פורום הריון ולידה (עמוד 1773)

וענתה לי בשמחה רבה... תשובה ארוכה ומפורטת

ממליצה בחום! יש לו עדינות נפש ורגישות מיוחדת ממליצה ממש לפנות אליו

את לוקחת תוסף ברזל? לי היו סחרחורות כשירד לי קצת ההמוגלובין, הוא ירד ממש בקצת - לערך שעדיין נחשב נורמלי בהריון, ורק אחרי שהתחלתי לקחת תוסף ברזל זה הסתדר

אני לוקחת ברזל בעיקרון אבל לא מספיק מקפידה על זה.. אני אעשה עוד בדיקת דם בעוד חודש בערך. אולי באמת ירד עוד.. (כי בתחילת ההריון היה דווקא 13 ומשהו, קרוב ל14)

היה לי 14 וירד ל11.9 שנחשב תקין, אבל הרופא אמר לי להתחיל ברזל ואז גם נעלמו הסחרחורות - יכול להיות שבלי קשר.. כי גם עבר חודש מאז, אבל לדעתי זה קשור

הסחרחורות ממשיכות, ואני לא יודעת מה לעשות...
ודווקא מדדתי לחץ דם עכשיו (יש לי מד לח"ד בבית) והוא בכלל לא נמוך. (אולי אפילו קצת גבוה? זה היה 136/72)
אז מה עושים?

עליה בלחץ דם זה תסמין של רעלת - יכול להיות סתם שבמדידה אחת יצא גבוה ומחר יצא נמוך/ תקין ואז תשכחי מזה.. אבל חשוב לשים לב

לא התרגשו ממני.
אבל שווה לך לברר ולעקוב.

היו לי לחצי דם גבוהים אצל האחות אז אני גם עוקבת אחרי עצמי בבית.
יש לי תסמונת החלוק הלבן🙄

אצל האחות מעקב הריון הלחץ דם שלי קבוע מעל 130 והדופק גבוה גם, ואצל האחות הרגילה בחדר ליד - לחץ דם נמוך 😅

והכי מעצבן שהיא צחקה עלי כאילו אני סתם חושבת שיש לי.
כמעט שלחו אותי להיריון בסיכון.
עשיתי מעקב בבית. ראו שהלחצי דם בסדר גמור.
הראיתי לרופאה אמרה זה רק תסמונת החלוק הלבן.

בהיריון הראשון אישףזו אותי בגלל לחצי דם גבוהים. לכמה ימים. מאז אני בתסביך.

הרופא הכריח אותי לבוא לקופת חולים כל יום במשך שבועיים שימדדו לי לחץ דם, ורק אז כשראה שהתוצאות סבבה הפסיק עם זה..

ואז יורד

נשאר על הטווח של 140-150 בכמה מדידות.
הערך השני היה 90 פלוס. זה גבוה מאד.

בבית זה עומד על 115/70 שזה תקין. לךעמים 125/75.
לא עושה אצלה יותר. רק בבית.

זה ממש גורם לי להרגיש רע אחכ, הם ממש מלחיצים אותי כזה.. יושבת שם מלא זמן ועם המסכה ואין אוויר.. והמבטים שעושים לי כשיוצא לחץ דם גבוה.. לא בשבילי.
בבית תקין ואפילו נמוך

ואז צריך כמה לעמעם

אני עושה לפחות פעמיים.
ואם גם בפעם השניה יוצא גבוה אני עישה גם שלישית ורביעית.

לחצי דם שלה היו 190/110.

זה גבוה מאודדד

למרות שאותי אשפזו על לחצי דם של 140/80.
עשו איסוף שתן יצא 500 אבל שאר המדדים תקינים. תודה לאל אף אחד לא זירז אותי (זה היה שבוע 35).
שחררו הביתה. עשיתי איסוף חוזר יצא 120🤷‍♀️
מההתחלה התעקשתי שמישהו טעה באיסוף הראשון.

לכן אני ככ חוששת מהמכשיר הזה.

ממש סובלת מסחרחורות.
הפעם קיבלתי עירוי ברזל וזה שיפר קצת את המצב (מה שכן - יום אחרי העירוי יש יותר סחרחורות כי העירוי עצמו מוריד גם לח"ד...)

וב"ה מדדתי עכשיו לח"ד והוא היה תקין. אז לפחות אני לא דואגת מרעלת...

רוב היום שוכבת/יושבת על הספה, ועדיין דח מרגישה אותן, וכמובן בכל פעם שאני קמה. כמעט לא יכולה לתפקד ככה!
לח"ד תקין. ממשיכה לקחת ברזל.
כדאי להתייעץ עם הרופאת משפחה ליתר ביטחון? תור לרופאת נשים יש לי רק בעוד חודש...
(ובדיקת דם אני מעדיפה לעשות בעוד שלושה שבועות, כי אני צריכה לעשות אז גם בדיקה שגרתית של בלוטת התריס, שנמצאת במעקב אצל אנדוקרינולוג...)

בע"ה שהכל יהיה בסדר.

קבעתי באמת תןר טלפוני לרופאת משפחה
מקווה שיהיה לה מה לעזור לי...

(אפשר גם עם שעוני ספורט שמודדים)

בעלי כל הזמן שאל אותי למה אני ככ מתנשפת, הרופאה אמרה שזה תקין והכל בסדר.. אולי שווה לך להתייעץ אבל ממה שאני יודעת זה תקין, יש עומס על המערכת, בכל זאת

פשוט מאז שהם העירו לי אני יותר מודעת ושמה לב שזה באמת קורה הרבה ובלי הרבה סיבה...
(אני עולה מלא במשקל בהריונות אז להוסיף על הלב תוך כמה חודשים 20 קילו נשמע לי הגיוני שקשה לו... עוד מעט ירד חזרה בעז"ה)

בהחלט נשמע כמו עומס
בכל מקרה תשימי לב לעצמך, שאת נושמת טוב, שאת נחה הרבה.. בלי קשר להתנשפויות..
ויאללה שההמשך יעבור בקלות💗💗

גם אני הייתי מתנשפת כמו לא יודעת מה מ0 מאמץ חחח
הרגשתי ממש פרונצ קטנה
אבל זה טבעי ונורמלי..

אני יושבת ונגיד זזה בספה וכו ומתנשפת ממש 🤣🤣

זה עף למטה תוך דקות..

מובן שאת מעדיפה לסחוב בבית, אבל יותר חשובה הבריאות של התינוק❤️

אני שבוע 34

אבל מתארת לעצמי שזה לא נעלם ככ מהר...

לקבל 4 שעות לפני הלידה.
אם את לא מספיקה לקבל או מקבלת ולא עוברים 4 שעות ממתן יעקבו אחרי התינוק בתינוקיה הצורה הדוקה במשך 24 שעות או לחלופין ייתנו אנטיביוטיקה לתינוק כדי למנוע הדבקה מראש.

שאם הלידות מהירות אז יש פחות חשש שיידבק כי הוא לא נמצא הרבה זמן בתעלת לידה.
אבל לא יודעת להגיד לך באמת.

אני חושבת שאת צריכה לעשות את ההשתדלות שלך ולנסות להגיע לבי"חכשאת מבינה שמתחילה לידה. מפה זה כבר לא בידיים שלך

ממש מומלץ להגיע לבית חולים מספיק מוקדם כדי לקבל אנטיביוטיקה אבל היות וזה לא פרוצדורה ארוכה רוב הסיכויים שתספיקי (תודיעי מיד שאת מגיעה שאת חיובית ויש לך לידות מהירות ויחברו אותך מיד לעירוי)

אני פעם אחת ילדתי בחדר קבלה מיד שהגעתי עוד לפני שקיבלו אותי ללידה ולא הספקתי אנטי אז התינוקת הייתה במעקב.

מכירה לא מעט נשים עם לידות מהירות שהיה להם gbs חיובי חוץ מהמקרה שלי כולן הספיקו אנטי (זה עניין של כמה דקות)

שנגיד אני יגיע ממש מוקדם- אש ישחררו אותי הבייתה כמו שהיה לי בלידות האשונות.

תכלס מהרגע שאני מבינה שזה באמת לידה עד הרגע שאני ממש יולדת זה לא 4 שעות.

וממש לא בא לי לרוץ על כל ציר...

הבעיה היא רק אם הלידה עצמה ארוכה? @אחתפלוס? זתומרת שלב הלחיצות?

איך אישה עם לידה מהירה מספיקה אנטי? צריך 4 שעות ככה הבנתי?

אלא רק עם עוברות ארבע שעות ועוד לא ילדת,מאז נותנים שוב.

צריך בערך 10 דקות (הזמן שלוקח לקבל מנת עירוי) אם לא ילדת בתוך 4 שעות מקבלת האנטי יתנו עוד מנה (כלומר חשוב לקבל אנטיביוטיקה בתוך 4 שעות מהלידה זה לא שלורח 4 שעות להספיק את האנטיביוטיקה)

תצאי כמו שאת רגילה ורוב הסיכויים שתספקי לקבל מנה , כמו שכתבתי לך מכירה כמה עם לידות מהירות שהספיקו ואם לא תספיקי זה לא סוף העולם יעשו מעקב חום.

רק חשוב לזכור שאם יש ירידת מים גם בלי צירים חשוב להגיע מהר לקבל אנטי.

ואם לא תספיקי והלידה תהיה מהירה.
שלב הלחיצות יהיה מהר ואז הוא בעז''ה לא ידבק

והתינוק לא נמצא הרבה בתעלת הלידה, רוב הסיכויים שלא ידבק.

מספיק לקבל לפני הלידה, לא משנה עם זה סמוך.

פעמיים היה לי.
פעם אחת נתנו לי בערך שעה וחצי לפני הלידה.
בפעם השנייה לא הספקתי, ועשו לתינוקות מעקב של חום.

בהריון האחרון גם לי היה
וגם פתחתי פה שירשור לחוץ
בסופו של דבר הרופא שלי אמר לי שבדיוק באותו זמן (בערך לפני חודשיים) הוציאו נייר עמדה שאין צורך לבדוק לgbs יותר (מאוחדת) כי הgbs הישראלי עדין מאוד וכמעט בלתי פוגע...
ולכן הוא אמר לי שאצא מתי שתכננתי לצאת לבית חולים ולא למהר קודם בגלל הgbs.
עדיין הייתי לחוצה, חפרתי לו אבל הוא המשיך לומר לי שזה בסדר אם לא אספיק גם לקבל והנה עובדה שעכשיו בכלל לא צריך לבדוק...
וזה רופא שאני מאוד סומכת עליו אז בסוף הקשבתי לו, ושורה תחתונה, אכן לא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה...
עשו מעקב חום וב'ה הכל היה בסדר.
אגב כולם (רופאת נשים רופאת ילדים וכל האחיות במחלקה) היו מאוד רגועות לגבי זה שלא לקחתי אנטיביוטיקה... הרגיש שהן רואות מלא כאלה ושהכל סהכ סבבה.

הרופאים פחות משתפים איתה פעולה..

לקחת 10 ימים אנטיביוטיקה דרך הפה (מוקסיפן/מוקסיוויט) ואחרי 5 חמים לחזור על התרבית.
אם יותא שחישי אפשר חסמוך על זה לחמישה שבועות.

זה לא הפרוטוקוח המקובח אבל עושה את העבודה.

אם תמצאי רופא שישתף איתך פעולה (או שיש לך איך להשיג אנטיביוטיקה) זה פותר את הלחץ מלידה מהירה.

ומצטרפת לשני הדברים שכבר כתבו לך:
הסיכון להדבקה בלידות מהירות יותר נמוך.
הזן הישראלי הרבה פחות פוגע בתינוקות.

בפועל הספקתי לקחת רק מנה אחת ואז כבר התחילו צירים, וכבר קיבלתי אנטיביוטיקה לוריד בלידה

לא נורא בכלל.
באחת קיבלתי שתי מנות אנטיביוטיקה (כי עברו יותר מ4 שעות מאז שהגעתי).
בשניה לא הספקתי לקבל 4 שעות לפני ופשוט כתבו בתינוקיה שהוא צריך מעקב ועקבו שלא מעלה חום. שום דבר מלחיץ.

לא הייתי לכתחילה לוקחת סיכון.

זאת יכולה להיות פגיעה קשה בתינוק ויש איך למנוע את זה ממש בקלות.

רק שאם הלידות שלה קצרות, מה היא תעשה.
כן יש ענין להגיע מספיק מוקדם ללידה, אבל לא להילחץ אם לא מספיקים.

אין מה לדאוג. תעשי את ההשתדלות שלך ויהיה בסדר

לק"י

וגם תינוקות שכנראה העדיפו להשאר בפנים יצאו בסוף (עם עזרה חיצונית או בלי).

ואת תהיי עם אוצר קטן בידיים😍

לבינתיים תחשבי על זה ותחלמי על זה ותנסי לעשות דברים שעושים לך טוב ועם תינוק קטן לא תצליחי לעשות😅

גם לי היה סימפיזיוליזיס

אבל למשל לראות סדרה טוב עם אוכל מושחת אפשר לעשות בחצי ישיבה חצי שכיבה ועם אוצר מתוק זה יהיה פחות רלוונטי בתקופה הראשונה😅

אני אישית כל פעם אחרי הלידה אומרת לעצמי
מה היה לי לחוץ, לנוח עוד כמה ימים? 😆

למה אני והגדולות חטפנו משהו ובאלי להבריא לגמרי ורק אז ללדת 😅

אני רק מתגעגעת ללהיות לפני! להתרגשות ..למפגש הראשוני עם התינוקי ..

יווווו כשאני שם אני רק מתה להיות אחרי.....

ואחרי...אני מתגעגעת לזה
לאאאא לצרבות!!!!!! ולכבדות ולפחד וכו
פשוט לטרוף הזה שקוראים לו ללדת!!😍

אם הוא בטוח שכל התינוקות יוצאים בסוף

חכי, אוטוטו את שואלת פה מה עוזר לכאבי בקיעת שיניים...

יגיע מבלי שתשימי לב והופ יהיה מאחוריך
תנסי להנות מהזמן האחרון שלך בהיריון 😁

יודעת כמה זה כואב לקבל שלילי בפעם השלישית😔
אני המשכתי לivf אחרי זה וברוך ה זה עבד
רק פה לתת לך תקווה שלמרות שזה נראה שזה לוקח נצח ושלעולם לא נראה בטא יפה כמו של כולם...זה לא ככה
זה יקרה! וכשזה יגיע זה יביא לך כל כך הרבה אושר שכל הכאב והתסכול יזוזו לצד ולא יהיו חשובים יותר
זה רק ענין של זמן אהובה אני מבטיחה לך ובאמת שזה קרוב מתמיד ❤❤❤

אני הייתי מאוד מרוצה מד"ר גליה אורון. היא מקבלת פרטי בת"א מול אסותא. אולי גם באחת הקופות.
הרבה הצלחה!

יש רופאים שידועים יותר עבור בעיות שונות.
למשל, האם זו החזרה שלישית שלא הצליחה? או שאיבה שלישית בלי בכלל הפריות? והאם זו בעיית זרע? או ביציות? או לא מוסבר? וכו'

לא הבנתי מה עברת ואיפה, אבל ממליצה על ד"ר אמיר וויינטראוב ועל המחלקה בלניאדו.

היתה לנו שם חוויה ממש טובה, לאורך כל הטיפולים.

משהו טוב אחד עשיתי בחיים האלה 

עשית המון המון דברים טובים!!!! זה רק אחד מהם

בקופת חולים במכבי ואחרי שלא הצליח הוא העביר אותי לבית חולים להמשיך ב- ivf
(3 סבבים לא הצליחו)
הכל התחיל מכמות זרע נמוכה אבל הבנתי שגם בהזרעות וגם בהפריות שהיו הזרע היה ממש טוב והצליחו להוציא אחוז טוב.. מאז תחילת הivf נראה שהביציות שלי חלשות, הגוף לא מייצר כל כך הרבה ועד היום בשלוש סבבים של ההפריה לא הצליחו להקפיא. בשאיבה הראשונה היו 7 שרק אחד מתוכם היה טוב והחזירו בשני שאבו 3 ביציות ורק אחד היה טוב ובאחרון שאבו 6 ורק אחד היה טוב.
למישהי זה קרה?
שהגוף מייצר ביציות ממש חלשות ומעט מאוד?
סליחה על החפירה❤️

אביבה, דיקור, שינוי תזונתי וכד?

הייתי מתייעצת עם מכון פועה והולכת לרופא אחר. הם מאד טובים ויודעים להכווין ולייעץ למי ללכת
התוצאות ממש לא נשמעות תואמות גיל ובהחלט כדאי לשקול לעבור רופא לדעתי

שמעתי שבמקרה כזה כדאי אולי לנסות שאיבה על בסיס סבב טבעי, שאמנם זו רק ביצית אחת, אבל האיכות שלה טובה יותר.
אני אישית לא מכירה אבל יש פה נשים שידעו להמליץ על רופאים שטובים בתחום הזה.
אולי באמת רופא חדש עם יצירתיות בפרוטוקולים יהיה התשובה.

כל סוגי טיפולי הפוריות, כולל הזרעות, עושים אצל רופא פוריות... אז נכון שלך זה כבר לא רלוונטי, אבל שמי שקוראת שתדע זאת...

המליצו לך על זה?

זה מאוד מאוד עוזר.

לוקחים פעמים ביום.

יש גישות שאומרות גם שפרוטוקול ארוך יכול לעזור יותר במקרה שהביציות לא הכי אידאליות.

 

בהצלחה רבה

והרבה כוחות!!!
בעז"ה שיהיו לכם בשורות טובות!!

גולדסטאר יש מזל טוב??

@גולדסטאר

תכלס יש לה עוד זמן עד התאריך

נראלי שמאתמול בבוקר היא לא פה.
יאללה בע"ה שיהיה בקלות ובידיים מלאות❤❤

מסכנה
עוקבות אחריה 24/7

דווקא חשבתי שתתכתב איתנו בין הצירים

אם היא לא הגיבה עד עכשיו בטח יש התפתחןת היא פעילה מאוד 😁

בקיסרי חירום

הפחד מהריון לא רצוי גבר על הפחד מעצם זר ברחם🙈
ומבחינתי הרחם לא מקום מקודש, אלא משמש אותי ל-מה שאני צריכה בכל מצב. יש תקופות שצריך שיהיה שם תינוק, ויש תקופות שצריך שיהיה שם התקן דווקא בשביל *שלא* יהיה שם תינוק.

תסמכי על עצמך
עשית בירור מעמיק והגעת למסקנה שזו הדרך הכי טובה עבורך.
יש ככ הרבה נשים עם התקן, וממש מעט סיבוכים, לכן הסטטיסטיקה לטובתך ולא לרעתך

בקיצור
מובן ממש
רק צריך לתפוס אומץ, להתקין כמה דקות, והכל מאחורייך לשנים הקרובות בעז"ה.

שיקשקתי את חיי!!!!!
גם לי הפריע הענין של הגוף זר.
ואז אמרתי לעצמי- עדשות מגע, זה גם גוף זר שמכניסים לגוף. אפילו טבעת נובה רינג זה גוף זה שנכנס לגוף. ובימי קדם כדי למנוע הריון היו שמים מעין סוג של דיאפרגמה. כך שלא המצאנו את הגלגל מבחינת גופים זרים...
אז מבחינתי התקן זה אותו דבר. במיוחד שאני רוצה לשים אותו דווקא כדי לחזור לטבעיות של הגוף שלי.

מי שעוד הרגיעה אותי היתה הרופאת נשים שלי (שאני מאוד מאוד סומכת עליה) שאמרה ששווה לי לנסות וגם אמרה שזה לא משהו בלתי הפיך ובמקרה שזה לא הולך, פשוט מוציאים. וזה לא שנתקעת עם משהו לכל החיים. תיחקרתי אותה גם על הסיכונים והכל והיא מאוד הרגיעה אותי.

בהצלחה רבה!!!!

עם רופא מומחה שעשה את הפעולה הזו כל כך הרבה פעמים שואף ל0..
ואחרי כמה זמן את פשוט שוכחת שיש לך התקן בגוף.. את יכולה לעשות הכל כרגיל ולא אמורים להרגיש אותו בכלל

מבחינתי זה חלום .

הלכתי..
כתמים שיהיהו, דימומים בהתקנה וכו'.

אני עם התקן ועדיין נלחצת לפעמים מהגוף הזר שיושב אצלי (אצלי הגוף גן עדיין לא הסתכל והוא עושה לי המון צרות) אז מידי פעם אני הולכת לבדיקה לראות שהוא באמת במקום והכל בסדר.
אמנם הצרות לא נפסקו אבל אני כל פעם מנסה להתחזק ולהאמין שהכל בסדר עד לבדיקה הבאה

מושלם. צריך לבחור בין החסרונות.... אני שואלת את עצמי איזה חסרון אני מעדיפה?

תודה רבה ממש לכל מי שהגיבה!!!

נראה לי באמת הקטע של הסיכון בהכנסה באמת קצת ירד לי.. בע" ה הולכת למישהו עם הרבה נסיון... אז בהחלט חיזקתן אותי בהרגשת בטחון קצת יותר! וממשיכה להתפלל...

אבל עדיין מציק לי הקטע של הרחם שהוא מקודש כזה....
@שחרית* ממש תודה על מה שכתבת, באמת זה נכון שזה לחזור לטבעיות... זה בהחלט מחזק אותי. (כל שאר הדוגמאות שנתת זה עדיין לא מרגיש לי אותו דבר כמו ברחם)
אבל עדיין, חס ושלום אם יקרה משהו אז חוששת שזה יפגע בילודה העתידית...
וכיף לך שהרופאה שלך הרגיעה. אולי באמת בגלל שהרןפא שלי ככ לא שש לזה וניסה להוריד אותי מהרעיון כמה פעמים זה מה שמלחיץ אותי (אני מאוד סומכת עליו..), למרות שבסוף הוא אמר לי שזה בגלל שהוא ראה כמה מקרים בחייו ולכח דואג אבל לרוב הנשים זה בסדר...
חח היה נשמע שהוא עוד בטראומה מהמקרים האלה...


אבל באמת בסוף
את צודקת שאפשר תמיד להוציא אם לא ילך....

ההסתגלות

וגם לגבי מחיר, תלוי בהתרן וברופא.
ממה שעלה פה בשירשורים לאחרונה- בין 200 ל1000 שח

עם החשש
לי לא הפריע גוף זר
אלא יותר זה שגיסתי סיפרה לי חצי שעה אחרי שהתקנתי שהיא נכנסה להריון עם התקן.....

לא מצוי בכלל

היא גם אמרה לי שהיא הרגישה את זה.....
אז אולי משהו לא היה טוב בהתקנה

כי אני כבר שנה עם התקן חוץ מהדימומים
סבבה לגמרי!!!
לא מרגישה כלום
בלי גלולות לקחת כל יום בלי הורמונים מעצבנים

בעז"ה יהיה לך מוצלח ושקט ולא יפריע בדימומים מאחלת לך!!

מה רע בגלולות רגילות? לקחתי תקופה ארוכה גלולות בשם מליאן וממליצה ממש!

עם הניק שלך..

ההורמונים השפיעו עלי רעע
זה גלולות עדינות?
לוקחים רצוף?
אשמח להסבר

לקחת גלולות משולבות- כמו נובהרינג אבל יש הרבה סוגים. כנראה שנובהרינג ספציפית פחות מתאים לך ואפשר לנסות אחרים חזקים יותר, הבאסה שזה גם בא עם תופעות לוואי וקשה למצוא מה הכי מתאים

גלולות מיני(רק פרוגרסטרון) או התקן הורמונלי - שניהם מונעים ווסת אחרי שימוש מסוים אבל יש סיכון די גבוה לדימומים

לא מכירה פתרון אחר חוץ מהריון נוסף :/

בהצלחה!!

יש מיואשת עם אימוג'י ויש מיואשת עם כוכביות. זה בסדר(:

האמת שלהמליץ להחליף זה סבבה אבל זה נרשם כדרישה וזה לא נראה לי ככ נעים.. כאילו זכותה להיות עם ניק דומה למישהי אחרת..

התגובה הייתה גם ל @רקלתשוהנ

נראה לי הגיוני, כשהניק כל כך חדש (2 הודעות בכרטיס אישי)
בכל אופן, מה שהיא תחליט יהיה בסדר

אז או טבעת, או גלולות או התקן הורמונלי. אלו האפשרויות שלך.
האם תצליחי לחבר ולא לסבול מדימומים? אין לדעת. אצל כל אישה הגוף מגיב אחרת (וכמו שכתבת, גם למינונים שונים של הורמונים הגוף מגיב אחרת).

כמה זמן את כבר מנסה נובה רינג? לפעמים מצליחים לחבר רק אחרי כמה טבעות. אם ילדת לפני 4 חודשים, משמע את בערך חודשיים עם טבעת? הייתי מחכה קצת לפני שמנסה משהו אחר ונותנת לגוף להסתגל.

ולא 4 חודשים עם נובהרינג.

אני גם חושבת שכדאי לנסות עוד קצת עם הנובהרינג לפעמים צריך להתרגל

גם אז רק מדי פעם הצלחתי לחבר 2 טבעות.
והמתח סביב זה מעצבן.
ועכשיו אני איתו כבר חודשיים וחצי.
הוא אחלה לי!
אין לי תופעות לוואי אבל הקטע של המחזור קצת מבאס.

איזה התקנים הורמונאליים יש?
יש דמומים רבים עד שמסתגלים?
מה אחוז המניעה?

לא חודעת למה אבל אני נרתעת מהתקנים

יש כל מיני סוגים וכל מיני מינונים, תתייעצי עם הרופא נשים שלך.

לא מבינה בסוגי התקנים הורמונליים. לדעתי כולם על אותו עיקרון והם נבדלים זה מזה בכמות ההורמונים (וכתוצאה מכך גם ביכולת שלהם להפסיק את הוסת לגמרי או לא). ובכולם אומרים שצריך לקחת בחשבון חצי שנה של הסתגלות (כלומר- אפשרות לדימומים או הכתמות). אבל אחריה יתכן שיהיה לך שקט מדימומים למשך כל זמן ההתקנה. וממה שאני מתרשמת פה בפורום, ענין ההסתגלות הוא אינדבידואלי לכל אחת.

אולי תנסי מדבקות אוורה למרות שגם איתם לא בטוח שתצליחי לחבר אבל אולי כן

במקומות מסוימים ומחליפים כל שבוע במשך 3 שבועות ואז שבוע הפסקה שבו מופיעה הווסת. אבל אפשר לוותר על שבוע ההפסקה ולהמשיך להדביק כרגיל (כמו בחיבור טבעות) אבל צריך לקחת בחשבון שזה לא תמיד מצליח.

זה מגיע אחכ בבום וכבר אי אפשר למנוע את הרצון לאכול
נסי מרקים.. מרזה, משביע, מחמם.
דלעת, בטטה, תפא, אפונה קפואה, הם ירקות פחמימתיים
נסי להמנע מהם במרק או להפחית

הליכה עם בעלך או עם חברה? בערב, או בשעות הבוקר המוקדמות

להחליף ללחם קל. בין לבין עדיף לאכול פרי מאשר שוקולד

תכיני לך סוגים שונים של פיצוחים. שקדים, אגוזי מלך, גרעיני חמניה. בעיניי יותר בריא מאשר לאכול שטויות
אפשר לאכול תוך כדי הנקה
וזה גם מעשיר את החלב

ממילא החשק למתוק לאט לאט יורד
וכשאוכלים אוכל מזין ובריא הגוף מגיב אליו

ובתור פעילות גופנית
אפילו עלייה/ ירידה במדרגות , נחשב.

ראיתי פעם
שכל פעילות שאחריה את מתנשפת וקצת מזיעה
נחשבת לפעילות גופנית.

וגם תיכנסי לקבוצה של אמא חוזרת לג'ינס בפייסבוק
מבינים מהקבוצה שעם הרעבה רק נהיה עצובות ונשמין עוד

והסוד הוא תזונה בריאה
להתחיל בקטן
להפסיק עם סוכר לבן כמה ימים
אח"כ להוריד קמח לבן כמה ימים
אח"כ להוריד מטוגן ומוצרים תעשייתים כמה ימים.

לבשל שיהיה לך מרק מפנק כל יום לערב, חלבון טעים לצהריים, ולבוקר אפשר חביתה ולא וגבינה נגיד..
סתם זורקת וכמובן לבשל לכמה ימים...

קודם כל, תאהבי את הגוף שלך בלי קשר לכמה את שוקלת וכמה אכלת.
זה בסדר להסתכל ולהחליט שאת רוצה לשנות, וזה מעולה להיות מודעות לעצמנו. אבל גם אם עלינו במשקל ואכלנו הרבה, זה לא מגעיל. הגוף שלך הוא מהמם, הוא עושה המון - ילדת איתו, את מניקה איתו, את אוהבת איתו, את חיה איתו. כן כן, גם אם יש בו כמה קילוגרמים שהיית רוצה להוריד.

דבר שני, אין דבר כזה אין לי זמן. אני בטוחה שאת עמוסה, אני בטוחה שיש לך מלאאא דברים לעשות. אבל מבטיחה לך, שלכל הנשים יש. נכון שלא היית שולחת את הילד שלך לגן בלי אוכל מזין? נכון שאת דואגת לילד שלך שיאכל טוב, שיהיה בריא, שישמור על הגוף שלו?
אז עכשיו אותו דבר, תעשי עם עצמך

להכין אוכל זו לא פריווילגיה שנתונה רק לאנשים עם זמן פנוי. זה הדבר הכי בסיסי בעולם. ומגיע לך שיהיה לך אוכל מזין וטעים ומגיע לגוף שלך שתדאגי לו באהבה, כמו שאת דואגת לילד שלך.

איך עושים את זה? זו כבר שאלה אחרת. אבל מגיעים אליה רק אחרי שמחקנו את כל האמירות של לא יכולה, עמוס לי, לא מסוגלת. זה רק גורם לך להישאר במקום.

לגבי הכנת אוכל:
אם אנחנו נמצאים בשבת בבית, אני מכינה מראש כמויות גדולות כדי שיישאר לי גם למהלך השבוע. אם לא, אני מתכננת מראש באיזה יום אני מבשלת לי למהלך השבוע. זה לא צריך להיות משהו מסובך. להכניס עוף ותפוא לתנור, לוקח בערך רבע שעה, ואם הכנת תבנית גדולה יש לך כבר אוכל לשלשה - ארבעה ימים קדימה. אם את רוצה לגוון אפשר להעמיד גם סיר של אורז, להכין גם ירקות בתנור וככה תוכלי לכוון גם במהלך השבוע. וההכנה ממש ממש פשוטה. אפשר גם להכין כמות גדולה, ולהקפיא, ככה כל יום את מוציאה לעצמך מנה לצהריים ויש לך מה לאכול
עד כאן ארוחת צהריים.

לגבי ארוחות בוקר וערב, אפשר באמת פחות להשקיע בהם אם אין לך זמן. לחם, ביצים, ירקות, טונה. אם רוצים קצת יותר מגוון, אפשר להכין פשטידה / מרק. זה גם מאוד מהיר ויגוון לך קצת את האוכל.
הכי חשוב לנסות לשמור על צלחת מאוזנת, שיש חלבונים, פחמימות, ירקות ומעט שומן.
אפשר מראש לדאוג שיהיו במקרר ירקות שטופים. רק צריך להוציא ולאכול.
בכללי יש לנו בבית המון פירות וירקות, אם אני רעבה אבל עוד לא פנויה לשבת ולאכול ארוחה גדולה, לוקחת לי פרי עם יוגורט למשל, וזה גם משביע וגם בריא.

לגבי פעילות גופנית, אפשר לעשות פעילות גופנית מהבית. יש המון המון סרטונים ביוטיוב, בדרגות קושי משתנות. אני לפעמים עושה עם הילדים. לפעמים מחכה אחרי שהם ילכו לישון. אפילו רבע שעה עדיפה מלא לעשות כלום.

מסגרת יכולה מאוד לעזור, אבל זה תלוי בך

או שזה לכל הבית?
ואז יש לך פחות שליטה כמה נשאר לך...

אנחנו עוד משפחה קטנה, הבן הגדול שלי בן שלוש וחצי. כמובן שמי שרוצה אוכל, אבל בגדול הילדים אוכלים צהריים במסגרות ובעלי בעבודה, אז לרוב האוכל לצהריים במהלך השבוע הוא בעיקר בשבילי.
זה תלוי בני כמה האנשים האחרים בבית, אבל מניחה שאת יכולה להעריך פחות או יותר מי עוד אוכל ולבשל כמות בהתאם?
אופציה אחרת, להכין לך למשל ביום ראשון אוכל, ואז לחלק אותו לקופסאות לפי ימים. ואז מי שרוצה לאכול מוזמן, אבל רק ממה שנשאר ולא מהקופסאות שהכנת לעצמך, נשמע לי לגמרי הגיוני.

יש גם הרבה דברים שאני מכינה רק לעצמי, כי רק אני אוהבת. למשל בייגל יוגורט, מכינה לי כמות גדולה ומקפיאה וככה יש לי תמיד בשלוף לארוחת בוקר או ערב. פשטידות, מרקים מסוימים. למדתי להכין רק לעצמי, אפילו אם אף אחד אחר לא יאכל. כי אני רוצה שיהיה לי אוכל בריא, ואם אחכה שבעלי והבן שלי גם יאהבו את האוכל הזה... לא יודעת מתי זה יקרה

זה הפתרון הכי יעיל מניסיון!!!!

בהצלחה❤️

לפני ההוצאות. רק הוצאות שהן לצורך העבודה אפשר להוריד לפני.
אם שני הבני הזוג עובדים אז מעון . הסעות. נסיעות לעבודה. ביגוד אם יש משהו יחודי לעבודה וכו.
אם אין אפשרות לתת מעשר יש אפשות להלוות את המעשר. לרשום בצד כל חודש ובעז"ה כשיהיה ברווח להחזיר.
תתיעצו עם רב מה אתם יכולים לעשות.
יש דיעות שלפיהן מעשר הוא מנהג ולא הלכה ויותר מקלים אבל אני פחות מכירה. אצלנו זה כן הלכה.

מההכנסות ואז לתת 10% מזה?
נשאל רב רק רוצה להבין אותך

כי זה בערך חצי משכורת אצלנו...

שנותנים מעשר.
אם שניכם עובדים אז מן הסתם מעון נכלל בזה

זה מה שאני יודעת.
כך שאם אתם נכנסים למינוס אחרי ניכוי ההוצאות שלכם, אז ברור שאתם לא צריכים לתת מעשר.

גם ממשכורת של 50,000 בחודש אפשר להיכנס למינוס, אז לא יתנו מעשר?

רוצה לומר לך מניסיון של רבים שאני מכירה.

מי שנותן מעשר רואה רק ברכה בכסף....

בהתחלה זה קשה אבל ברכה מגיעה כל כך מהר.

תבדקי א םאת ם לא נותנים דברים שהם ממילא מעשרות.

למשל אם משלמים על מקום בבית הכנסת זה מעשרות וכד'

ואם הם בקושי כלכלי גדול, שישאלו רב מה לעשות...
להגיד שבטוח זה יביא ברכה, זה לא נכון..
בעז"ה זה יביא ברכה..
אבל ממש לא בטוח.
אנחנו מאז החתונה תמיד נותנים מעשר, גם ממתנות והכל, ומורכב לנו...
אנחנו עובדים ממש ממש קשה כדי לסגור את החודש. ויש חודשים קשים.
נכון, תמיד אפשר להגיד, את לא יודעת מה היה בלי המעשר, אבל זה גם ממש ממש לא מדויק להגיד שבהכרח זה מביא ברכה. מכירה לא מעט אברכים שנותנים מעשר קבוע וגם במינוס קבוע וגדל וכו וכו...

לא אומרת כדי לפתוח ויכוח, ממש לא..אבל זה חשוב להיאמר בעיני..

הדבר היחיד בתנך שה' אומר שמותר לנסות אותו זה במעשרות.
זה כתוב במלאכי ומובא בדיון בגמרא בתענית.
כתוב שם בפירוש שמותר לעשר בתור ניסוי של ה' ולחכות שזה יביא ברכה ויעשיר את האדם.
לא מבטיחה שזה תמיד עובד, אבל בפירוש מותר להבטיח, ככה כתוב בנושא הזה.

אם נותנים שלשה פעמים זה נחשב לנדר ,

ואז זה בעיה להפסיק, אכן נותנים 10 אחוז מכל רווח,

בעזרת השם מדברים טובים אף פעם לא מפסידים,

יש כאלה אחרי ההוצאות נותנים ויש כאלה מכל רווח נותנים,

את יכולה להתקשר לקו ההלכה הם עונים כל הזמן רק ללחוץ

על הספרה 1 פעמיים או שלוש תעקבי עם התקליט

המספר הוא:  0737860860  בהצלחה רבה רבה אמן.

 

אם אתם נכנסים בגלל זה למינוס.

קיבלנו תשובה שמנכים את ההוצאות השוטפות של הבית, וממה שנשאר, אם נשאר, מפרישים מעשר.
וכמובן שאם יש חובות אז צריך קודם להחזיר חובות.
ומכיוון שמינוס הוא סוג של חוב לבנק, הרי יוצא שאולי אתם בכלל לא צריכים לתת מעשר.

האם נכלל בזה משכנתא?
אנונימית אחרת

הוצאות מזון, דיור, חינוך, ארנונה ומים, וכד' נראה לי הגיוני...

בגלל שאני אנונימית פה (מקווה מאוד)

מרשה לעצמי לספר, שאנחנו כל חודש נותנים מעשרות מהנטו שלנו, ורואם ברכה ענקית ממש!

לדוגמא- זכינו במחיר למשתכן במקום ממש טוב ( מקום ראשון בהגרלה)

ב"מקרה" אנחנו מקבלים כל מיני זיכויים, מלגות.

בקיצור- רואים ניסים בעיינים.

מי שעוקבת פה אני בלי עבודה, כל חודש נלחמים לסיים את החודש בקושי גדול מאוד.
מקפידים מאוד על מעשרות, כולל ממתנות וכו, והברכה (שאני בטוחה שתגיע) עדיין לא הגיעה.
כדאי לשאול רב מה לעשות ולא להיכנס לחובות ומינוס בגלל המעשרות.

פולסטאק?

יודעת על גיוס בחברה בירושלים

בע"ה שהברכה תגיע מהר!

אל תוותרי על מעשרות!
זה מביא שפע ורואים את זה!

נותנים מהמשכורת שנכנסתי לפני כל ההוצאות, לא יודעת אם כפסק הלכתי אבל ראיתי בעיניים אצלי ואמן עוד כמה מסביב שכשלא מוותרים גם כשזה בקושי ממש זה חוזר ובענק!

כשהתחתנתי בעלי ממש מקפיד על מעשרות, גם אני חשבתי שאני מקפידה אבל כשהתחתנתי הבנתי שאפשר יותר...
ורק רוצה להוסיף זווית אחרת, בעלי פשוט אמר לי "זה לא כסף שלנו, תחשבי מראש 9/10". וזה ממש ככה! זה לא שלי! קיבלתי ואני מעבירה לעניים (מקפידים שזה לעניים בלבד).
אחרי שאמרתי את זה, יש בזה דעות בנושא המידות שצריך לתת ובסוף מעשר זו מידה בינונית (אמצע, אפשר לתת עד חמישית) אז אפשר לתת את המידה הכי קטנה, ואני יודעת שלפעמים זה מאוד קשה, אבל אם משנים את ההסתכלות שזה הכסף של הקב"ה ולא שלי בכלל, זה הרבה יותר קל!
בהצלחה! ולפום צרא אגרא.
אה, ועוד משהו שנזכרתי, שהיינו במדרשה והיינו דלפוניות, מישהי שאלה רב מאוד גדול, מה? אני צריכה לתת מעשר? אני חיה על ההורים. אז הוא אמר בחיוך ביד אחת את לוקחת וביד שנייה את נותנת

ואמרה שרוב התינוקות נולדים עם חבל כרוך סביב הצוואר. (אולי @YaelL ?)
זה לא אמור להלחיץ אותך וזה בטח לא אמור למנוע מראש לידה וגינלית.
לדעתי גם אצלי היו כמה מקרים של חבל כרוך סביב הצוואר אבל אפילו לא סיפרו לי על זה אחרי הלידה, כי לרוב זה לא כזה אישו.

בקיצור, יקרה, הסירי דאגה מליבך. בע"ה שתהיה לך לידה קלה ותינוק בריא ושלם.

אני מבינה את החרדה, רופאים לא מייחסים חשיבות לחבל הטבור וזה לא נכון! רוצה מספר של מישהי מהמרכז שמטפלת בזה ועושה תרגילים ותנוחות לשחרר את התינוק? תרגילי ספינינג בייבי אמורים לעזור מאד... צריך דולב מקצועית שמבינה בזה

ואני חושבת שכולם נולדו עם חבל טבור מסביב לצוואר, לחלק אפילו היה מסובב פעמיים

אחד אפילו נולד עם חבל מסביב לצוואר ומסביב לרגל וליד

זה מאוד מאוד נפוץ, לפעמים קצת ירד הדופק בלידה, אבל תמיד זה הסתדר בסוף

אבל תדעי שהמון תינוקות נולדים ככה (כולל שלי) והכל בסדר..
מה שכן, לפעמים זה עלול לעשות האטות בדופק בזמן הצירים, אז מקפידים לנטר היטב

זה התבטא בירידות בדופק במוניטור החל משבוע 37, רצו לזרז, חתמתי סירוב, בפועל ילדתי בשבוע 41+4 והוא נולד עם חבל כרוך פעמיים ותינוק מתוק בצבע סגול ואז הבנו את פשר הירידות בדופק..

קודם כל, יכולה להבין שהיה לך מין אינסטינקט אבל אני חושבת שזה משהו דינמי ומשתנה.
העובר זז המון בתוך הרחם מסתובב, שוב ושוב אני לא חושבת שזה משהו שאך ראו באטלטרסאונד זה בטוח יהיה ככה..
אני גם לא חושבת שאי פעם שמעתי שקבעו למישהי קיסרי בגלל דבר כזה...

היו האטות דופק באמת בלידה, וכמעט וילדו אותי בוואקום בגלל זה. ב״ה בסוף הכל הסתדר

היה כרוך פעמיים, שום דבר לא הצביע על זה גם לא מהלך הלידה וב"ה הכל היה תקין.

גם הבן של חברה שלי נולד לפני שנה עם חבל סביב הצוואר בלידה רגילה ואפילו מהירה וקלה.

וכשסיפרה על זה למכרות התגובות היו של עד כמה זה נפוץ וקורה כל כך הרבה, הנה אפשר לראות גם לפי התגובות פה.

תתעודדי, ב"ה יש לך תינוק בריא בפנים שכמו כולם יצא גם הוא בעז"ה בשלום ובבריאות. הוא אינו שונה מאף אחד מהם, שנולדים בבריאות ב"ה עם חבל סביב צוואר פעם, פעמיים, יד, רגל, ואיפה שרק בא להם ;)

החבל היה כרוך לבן שלי 4 פעמים סביב הצוואר ופעם אחת סביב הגוף
ב "ה לא היו האטות בדופק והייתה לידה רגילה

דווקא טוב שיודעים מראש אולי יש למיילדת איך להתכונן טוב יותר.
יש מקרים חריגים שבהם זה גורר מצוקה בעיקר כשזה כמה סיבובים אבל בדרך כלל הכל בסדר וזה די נפוץ

מה שכן- אם את רוצה יש שיטות שמיועדות להשפיע על ההתמקמות של התינוק בבטן- עושים תרגילים חיצוניים ועוקבים כל הזמן באמצעות אולטרסאונד על ההשפעה שלהם עד שמגיעים לתנוחה שרוצים.
זה מיועד בד"כ להיפוך ולביסוס של הראש אבל בדרך כלל על הדרך גם מתאמצים לשחרר את חבל הטבור שלא יפריע (לפעמים זה גם הגורם להתמקמות לא נכונה מראש)

לא חושבת שאת צריכה להילחץ אבל אם את מודאגת כדאי לדבר עם מישהי כזו להתיעץ אם כדאי ויש טעם.
החסרון הגדול הוא שזה די יקר...
אם את רוצה יש לי המלצה מעולה בירושלים, היא בטח מכירה גם באזורים אחרים

אבל, המון תינוקות נולדים עם חבל כרוך, הבת שלי נולדה ככה בלידה מהממת ותקינה פלוס, (היו טיפה האטות ממש בשלב הלחיצות, שמו לי קצת חמצן והכל היה בסדר)
זה מאוד נפוץ, התינוק לא נחנק מזה... כי הוא מתחיל לנשום רק מחוץ לרחם.
טוב שאת מודעת, תגידי את זה למיילדת בלידה ובעז"ה היא תרגיע אותך,
שתהיה לך לידה קלה ובריאה! בידיים מלאות.

לק"י

ככה הסבירו לי בבית חולים.

וגם אני כמו הרבה פה ילדתי במצב של חבל סביב הצוואר של העובר.

עוברים לא נושמים דרך הפה/צוואר עד אחרי הלידה.
לכל אורך הלידה הם נושמים ומקבלים חמצן דרך השילייה.
כך שאין בעיה שהצוואר שלהם כיביכול 'נחנק' מחבל הטבור.

יכולה להיווצר בעיה אם חבל הטבור מתוח מאוד. בשביל זה עוקבים אחרי התינוק במהלך הלידה.

אולי זו הסיבה שלא בודקים את זה בא"ס בדרך כלל, כי זה סתם מלחיץ את האישה...
שניים מילדיי נולדו עם טבור סביב הצוואר, גם שניים מאחיי, כמדומני. בלידות רגילות ותינוקות בריאים. (אצל אחת הבנות שלי היו קצת ירידות בדופק, אבל הלידה בכל זאת התרחשה בקלות).
התרחיש היותר מסוכן, לפי מה שהבנתי, הוא קשר בחבל הטבור עצמו. לאחת הבנות שלי היה כך, וב"ה היא גם כך נולדה בניתוח קיסרי, כך שלא הגיעה לסכנה. בכל אופן - גם בצורה כזו אפשר ללדת רגיל, רק שזה יותר מסוכן (לפי מה שהבנתי). וכמדומני שלא ראו את זה מראש בא"ס (ועשיתי הרבה א"ס בחודש האחרון להיריון...)

היה לי בכמה לידות
האחרונה היתה הכי בולטת-
האטות בדופק עם כל ציר
ולכן לא ניתקו אותי מהמוניטור על אף בקשותי הרבות
אבל מאחר ובמיילדת היתה במעקב על הדופק הכל היה בנחת ממש מצידה בלי שום איום להתערבות או משהו
רגיל לגמרי!
וכשהיא הוציאה ראש ראיתי את החבל מהודק כמה פעמים 😮 ואז מיד היא שחררה ורק אז לחצתי ויצא כל הגוף
אמרתי לה' רק תודה שבאתי מוקדם יחסית לבי''ח כי ככה היינו במעקב עליה.

זה באמת נפוץ!! וברוב המקרים מסתיים בשלום בעז''ה

הצוואר כמה פעמים ועוד פעם סביב הגוף ואז באמת לא היה טיפת חבל משוחרר ונולדתי בקיסרי כי בעצם לא ידעו על החבל טבור רק בדיעבד אבל לא זזתי כי הייתי קשורה ככה שזה הצביע על מצוקה בדיעבד אמרו שאם הייתי נולדת רגיל לא הייתי שורדת אבל זה נדיר והיום כשאפשר לראות את חבל הטור באולטראסאונד לדעתי לא הייתי דואגת רק אומרת את זה בקבלה שיסץשימו לב ויהיו עם היד על הדופק..

סביב הצוואר וברוך ה חוץ מקצת האטות בדופק בזמן הלידה הוא נולד בריא ושלם.
ואיזה מילדת אמרה לי שכריכה של חבל הטבור קשורה לחרדות בהריון כי זה גורם לעובר להסתובב מלא אבל לא באמת יודעת אם זה נכון

כל עוד את לא נמצאת בלידה עצמה
זה משהו דינמי שיכול להשתנות הרבה פעמים
אין דבר כזה שזה לא יאפשר לך לידה וגינלית
כאילו יש דבר כזה חבל כרוך שמפריע אבל זה משהו שקורה בלידה עצמה לא כמה שבועות מראש

עובדה שגם הרופא לא לקח את זה קשה (שזנ באמת סימן שאין מה לדאוג כרגע...)

השליה מזינה אותם ומספקת חמצן עד שהיא מתנתקת (כשהם כבר ממש בחוץ).

ובשניה שהם בחוץ יחלצו את החבל מהם.

הכל בסדר... ילדתי 2 כאלה (אחת מהן עם סיבוב כפול + קשר) והכל בסדר.

כלומר אם יש חום ואקמול(שזה נובימול בעצם) לא משפיע, יש מקרים שרופא ינחה לתת נורופן מתחת לגיל חצי שנה.

יותר מפחיד אותי ילדים מיוחדים , בעיות בריאות, סרטן שמגלים ל״ע לאנשים צעירים ועוד דברים אקוטיים כאלו.
אבל גם זה לא שיקול בעיני.
בידך אפקיד רוחי.

את לא צריכה סיבות ברומו של עולם כדי למנוע הריון בלי מצפון. יש לך מספיק סיבות.
תמנעי עד חזרה לכוחות ובית יציב.
ואז תלכי עם הלב.
אם לא מתאים לך תזרקי את דברי לפח. וסליחה.
החברה עם בת הארבע נשמעת במצב חרדתי וכדאי לה לגשת לטיפול כדי לחיות יותר ברוגע.
ובנוגע לדיון-
אני אישית גם נוטה קצת לפחדים ופסימיות. אז מבינה את מה שאת כותבת. אבל תכלס? אם תסתכלי אחורה על דורות קודמים מצבינו טוב פי פי פי מליון. מישהי פעם העלתה פה סיפור על אישה שלא הפסיקה ללדת בשואה. אז לא, המצב לא ימנע ממני להביא ילדים. אולי אני אצטרך טיפול אישי לפני ההריון הבא כדי להיות במקום יותר שלם עם זה אישית ומשפחתית (וה''קטן'' שלי לדעתי גדול מהגדול שלך). כל אחת צריכה להתבונן פנימה. המצב הלאומי לא מצדיק בעיני הפסקת ילודה בשום צורה כרגע.

דיברנו בכללי!

במיקרו יש כל מיני עניינים וקשיים ודברים
לא פשוטים (לפעמים שבאים בפתאומיות) שנלווים להחלטה ללדת ובהמשך להולדת ילדים.
המיקרו יכול מאד להפחיד ולהלחיץ.

המאקרו - אנחנו חלק מעם , שרשרת הדורות, הרגעים של נחת שאנחנו חווים , והנחת העתידית שתהיה לנו, המשפחה הגדולה שאנחנו -סבא סבתא נכדים, נינים... (בהקשר לצמיחה בתגובה לשואה או שאר צרות שעברו על העם שלנו )


נראלי שהיחס בין המיקרו למאקרו זה מה שמאזן את הלחצים כתוצאה מהקשיים ואז יותר קל.

כל דבר שאת עושה יש בו סיכון.
ללכת ברחוב- מחבלים/תאונות/שוד
לישון בבית- פריצות/חדירה
לעבוד- הטרדה/ניצול

וכמובן שתמיד יכול להיות איזה מישהו פלופ עם אקדח.
אין סוף לפחדים ולדימיונות.

לא להביא ילדים מתוך פחד של ''העולם שלנו נוראי'' זה להגיד- ''אני לא אעשה כלום כי העולם שלנו נוראי''.
הגיוני שמישהי אומרת אמירה כזו מתוך רציואנילזציה כלשהי, אבל זו לא הסיבה האמיתית, כי אז- איך היא עובדת? למה אין לה מאבטח אישי?

אם זוג בוחר לא להביא ילדים זה יהיה מסיבה פנימית- זוגיות שצריכה עבודה/קושי נפשי של אחד מבני הזוג/רצון למרווח בנשימה/רצון להתאוששות.

סיכונים של רעב, מחלות, מלחמות וכו כמעט לא היו אמאהות שזכו לחתן את כל הילדים שילדו. לא חושבת שאנחנו חיות בדור עם כל כך הרבה קשיים וסכנות (באופן יחסי).

כשאני שוקלת אם להיכנס להריון וללדת עוד ילד אני לוקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות שלי ואם מתאים לי עכשיו או לא , לא מסתכלת על נסיבות כלליות (בטח לא קורונה, אני האחרונה שמזלזלת במחלה הזו אבל היא לא באמת מחלה כזו מסוכנת שמהווה שיקול בלהביא ילד לעולם)

הם ידעו שאחוזי ההישרדות נמוכים, ואם הם יביאו 10 ילדים ישארו מתוכם חמישה.
הם ידעו שכדי שיהיה המשך לעולם הם חייבים להביא הרבה ילדים דווקא מהסיסה הזאת, שאחוזי התמותה כ''כ גבוהים.

ב''ה שהיום יש לנו בחירה האם למנוע הריון ולתת לנפש שלנו לנוח זה ממש לא מובן מאליו...

לסבתות שלנו, כמעט בכל משפחה היה איזשהו שכול.
אם זה תמותת תינוקות בגיל צעיר ממחלות, עוני, רעב, אפילו משלשול היו מתים!
ואם לא מזה, אז מוות של לוחם בצבא, במלחמות , בפוגרומים, בארץ, ובכל יהדות בעולם, ארצות ערב, ארצות אירופה וכו'... חטיפות ילדים, נעדרים וכו'...
היום אנחנו בימים הטובים.... אבל אין ספק שאנחנו עדיין במצב קשה קשה מבחינה בטחונית פה בארץ. ש ' יבוא ויגאל אותנו!!

וזה הגיוני.
באמצע מלחמה ח"ו אתה מתאמץ לשמור על היש מה גם שהילד הזה כנראה לא ישרוד.

אבל לדעתי לא מדובר על צרות "קטנות" כשלנו..
הטרור הזה נוראי וצריך לעצור אותו אבל זה כלום לעומת דורות קודמים.הסיכון של יהודי או של הילד שלו למות היה גבוה באופן קבוע - היו פוגרומים אמיתיים, ולא היתה משטרה, אפילו כזו שלא באמת מתפקדת כשלנו...
הקורונה בתחילת דרכה באמת היתה שיקול בעיקר בגלל שלא היה ברור כמה זה מסכן את ההריונית עצמה, אבל עכשיו זה בשליטה ובעיני ממש לא שיקול כבר

לדעתי זה תפיסה כללית שמופיעה כל פעם בתירוץ אחר- מי שמאמין שהוא מביא ילדים בשביל עצמו או בשביל הילד תמיד תהיה סיבה למה זה לא מתאים ולא כדאי ועדיף לכולם שלא יוולד (ובאמת במקומות פרוגרסיביים הילודה צונחת באופן מבהיל ודי נפוץ אל- הורות כאידאולוגיה)
ומי שרואה ערך בהבאת ילדים לעולם כשליחות כחלק מעם ומשושלת לא מחפש את התירוצים אז הרבה פחות חושב על זה ככה

כמובן שיש הרבה באמצע שרק קצת מושפעים מהתפיסות האלה, כנראה בכלל לא במודע ואז זה בא והולך תלוי במצב

כמובן שאני מדברת על החששות הרחוקים של המצב בעולם וכו. בתוך הבית אין ספק שקושי יגרום למניעת הריון, ואפילו קושי קטן. כי אז באמת ההריון הזה מגדיל את הקושי וחובה לוודא שיש את הכלים למלא את התפקיד לפני שמביאים את הילד לעולם (קושי בזוגיות/כלכלי/חינוכי. לפעמים ההריון לא ישפיע ואז ממשיכים ללדת למרות הכל. זה החלטה הכי אישית שיש)

אנחנו חיים בדור של שפע, גן רוחני וגם חומרי. המון שפע. יש סביבנו המון טוב!!
אז נכון, יש בעיות. והממשלה הזאת מאוד בעייתית. אבל זה דרך העולם. אנחנו בארץ ישראל, ויש לנו פריחה רומףחנית ושפע גשמי גדול... מה צריך יותר מזה?
נשים נכנסו להריון בתרופות אפלות באמת במהלך ההסטוריה

איזה ניסיון קשה זה היה, של הנשים היהודיות במצריים, שידעו שאם יוולד להן בן הוא הולך למות בטוח, וגם אם תיוולד בת היא תחיה בשעבוד ובסבל, אם בכלל.
ב"ה שהן עמדו בניסיון ובזכותן קם עם ישראל.
וב"ה שאנחנו נמצאים בתקופה כל כך הרבה יותר טובה מאז...

מצב בעולם, ביטחוני, קורונה וכו' שאני לא יודעת מה יש לחשוש מזה.
לבין מצב כלכלי וזוגי ולחצים ומצב נפשי של הזוג הספציפי שבטח שזה אמור להשפיע על ההחלטה של ילודה

שנראה לי אנחנו כ"כ מנוסים בלעבור משברים וגם לצאת מהם.

בואי,

בקצב של האירועים פה- אין אחת כאן שלא חוותה כמה מלחמות,

כמה משברים כלכליים,

כמה משברים רוחניים, (/אידאולוגיים/חברתיים)

בחיים שלה...

 

הדבר היחיד שאפשר להסיק מזה לדעתי- שהכל עובר 

עברנו את פרעה, המן והיטלר נעבור את ה- כ- ל

אנחנו גדולים ה' איתנו

מי יכול עלינו 

 

וברצינות,

אני מרגישה שזה גם חוב שלי כלפי הדורות הקודמים לי

הן המשיכו והרו וילדו גם בזמן שעבוד מצרים, גירוש ספרד, גזירות ת"ח ות"ט והשואה.

אז שהוד מעלתי המפונקת תחליט ש- כאן עוצרים? זהו? גדול עלי?

 

בועות

פשייי יש לי עוד לחכות

אני פשוט לא זוכרת מהריונות קודמים

שאמור לעלות 200 גרם בשבוע
גם שלי לא עלתה והאחות אמרה לי לנסות להאריך את ההנקות ולבוא עוד שבוע לשקילה נוספת ובאמת היא עלתה יפה. אבל באמת אני מניקה אותה מאז 24/7.
לפי הספר אמורים לעלות קילו מהמשקל לידה אחרי חודש