נוראי...
בעיקר בפנים, יש לו קצת אדום
בעיקר בפנים, יש לו קצת אדום
יש קרם שמותר למרוח לתינוק בן חודש נגד היובש שיש בימים האלה?כי לעולם חסדו
חמאת שיאהבימבה אדומה
שמן קוקוס
שמן זית
שמן זית
איפה קונים חמאת שיאה?כי לעולם חסדו
תודה!
נראה לי יש בהרבה מקומות אבל כל חנות טבע זה ברורבימבה אדומהאחרונה
יש גם למיכל סבון טבעי קופסא קטנה... המשלוחים די מהירים לנק' מסירה
דרמקולאורוש3
זה עם מרשם?כי לעולם חסדו
תודה אהובה
לאאורוש3
היי, אשמח לדעת אם צריך הפנייה לבדיקת דם לגילוי היריון?Tm123
נראה לי שכןDove
אני בכללית ביקשתי הפניה מרופא המשפחה שלי דרך האפליקציה
כן, צריך.אנונימית(:
כי בדיקת דם צריכה הפניהאולי בקרוב
כן.רופא משפחה יכול לתתמיקי מאוס
כן, תבדקי אם את יכול לבקש באפליקציה במקום לקבןע תור...רקלתשוהנ
לכל בדיקת דם צריך הפניהרוצה אני לרצותאחרונה
הכי קל לבקש באתר/אפליקציה מרופא לאו דוקא נשים
תמתפרח כתום
בוקר טוב,
מישהי יודעת האם מי שלומד לרבנות נחשב כסטודנט לעניין תמ''ת? מה נסגר עם זה בסוף?
יעזור לנו מאוד
...
מישהי יודעת האם מי שלומד לרבנות נחשב כסטודנט לעניין תמ''ת? מה נסגר עם זה בסוף?
יעזור לנו מאוד
...לא נסגר עדייןסליל
זה בדיון בבית משפט
כרגע אומרים שההכרעה תהיה בינואר
בכל אופן חושבת שאפשר בינתיים להגיש לפי המצב שלכם עכשיו, כי אם אני מבינה נכון יש זכאות על ספטמבר - דצמבר בכל אופן
כרגע אומרים שההכרעה תהיה בינואר
בכל אופן חושבת שאפשר בינתיים להגיש לפי המצב שלכם עכשיו, כי אם אני מבינה נכון יש זכאות על ספטמבר - דצמבר בכל אופן
ואז, בעצם מי שאברך לא יקבל דרגה, לא?קטני ומתוק
את מתכוונתסליל
לעכשיו? או אחרי שתהיה הכרעה?
אני שואלת מה קורה בינתיים, עד שתהיה הכרעה..קטני ומתוק
דווקאסלילאחרונה
אני הבנתי שבינתיים אברכים אמורים לקבל, אבל אולי אני טועה
כן הייתה הכרעה, וכן נחשב סטודנטחגהבגה
אני לא חושבתסליל
די בטוחה שכל זה יש דיון בבג"ץ עכשיו.
בג"ץ ביקש מהמדינה להשיב למה מי שלומד רבנות / דייקנות לא זכאי להנחה כמו סטודנט
בג"ץ ביקש מהמדינה להשיב למה מי שלומד רבנות / דייקנות לא זכאי להנחה כמו סטודנט
היה דיון לםני שבוע והייתה הכרעהחגהבגה
אל יש 24 שיטת לימודיות ואפשר להביא מערכת שעות.
ואישור שזה כולל שלומד לרבנות ונבחן במבחנים ממשלתיים, אז כן
אלא אם כן החליטו שוב לדון.
ואישור שזה כולל שלומד לרבנות ונבחן במבחנים ממשלתיים, אז כן
אלא אם כן החליטו שוב לדון.
בדיוק גם אני שאלתי על זהתמיכה להנקה
אז את יודעת איזה טפסים בדיוק צריכים להגיש? איך זה עובד?
זה יהיה באתרחגהבגה
ואז אני מתקשרת למוקד ומציקה ושואלת מה חסר
איך אני יכולה להיות בטוחה בעצם?פרח כתום
שמעתי שהם מקליטים את מי שאומר שהוא אברך ולא נותנים לו להצהיר על לימודים..
מה הכוונה מקליטים?חגהבגה
נדחה עד ינוארים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ב 15:47
בגלל עניינים חוקיים
אז מניחה שללימודים לרבנות בכלל אין מה לדאוג
שאלה קצת מוזרה, אבל אולי יהיו מזדהות עם תובנותסופי123
אני בתחילת תחילתו של הריון חמישי. אני חושבת שזה ההריון שההחלטה עליו היתה הכי שכלית, פונקציה של גיל ותקופה יחסית מאפשרת, והרצון לסיים עם הילודה בע"ה (בלי נדר זה ההריון האחרון). העניין הוא שהקטן שלי בן שנתיים, ואני מאוהבת בו לחלוטין. אני אוהבת מאד מאד את כל ילדיי, אבל בקטן אני פשוט מאוהבת - מפנטזת עליו בעבודה, חושבת עליו דבר ראשון בבוקר וכו' וכו'. מהכרות עם עצמי אני יודעת שעם כל אחד מילדי היתה לי תקופה כזו, ומתישהו זה התאזן והרגשתי שאני מוכנה לתינוק נוסף. הפעם לא. אני לא יודעת איך זה יסתדר בשבילי כרגע עוד תינוק. בלב שלי כבר יש תינוק, ויותר מזה אני ממש מפחדת איך זה יהיה בשבילו. תמיד יש קנאה ותקופה קצת סוערת כשנולד תינוק אבל הפעם אני ממש מוצאת את עצמי בחששות מזה, רק חושבת על זה ודמעות בעיניים.
ככל הנראה לא הצלחתי להסביר את עצמי בכלל
ככל הנראה לא הצלחתי להסביר את עצמי בכלל
שיהיה בשעה טובה .דוקא הסברת את עצמך מצוייןבתי 123
אל תנסי להלחם ברגש שלך הקטן שלך בן שנתיים ובין שנתיים לשנתיים וכמה חודשים יש הבדל ממש גדול בהתפתחות שלהם.
אז נסי לדמיין אותו לא כמו עכשיו אלא קצת יותר גדול מקבל באהבה את האח/ אחות הקטן
אז נסי לדמיין אותו לא כמו עכשיו אלא קצת יותר גדול מקבל באהבה את האח/ אחות הקטן
אני הרגשתי ככה גם אחרי הלידהלהשתמח
שאני חולה על בן השנתיים שלי בטירוף, ומסכן התינוק שהוא פחות אהוב. אבל ב"ה אחרי כמה חודשים התאהבתי גם בשני
ולגבי הקנאה, נכון, זה קיים, ומתמודדים עם זה, וגם הגדול אוהב את הקטן גם אם לפעמים מקנא בו. יכול להיות שאני טועה אבל נשמע לי שאולי גם ההורמונים של ההיריון גורמים לחששות להתנפח.
ולגבי הקנאה, נכון, זה קיים, ומתמודדים עם זה, וגם הגדול אוהב את הקטן גם אם לפעמים מקנא בו. יכול להיות שאני טועה אבל נשמע לי שאולי גם ההורמונים של ההיריון גורמים לחששות להתנפח.
ממש מובןאמא_טריה_ל-2
אני מאוהבת בבת השנתיים שלי קשות. מאוד חששתי בהריון שלא אתחבר לקטן, הייתי מוכנה נפשית שזה ייקח זמן, וזה קרה מהר משחשבתי.
אז בעייני קודם כל תקחי בחשבון שאולי ייקח קצת יותר זמן, אבל זה יגיע!
יכולה לשתף שבהתחלה, בחודשיים הראשונים במיוחד, שהם לא מתקשרים, ורק יונקים ותובעניים, הייתי נעצבת מאוד מלהיות סביבו כל הזמן, על חשבון הגדולה. לאט לאט התחלתי להנות ממנו יותר, וגם הוא הפך לפחות תובעני.
אבל רגשות אשם עוד יש לי לעתים...
לגבי הקנאה - זה באמת לא קל. אצלנו היו הרבה התקפי בכי של הגדולה, הרבה קשיים סביב ההיפרדות ממני... העצה היחידה שיש לי היא לנסות מראש שאבא יהיה יותר מעורב - למשל אצלנו הרדמות היה רק אני, וכשהתינוק נולד זה יצר משבר סביב זה...
בכל מקרה זה משתפר, הבית מסתגל, וגם הלב שלך
אז בעייני קודם כל תקחי בחשבון שאולי ייקח קצת יותר זמן, אבל זה יגיע!
יכולה לשתף שבהתחלה, בחודשיים הראשונים במיוחד, שהם לא מתקשרים, ורק יונקים ותובעניים, הייתי נעצבת מאוד מלהיות סביבו כל הזמן, על חשבון הגדולה. לאט לאט התחלתי להנות ממנו יותר, וגם הוא הפך לפחות תובעני.
אבל רגשות אשם עוד יש לי לעתים...
לגבי הקנאה - זה באמת לא קל. אצלנו היו הרבה התקפי בכי של הגדולה, הרבה קשיים סביב ההיפרדות ממני... העצה היחידה שיש לי היא לנסות מראש שאבא יהיה יותר מעורב - למשל אצלנו הרדמות היה רק אני, וכשהתינוק נולד זה יצר משבר סביב זה...
בכל מקרה זה משתפר, הבית מסתגל, וגם הלב שלך
אני מאוד מבינה אותךחדשה ישנה
גם לי יש בן שנתיים שאני מאוהבת בו עד מעל הראש, רואה אותו, הופכת לשלולית....
ובהריון כל הזמן אמרתי לו-' אתה תינוקי שלי' ולא הבנתי איך אפשר עוד תינוק קטן ופחדתי שכבר הוא לא יהיה גור קטן וחמוד . עכשיו אני חודשיים אחרי לידה, והוא עדיין גור מתוק מתוק... אני יודעת שלקראת גיל 3 הם כבר לא כאלה פוצ'יים וכבר פחות אוכלים אותם כל היום ..ואז הבא בתור הופך להיות התינוקי החמודי... זה תהליך טבעי, 'ההיפרדות' מהאמא באה בשלבים... אל תילחמי עם עצמך, קבלי כל מה שאת תרגישי. והוא לגמרי יכול להיות עדיין הגור המתוק של אמא ויהיה עוד אחד מתחתיו. גם לקטנטנים לוקח זמן להיות כאלה ממיסים.. עד שהם מגיבים לוקח זמן.
ובהריון כל הזמן אמרתי לו-' אתה תינוקי שלי' ולא הבנתי איך אפשר עוד תינוק קטן ופחדתי שכבר הוא לא יהיה גור קטן וחמוד . עכשיו אני חודשיים אחרי לידה, והוא עדיין גור מתוק מתוק... אני יודעת שלקראת גיל 3 הם כבר לא כאלה פוצ'יים וכבר פחות אוכלים אותם כל היום ..ואז הבא בתור הופך להיות התינוקי החמודי... זה תהליך טבעי, 'ההיפרדות' מהאמא באה בשלבים... אל תילחמי עם עצמך, קבלי כל מה שאת תרגישי. והוא לגמרי יכול להיות עדיין הגור המתוק של אמא ויהיה עוד אחד מתחתיו. גם לקטנטנים לוקח זמן להיות כאלה ממיסים.. עד שהם מגיבים לוקח זמן.
וואו את מתארת בול אותישחרית*
גם אני בקשר מיוחד עם הקטן שלי (והוא בגיל גדול יותר מהקטן שלך, כך ששם אותו במדרגת "התינוק של אמא" יותר שנים).
הוא קיבל מאוד יפה את התינוקת החדשה, אבל יש בהחלט קשיים שעולים לפני השטח (לדעתי אפילו לא במודעות שלו) ואנחנו בדיוק עכשיו מחפשים מענה בתחום הרגשי.
אז לגבי איך יסתדר בשבילך עוד תינוק, הייתי נרגעת לחלוטין. כשנולד עוד תינוק, הלב מתרחב. זה מדהים.
לגבי ההסתגלות שלו- כמו שאמרת, כל ילד עובר את זה ומקסימום יש מענים מקצועיים מתאימים.
תחשבי על זה בתור משהו שיחשל אותו דווקא וימנע ממנו להישאר תינוק נצחי כזה (מכירה את זה? לפעמים קורה לילדי זקונים) ולטווח הרחוק יהיה לו עוד חבר קרוב וזה כיף.
הוא קיבל מאוד יפה את התינוקת החדשה, אבל יש בהחלט קשיים שעולים לפני השטח (לדעתי אפילו לא במודעות שלו) ואנחנו בדיוק עכשיו מחפשים מענה בתחום הרגשי.
אז לגבי איך יסתדר בשבילך עוד תינוק, הייתי נרגעת לחלוטין. כשנולד עוד תינוק, הלב מתרחב. זה מדהים.
לגבי ההסתגלות שלו- כמו שאמרת, כל ילד עובר את זה ומקסימום יש מענים מקצועיים מתאימים.
תחשבי על זה בתור משהו שיחשל אותו דווקא וימנע ממנו להישאר תינוק נצחי כזה (מכירה את זה? לפעמים קורה לילדי זקונים) ולטווח הרחוק יהיה לו עוד חבר קרוב וזה כיף.
אחלה תשובות. ממש תודה לכולןסופי123אחרונה
האתר של התמ"ת נפתח 😱😱😱כי לעולם חסדו
אפשר להגיש בקשה להשתתפות בשכ"ל 😅
הקטע שמילאתי הכל ועכשיו בשליחה זה נתקע לי. הצילו.סמיילי12
דרגה תמתתמיכה להנקה
הבנתי שאם בעלי אברך אבל מוציאים אישור שהוא לומד לרבנות אז אפשר לקבלה דרגה? מישהי יודעת איך זה עובד מה צריך לסמן שהוא עושה?
תודה
תודה
כרגע מי שמסמנת בעלה אברךלבי ובשריאחרונה
הן כותבים שאין זכאות בכלל.
בפורום תורתם אומנותן כתבו שהן בודקות את העניין.
בפורום תורתם אומנותן כתבו שהן בודקות את העניין.
באיזה שבוע ניתן לזהות את מין העובר בבדיקת אולטראסאונד רגילה?בתשובהתמיד
לא סקירה.
בוודאות? לדעתי בשבוע 16..חצילוש
בדרך כלל האולט' בקופות הם הרבה פחות מדוייקים וברורים
לי אמרה בשבוע 15אור מאיר
שאלתי אותה אם זה בוודאות, ואמרה שכן.. צדקה
16גולדסטאר
ולכל מי שענתה, האם זה צריך להיות בבדיקה פולשנית? או מבחוץבתשובהתמיד
תודה!!
מבחוץרות א
יכול להיות מבחוץDove
כבר משבוע 10גולדסטאר
בדרך כלל עוברים לא.ס בטני
אלא אם כן לא רואים אז עושים וגינלי..
בעיקרון ב16 כבא בטני אבל שוב- יש כאלה שלא רואים טוב (ביןהיתר בגלל שיליה קדמית) ועוברים לוגינלי
אלא אם כן לא רואים אז עושים וגינלי..
בעיקרון ב16 כבא בטני אבל שוב- יש כאלה שלא רואים טוב (ביןהיתר בגלל שיליה קדמית) ועוברים לוגינלי
לא משנה, לי היה מבחוץ. בכללי משבוע 10 בד''כ רק חיצוניחצי שני
אני שאלתי פעם ראשונה ב14+0 וראו בבירור ממשחצי שני
א''ס רגיל אצל טכנאית
טריגר הפלהזמני לשליש1
עברתי הפלה ב12+4 והעובר יצא שלם וראו בבירור בליטה..
אצלי בשבוע 12 ראו בוודאות.אבל...שומשומונית
אני לא רוצה לדעת מה המין, כך שאין לי מושג אם הם צדקו או לא.
גם הטכנאית אמרה שהיא רואה בוודאות, וגם הרופא של שקיפות...
אכן כן גם אצליגולדסטאר
אני גיליתח בשקיפות ב12+5 וזה היה סופק ברור חחח לא היה אפשר לפספס אצלנו את האיבר מין שלו חחח
בסקירה זה היה לפרוטוקול התמונה עם ה boy
בסקירה זה היה לפרוטוקול התמונה עם ה boy
הייתי עכשיו ונאמר לי שאי אפשר לראות...שבוע 18 :-/בתשובהתמיד
לפעמים זה בגלל מנח העובר{ר}צינית
לא תמיד רואים מוקדםציפיפיצי
בהריון הנוכחי אמרו לי כמה פעמים משני המינים
גם בשבוע 20 אמרו משהו אחר
אבל בשבוע 14 רופאה אמרה משהו אחד ובסוף היא צדקה
לי אמרו משבוע 14 רואים בבירור וזה די 100 אחוז נכוןליאל 24
16-17השלך על ה' יהבך
הרופא נשים שלי אמרה שמשבוע 14כמהה ליותר
מי שבאמת מומחה יכול כבר משבוע 14 לדעת בוודאות.
העניין שמדובר באולטראסאונד רגיל, לא המתקדמים האלה בבדיקות המבתשובהתמיד
המיוחדות
היא בדקה לי באולטרסאונד רגילכמהה ליותר
אני לא עשיתי סקירות בכלל.
מה שחשוב זה לא המכשיר אלא התנוחה של העוברמיקי מאוסאחרונה
לפעמים זה בולט ולפעמים מוסתר.
אולי גם תלוי במיומנות של הטכנאית/רופא
אולי גם תלוי במיומנות של הטכנאית/רופא
עזרה דחופה שוב אחרי לילה ללא שינהפיצישלי
פתחתי שרשור בעבר אמנם אך המצב מאז רק החמיר
הקטנציק בן 9 חודשים פשוט לא ישן בלילות
ישן חצי שעה בבוקר ועוד חצי שעה בצהרים
ואז בלילה מתחיל הסרט
פעם ראשונה מנסה להשכיב אותו ב8:30-9:00
מניקה בחדר חשוך ואז מנדנדת אותו ואין הילד ערני בטירוף קופץ וזז
מתיאשת ונותנת לו לשחק עוד קצת כדי שיתעייף
ואז באזור 11 אנחנו גם הולכים לישון שוב הנקה -לא הולך שמים אותו בעריסה צורחחחחחחחחחחחחחחחח
טוב נו שישן אצנו במיטה עדיף לישוןאיתו מלא לישון
במיטה שלנו הילד מאושר זוחל ומשתולל
משכיבים אותו בכח צורח
מנסים ככהשעות עד שנרדם
אחרי שעה שוב צרחות וכל הסרט מהתחלה
מה עושים?????????????????????
דחוף
כדאי לבדוק גישהלהשתמח
של יועצת שינה לפני שמתחילים איתה תהליך. יש היום המון יועצות שינה שלא בגישה של לתת לבכות
שאלה לנשים שעברו/עוברות טיפולי פוריותשאלתIVF
האם יש לכן מידי פעם מחשבות ש"הלוואי והאחות הזאת הייתה יודעת ש-x" או "הלוואי והאחיות היו מידי פעם שואלות/אומרות/לא אומרות x"?
אם כן, אני ממש ממש אשמח לשמוע מה בדיוק!
קצת רקע- אני מעבירה שיעור על IVF לסטודנטיות לסיעוד,
בערך 80 בנות שהן ממש האחיות לעתיד שלנו.
נשים והמשפחות שלהן שעוברים טיפולי פוריות זה אחד מהאוכלוסיות שאחיות פוגשות המון.
מתוך רצון לשפר את השירות שלהן כדי להיטיב כמה שיותר למטופלות ממש אשמח לשמוע ממכן הנשים אם יש משהו שהייתן רוצות להדגיש/לספר/לבקש שלא יגידו/שכן יגידו/שיעשו/שלא יעשו וכל דבר אחר העולה על רוחכן שהייתן רוצות להעביר מסר לאחיות העתידיות בע''ה.
בע''ה שנזכה לעשות ולהפיץ רק טוב❤️
אם כן, אני ממש ממש אשמח לשמוע מה בדיוק!
קצת רקע- אני מעבירה שיעור על IVF לסטודנטיות לסיעוד,
בערך 80 בנות שהן ממש האחיות לעתיד שלנו.
נשים והמשפחות שלהן שעוברים טיפולי פוריות זה אחד מהאוכלוסיות שאחיות פוגשות המון.
מתוך רצון לשפר את השירות שלהן כדי להיטיב כמה שיותר למטופלות ממש אשמח לשמוע ממכן הנשים אם יש משהו שהייתן רוצות להדגיש/לספר/לבקש שלא יגידו/שכן יגידו/שיעשו/שלא יעשו וכל דבר אחר העולה על רוחכן שהייתן רוצות להעביר מסר לאחיות העתידיות בע''ה.
בע''ה שנזכה לעשות ולהפיץ רק טוב❤️
ישר כוחבימבה אדומה
האחיות שלוקחות ממני דם בקופה- מהממות ורק מאחלות בהצלחה, באופן אישי תמיד זה מחמם לי את הלב...
האחיות באסותא, איפה שאני מטופלת..... פשוט זכיתי!!!! מהממות ברמות כל פעם מחדש אני נפעמת איך זכיתי ליחס כזה חם ודואג ומסור!!!!!!!
הן תמיד פונות אלי ברוגע, בחיוך, מסבירות שוב ושוב בסבלנות אם צריך... מרגיעות אותי, מבינות באיזו סיטואציה אני עומדת... למשל אחרי החזרה שממש חייבים לעוף כבר לשירותים, היא אמרה לי 'תחכי רק עוד דקה וכבר תוכלי ללכת לשירותים'... אפילו אני לרגע שכחתי למה אבל היא היתה בזה ממש!
הדאגה אחרי השאיבה, שאני מרגישה טוב ומביאה לי כמה שמיכות אם צריך.... בקיצור... רגישות גדולה ופשוט שמחה שזכיתי ליחס כזה בתוך כל התהליך המאתגר הזה...
האחיות באסותא, איפה שאני מטופלת..... פשוט זכיתי!!!! מהממות ברמות כל פעם מחדש אני נפעמת איך זכיתי ליחס כזה חם ודואג ומסור!!!!!!!
הן תמיד פונות אלי ברוגע, בחיוך, מסבירות שוב ושוב בסבלנות אם צריך... מרגיעות אותי, מבינות באיזו סיטואציה אני עומדת... למשל אחרי החזרה שממש חייבים לעוף כבר לשירותים, היא אמרה לי 'תחכי רק עוד דקה וכבר תוכלי ללכת לשירותים'... אפילו אני לרגע שכחתי למה אבל היא היתה בזה ממש!
הדאגה אחרי השאיבה, שאני מרגישה טוב ומביאה לי כמה שמיכות אם צריך.... בקיצור... רגישות גדולה ופשוט שמחה שזכיתי ליחס כזה בתוך כל התהליך המאתגר הזה...
וואי מדהים!שאלתIVF
תודה רבה לך על התגובה! שיהיה ממש בהצלחה ובידיים מלאות בע''ה בקרוב❤️
יוזמה מדהימה!קוקיז
רוב האחיות שפגשתי במעקבים היו מקסימות ממש, היו מחייכות, מאחלות בהצלחה מכל הלב ומקוות יחד איתי שהחודש יהיה החודש המנצח.
כשסוף סוף נקלטתי הרגשתי ממש את ההתרגשות של האחות בטלפון וזה ממש ממש ריגש אותי. גם ההודעות על הכישלונות היו רגישות מאוד.
קרה לי פעם אחת שיצאתי מבדיקת דם בבכי אחרי ששאלתי את האחות אם יש סיבה ששורפת לי ממש המחט כי זה בדכ לא קורה והיא בתגובה צעקה עליי שאם לא נאה לי אני יכולה ללכת לאחות אחרת... אולי סתם היה לה יום רע אבל הייתי מפוצצת הורמונים ופשוט פרצתי בבכי כי בכלל לא התכוונתי להעיר או לפגוע בה, נטו להבין אם יש בעיה..
ובכללי קצת יותר רגישות ודיסקרטיות- זה לא נעים שקוראים בקול רם מי לאיי וי אף כשיש עוד אנשים בסביבה
חפרתי ממש! היוזמה שלך באמת מרגשת מאוד! בסוף הפנים שאנחנו פוגשות לרוב הן של האחיות והטכנאיות והיחס הזה כ"כ חשוב!
כשסוף סוף נקלטתי הרגשתי ממש את ההתרגשות של האחות בטלפון וזה ממש ממש ריגש אותי. גם ההודעות על הכישלונות היו רגישות מאוד.
קרה לי פעם אחת שיצאתי מבדיקת דם בבכי אחרי ששאלתי את האחות אם יש סיבה ששורפת לי ממש המחט כי זה בדכ לא קורה והיא בתגובה צעקה עליי שאם לא נאה לי אני יכולה ללכת לאחות אחרת... אולי סתם היה לה יום רע אבל הייתי מפוצצת הורמונים ופשוט פרצתי בבכי כי בכלל לא התכוונתי להעיר או לפגוע בה, נטו להבין אם יש בעיה..
ובכללי קצת יותר רגישות ודיסקרטיות- זה לא נעים שקוראים בקול רם מי לאיי וי אף כשיש עוד אנשים בסביבה
חפרתי ממש! היוזמה שלך באמת מרגשת מאוד! בסוף הפנים שאנחנו פוגשות לרוב הן של האחיות והטכנאיות והיחס הזה כ"כ חשוב!
תודה רבה!שאלתIVF
לא חפרת בכלל, שמחה לקבל כל מה שיש לכן ללמד אותי ואותנו❤️ העלת נקודות חשובות ממש, תודה🙂
מנסהליאל 24
בתור אחת שעברה את זה
אבל קודם כל וואו כל הכבוד על היוזמה לבדוק בשטח עם נשים זה מהממם ומרגש!!
אממ את האמת לפעמים משהו שמתכהה אצל אנשים שפוגשים המון מטופלות כאלה כל יום וזה נהיה שיגרה וכאילו עוד אחת ולא נורא אבל הכי חשוב בעולם זה פשוט לזכור שכל אחת ואחת שם עברה המוןןןןןן היא עברה לפחות שנה של נסיונות טבעיים מתסכלים ובכתה כל חודש במחזור וחברה שממש מקשה וחסרת טאקט שגורמת לה להרגיש רע ואז בדיקות לא נעימות ולרוב 3 סבבים של הזרעות ורק אז מגיעה לivf שהוא קשה בפני עצמו
הנשים מגיעות לשם מצד אחד שבורות פיזית ונפשית אבל מצד שני עם התקווה הכי ענקית בלב שסוף סוף יש אולי תקווה והן יקבלו את מה שהן חיכו וסבלו בשבילו כל כך הרבה זמן
ולפעמים מילה אחת או חוסר רגישות יכולה לשבור אותן לגמרי או לגרום להן עוד צער נל הכאב שכבר קיים אצלן
אז הרגישות צריכה להיות ברמה אחרת ולהראות שבאמת אכפת לכן כי הן שמות את כל התקוות שיש להן ביום הזה
אז גם אם עובר על האחות יום רע שתנסה לשים חיוך ולתת הרגשה של אני הכי דואגת לך בעולם ולרוב זה שווה מיליונים לאותה אישה
❤❤
אבל קודם כל וואו כל הכבוד על היוזמה לבדוק בשטח עם נשים זה מהממם ומרגש!!
אממ את האמת לפעמים משהו שמתכהה אצל אנשים שפוגשים המון מטופלות כאלה כל יום וזה נהיה שיגרה וכאילו עוד אחת ולא נורא אבל הכי חשוב בעולם זה פשוט לזכור שכל אחת ואחת שם עברה המוןןןןןן היא עברה לפחות שנה של נסיונות טבעיים מתסכלים ובכתה כל חודש במחזור וחברה שממש מקשה וחסרת טאקט שגורמת לה להרגיש רע ואז בדיקות לא נעימות ולרוב 3 סבבים של הזרעות ורק אז מגיעה לivf שהוא קשה בפני עצמו
הנשים מגיעות לשם מצד אחד שבורות פיזית ונפשית אבל מצד שני עם התקווה הכי ענקית בלב שסוף סוף יש אולי תקווה והן יקבלו את מה שהן חיכו וסבלו בשבילו כל כך הרבה זמן
ולפעמים מילה אחת או חוסר רגישות יכולה לשבור אותן לגמרי או לגרום להן עוד צער נל הכאב שכבר קיים אצלן
אז הרגישות צריכה להיות ברמה אחרת ולהראות שבאמת אכפת לכן כי הן שמות את כל התקוות שיש להן ביום הזה
אז גם אם עובר על האחות יום רע שתנסה לשים חיוך ולתת הרגשה של אני הכי דואגת לך בעולם ולרוב זה שווה מיליונים לאותה אישה
❤❤
תודה לך🙂שאלתIVF
בהחלט נקודה קשה וכואבת העניין של השחיקה והתכהות החושים וזה כ''כ כ''כ חשוב לתת עליו את הדעת! תודה על החידוד!
כל הכבוד לךהריון ולידה
אני בעיקר יכולה לומר מה כן לשמחתי, כי האחיות פוריות בבי"ח שבו עברתי ivf הן מדהימות.
היחס נעים, התחושה שהן מבינות שכל אחת שנמצאת שם היא בסיטואציה מאוד לא פשוטה,
מאוד ריגש אותי שהן זכרו את השם שלי אחרי כמה סבבים, למרות שיש שם מלא נשים. נתן תחושה של יחס אישי.
ריגש גם שהן התרגשו מאוד מתמונה של הבת שלי שהראיתי להן אחרי שנולדה, למרות שהן נתקלות במלא לידות ותינוקות..
ובכללי, חשוב שכל אחות תדע שלא משנה באיזה מחלקה היא, חיוך ויחס נעים יכול לעשות למטופל את היום.
היחס נעים, התחושה שהן מבינות שכל אחת שנמצאת שם היא בסיטואציה מאוד לא פשוטה,
מאוד ריגש אותי שהן זכרו את השם שלי אחרי כמה סבבים, למרות שיש שם מלא נשים. נתן תחושה של יחס אישי.
ריגש גם שהן התרגשו מאוד מתמונה של הבת שלי שהראיתי להן אחרי שנולדה, למרות שהן נתקלות במלא לידות ותינוקות..
ובכללי, חשוב שכל אחות תדע שלא משנה באיזה מחלקה היא, חיוך ויחס נעים יכול לעשות למטופל את היום.
איזה יופי!שאלתIVF
תודה על התגובה! הלוואי שכולן יזכו באחיות כאלה!
פוסט מקסים!ליאניי
בתור אחת שעברה מספר טיפולי ivf,
לא היה לי מעןלם אי נעימות עם אחיות עד כה נפגשתי באחיות ממש מקסימות, עדינות ורגישות מעל המצופה.
קרה לי סיטואציות כואבות יותר עם טכנאיות אבל זה לא קשור לשאלתך.
אני ממש חושבת שחשוב להדגיש לאחיות כמה חשובה הרגישות לסיטואציה, מדובר בנשים שעוברות תהליך נפשית מאוד קשה- עצם ההכרה שלא מצליחות להיכנס טבעי, מיליון זריקות, ציפיות ואכזבה ומה לא…
יכולה להגיד שהייתי באסותא ותמיד הייתה אותה אחות שלוקחת בדיקת דם אומנם זה היה קצר וקולע אבל תמיד היא ידעה להגיד ״שיהיה בהצלחה בשורות טובות אמן״
זה מקסים בעיני.
יכולה להעיד על עצמי שרק תמיד חיפשתי מילת עידןד, תמיכה, הרגשה שיש מישהו שמרים במעט גם אם זה במילה אחת.
ממש מקסים בעיני הפוסט שלך!
יישר כוח 💗
לא היה לי מעןלם אי נעימות עם אחיות עד כה נפגשתי באחיות ממש מקסימות, עדינות ורגישות מעל המצופה.
קרה לי סיטואציות כואבות יותר עם טכנאיות אבל זה לא קשור לשאלתך.
אני ממש חושבת שחשוב להדגיש לאחיות כמה חשובה הרגישות לסיטואציה, מדובר בנשים שעוברות תהליך נפשית מאוד קשה- עצם ההכרה שלא מצליחות להיכנס טבעי, מיליון זריקות, ציפיות ואכזבה ומה לא…
יכולה להגיד שהייתי באסותא ותמיד הייתה אותה אחות שלוקחת בדיקת דם אומנם זה היה קצר וקולע אבל תמיד היא ידעה להגיד ״שיהיה בהצלחה בשורות טובות אמן״
זה מקסים בעיני.
יכולה להעיד על עצמי שרק תמיד חיפשתי מילת עידןד, תמיכה, הרגשה שיש מישהו שמרים במעט גם אם זה במילה אחת.
ממש מקסים בעיני הפוסט שלך!
יישר כוח 💗
כנ"ל מזדהה עם כל מילהעדינה אבל בשטח
טוב, כבר אמרנו שבטח נפגשנו.. באמת טכנאיות לפעמים טעונות שיפור, ואחיות הן מקסיייימווות
אוי, לגמרי!אולי בקרוב
את הבדיקות אני עושה במרכז בריאות האישה, ולא זכור לי משהו מיוחד מהאחיות, לרע אבל גם לטובה מיוחדת.. כמובן שחשוב רגישות.. והיה לי 'תקלים' עם הטכנאית.. מעדיפה כבר רופא מיון..
חחח נכון בטוחה שנפגשנו מבלי שאנחנו יודעות ליאניי
מה שלומך?
ב"ה בשגרה הברוכה, מקווה לטוב☺️עדינה אבל בשטח
ומחכה ללידה שלך בעז"ה😜
שמחה לשמוע!!ליאניי
ותודה בע״ה ממש בקרוב בלי נדר 😍
באמת מקסים☺️שאלתIVF
תודה רבה על התגובה המפורטת!
כותבת בקצרהשלומצ'
גם אני פגשתי אחיות מופלאות בתהליך. ממש ברכה גדולה!
אחד הדברים שהיו לי טראומטיים זה שהודיעו לי על 0 ביציות בשאיבה כשעדיין לא ממש התעוררתי מההרדמה. שמעתי אותן (אולי גם הרופא היה? דיברו עם בעלי. אולי גם איתי? לא יודעת) אבל לא הייתי מספיק ערה כדי להגיב בשום צורה שהיא.
גם לא באמת הבנתי שיש אופציה שלא יהיו ביציות (בטוחה שהסבירו לי, אבל לא בצורה קשוחה כזו. לא יודעת אם זה בכלל נכון לעשות את זה), וגם לא היתה לי דרך להגיב (אפילו לא לבכות).
אחד הדברים שהיו לי טראומטיים זה שהודיעו לי על 0 ביציות בשאיבה כשעדיין לא ממש התעוררתי מההרדמה. שמעתי אותן (אולי גם הרופא היה? דיברו עם בעלי. אולי גם איתי? לא יודעת) אבל לא הייתי מספיק ערה כדי להגיב בשום צורה שהיא.
גם לא באמת הבנתי שיש אופציה שלא יהיו ביציות (בטוחה שהסבירו לי, אבל לא בצורה קשוחה כזו. לא יודעת אם זה בכלל נכון לעשות את זה), וגם לא היתה לי דרך להגיב (אפילו לא לבכות).
אויש איזה חוויה לא נעימהאחתפלוס
אויש, ממש לא נעים...שאלתIVF
תודה על התגובה! בע''ה מקווה שימנעו סיטואציות כאלה בעתיד❤️
כל הכבוד וכן יש לי מה להגידהיושים
מנקודת מבט האישית שלי בלבד ובעקבות חוויה שעברתי/עוברת
להתייחס לכל מטופלת כאילו היא היחידה על אף שקשה..
הרגשתי שמורחים אותי רק בגלל גילי הצעיר מאוד ולא מתאמצים לטפל בבעיה שלי
אם הגעתי לטיפולי פוריות סימן שאני רוצה הריון ולא לשמוע את האחות אומרת מקסימום ננסה שיטה אחרת או למה את צריכה להחזיר 2 עוברים את צעירה ..
בקיצור להתייחס לכל אחת בצורה אישית אבל אני חושבת כבר שזה סוג של אופי לא משהו שאפשר לשנות בבן אדם
להתייחס לכל מטופלת כאילו היא היחידה על אף שקשה..
הרגשתי שמורחים אותי רק בגלל גילי הצעיר מאוד ולא מתאמצים לטפל בבעיה שלי
אם הגעתי לטיפולי פוריות סימן שאני רוצה הריון ולא לשמוע את האחות אומרת מקסימום ננסה שיטה אחרת או למה את צריכה להחזיר 2 עוברים את צעירה ..
בקיצור להתייחס לכל אחת בצורה אישית אבל אני חושבת כבר שזה סוג של אופי לא משהו שאפשר לשנות בבן אדם
אוי, אני מצטערת על החוויה, בהחלט לא פשוטשאלתIVF
תודה רבה על הנקודה הזאת, ועל השיתוף❤️
במטופלות שיש להן כבר ילדים - גם להיות רגישות ואכפתיותתודה על ה-כל
הן לא גונבות כלום לאפחד, וגם הן במצב נפשי רגיש בד"כ, ולא נעים להרגיש - מה את רוצה, תגידי תודה שכבר יש לך כמה. (אפילו כשלא אומרים מילה, ניתן להרגיש מה עובר בראש של הצוות)
והן לתומן רק חשבו - למה שהרפואה המתקדמת לא תעזור גם להן.
ממששלומצ'
לא אמרו לי כלום (מעבר לברוך ה' כבר יש לך וכו'), אבל הרגשתי שפחות סופרים אותי.
מצד שני, אולי זה היה בגלל שידעו שכבר אין איך לעזור לי.
מצד שני, אולי זה היה בגלל שידעו שכבר אין איך לעזור לי.
וואי איזה מורכב❤️שאלתIVF
מצטערת שהיית צריכה לעבור את החוויה הזו, תודה רבה לך, נקודה חשובה!
האחיות היו מאוד נחמדותאן אליוט
דווקא מהמזכירות הייתי שמחה ליותר הבנה לגבי זה שאנחנו דתיים ושומרי שבת, כמו להתקשר עם המינון לא דקה לשבת (לפי ת"א כשאנחנו מכניסים לפי ירושלים), ולא להתחנן כל פעם שטיפול ביום שישי יהיה בשעה מוקדמת...
IVFפורי
באמת הציפו את זה כבר
אבל נראה לי שצריך שוב
ענין הדיסקרטיות
לא לדבר עם מטופלת על הפרוטקול או על התהליך כשהדלת פתוחה
וכמה שפחות להכריז שמות .....
אבל באמת שהאחיות מקסימות (והייתי מטופלת ב3 מקומות שונים) כנראה יודעים אלו אחיות לשים באיזה מחלקה!!!
הלוואי ומחלקת ivf לא הייתה משותפת להריוןאנונימית בהו"לאחרונה
אני נכנסת למחלקה ומצד ימין יושבות נשים עם בטן ואין אפילו הפרדה
את מדברת עם המזכירה וכולם שומעים
הלוואי והיה יותר פרטיות הלוואי והיה יותר נגישות ותקשורת תקינה
כל האחיות שנתקלתי בהם מקסימות ממש, היו לי כמה פעמים עם טכנאיות ומזכירות חסרות רגישות ואנטיפטיות שבשבילם אני סתם עוד גוש בשר שצריך לטפל
ישר כח על היוזמה!
את מדברת עם המזכירה וכולם שומעים
הלוואי והיה יותר פרטיות הלוואי והיה יותר נגישות ותקשורת תקינה
כל האחיות שנתקלתי בהם מקסימות ממש, היו לי כמה פעמים עם טכנאיות ומזכירות חסרות רגישות ואנטיפטיות שבשבילם אני סתם עוד גוש בשר שצריך לטפל
ישר כח על היוזמה!
הנקה מספיקה?כמהה ליותר
טוב, כמה שמרגיעים אותי שכנראה שהבת שלי (בת 4 וחצי חודשים) יונקת טוב, ושהיא עולה במישקל שהיא רגועה - אני עדיין לא רגועה וכל הזמן חוששת שאולי אין לי מספיק חלב, או שאולי היא לא יונקת מספיק.
בעיקרון אני יודעת שהיא צריכה בערך 120 מל חלב כל ארוחה - כי זה מה שהיא אוכלת במעון.
כשהיא יונקת - היא יונקת בערך 5 דקות וזהו, ולכן אני לחוצה. ספרתי הבוקר כמה לגימות היא ינקה, והיא ינקה בערך 110 לגימות גדולות - לא סתם ליקוק אלא ממש לגימה עמוקה, ששומעים כל פעם קולות בליעה חזקים של מים, ועוד בערך 30 לגימות פחות חזקות - שלא ממש שומעים קולות בליעה, או מים זורמים.
אתם חושבות שכל הלגימות האלו באמת מצטרפות ל- 120 מ"ל חלב?
היא רגועהסליל
אחרי האוכל?
יש לה מרווח בין הארוחות? (שעתיים +)
יש לה טיטולים רטובים?
היא עולה במשקל?
אם התשובות הם כן, אז הכל טוב
אין מה לנסות לחשב כמה היא אכלה, כי פשוט אין לך דרך לדעת. זה חלק מהקושי של הנקה אבל גם חלק מהכיף שלה. לדעת לזרום אם מה שהילד מראה, לא לפי תבניות, שעונים וכמויות
יש לה מרווח בין הארוחות? (שעתיים +)
יש לה טיטולים רטובים?
היא עולה במשקל?
אם התשובות הם כן, אז הכל טוב
אין מה לנסות לחשב כמה היא אכלה, כי פשוט אין לך דרך לדעת. זה חלק מהקושי של הנקה אבל גם חלק מהכיף שלה. לדעת לזרום אם מה שהילד מראה, לא לפי תבניות, שעונים וכמויות
כל מילה....דפני11
זה קשה ככ
מכירה מקרוב.... אבל נשמי עמוק... ואם התשובות הם כן, אז באמת שהכל בסדר ותנסי כמה שפחית להכנס לסרטים...
מכירה מקרוב.... אבל נשמי עמוק... ואם התשובות הם כן, אז באמת שהכל בסדר ותנסי כמה שפחית להכנס לסרטים...
הרגת אותי עכשיוחדשה ישנה
שספרת לגימות!!
הנקה זה לא כמו שאוב , כי במעון היא נניח אוכלת כל 3 שעות, בבית אולי היא אוכלת כל שעתיים, ואז כל 4 שעות, ואז פתאום אחרי שעה... זה בנאדם, זה לא רובוט. תסמכי על האינסטינקט הכל כך טבעי שלה, שכשהיא שבעה היא מתנתקת בעצמה. וכשהיא רעבה, היא דורשת את זה.
גם אנחנו יום אחד עם תאבון מוגבר ואוכלים 2 מנות לארוחת צהריים, ויש ימים שמרגישים שבעים ואוכלים רק סלט עם ביצה.... זה לא משנה אם היא ינקה רק 90 מל, העיקר שהמגמה היא מגמת עלייה, וב''ה את רואה שהיא עולה במשקל, אז שחררי! הכל טוב.
כל עוד היא רגועה , מה שנשאר לך זה רק לנשנש את השומנים החמודים שלה ולהנות מהמתיקות שלה... זה עובר מהר (לא המתיקות, הגיל 🤭 )
הנקה זה לא כמו שאוב , כי במעון היא נניח אוכלת כל 3 שעות, בבית אולי היא אוכלת כל שעתיים, ואז כל 4 שעות, ואז פתאום אחרי שעה... זה בנאדם, זה לא רובוט. תסמכי על האינסטינקט הכל כך טבעי שלה, שכשהיא שבעה היא מתנתקת בעצמה. וכשהיא רעבה, היא דורשת את זה.
גם אנחנו יום אחד עם תאבון מוגבר ואוכלים 2 מנות לארוחת צהריים, ויש ימים שמרגישים שבעים ואוכלים רק סלט עם ביצה.... זה לא משנה אם היא ינקה רק 90 מל, העיקר שהמגמה היא מגמת עלייה, וב''ה את רואה שהיא עולה במשקל, אז שחררי! הכל טוב.
כל עוד היא רגועה , מה שנשאר לך זה רק לנשנש את השומנים החמודים שלה ולהנות מהמתיקות שלה... זה עובר מהר (לא המתיקות, הגיל 🤭 )
הנקה יותר יעילה משתיה מבקבוקפשיטא
אי אפשר לדעת כמה היא יונקת, ובכל לגימה שלה בהנקה יכול להיות שיוצאת כמות שונה מלגימה מבקבוק..
היא רגועה?
עולה במשקל?
מתפתחת?
יכולה לשתף אותך שגם לי יש אינספור פעמים את התחושות האלו, אבל הרוגע שלה והקצב שבו היא גדלה ומתפתחת מרגיע אותי ומזכיר לי שהכל טוב
היא רגועה?
עולה במשקל?
מתפתחת?
יכולה לשתף אותך שגם לי יש אינספור פעמים את התחושות האלו, אבל הרוגע שלה והקצב שבו היא גדלה ומתפתחת מרגיע אותי ומזכיר לי שהכל טוב
עונהמישהי מאיפשהו
בד"כ כשהתינוק קטן ההנקות ארוכות וככל שהתינוק גדל זמן ההנקה מתקצר.
אבל זה לא אומר שהנקה קצרה פחות יעילה ושהיא לא אוכלת מספיק, אם במשך כל זמן ההנקה יש לה חלב והיא מפסיקה מעצמה - זה כנראה מספיק לה.
אם היא אכלה מספיק או לא - זה לא פונקציה של משך ההנקה. וזה גם לא קשור לכמה היא אוכלת בבקבוק.
אין לי מושג איך זה עובד, זה פשוט ככה 🙂
מה שקובע זה אם היא רגועה ועולה במשקל, ואם זה ככה - את יכולה להיות רגועה 🙂
אצלי היא היתה אוכלת 160 ויותר בבקבוק ויונקת 2 דק' מכל צד..
אבל זה לא אומר שהנקה קצרה פחות יעילה ושהיא לא אוכלת מספיק, אם במשך כל זמן ההנקה יש לה חלב והיא מפסיקה מעצמה - זה כנראה מספיק לה.
אם היא אכלה מספיק או לא - זה לא פונקציה של משך ההנקה. וזה גם לא קשור לכמה היא אוכלת בבקבוק.
אין לי מושג איך זה עובד, זה פשוט ככה 🙂
מה שקובע זה אם היא רגועה ועולה במשקל, ואם זה ככה - את יכולה להיות רגועה 🙂
אצלי היא היתה אוכלת 160 ויותר בבקבוק ויונקת 2 דק' מכל צד..
מנצלשת ללבטי הנקהאמא_טריה_ל-2
שלי בן 4 חודשים, אחוזון 95 מאז שנולד.
ילד עם תיאבון בריא מאוד.
כשהוא ער הוא יונק כל שעה, ל6-10 דקות. אני יודעת שיש לי חלב, אבל אני מותשת ממש...
מישהי חוותה דבר כזה?
אני מתה לבסס לו ארוחות כדי שיהיה לי יותר קל, אבל הוא עוד קטן...
גם בלילה - פעם היה פותח פער של 5-6 שעות, ולאחרונה לא יותר מ3 שעות
מה עושים???
רציתי להניק הנקה מלאה עד גיל 6 חודשים, אבל לא יודעת אם אחזיק...
ילד עם תיאבון בריא מאוד.
כשהוא ער הוא יונק כל שעה, ל6-10 דקות. אני יודעת שיש לי חלב, אבל אני מותשת ממש...
מישהי חוותה דבר כזה?
אני מתה לבסס לו ארוחות כדי שיהיה לי יותר קל, אבל הוא עוד קטן...
גם בלילה - פעם היה פותח פער של 5-6 שעות, ולאחרונה לא יותר מ3 שעות
מה עושים???
רציתי להניק הנקה מלאה עד גיל 6 חודשים, אבל לא יודעת אם אחזיק...
כמה זמן זה כבר ככה?מישהי מאיפשהו
אולי קפיצת גדילה?
היו תקופות שהיה אוכל בתדירות נמוכה יותר במהלך היום?
היו תקופות שהיה אוכל בתדירות נמוכה יותר במהלך היום?
מאז שנולד, בהתחלה ההנקות היו פשוט ארוכות יותראמא_טריה_ל-2
וואי, נשמע ממש ממש מתישמישהי מאיפשהו
אין לי מושג,
בהצלחה רבה!!
בהצלחה רבה!!
למה הוא יונק כל שעה?בת 30
אולי הוא בוכה בגלל סיבה אחרת ולא בגלל רעב? הרי הם תמיד ישמחו לינוק...השאלה אם באמת הוא רעב
הוא ממש יונק ברעבאמא_טריה_ל-2
עוד כמה נקודות-
הוא לא נרדם בהנקה
לא בוכה
פשוט מבקש על ידי "קיטורים"
יונק בהתלהבות וממשיך לשחק יפה
הוא לא נרדם בהנקה
לא בוכה
פשוט מבקש על ידי "קיטורים"
יונק בהתלהבות וממשיך לשחק יפה
אל תכעסי עלי....דפני11
אבל הדבר הראשון שעלה לי לראש זה איזה כיף לך!!!
אצלי הם פיצים, בקושי אוכלים... תמיד יש הסטריה סביב המשקל שלהם והאם עלו או לא.. חח אז כמו שאומרים צרות של עשירים....
אבל באמת שזה נשמע מתיש.
לדעתי תראי אם יש לך כח להחזיק מעמד עוד קצת.... סיכוי טוב מאוד שעוד חודש מקסימום הוא כבר יאכל יותר אוכל ויהיה לך מרווח נשימה...
ולגבי הדייסה, ממליצה לך להחליף לדיעסת קוואקר או כל דבר אחר, רק לא קורנפלור.... מנפח אותם מאוד (כלומר משמין) וכמעט בלי שום ערך תזונתי...
אצלי הם פיצים, בקושי אוכלים... תמיד יש הסטריה סביב המשקל שלהם והאם עלו או לא.. חח אז כמו שאומרים צרות של עשירים....
אבל באמת שזה נשמע מתיש.
לדעתי תראי אם יש לך כח להחזיק מעמד עוד קצת.... סיכוי טוב מאוד שעוד חודש מקסימום הוא כבר יאכל יותר אוכל ויהיה לך מרווח נשימה...
ולגבי הדייסה, ממליצה לך להחליף לדיעסת קוואקר או כל דבר אחר, רק לא קורנפלור.... מנפח אותם מאוד (כלומר משמין) וכמעט בלי שום ערך תזונתי...
לא כועסת!אמא_טריה_ל-2
מקבלת באהבה 🥰
אני משתמשת בקורנפלור כי למיטב ידיעתי הוא הכי קל לעיכול, זה ואורז (שעלול לגרום לעצירות).
בעבר הם היו הדייסות היחידות של 4+.
היום הכל כבר 6+ משום מה...
אני משתמשת בקורנפלור כי למיטב ידיעתי הוא הכי קל לעיכול, זה ואורז (שעלול לגרום לעצירות).
בעבר הם היו הדייסות היחידות של 4+.
היום הכל כבר 6+ משום מה...
❤❤דפני11
אז אולי תכיני לו דייסת קוואקר בעצמך?
הרבה יותר בריא ו2 דק עבןדה....
הרבה יותר בריא ו2 דק עבןדה....
מבחינתי בכיףאמא_טריה_ל-2
אני מכינה לגדולה תמיד
למיטב ידיעתי אסור עדיין...
הסיבים יכולים להכביד על העיכול
למיטב ידיעתי אסור עדיין...
הסיבים יכולים להכביד על העיכול
פעם אחרונה שטיפת חלב אמרו לי משהודפני11אחרונה
בנושא הטעימות
זה שאפשר להתחיל הכל בהדרגה מגיל 4 חודשים....
אז הייתי מתחילה עם 2 כפיות ביום
ואחרי כמה ימים מוסיפה עוד כפית או שתיים... וככה לאט לאט
זה שאפשר להתחיל הכל בהדרגה מגיל 4 חודשים....
אז הייתי מתחילה עם 2 כפיות ביום
ואחרי כמה ימים מוסיפה עוד כפית או שתיים... וככה לאט לאט
ייתכן קפיצת גדילה כמעט שכתבוקופצת רגע
רוצה רק לומר שגם הגדול שלי היה ככה, נולד גדול אחוזון 95 ומעלה ונשאר ככה, ינק בלבד עד גיל 5 חודשים וגדל יפה ++, אבל היה תינוק לא כל כך רגוע, ינק הרבה, לא ישן טוב, ולדעתי, בדיעבד, חלק מזה אולי היה רעב
למשל היה צורח את נשמתו בנסיעות, כשהתחלתי להציע לו בקבוק עם מטרנה (בסביבות גיל 5-6 חודשים התחלתי לתגבר) היה שותה בתחילת נסיעה ונרדם! זה היה כמו קסם.
בכלל בסביבות גיל 5 חודשים התחיל לאכול גם טעימות של מזון טחון שמהר מאוד הפכו לארוחות שלמות. הייתה לי הרגשה שהילד פשוט רעב.
אז בעיקרון נכון שהכי טוב זה הנקה, אבל עם ילדים כאלה עם הרבה תאבון, אולי צריך לעשות חושבים מחדש על העניין של הנקה בלעדית, כשזה נהיה מאוד תובעני, במיוחד כשמתקרבים לגיל שממילא מתחילים טעימות.
רק לקחת בחשבון שאכן, כשמתחילים עם בקבוקים, זה יכול לפגוע בהנקה, אז אם את שוקלת משהו כזה הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה או לומדת את כל העניין של האכלה מבקבוק בצורה תומכת הנקה.
למשל היה צורח את נשמתו בנסיעות, כשהתחלתי להציע לו בקבוק עם מטרנה (בסביבות גיל 5-6 חודשים התחלתי לתגבר) היה שותה בתחילת נסיעה ונרדם! זה היה כמו קסם.
בכלל בסביבות גיל 5 חודשים התחיל לאכול גם טעימות של מזון טחון שמהר מאוד הפכו לארוחות שלמות. הייתה לי הרגשה שהילד פשוט רעב.
אז בעיקרון נכון שהכי טוב זה הנקה, אבל עם ילדים כאלה עם הרבה תאבון, אולי צריך לעשות חושבים מחדש על העניין של הנקה בלעדית, כשזה נהיה מאוד תובעני, במיוחד כשמתקרבים לגיל שממילא מתחילים טעימות.
רק לקחת בחשבון שאכן, כשמתחילים עם בקבוקים, זה יכול לפגוע בהנקה, אז אם את שוקלת משהו כזה הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה או לומדת את כל העניין של האכלה מבקבוק בצורה תומכת הנקה.
תודהאמא_טריה_ל-2
אכן התחלתי טעימות והוא בעניין, מניחה שבגיל 5 חודשים כבר יאכל כמויות באמת ואולי זה יעזור.
בערב התחלתי לתת דייסת קורנפלור עם חלב שאוב בכפית.
זה עוד לא ממש נותן את אותותיו, אבל אני מקווה שזה יעזור לו לישון יותר טוב כשיגדיל את הכמות...
בערב התחלתי לתת דייסת קורנפלור עם חלב שאוב בכפית.
זה עוד לא ממש נותן את אותותיו, אבל אני מקווה שזה יעזור לו לישון יותר טוב כשיגדיל את הכמות...
כן.. אופייני יותר (אבל לא רק) לבנים😁מתחדשת11
קצת מוזר לימחכה להריון
אני בהריון שבוע 7 פלוס 3
זכור לי מהריונות קודמים שבשבוע הזה אני במיטה ומקיאה פשוט כל יום כל היום אפשר לומר היפרמאזיס...הריון קודם לקחתי דיקלקטין מרוב שלא הצלחתי לשרוד את התקופה הזאת
ועכשיו אני מרגישה די טוב קצת חלשה קצת בחילות וכל היום שלשולים
אבל אני לא מקיאה כל פעם שיש בחילה קלה אני אוכלת משהו קטן
תאמת ברור שאני מעדיפה ככה מאשר להיות גמורה כל היום במיטה
אבל זה מוזר לי
ואני קצת חוששת
לפני שבוע בדיוק ראינו דופק מהמם!!
הייתן דואגות?
היה לכן הריונות שונים אחד מהשני?
לי היו הריונות שוניםשחרית*
לא הגעתי לדרגת דיקלקטין אבל היו לי הריונות עם בחילות והריונות בלי.
זה תלוי אצלי לפעמים גם בעונה בשנה שבה מתחיל ההריון (בקיץ יש לי יותר בחילות) וגם אולי הבחילות יגיעו אצלך מאוחר יותר (מאחלת בכל ליבי שלא!)
זה תלוי אצלי לפעמים גם בעונה בשנה שבה מתחיל ההריון (בקיץ יש לי יותר בחילות) וגם אולי הבחילות יגיעו אצלך מאוחר יותר (מאחלת בכל ליבי שלא!)
טוב לדעת זה מרגיע אותימחכה להריון
זהו שתי ההריונות קודמים התחילו בשיא הקיץ ועכשיו המזג אוויר עושה לי ממש טוב
אולי זה באמת קשור
אני בשניים הראשונים לא היו יותר מדי תסמיניםסמיילי12
בטח לא בחילות נגיד.
וההיריון הנוכחי עם בחילות שעוברות אם אני מכניסה משהו לפה.
כל היריון שונה מקודמו גם הגוף עובר שינויים אל תדאגי.
מזל טוב מאמוש
וההיריון הנוכחי עם בחילות שעוברות אם אני מכניסה משהו לפה.
כל היריון שונה מקודמו גם הגוף עובר שינויים אל תדאגי.
מזל טוב מאמוש
תודהה יקרה מחכה להריון
זה באמת מרגיע לשמוע
אומרים שהריון של בת והריון של בן זה שונה..קטני ומתוק
תקין לגמרי.
יש גם כאלו בלי תופעות בכלל..
יש גם כאלו בלי תופעות בכלל..
שלא תפתח ציפיותסמיילי12
חחחח מניסיוני כרגע.
ומנסיון של חברות שלי
ומנסיון של חברות שלי
לא לבנות על זה
פשיטא
חח כןקטני ומתוק
לי היו 2 הריונות שונים לחלוטין!! מכל בחינה אפשריתפשיטא
2 בנות.
דווקא עליי זה קצת עבד..קטני ומתוק
צרבות רק בסוף או צרבות כל הזמן😅
זה לא נכון..אניחדשהכאן
היה לי היפרזאמיס נוראי גם בהריון של הבן וגם של הבת
גם לי רק שזה שלושה חודשיםמחכה להריון
של סיוט
ישלי בן ובת בביתמחכה להריון
חחחחחחחחחחחחחחח בשניהם סבלתי סבל נוראי 
כן, ההריונות היו קצת שונים אחד מהשניחדשה ישנה
וואי אני גם בערך שבוע 6 נגידהי:)
הריון שני ב"ה ויש לי בחילות משוגעות והכי קשה לי זה סחרחורות שהיו לי קצת בהריון הקודם אבל לא בתדירות הזאת..מה עושים עם זה? ועם הבחילות אני פשוט חייבת פחמימות וזה קצת מרגיע אבל מפחדת לסיים את ההריון שמנה ברמות..
בטח שההריונות הם שוניםאביול
תהני מזה שאת לא סובלת ;)
כל הריון, עולם אחרנעליים ורודות
היה לי הריונות שהייתי מקיאה ועם בחילות ממש מעצבנות
והיה לי הריון שלא היו בכלל בחילות... והרגשתי טוב כל החודשים הראשונים
והיה לי הריון שלא היו בכלל בחילות... והרגשתי טוב כל החודשים הראשונים
איזהה יופייימחכה להריון
וואי חלום להמשיך לתפקד ככה כמו עכשיו
היה לי הריון 1 זוועתי שלא קמתי מהמיטה חוץ מלהקיאאנונימיות
ממש לא יכולה לתאר את הזוועה...
וההריון הזה ממש היה בסדר.
והכל תקין ב"ה (שתיהן בנות)
וההריון הזה ממש היה בסדר.
והכל תקין ב"ה (שתיהן בנות)
איזה יופייי ברוך השםםם מחכה להריוןאחרונה
מרגיע ומשמח לשמוע את זה
פריקה קלה...גולדסטאר
אני חלילה לא רוצה שתחשבו שאני מתלוננת כי אני לא
אבל נהיה לי קצת קשוח השגרת עבודה
פיזית
הגוף שלי כבר מתחיל להתעייף מהשגרה, קשה לי לקום אחרי נדודי שינה, קשה להתרכז בעבודה, אני עייפה רוב היום, ולא מוצאת תנוחות לשבת
אני מגיעה הביתה חסרת כוחות
בעלי לא מצפה ממני מבחינתו לכלום
לא לבשל אל לנקות לא לסדר
מה שהוא מספיק אחרי העבודה הוא עושה (הוא בא סביב 7 הביתה אני לא ממש מעמיסה עליו כי הוא עובד פיזי גם ולא נעים לי)
אם יש לו יום חופש באמצע השבוע הוא מקרת, את הבית (ייאמר לזכותו יותר טוב ממני!!)
ומבחינת אוכל מבחינתו או שנשים משהו בתנור מהמקפיא או שהוא יכין לנו כריכים או טוסט או משהו הוא לא מצפה ממני לעמוד ולהרים סירים
אז אני באה הביתה מותשת וכן אני זוכבת בספה ונחה אבל זה לא "סוגר לי את הפינה" של העייפות
אני יודעת שזה שלבים שיש בהם עייפות והכל
פשוט קשה לי לשלב עבודה
ואני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד, יש תינוקי נסיכי בדרך ובית בבנייה ולשבת בבית ולא להכניס משכורת זה לא אופציה
וימי מחלה יש לי כולה 7...
תודה למי שקראה!
אגב, מישהו כננס פה לבדוק את הלוח חשמל ולא הספקתי לשים מסיכה והוא היה בלי מסיכה
היה פה 2 דקות ואני בסטרס מזה רציני :/
לגבי המסכהגלויה
נראה לי ממש בסדר...
אם אני לא טועה החשיפה הבעייתי היא של רבע שעה לפחות.
וחיבוק על העייפות!!!
תודה אהובה!גולדסטאר
מעצבן אותי גם שאנשים לא מקפידים בבניין כאן, אני יוצאת עם מסיכה בכל יציאה מהדלת שלי, ואני היחידה!
נכון...גלויה
יש תחושה כאילו הקורונה כבר חלפה, ולא...
ואנחנו יותר מודעות לזה בגלל ההריון...
מעצבן אותי ברמות מטורפות!!!! באמתגולדסטאר
שלב מוכר ממשחגהבגה
תני לעצמך
מה עם איזה יום מחלה? להתאפס על עצמך? לנוח באמת?
מה עם איזה יום מחלה? להתאפס על עצמך? לנוח באמת?
אני מנסה לשמור אותםגולדסטאר
את המעט שיש לי ולצאת לנוח כמה ימים לפני המשוער
בשייש שבת אני ליטרלי לא עושה כלום כי אנחנו תמיד מתארחים, זאת אומרת שאני נחה יומיים שלמים
ואין אני קמה בראשון כאילו שחזרתי ממרתון איש הברזל חח
וכאילו כם מי ישמע מה אני עושה בעבודה? יושבת מול מחשב... לא מבינה מה מעייף אותי בזה כבר :/
אז פשוט לעבור כל יום ביומוחגהבגה
נשמע שאת עושה הכל בסדר..
בדקת ברזל וויטמינים?
בדקת ברזל וויטמינים?
כן, המוגלובין 11.6 וויטמינים היו תקיניםגולדסטאר
אני פשוט עייפה פיזית מאוד
מאוד
בא לי לישון
מבינה אותך ❤חגהבגה
אני באותו המצב בדיוק
צרת רבים חצי נחמההההגולדסטאר
נתחיל מהסוףחדשה ישנה
אין לך מה להילחץ! 2 דק' זה כלום, וגם את מחוסנת... לגמרי תעיפי את זה.
לגבי נידודי שינה- זה עוזר במשך היום להיחשף לשמש (אם אין לך, תבואי אליי, אצלינו באילת השמש לא הלכה לשומקום..)
ולגבי עייפות וכבדות- אין איזה קסם, הריון זה דבר קשה. קשה. קשה. ותשיעי זה ממממש קשה, כואב, מתיש, מחליש, כבד, מעייף, לוחץ... באמת כשאני מסתכלת אחורה, אין לי מושג איך עשיתי את זה. זה באמת לא פשוט (ואצלי עוד זה היה ביולי אוגוסט, של אילת, פשוט היה זוועה). אז פשוט מקטרים קצת, צוחקים על זה, בוכים קצת, ומצטרפים לשרשרת הדורות של הנשים שהרו וילדו במאמצים גדולים ומנסים לעשות חלק דברים בשכיבה או בישיבה... חיבוק גדול והרבה כוחות!!
לגבי נידודי שינה- זה עוזר במשך היום להיחשף לשמש (אם אין לך, תבואי אליי, אצלינו באילת השמש לא הלכה לשומקום..)
ולגבי עייפות וכבדות- אין איזה קסם, הריון זה דבר קשה. קשה. קשה. ותשיעי זה ממממש קשה, כואב, מתיש, מחליש, כבד, מעייף, לוחץ... באמת כשאני מסתכלת אחורה, אין לי מושג איך עשיתי את זה. זה באמת לא פשוט (ואצלי עוד זה היה ביולי אוגוסט, של אילת, פשוט היה זוועה). אז פשוט מקטרים קצת, צוחקים על זה, בוכים קצת, ומצטרפים לשרשרת הדורות של הנשים שהרו וילדו במאמצים גדולים ומנסים לעשות חלק דברים בשכיבה או בישיבה... חיבוק גדול והרבה כוחות!!
אני לא מחוסנת...גולדסטאר
יש שי םפה שמש חחחחחחחח זה לא חסר!!
מצדיעה לך על שמיני תשיעי ביולי אוגוסט של אילת, וואו!!
אם ררקקק יכלתי להרשות לעצמי לא לעבודדדדד
אם את לא מחוסנת קצת קשה לבוא בטענות לאחרים🙈אנונימיות
לא שופטת בכלל על ההחלטה ומקבלת לגמרי רק פשוט לא נראה לי שאפשר לקחת החלטה כזו ואז לכעוס על אנשים אחרים שלא עם מסיכה/ לא מחוסנים
אני לא מחוסנת כי אסור לי בהריון להתסחןגולדסטאר
בהנחיית הרופא בעקבות מקרה שקרה לי
כן אפשר לבוא בטענות לאנשים במסתובבים בחלל סגור ללא מסיכה, שהם חיצוניים למקום
כי ההנחיה היא עדיין במקומות סגורים לשהות עם מסיכה, כמו כשאת נכנסת לסופר/חנות/כל מקום אחר
כנ"ל אם אתה איש מקצוע שמגיע למשרד, זה אותו עיקרון.
מסכימה איתך ב100%.ליאניי
זה ממש עיצבן אותי שהןא נכנס ככהגולדסטאר
אני מקפידה בגלל שאני לא מחןסנת ועל מנת לשמור גם על אחרים אני שמה מסיכה בכל יציאה מהמשרד שלי, לחניה, להתפנות, לקנות במכונה..
את צודקתליאניי
אני לא רוצה לפתוח פה מהומה גם אני לא מחןסנת מאוד מבינה אותך אני סופר מקפידה.
אבל אנשים מרשים לעצמם לצערי הם לא מייחסים לזה חשיבות…
אבל עזבי לא נכנסת לזה פה שלא יהיה פה מהןמת תגובות 😁
אבל אנשים מרשים לעצמם לצערי הם לא מייחסים לזה חשיבות…
אבל עזבי לא נכנסת לזה פה שלא יהיה פה מהןמת תגובות 😁
כן צודקת גולדסטאר
יקרה שלי…ליאניי
מאוד לגיטמי מה שאת מרגישה, מובן וגם את בעצמך מבינה.
אני ממש שמחה שאת ״מקבלת״ את הסיטואציה ובעלך פשוט נשמע מקסים!!!
יש לך אפשרות לעבוד קצת מהבית או שאין אופציה כזו?
עבודה זה מתיש אין ספק, גם אני עובדת כל יום ולא אספר לך אפילו כמה שעות נוספות אני עושה כל יום מתוך לויאליות לעבודה
זה לא פשוט אבל.. תשמרי לך את הימי מחלה ממש חסוף שככה תוכלי פשוט לשבת בבית ולנוח זה הולך ונהיה יותר קשה 😔
מבינה את הצורך לפרוק, אין לי יותר מדי פתרונות חוץ מלנוח כמה שאפשר בסופש!!!
או שאןלי אם עש לך 7 ימי מחלה תפדי פעם בשבוע יום אחד עד סןף ההיריון? זכור לי שאת בשבוע 31-32?
וככה השבוע יהיה לך קצר יותר?
לגבי המסיכה- תהיי רגועה לדבריך זה היה רק 2 דקות, זה לא שהחלפתם רוק הכל בסדר
לא להיכנס לסרטים מכלום.
אני ממש שמחה שאת ״מקבלת״ את הסיטואציה ובעלך פשוט נשמע מקסים!!!
יש לך אפשרות לעבוד קצת מהבית או שאין אופציה כזו?
עבודה זה מתיש אין ספק, גם אני עובדת כל יום ולא אספר לך אפילו כמה שעות נוספות אני עושה כל יום מתוך לויאליות לעבודה
זה לא פשוט אבל.. תשמרי לך את הימי מחלה ממש חסוף שככה תוכלי פשוט לשבת בבית ולנוח זה הולך ונהיה יותר קשה 😔
מבינה את הצורך לפרוק, אין לי יותר מדי פתרונות חוץ מלנוח כמה שאפשר בסופש!!!
או שאןלי אם עש לך 7 ימי מחלה תפדי פעם בשבוע יום אחד עד סןף ההיריון? זכור לי שאת בשבוע 31-32?
וככה השבוע יהיה לך קצר יותר?
לגבי המסיכה- תהיי רגועה לדבריך זה היה רק 2 דקות, זה לא שהחלפתם רוק הכל בסדר
לא להיכנס לסרטים מכלום.
יפה שליגולדסטאר
הבעיה שלפדות יום בשהוע זה יום "מבוזבז" מבחינה כספית כי על היום הראשון אין תשלום
האמת שחזרתי היןם חצי שעה לפני ועליתי למיטה עד 6 וחצי 7.. הרגשתי שלא יכולה להחזיק את עצמי בעבודה, נרדמתי בישיבה איזה רבע שעה שם.. פשוט לא יכלתי!!
מרגישה שהעייפות של שבועות 6 7 חזרה ליי
האמת שחזרתי היןם חצי שעה לפני ועליתי למיטה עד 6 וחצי 7.. הרגשתי שלא יכולה להחזיק את עצמי בעבודה, נרדמתי בישיבה איזה רבע שעה שם.. פשוט לא יכלתי!!
מרגישה שהעייפות של שבועות 6 7 חזרה ליי
מבינה מבינה גם לי זה קרה אתמולליאניי
אצלי מחלה זה מהיום ה1 לכן כתבתי.. אבל כן ככה זה לא משתלם.
אבלללל… הבריאות שלך מעל הכל.
תחזיקי כמה שאת יכולה ובהמשך ככל ויהיה לך קשה מדי אל תהרגי את עצמך.
לא נורא תחשבי על זה ככה שמה שלא יהיה שאת מסיימת לעבוד את יכולה להיכנס דוך למיטה לישוןןןן זה גם נותן קצת כןח לסחוב בעבודה 😁
אבלללל… הבריאות שלך מעל הכל.
תחזיקי כמה שאת יכולה ובהמשך ככל ויהיה לך קשה מדי אל תהרגי את עצמך.
לא נורא תחשבי על זה ככה שמה שלא יהיה שאת מסיימת לעבוד את יכולה להיכנס דוך למיטה לישוןןןן זה גם נותן קצת כןח לסחוב בעבודה 😁
כןן אבל יאו הדרך חזורגולדסטאר
40 דקות שהחזקתי את עצמי לא להרדם ובכל רמזור הרמתי האנדברקס לא היה לי כוח להחזיק את הברקסססס
כשבעלי בא הוא עשה כמה קניות ותלה כביסה כפרה שליי
כשבעלי בא הוא עשה כמה קניות ותלה כביסה כפרה שליי
וואי זה ממש מסוכן!חדשה ישנה
תנסי לשים את הראש על השולחן ולעצום עיניים רבע שעה - 20 דק' בעבודה, אפילו אם את נשארת אחרי העבודה בשביל זה.
סכנת נפשות לנסוע כ''כ עייפה. או שתשקלי נסיעה בתחבורה ציבורית, או טרמפ עם מישהו מהעבודה.
סכנת נפשות לנסוע כ''כ עייפה. או שתשקלי נסיעה בתחבורה ציבורית, או טרמפ עם מישהו מהעבודה.
הקטע שנרדמתי לפניגולדסטאר
בגלל זה הלכתי הביתה
נרדמתי בישיבה רבע שעה
כי השותפה שלי מסיימת ב3 וחצי ואני ב4 וחצי והיה שקט וזה םשוט נרדמתי עד שהייתה לי הודעה בטלפון של העבודה שהעירה אותי
כני בדרך כלל נוסעת מאוד אגרסיבי הבוס שלי אומר שאני ערסית בכביש חח והיום נסעתי בימין על מהירות נמיכה כי באמת לא הייתי במיטבי ב כ ל ל
נרדמתי בישיבה רבע שעה
כי השותפה שלי מסיימת ב3 וחצי ואני ב4 וחצי והיה שקט וזה םשוט נרדמתי עד שהייתה לי הודעה בטלפון של העבודה שהעירה אותי
כני בדרך כלל נוסעת מאוד אגרסיבי הבוס שלי אומר שאני ערסית בכביש חח והיום נסעתי בימין על מהירות נמיכה כי באמת לא הייתי במיטבי ב כ ל ל
וואי וואי..חדשה ישנה
חכי, כשתהיי אמא כל הערסיות בכביש תרד ממך...
גם אני הייתי נהגת- שודים, מרגישה בטחון מופרז על הכביש, ברגע שנהייתי אמא, הפכתי לנהגת הכי נשית שיש במלוא מובן המילה..
מהאלה שאוחזות חזק בשתי ידיים על ההגה וכל הגוף קדימה בלי להישען, ובצומת להסתכל מצד לצד חמש פעמים, על מהירות של אופניים והכי חשוב- חונה בחניות עקומות 😅
גם אני הייתי נהגת- שודים, מרגישה בטחון מופרז על הכביש, ברגע שנהייתי אמא, הפכתי לנהגת הכי נשית שיש במלוא מובן המילה..
מהאלה שאוחזות חזק בשתי ידיים על ההגה וכל הגוף קדימה בלי להישען, ובצומת להסתכל מצד לצד חמש פעמים, על מהירות של אופניים והכי חשוב- חונה בחניות עקומות 😅
חחח לאאאאא אני מסרבת להיות כזאתגולדסטאר
חחחח אני אהיה אמא נהגת שודים אבל זהירה איתו ברכב בעזרת השם חחח
חניות זה המומחיות שליי! חחחח
חניות זה המומחיות שליי! חחחח
חחחח... אני לא אשכח את הנסיעהחדשה ישנה
חזרה מבית חולים שילדתי את הבכור, רעדתי מפחד עליו, כל הנסיעה חיבקתי את הסלקל ואבא שלי נהג, שיגעתי אותו שיסע לאט...
אבל באמת כשיש ילדים מרגישים פי אלף יותר אחריות.
אבל באמת כשיש ילדים מרגישים פי אלף יותר אחריות.
כן ברוררררגולדסטאר
אין ספק בזה
אבל כשאסע לבד אז נרביץ חחחח
אבל כשאסע לבד אז נרביץ חחחח
לא. כשנוסעת לבד את דואגת שלילד שלךחדשה ישנה
יהיה אמא!
כן ברור חחחח אבל הבנת אותי חחגולדסטאר
ברור, ברור 🤗 נדבר אחרי הלידה 😉חדשה ישנה
בעזרת השםםםםםםגולדסטאראחרונה
וואי יקרהאני זה א
באמת הסוף לא קל הכל כבד ועייפות שהיא בור ללא תחתית.
תנסי לנוח כשאת יכולה אפילו שזה לא תמיד אפשרי ממש
אצלי למשל בהריונות השיבוש ההורמונלי מפריע לשינה אז דוקא אם הייתי נחה במהלך היום היה לי עוד יותר סיוט השינה בלילה.
אז אולי שווה לנסות לא להרדם במהלך היום כדי שתשני יותר טוב בלילה.
ועוד עיצה זה להרחיק מסכים מהחדר שינה זה לפעמים משפיע על השינה גם כן.
ולגבי האיש מקצוע בלי המסכה אל תדאגי את מחוסנת לא אמור לקרות לך כלום וזה גם זמן ממש קצר
תנסי לנוח כשאת יכולה אפילו שזה לא תמיד אפשרי ממש
אצלי למשל בהריונות השיבוש ההורמונלי מפריע לשינה אז דוקא אם הייתי נחה במהלך היום היה לי עוד יותר סיוט השינה בלילה.
אז אולי שווה לנסות לא להרדם במהלך היום כדי שתשני יותר טוב בלילה.
ועוד עיצה זה להרחיק מסכים מהחדר שינה זה לפעמים משפיע על השינה גם כן.
ולגבי האיש מקצוע בלי המסכה אל תדאגי את מחוסנת לא אמור לקרות לך כלום וזה גם זמן ממש קצר
זה בדיוק מה שבעלי אמר לי אתמולגולדסטאר
אתמולבאתי ישר עליתי לישון איזה שעה וחצי ככה, עד שהוא בא מהעבודה
והוא אמר לי
"גם ככה את לא ישנה בלילה את קמה מלא, אז תבואי מהעבודה תשני שעה וחצי שעתיים תשלימי"
אני הולכת להתחיל לייםש את זה
הבית יכול להתפרק מבחינתי חח, הוא יעשה מה שהוא מספיק כשחוזר
לגבי מסכים, כשאני עייפה העיניים שלי גם ככה לא סובלות מסכים אז אני לא מרימה את הטלפון נגיד כשאני מתעוררת בלילה ובטח שלא טלוויזיה כי זה פשוט אין לי סבלנות לזה בשעות האלה, אני לרוב בוהה בתקרה מחכה להרדם חח
ייאוש, לא יודעת מה לעשותשמרית31
בגלל שאני עובדת בבקרים ובעלי נשאר עם הילדה,
אז הוא זה שרץ איתה לאבחונים ולרופאים.
הילדה עברה אבחון בהתפתחות הילד,
שלחנו את כל המסמכים לכל הרופאים שצריך (נוירולוג ילדים, פסיכולוג ילדים) וקיבלנו תור ליולי!!!!
מה אנחנו אמורים לעשות? הילדה לא יכולה להיכנס לגן רגיל, היא חייבת גן שפתי..
הפקידה אמרה לנו שלא נדאג כי כל הזמן יש ביטולים״. עבר כבר שבוע ואף אחד לא חזר אלינו.. (וזה רק רופא אחד מבין שורה של רופאים שמחייבים אותנו לעבור דרכם)
בעלי דיבר היום עם מחלקת חינוך מיוחד, אמרו לו שנצטרך לעבור וועדת השמה ובכל מקרה שנרשום אותה לגן רגיל כדי שתהיה לנו איזושהי אופציה במקרה של דחייה.
אני לא מבינה איך יכול להיות מצב שילד בן 3 לא מדבר בכלל (כלום) ומכניסים אותו לגן רגיל? איך יכול להיות בכלל מצב כזה, מה הוא ייעשה עם 35 ילדים כשהוא לא מסוגל לתקשר ברמה בסיסית?
החלטתי שאם לא מכניסים אותה לגן שפתי אני אשאיר אותה בבית עד שהיא תתחיל לדבר..
פרקתי.. מחר אנחנו נוסעים פיזית למחלקת חינוך מיוחד וגם להתפתחות הילד, להפסיד יום עבודה בגלל בירוקרטיה.
אז הוא זה שרץ איתה לאבחונים ולרופאים.
הילדה עברה אבחון בהתפתחות הילד,
שלחנו את כל המסמכים לכל הרופאים שצריך (נוירולוג ילדים, פסיכולוג ילדים) וקיבלנו תור ליולי!!!!
מה אנחנו אמורים לעשות? הילדה לא יכולה להיכנס לגן רגיל, היא חייבת גן שפתי..
הפקידה אמרה לנו שלא נדאג כי כל הזמן יש ביטולים״. עבר כבר שבוע ואף אחד לא חזר אלינו.. (וזה רק רופא אחד מבין שורה של רופאים שמחייבים אותנו לעבור דרכם)
בעלי דיבר היום עם מחלקת חינוך מיוחד, אמרו לו שנצטרך לעבור וועדת השמה ובכל מקרה שנרשום אותה לגן רגיל כדי שתהיה לנו איזושהי אופציה במקרה של דחייה.
אני לא מבינה איך יכול להיות מצב שילד בן 3 לא מדבר בכלל (כלום) ומכניסים אותו לגן רגיל? איך יכול להיות בכלל מצב כזה, מה הוא ייעשה עם 35 ילדים כשהוא לא מסוגל לתקשר ברמה בסיסית?
החלטתי שאם לא מכניסים אותה לגן שפתי אני אשאיר אותה בבית עד שהיא תתחיל לדבר..
פרקתי.. מחר אנחנו נוסעים פיזית למחלקת חינוך מיוחד וגם להתפתחות הילד, להפסיד יום עבודה בגלל בירוקרטיה.
שולחת חיבוק!גלויה
וואי!!חיבוק!!!אוהבת את השבת
זה ממש קשה מבאס ומאתגר להתמודד עם ביורוקרטיה בטח בנושא שמאתגר רגשית גם ככה...
מאחלת לכם מלא בהצלחה מחר!!
וכל התעשקות ומלחמה שלכם למענה הילדה וזה בטוח מחזק אותה !!
מאחלת לכם מלא בהצלחה מחר!!
וכל התעשקות ומלחמה שלכם למענה הילדה וזה בטוח מחזק אותה !!
ממליצה לך פשוט לנדנדמתחדשת11
להתקשר כל יומיים ולשאול אם התפנה תור
לא להתבייש להציק
רוב הסיכויים שהיא תמצא לך תור הרבה יותר קרוב
לא להתבייש להציק
רוב הסיכויים שהיא תמצא לך תור הרבה יותר קרוב
תתקשרי כל יומיים ותבדקי אם התפנה תור. בשלב מסויםליד ה'
הם יזכרו אותך ותיראי שתקבלי תור.
וגם, בינתיים קחו אותה לאבחון פרטי של קל''ת. שיהיה לכם מסמך לתת למחלקת חנ''מ. לפחות בינתיים.
מאחת שעובדת בתחום.
וגם, בינתיים קחו אותה לאבחון פרטי של קל''ת. שיהיה לכם מסמך לתת למחלקת חנ''מ. לפחות בינתיים.
מאחת שעובדת בתחום.
חיבוקאורוש3
קצת מוזר הסיפור. בד''כ לא צריך לעבור שורה של רופאים בשביל השמה. רופא התפתחותי וקלינאית, בדיקות שמיעה וראיה.
אם היא זקוקה לאבחון יותר מקיף זה טוב ששולחים אותה. למרות שברור שזה קשה מאוד. אבל זה לא אמור לפגוע בזכות שלה להשמה!!
טוב שאת הולכת למחלקת חינוך מיוחד. שיסבירו לך במדוייק מה הדרישות למה ולמתי!!
בקשר לתור לרופא תתקשרי כל יומיים. אל תצפי שמישהו יחזור אליך. במזל תתפסי ביטול. או שיימאס להם ממך ואז ברגע שיהיה ביטול כן יתקשרו.
ככה זה התורים. לא חריג בארץ. מאוד מאוד מבאס. מה שכן בעיקרון לפעמים עושים וועדה. ואז משאירים את ההחלטה הסופית לאחרי בדיקת רופא התפתחותי. בוודאי אם יש תור ביולי.
אין שום סיבה שבעולם שהיא תקבל דחיה בוועדה במצב הזה. אבל פשוט תוודאי שאת עושה כמו שצריך את כל הטכני כדי לקבל.
אם היא זקוקה לאבחון יותר מקיף זה טוב ששולחים אותה. למרות שברור שזה קשה מאוד. אבל זה לא אמור לפגוע בזכות שלה להשמה!!
טוב שאת הולכת למחלקת חינוך מיוחד. שיסבירו לך במדוייק מה הדרישות למה ולמתי!!
בקשר לתור לרופא תתקשרי כל יומיים. אל תצפי שמישהו יחזור אליך. במזל תתפסי ביטול. או שיימאס להם ממך ואז ברגע שיהיה ביטול כן יתקשרו.
ככה זה התורים. לא חריג בארץ. מאוד מאוד מבאס. מה שכן בעיקרון לפעמים עושים וועדה. ואז משאירים את ההחלטה הסופית לאחרי בדיקת רופא התפתחותי. בוודאי אם יש תור ביולי.
אין שום סיבה שבעולם שהיא תקבל דחיה בוועדה במצב הזה. אבל פשוט תוודאי שאת עושה כמו שצריך את כל הטכני כדי לקבל.
בהצלחה רבה, יקרהעוד תשובה
תנסו לבדוק מה הנהלים של ועדת ההשמה בעיר שלכם. אצלינו לא צריך להגיע ממש עם כל המסמכים שביקשו לועדה, אבל צריך להראות שיש לכם תור קיים, יתכן שגם אצלכם מספיק ככה.
אני מבינה שכל מרום זה אחרת, אבל מאמינה שאם רואים ילדה בפער ככ משמעותי, לא ישלחו אותה לחינוך הרגיל ללא מענה בגלל שחסר מסמך כלשהו. מקווה בשבילך שיסתדר, וגם תצליחו להקדים את התורים.
בהצלחה רבה ממש.❤
בהצלח
אני מבינה שכל מרום זה אחרת, אבל מאמינה שאם רואים ילדה בפער ככ משמעותי, לא ישלחו אותה לחינוך הרגיל ללא מענה בגלל שחסר מסמך כלשהו. מקווה בשבילך שיסתדר, וגם תצליחו להקדים את התורים.
בהצלחה רבה ממש.❤
בהצלח
וואי. טירוף. טירוף. טירוף.חדשה ישנה
עבר עריכה על ידי חדשה ישנה בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ב 00:02
מה שיש לי להגיד לך, אני טיפה מהאזור של התחום. צריך ל ה י ל ח ם! כן, גם מי שעדינים באופי שלהם, לפעמים , למען ילדינו צריך כח 💪 שזה אומר כ-ל יום להתקשר, לבלבל להם במוח עד שימאס להם ויתנו לכם את מה שמגיע לו! גם להשאיר בבית זה לא יקדם אותו , הוא חייב עזרה ומגיע לו לקבל אותה!
r />
המון כוחות והמון בהצלחה
בשביל ועדת השמה לא צריך שורה של רופאיםoo
צריך איבחון של רופא התפתחות הילד או של נוירולוג ילדים.
את יכולה לריב עם הקופה, נניח דרך פניות הציבור שלהם (אני לא הייתי נוסעת פיזית) תור ליולי זה לא הגיוני, אני תמיד קיבלתי תוך חודשיים שלושה.
את יכולה לפנות בשר״פ לנוירולוג ילדים, התורים לשרפ בערך שבועיים שלושה, לפני כמה שנים שילמתי לנוירולוג ילדים מומחה מהדסה באיזור 1000 שח
אם צריך אבחונים נוספים של קלינאית תקשורת, אפשר גם לפנות לפרטי, וזה עולה פחות מרופא
ובדיקות ראיה ושמיעה את יכולה הפניה מרופא ילדים רגיל
את יכולה לריב עם הקופה, נניח דרך פניות הציבור שלהם (אני לא הייתי נוסעת פיזית) תור ליולי זה לא הגיוני, אני תמיד קיבלתי תוך חודשיים שלושה.
את יכולה לפנות בשר״פ לנוירולוג ילדים, התורים לשרפ בערך שבועיים שלושה, לפני כמה שנים שילמתי לנוירולוג ילדים מומחה מהדסה באיזור 1000 שח
אם צריך אבחונים נוספים של קלינאית תקשורת, אפשר גם לפנות לפרטי, וזה עולה פחות מרופא
ובדיקות ראיה ושמיעה את יכולה הפניה מרופא ילדים רגיל
רק- לא מקבלים אבחון קל''ת פרטי אלא אם היא עובדתאורוש3
גם בהתפתחות הילד.
לא יודעת לגבי רופא.
לא יודעת לגבי רופא.
אז כדאי לברר מה המגבלות לגבי פרטיoo
אבל בטוח אפשר להשתמש באבחונים פרטיים
מה עם ללכת לנוירולוג ילדים פרטי?עלה למעלהאחרונה
מחפשת המלצה לצימר נקי נעים ומפנק עם גקוזיאנונימית בהו"ל
בונוס- בריכה. כמובן אישית וצנועה שאין עוד אנשים שם איתנו.
אזור- גמיש ממש
נשמח לכל המלצה
לזוג כמובן
ממליצה מאודדדמשמעת עצמית
על הצימר בוסתן על ההר - חיפוש ב-Google
בוסתן על ההר בנווה דניאל.
אמנם אין גקוזי
אבל בריכה גדולה מהממת
מקורה
הצימר מפנק ונעים ממש
מלא פינות ישיבה כיפיות
מנגל גז מעולה
והכי חשוב -
נקייייייי!
בוסתן על ההר בנווה דניאל.
אמנם אין גקוזי
אבל בריכה גדולה מהממת
מקורה
הצימר מפנק ונעים ממש
מלא פינות ישיבה כיפיות
מנגל גז מעולה
והכי חשוב -
נקייייייי!
עוקבתאחת כמוני
כמה עולה?כבתחילה
והבריכה פרטית או בשטח משותף?
פרטית לגמרימשמעת עצמית
עלה 850 אאלט
הבריכה שם מוסתרת לגמרי?כמהה ליותר
אף אחד לא יכול לראות אותה?
יש צימר חמוד ממש בחדנס בגולןבת 30
אני לא זוכרת את שמו
יש שם כמה.... אנחנו היינו שם ולא כזה נהניתינפש חיה.
אבל זה כנראה עניין של טעם
נכון, יש כמה וכמה שםבת 30
צימר מושלם!אין סוף לטוב
חפשי בגוגל אהבה גלילית באמירים.
יישוב מהמם ליד מירון
בקתה מדהימה ג'קוזי בריכה קטנה פרטית וצנועה
נקי ומפנקקקק
יישוב מהמם ליד מירון
בקתה מדהימה ג'קוזי בריכה קטנה פרטית וצנועה
נקי ומפנקקקק
יש ביצהר. לא זוכרת מה השםמיקי מאוס
ממליצה ממש! צימר נוף הארץחמדמדית
יש לי סטנדרטים גבוהים לניקיון וכו'.. הצימר מעוצב יפה ממש ומפנק! יש מלא משחקים זוגיים כיפיים וג'קוזי. והמחיר מ-ע-ו-ל-ה!
תודה.. אשמח לעודאנונימית בהו"ל
אם זה לא בצפון הרחוק זה יתרון
משהי מכירה את אתנחתא בגוש עציון?
שמעתי המלצות רבות על בקתה בכרםשחרית*
באש קודש.
אין להם בריכה צמודה, אבל מי ששוכר את הצימר מקבל שעתיים בבריכה (שכנראה קרובה לצימר)
אין להם בריכה צמודה, אבל מי ששוכר את הצימר מקבל שעתיים בבריכה (שכנראה קרובה לצימר)
יש באלון מורה, חוות גלעד, קדומים, חוות יאירמטילדה
יצהר, קידה, אש קודש
יש בעין יעקב. פרטיות מושלמת, נקי, מטופח ומרווחאמהלה
יש בריכה גדולה מחוממת, וג'קוזי גדול ומפנק
הישוב עצמו לטעמי היה מאד מוזנח אבל הצימר מושלם
ליד נתניההל+6אחרונה
אבן יהודה.
הצימר של אירית.
אם צריך יש לי את המספר
הצימר של אירית.
אם צריך יש לי את המספר
אשמח לעזרה דחופה- אנטיביוטיקה ציפרודקס בהריוןחגהבגה
יש לי 2 חיידקים בשתן והרופאה רשמה את זה.
הרוקח אמר שזה ממש לא מומלץ בהריון.
מה עושים?
הרוקח אמר שזה ממש לא מומלץ בהריון.
מה עושים?
תתקשרי ליעוץ טרטולוגיבתי 123
יש עכשיו?חגהבגה
לא יודעת. אני מאמינה שבשעות הבוקרבתי 123
תקשיביגולדסטאר
היה לי חוויה סופר לא נעימה מציפרודקס, שיתפתי פה בזמנו
קיבלתי כי 3 תרביות חיוביות אחרי 2 סבבי זינט
לקחתי כדור אחד בשישי בערב- תוך חצי שעה סחרחורות חיוורת הקאתי את נשמתי
אמרתי אוקיי אולי סתם אכלתי הרבה בקידוש.. ננסה בבוקר
בבוקר קמתי אכלצי 3 בישקוטים (האלה של התינקות עם הסוכר) לקחתי את הציפרודקס הזה..
שוב תוך חצי שעה אותו סיפור
סחרחורת חיוור הקאתי
אז כמרתי בערב לא לוקחת למחרת שוחחתי עם הרופא אמר לי כל תקחי
זנ כדור חזק
הוא מותר בהריון במקרים מסוימים שבאמת טיפול סטנדרטי לא עוזר
אבל לי יש טראומה ממנו (כי הקאתי בגללו את המאכל האהוב עליי בכל סירי השישישבת חח)
קיבלתי כי 3 תרביות חיוביות אחרי 2 סבבי זינט
לקחתי כדור אחד בשישי בערב- תוך חצי שעה סחרחורות חיוורת הקאתי את נשמתי
אמרתי אוקיי אולי סתם אכלתי הרבה בקידוש.. ננסה בבוקר
בבוקר קמתי אכלצי 3 בישקוטים (האלה של התינקות עם הסוכר) לקחתי את הציפרודקס הזה..
שוב תוך חצי שעה אותו סיפור
סחרחורת חיוור הקאתי
אז כמרתי בערב לא לוקחת למחרת שוחחתי עם הרופא אמר לי כל תקחי
זנ כדור חזק
הוא מותר בהריון במקרים מסוימים שבאמת טיפול סטנדרטי לא עוזר
אבל לי יש טראומה ממנו (כי הקאתי בגללו את המאכל האהוב עליי בכל סירי השישישבת חח)
אלה היו הקאות מהכדור לא הקאות הריוןגולדסטאר
כי בהמשך אותה השבת הרגשתי אחלה לא הקאתי שוב לא כלום
לקחץי אותו כבר לא עשה לי תופעות כאלהחגהבגה
אבל לא יודעת מה לעשות עכשיו
יש לי חיידק שלא עובר
וצירף אליו חבר חדש
יש לי חיידק שלא עובר
וצירף אליו חבר חדש
תראי כמותר הוא מותר אם רופא נשים נותןגולדסטאר
בזמנו חפרתי על זה בגוגל ועקרונית מותר
במיוחד אם החיידקים עמידים לשאר האנטיביוטיקות :/
במיוחד אם החיידקים עמידים לשאר האנטיביוטיקות :/
טוב מבררת במכון טרטולוגי בכל אופןחגהבגה
תרגישי טוב אהובה לא להזניח את החיידק :/גולדסטאר
ברור, יימח שמוחגהבגה
ביררתי על זה גם..לפניו ברננה!
בחיידק בשתן אין מה לעשות לפעמים אלא לקחת את האנטיביוטיקה החזקה. הבדיקות שלך אמרו מה ינצח את הזיהום, ולכן הרופא בחר דווקא באנט' הזאת
האנטיביוטיקה הזאת לא מומלצת בהריון כי לא נחקרה. 🤷🏼♀️ (לפחות ככה עלה מהבירור שאני עשיתי)
והסיכון מלקיחת האנטיביוטיקה כנראה קטן מהסיכונים בהשארת הדלקת...
גם אותי הלחיצו נורא..
רפואה שלמה!! ❤️❤️❤️
האנטיביוטיקה הזאת לא מומלצת בהריון כי לא נחקרה. 🤷🏼♀️ (לפחות ככה עלה מהבירור שאני עשיתי)
והסיכון מלקיחת האנטיביוטיקה כנראה קטן מהסיכונים בהשארת הדלקת...
גם אותי הלחיצו נורא..
רפואה שלמה!! ❤️❤️❤️
זו אנטיביוטיקה חזקה שמלכתחילה לא נותנים בהריון אבלנעליים ורודות
במקרים ש אנטיביוטיקה אחרת לא עבדה נותנים אותה גם בהריון.
היה לי הריון אחד שהיה לי כל הזמן דלקות בשתן ונתנו זינט ובדקו אחכ ולא עבר יש מצב שנתנו לי פעמיים זינט בסופו של דבר נתנו לי צפרודקס לאחר התייעצות עם זיהומולוג (לפחות ככה אמרה לי) והדלרת עברה. כן היו לי תופעות לוואי אבל גם לא ברמה מטורפת כמו שגולדסטאר מתארת שהיה לה זה היה מזמן לא זוכרת בדיוק מה היה אבל כן היה מעצבן בימין האלה שהיה צריך לקחת את זה.,
היה לי הריון אחד שהיה לי כל הזמן דלקות בשתן ונתנו זינט ובדקו אחכ ולא עבר יש מצב שנתנו לי פעמיים זינט בסופו של דבר נתנו לי צפרודקס לאחר התייעצות עם זיהומולוג (לפחות ככה אמרה לי) והדלרת עברה. כן היו לי תופעות לוואי אבל גם לא ברמה מטורפת כמו שגולדסטאר מתארת שהיה לה זה היה מזמן לא זוכרת בדיוק מה היה אבל כן היה מעצבן בימין האלה שהיה צריך לקחת את זה.,
וואי תרגישי טובאני זה א
יש גם את המכון להרעלות בחיפה, יותר זמינים שם מהטרטולוגימתחדשת11
כן איתם דיברתיחגהבגה
עולה לכולן- תודהחגהבגהאחרונה
מותר, אם הרופא שנתן יודע שאני בהריון (מן הסתם..)
רק בריאות!
רק בריאות!
הצתה מאוחרת אצל ילדיםאנונימית בהו"ל
זה תקין??
נניח הבן שלי בן 3 אכל במבה
סיים לאכול
הלך לנדנדה
התגלש במגלשה
פתאום אומר לי "הבמבה טעימה" משום מקום
או אמרנו ביי לסבא אחרי שהיינו אצלם
הוא אומר לי אחרי שסבא כבר הלך מזמןןן ולא לידנו 'ביי סבא'
כאילו מה הקשר להגיד את זה אחרי כל כך הרבה זמן??
זה תקין?
נניח הבן שלי בן 3 אכל במבה
סיים לאכול
הלך לנדנדה
התגלש במגלשה
פתאום אומר לי "הבמבה טעימה" משום מקום
או אמרנו ביי לסבא אחרי שהיינו אצלם
הוא אומר לי אחרי שסבא כבר הלך מזמןןן ולא לידנו 'ביי סבא'
כאילו מה הקשר להגיד את זה אחרי כל כך הרבה זמן??
זה תקין?
חחח. צחקתי קשותדיליה
מזכיר לי את אחיין שלי שקבל מתנה ולא אמר תודה לסבא שלו,
ההורים החליטו לשתוק.
פתאום אחרי כמה דקות בא ואמר תודה רבה.
היום הילדים שלו כבר אותתו דבר...
נשמע לי תקין אבל לא מכירה חוץ מאת הסיפור הזה...
מקפיצהאנונימית בהו"ל
כן כי לוקח להם זמן לעבד את המקרה ולהגיב כמצופהנפש חיה.
אם הוא כלל לא מגיב היה אפשר לדאוג
לאט לאט הוא יילמד לקשר יותר מהר בין המעשה לתגובה שלו.
אולי היכולת להגיב מהר נבנית לאט לאט .
לאט לאט הוא יילמד לקשר יותר מהר בין המעשה לתגובה שלו.
אולי היכולת להגיב מהר נבנית לאט לאט .
איזה חמוד! נשמע בסדר גמורחדשה ישנה
בול כמו הבן שלי!!אניחדשהכאן
הבן שלי אוטוטו בן שנתיים מדבר ממש טוב כמו בן שלוש ומתנהג בול כמו שסיפרת..
מגיב בדילאיי לדברים שקרו..
אתמול אכל תירס חם
יכול היום להגיד באמצע שמשחקים היה טעים התירס.. חח
מגיב בדילאיי לדברים שקרו..
אתמול אכל תירס חם
יכול היום להגיד באמצע שמשחקים היה טעים התירס.. חח
זהוו אני לא מבינה אם זה תקיןאנונימית בהו"ל
נראה לך בסדר?
נשמע כמוני 😂😂😂Lana423
הבן שלי גם פתאום יכול להיזכר במשהו שהיה מזמן..טארקו
נראלי סבבה
איזה מתוקקקק נשמע לי בסדר הוא פשוט מעכל את הסיטואציה שקרתהanonimit48אחרונה
מתלבטת, אסותא באשדוד או ברזילי באשקלון?אנונימית בהו"ל
אשמח לכל מידע שיש לכן על שני המקומות האלה- חדרי הלידה ומחלקת יולדות.
תודה!
תודה!
גם לי הייתה את אותה ההתלבטותמאמינה ומתאמנת
בסוף ילדתי בברזילי
צוות מקסים מקסים גם בלידה וגם באשפוז
חדרי הלידה היו (ועדיין) במקום אחר מהרגיל בגלל שיפוצים. חדרים ממש גדולים, לכל שני חדרים יש שירותים והמקלחת משותפים (במהלך הלידה שלי לא נתקלתי בכלל ביולדת שהייתה בחדר השני והרבה מהלידה הייתי במקלחת)
באשפוז הייתי רוב הזמן לבד בחדר, לקראת סוף היום השני שמו עוד מישהי איתי (חדר עם 3 מיטות)
כל היום יש מנקה שמסתובבת ומנקה את החדרים
הצוות שם הסביר לי על הטיפול בתינוקת והסבירו לי על הנקה (יש יועצת הנקה ולרוב האחיות יש ידע בהנקה)
היה לי מקרה לא נעים עם אחות מהתינוקיה אבל חוץ מזה הכל היה בסדר. יצאתי עם חוויה ממש חיובית
הם מעודדים אפידורל וזירוז, אני לא רציתי וברוך ה ילדתי בלי. אם את רוצה לידה טבעית כדי שיהיה איתך מישהו שיעזור לך לבקש את מה שאת רוצה
צוות מקסים מקסים גם בלידה וגם באשפוז
חדרי הלידה היו (ועדיין) במקום אחר מהרגיל בגלל שיפוצים. חדרים ממש גדולים, לכל שני חדרים יש שירותים והמקלחת משותפים (במהלך הלידה שלי לא נתקלתי בכלל ביולדת שהייתה בחדר השני והרבה מהלידה הייתי במקלחת)
באשפוז הייתי רוב הזמן לבד בחדר, לקראת סוף היום השני שמו עוד מישהי איתי (חדר עם 3 מיטות)
כל היום יש מנקה שמסתובבת ומנקה את החדרים
הצוות שם הסביר לי על הטיפול בתינוקת והסבירו לי על הנקה (יש יועצת הנקה ולרוב האחיות יש ידע בהנקה)
היה לי מקרה לא נעים עם אחות מהתינוקיה אבל חוץ מזה הכל היה בסדר. יצאתי עם חוויה ממש חיובית
הם מעודדים אפידורל וזירוז, אני לא רציתי וברוך ה ילדתי בלי. אם את רוצה לידה טבעית כדי שיהיה איתך מישהו שיעזור לך לבקש את מה שאת רוצה
תודה! בדיוק בגלל החדרי לידה אני מתלבטתאנונימית בהו"ל
פחות אהבתי שהשירותים והמקלחת משותפים, אני אחת שמאוד נגעלת מהדברים האלה ולא יודעת כמה זורם לי להתקלח מיד אחרי יולדת אחרת וכמה זורם לי להיכנס לשירותים אחרי שבעלה היה שם.
אשמח לשמוע חוות דעת גם על אסותא באשדוד ממי שילדה שם.
אשמח לשמוע חוות דעת גם על אסותא באשדוד ממי שילדה שם.
הבנתימאמינה ומתאמנת
אני לא יודעת מתי את צריכה ללדת, יכול להיות שעד אז חדרי הלידה בברזילי יעברו למבנה המשופץ שבו אולי זה יהיה שונה
ילדתי באסותאחוזרהניגון
אחרי קיסרי דחוף. אושפזתי בחדר נפרד. הצוות מדהים. אחיות מהממות, רופאים מקסימים ויש יועצות הנקה שמסתובבות ומנחות. חוויה מאוד חיובית של התאוששות אחרי לידה קשה
תודה!אנונימית בהו"ל
אשמח לעוד תגובותאנונימית בהו"ל
מצטרפת על המלצה באסותאשאלות שונות
יצאתי בחוויה טובה מהמחלקה, חדר לידה והצוות.
יש אנושיות ונקי שם
ילדתי באסותאשקדי מרקאחרונה
והיה לי טוב
מיילדת מקסימה וממש מנוסה
ואחר כך הייתי באפס הפרדה, בחדר עם עוד מישהי. סה"כ הייתי מרוצה.
לא הייתי שם הרבה זמן כי ילדתי מהר וגם השתחררתי מהר כי זה היה בקורונה.
מיילדת מקסימה וממש מנוסה
ואחר כך הייתי באפס הפרדה, בחדר עם עוד מישהי. סה"כ הייתי מרוצה.
לא הייתי שם הרבה זמן כי ילדתי מהר וגם השתחררתי מהר כי זה היה בקורונה.
התייעצות: איך ללמד תינוק לקחת בקבוק...הגברת מהירח
שלום
הפעם אני לא מתייעצת בקשר לתינוקת שלי אלא בקשר למישהי אחרת.
אני עובדת כמטפלת במעון של תינוקות, ורציתי להתייעץ איך לעזור לאחת התינוקות שלי.
יש לי תינוקת בת כשבעה וחצי חודשים. שמחה וחיונית, אוכלת טוב מוצקים ויונקת בבית. אבל היא ממש לא מוכנה לקחת בקבוק. בעיקרון היא כן יודעת לשתות מבקבוק; הבנתי שבבית היא כן הייתה שותה מבקבוק בעבר, וגם היו מעט מאוד פעמים שהצלחנו לתת לה בקבוק במעון, וכשהיא רצתה היא שתתה יפה.
נראה שהיא פשוט לא רוצה.
אבא שלה אמר שבבית יש לה בקבוק אחד שהיא מוכנה לשתות ממנו רק מים, אבל לא מוכנה לשתות חלב אם או מטרנה.
במעון יש לה בקבוק של mam, לא יודעת מה יש לה בבית.
ההורים שלה ממש משתדלים ומנסים לעזור לה, אבל הם הורים צעירים (היא בת יחידה) ואין להם הרבה ניסיון. גם אני אמא צעירה לתינוקת אחת, אז אנחנו מחפשים הורים מנוסים יותר שיכולים לעזור לנו.
יש למישהו עצות איך לעוזר לה?
למה היא צריכה בקבוק אם היא אוכלת מוצקים יפה?מוריה
בעיקר לארוחת אחר הצהריים.הגברת מהירח
הילדים הגדולים יותר במעון מקבלים בארוחת בוקר וצהריים ארוחה גדולה, ולקראת סוף היום סנדוויץ'. התינוקות מקבלים בבוקר ובצהריים אוכל טחון, באחר הצהריים, במקום סנדוויץ', נותנים בקבוק.
אז בדרך כלל היא פשוט נשארת רעבה...
אין אפשרות לתת לה דייסה או משהו? משהו שאפשר להאכיל בכפית?קופצת רגע
אם ממש לא, הייתי שוקלת יחד עם ההורים לתת לה להחזיק משהו ביד ולאכול, אולי ביסקוויט אורז כזה שנמס בפה.
אפשרות אחרת, אולי היא תוכל ללמוד לשתות בעצמה גרבר כזה שמגיע בשקיות עם פקק?
יכולה לספר מנסיון, שהבן שלי נכנס למשפחתון בכל תשעה חודשים, והוא כבר היה מקבל בקבוקים באופן קבוע בבית, ובמשפחתון לא הסכים בשום פנים ואופן. אז נתנו לו שם עוד ארוחה של מרק טחון, ואת זה הוא אכל בשמחה רבה. כנראה יש תינוקות שרוצים בקבוק רק מאבא או מאמא...
אפשרות אחרת, אולי היא תוכל ללמוד לשתות בעצמה גרבר כזה שמגיע בשקיות עם פקק?
יכולה לספר מנסיון, שהבן שלי נכנס למשפחתון בכל תשעה חודשים, והוא כבר היה מקבל בקבוקים באופן קבוע בבית, ובמשפחתון לא הסכים בשום פנים ואופן. אז נתנו לו שם עוד ארוחה של מרק טחון, ואת זה הוא אכל בשמחה רבה. כנראה יש תינוקות שרוצים בקבוק רק מאבא או מאמא...
למה לא לתת לה גם סנדוויץ?מוריהאחרונה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ב 00:10
או דייסה? או טחון אחר?ואולי אפשר לתת בכוס? או אולי כוס אימון?
אמהות לילדים מעוכבים - איך להתמודד?אנונימית בהו"ל
בן שנתיים וחצי (ויש עוד תינוקת בבית). ילד מקסים, חכם, כשרוני ומלא באהבה.
אבל מעוכב בדיבור. בטיפול והתקדם המון!!! אבל עדיין מעוכב. איתנו זה עוד בסדר, אבל בגן משתמש בפחות מילים.
מעבר לעיכוב בדיבור, יש עוד דברים מדאיגים. כרגע לא מדברים על אוטיזם וכאלה, אבל אני דואגת. למשל, בגן מתקשר יפה עם הגננת והסייעת לפי מה שהגננת אומרת לי (והיא לחלוטין מודעת לעיכוב ולטיפול שלו והכל), אבל פחות מתעניין בילדים האחרים.
אין בעיה של קשר עין, שזה אולי בצד המרגיע.
מאוד קשה לי...
בכל פעם שאני רואה ילדים אחרים בגילו (או אפילו קטנים יותר) זו ממש תזכורת כואבת לכמה הוא מעוכב.
ממש קשה לי שדברים שבאים באופן טבעי אצל ילדים אחרים אצלו כרוכים במאמץ וטיפול ולעבוד על זה הרבה ומאמץ גדול מצד כולם. כאילו מרגישה שכל דבר פעוט זו התמודדות ענקית בשבילו וכרוכה במאמץ בשבילו (או אולי אפילו סבל).
קשה לי עם הלוגיסטיקה של הטיפול וכל מה שהוא מפסיד בגן בגלל זה (ואנחנו מפסידים עבודה כמובן).
קשה לי שהראש כל הזמן מוטרד מה יהיה ואיך יהיה, ואם בסוף הוא יהיה ״בסדר״. אני כל הזמן דואגת לגביו. כל הזמן אבחונים ושיחות עם רופאים וכל מיני.
גם לא נעים לי להגיד, אבל אני גם קצת מתביישת בו נראה לי... ״מזל״ שיש קורונה אז לא פוגשים אף אחד, אבל כאילו מטריד אותי לחשוב נניח שנפגוש חברים עם ילדים בגיל דומה והם יראו כמה הוא מעוכב וכמה לא מדבר יותר מדי וכמה לא מתעניין בילדים אחרים. וכשיש ילדים אחרים באיזור הפער מאוד מורגש.
קשה לי עם המחשבות למה זה קרה דווקא לו (ולי), ולמה דווקא הוא ככה.
גם קשה לי עם תחושת האשמה, שאולי זה בגללי. יודעת שכלית שלא, אבל לא מצליחה להמנע מזה. אולי משהו לא טוב שעשיתי בהריון. אולי לא הייתי סבלנית מספיק כשנולד והיה בכיין. אולי עשיתי משהו שגרם לזה.
מאוד מתקשה להתמודד ואשמח לשמוע מאחרות.
אני רק ממש ממש מבקשת בלי תגובות בסגנון ככה הקבה רוצה וזה מה שהכי טוב בשבילך ובשבילו ותסמכי על הקבה שזה הכי טוב. אני לחלוטין לא במקום הזה ותגובות בסגנון הזה ממש לא מחזקות אותי אלא בדיוק להיפך.
אבל מעוכב בדיבור. בטיפול והתקדם המון!!! אבל עדיין מעוכב. איתנו זה עוד בסדר, אבל בגן משתמש בפחות מילים.
מעבר לעיכוב בדיבור, יש עוד דברים מדאיגים. כרגע לא מדברים על אוטיזם וכאלה, אבל אני דואגת. למשל, בגן מתקשר יפה עם הגננת והסייעת לפי מה שהגננת אומרת לי (והיא לחלוטין מודעת לעיכוב ולטיפול שלו והכל), אבל פחות מתעניין בילדים האחרים.
אין בעיה של קשר עין, שזה אולי בצד המרגיע.
מאוד קשה לי...
בכל פעם שאני רואה ילדים אחרים בגילו (או אפילו קטנים יותר) זו ממש תזכורת כואבת לכמה הוא מעוכב.
ממש קשה לי שדברים שבאים באופן טבעי אצל ילדים אחרים אצלו כרוכים במאמץ וטיפול ולעבוד על זה הרבה ומאמץ גדול מצד כולם. כאילו מרגישה שכל דבר פעוט זו התמודדות ענקית בשבילו וכרוכה במאמץ בשבילו (או אולי אפילו סבל).
קשה לי עם הלוגיסטיקה של הטיפול וכל מה שהוא מפסיד בגן בגלל זה (ואנחנו מפסידים עבודה כמובן).
קשה לי שהראש כל הזמן מוטרד מה יהיה ואיך יהיה, ואם בסוף הוא יהיה ״בסדר״. אני כל הזמן דואגת לגביו. כל הזמן אבחונים ושיחות עם רופאים וכל מיני.
גם לא נעים לי להגיד, אבל אני גם קצת מתביישת בו נראה לי... ״מזל״ שיש קורונה אז לא פוגשים אף אחד, אבל כאילו מטריד אותי לחשוב נניח שנפגוש חברים עם ילדים בגיל דומה והם יראו כמה הוא מעוכב וכמה לא מדבר יותר מדי וכמה לא מתעניין בילדים אחרים. וכשיש ילדים אחרים באיזור הפער מאוד מורגש.
קשה לי עם המחשבות למה זה קרה דווקא לו (ולי), ולמה דווקא הוא ככה.
גם קשה לי עם תחושת האשמה, שאולי זה בגללי. יודעת שכלית שלא, אבל לא מצליחה להמנע מזה. אולי משהו לא טוב שעשיתי בהריון. אולי לא הייתי סבלנית מספיק כשנולד והיה בכיין. אולי עשיתי משהו שגרם לזה.
מאוד מתקשה להתמודד ואשמח לשמוע מאחרות.
אני רק ממש ממש מבקשת בלי תגובות בסגנון ככה הקבה רוצה וזה מה שהכי טוב בשבילך ובשבילו ותסמכי על הקבה שזה הכי טוב. אני לחלוטין לא במקום הזה ותגובות בסגנון הזה ממש לא מחזקות אותי אלא בדיוק להיפך.
אנסה להתייחס לזה בפן הרגשי שלך יותרהמקורית
זה ממש מובן שאת חווה תסכול סביב הנושא, וברור לי לגמרי שזה לגיטימי. אבל, ויש אבל חשוב, אני חושבת שאת צריכה תמיכה לעצמך עכשיו. סביב עניין הבושה, האשמה, התסכול וכל הנובע מכך.
זה מאוד קשה לשאת את זה ולהתמודד עם הרגשות האלה בלי תמיכה, לחיות במבוכה תמידית ובחשש שאם יראו אותו ויבחנו אותו אל מול ילדים אחרים ומה יגידו.. זה פשוט זועק מהכתיבה שלך שאת מתקשה להתמודד עם הסיטואציה.
חיבוק ❤️
זה מאוד קשה לשאת את זה ולהתמודד עם הרגשות האלה בלי תמיכה, לחיות במבוכה תמידית ובחשש שאם יראו אותו ויבחנו אותו אל מול ילדים אחרים ומה יגידו.. זה פשוט זועק מהכתיבה שלך שאת מתקשה להתמודד עם הסיטואציה.
חיבוק ❤️
כל מה שאת מרגישה כל כך לגיטימיLana423
אל תתני לעצמך להרגיש רע על הרגשות האלה. הכל לגיטימי ומובן.
אני יכולה לנסות לעודד בזה שאני מכירה ילד שהיה עם עיכוב שפתי ועוד כמה ״בעיות״ ובטיפול של קלינאית תקשורת התקדם המוןןן ואין שום פער יותר (בן 6).
תזכרי שלכל ילד יש בעיות וקשיים. ותחשבי איזה מדהים זה שהילד שלך יכול לקבל כלים כדי להתגבר על הקשיים שלו!
ילדים שהקשיים שלהם ״רכים״ יותר לא מקבלים תמיכה כזאת, אני חושבת שזה דבר מדהים. עם כמה שזה קשה עבורכם, ברור..
אני לא חושבת שהוא מרגיש ״סבל״ או קושי, וכל דבר כזה רק מחשל אותו עוד יותר לחיים.
מקווה שתצליחי למצוא שלווה ולהבין שההשקעה והמאמץ האלו עכשיו הם לטובה מאוד, גם אם קשה לראות את זה עכשיו ❤️
אני יכולה לנסות לעודד בזה שאני מכירה ילד שהיה עם עיכוב שפתי ועוד כמה ״בעיות״ ובטיפול של קלינאית תקשורת התקדם המוןןן ואין שום פער יותר (בן 6).
תזכרי שלכל ילד יש בעיות וקשיים. ותחשבי איזה מדהים זה שהילד שלך יכול לקבל כלים כדי להתגבר על הקשיים שלו!
ילדים שהקשיים שלהם ״רכים״ יותר לא מקבלים תמיכה כזאת, אני חושבת שזה דבר מדהים. עם כמה שזה קשה עבורכם, ברור..
אני לא חושבת שהוא מרגיש ״סבל״ או קושי, וכל דבר כזה רק מחשל אותו עוד יותר לחיים.
מקווה שתצליחי למצוא שלווה ולהבין שההשקעה והמאמץ האלו עכשיו הם לטובה מאוד, גם אם קשה לראות את זה עכשיו ❤️
אבל שנתיים וחצי זה קטן עדיין בשביל להסיק מסקנותרקלרגעכאן
אצלי יש 2 ילדים שרק בגיל 3 התחילו לדבר . ולפני רק מילים בודדות.
וגם השלישית תכף בת 3 ועוד לא מדברת שוטף בכלל.
לאחד היו בעיות רגשיות וחברתיות גם ובהתחלה שיחק לבד ..ולא הבין קודים חברתיים. הוא בטיפול והיום הוא רגיל לגמרי ב''ה . רק עם כמה קשיים נקודתיים שצריך לעבוד עליהם.
אני כותבת את זה
א. שתדעי שאת לא לבד בכלללל
זה סתם תדמית שכללל הילדים כולם בלי שום קשיים בכלל. .להמון המון ילדים יש קושי בכל מיני תחומים.
ב. בגיל כזה הכל יכל עוד להשתנות. אם עברה איבחון ושללו אוטיזם- אז בגיל גזה הכל עוד יכל להשתנות...והיא יכולה להתקדם עוד מלא במשך הזמן.
ג. מוזמנת לפנות בפרטי...
וגם השלישית תכף בת 3 ועוד לא מדברת שוטף בכלל.
לאחד היו בעיות רגשיות וחברתיות גם ובהתחלה שיחק לבד ..ולא הבין קודים חברתיים. הוא בטיפול והיום הוא רגיל לגמרי ב''ה . רק עם כמה קשיים נקודתיים שצריך לעבוד עליהם.
אני כותבת את זה
א. שתדעי שאת לא לבד בכלללל
זה סתם תדמית שכללל הילדים כולם בלי שום קשיים בכלל. .להמון המון ילדים יש קושי בכל מיני תחומים.
ב. בגיל כזה הכל יכל עוד להשתנות. אם עברה איבחון ושללו אוטיזם- אז בגיל גזה הכל עוד יכל להשתנות...והיא יכולה להתקדם עוד מלא במשך הזמן.
ג. מוזמנת לפנות בפרטי...
רק להגיד שגם אם כן מאובחנים עם אוטיזםLana423
זה ממש לא סוף העולם. באמת
לא נמצאת בסיטואציה אבל אולי יכולה לעודדאמא אבא ותינוק
אמא שלי מטפלת בעיכוב התפתחותי אני לא מפרטת שלא יזהו...
ופעם היתה לי בארגון נוער מדריכה מהממת שכולנו הערצנו, היא הייתה מסמר החברה ובפרוש בחורה כשרונית, אני עוד זוכרת את ההלם של אמא שלי כשגילתה מי המדריכה שאני מדברת עליה ככ הרבה ככה שעליתי על זה מייד שהיא היתה אצלה בטיפולים כשהייתה ילדה קטנה חחח...
ולא שאמא שלי מופתעת מזה שכשגודלים מצטמצם הפער אלא מזה שלהפך- היא הייתה יותר מוצלחת בפער מהשאר.
לא שזה משליך על כל סיפור אבל את אומרת שהוא ילד כשרוני ומלא אהבה, אז יכול להיות שזה רק משהו נקודתי בילדות וכשיגדל הכל יהיה אחרת
ופעם היתה לי בארגון נוער מדריכה מהממת שכולנו הערצנו, היא הייתה מסמר החברה ובפרוש בחורה כשרונית, אני עוד זוכרת את ההלם של אמא שלי כשגילתה מי המדריכה שאני מדברת עליה ככ הרבה ככה שעליתי על זה מייד שהיא היתה אצלה בטיפולים כשהייתה ילדה קטנה חחח...
ולא שאמא שלי מופתעת מזה שכשגודלים מצטמצם הפער אלא מזה שלהפך- היא הייתה יותר מוצלחת בפער מהשאר.
לא שזה משליך על כל סיפור אבל את אומרת שהוא ילד כשרוני ומלא אהבה, אז יכול להיות שזה רק משהו נקודתי בילדות וכשיגדל הכל יהיה אחרת
נשמהאורוש3
עם האמהות נולדים רגשי האשמה. ועם ההורות לילד מיוחד הם מוכפלים פי מליון. זה ממש הגיוני. ממש טבעי. אבל זה פשוט לא נכון. תורידי מעליך את המשא הזה. אין קשר למה שעשית או לא עשית. את אמא מהממת. בדוק. את עושה בשבילו כל מה שצריך. את אוהבת אותו. את קשורה אליו. את רואה בו את הטוב. את מטפלת בו ומקדמת אותו. כל מה שצריך כדי שהוא יתקדם ויתפתח. בקצב שלו. אבל תמיד קדימה.
השאלות שלך והרגשות מובנים. תני להם מקום. לכעס, לבושה, לאכזבה. ברגע שנותנים להם מקום. מבינים שהם שם ומקבלים את נוכחותם לומדים לצמוח ולחיות איתם. הרבה יותר עדיף מאשר חומות על קירות של השתקה רגשית והכחשה.
זהו. אין לי יותר מדי עצות מעשיות. זה באמת קשה.
רוב רוב הילדים גם אם יישאר משהו בשפה או בלמידה או לא יהיו מסמר הערב, רובם מתפתחים וגדלים ומשלימים פערים. ומסתדרים בסך הכל. בעיקר עם תמיכה הורית כמו שלכם. הוא עוד באמת קטנטן... תתמודדי עם כל קושי בזמנו. אל תדאגי היום מגיל שלושים. תקדמי אותו במקום שלו. קושי מפורק קל יותר להתמודדות מאשר תחושה של הר של חיים שלמים. בע''ה גם יכול להיות שלא יהיה כלום בהמשך. לגמרי יכול להיות!!
וחיבוק.
השאלות שלך והרגשות מובנים. תני להם מקום. לכעס, לבושה, לאכזבה. ברגע שנותנים להם מקום. מבינים שהם שם ומקבלים את נוכחותם לומדים לצמוח ולחיות איתם. הרבה יותר עדיף מאשר חומות על קירות של השתקה רגשית והכחשה.
זהו. אין לי יותר מדי עצות מעשיות. זה באמת קשה.
רוב רוב הילדים גם אם יישאר משהו בשפה או בלמידה או לא יהיו מסמר הערב, רובם מתפתחים וגדלים ומשלימים פערים. ומסתדרים בסך הכל. בעיקר עם תמיכה הורית כמו שלכם. הוא עוד באמת קטנטן... תתמודדי עם כל קושי בזמנו. אל תדאגי היום מגיל שלושים. תקדמי אותו במקום שלו. קושי מפורק קל יותר להתמודדות מאשר תחושה של הר של חיים שלמים. בע''ה גם יכול להיות שלא יהיה כלום בהמשך. לגמרי יכול להיות!!
וחיבוק.
מבינה אותך מאוד...מתואמת
הייתי עם שניים כאלה (תאומים). למזלי הרב יש לי שניים מעליהן שהתפתחו כמו שצריך פלוס, והם גם נולדו פגים - אז לפחות מרגשות האשמה מהסוג שלך יכולתי להימלט.
אבל כן, זה היה קשה לראות ילדים בני גילם מפותחים פי כמה. והיה קשה מאוד לקחת אותם לטיפולים (קלינאות תקשורת) ביחד עם תינוקת קטנה.
נהייתה לי קצת הקלה כשהם התחילו גן שפה. לך יש עוד זמן עד לשנה הבאה, אבל כדאי שתתחילו כבר בתהליכים בשביל זה (תתחילו מרופא הילדים). זה אמנם גם היה קשה (כי הם היו צריכים לנסוע בהסעה, ותמיד היו נרדמים בחזור), אבל לפחות את הטיפולים הפארא-רפואיים הם קיבלו שם.
אם זה מעודד אותך - אז עד כיתה א' הכול כבר היה בסדר גמור איתם, ואפילו עוד לפני. עכשיו אני מסתכלת על התקופה הזו וכמעט לא מאמינה שצלחנו אותה ככה והם היום לגמרי בסדר...
כמה שנים אח"כ חווינו משהו דומה עם עיכוב בהתפתחות פיזית של ילד אחר (ושם דווקא כן היו לי נקיפות מצפון, כי הוא נולד בזמן פלוס), וזה שוב היה קשה - ההשוואות והלקיחה לטיפולים (הפעם בזמן היריון), אבל ב"ה ברגע שהוא למד ללכת - הוא נהיה רגיל לגמרי, והיום אין זכר לעיכוב שלו.
ובינתיים - נסי להסתכל על הילד שלך בעיניים אוביקטיביות, לנטרל את העניין של העיכוב, ולמצוא בו נקודות חן מיוחדות לו. אני, למשל, הצלחתי קצת לראות כמה זה מיוחד שהם תאומים (והם היו גם בולטים במיוחד בזכות צבע שערם). ועם הילד שאח"כ - הצלחתי לראות (וגם היו שאמרו לי את זה) שיש לו עיניים ממש מביעות, שעשו אותו מיוחד שכזה.
אני חושבת שנקודת חן ייחודית שכזו יכולה קצת לחזק לך את הביטחון בכך שהוא הילד הכי מושלם שיש.
והכי חשוב - להתפלל... ובע"ה זה באמת יחלוף לו כלא היה!
אבל כן, זה היה קשה לראות ילדים בני גילם מפותחים פי כמה. והיה קשה מאוד לקחת אותם לטיפולים (קלינאות תקשורת) ביחד עם תינוקת קטנה.
נהייתה לי קצת הקלה כשהם התחילו גן שפה. לך יש עוד זמן עד לשנה הבאה, אבל כדאי שתתחילו כבר בתהליכים בשביל זה (תתחילו מרופא הילדים). זה אמנם גם היה קשה (כי הם היו צריכים לנסוע בהסעה, ותמיד היו נרדמים בחזור), אבל לפחות את הטיפולים הפארא-רפואיים הם קיבלו שם.
אם זה מעודד אותך - אז עד כיתה א' הכול כבר היה בסדר גמור איתם, ואפילו עוד לפני. עכשיו אני מסתכלת על התקופה הזו וכמעט לא מאמינה שצלחנו אותה ככה והם היום לגמרי בסדר...
כמה שנים אח"כ חווינו משהו דומה עם עיכוב בהתפתחות פיזית של ילד אחר (ושם דווקא כן היו לי נקיפות מצפון, כי הוא נולד בזמן פלוס), וזה שוב היה קשה - ההשוואות והלקיחה לטיפולים (הפעם בזמן היריון), אבל ב"ה ברגע שהוא למד ללכת - הוא נהיה רגיל לגמרי, והיום אין זכר לעיכוב שלו.
ובינתיים - נסי להסתכל על הילד שלך בעיניים אוביקטיביות, לנטרל את העניין של העיכוב, ולמצוא בו נקודות חן מיוחדות לו. אני, למשל, הצלחתי קצת לראות כמה זה מיוחד שהם תאומים (והם היו גם בולטים במיוחד בזכות צבע שערם). ועם הילד שאח"כ - הצלחתי לראות (וגם היו שאמרו לי את זה) שיש לו עיניים ממש מביעות, שעשו אותו מיוחד שכזה.
אני חושבת שנקודת חן ייחודית שכזו יכולה קצת לחזק לך את הביטחון בכך שהוא הילד הכי מושלם שיש.
והכי חשוב - להתפלל... ובע"ה זה באמת יחלוף לו כלא היה!
וואי. יש לי הרבה מה להגיד לך אבל לא מוצאת את המילים.פשיטא
הבת שלי גם עוברת ועברה דברים מבחינה התפתחותית.
אמנם נשמע שהרבה פחות ממה שאת מתארת.
אבל כל התחושות שכתבת עלו גם בי, והן קשות קשות...
אני רק רוצה לתת לך חיבוק ולהגיד לל שמותר לך להיות מתוסכלת מזה.
כל אמא רוצה שהילד שלה יתקדם בקצב ה'נכון', וכל אמא רוצה לראות איך הילד שלה מצליח להתפתח בצורה תקינה ותואמת גיל.
וזה ככ קשה כשזה לא הולך, וזה ככ קשה שהתחושות האלו עולות,
זה ממש הגיוני להרגיש ככה. במיוחד כשהטיפולים מטרטרים ומתישים.
ובעז"ה מאחלת לך שיבואו ימים טובים ושמחים והקשיים ישארו נחלת העבר..
אמנם נשמע שהרבה פחות ממה שאת מתארת.
אבל כל התחושות שכתבת עלו גם בי, והן קשות קשות...
אני רק רוצה לתת לך חיבוק ולהגיד לל שמותר לך להיות מתוסכלת מזה.
כל אמא רוצה שהילד שלה יתקדם בקצב ה'נכון', וכל אמא רוצה לראות איך הילד שלה מצליח להתפתח בצורה תקינה ותואמת גיל.
וזה ככ קשה כשזה לא הולך, וזה ככ קשה שהתחושות האלו עולות,
זה ממש הגיוני להרגיש ככה. במיוחד כשהטיפולים מטרטרים ומתישים.
ובעז"ה מאחלת לך שיבואו ימים טובים ושמחים והקשיים ישארו נחלת העבר..
עוברת משהו דומהאמא ל6 מקסימים
אשמח לשתף אותך בפרטי אם תרצי. מוזמנת לפנות אליי בפרטי.
אני מנסה לענות לךעוד תשובה
מרגישה שאין לי ככ מילים, אני כותבת חשוף כרגע, אבל אני מזדהה איתך.
הבת הצעירה שלי, מקסימה ומהממת, עם קשיים שונים בהתפתחות, שבהרבה מהם היא כן קרוב לנורמה, ולכן היה קשה לי לזהות. (יש גם גאונים מעליה כך שגם לא ידעתי אם זה פשוט הקצב שלה או שזה באמת איחור, ויש לי ידע מקצועי על התפתחות)
וכמה קל להגיע למקום של "אם רק היינו מטפלים יותר מוקדם/ משחקים איתה יותר/עובדים איתה היא היתה מתקדמת עוד"
וכמה חשוב להרגיע (אומרת קודם כל לעצמי) שזה שלה, זה הקצב שלה בעולם. אני יכולה לעזור לה להתקדם, אבל זה לא בגללי. זה פשוט השביל שלה.(אצלה יש לי ממש סימן שזה אובייקטיבי, ככה היא נולדה- הצד המוטורי היה באיחור משמעותי מאד, ועד היום בקושי, ואני זוכרת שגם התנועות שלה בהריון, לאורך כולו היו יחסית חלשות, כמו בהתחלה, זה עוזר לי לדעת שזה שלה, ולא 'בגללי')
אנ רואה בסופו של דבר על כל אחד מהילדים שלי, שלכל אחד יש אתגרים משמעותיים משלו, בלי או עם קשר לכותרת כזו או אחרת, ולכולם צריך לעזור למצוא את השביל שלהם, את הדרך שלהם (ושלנו) להתפעל מהכוחות והיכולות שלהם ומצד שני להתמודד עם האתגר שלהם.
תתמכי בו, תאמיני בו, תאמיני בך. למרות הקושי ועם הקושי. כל הכבוד לכם שאתם עושים מאמץ ככ גדול לעזור לו. מאמץ בזמן, מאמץ בכוחות, מאמץ בנפש. זה לא פשוט ולא מובן מאליו.
תני לעצמך לראות גם את הכוחות והיכולות שלו, להתמלא מכל התקדמות קטנה.
אני רוצה לומר לך שאת גם לא צריכה להתבייש בו ליד אחרים, גם אם הפער מורגש. את והוא לא עשיתם שום דבר רע, אצלו האתגר בולט לעין ואצל אחרים פחות, אבל זה לא אומר שאין אתגר. לכל אחד יש את השביל שלו.
בהצלחה,יקרה. חיבוק גדול. ❤
מקוה שלא בלבלתי והצפתי אותך.
הבת הצעירה שלי, מקסימה ומהממת, עם קשיים שונים בהתפתחות, שבהרבה מהם היא כן קרוב לנורמה, ולכן היה קשה לי לזהות. (יש גם גאונים מעליה כך שגם לא ידעתי אם זה פשוט הקצב שלה או שזה באמת איחור, ויש לי ידע מקצועי על התפתחות)
וכמה קל להגיע למקום של "אם רק היינו מטפלים יותר מוקדם/ משחקים איתה יותר/עובדים איתה היא היתה מתקדמת עוד"
וכמה חשוב להרגיע (אומרת קודם כל לעצמי) שזה שלה, זה הקצב שלה בעולם. אני יכולה לעזור לה להתקדם, אבל זה לא בגללי. זה פשוט השביל שלה.(אצלה יש לי ממש סימן שזה אובייקטיבי, ככה היא נולדה- הצד המוטורי היה באיחור משמעותי מאד, ועד היום בקושי, ואני זוכרת שגם התנועות שלה בהריון, לאורך כולו היו יחסית חלשות, כמו בהתחלה, זה עוזר לי לדעת שזה שלה, ולא 'בגללי')
אנ רואה בסופו של דבר על כל אחד מהילדים שלי, שלכל אחד יש אתגרים משמעותיים משלו, בלי או עם קשר לכותרת כזו או אחרת, ולכולם צריך לעזור למצוא את השביל שלהם, את הדרך שלהם (ושלנו) להתפעל מהכוחות והיכולות שלהם ומצד שני להתמודד עם האתגר שלהם.
תתמכי בו, תאמיני בו, תאמיני בך. למרות הקושי ועם הקושי. כל הכבוד לכם שאתם עושים מאמץ ככ גדול לעזור לו. מאמץ בזמן, מאמץ בכוחות, מאמץ בנפש. זה לא פשוט ולא מובן מאליו.
תני לעצמך לראות גם את הכוחות והיכולות שלו, להתמלא מכל התקדמות קטנה.
אני רוצה לומר לך שאת גם לא צריכה להתבייש בו ליד אחרים, גם אם הפער מורגש. את והוא לא עשיתם שום דבר רע, אצלו האתגר בולט לעין ואצל אחרים פחות, אבל זה לא אומר שאין אתגר. לכל אחד יש את השביל שלו.
בהצלחה,יקרה. חיבוק גדול. ❤
מקוה שלא בלבלתי והצפתי אותך.
ברוכים הבאים להולנדאם מאושרת
פעם חברה נתנה לי -משהו מדהים שכתבה אמא לילד עם תסמונת דאון.מביאה לך את כולו- נראה לי לא צריך להוסיף עליו.
ברוכים הבאים להולנד/אמילי פרל קינגסלי,
"לעיתים קרובות אני מתבקשת לתאר את
החוויה של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, כדי לנסות לעזור לאנשים רגילים
שלא מכירים חוויה יחודית זאת להבין, לנסות ולדעת מה ההרגשה. אז זה
כך:
כשעומד להיוולד לכם תינוק, זה כמו לתכנן
חופשה אגדתית באיטליה. אתם קונים מפה וספר הדרכה, ומתכננים תוכניות
נפלאות של מה תעשו ולאן תלכו: ... הגונדולות
בוונציה…, אתם אפילו לומדים להגיד מספר משפטים באיטלקית, ואתם
מתרגשים מאוד מהחוויה הצפויה לכם.
חסרי סבלנות אתם כבר להוטים לצאת, והנה
מגיע היום המיוחל. נרגשים אתם אורזים מזוודות, יוצאים לדרך וכמה שעות
אחר כך המטוס נוחת, והדיילת אומרת: "ברוכים הבאים להולנד".
"הולנד?" אתם שואלים, "מה זאת אומרת
הולנד?, אנחנו אמורים להגיע לאיטליה, כל חיינו חלמנו להגיע לאיטליה".
אבל היה שינוי בתוכנית הטיסה, אתם בהולנד וכאן אתם צריכים להישאר.
הדבר החשוב הוא שלא הביאו אתכם למקום
נורא או דוחה, מלא במגיפות, רעב או מחלות אחרות. זה רק שהגעתם למקום
שונה. מזה שתכננתם.
עכשיו אתם צריכים לצאת ולקנות מדריך
אחר, מפות אחרות, וללמוד מילים בשפה שונה. ואתם פוגשים אנשים שמעולם
לא פגשתם בעבר.
אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה,
אולי פחות מהודר או ראותני. אבל רק מקום אחר.
לאט אתם מתאוששים, לוקחים נשימה עמוקה
ומתחילים להתבונן מסביב, ורואים שבהולנד יש טחנות רוח, ופרחים
מרהיבים. בהולנד יש אפילו אמנים מפורסמים.
עדיין, אנשים שאתם פוגשים מסביב עסוקים
בלנסוע ולחזור מאיטליה, מתארים איך בילו שם נפלא, ובשארית חייכים תמיד
תאמרו: "כן, שם גם אנחנו היינו אמורים להיות, כך תכננו". והכאב על
אותו חלום אבוד ילווה אתכם תמיד תמיד.
הנקודה החשובה היא שאם תבזבזו את חייכם
בלהתאבל על חלום שלא יתגשם, לעולם לא תוכלו לראות ולהנות מכל הדברים
הנפלאים והיחודיים שיש להולנד להציע לכם…"
ברוכים הבאים להולנד/אמילי פרל קינגסלי,
"לעיתים קרובות אני מתבקשת לתאר את
החוויה של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, כדי לנסות לעזור לאנשים רגילים
שלא מכירים חוויה יחודית זאת להבין, לנסות ולדעת מה ההרגשה. אז זה
כך:
כשעומד להיוולד לכם תינוק, זה כמו לתכנן
חופשה אגדתית באיטליה. אתם קונים מפה וספר הדרכה, ומתכננים תוכניות
נפלאות של מה תעשו ולאן תלכו: ... הגונדולות
בוונציה…, אתם אפילו לומדים להגיד מספר משפטים באיטלקית, ואתם
מתרגשים מאוד מהחוויה הצפויה לכם.
חסרי סבלנות אתם כבר להוטים לצאת, והנה
מגיע היום המיוחל. נרגשים אתם אורזים מזוודות, יוצאים לדרך וכמה שעות
אחר כך המטוס נוחת, והדיילת אומרת: "ברוכים הבאים להולנד".
"הולנד?" אתם שואלים, "מה זאת אומרת
הולנד?, אנחנו אמורים להגיע לאיטליה, כל חיינו חלמנו להגיע לאיטליה".
אבל היה שינוי בתוכנית הטיסה, אתם בהולנד וכאן אתם צריכים להישאר.
הדבר החשוב הוא שלא הביאו אתכם למקום
נורא או דוחה, מלא במגיפות, רעב או מחלות אחרות. זה רק שהגעתם למקום
שונה. מזה שתכננתם.
עכשיו אתם צריכים לצאת ולקנות מדריך
אחר, מפות אחרות, וללמוד מילים בשפה שונה. ואתם פוגשים אנשים שמעולם
לא פגשתם בעבר.
אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה,
אולי פחות מהודר או ראותני. אבל רק מקום אחר.
לאט אתם מתאוששים, לוקחים נשימה עמוקה
ומתחילים להתבונן מסביב, ורואים שבהולנד יש טחנות רוח, ופרחים
מרהיבים. בהולנד יש אפילו אמנים מפורסמים.
עדיין, אנשים שאתם פוגשים מסביב עסוקים
בלנסוע ולחזור מאיטליה, מתארים איך בילו שם נפלא, ובשארית חייכים תמיד
תאמרו: "כן, שם גם אנחנו היינו אמורים להיות, כך תכננו". והכאב על
אותו חלום אבוד ילווה אתכם תמיד תמיד.
הנקודה החשובה היא שאם תבזבזו את חייכם
בלהתאבל על חלום שלא יתגשם, לעולם לא תוכלו לראות ולהנות מכל הדברים
הנפלאים והיחודיים שיש להולנד להציע לכם…"
ואווו!! חזק ומרגש.לפניו ברננה!
תודה על זה.
תודה 💗אם מאושרת
אנסה לענות לךאני זה א
אחד הילדים אצלי מעוכב משמעותית ובלי קשר לעיכוב מאז הלידה שלו היו הרבה ברורים רפואיים וריצות לכל מיני דברים איתו.
היו כמובן גם הרבה מלחמות בירוקרטיות ובגיל 3 כשכביכול התיצבו הדברים ונכנס למסגרת מתאימה ובאמת עלינו על דרך המלך בטיפול איתו הרגשתי פתאום בנפש שלי את כל הלאות בכל מה שעברנו איתו.
כאילו עד אז לא נתתי לזה בכלל מקום עבדתי על סוג של טייס אוטומאטי ופתאום הרגשתי שאני ממש צריכה לתת לנפש שלי מזור ומרפא. הוא מקסים ורגיש ועם לב כל כך רחב ועצום.
ואני לא אשמה או צריכה להתבייש בו להיפך צריכה להיות גאה בעצמך שככה אתם מטפלים בו . הרבה הורים מתחילים טיפול הרבההאחרי שנתיים וחצי והנה אתם כבר בטיפול ויש התקדמות שזה בכלל מקסים. הבן שלי בן 5 כיום ועבר דרך מדהימה ועדין יש לו עוד הרבה מה להתקדם וצריך למצוא את המסלול המדויק עבורו גם בבית ספר ואני יודעת שזה לא יהיה קל אבל בוטחת ב-ה' שיעזור לנו כמו שעזר עד כה.
שולחת לך חיבוק ותחבקי את עצמך גם את כי מגיע לך חיבוק גדול גדול.את נפלאה והוא מתנה .
היו כמובן גם הרבה מלחמות בירוקרטיות ובגיל 3 כשכביכול התיצבו הדברים ונכנס למסגרת מתאימה ובאמת עלינו על דרך המלך בטיפול איתו הרגשתי פתאום בנפש שלי את כל הלאות בכל מה שעברנו איתו.
כאילו עד אז לא נתתי לזה בכלל מקום עבדתי על סוג של טייס אוטומאטי ופתאום הרגשתי שאני ממש צריכה לתת לנפש שלי מזור ומרפא. הוא מקסים ורגיש ועם לב כל כך רחב ועצום.
ואני לא אשמה או צריכה להתבייש בו להיפך צריכה להיות גאה בעצמך שככה אתם מטפלים בו . הרבה הורים מתחילים טיפול הרבההאחרי שנתיים וחצי והנה אתם כבר בטיפול ויש התקדמות שזה בכלל מקסים. הבן שלי בן 5 כיום ועבר דרך מדהימה ועדין יש לו עוד הרבה מה להתקדם וצריך למצוא את המסלול המדויק עבורו גם בבית ספר ואני יודעת שזה לא יהיה קל אבל בוטחת ב-ה' שיעזור לנו כמו שעזר עד כה.
שולחת לך חיבוק ותחבקי את עצמך גם את כי מגיע לך חיבוק גדול גדול.את נפלאה והוא מתנה .
קצת עידודלהשתמח
מכירה באופן אישי כמה ילדים שבקושי דיברו עד גיל 3 ובהמשך היו תלמידים מצטיינים. ועוד אחד שבקושי דיבר עד גיל 4! וסיים לימודי רפואה בהרווארד (אחת האוניברסיטאות הכי נחשבות בארה"ב).
ולגבי זה שלא מתעניין בחברים, גם כשאני הייתי בגן, הגננת אמרה לאמא שלי שאני לרוב משחקת לבד, ואמא שלי אמרה בסדר, היא אוהבת לשחק לבד, זה האופי שלה, הכל טוב. עד היום אני קצת ביישנית אבל יש לי חברות וטוב לי. לפעמים אני מתלבטת אם אולי היא הייתה לוקחת אותי לטיפול לחיזוק מיומנויות חברתיות בגיל הגן אז היה לי יותר ביטחון עצמי בתחום החברתי, אבל זה לא בקטע שיש לי בעיות חברתיות. אצלכם זה מצטרף לקושי בדיבור, אז זה אולי נראה יותר מלחיץ, אבל בפועל זה לאו דווקא בעיה. יכול להיות שיש לו אופי יותר מופנם חברתית, וזה שאתם עם אצבע על הדופק ותעזרו לו עם מיומנויות חברתיות אם יש צורך, זה רק יועיל לו.
ולגבי זה שלא מתעניין בחברים, גם כשאני הייתי בגן, הגננת אמרה לאמא שלי שאני לרוב משחקת לבד, ואמא שלי אמרה בסדר, היא אוהבת לשחק לבד, זה האופי שלה, הכל טוב. עד היום אני קצת ביישנית אבל יש לי חברות וטוב לי. לפעמים אני מתלבטת אם אולי היא הייתה לוקחת אותי לטיפול לחיזוק מיומנויות חברתיות בגיל הגן אז היה לי יותר ביטחון עצמי בתחום החברתי, אבל זה לא בקטע שיש לי בעיות חברתיות. אצלכם זה מצטרף לקושי בדיבור, אז זה אולי נראה יותר מלחיץ, אבל בפועל זה לאו דווקא בעיה. יכול להיות שיש לו אופי יותר מופנם חברתית, וזה שאתם עם אצבע על הדופק ותעזרו לו עם מיומנויות חברתיות אם יש צורך, זה רק יועיל לו.
אוף זה כ"כ קשהרק שאלה ליאחרונה
שלא הכל הולך כמו שתכננו... אין לי הרבה חוכמות להגיד, וברור לי שהעניין הוא נטו הצד הרגשי שלך.
רק רוצה לשתף גם... יש לי תאומים בני שנתיים בערך. אחד מתפתח לגמרי כמו שצריך, מכל הבחינות, והשני ממש לא. זה מתבטא בעיקר בפן המוטורי, אבל לאחרונה אני מגלה על עוד פנים לעיכוב הזה. מצד אחד זה שהוא תאום נותן לי נקודת השוואה לאיפה הוא אמור להיות היום, ולראות מה הוא לא עושה ומה מצריך טיפול (לא בטוחה שהייתי זוכרת מה אמור לקרות כל שלב), אבל מצד שני ההשוואה ביניהם נוראית... כשחשבתי שיש רק עיכוב מוטורי לא היה לי שום קושי עם זה, אבל הגילויים האחרונים בהחלט מכבידים עלי מאוד מאוד, ומדאיגים כ"כ.
מצטרפת לזאת ששלחה פה על הולנד... זה כ"כ נכון, בכל דבר בחיים שקיבלנו אותו שונה ממה שתיכננו. ו...חיבוק גדול!
(ואם מישהי זיהתה אותי אשמח שתכתוב לי)
רק רוצה לשתף גם... יש לי תאומים בני שנתיים בערך. אחד מתפתח לגמרי כמו שצריך, מכל הבחינות, והשני ממש לא. זה מתבטא בעיקר בפן המוטורי, אבל לאחרונה אני מגלה על עוד פנים לעיכוב הזה. מצד אחד זה שהוא תאום נותן לי נקודת השוואה לאיפה הוא אמור להיות היום, ולראות מה הוא לא עושה ומה מצריך טיפול (לא בטוחה שהייתי זוכרת מה אמור לקרות כל שלב), אבל מצד שני ההשוואה ביניהם נוראית... כשחשבתי שיש רק עיכוב מוטורי לא היה לי שום קושי עם זה, אבל הגילויים האחרונים בהחלט מכבידים עלי מאוד מאוד, ומדאיגים כ"כ.
מצטרפת לזאת ששלחה פה על הולנד... זה כ"כ נכון, בכל דבר בחיים שקיבלנו אותו שונה ממה שתיכננו. ו...חיבוק גדול!
(ואם מישהי זיהתה אותי אשמח שתכתוב לי)
הכנה להנקהאנונימית2021
שבוע טוב יקרות!
ב"ה בחודש שמיני בהריון ראשון, ומנסה להתכונן כמה שיותר ללידה ולמה שיבוא אחריה. מתכננת להניק את התינוקי.
אשמח לשמוע מבנות הפורום המנוסות - איך אפשר להתכונן? מה חשוב לדעת לפני?
ב"ה בחודש שמיני בהריון ראשון, ומנסה להתכונן כמה שיותר ללידה ולמה שיבוא אחריה. מתכננת להניק את התינוקי.
אשמח לשמוע מבנות הפורום המנוסות - איך אפשר להתכונן? מה חשוב לדעת לפני?
להביא איתך לבית חולים רפידות הנקהמישהי מאיפשהו
ואולי לברר כבר עכשיו על יועצת הנקה כדי שאם תצטרכי כבר יהיה לך זמין מספר של מישהי טובה..
אה שכחתי,מישהי מאיפשהו
ולקנות משחת לנסינו ושמן קוקוס שיהיה איתך בבית חולים
לדעת שזה לא קל בהצלחה, וזה בסדרמכחול
זה אמנם טבעי לגמרי, אבל גם טבעי שתצטרכי עזרה, שהתינוק יצטרך עזרה, ושיכאב לך בהתחלה בכל מיני צורות הזויות.
גם לדעתי כדאי לדאוג מראש שיהיה לך ממי לבקש עזרה (אם יש אמא/אחות/חברה שבעניין, ואם לא יועצת הנקה), ולהיעזר בבית חולים כמה שאפשר אחרי הלידה.
גם לדעתי כדאי לדאוג מראש שיהיה לך ממי לבקש עזרה (אם יש אמא/אחות/חברה שבעניין, ואם לא יועצת הנקה), ולהיעזר בבית חולים כמה שאפשר אחרי הלידה.
יש סדנאות הכנה להנקהאביול
נגיד בקוםת חולים כללית
אפשר לקבל מידע דרך המוקד.
מעבר לזה אמרו פה שכדאי לשמן את הפטמות לפני הלידה באיזשהו שמן, לא בטוחה איזה . אני לא שמתי ובאמת סבלתי בהנקות .
בהצלחה!
אפשר לקבל מידע דרך המוקד.
מעבר לזה אמרו פה שכדאי לשמן את הפטמות לפני הלידה באיזשהו שמן, לא בטוחה איזה . אני לא שמתי ובאמת סבלתי בהנקות .
בהצלחה!
פתחתי לאחרונה שרשור על זה, אחפש אותו.:-)
בסיכומי הדברים, היה למרוח קרם או משחת לסינו מתחילת תשיעי,
להערך לקשיים יודעת שהם לגיטימיים עוברים בדר"כ תוך חודש וחצי משו כזה...
להתייעץ, אפשר מעכשיו עם יועצת הנקה.
ולמצוא מי תוכל לעזור ולייעץ בזמן אמת
להערך לקשיים יודעת שהם לגיטימיים עוברים בדר"כ תוך חודש וחצי משו כזה...
להתייעץ, אפשר מעכשיו עם יועצת הנקה.
ולמצוא מי תוכל לעזור ולייעץ בזמן אמת
עוקבתכמהה ליותר
ממליצה להכיר את הקישור הזה-בארץ אהבתי
הנקה – הפניות חיצוניות ופנימיות | הורות בחסד
אפשר להתחיל לקרוא עכשיו, אפשר לשמור להמשך. אבל יש שם הרבה ידע חשוב שכדאי להכיר.
אפשר להתחיל לקרוא עכשיו, אפשר לשמור להמשך. אבל יש שם הרבה ידע חשוב שכדאי להכיר.
שבוע מבורך.תמר לילי
שיהיה בהצלחה, לידה קלה.
טוב שאת מתכוננת מראש, חשוב מאוד להכין את הפטמות להנקה ולמנוע כמה שיותר מצב של סדקים ופצעים.
זאת על ידי מריחת שמנים ומשחות באופן יומיומי. (אפשר למרוח ולשים רפידת הנקה כדי שהבגדים לא יספגו)
הבנתי שלא משנה כ"כ איזה, שמן זית, שמן שקדים, משחות שמיועדות לפטמות וכדו'.
אם הייתי יודעת את זה לפני הלידה הראשונה זה היה חוסך כאבים וסדקים ברמה שהתינוק ינק דם...., בעקרון אם יש דם זה בסדר, שאלתי רופא.
טוב שאת מתכוננת מראש, חשוב מאוד להכין את הפטמות להנקה ולמנוע כמה שיותר מצב של סדקים ופצעים.
זאת על ידי מריחת שמנים ומשחות באופן יומיומי. (אפשר למרוח ולשים רפידת הנקה כדי שהבגדים לא יספגו)
הבנתי שלא משנה כ"כ איזה, שמן זית, שמן שקדים, משחות שמיועדות לפטמות וכדו'.
אם הייתי יודעת את זה לפני הלידה הראשונה זה היה חוסך כאבים וסדקים ברמה שהתינוק ינק דם...., בעקרון אם יש דם זה בסדר, שאלתי רופא.
אני הייתי אצל יועצת שהסבירה על ההנקהמבוע.
עוד לפני הלידה. איזה תנוחות כדאי, מה לשים לב ואיך להתכונן וכו..
במועדון חלב אם של דר גינה וייסמן במושב עולש..אם רלוונטי לך המקום ממש מדהימות שם
במועדון חלב אם של דר גינה וייסמן במושב עולש..אם רלוונטי לך המקום ממש מדהימות שם
להניק בחדר לידה!שמש בשמיים
זה מדהים! התינוק ברגע שהוא נולד הוא מחפש לינוק, והוא ערני, והוא יונק יפה ויש לך קולוסטרום בשבילו ועש לך אנרגיות מהלידה עדיין. שמעתי גם שזה משפיע על כמויות החלב שיהיו אחר כך...
שעה וחצי אחרי הלידה הוא ינק מקסים ממש. כמה שעות אחר כך זה היה קשה ומכווצ'ץ'ומלחמה של ממש על ההנקה, עם פצעים וסיוט... אבל הזיכרון הזה של ההנקה הראשונה בחדר לידה נתן לי כח, הוא יודע לינוק!
וצלחתי את המלחמה הזאת, קשה, מתישה, עד זוב דם, אבל קצרה, קצת לנשוך את השפתיים (גם השתמשתי בפטמת סיליקון עד שהחלימו הפצעים) ועכשיו זה שווה את זה.
אני זוכרת ששאלתי אם יום אחד זה גם יהיה כיף להניק, אז כן, לקח קצת זמן אבל היום הזה הגיע ומה שעזר לו להגיע יותר מכל יעוץ או משחה, זה פשוט שהתינוקי קצת גדל
שעה וחצי אחרי הלידה הוא ינק מקסים ממש. כמה שעות אחר כך זה היה קשה ומכווצ'ץ'ומלחמה של ממש על ההנקה, עם פצעים וסיוט... אבל הזיכרון הזה של ההנקה הראשונה בחדר לידה נתן לי כח, הוא יודע לינוק!
וצלחתי את המלחמה הזאת, קשה, מתישה, עד זוב דם, אבל קצרה, קצת לנשוך את השפתיים (גם השתמשתי בפטמת סיליקון עד שהחלימו הפצעים) ועכשיו זה שווה את זה.
אני זוכרת ששאלתי אם יום אחד זה גם יהיה כיף להניק, אז כן, לקח קצת זמן אבל היום הזה הגיע
ומה שעזר לו להגיע יותר מכל יעוץ או משחה, זה פשוט שהתינוקי קצת גדל רק חייבת לסייג קצתמישהי מאיפשהו
לפותחת,
תעשי מה שעושה לך טוב.
אני מאוד מאוד אהבתי להניק, אבל בחדר לידה עצמו עם כל הג'יפה זה עשה לי רע.
הנקתי רק בחדר התאוששות (וגם שם היה לי ג'יפה עדיין...)
ועדיין ההנקה הלכה לי מצוין ב"ה מהרגע הראשון.
אז רק אומרת שזה לגיטימי גם לא לרצות להניק בחדר לידה ועדיין זה לא בהכרח קשור להנקה אח"כ.. הכי חשוב שתרגישי בנוח עם עצמך..
תעשי מה שעושה לך טוב.
אני מאוד מאוד אהבתי להניק, אבל בחדר לידה עצמו עם כל הג'יפה זה עשה לי רע.
הנקתי רק בחדר התאוששות (וגם שם היה לי ג'יפה עדיין...)
ועדיין ההנקה הלכה לי מצוין ב"ה מהרגע הראשון.
אז רק אומרת שזה לגיטימי גם לא לרצות להניק בחדר לידה ועדיין זה לא בהכרח קשור להנקה אח"כ.. הכי חשוב שתרגישי בנוח עם עצמך..
ממש כל מילהטארקו
אני לא התכוננתי בכלל
לא הנקתי בחדר לידה(ניסיתי, המיילדת צעקה עליי שאני חונקת אותו)
הוא היה בהשגחה בלילה הראשון וכשהעירו אותי להנקה לא הבנתי מי אני ומה אני אמורה לעשות והאחות בתינוקיה צחקה עליי במקום לעזור...
קיצר הוא ינק פעם ראשונה בגיל 13 שעות ומאז המשיך לינוק מקסים עד גיל 1.11....
ולא היו קשיים מיוחדים או סדקים או כאבים נוראיים.. קצת גודש ופעם אחת דלקת..
לא הנקתי בחדר לידה(ניסיתי, המיילדת צעקה עליי שאני חונקת אותו)
הוא היה בהשגחה בלילה הראשון וכשהעירו אותי להנקה לא הבנתי מי אני ומה אני אמורה לעשות והאחות בתינוקיה צחקה עליי במקום לעזור...
קיצר הוא ינק פעם ראשונה בגיל 13 שעות ומאז המשיך לינוק מקסים עד גיל 1.11....
ולא היו קשיים מיוחדים או סדקים או כאבים נוראיים.. קצת גודש ופעם אחת דלקת..
אמאל'ה!!פעם אחת
נשמע קשה. מה נסגר עם האחיות שם? לצעוק או לצחוק עלייך,הצילו. חיבוק
כן הייתה לי חוויה ממש כייפית🙄🙄טארקו
תודה..
לידה דיי טראומטית
גם פיזית אבל היא לא באמת הייתה כזו קשה(כן ואקום ועוד כמה סרטים, אבל יחסית אובייקטיבית סבירה), אם רק היחס של הצוות היה קצת נעים יותר זה היה נראה לגמרי אחרת..
לידה דיי טראומטית
גם פיזית אבל היא לא באמת הייתה כזו קשה(כן ואקום ועוד כמה סרטים, אבל יחסית אובייקטיבית סבירה), אם רק היחס של הצוות היה קצת נעים יותר זה היה נראה לגמרי אחרת..
לי ממש עזר שהיתה איתי דולה, שמעבר להכנה להנקה שעשתה ליציפיה.
היא ממש עזרה לי עם זה בחדר לידה
ועוד אומרתשחרית*
שלא כל התינוקות רוצים לינוק בחדר לידה או בחדר התאוששות וזה בסדר ולא מעיד כלום על היכולת שלהם לינוק אחר כך (או על כמויות החלב שיהיו לי). אני כן בהחלט בעד לנסות אבל לא להיבהל אם לא מצליח.
אוסיף על זה שלא כולן יכולות להניק בחדר לידה...הריון ולידה_פצ
ואני ממש נבהלתי מזה- חשבתי שבגלל שלא יכלתי להניק בחדר לידה ובימים הראשונים אין סיכוי שאניק, או שאצליח להניק בטוב..
וברוך ה'- הוא כבר כמעט בן שנה ועדיין יונק בשיא המרץ ולא מראה שום סימנים של רצון להוריד הנקות או לוותר על זה.
אז אולי זה כדאי וכיף ומיוחד להניק בחדר לידה,
אבל זה לא שמי שלא מניקה בחדר לידה בהכרח הילד שלה ינק פחות טוב בהמשך.
הייתי מתמקדת בלברר על יועצות הנקה למקרה הצורך, קונה לנסינו (משחה להקלה על כאבים מסדקים) וחזיות הנקה טובות- ומנסה עם המון סבלנות.
בהצלחה!
(ולא קורה כלום גם אם לא מניקים. השכנים שלי חמודים ממש ומתפתחים מהמם, ובקושי ינקו. ואמא שלהם צודקת- הרבה יותר חשוב אמא שמחה מאמא מניקה)
וברוך ה'- הוא כבר כמעט בן שנה ועדיין יונק בשיא המרץ ולא מראה שום סימנים של רצון להוריד הנקות או לוותר על זה.
אז אולי זה כדאי וכיף ומיוחד להניק בחדר לידה,
אבל זה לא שמי שלא מניקה בחדר לידה בהכרח הילד שלה ינק פחות טוב בהמשך.
הייתי מתמקדת בלברר על יועצות הנקה למקרה הצורך, קונה לנסינו (משחה להקלה על כאבים מסדקים) וחזיות הנקה טובות- ומנסה עם המון סבלנות.
בהצלחה!
(ולא קורה כלום גם אם לא מניקים. השכנים שלי חמודים ממש ומתפתחים מהמם, ובקושי ינקו. ואמא שלהם צודקת- הרבה יותר חשוב אמא שמחה מאמא מניקה)
מתחילת חודש תשיעי- למרוח משחה לפטמותחגהבגה
כן כן, נשמעממוזר אבל יכול לעזור מאוד לפצועים.
טיפ שני- תנשמי. תנשמי, תנשמי.
זה שלא הצלחת פעם אחת, יום אחד או אילו בשבוע הראשון לא אומר שאת לא יכולה.
טיפ שלישי- לא להרוג את עצמך בשביל זה- בהמשך לטיפ הקודם. לנסות מה שאת יכולה, אבל אם לא הולך בסוף, את עדיין האמא הכי מושלמת ולביאה בעולם!
טיפ שני- תנשמי. תנשמי, תנשמי.
זה שלא הצלחת פעם אחת, יום אחד או אילו בשבוע הראשון לא אומר שאת לא יכולה.
טיפ שלישי- לא להרוג את עצמך בשביל זה- בהמשך לטיפ הקודם. לנסות מה שאת יכולה, אבל אם לא הולך בסוף, את עדיין האמא הכי מושלמת ולביאה בעולם!
חובה !חובה!למה לא123
תמרחי כל משחה שהיא אפילו מאמצע חודש 8
אותי זה הציל
הרבה נשים סובלות מפצעים וסדקים בהנקה עד זוב דם, וזה כאבי תופת, התינוק בכל יניקה פותח את הפצעים מחדש, המקום לח כל הזמן וקשה לו להתרפאות, לכן כדאי לשמן את המקום היטב מראש, וזה מאוד מאוד עוזר...
להתפלל על זה!lizi
לבקש שילך בקלות ובשמחה
ומשהו חשוב נוסף אם אפשר להניק עוד בחדר לידה למשך 40 דקות לפחות
הדקות האלה קריטיות ממש להנקה.
ומשהו חשוב נוסף אם אפשר להניק עוד בחדר לידה למשך 40 דקות לפחות
הדקות האלה קריטיות ממש להנקה.
תודה לכולןאנונימית2021
ממש חיזקתן אותי🙏🏻
אני ראיתילולית10אחרונה
סירטונים בנושא מתוך האפליקציה של כללית (למרות שזאת לא הקופה שלי, האפליקציה חינמית...)
וזה עשה לי הכנה ממש ממש טובה ב''ה!!! הנקתי אחרי לידה ראשונה מעל שנה
ממליצה בחום
ושיהיה בקלות בעז''ה