פורום הריון ולידה (עמוד 1774)

זה מה שאני עשיתי

וזה מוםיע דם באפליקציה שלהם.. אז את יכולה לעשות צילומסך ולהראות להם שם אם אין לך מדפסת

וגם טופס 17

אם אין לך מדפסת אל תשתגעי, תבקשי מהם שידפיסו לך על המקום..

איתן
נריה
אריאל
דביר
יונתן
יהודה
אלעזר

אוריה, יאיר, מאיר, נריה, מתתיהו, יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן (בני מתתיהו), עברי, דביר

מעדיפים שם מהתנך
קצר 3-5 אותיות
שמות שאהבנו ונפסלו מסיבות שונות
נדב
אורי
איתי

דוד אורי
מאור
צורי
אליאב
יהונתן
יגל
טוב רואי
לשם
שיר ציון
פורת יוסף
אהוביה
טוביה
אלישמע
יוסף חן
יוסף אורי

אז פחות מה שרשמתי אבל אולי בכל זאת עזר....

עוז
אביתר
אוריה (שורוק)
אריאל
מאור
צור

אוריה בחולם

ואם מתבלבלים מתקנים, לא קרה כלום

אפשר אלעזר כי נס חנוכה וכו
מאור לא מהתורה אבל עדיין קשור לחנוכה
יש גם יאיר שזה יותר עדין ויפה

אלעזר, יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון- חמשת בניו...
אבל באמת יהודה מתאים כי בחנוכה כל הענין זה הלל והודאה.
גם דביר מתאים.

אני עם לחצים וצירים קלים ונמצאת בבית כרגע ומשתגעעת!!!! אין לי איך לעודד🙊 רק להזדהות..💗

הורידו את הדרישה הזו, צריכים תלוש של בעלי במקום.
אחרת זה באמת הזוי.

אשמח להמלצות

זה לא אמור לגרום לדימום.

ואם יש דימום, זה לא מהרחם עצמו, אז לא אמור לאסור.

עשיתי בדיקה יום לפני טבילה. לא היתה שום בעיה.

אם זה בתחלת הספירה, כשלפעמים עוד רגיש?

יכול להיות שיהיה דם על המתמר ולא להאסר (או לדחות הפסק) ממנו?
איך? פשוט לא לדעת?
איך בפועל?
תודה רבה

לא לראות.
אולי תשאלי את מכון פועה? יש אפשרות לאולטרסאונד כמה ימים אחכ במקום?

אין לי אפשרות לשנות את התאריך, המועד הזה חשוב לבדיקה.
רעיון לבדוק עם המכון. תודה

מפגש קצר בקושי של שלום, ואני חוזרת הביתה מכווצת מההערה של פעם.

אני מחפשת איך לשחרר את עצמי ולא לחזור מכווצת ממפגש אקראי איתה

..

זו לא מישהי מאד קרובה, היתה תקופה שקצת כן, אבל כשהבנתי שזה פוגע בי התרחקתי.
אין לי ענין "לחנך"אותה.
פגשתי את הביקורת שלה לא רק מולי, גם מול אחרות. ביקורת אקטיבית מול הילדים שלי, ביקורת מרומזת עלי מולם, הערות מטופשות שנאמרות חצי בצחוק, אבל צובטות מאד מאד.

גם בניסיון לעזור יש גבולות. אני פחות מרגישה את זה מהמקום הזה, למרות שלפעמים זה כן נראה ככה, יותר כמו "כל מה שאני חושבת זה נכון, וכולם צריכים להתנהג ולחשוב ככה".
כך זה מרגיש לי, כי גם ביקורת שנאמרת ממקום חברי, מגיעה ב"תראי, אולי כדאי לשנות", תעשי כך וכך, ולא בפעולות אקטיביות שפועלות על הילדים שלי (כמו לקחת להם משהו שאת לא חושבת שצריך)

סליחה אם פגעתי בך

ללכת לטיפול רגשי על זה.
תשבי עם מישהי מקצועית ויחד היא תעזור לך להבין על מה הסיפור עדיין דורך לך ואיך בעצם את יכולה להשתחרר מזה....
את לא מבינה כמה פעמים בחיי הלכץי לטיפולים רגשיים כאלומואחרים ואין ספק שזה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי לעצמי.
מכל טיפול (זה יכול להיות ממש קצר, מפגש אחד שניים) יש דברים שאני זוכרת עד היום.
ומחזקים אותי וממש בנו בי קומה חדשה ואחרת...
חפשי לך מישי טובה ועופי על זה....
איזה כיף שאת דואגת לעצמך להשתחרר ולהיות שמחה ומאושרת בלי לסחוב דברים ורגשות שלא מקדמים אותך ואפילו חוסמים לך את האושר שלך.. בהצלחה ענקית!

איזה סוג טיפול/אשת מקצוע אני צריכה לחפש? אין לי בכלל כיוון.
אם יש לך (או לאחרות) המלצות לשמות ספיציפיים באיזור ירושלים (או בזום בכל מקום) אשמח לשמוע.

ממליצה על תחיה דוידוביץ שגרה בדרום אבל עובדת גם דרך זום (היתה פעם מנהלת בפורום. חפשי אותה בגוגל)
בירושלים עצמה אני לא בטוחה אם מה שאני מכירה יתאים לך. רוצה לכתוב לי בפרטי איפה את גרה?

תחיה עובדת רק סביב הריון לידה או בעוד תחומים?

אם אפשר שתפרטי כדי שאבין מה התחום שאת מכירה בירושלים אשמח לשמוע.

בנוגע לתחיה - אני לא יודעת. היא עבדה איתי לפני כמה שנים. ממליצה מאד להתקשר אליה ולשאול. משיחת טלפון אפשר גם קצת לשמוע אם את מתחברת לסגנון שלה
בירושלים הייתי אצל מטפל (גבר) וגם אני מכירה את מכון שילוב לטיפול משפחתי וזוגי. לא יודעת אם זה מתאים למה שאת רוצה אבל תכלס שמעתי על עוד מטפלים מבני משפחה וחברים שלי. אבל זו לא המלצה אישית. מקווה שתהיה פה המלצה אישית ממישהי על מישהי שתתאים לך. אם לא, אני אשמח לנסות לעזור ולברר

נראה לי שמה שלי יותר עזר היה אימון לסוגיו (קואוצינג)
אבל בגדול
אני יותר מאמינה באישיות חכמה שלמדה גם כלים מקצועיים בשביל לעזור, והכי חשוב שתהיה בינכן כימיה או לפחות הבנה טובה.
אז אם את מתחילה עם מישהי ולא מרגישה שזה עוזר לך בחיים- עזבי אותה וחפשי מישהי אחרת....
לפעמים זה לוקח קצת זמן למצוא את המישהי המדוייקת עבורך אבל זה משתלם ממש להמשך....
אז הלוואי שתמצאי בקלות אבל אם לא אז אל תתייאשי! יש מלא כלים ומטפלים נהדרים וטובים...

גם על משהו נקודתי יחסית כמו זה צריך להתאמץ למצוא מטפלת טובה, עם כימיה וכו, ולהמשיך לחפש אם לא מוצאים? נשמע לי מציק מאד

יש סיכוי טוב שמיד תרגישי שמוקל לך
אבל אם לא
ותרגישי שאיך אומרים.. היא לא "דוקרת את הנקודה" אז לדעתי שווה לחפש מישהי אחרת
סתם כי זה איכות חיים...

שאם פישר גם למצוא מישהי לא בתשלום שיכולה לעזור. אני מתייעצת הרבה עם הרבנית שלנו (לא בעניינים הלכתיים, בדיוק בעניינים כאלה) או עם אחותי... יש לך אולי מישהי כזאת שיכולה לעזור לך? או שאולי תנסי לשבת עם עצמך ולראות על מה זה יושב לך..

לי קרה שא"ס וגינלי קצת לא עדין גרם לי לפצע ולדימום יחסית רציני באמצע שבעה נקיים (כלומר כתם גדול שלא ניתן להתיר סתם כך). על המתמר לא ראו כלום וגם אין סיבה שתסתכלי בכלל או שהרופא/אחות יגידו על זה משהו.

בדיעבד הרב אמר לי שהייתי צריכה לשים צבעוני ולא לבן וכמובן הנחה אותי לבדוק רק ביום השביעי (הבדיקת א"ס היתה ביום השני או השלישי)

הלכתי לבודקת טהרה, היה לה קשה למצוא פצע למרות שהיה די ברור שזה מזה, אחרי התייעצות רצינית של הרב הוא התיר לי ועל סמך זה התיר גם את הבדיקה הפנימית של היום השביעי.

בקיצור, ממליצה לך לברר מראש מה את יכולה לעשות כדי להימנע ממצב כזה.

איך לשחרר מלב שלי פגיעה של מישהי אחרת. לא להתרגש מזה.
תודה רבה

(מנהלות, אודה לכן אם אפשר לפצל את השרשור או למחוק את החלק של שאלה 2, אני לא מצליחה לערוך, ומרגישה שהיא מבלבלת ומסיטה ממה שחשוב לי בשאלה הראשונה. תודה רבה, בפרט ובכלל)

בנוגע לטיפול או ייעוץ, בעיני יכול לעזור פה טיפול או קואצ'ינג (אימון).
טיפול זה משהו מתמשך יותר אצל פסיכולוג/ית (ככה אני עושה). בדרך כלל זה התבוננות עצמית עמוקה וכללית יותר. טיפול כזה ייקח זמן אבל בדרך כלל יעזור בכל תחומי החיים ובכלל ישפר מלא. (אני בטיפול כזה כבר שנים וממש מרגישה שלא הייתי יכולה לחיות בלי זה)
אימון בדרך כלל זה יותר ממוקד ומוכוון מטרה. מישהי טובה תוכל לעזור לך להבין מה מפריע לך בנושא הספציפי הזה ולראות מה את יכולה לעשות בנידון. לי אישית עזרה מאד @תחיה דולה (אני לא מצליחה לתייג) בנושאים שקשורים ללידה אבל אני מניחה שהיא יכולה לעזור גם בנושאים אחרים

אשמח לפירוט על אימון. הייתי בעבר בהקשר אחר, אבל לא מצליחה לחבר במחשבה את מה שהיה אז לשחרור של הצביטה הזו.

אם מתאים לך גם לפרט לגבי טיפול או להשוואה בינהם אשמח

לדעתי זה ממש תלוי במאמנת ובך. ובאמת צריך למצוא מישהי שיש איתה כימיה.
לי אישית יש הרבה יותר ניסיון בטיפול מאשר באימון. טיפול עוזר לי להבין את עצמי טוב יותר ולאט לאט לשחרר צורות חשיבה והתנהגויות שלא טובות לי. בדרך כלל זה דברים שמושרשים אצלי עמוק מגיל צעיר מאד ולכן אני צריכה לחזור אחורה ולעשות סדר בחוויות שלי על מנת להשתנות
לעומת זאת אימון היה לי טוב כשהייתי צריכה משהו מהיר (להתכונן ללידה) ועזר לי לחשוב על מה אני צריכה או על כווני חשיבה חדשים.
לדעתי האימון לא באמת היה עוזר לי ללא הטיפול שהגיע לפניו. אבל זו רק אני. לא יודעת איך זה אצל אחרים.

אני חושבת שאת מאוד מחוברת שכלית לזה שמה שהיא אומרת שלה, אבל חסר שזה ממש יחלחל אלייך בתודעה, כי אחרת לא היה מצב של פגיעה נוספת או חשש ממפגש.
השאלה היא האם זה משהו שחוזר על עצמו מול עוד אנשים? בעלך למשל, הורים, קולגות מהעבודה??
אם זו היא נקודתית לא הייתי משקיעה בזה הרבה אנרגיות אבל כן דואגת להתרחק. אבל ממש בכיוון של לא לפגוש אותה יותר, כי כנראה משהו מולה ספציפית לא מסתדר וזה בסדר לא כולם מסתדרים עם כולם ולא כולם באים טוב לכולם.
במידה ואת מוצאת את עצמך מרגישה כך מול אחרים הייתי מציעה לך לנסות אימון אישי, משהו שיחזק אצלך את הנקודות הטובות שלך ויעזור לך להתעלם מ׳רעשי רקע׳ שמחלישים אותך.
למי הולכים? האמת שאין לי מושג, מקווה שמישהי פה תוכל לתת מענה לגבי זה

האמת שזה בעיקר נקודתי מולה, פחות מרגישה את זה לאורך זמן מול אנשים אחרים. אולי כי זה היה קצת סדרתי, אבל מולה זה מאד מציף.
לא להפגש בכלל לא אפשרי, אלא אם כן אני אבחר להסתגר בבית (מה שעשיתי תקופה כשהיה לי לא פשוט).
אני כן רוצה לעבוד על עצמי שזה לא יגע בי למרות שזה רק מולה ולא מול אחרים. שלא יהיה לי אכפת ממה שהיא אומרת, שלא אזכר באמירה טיפשית ממזמן אם אני פוגשת אותה לרגע בזמן רגיש. שהאמירות שלה לא יהדהדו לי בראש כשקורית סיטואציה שמזכירה אולי משהו שאמרה,ואני מסבירה לעצמי שוב למה אני צודקת בבחירה שלי.
פשוט לבחור ולפעול במציאות בגללי ולא בגללה.

(היתה לי פעם מישהי קרובה יותר שזה היה מולה, טיפלתי ועבדתי, וגם היא עברה שינוי, והיום זה הרבה פחות קורה והרבה פחות מפריע)

אולי דווקא איך שהיא נתפסת בעינייך מוביל אותך לתת חשיבות לדבריה?
יש אנשים שלפעמים נתפסים בעינינו כ׳מאן דאמר׳ הכוונה יש חשיבות לדבריהם, או בגלל שיש להם נתונים שדומים לשלנו והם נתפסים בעינינו כמוצלחים, או שבדבריהם הם מצליחים לגעת בנקודות רגישות אצלנו שלא עולות מול אנשים אחרים או בגלל נושא השיחה או בגלל שאין לנו איתם את אותן נקודות השקה.
אם זה המצב אז ודאי שלא להסתגר בבית אלא אולי למצוא דרך להדוף ולשנות נושא שיחה באופן שיטתי עד שזה כבר לא יקרה, או שבאמת להתחסן מפניה בדרך אחרת אבל אני לא יודעת כמה אני טובה בלהסביר איך עושים את זה

היה לי מקרה שנפגעתי מאמירה ביקורתית של איזה חברה ובאמת התרחקתי ממנה ויצאתימאפיחו מכמה קבוצות שהיא היתה בהן ובהתחלה ממש נמנעתי מכל מפגש איתה ואם בטעות נפגשנו היה לי מאודבקשה אבל למזלי ה עזר לי להתרחק ולא היו הרבה מפגשים כאלו.
ואז,בהדרגה הרגשתי שאני כבר בסדר ואני מוכנה לפגישות אקראיות כאלו וככל שעובר הזמן אני פחות פגועה ועדין בכל זאת לא יוצרת איתה קשר צמוד כמו בעבר אבל קשר רופף של פה ושם לא מערער אותי ומרגישה שזה ממש מדוייק לי.מודההשבהתחחה היההקשה הרגשתי לבד ובלי חברות כי היא קשורההלהרבה חברות שלי אבל באמת שזה עשה לי טוב המרחק הזה ולמדתי מזה בדיעבד המון

או שיתמודדו עם הפיספוסים.

לא הייתי מחזירה טיטול. כי אם בבית היא לא מפספסת כנראה שהיא יודעת לשלוט בזה.

אגב, הדרך לשירותים במעון חסומה?

אבל היא לא עושה בשירותים. אני חושבת שהיא קצת מפחדת מהאסלה שם, כי אין מקטין אסלה ולפעמים היא קצת נופלת. מה יש לעשות?

אולי סיר עם שקיות יעזור?

לא סביר, לא מקטין אסלה... לא רוצים שילדים אחרים יתעסקו בזה

תנסי לדבר עם המנהלת.

ואגב, יש ילדים שמתאפקים שעות. זה לא בריא במיוחד. אבל לא מצאתי פתרון לזה.

אבל החור טיפה גדול.

היא אמרה שאין מה לעשות וזה הנוהל של התמת

אצלנו במעון הסכימו להביא מקטין אסלה וזה היה מעולה! ממש עשה את העבודה והרגיע אותה.
אוף שלא מסכימים

זה גם יודע מה עושים ומבין. כמובן שזה תהליך ולא כולם מראים נכונות להכל, אבל מה שחשוב זה שתהיה לך תמיכה מהסביבה.
הבת שלי למשל בת שנתיים וחצי מראה את כל הסימנים ומבקשת תחתונים אפילו וכבר ניסיתי והיא לא יודעת ככ מה לעשות. אומרת שיש לה ואחרי שניה שיוצאים מהשירותים היא מפספסת בחוץ. אחרי תקופה ככה הבנתי שזה לא שם, והחזרתי לה טיטול.

עם הבן שלי היה משהו אחר הוא למשל בכלל פחד מהאסלה אז ההתנהלות הייתה שונה סביב העניין.
בגדול יכול להיות שהיא לא בשלה או שבאמת במעון זה שהמטפלות חושבות שהיא לא בשלה גורם להן לא להשקיע בזה אנרגיות וממילא התוצאה היא חוסר הצלחה של התהליך.

אוף

כי מה שהכי חשוב בהקניית הרגלים זה עקביות

היא צריכה לשבת באוויר מעל בור עם מים. ואפשר ליפול פנימה.
זאת סיטואציה שילדים לא יודעים להתמודד איתה.

גם לילדים יש פחדים.

בעקרון הרחם מתחילה להתרחב וזה נורמלי שיהיו כאבים.
אבל אם עוד לא ראו שק ברחם אז חשוב לוודא שזה לא ח"ו מחוץ לרחם (נראה לי יותר אופייני שיהיו כאבים חזקים מאוד ובשלב יותר מוקדם אבל את זה חייבים לשלול)

כאבים נסבלים. אבל מטרידים ומפריעים. בעיקר בגב התחתון.
הייתי כבר בכמה אולטראסאונדים. ב"ה ההיריון תקין

המון בהצלחה!!

אמרו לי שכל עוד זה עבר (קמתי הבוקר ללא כאבים) ואין הפרשות חריגות וכו'. אז אין מה להבדק. יכול להיות שזו גדילה של הרחם או עייפות.
אני מרגישה טוב עכשיו. אבל הראש שלי הולך למקומות הגרועים ביותר.
ללכת לאולטראסאונד מחר זה סיפור. שואלת את עצמי אם בכל זאת יש צורך (שונאתתת לגור בחור)).

יש לי תור לשקיםטת עורפית בשבוע הבא. לא יודעת מה לעשות

אולי היינו פחות בטרדות של עבודה וכו אז יכלנו להתעסק בשאלה הזו😜
אומרת שכדי לענות על זה, צריך להתנתק לגמרי מהעבודה... אצלי זה לא היה אפשרי, לימדתי מהזום תןכדי עפ הילדים פה בבית שיהיו בריאים.

אז אם לא הייתי עובדת מהבית באותו זמן, החשיבה שלי הייתה יכןלה להיות שלהביא ולא למנוע... אבל מכיוון שהייתי צריכה לשלב הכל יחד היה לא פשוט..

תכלס אבל יצא לי טוב... כשהתחיל הסגר הראשון בדיוק הייתי צריכה לחזור מחופשת לידה ולרשופ את הקטנה למעון, אז הסתדר שהיא הייתה איתי בבית עד סוף שנה, מסתכלת על הקטע הטוב בכל הסיפור הזה..

כל החוסר שגרה , כניסות לבידודים ..
מתיש אותי נפשית ברמות
מן הסצם כשמראש מכוונים לחינוך ביתי ומתאימים את אורח החיים לזה זה יותר קל .. (חברה מתאימה מסביב, מפגשי חינוך ביתי ומקומות שיש בהם מה לעשות עם הילדים , קרבה למשפחה כדי להעזר בהם ולא להיות לבד עם כל העול ועוד ..)

אמור להיות רווח של שנתיים לפחות בין ילד לילד
היום זה כבר לא עובד בצורה טבעית, אבל כנראה שזה פרק הזמן שדרוש גם לאם וגם לילד להיות מוכנים לילד הבא.

ובעבר ההנקה מנעה הריון בצורה יותר יעילה מהיום

שאם היינו רגילים להיות עם הילדים בבית היה לנו יותר קל. בגלל שאנחנו רגילים למסגרות, אז ברגע שנכנסים לבידוד, חגים או בחופש הגדול נהיה קשה עם הילדים בבית כל היום. אם זו היתה המציאות הרגילה, היינו מתנהלים בצורה שונה וזה היה הרגיל. לא חושבת שזה היה משפיע על מספר הילדים והרווחים ביניהם

בסדר הראשון שכולנו היינו סגורים בבתים (חוץ מהעובדים החיוניים, שזה בכלל שיגעון- הילדים בבית ואיכשהו צריך לצאת לעבוד)
למדנו את הילדים שלנו. בהתחלה היה קשה ואז נכנסנו לשגרה וראינו שוואלה- זה אפשרי! קשה אבל אפשרי.
נוסיף לזה, שאם זה לא סגר קורונה אפשר לצאת החוצה, לא חושבת שהיה משנה את ההחלטות שלי בכלל..

שלדעתי זה כן היה משפיע על המספר והמרווח. קשה מאד לגדל ילדים צפופים כשהם בבית כל היום.אבל כן הייתי שמחה להיות איתם יותר

לגדל אותם בבית, מצד שני אולי היה צף קושי מעצם גידולם בבית, מה שהיה מוביל למניעה שלא הייתה קורית לולא התאווררתי ויצאתי לעבוד בזכות, או בגלל, המסגרות

אין ספק שתפיסת ההורות ומה שמתכוננים אליו היום הוא שונה ממציאות שבה הילדים גדלים ב"חינוך ביתי". ולכן גם הכיוונון הנפשי הוא שונה. וכשמחליטים להביא ילד לעולם באופן אוטומטי החשיבה היא על מכלול שכולל גם מסגרות.
בשונה מאחרות שכתבו פה אני חושבת שיש הרבה מאד יתרונות למסגרת לימודים ולא רואה בזה את צרת הדורות כמו שהרבה נוטים לייחס לזה.
וזה לא סותר את זה שמסגרת היא דבר לא מושלם. אף פעם. (גם הןרים לא מושלמים. אף פעם( אבל זה חלק מהיתרון ומהחינוך שילד לומד בזה.

פשוט כי כולן היו עושות את זה וזו הייתה המציאות...
כמו שחמותי תמיד מספרת איך הם גידלו יחד את כל הילדים בשכונה דיברו על כביסה וענייני בית בלי דאגות כלכליות..

הנחת פשוט משפיע משמעותי על הכוח מול הילדים

זו דעתי האישית בכל אופן..ת

1. את יודעת על מה מתבזבז הכסף?
לי יש קובץ אקסל שאני כותבת בו כל הוצאה וכל הכנסה,
ובסוף החודש רואה על מה הוצאתי כסף (גם בפירוט אשראי אפשר לראות, בגלל שיש לי כמה כרטיסים אז יותר נוח לי לעשות באקסל)
ואז אפשר להגיע לכל מיני מסקנות.. נגיד אם מוציאים הרבה כסף בסופר - אפשר לשקול לקנות בסופר אחר (לפעמים הפרשי מחירים יכולים להיות מעל 100 שח בקניה..תלוי כמובן בגודל הקניה) או שאפשר לחשוב מה קנינו שבעצם היה מיותר ולא לקנות שוב.
2. השכר דירה שאתם משלמים הוא סכום משמעותי מההכנסה שלכם? אם כן, אולי לשקול לעבור לדירה במקום יותר זול? לתקופה מוגבלת, רק לשם החסכון.
3. יש לכם הוצאות קבועות שאפשר להתמקח עליהן? למשל תשלום לחבילת סלולר, תשלום לאינטרנט בבית, ביטוחים כלשהם?
4. האם יש משהו בהוצאות של הבית שאפשר לחסוך בו? למשל - חשמל - לנסות לשים לב יותר לדוד שדולק או מזגן שנשאר פתוח וכו, האם יש לכם מנקה? אולי אפשר לוותר או לוותר על פעם אחת מתוך הפעמים שהמנקה מגיעה.

עד היום רוב הכסף הלך על טיפולי פוריות פרטיים אין ביטוחים אז אין החזרים ובשרים טריים בכשרות מהודרת. חדלתי מכך לאחרונה. אני יודעת שזורקת כמויות רבות של אוכל, פגי תוקף, רקובים. לא יודעת לנהל נכון את המטבח ומשלמת על זה ביוקר. אם יש לזה עצות אשמח מאוד.
2. עברנו מהמרכז לפריפריה כדי להישאר עם משכורת גבוהה ושכד נמוך, אבל אני נוסעת בתחבורה ציבורית (בדקתי, ברכב מאוד יקר) כ3 שעות מדי יום. חוזרת עייפה ורעבה, אין לי כוח לבשל ואוכלים חטיפים...

זאת הוצאה ממש חשובה וגם אם היא תדחה את היכולת לקנות דירה בכמה שנים, זה חלק מהחיים ❤️
במטבח זה עניין של לנסות. למשל - אם תמיד את קונה קילו מלפפונים ואת רואה שבסוף נזרק לפח, תקני חצי קילו ותראי אם זה מספיק.
נשמע שאתם ממש עושים מה שצריך, אולי אפשר לבשל מראש לכל השבוע באחד הימים בערב? זה קשה ממש אבל זה יכול ממש להקל

של מוצרי חלב וירקות. כל פעם לקנות קצת

וכשמכינים לשבת תכיני כפול מכל מנה ותקפיאי בתבניות בגודל של מנה, כשתגיעי הביתה תצטרכי רק לחמם

דרושים רעיונות טובים וחסכוניים

לא יודעת אם דווקא לקטע של הקפאה, אבל זה בלוג מתכונים עם הסתכלות כלכלית.

שניצלים, קציצות, חזה עוף, פרגיות וכו
ואז אפשר רק להכין תוספת טריה וקלה בערב שתספיק ליומיים נגיד כמו אורז, בורגול, פתיתים וכו
אפשר להוסיף ליד ירקות טריים/מבושלים/אפויים ויש לך ארוחה מוכנה בלי הרבה מאמץ

יש דברים ספציפיים שלא קופאים טוב כמו תפוא, אבל בגדול את הרוב אפשר

אוכל מהיר:
פוקאצות
פשטידות (שימי לב להקפיא חתוך! ככה כשאת רוצה להפשיר או לחמם את יכולה להוציא את הכמות שאת מעוניינת בה)
עוגות - כנל לגבי החיתוך
(גם עוגות וגם פשטידות אפשר להכין בתור מאפינס, ואז גם לא צריך לחתוך לפני הקפאה)
פיצות ביתיות

ארוחות ממש:
אורז (להקפיא בקופסאות בגודל של מנות, אי אפשר לחלק את זה אחרי שקופא)
שניצל
קציצות
עוף עם ובלי רוטב
ממולאים
דגים בצורות הכנה שונות

זה מה שעלה לי עכשיו, אבל בטח יש עוד מליון אפשרויות

תוספות שקופאות פחות טוב אפשר להכין מהר בזמן החימום של המנה העיקרית


וגם במקום לאכול חטיפים קנויים ויקרים תכיני פעם בשבוע עוגה או מאפינס ותקפיאי (או עוגיות ואז לא צריך הקפאה אפילו) - את מגיעה הביתה ובמיקרו תוך דקה יש לך פרוסה או עוגיה כיפית שמטעינה אותך.
אחרי כמה דקות יהיה לך כוח להוציא מהפריזר את המנה היומית ולחמם אותה. גם לא תהיי מורעבת עד שיהיה מוכן

והאמת, אני אוהבת שתמיד יש גם אוכל מוכן-קנוי בפריזר לעת צרה. טבעול מכל מיני סוגים ודברים שפשוט להוציא לחמם ולאכול..
אם יש בקבוע אוכל מוכן בריא בפריזר אז לא משתמשים הרבה, אבל כיף לדעת שזה שם בשביל לנשנש לפעמים

ה' נתן ילדים ה' יתן גם בית
והבעיה במטבח אולי תיפתר עם יותר סדר וארגון במטבח?
לארגן את המקרר ככה שרואים הכל וגם את המזווה. בטח יש סרטונים ביוטיוב. לפני כל קנייה לבדוק מה חסר ולעשות רשימה.

דברים שנשמרים לטווח ארוך ולא מתקלקלים?

גם אנחנו מרוויחים די ממוצע אולי אפילו פלוס וגרים בשכירות ורוצים לבנות בית בעזרת ה'

וכל חודש בערך סוגרים את החודש, מדשדשים על ה0 בבנק ולא חוסכים כלום...
הוא אמר דבר מאוד חכם:

כמו שתמיד יש כסף לשכירות, לחשמל מים, למעון ולרכב, כי הם הוצאות קבועות, ככה גם צריך להפוך את החיסכון להוצאה קבועה.
אין עם מי להתווכח, בין אם תרצי ובין אם לא, יש הוראת קבע של 500 ש"ח בחודש לחיסכון. כמו לשכירות. כמו למעון...

כמו שלא מרגישים שמוציאים כסף על הדברים השוטפים, ברגע שחיסכון זה עובדה אז בעזרת ה' גם את ההוצאה הזאת לא נרגיש ובעזרת ה' נגדיל יום אחד את ההו"ק.

ברגע שמחליטים נשאר רק המחשבה איפה להשקיע (שבדכ אם פונים ליועץ פיננסי אז יש לו הצעות טובות.)

 

תחשבי על זה...

בהצלחה!!

 

זה ממש גורם לנו לחסוך! כשהכסף בחשבון בנק הוא פשוט נעלם לו.. כשהוא הולך קודם כל לחיסכון הוא באמת נחסך.. ;)

איך אנשים מצליחים לקנות דירה, איך??

לכסף

להתמקצע בתחביבים שיש לך ולמכור מוצרים, רעיונות..
לעשות כסף מהתחביבים שלך.
אוהבת מלאכת יד/אפייה/תרגום/צילום וכו'- אז להתמקצע ולמכור יצירות/להעביר סדנאות ועוד ועוד

לנסות למצוא דרך להתפתח במשהו עם הכנסה יותר גבוהה. ולהישאר באותה רמת חיים מבחינת הוצאות.
אנחנו כל פעם שעלינו בהכנסה נשארנו באותה רמת חיים עד שקנינו בית עכשיו קצת מרשים לעצמנו יותר.

כמובן כדאי מאוד לחסוך כסף
אבל לפעמים יש רצון לבית שמלחיץ ויושב וכדאי לחשוב למה בעצם.

שנזדקן ולא יהיה לנו רכוש
שלא נוכל לשלם את שכר הדירה ויסלקו אותנו מהבית
כל שנה אני ממש רועדת לפני חתימת החוזה מהפחד שיעלו את שכר הדירה וכמה יעלו
שנתקשר לבעל הדירה ונתווכח איתו על מי צריך להיות התיקון (מדברת מניסיון כמובן..)

הייתי מסכימה איתך
אבל פה לצערנו בית משלך זה צורך הכרחי כי שכר הדירה אף פעם לא קבוע ולרוב עולה אז אנשים לא יכולים כל הזמן לנדוד מדירה לדירה עם ילדים ולשנות להם שכונה חברים לימודים וכו ובוודאי שכמעט ולא ניתן לעמוד במחירים ההזויים שרק ילכו ויאמירו משנה לשנה כי אין אופציה אחרת ואתה לקוח שבוי
וזה עוד בלי לדבר על כך שהתנהלות מול בעלי דירות לא תמיד קלה
ועוד משהו חשוב - נכס ברבות השנים ניצן למימוש וכך ניתן לקחת עליו משכנתא נוספת ולעזור לילדים אם רוצים או לשדרג את הבית
זה שיקולים מאוד משמעותיים.
ישראל זו לא אירופה שם אנשים גרים 20 שנה באותו בית באותו מחיר כמעט ויש להם מערכת שלמה שעומדת מאחוריהם. פה זה ג׳ונגל

תיארת בדיוק את החששות שלי

ואכן מבינה את הרצון לדירה ותומכת ברעיון

תראי דוגמאות בעולם -
אין דירות להשכרה, מה שיש הוא במצב זוועה...

מה שצריך לקרות הוא להקל על בנית בתים חדשים, הסבה למגורים, ובניה לגובה. זה הפתרון היחיד

מבחינה כלכלית יותר משתלם לגור בשכירות ולהשקיע את הכסף באפיקים רוחיים מאשר לקנות בית. בטח בשנים הראשונות של הרחבת המשפחה
תשאלי כל יועץ השקעות...

מה שכן- ברור שלבית משלך יש יתרונות באיכות החיים. אבל זה סוג של מותרות. זה לא אומר שלא כדאי לנסות ולקנות בית אני בעד איכות חיים טובה כמובן אבל צריך להבין את זה מבחינה רציונלית וניהול משאבים- זה לא צורך בסיסי כמו שאת מציגה את זה ולא השקעה כלכלית נבונה אלא איכות חיים.

חזרה לנושא השרשור- בלי קשר לקנית בית.חיסכון זה אחד הדברים הכי חשובים בשביל העתיד והביטחון. הדרך הכי יעילה היא להחליט (ועדיף בעזרת ייעוץ כלכלי) מה הסכום הרציונלי לחסוך ופשוט לסגור אותו בצד בתחילת החודש.
ובלי קשר- ייעוץ כלכלי יכול מאוד לעזור לדעת במה להתמקד ואיך

בערך.. אולי גיל 13.. רק עם מוליך היה לי נוח. בהתחלה גם עשיתי עם מראה עד שהבנתי את העיקרון 

לא ניסיתי בעצמי אבל הבנתי מחברה שקנתה לבת שלה שזה נח ממש

צריך לנסות כל מיני סוגים עד שמוצאים את החברה שנוחה לילדה, ואת הסוג הנוח והמתאים. אני מכירה כאלה שאוהבות רק את העבים, ואחרות שאוהבות רק דקים,ויש גם אורכים שונים, וכנפיים. בגיל שלה לדעתי פשוט לנסות כל מיני סוגים, לקנות כמה חבילות של חברות שונות, ולומר לה לנסות ולראות מה הכי נוח לה, וכמובן גם זה עניין של הרגל, שגם את זה צריך להסביר לה. זה באמת לא ממשנוח, ובוודאי שלא כמו ללבוש תחתון בלי תחבושת, אבל אין ברירה, יש ווסת, וצריך לשים שם משהו, אז בוא ננסה להתרגל למה שהכי פחות מציק.
בקשר לטמפון- אין לי מושג, מעולם לא השתמשתי

טמפונים זה מעולה, כבר בגיל צעיר.
רק צריך להתאים את הגודל.

אפשר גם גביעונית או תחבושות רב פעמיות, אולי יהיה לה יותר נח.
אין סיבה להתחיל דווקא בתחבושות. זה סתם עניין תרבותי


אישית אני חושבת שווה להתחיל בטמפונים בלי מוליך ורק אם ממש לא מסתדר להחליף למוליך. הם עדיפים לסביבה וקומפקטיים יותר.
אם לא מתרגלים למשהו אחר הם לא אמורים להיות בעיה.. (ואם בבית או בבית הספר אין כיור עם סבון בתוך התא אז לשלוח איתה כפפות חד''פ)

בלית ברירה כי היה לי שיעורי שחייה במסגרת בית הספר (בחו"ל) ובגלל שלא רציתי שיידעו שכבר קיבלתי מחזור (בקטע שהתביישתי) אז הייתי שמה טמפון שאוכל להשתתף שלא ישאלו למה את לא משתתפת וכדומה..

 

לא חושבת שזה בעיה, יש כיום קטנים של חברת קוטקס, מתאימים לגיל ההתבגרות

 

אני גם אוסיף שכנערה כבר בתיכון כבר מתחילת התיכון הרגשתי קלילות מסוימת בימים שהיה שיעורי ספורט והייתי במחזור, כי לא "הציק לי" כמו לחברות שלא ידעו לשים טמפון או לא הסכימו להן וכדומה.. שכאילו זה זז להן ולא נוח להן..

ומחכים קצת. אפשר להוסיף ממש טיפ טיפה מלח. לא חייבים להמתיק, כמובן שאפשר.

הבן שלי אוהב לפעמים לאכול גם בלי המתקה (ביקש לטעום והתלהב שאוהב גם דייסה מלוחה...).
בדרך כלל אני מוסיפה קינמון, תמרים חתוכים ומעט סילאן.
אני מבשלת עם מים, ובצלחת מוסיפה חלב, ואז הוא מקרר את הדייסה וזה יותר נעים לאכול. מה שנשאר אני שומרת במקרר והבן שלי אוהב לאכול את זה קר (בלי חלב).

קווקר דק אפשר לבשל ממש מהר, אפשר אפילו לשים מים רותחים על הקווקר ולחכות כמה דקות בלי בישול, זה מתבשל מהחום של המים (לשים מספיק מים שהקווקר יוכל לספוג אותם, כחצי ס"מ או קצת יותר מעל הקווקר).
קווקר גס צריך לבשל עם מים קרים (שיתחממו בהדרגה עם הקווקר). אם יש זמן אז כדאי להשרות במים לפני הבישול, אבל לא חובה. ולא לפחד להוסיף הרבה מים, הקווקר סופג הרבה.

עם סילאן היה ממש נורא

אם לא שמת מלח אז יש סיכוי שלכן לא יצא טעים, זה ממש הבדל משמעותי בעיני.
או שזה פשוט עניין של טעם.

ואם את אומרת שיצא דבק כמו בצק אז זה נשמע שלא יהיה מספיק מים. צריך לשים ממש כמות גדולה יחסית כדי שיצא מרקם דייסתי.

ניסיתי ולא הלל אז וויתרתי. אבל אל תוותרי כי זה לא טעים לך תני להם לנסות קודם כי זה ממש משביע

שמים קוואקר בסיר עם מים וחלב (אנחנו אוהבים יותר חלב) ומערבבים כשהאש דולקת, מוסיפים דבש להמתקה.
צריך לשים יחסית הרבה נוזלים כדי שלא ייצא בצקי, ולערבב כדי שלא יבדק לסיר.

(ציינתי שלבן שנה פלוס כי עד גיל שנה לא הבאנו לו חלב ודבש)

מרתיחה כוס חלב בסיר. השרותים מנמיכה את האש, ומוסיפה לסיר חצי כוס קוואקר וכפית סוכר בערך.

ןהרבה נוזלים ובלערבב

אומרת את זה כאמא למרופלקסת שעד התחילה לקבל תרופה, בגיל חצי שנה, לא היה לי יום ולא לילה, ולא ידעתי מה עובר עליה.

השאלה איך ניתן להתמודד איתם...

כאבי בטן קלאסיים הם בשעות הערב, עד שנרדמים.
את כותבת שהוא כל היום צורח, על הידיים, ולילות לבנים.... זה נשמע הרבה יותר מכאבי בטן 😟

אפשר גם לבדוק רגישות (לתמ"ל או למזון של האמא בהנקה). להרבה תינוקות הימנעות ממוצרי חלב עוזרת, קטניות, כרוב... הבעיה היא שיש הרבה מאכלים "חשודים".

בעיקר הזמן... זה כל כך קשוח אני מבינה אותך ממש אבל בגיל 3-4 חודשים זה בעז"ה יעבור... לנו עזר ממש מנשא, זה מקל עליהם ומאפשר לך לעשות דברים תוך כדי. אפשר לנסות גם סימיקול יש כאלה שזה עוזר להם
חיבוק!

אז עולה חשד לריפלוקס סמוי או רגישות לחלב למשל.

לרוב "גזים" זה בשעות הערב-לילה בלבד...

ובגיל הזה הם אוכלים תכוף מאד לאורך היממה - הקיבה זעירה ומתמלאת ומתרוקנת מהר

רואים בוודאות שזה כאבי בטן.
הוא מתקפל ומאדים וצורח.
כמו צירים..אחרי זה נרגע עד ההתקף הבא.
וכמובן שזה מקשה עליו לישון.
הלילות הלבנים הם בגלל הכאבי בטן וזה שכנראה עוד לא קלט שלילה אז לא חוזר לישון ישר אחרי האכלה.
אני נותנת בקבוק אז לא נרדם תוך כדי כמו הנקה.
בכללי הוא תינוק מאוד נוח ב"ה...מזל שהיה לנו את השבוע הראשון לראות את זה לפני שהתחילו הכאבי בטן.

מסכן 😥

התינוק שלי על הנקה מלאה די סבל, הייתי פשוט מחזיקה אותו, מערסלת ואומרת לו: אויש, יש לך ציר, אוי אוי אוי, זה ממש כואב, תנוחת נמר על עץ, טיפות גרפווטר, ופשוט מיכה שיגיע גיל 3 חודשים שזה יעבור לו. גם הורדתי לעצמי את כל המאכלים שיכולים לגרום לגזים, אז אצלך אולי כדאי לחשוב באמת על פורמולה עדינה יותר.

משתמשצ כרגע במטרנה.
אבל יש לציין שרק אתמול התחלנו איתו מטרנה בצורה מלאה.
עד עכשיו הוא היה על שאוב שלי...

מאז שעבר למטרנה בקושי מסיים את המנה

מסכני..
אולי תבדקי אצל רופא איל אפשר להקל?
זה לא כאבים רגילים כמו שיש לכל תינוק

אבל הבנתי שיש ב 3 ימים הקרובים ללא תשלום

כי זו הודעה שאחותי העבירה לי מחברה שלה,

את מקסימה ממש!
את תהיי אמא מהממת..

אם לא גלולות אז שקפים או נרות. אבל לקחת בחשבון שאחוזי המניעה שלהם נמוכים מאוד, אז יתכן גם הריון איתם.
מה הרופא מציע?

זה העיקרון של האמצעים האלו (נרות, ספוגיות, שקפים). כאמור, לקחת בחשבון הריון גם אם מונעים בעזרתם.

אבל קחי בחשבון שלכל אמצעי מניעה הורמונלי יכולה להיות הסתגלות ודימומים