יעזרו במחשבה ראשונית כן אדבר איתם על זה, לא כחינוך אלא כמחשבה משותפת מה לעשות. אולי בעתיד אעדיף שלא לדבר איתם על זה ופשוט להודיע כמה יכולים להגיע כל שבת (למרות שהיום אני לא יכולה לחשוב אפילו על ילד אחד שמגיע עם המשפחה שלו ולא חושב לעזור בכלל. כמו שאמרתי, אני לא מארחת בבית מלון, אני אמא).
אם כלתי לא תעזור לא אגיד כלום (בעז"ה!) כי אני לא אחראית עליה ועל החינוך שלה. אני כן מקווה שהבן שלי יחפה עליה וישים לב שצריך עזרה. אם גם הילדים שלי לא יעזרו במחשבה ראשונית כן אדבר איתם על זה, לא כחינוך אלא כמחשבה משותפת מה לעשות. אולי בעתיד אעדיף שלא לדבר איתם על זה ופשוט להודיע כמה יכולים להגיע כל שבת (למרות שהיום אני לא יכולה לחשוב אפילו על ילד אחד שמגיע עם המשפחה שלו ולא חושב לעזור בכלל. כמו שאמרתי, אני לא מארחת בבית מלון, אני אמא).
גם עכשיו אני מצפה מהילדים שלי לעזוראורי8
כי הם חלק מהבית, אני לא משרתת של אך אחד.
במצבך , באמת אל תעזרי. תתפנקי וזהו.
אבל בהחלט מותר לי לצפות לעזרה, זה בסיסי. גם אני עובדת קשה כל השבוע כדי לפרנס את המשפחה( וכן, גם לכזור קצת או הרבה לנשואים). גם אני עבדתינקזה להכין הכל, ולסדר שיהיה להם נעים ונקי ואוכל טעים. ואני מצפה מהילדים שיעזרו, זה אםיחומלא עזרה, זו שותפות.
כמובן אם מישהו לא מרגיש,טוב , הוא פטור, כמו כשאני לא מרגישה טוב , אני הולכת לנוח.
אין לימטענה כלפייך במצבך, לא הייתי נותנת לך לעזור. אבל כאמירה שלא צריך לצפות לעזרה מהילדים, אני לא מסכימה. אני חושבת שהגיוני שכולם יהיו שותפים, בפינוי, עריכה , שטיפת כלים.
במצבך , באמת אל תעזרי. תתפנקי וזהו.
אבל בהחלט מותר לי לצפות לעזרה, זה בסיסי. גם אני עובדת קשה כל השבוע כדי לפרנס את המשפחה( וכן, גם לכזור קצת או הרבה לנשואים). גם אני עבדתינקזה להכין הכל, ולסדר שיהיה להם נעים ונקי ואוכל טעים. ואני מצפה מהילדים שיעזרו, זה אםיחומלא עזרה, זו שותפות.
כמובן אם מישהו לא מרגיש,טוב , הוא פטור, כמו כשאני לא מרגישה טוב , אני הולכת לנוח.
אין לימטענה כלפייך במצבך, לא הייתי נותנת לך לעזור. אבל כאמירה שלא צריך לצפות לעזרה מהילדים, אני לא מסכימה. אני חושבת שהגיוני שכולם יהיו שותפים, בפינוי, עריכה , שטיפת כלים.
קחי בחשבוןסליל
שזה אחד מהדברים שגורמים להרגיש בבית אצל מישהו אחר.
אז לא כדרישה, ולא אומרת לנצל את זה שהכלה מגיעה ולהעמיס עליה את כל מטלות הבית.
אבל עד היום אני שוטפת כלים בשושו אצל חמי וחמותי, כי חמי לא הרשה לי פעם. אז מסיימת מהר לפני שהוא יגיע ;)
אז לא כדרישה, ולא אומרת לנצל את זה שהכלה מגיעה ולהעמיס עליה את כל מטלות הבית.
אבל עד היום אני שוטפת כלים בשושו אצל חמי וחמותי, כי חמי לא הרשה לי פעם. אז מסיימת מהר לפני שהוא יגיע ;)
למה לא? לפנות זה מינימום...חדשה ישנה
וזה גם נותן לה להרגיש בבית...
כשאתה יושב כמו אורח, אתה מרגיש זר.
אני בזכות בעזרה שלי אצל חמותי התחלתי להרגיש בנח, כי אני פותחת ארונות, מקרר וכו'.. כדי לעזור לערוך, לארגן ואז כבר מרגישים בנח..
חוצמיזה, כשאהיה בת 60+, ואבשל את השבת, כמה כח כבר יישאר לי לשטיפת כלים? מה, הכלה היא פרינססה?
כשאתה יושב כמו אורח, אתה מרגיש זר.
אני בזכות בעזרה שלי אצל חמותי התחלתי להרגיש בנח, כי אני פותחת ארונות, מקרר וכו'.. כדי לעזור לערוך, לארגן ואז כבר מרגישים בנח..
חוצמיזה, כשאהיה בת 60+, ואבשל את השבת, כמה כח כבר יישאר לי לשטיפת כלים? מה, הכלה היא פרינססה?
וואי אצל חמותי התפקיד שליפשיטא
זה לערוך שולחן בשבת בבוקר.
וזה המחמאה הכי גדולה שלי כי חמותי מתה על העריכה שלי ולא מפסיקה להחמיא לי😅
אבל באמת הקשר ביני לבין חמותי מאוווווד סבבה ואני מרגישה הכי בנוח בעולם ב"ה.
אני חלק מהמשפחה לגמרי, מצד שני יש דיסטנס נחמד.
אבל אין פח בשירותים.
וזה המחמאה הכי גדולה שלי כי חמותי מתה על העריכה שלי ולא מפסיקה להחמיא לי😅
אבל באמת הקשר ביני לבין חמותי מאוווווד סבבה ואני מרגישה הכי בנוח בעולם ב"ה.
אני חלק מהמשפחה לגמרי, מצד שני יש דיסטנס נחמד.
אבל אין פח בשירותים.
וואו.שיח סוד
שאלה קשה.
אני מקווה שאזכור מה שהיה לי בתור כלה, ואדע לא לעשות מה שעצבן אותי.
בעיקר לא להתערב ולחפור, לא להעלב אם לא באים הרבה, לא לפתוח פה לכל העולם על מה שקורה.
בקיצור שוב, מה שעשה ועושה לי לא טוב כיום מצד החמות.
אני מקווה שאזכור מה שהיה לי בתור כלה, ואדע לא לעשות מה שעצבן אותי.
בעיקר לא להתערב ולחפור, לא להעלב אם לא באים הרבה, לא לפתוח פה לכל העולם על מה שקורה.
בקיצור שוב, מה שעשה ועושה לי לא טוב כיום מצד החמות.
נראה ליPandi99
לא אתן טיפים בנוגע ליחסי אישות (קרה לי כל מה שאני כותבת🤭)
או אספר סיפורים שקשורים ליחסי אישות בנוגע לקרובות משפחה
לא אשתף את הכלות שלי במצבי האישי בנוגע למחזור.. חמותי מרגישה איתי נורא בנוח לספר מתי המקווה ומתי המחזור וזה קצת לא נעים לי🙈
או אספר סיפורים שקשורים ליחסי אישות בנוגע לקרובות משפחה
לא אשתף את הכלות שלי במצבי האישי בנוגע למחזור.. חמותי מרגישה איתי נורא בנוח לספר מתי המקווה ומתי המחזור וזה קצת לא נעים לי🙈
🙈🙈🙈🙈מיואשת******
אוי ואבוי. הצילו...חדשה ישנה
טיפים לאישות... אמל'ה!
זה היה יותר לאיך להיכנס להריון אבל כן, לט נעים חחPandi99
הצילו😱מתחדשת11
וואו וואו הצילו יש לי רק בנים בנתיים 😅מחי
מה יהיה... שה' יעזור כי כל הטאקט בעולם לא יספיק. אני כנראה אהיה מאלה שכמעט לא ידברו עם הכלה מרוב פחד להגיד מילה שתתפרש אצלה בצורה שגויה, ואז היא תיפגע שאני לא מדברת איתה.
מהתגובות פה ומשרשורים קודמים גיליתי שיש לי חמות מהממת
ובכל אופן מה אני לא אעשה...
מתחברת לכל מי שכתבה דברים על הגוף - מפריע לי כשמדגישים כמה אני רזה, ומצטרף לזה גם כמה אני אוכלת או לא אוכלת.
כאן המקום לספר שפעם חמותי שאלה את אמא שלי מה אני אוהבת לאכול, כי היא חשבה שאני לא אוהבת את האוכל שלה ולכן לא אוכלת. זה משהו שממש נעלבתי ממנו, ועשה לי הרגשה שאני לא חלק מהמשפחה שהיא צריכה להכין לי דברים במיוחד כדי שארגיש יותר בנח, ועצבן אותי גם כל פעם שהיא ביקשה מהבנות שלה לדחוף סלטים מסוימים לידי כי "את זה מחי אוהבת". ואז היה פה שרשור עם כמה סיפורי אוכל אצל החמות, שהיה מלולכך/דוחה/בריא מדי/תפל/לא מספיק לכולם/מכינה רק מה שהיא אוהבת ולא אכפת לה שאף אחד לא אוכל, ואז קלטתי את הצד השני של הסיפור וכמה ששפר מזלי, ואיזו חמות חמודה יש לי שטרחה להתקשר לאמא שלי לברר מה אני אוהבת ולהכין במיוחד! אז רק שתדעו שיש גם דברים טובים שיוצאים מהשרשורים האלה
מתחברת לכל הדברים שכתבו על האכלה והנקה - כן רעב, לא רעב, נו אז הוא אכל? אכל טוב? אוףף. כן הוא היה רעב, ינק מצוין, אין לי גודש, אין לי דלקת, אין פטריה, אין לי פטמה שקועה, יש לי חלב באותה כמות בשני הצדדים, עוד משהו?
מה שאני בחייםםם לא אעשה - לא אחטוף את הנכד שלי מהידיים של ההורים שלו ואסתובב איתו צורח ולא ארצה להחזיר אותו. וחמותי מתוקה ומהממת ואני באמת מכבדת ומעריכה אותה ואין לי הרבה תלונות עליה כי היא מקסימה, אבל... זה משהו שמתסיס אותי כל פעם מחדש. ואז היא מתלוננת למה התינוקות לא אוהבים אותה ולמה הוא רק רואה אותה וכבר בוכה.
הייתי שולחת אוכל אחרי לידה, או לפחות שואלת אם רוצים. ולא מסיקה שאם הכלה מעדיפה להישאר בבית אחרי הלידה זה אומר שיש לה גם כח לבשל...
אם אדע שהכלה שלי נרתעת מנשיקות אני לא אנשק אותה בכל הזדמנות (האמת שלא אנשק בכלל כנראה), ולא אגיד "אני יודעת שאת לא אוהבת נשיקות, אבל בכל זאת" ואנשק אותה מכל צד (עושה לי הרגשה מגעילה. את מי את רוצה לשמח, אותי או את עצמך?)
נראה לי שזהו.. ב"ה יש פח בשרותים, היא לא מתערבת לנו בחיים, רוצה שנגיע יותר כמו כל אמא אבל ממש לא לוחצת ומבינה שקשה לנו, כשמגיעים המיטות מוצעות, יש פרטיות, יש מלא אוכל, היא מתנדבת לשמור על הילדים ושנלך לנוח, באמת מקסימה. תמיד קונה מתנות גם לי וגם לילדים בכל יום הולדת (לבעלי לא 🤣), מתעניינת בשלום הילדים כשהם חולים ובשלומי יותר מאמא שלי, לא זוכרת איזה בגד היא קנתה להם אז לא נעלבת אם אני לא משתמשת בו 😅 (אבל גם לא שמה לב אם שמתי להם אותו במיוחד כדי לשמח אותה 🙃), והרבה פעמים מחמיאה לי בפני בעלי ומספרת לי דברים טובים עליו, שזה טיפ לכל חמות. היא גם מספרת לאמא שלי דברים טובים עלי וזה מאוד יפה.
מהתגובות פה ומשרשורים קודמים גיליתי שיש לי חמות מהממת
ובכל אופן מה אני לא אעשה...
מתחברת לכל מי שכתבה דברים על הגוף - מפריע לי כשמדגישים כמה אני רזה, ומצטרף לזה גם כמה אני אוכלת או לא אוכלת.
כאן המקום לספר שפעם חמותי שאלה את אמא שלי מה אני אוהבת לאכול, כי היא חשבה שאני לא אוהבת את האוכל שלה ולכן לא אוכלת. זה משהו שממש נעלבתי ממנו, ועשה לי הרגשה שאני לא חלק מהמשפחה שהיא צריכה להכין לי דברים במיוחד כדי שארגיש יותר בנח, ועצבן אותי גם כל פעם שהיא ביקשה מהבנות שלה לדחוף סלטים מסוימים לידי כי "את זה מחי אוהבת". ואז היה פה שרשור עם כמה סיפורי אוכל אצל החמות, שהיה מלולכך/דוחה/בריא מדי/תפל/לא מספיק לכולם/מכינה רק מה שהיא אוהבת ולא אכפת לה שאף אחד לא אוכל, ואז קלטתי את הצד השני של הסיפור וכמה ששפר מזלי, ואיזו חמות חמודה יש לי שטרחה להתקשר לאמא שלי לברר מה אני אוהבת ולהכין במיוחד! אז רק שתדעו שיש גם דברים טובים שיוצאים מהשרשורים האלה
מתחברת לכל הדברים שכתבו על האכלה והנקה - כן רעב, לא רעב, נו אז הוא אכל? אכל טוב? אוףף. כן הוא היה רעב, ינק מצוין, אין לי גודש, אין לי דלקת, אין פטריה, אין לי פטמה שקועה, יש לי חלב באותה כמות בשני הצדדים, עוד משהו?
מה שאני בחייםםם לא אעשה - לא אחטוף את הנכד שלי מהידיים של ההורים שלו ואסתובב איתו צורח ולא ארצה להחזיר אותו. וחמותי מתוקה ומהממת ואני באמת מכבדת ומעריכה אותה ואין לי הרבה תלונות עליה כי היא מקסימה, אבל... זה משהו שמתסיס אותי כל פעם מחדש. ואז היא מתלוננת למה התינוקות לא אוהבים אותה ולמה הוא רק רואה אותה וכבר בוכה.
הייתי שולחת אוכל אחרי לידה, או לפחות שואלת אם רוצים. ולא מסיקה שאם הכלה מעדיפה להישאר בבית אחרי הלידה זה אומר שיש לה גם כח לבשל...
אם אדע שהכלה שלי נרתעת מנשיקות אני לא אנשק אותה בכל הזדמנות (האמת שלא אנשק בכלל כנראה
), ולא אגיד "אני יודעת שאת לא אוהבת נשיקות, אבל בכל זאת" ואנשק אותה מכל צד (עושה לי הרגשה מגעילה. את מי את רוצה לשמח, אותי או את עצמך?) נראה לי שזהו.. ב"ה יש פח בשרותים, היא לא מתערבת לנו בחיים, רוצה שנגיע יותר כמו כל אמא אבל ממש לא לוחצת ומבינה שקשה לנו, כשמגיעים המיטות מוצעות, יש פרטיות, יש מלא אוכל, היא מתנדבת לשמור על הילדים ושנלך לנוח, באמת מקסימה. תמיד קונה מתנות גם לי וגם לילדים בכל יום הולדת (לבעלי לא 🤣), מתעניינת בשלום הילדים כשהם חולים ובשלומי יותר מאמא שלי, לא זוכרת איזה בגד היא קנתה להם אז לא נעלבת אם אני לא משתמשת בו 😅 (אבל גם לא שמה לב אם שמתי להם אותו במיוחד כדי לשמח אותה 🙃), והרבה פעמים מחמיאה לי בפני בעלי ומספרת לי דברים טובים עליו, שזה טיפ לכל חמות. היא גם מספרת לאמא שלי דברים טובים עלי וזה מאוד יפה.
חיבוק לגבי עניין הנשיקותתוהה לי
מפצירה בך לחשוב על איזשהו פתרון כי זה גרםו לך לאי נעימות גדולה וזה מגע בגוף שלך שאת לא מעונינת בו. או פשוט לומר: חמותי היקרה, זה ממש לא אישי ואני באמת לא אוהבת נשיקות, אז בוא נסכם שאין יותר נשיקות. או דרך בעלך, או שתגידי כל פעם שאת חולה באיזה וירוס ולכן שלא תתקרב מדי, עד שהיא תקלוט את הרעיון מאחורה.
תודה!מחי
האמת שזה לא כזה מפריע לי שאני מרגישה צורך להגיע להסכם שאין יותר נשיקות. מעצבן אותי באותו רגע, וברגע הבא שוכחת מזה. לא גורם לי להרגשה מטרידה. מפריע לי הרבה יותר כשהיא לוקחת את התינוק וגורמת לו לבכות, ואני ממשיכה לחשוב על זה גם הרבה אחרי שזה קורה... (וניסיתי להעיר על זה בעדינות וזה לא עזר, ויותר בבירור וגם לא עזר)
מה שכתבתי שזה גרם לי להרגשה מגעילה היה באותה פעם שהיא אמרה שהיא יודעת שאני לא אוהבת אבל רוצה לנשק אותי בכל זאת. כי אם את יודעת את זה כל כך טוב וזוכרת באותו רגע, אז בשביל מה לעשות את זה... (זה גם היה ביום הולדת שלי ומול כולם אז זה הוסיף להרגשה המושפלת שלי... כאילו ככה את משמחת אותי? ... אבל ביום יום באמת שזה לא נורא)
מה שכתבתי שזה גרם לי להרגשה מגעילה היה באותה פעם שהיא אמרה שהיא יודעת שאני לא אוהבת אבל רוצה לנשק אותי בכל זאת. כי אם את יודעת את זה כל כך טוב וזוכרת באותו רגע, אז בשביל מה לעשות את זה... (זה גם היה ביום הולדת שלי ומול כולם אז זה הוסיף להרגשה המושפלת שלי... כאילו ככה את משמחת אותי? ... אבל ביום יום באמת שזה לא נורא)
לכל מי שאין פח בשירותים!! 📢📢📢חדשה ישנה
לא מבינה אתכן.
אצל חמותי יש פח, אבל אני לא משתמשת בו, כי אם אני אזרוק שם פד/עד כולם ידעו שזה שלי. או שלי או של גיסתי... מלכתחילה אף פעם לא זורקת שם. עוטפת טוב טוב בטישו, דוחפת מתחת לחולצה באלגנטיות ואז או ששמה בשקית בחדר עם הטיטולים, או אם אין אף אחד במטבח תוקעת שם עמוק עמוק...
אצל חמותי יש פח, אבל אני לא משתמשת בו, כי אם אני אזרוק שם פד/עד כולם ידעו שזה שלי. או שלי או של גיסתי... מלכתחילה אף פעם לא זורקת שם. עוטפת טוב טוב בטישו, דוחפת מתחת לחולצה באלגנטיות ואז או ששמה בשקית בחדר עם הטיטולים, או אם אין אף אחד במטבח תוקעת שם עמוק עמוק...
אנחנו פשוט התחלנו לשים בפח גם טיטולים.הריון ולידה_פצ
ואז נעים לי יותר לשים שם פד עטוף בטישו (עד עטוף בטישו הוא ככ קטן, שזה גם ככה לא מוזר לאף אחד... נראה לי) כי הפח מתמלא גם ככה.
למה לא לעטוף טוב ולזרוק לפח? במקום לטחוב לחולצה😬מתחדשת11
בדיוק!!!! ככה גם אני חחחדפני11
ואצלנו השירותים הם רק שלנודפני11
אז זה יהיה ברור שזה שלי.... אז פשוט לא שמה שם כלווםם
למה לא להוציא פשוט את הפח במוצש? 🤔לפניו ברננה!
נכון בדיוק חשבתי על זה בשבת הקודמת שהיינו שםדפני11
אני מוציאה תמיד את הפח של החדר
על השירותים לא חשבתי....
על השירותים לא חשבתי....
יואו מאתמול אני חושבת להגיב בדיוק את זהמישי' מאפושו'
עבר עריכה על ידי מישי' מאפושו' בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ב 02:44
פשוט מוציאים את הזבל. גם אם אין שם פסולת אישית, זה פשוט הרבה יותר הגייני ככה.
אם אפשר גם לשים שקית חדשה זה פצצה.
עורכת - זה ממש לא היה לי מובן מאליו. עד שאמא שלי אמרה משהו וקלטתי כמה זה בסיסי..
משהו שאני משתדלת לעבוד עליו כבר מעכשיושירוש16
אהבה אהבה ועוד פעם אהבה.
מאמינה שחמותי מאוד אוהבת את בעלי - בנה.
אך לצערי היא מהדור הקודם, לא לימדו אותם איך לחנך ילד מתוך אהבה ונתינה.
כמו שסבתא שלי הייתה אומרת: להו אמרו שמביאים ילדים לעולם והם גדלים מעצמם. מי דיבר פעם על 'חינוך'...
וכך בעלי גדל.
אני ובעלי כיום מנהלים בית מאוד שונה ממה שגדלנו בו. משתדלים לשדר לילד המון אהבה ואכפתיות גם בזמן שמענישים אותו.
אמא שלי גם לא תמיד יכולה לארח אותנו אבל אין לי ספק שהיא אוהבת אותנו ואת הילד. היא עושה כל מה שהיא יכולה ומה שהיא לא יכולה לעשות- זה לא נורא.
מקווה שנוכל לשדר את האהבה ואכפתיות הלאה גם כשהילד יצא מהבית. לדעתי זה יותר חשוב מתנאים נוחים כמו חדר נפרד, אוכל בשפע, ניקיון וכו.
מאמינה שחמותי מאוד אוהבת את בעלי - בנה.
אך לצערי היא מהדור הקודם, לא לימדו אותם איך לחנך ילד מתוך אהבה ונתינה.
כמו שסבתא שלי הייתה אומרת: להו אמרו שמביאים ילדים לעולם והם גדלים מעצמם. מי דיבר פעם על 'חינוך'...
וכך בעלי גדל.
אני ובעלי כיום מנהלים בית מאוד שונה ממה שגדלנו בו. משתדלים לשדר לילד המון אהבה ואכפתיות גם בזמן שמענישים אותו.
אמא שלי גם לא תמיד יכולה לארח אותנו אבל אין לי ספק שהיא אוהבת אותנו ואת הילד. היא עושה כל מה שהיא יכולה ומה שהיא לא יכולה לעשות- זה לא נורא.
מקווה שנוכל לשדר את האהבה ואכפתיות הלאה גם כשהילד יצא מהבית. לדעתי זה יותר חשוב מתנאים נוחים כמו חדר נפרד, אוכל בשפע, ניקיון וכו.
חייבת להגידנועה נועה
בתור המשך למה ש@באר מרים ו@מיואשת****** כתבו (ואולי עוד נשים) - עם השנים אני רואה שיש משהו טעון בעמדה הזאת, ולא משנה מה נעשה. יש לי חמות מהממת ברמות, באמת, מלאת טקט ברמות על, משקיעה בנו בלי סוף, מבשלת מדהים, מפנקת... באמת כל מה שאפשר לבקש (חוץ משירותים בלי פח או פחים בלי שקית, אבל גם עם זה למדתי להסתדר). ועדיין אני רואה שאני "מצליחה" להיפגע בנקודות מסוימות, שלפעמים אובייקטיבית הן ממש שטותיות אבל בגלל שיש לי עמדה פנימית קצת לא רגועה מולה אני נוטה לפרשנות מוקדמת. זה בגלל שאני מרגישה שהיא הרבה יותר מוצלחת ממני בנקודות מסוימות, וזה נכון - כמו שאני כנראה יותר מוצלחת ממנה בנקודות אחרות... אבל הנקודות האלה הם דברים שבעלי ממש מעריך בה אז זה גורם לי להרגיש "פחות" למרות שהוא מדגיש לי מלא שזה ממש לא משנה לו. ככה שבאמת לא באשמתה - אני לפעמים נפגעת ממנה. רואה את זה גם אצל אמא שלי וגיסות שלי לפעמים - הקשר הזה הוא כל כך עדין ומורכב, שיותר מידי פעמים גם אם נעשה משהו וגם אם נעשה ההפך זה יכול להתפרש לא טוב.
אז נראה לי שהדבר היחיד שאפשר לעשות זה לעשות כמיטב יכולתנו, לקוות לטוב, ולהבין שלא הכל תלוי בנו.
אמא איזה סיפורים 😂🤦🏼♀️נעמי28
רק לי אין סיפורי חמות כלה הזויים? ואני נשואה כמעט 6 שנים…
אולי כי אני לא לוקחת אותה יותר מידיי ברצינות.
בטלפון היא מדברת הרבה ובאיזשהו שלב אני לא איתה או מעבירה לבעלי / לילד..
אולי בגלל שאני לא מצפה לשום דבר, גם לא מאמא שלי
נגיד מתנה ללידה אף אחת מהן לא הביאה ואפילו לא חשבתי על זה עד עכשיו.
גם לשמור על הילד שלי לא קורה בכלל , ולא מצפה.
לא חייבת לי כלום והכל בסדר, חוץ מיחס אנושי מינמלי שעד כה בסדר 😁
אולי כי אני לא לוקחת אותה יותר מידיי ברצינות.
בטלפון היא מדברת הרבה ובאיזשהו שלב אני לא איתה או מעבירה לבעלי / לילד..
אולי בגלל שאני לא מצפה לשום דבר, גם לא מאמא שלי
נגיד מתנה ללידה אף אחת מהן לא הביאה ואפילו לא חשבתי על זה עד עכשיו.
גם לשמור על הילד שלי לא קורה בכלל , ולא מצפה.
לא חייבת לי כלום והכל בסדר, חוץ מיחס אנושי מינמלי שעד כה בסדר 😁
אהיה נחמדה ורגישה כמו חמותיבוקר אור
אבל, זה כן- אדאג לאוכל שהיא אוהבת, ואשתדל לדבר בשפה שהיא מבינה
רק אם את דואגת לאוכל שהיא אוהבת-הריון ולידה_פצ
אל תדאגי כל פעם שהיא תדע כמה עבדת בשביל זה.
זה מביך ולא נעים.
ואל תכיני לכולםםם משהו שהיא לא אוהבת ורק לה מנה אישית שונה.
זה מביך ולא נעים.
ואל תכיני לכולםםם משהו שהיא לא אוהבת ורק לה מנה אישית שונה.
אה ברורבוקר אור
אצל חמותי פשוט איכשהו רוב הפעמים היא מכינה אוכל שאני לא אוהבת
ורק מידי פעם אוכל שאני מסתדרת איתו. לילדים שלה זה לא משנה, אבל אני לא מרגישה נעים לבקש שתשנה את התפריט לכבודי כשאני באה, וגם לא יכולה להכין אוכל שאני אוהבת לכולם כי הם מיליון אנשים
ורק מידי פעם אוכל שאני מסתדרת איתו. לילדים שלה זה לא משנה, אבל אני לא מרגישה נעים לבקש שתשנה את התפריט לכבודי כשאני באה, וגם לא יכולה להכין אוכל שאני אוהבת לכולם כי הם מיליון אנשים
רוצה לעודדהיופי שבשקט
את @מיואשת****** ואת @באר מרים.
חמותי וחמי הם אנשים טובים. הם לא מושלמים, אבל אני לא מכירה אף אחד שכן (כולל אותי). הם תמיד דואגים שיהיה לנו נח כשאנחנו אצלם, בצורה טבעית ולא בצורה מאולצת. הם מכבדים את הפרטיות שלנו. אוהבים ממש את הנכדים. הם מתעניינים בנו ובמה שקורה איתנו (כן, כולל איפה אנחנו השבת. זה ברור שזה לא מגיע מתוך פנקסנות).
יש להם טאקט. חמותי התעניינה באיך אני מרגישה בזמן ההריון ואחרי הלידה. אבל היא תמיד התחילה בשאלה כללית ולפי מה שרציתי לשתף השיחה המשיכה.
אנחנו תמיד מרגישים רצויים שם.
יכול להיות שזה שאין לי טענות קשור לכך שגם הורי וגם הורי בעלי בקשר מאוד טוב עם החמים והחמיות שלהם (אלה שעוד בחיים). והאמת, שגם כל הדודים שלי וגם האחים הנשואים שלי. כשאני התחתנתי היה לי ברור שאני נכנסת למשפחה שונה, עם מנהגים והתנהלות שונה ושצריך ראש פתוח. אבל גם היה לי ברור ששונה זה לא בהכרח רע ושעם רצון טוב וגמישות אפשר להשתלב בתוך המרקם של המשפחה השניה בצורה טובה. כמו שעשו הורי.
סבתא שלי ז"ל תמיד אמרה שהיא לא הצליחה להבין את הבדיחות על יחסי חמות-כלה. הרי חמותה מקסימה וכלתה מקסימה.
אז יש תקווה...
חמותי וחמי הם אנשים טובים. הם לא מושלמים, אבל אני לא מכירה אף אחד שכן (כולל אותי). הם תמיד דואגים שיהיה לנו נח כשאנחנו אצלם, בצורה טבעית ולא בצורה מאולצת. הם מכבדים את הפרטיות שלנו. אוהבים ממש את הנכדים. הם מתעניינים בנו ובמה שקורה איתנו (כן, כולל איפה אנחנו השבת. זה ברור שזה לא מגיע מתוך פנקסנות).
יש להם טאקט. חמותי התעניינה באיך אני מרגישה בזמן ההריון ואחרי הלידה. אבל היא תמיד התחילה בשאלה כללית ולפי מה שרציתי לשתף השיחה המשיכה.
אנחנו תמיד מרגישים רצויים שם.
יכול להיות שזה שאין לי טענות קשור לכך שגם הורי וגם הורי בעלי בקשר מאוד טוב עם החמים והחמיות שלהם (אלה שעוד בחיים). והאמת, שגם כל הדודים שלי וגם האחים הנשואים שלי. כשאני התחתנתי היה לי ברור שאני נכנסת למשפחה שונה, עם מנהגים והתנהלות שונה ושצריך ראש פתוח. אבל גם היה לי ברור ששונה זה לא בהכרח רע ושעם רצון טוב וגמישות אפשר להשתלב בתוך המרקם של המשפחה השניה בצורה טובה. כמו שעשו הורי.
סבתא שלי ז"ל תמיד אמרה שהיא לא הצליחה להבין את הבדיחות על יחסי חמות-כלה. הרי חמותה מקסימה וכלתה מקסימה.
אז יש תקווה...
חמותי אחלה ממש (דילמה בפנים)שוקולד פרה.
באמת יש הרבה דברים טובים להגיד עליה.
היא משמשת לי אוזן קשבת, ואפילו על דברים שקשה לה לשמוע...
היא באמת מסורה מאוד לילדים שלה,
וממש לא מתערבת.
היא גם מאוד מפנקת ולא חוסכת כסף על בגדים לקטנה שלי או סתם שיהיה לנו.
באמת שגם היא וגם חמי- להעריץ אותם על זה.
אצלנו הסיפור הוא מורכב כי בעלי בא עם ילדים מנישואים קודמים (אני התחתנתי כרווקה).
בשבתות שאנחנו אצלם עם הילדים שלו- אני ממש עוזרת. לפני שבת, תוך כדי ובמוצ"ש.
חותכת סלט, מפנה, שוטפת כלים, וכו וכו'...
אבל הבעיה היא שהיא לא מזמיינה אותנו,
וזה מבייש אותי להזמין את עצמנו.
תשאלו למה בעלי לא מזמין- כי הוא לא אוהב ללכת לשם.
הם גרים במקום שקשה להגיע אליו, והמרחק בין הבית לחניה הוא 20 דקות מינימום.
ומבחינת בעלי- שהילדים יבואו אלינו ונסתדר...
לי יותר קל ללכת להוריו. בטח בחגים.
ובגלל שהיא לא מזמינה- אז זה מי שתופס תופס.
וככה קורה שאח אחר שלו תופס לנו מלא שבתות- ואז כאילו השבת נסגרה ואנחנו בחוץ.
בעיניי זה חוסר רגישות קצת.
כאילו... את יודעת שכל שבועיים הילדים אצלנו, ושאני בהריון מתקדם ועם בת שנתיים ובית קטן- למה לא להזמין??
גם אותנו אף פעם לא מזמיניםריבוזום
מי שרוצה להגיע מודיע, כמו שאת מתארת. לא חשבתי להיעלב מזה, זה פשוט סגנון ההתנהלות... דווקא אם מזמינים עלול להיות לא נעים - יכולים \ לא יכולים, לא נעים לפגוע ולסרב, וכו'. הגיוני שזה השיקול שלה... ואם את רוצה לבקר אצלם את לא יכולה לבקש מבעלך שיאמר להם? (הבנתי שהוא מעדיף שלא לנסוע, אבל... בסוף זה שיקול והחלטה שלכם כזוג אם לנסוע, ואחר כך - מה זה משנה מי שואל את ההורים שלו? אם החלטתם שנוסעים נראה לי הגיוני שהתקשורת תהיה מול הבן ולא מול הכלה)
אצלנו גם אמא שלי וגם חמותי לא מזמינותלפניו ברננה!
בעיני זה חלק מהשחרור והחוסר רצון ללחוץ ולהעיק, וההבנה שהזוג בנה בית אחר מהבית שלנו ואנחנו צריכים לכבד את זה.
להגיד שזה לא פוגע לקבל סירוב אם לא מתאים להם? בטח שזה לא נעים, ועוד יותר בטח בתקופה שזה כמה פעמים ברצף.
קרה לנו במיוחד סביב הקורונה. באיזשהו שלב הרגשתי לא רצויה, במיוחד כשבמהלך הסגרין ך ראיתי שכנה שלי שנסעה להורים כרגיל, והמשפחות של שנינו נורא הקפידו על ההנחיות.. גם אחרי שנפתח אחד הסגרים היתה תקופה ארוכה שהרגשתי שהם לא מעוניינים שנגיע/כל פעם לא התאפשר מסיבה אחרת (בשני הצדדים) והסתובבתי עם תחושות מאוד מאוד קשות, כך שאני מבינה אותך.
אבל, בעוד שעם אמא שלי אני דיברתי על זה, להבנתי שזה באמת לא מחוסר רצון שלא נגיע, אלא חוסר ברירה/חשש מדי גדול, עם חמותי בעלי דיבר, וזה עוד יותר גרם לי להרגיש לא רצויה.
אני בעד לפתוח. בטוחה שאם חמותך שבתיאור שלך כל כך מהממת הייתה יודעת שכך את מרגישה - היא הייתה מזמינה. לא לפתוח בתור ציפיה, אלא בתור שיתוף.
את יודעת, אנחנו מרגישים לא הכי נעים להגיע אלייך עם כל הילדים כשאת לא מזמינה, חוששים שמכבידים עלייך. אם תזמיני אותנו נרגיש הרבה יותר נעים, וזה יהיה בתדירות שעולה לך ולא נצטרך להעמיד אותך במצב של לומר לא.
יש פה עוד עניין של שיח מול בעלך - שידע שאת מעדיפה להגיע אליה גם אם זה לא הכי נגיש, וגם - אם כבר החלטתם - אז להחליט מראש. אנחנו ממש כאלו שהיום חמישי בלילה אומרים, ואי, אולי ניסע לשבת.. ואז זה כבר מאוחר הרבה פעמים
למדתי שאם אני באמת רוצה לנסוע לשבת - לדבר כבר בראשון-שני, גג שלישי.
להגיד שזה לא פוגע לקבל סירוב אם לא מתאים להם? בטח שזה לא נעים, ועוד יותר בטח בתקופה שזה כמה פעמים ברצף.
קרה לנו במיוחד סביב הקורונה. באיזשהו שלב הרגשתי לא רצויה, במיוחד כשבמהלך הסגרין ך ראיתי שכנה שלי שנסעה להורים כרגיל, והמשפחות של שנינו נורא הקפידו על ההנחיות.. גם אחרי שנפתח אחד הסגרים היתה תקופה ארוכה שהרגשתי שהם לא מעוניינים שנגיע/כל פעם לא התאפשר מסיבה אחרת (בשני הצדדים) והסתובבתי עם תחושות מאוד מאוד קשות, כך שאני מבינה אותך.
אבל, בעוד שעם אמא שלי אני דיברתי על זה, להבנתי שזה באמת לא מחוסר רצון שלא נגיע, אלא חוסר ברירה/חשש מדי גדול, עם חמותי בעלי דיבר, וזה עוד יותר גרם לי להרגיש לא רצויה.
אני בעד לפתוח. בטוחה שאם חמותך שבתיאור שלך כל כך מהממת הייתה יודעת שכך את מרגישה - היא הייתה מזמינה. לא לפתוח בתור ציפיה, אלא בתור שיתוף.
את יודעת, אנחנו מרגישים לא הכי נעים להגיע אלייך עם כל הילדים כשאת לא מזמינה, חוששים שמכבידים עלייך. אם תזמיני אותנו נרגיש הרבה יותר נעים, וזה יהיה בתדירות שעולה לך ולא נצטרך להעמיד אותך במצב של לומר לא.
יש פה עוד עניין של שיח מול בעלך - שידע שאת מעדיפה להגיע אליה גם אם זה לא הכי נגיש, וגם - אם כבר החלטתם - אז להחליט מראש. אנחנו ממש כאלו שהיום חמישי בלילה אומרים, ואי, אולי ניסע לשבת.. ואז זה כבר מאוחר הרבה פעמים
למדתי שאם אני באמת רוצה לנסוע לשבת - לדבר כבר בראשון-שני, גג שלישי.
אצלנו פשוט שואלים אם מתאים לבואאורי8
זה מה שהתרגלנו. לא מחכים להזמנה. וגם לבת הנשואה,שלי, אמרתי שהבית תמיד פתוח בשבילה, אני כן שואלת מתי.היא באה , שזה סוג של הזמנה .
כשאני מדברת עם אמא שלי על מתי לבוא( כבר לא קורה הרבה בכלל, יןתר הם באים אלינו). מאוד ברור שהיא יכולה לומר
שלא מתאים. לקח לנו זמן לבנות את זה. אבל ככה זה היום. דיון הדדי ביננו של מי באה למי ומתי. כך היה גם מול חמותי, לצערי כבר לא רלונטי, היא אלמנה ומאז מתארחת אצל הילדים.
נרכה לי הכי בריא ככה.
כשאני מדברת עם אמא שלי על מתי לבוא( כבר לא קורה הרבה בכלל, יןתר הם באים אלינו). מאוד ברור שהיא יכולה לומר
שלא מתאים. לקח לנו זמן לבנות את זה. אבל ככה זה היום. דיון הדדי ביננו של מי באה למי ומתי. כך היה גם מול חמותי, לצערי כבר לא רלונטי, היא אלמנה ומאז מתארחת אצל הילדים.
נרכה לי הכי בריא ככה.
וואו כ"כ רחוק...רות א
האמת לא חשבתי על זה אפעם. רק מקווה שאלמד להיות חמות כמו חמותי ואמא שלי
אני לומדת מהן איך לארח בצורה נעימה, איך להתעניין, השקעה באוכל, התייחסות לנכדים.. ב"ה.
(מודה גם שזה שאנחנו לא צריכים לישון אצלם זה הרבה יותר נוח ומקל, כי הם גרים קרוב)
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל
אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,
אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר
ואני מרגישה גמורה.
ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת
ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..
ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.
וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,
אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,
מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.
זהו
אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..
אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע
היית מרגישה יותר טוב,
הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.
ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.
אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!
ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.
וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.
אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.
זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד.
אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית
עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי
ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל
לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים
לא שטיפה, לא קניות, לא כלום
הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע
אז הבית לא יהיה מסודר🤷
יצאנו ממלחמה אחות
ממלחמה
טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש
ילדים חודש בבית כולל פסח
מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר
לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל
ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה
♥️
לא אמין בכללשירה_11
אין מישהי כזאת
ואם יש
אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת
המינוסים בעיניבאתי מפעם
זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....
טרנד הזיה
זה ברור כמובןשירה_11
זו תלות
חיים בשביל לצלם
היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות
אובססיה
ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית
בהחלט שכן
אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת
אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג
אולי יש לה הרבה עזרה
אולי היא תקתקנית
יש ויש
העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה
לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!
מכירה כמה נשים כאלה
ברור שאין מושלם
אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.
ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉
יכולה להגיד לךרקאני
שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים
ועכשיו מסיימת עם הכביסות
(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)
ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח
ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה
ולא יודעת איך עושים את זה
ויש לידה באופק שמלחיצה אותי
וכולי איכסה בפנים
בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי
כי סיימתי לסדר את הבלגן
זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...
והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה
במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש
זה קצת כמו נפילת סוכר
בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים
עושה סחרחורת
הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1
זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?
כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר
אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.
גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.
אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ
נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב
כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.
או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע
והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..
וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.
יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה
או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג
אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.
לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה
לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו
כמובן שלא מעלה לשום מקום
אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.
אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה
כל עולם השקר
וזה גם נכון
אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.
כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.
אבל לפעמים זה לא נכון
ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים
ומאוד טובים
ואני לא אהיה הם
אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי
ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי
יש לי רעיון גאוני!אמאשוני
תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.
אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,
אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.
יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.
אז מה?
אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.
אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?
זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.
אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.
והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️
ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.
מסכימה ממשאהבתחינם
לא מחייב שזה שקר,
אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר
תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.
תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב
מחר יום חדש.
אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת
קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28
כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.
זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.
נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.
אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.
למה זה טוב? תראי סדרה במקום.
אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?
תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.
אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.
הרעיון הכי טובבתאל1
זה לא להסתכל באינסטגרם...
אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...
ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..
וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.
אצלנוoo
שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ
תקתקו פה
וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה
אז הבית היה מתוקתק
אבל לא הכל ורוד
בכלל לא
לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים
לגבי האינסטגרם
אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה
אם משהו עושה לי רע
זה הזמן לגלול הלאה
זה כל היופי ברשת
שזה בלחיצת כפתור
הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש
את מספרת שכיבסת בחול המועד
מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)
אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....
..Eliana a
זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס
כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים
ומציאות חיים אחרת
נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול
ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף
יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים
אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן
כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים
זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...
אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר
אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)
ואין שבת מוכנה
ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית
מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון
מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.
ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ
אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח
הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.
איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.
מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).
מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).
רעיונות-
-מקלחת טובה
-טיול בחוץ
-קפה ושוקולד מפנק
-לפגוש חברה
-טלפון למישהי שמחזקת אותך
-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך
-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)
-ללכת לקנות פרחים לשבת
הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.
וברצינות
אנחנו לא במרוץ
לוקח לגוף ולנפש זמן
ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת של מלחמה
לחזור לעצמם
ממילא
הקצב אחר
הכוח אחר
האיכות שונה.
הכל בסדר!
תנשמי
תכיני לך קפה
תשבי ותשתי בנחת ממש.
הכל
יחכה.
את העיקר של הבית
שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה
קודם כל לעצמך!
שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן
ואל תדאגי.
תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת
שפחה (כן, זאת המילה)
של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,
עייפה
מרוטה
רק מתה להוריד את האיפור
שצורחת על הילדה שרוצה לשחק
לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון
אז באמת
שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא
ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת
אבל באמת באמת
את
כמו שאת
את הכי טובה!
יצר כפיו של בורא עולם ❤️
תודה לכולן!אנונימית בהו"ל
באמת שחיזקתן אותי!
כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות
ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.
ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞
אחותיייהשקט הזה
אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.
הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד
המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא
תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק
יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה
שייערב להן. אני לא שם
חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.
בס"ד
זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.
וזה מצב של ברכה!
כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,
בלי להשוות את עצמו לאחרים,
בלי צורך להראות לאחרים,
בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.
היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).
והתחושות שלך ממש לגיטימיות,
עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.
עם הזמן
והניסיון
והילדים שגדלים
ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'
אפשר להשתפר ולהשתכלל
אבל תזכרי שאת כבר טובה
איך שאת עכשיו
אמא לילדים
ולתינוקת קטנה
שעברה מלחמה!!!
ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)
ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם
כל זה זה כבר המון!!!
ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!
ותכונות טובות!
ואיכויות!
ומעשים טובים!
מה שאת רוצה לשכלל
בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.
עכשיו הכי חשוב
לחבק את עצמינו
להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות
ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️
בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.
אנחנו בירידת מתח רצינית.
(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).
חיבוק גדול יקרה שאת!!!!
חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה
ברור שהכל מציף
והרבה נשים לא הספיקו
רק לא מפרסמות את זה...
מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,
אני מתמודדת מנוסה.
אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.
לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.
המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.
הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.
אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).
רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.
אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.
מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.
התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו
מהממת הרשתות זה מכהאורוש3
אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.
זה ממכר.
זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.
אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.
אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.
אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.
בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.
וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.
העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.
ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק.
חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱
מציג מצב אמיתי ..
אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה
כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף
ובואי גם אם זה אמיתי
לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .
את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות
זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש
שבת שלום
תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה
אצל אף אחת לא וורוד
אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד
תודה לה' יםםם של כביסות
וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים
ועדיין...
איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...
רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.
לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.
תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.
לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.
אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.
כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
את מדברתנעמי28
על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.
גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.
שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.
בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.
לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.
מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל
משהו נגד בחילות בהריון?
מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים
אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר.
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר
או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.
אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.
לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.
מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב!
למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים
ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.
לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת.
הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut
בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.
אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.
יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום
לק"י
לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.
יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).
אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה
לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות
אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.
בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול
טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה
אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.
את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה
תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.
לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.
כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה.
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱
בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים
באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה
לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .
כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה
תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?
הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית
מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה
אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך
יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.
מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון
תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.
כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....
ממש לא!דיאט ספרייט
ממש ממש לא!
ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.
לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.
הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.
בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.
(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).
בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.
אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.
ת. דאון לא.
(אינני רופאה)
גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת
הרופא ילדים לא היה מודאג.
היית בבדיקת התפתחות?
הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅
ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו.
נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון
אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.
ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה
גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון.
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...
אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...
חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת
ותודה על העידוד
בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה
לא יודעת אם כדאי או לא
מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.
כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת
מילא בחדר אחד עם חולה
אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני
תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל
ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת
אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות
וגם מותשת מכל דבר קטן
הבית הפוך
אני עובדת מחר עד מאוחר
חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם
(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(
לא יודעת איך נבשל שבת
וממש רוצה להשאר בבית
אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי
כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)
אה ואוטוטו מתחילים מילואים
שזה עוד סיבה להשאר בבית..
יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י
לי זה היה עוזר לפעמים.
לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת
ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?
נשמע שאת רוצה להיות בבית...
הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל
הסעודות ארוכות לי
אין לי מה לעשות שם
בעלי עסוק עם אחים שלו..
אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה
אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה
אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת
כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭
מה מתאיםתקומה
לבעלך?
נראה לי זו השאלה הראשונה
אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.
אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.
אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.
אבל תראי קודם מה הוא רוצה
האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית
אבל לא יודעים איך לעשות את זה
וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים
אבל הוא גם רוצה להקל עלי
טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...
שה' יתן לי כוח
יודעים שאת בהריון?דיאן ד.
אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....
אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.
לאאנונימית בהו"ל
ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..
אפילו לא ראינו דופק
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה
לא לכולם זה מתאים.
מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב
אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.
לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...
ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..
וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.
אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.
פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.
אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.
גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.
חיבוק ומלא כוחות..!
אמהות בדור הזה אלופות!