נר שמיני של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1779)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
אשמח ממש לעצותיכן המחכימות 🙏 הרטבהמבוע.
הבת שלי בת 5 וחצי, ילדה חכמה, בוגרת.
נגמלה סבבה, ובאמצע גן 3 התחילה לפספס כזה בקטנה על הבגדים.. אמרנו אולי זה כלום, ועם הגיל זה יעבור.. בגן 4 גם הופיעו פספוסים, בעיקר על הבגדים, בגלל שהיא חכמה ולא נראית אחת שתפספס אפילו הגננות לא שמו לב..כשהתקשרתי להתייעץ עם הגננת לא הבינה על מה אני מדברת.. (היא הייתה חוזרת הביתה עם ריח, שהפספוס התייבש על הבגדים..) מפה לשם זה נסחב, עכשיו היא כבר בגן חובה ועדיין מפספסת, שנה שעברה עשינו לה בדיקות מה שהרופאה הפנתה אותנו כדי לשלול משהו פיזי, והכל היה תקין. הלכתי איתה לאורולוג, בקושי התייחס, אמר שאין כלום ולקחת אותה כל שעה לשירותים.. זה ממש לא רלוונטי, גם עכשיו כשאנחנו אומרים לה ללכת היא כאילו מתחמקת, אומרת למה אח שלה לא הולך וכאלה.. אני ממש משתדלת לא לכעוס עליה ולומר לה רק להחליף בגדים וכו, אבל אתמול נגיד זה הגיע לרמה שאחרי מקלחת הילדים שכבו במיטה חיכו שאגיע להיות איתם, אני מגיע מריחה ריח ורואה עיגול גדול של פספוס על הפיגמה, והיא ממשיכה כרגיל, מדברת עם כולם..
ממש רוצים לעזור לה להפסיק עם זה, כבר לא יודעים למי צריך לפנות..
ממש אשמח לכל תובנה וכיוון.
לפני הנושא עצמו- הצעד הראשוןאמאשוני
אין קשר בין חכמה ובגרות לשליטה בצרכים. אין- פשוט אין.
שליטה בצרכים זה עניין פיזיולוגי ולעיתים גם רגשי.
תתחילו מלהתאים את הציפיות שלכם לתכונות האופי השונות שלה. קודם כל שזה ישב אצלכם על הלב במקום הנכון. משם מתקדמים.
משתדלים ומתפללים על זה..מבוע.
אשמח לעוד תגובות, תובנות על הרטבת יום אצל ילדים. למי אפשר לפנות..
נראה לי כדאי לפנות למרפאת הרטבהאמאשוני
נשמע שכדאי לקבל הדרכת הורים מסודרת.
הנושא יושב עליה רגשית. היא לא רוצה להרגיש חריגה ולכן מתעלמת מהפספוסים.
מנצל"שת, יש למישהי המלצות למרפאת הרטבה?M-P-4
מה זה בכלל?🤭

אנחנו גם מתמודדים כבר יותר משנה עם הרטבת יום ולילה🙄

מבוטחים בכללית, אם זה משנה...
אין לי המלצותאמאשוניאחרונה
הייתה מרפאה שרציתי ללכת אליה אבל הם לא מטפלים לפני גיל 6 בהרטבת לילה כי זה תואם גיל,
אח"כ קורונה ואז הייתה הקלה משמעותית
בקיצור עוד לא התנסיתי אבל עקבתי אחריהם בפייסבוק
לגבי מה זה, אפשר לראות בגוגל
אומנם שלי קטן אבל עוקבתדפני11
יקרה, נשמע שזה ממש רגשיהתמסרות
בגלל שציינת שהיא מגלה ואז הייתה רגרסיה ובנוסף רק החמיר מאז...

דעתי האישית ללכת במהרה לייעוץ מקצועי בנושא להתחיל לגשש מה איתה בגן ובבית מבחינת ההרגשה.

ולא רוצה להחלחיץ אבל נראה לי כדאי לרשום שחשוב לבדוק את נושא פגיעה מינית, זה יכול להיות ביטוי של זה.

ממש מקווה שלא הדרגתי אותך סתם
פספוסים זה לא קשור לחוכמהמצפה להריון.
זה לגמרי עניין רגשי, במיוחד אם זה קורה ביום ולא מתוך שינה
נולד אח קטן אולי? אם לא שווה להתייעץ עם פסיכולוג הגן כי יש לזה סיבה
בעלי לא מצליח להרדים את הילדהעלמא22
איכשהו תמיד כשהוא מנסה להרדים אותה לשנת יום, זה נגמר בבכי היסטרי שלה ובסוף נרדמת רק על הידיים שלו או בבקבוק, למרות שאני עושה איתה תהליך של להירדם לבד במיטה.

גם אצלכן זה ככה? זה הגיוני?
מרגישה שזה ממש מגביל אותי ומונע ממני לעשות דברים (נגיד לצאת, לנוח או להתקלח בזמן הזה)😔
מוכראמא_טריה_ל-2
נושא ההרדמות תמיד הלך קשה אצלנו עם אבא.
זה קשור בעייני לזה שבשנה הראשונה אצלנו רק אני הרדמתי, בעיקר סביב ההנקה, וזה יצר תקדים שהיה קשה לשבור.
בנוסף גם אצלנו הוא פחות סבלני לפעמים, אז זה מסתבך...
לדעתי צריך לשחרר, כי אם נמשיך רק אנחנו להרדים זה רק יחמיר. גם במחיר של הרדמה יותר מבולגנת...
ממליצה לחשוב יחד על דרך שמתאימה לשניכם כדי שלא יבלבל אתבעלת משפחה
הילדה, אם תראה ששניכם מדברים ומרדימים באותה שפה /שיטה יהיה לה יותר קל להירדם אצל שניכם..

אנחנו מרדימים ביחד, וברגע שאחד לא נמצא עושים את אותו סדר ואין שינוי מבחינת הילדים..
וממליצה על השכבה בזמן קבוע, זה גם עוזר..

בהצלחה!!
מפריע לכם הבכי ההיסטרי או ההרדמה בידיים ובקבוק?אמאשוני
לגבי הבכי ההיסטרי, ככל שהם יתרגלו את זה (בעלך והתינוקת) הם יתרגלו והבכי יתקצר/ יעלם.
ככל שלא תתני להם ללמוד הלימוד לא יעשה מעצמו.
לגבי שיטת ההרדמה, כל אחד מוצא את הדרך שלו.
אין בעיה עקרונית שהתינוקת תירדם איתך באופן עצמאי, ועם בעלך עם עזרה שלו.
המלצה שלי- שחררי. הם יסתדרו. ילמדו להסתדר. את תכתיבי לו איך ומה לעשות. כל החיים יהיו לכם פערים כאלו ואחרים בהרגלים ובחינוך. הילדים לומדים להבחין בגיל פיצי שעם אבא זה ככה ועם אמא אחרת ולהיפך. הכל טוב.
מפריע לי שאני מרגישה שהיא סתם בוכהעלמא22
ושהוא סתם מרדים אותה בידיים, כי עבדתי קשה עד שמצאתי את הדרך להרדים אותה במינימום בכי שלה (עד עכשיו הייתה תמיד ממש בוכה בזמן ההרדמה), אבל כמה שאני מסבירה לו, זה לא עוזר..

ולגבי הבקבוק- לפעמים ההרדמה לוקחת לו כ"כ הרבה זמן (יחסית), שהיא כבר רעבה ורוצה לאכול, אז הוא מביא לה בקבוק והיא נרדמת, אבל זה לא זמן טוב שהיא תישן..
בת כמה היא?אמאשוני
10 חודשיםעלמא22
ניסיתם להרדים אותה יחד?אמאשוני
להראות לו בהדרגה איך היא רגילה להיכנס לשנת שנ"צ?
הוא מבין איך זה משפיע עלייך? נגיד כשבעלי היה נכנע לטיול בעגלה הייתי מסבירה לו שבסוף זה דופק אותי כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לצאת לטיולים בעגלה..
גם תשאלי את עצמך למה ההסברים לא עוזרים, האם הוא לא מאמין בזה? האם ניסה ולא מצליח לו?
תנסי להיות מאוד עדינה איתו, זה לא קל להיות ההורה שלא מצליח...
אם ניסית הכל ושום דבר לא זז אז נסי לשחרר. בסוף לא תצליחי להחזיק את הגידול שלה לבד והמתח שזה מכניס לזוגיות לא שווה בעיני.
אולי בהתחלה יהיה קצת קשה, אבל היא תלמד להבדיל שעם אמא נרדמים עצמאית.
הוא בד"כ לא בבית בזמן הזהעלמא22אחרונה
ואם כן, אז זה רק יום שישי (או ערב חג), שאז אני חייבת להתקלח או לבשל, או שבת שאז כל סדר היום שלה שונה (ואז זה לא ממש משנה, כי כאמור, היא לא ישנה כמו תמיד..).

בשבת האחרונה אמרתי לו שהוא מרגיל אותה לידיים כמו פעם, אבל הלילה הבנתי שהיא רגילה לצרוח ולרצות ידיים אצל אבא ואצלי היא יודעת שהיא לא תקבל את זה, אז היא פשוט נרגעת ונרדמת מהליטופים והמילים שלי..

לדעתי לא מצליח לו, כי כמו שכתבתי, כנראה היא כבר רגילה לידיים שלו, והוא לא לא מצליח להתגבר על הצרחות שלה🤷🏼‍♀️
אצלנו זה הפוך אצל הקטן (בן כמעט שנתיים)לפניו ברננה!
מנסה לקום, בוכה, מבקש מים, מה לא.. כשאני איתו
כשבעלי - פשוט הולך לישון.
חושבת שאם זה היה הפוך הייתי משחררת ומשכיבה בעצמי, ואז הולכת לנוח, להתקלח, או יוצאת כשהילד כבר ישן.
או - משחררת אומרת שבסוף הוא יתרגל להירדם גם עם אבא, למרות שעכשיו קשה לו והוא בוכה וצריך עזרים כמו בקבוק או ידיים.
בסוף - ברגע שאצלך היא יודעת להירדם בלי עזרים, אז היא יודעת להירדם בלי עזרים, זה לא מבלבל אותה כשאבא משכיב עם. היא יודעת שאמא זו אמא ואבא זה אבא. וזה נותן בסיס טוב לגמילה בזמן שאבא משכיב.
הבן שלי (הנ"ל) שותה הרבה מים לפני שנרדם בבית, ובמעון בכלל לא מבקש בקבוק. אז אני יודעת שהוא יודע להירדם גם בלי, יודעת שיבוא יום ויפסיק גם בבית (או שאני אחליט לגמול, ואז זה סיפור רגשי ולא של צורך אמיתי)

בת כמה התינוקת?
ראיתי בת כמה. חושבת שהדברים רלוונטיים למרות שהיא צעירה יותר.לפניו ברננה!
אוופפפ איזה פאדיחותהשקט הזה
הייתי בטוחה שהתור לטיפת חלב בעשר וחצי, והגעתי בעשר ארבעים כזה
מפה לשפ התור היה בכלל בעשר, והדלת של האחות סגורה ונראלי הולך להיות יום מבוזבז בטירוף😪
אויש, איזה באסה!~מרמלדה

למרות שהרבה פעמים יש עיכובים גם ככה.

אז אולי אם היית מגיעה בעשר היית נכנסת גם כן רק עכשיו ופשוט מחכה יותר זמן...קורץ

לא יודעת כבר אם בכלל אכנס היוםהשקט הזה
עדיין מחכה שהדלת תפתח וזה לא נשמע שיש מישהו בפנים.. נראלי היא סתם עושה סידורים ואז תלך..

אוופ
נסי לדפוק. פעם חיכיתי ככה לרופא שהסתבר שהוא בכלל לא הגיע..נקודה טובה
היא בפנים.. מקודם מישהי דפקה לההשקט הזה
וזה היה נשמע שהיא ממש הפריעה לה.. לא יודעת אם יש מישהי בפנים או לא, אבל כבר הגיעה מישהי נוספת לתור והיא גם מחכה...

אוופ מרגישה כזאת סתומה ועוד לא אכלתי ארוחת בוקר אז גם רעבה בטירוף
סופסוף יצאו משם זוג ואז היא הכניסה את זאת שהגיעה אחריהשקט הזה
כי אני איחרתי..
ואמרה שכשהיא תסיים איתה נראה אם יש לה זמן או שהיא תקבע תור חדש.
אז עכשיו מקורקעת פה לעוד חצי שעה בערך ובאלי לבכות מהבזבוז של היום הזה.
בזכותך עשיתי תור לטיפת חלב אחרי איחור של חצי שנהטובהלה :)
גם משהו...
אויששששדבורית
זה מבאס נורא ❤️🥴
אוף. אולי תנצלי את הזמן לטלפונים שרצית הרבה זמן ולא הספקת? אבל אנשים שעושים לך טוב לא סידורים מעצבנים 😅
איזה באסה. כפרת עוונות.. מה היה בסוף?השם בשימוש כבראחרונה
אמא, יש פתק מבית הספר שצריך לשלם בשביל ללכת לשירותיםמיואשת******
אני- 😱🤨😳😳😳😳😡😡
וואט???

היא- מביאה לי את הפתק

בפתק כתוב-
״אגרת השירותים לשנת הלימודים…״




למי שעוד לא הבינה, שירותי צילום טיולים וכאלו 😁
חמודה ממש ממש. איזו כיתה?עדיעד


קורעתתטארקו
בת כמה היא?
לא יכולה לספר לכן 😅מיואשת******
היא לא מרשה לי לספר לאף אחד בכלל אז לפחות אני יכולה לספר בפורום, אבל בלי פרטים מזהים 😅
🤣🤣🤣🤣🤣🤣חגהבגה
חמודה 😂😂חדקרן
איזה חמודה!😅בארץ אהבתי
קורעת! וחמודה שהיא על התמימות...מתואמת
חחח. מתוקהאחתפלוס
גדול 😂באפיק
🤣🤣🤣🤣🤣מותק 27
😂😂😂😂השם בשימוש כבר
איזו מותק!!!
חולה על התמימות הזו🙂
איזה מאמירוצה אני לרצותאחרונה


סתם הערה לגבי הניק האנונימי...השם בשימוש כבר
בנות שכותבות בד"כ עם פוסטים משובצים ברגשונים לרוב, או שבד"כ מגיבות ככה, קחנה בחשבון שכשאתן כותבות מהניק "אנונימית בהו"ל" באותו אופן- בנות שקוראות כאן לרוב, עלולות לזהות אתכן, גם אם לא במציאות-בניק.. אישית זיהיתי ככה כמה ניקיות שאני ממש בטוחה שמדובר בהן, (יצא לי לזהות גם ניק חדש שנפתח אחרי הפסקה של כמה חודשים, בזכות סמליל שהרבתה להשתמש בו בניק הקודם שלה, ואכן אותה ניק אשרה לי זאת) ואין לי ספק שאם אפנה אליהם הן תאשרנה זאת. (בהנחה שלא שונו הפרטים האישיים) לא שאני מכירה אותן במציאות, אבל יכולתי להכיר.. אז כשאתן כותבות פוסט אנונימי, תשנו קצת את סגנון הכתיבה, ואפשר גם לשנות קצת פרטים אישיים.
סתם לתשומת לב...
מצטרפת..אהבתחינם
גם אני זהיתי כמה..
ממש נכון. שימו לב. אגב, גם באנונימי בפורומים הסגוריםאנונימיות
חחח אתן חדות...מטילדה
וכל הכבוד על הרגישות וההתחשבות לעלות את זה למודעות....
לפעמים כותבים באנונימי כדי שלא יופיע בכרטיס האישיבאורות
יכול להיות, אבל מן הסתם לרוב זה כדי לא להזדהות..השם בשימוש כבר
חחחחח השם בשימוש כברמובכת לשאול
אין לתאררררר
את מלכת הבלשים!
מוסיפה סמיילים שאני *לא* שמה בדכ כדי ש *לא* תחשדי בי 🤩🤩🤩
🚘😎🦌🦄🐒
😂😂😂😂😂הצחקת😄 אני לא מתכוונת לבלוש, זה פשוט "קורא"השם בשימוש כבר
לי... ( או שמא "נקרא" לי?)
לשם הדוגמא, נראה לי שאני היחידה שמשתמשת ב-⬆️. אז אם אוסיף זאת בכתבי מהניק האנונימי, מן הסתם תהיה מי שתבין שמדובר בי.. הלא כן?
לא לא אני פשוט נחנקתתתת😂😂😂חצי שני
למה? צוחקת עלי? 😪השם בשימוש כבר
סתם סתם, מרשה לך..( רק תשתפי אותי מה הצחיק אותך בהודעה שהגבת אליה)
שעות התלבטתי למי להגיב, אצל מובכת לשאול צחקתיחצי שני
ואת המשכת את זה🤗
תודה על האישור כפרה
אה... 😂😂 בכיף..השם בשימוש כבר
איזה חכמה את ישר כוחרויטל.


ואת מותק💞השם בשימוש כבר
חחח ממש התחשק לי לכתוב תגובה מהאנונימילפניו ברננה!
עם הסמיילים שלי..
אבל מאז הפעם האחרונה שהחליפו לו סיסמה לא ביקשתי אותה..
לך אין סמיילים קבועים!! בד"כ את כותבת רק טקסט. מקסימוםהשם בשימוש כבר
מוסיפה את 🤭 אבל עוד בנות עושות את זה.. התכוונתי יותר לפוסט שנראה ככה בערך:

כותרת🥳🥳🥳🥳

בלה בלה בלה🙂
ובלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה ❤️
בלה בלה בלה בלה בלה 🌷🌷🌷
בלה בלה בלה🎇
בלה בלה🤗
בלה בלה בלה בלה בלה בלה🤩
בלה 💞
חחחלפניו ברננה!
🤭🤭🤭🤭🤭🤭🤭 זה
ויש לי גם את 😏😏😏😏😏😏😏
אבל באמת אני משלבת במלל בהקשר..
רק באחת או שתיים מן התגובות האחרונות שלך, שמת את 😏השם בשימוש כבר
בד"כ את לא שמה...
(הזהרי, 🧐 לפנייך!!!)
חחח אז בווצאפ אני כל הזמן שולחת אותו.לפניו ברננה!
מסתבר ששפת הדיבור שלי שונה מהווצאפ לפורום.
מזל, אחרת היו מזהים אותי בחיים האמיתיים (כאילו לא זיהו אותי כבר...)
גם, וגם מישהי שכותבת בלי סמיילים אבלאנונימיות
עם הרבה חחח או איזה מטבע לשון מסויים
או מישהי שכבר תקופה כותבת על משהו מסויים ואז כותבת עליו מהאנונימי עם הרחבה באותו סגנון כתיבה (שהוא לאו דווקא אימוג'ים). או שהיא שוזרת שלל פרטים שידועים עליה.
למשל- שבוע ההריון, העיסוק של בעלה, זמן הציפיה להריון, הקושי הספציפי בעבודה ועןד כמה וכל אךה יחד מצטרפים לתמונה מאוד ברורה
👍 נכון מאודהשם בשימוש כבר
ווואי השם ישמווור בנוווותמובכת לשאול
איך יש לכן ראש להחזיק את כל הנתונים האלה בראש 🤦🤦🤦🤦🤦🤦🤦🤦🤦
ואיך א ת לא מובכתתתת לשאול את זה?השם בשימוש כבראחרונה

(צוחקת.. )
בדיוק חשבתי עלזה השבועמאמינה ומתאמנת
אני ממש נזהרת לא לשים סמיילים שאהובים עלי🤭
בכל מקרה, הייתי שמחה שיאמרו לי אם מזהים אותי מהאנונימי
כיף, תחמנית כמוני😉 ( וזו מחמאה! בל תטעי😄 )השם בשימוש כבר
זהו, תמיד היו לי הדילמות אם לפנות לאנונימי - הבעיניי- כבר- לא, אבל לא רציתי להביך אז שתקתי ודי...
מסכימהאולי בקרוב
אני גם חשבתי על זה כשכתבתי מהאנונימי.. גם חשבתי אולי לנסות לשנות את הניסוח שלי, כי אולי גם אפשר לבנות מסגנון הכתיבה 😯 לא שאני יודעת לזהות, אבל אולי יש כאלה שכן.. בכל מקרה תמיד אפשר לפתוח גם פצל"ש 😏
צודקצ לגמרי.. גם אני זיהיתי כמהמותק 27
שרשור פריקה ארוך... - מרגישה שאין לי כוחות יותר 😢כי לעולם חסדו
לא מצליחה להירגע, לא מצליחה למצוא את השקט והנחת.
אז פשוט פורקת...

כל כך רציתי חוויה אחרת ושונה, חוויה יותר טובה מהלידה הקודמת.
בלידה הקודמת עשו לי וואקום נוראי בלי אפידורל, אחרי שחיכיתי כמה שעות טובות למרדים שלא הגיע ואז כשהגיע פשוט לא הצליח להכניס את החומר והראה הרבה חוסר ביטחון ואז פשוט ויתר.

מיד אחרי הלידה אמרו לי שיש שאריות שיליה ברחם ושלחו אותי לריביזיו בהרדמה מלאה כדי להוציא אותן. בסופו של דבר לא מצאו שומדבר.
היה לי קשה בטירוף להתאושש מזה.

עשו לי חתך יזום בלידה ואחר כך המון המון תפרים שלצערי לא נתפרו טוב ולכן הייתי צריכה לעבור ניתוח בהרדמה מלאה לתיקון תפרים, חודשיים אחרי הלידה.

עד שהרגשתי שהתאוששתי קצת מהלידה שוב 'להתעסק' עם האיזור הזה, כאבים נוראיים, קושי להישאר לבד בבית עם הבת שלי והרבה חוסר עצמאות שאני לא רגילה אליו.

הכל היה שווה את הרגע הזה שהבת שלי איתי. הייתי כל כך מאושרת ועד היום היא כל עולמנו.

אחר כך הגיעו הקשיים, המצבי רוח, דכדוך הם קראו לזה...
תמיכה של בעלי היתה לי ברוך השם אבל ההורים משני הצדדים מאוד רחוקים פיזית והאמת שגם נפשית לא הרגשתי שזה עוזר לי. רק ההיפך.
סבלתי בטירוף, לא הצלחתי לחזור לעבודה כמו שצריך ואני אחת שעובדת מגיל 15 ותמיד כמו סוס עבודה מתייצבת.

כל כך קיוויתי שהלידה הבאה תהיה אחרת.
כבר מראש אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לקחת דולה ובעדינות רמזתי שהיא לא תהיה בלידה כי זה היה לי יותר מדי לחוץ ככה.
השתדלתי לעשות הכל בנחת אבל פשוט הכל השתבש. ככה אני מרגישה.
הקורונה הנוראית הזאת גרמה לזה שעבדתי פול טיים ג'וב בסגרים ובעלי לא יכל לעבוד כי לא היו גנים.
מבחינה כלכלית התחלנו ממש לדאוג...
בדיוק נגמר החוזה של הדירה ושוב לחפש דירה במחיר נורמלי ומעבר דירה נוראי. דמיינו אישה בחודש שמיני אורזת את כל הבית (כמובן עם בעלי, אבל תוך כדי עבודות זה לא פשוט).

הבת שלי בטיפול של קלינאית תקשורת וכל הזמן חושבת שאולי אני לא מספיק דוחפת, אולי לא מספיק מתאמנים בבית, אולי זה לא מספיק.
הקורונה עשתה הרבה שינויים, קשה לקבל תורים בזמן.
אין לי כוח להילחם...

ואז גם גילינו שהעובר במצג עכוז. הרופאה ממממש היתה אדישה לזה ולא דאגה. אז לא חשבתי שיש ממה לדאוג.
פתאום בשבוע 35 נתנה הפניה למיון כדי ללכת לניתוח והייתי בשוק.

מיד התחלתי בכל מה שיכולתי לעשות.
היפוך טבעי במים,
תרגילים בבית,
היפוך בבית רפואה×2,
התקשרנו לרבנים לקבל ברכות,
צדקה כמה שיכולנו,
תפילות תפילות תפילות

והעובר לא התהפך.

לאורך כל הדרך אמרו לי שלידת עכוז זו אופציה ומבטיחה שזה מה שהחזיק אותי. זה מה שנתן לי כוח ואור וטיפה של שקט.
עכשיו גם זה לא בטוח.

אני לא יודעת איך אני עושה את זה. איך אני יולדת.
מרגישה שכל ההריון חלף עבר ולא נהניתי, כמה דאגות דאגתי, כמה קשיים עברנו.
מה אני אומרת לעצמי על החוויה הטובה שרציתי?

מרגישה שאני פשוט כישלון...
כי לא הצלחתי לייצר חוויה טובה יותר.

ברור שהכי חשוב בעולם זה ילדים בריאים והורים בריאים. חותמת על זה ומתפללת כל זה לקב"ה כל יום.
בכל זאת אני כועסת עליך, אבא, כי זו לא בעיה בשבילך.
בשניה אחת אתה משנה את הכל.
אם רק תרצה...

תודה שאתן פה❤
אויש יקרה.חיבוק גדול♥️מטילדה
תודה רבה❣כי לעולם חסדו
וואו איזה שרשור כואב,בעזרת השם עוד הכל יתהפך לטובה,רויטל.

הלוואי שבקרוב ממש יפתח לך מכל הכיוונים גם בבריאות,

גם בילדים גם בפרנסה הכל גוף ונפש פרנסה בשפע אמן.

אמן, תודה רויטלוש! היית חסרה 💕כי לעולם חסדו
וואו יקרה קוראת אותך בכאבמתחדשת11
ממש נגעת לליבי
לגבי עובר במנח עכוז, קראתי פה בפורום על זה שיש סיבות לפעמים שהעובר ככה וזה לטובה. למשל עובר שחבל הטבור כרוך לו סביב הצוואר ואז אם יהפכו אותו חלילה...
שולחת לך מלא כח
את לביאה ואלופה אמיתית
שה' יתן לך לידה מתוקה עם תינוק בריא ומתוק לא פחות
♥️♥️♥️♥️
תודה רבה, אמן💜כי לעולם חסדו
אמאלה אילו חוויות קשות😰😰😰הנורמלית האחרונה
איזו גיבורה את שסוחבת את הכל! חיבוק!
את לא כישלון את מדהימה ואני מאחלת לך שבעזרת ה' תהיה לך חוויה טובה בכל צורה של לידה שתהיה בסוף...
אמן! תודה אהובה❤כי לעולם חסדו
ממש מנסה לשכנע את עצמי בזה...
וואוחדשה ישנה
יש לי דמעות בעיניים.... כמה כואב, כל החלומות מתנפצים בפנים בזה אחר זה.. ואת פשוט לביאה איך עברת את כל הסיבוכים האלה!!
(חוצמיזה, אמל'ה! הבית חולים שילדת בו נשמע כמו חבורת מהבולים... כל אחד יותר דפוק מהשני..) מאחלת לך מכל הלב שתעברי בשלום ובחוויה חיובית. תבכי לה' מכל הלב, זה מחולל ניסים! מנסיון .
תודה יקרה💜💜 אמן!כי לעולם חסדו
יואו נשמהההההדפני11
חיבוק ענקקקקק
קוראת אותך ובוכה....
ככ מבינה אותך!
כמה התמודדויות.. איזה שנה לא קלה..
אני ככ מבינה אותך בקטע הזה שאתה מתכנן משו אחד ולפעמים המציאות פשוט אחרת....
וגם בזה שהשנה הזאת פשוט היתה שנה משוגעת הלי שום כלום..
ולעבור הריון
ועבודה
וילדה בבית
וסגרים
ולחצים של הקורונה, בריאות, פרנסה, הכל....
ובלי לדבר על כל ההתמודדות שהיתה לך אחרי הלידה- פיזית זה נשמע מטורף, ולהוסיף על זה גם נפשית...
וטיפולים לילדונת..
יאבלה
איך שלא תסתכלי על זה
את פשוט מלכה מלכה מלכה!!!
אימלה כמה שהשם גאה בך... אני פשוט בטוחה בזה...
ומגיע לך חיבוק ענק
ומלא מלא מילים טובות
ויקרות
כי פשוט את מלכה ויקרה....

רק אל תרגישי כישלון...
את עשית מעל ומעבר לכל מה שיכולת... הרבה יותר מהמקסימום...

ומה לעשות
שאנחנו לא יכולים לשלוט על התוצאות. או על המציאות. בטח לא על מה שיקרה בסוף....
יש מנהיג לבירה...
הכל מדוייק אצלו.
לא שכח כלום. מבטיחה לך.
אנחנו יכולים וצריכים רק להשתדל. לעשות מה שביכולתינו....
אבל באיזשהו שלב..
התחום שלנו נגמר..
ומתחיל התחום שלו.....
ונראה שהרגע הזה הגיע...
איך בסוף תהיה הלידה ואם יתהפך או לא ומה בדיוק בסוף יקרה.. זה כבר לא בשליטתך.. זה לא בידיים שלך.
זה בידיים של המיילד הכי טוב בעולם....
אוף אני כותבת לך ובוכה כי זה ככ גם בשביל עצמי....
את עשית הכי טוב שאת יכולה.
מצאת לך דולה?
תספרי לה את אשר על ליבך
שתיתן לך גם מנסיונה
שתחזק אותך
לדעתי שתלווה אותך גם אם זה ניתוח. יש מה ללוות.
תפנקי את עצמך
מעכשיו תדאגי לך בקטע נפשי
מדיטציות הרגעה
טיפול לעבד ולהתכונן..
כמובן גם תנסי להפוך אותו (טבעי והיפוך חיצוני).
אבל בעיקר...
תשמרי ונסי להעצים את עצמך ואת הכוחות שלך.
בסוף מה שמשפיע על חוייה טובה זה לא רק מה שהיה טכנית, אלא בעיקר המצב הנפשי שאת זוכרת..
תני לעצמך את זה.
ככ ככ מגיע לך..
אמא לביאה שאת!
תודה אהובה❤❤❤ קוראת אותך ובוכה...!כי לעולם חסדו
תודה על המילים הטובות❤
הפסקה האחרונה שלךחדקרן
פשוט גמרה אותי. איזו כנות, ישירות ואהבה. איזו אמונה.
כמה קשה כשהדברים קורים שונה כלכך מאיך שרצינו ותכננו. כשמרגיש לחוץ וחנוק.
לבי איתך. הלוואי שתזכי לחוות לידה טובה ומשמעותית, עם התאוששות קלה מהירה ושמחה. גם אם הדברים יתרחשו באופן אחר ממה שדמיינת...
המשפטים האחרונים שלך ריגשו אותי מאוד. תודה לך על זה!
אמן, תודה יקרה❣ את ממש מרגשת!כי לעולם חסדו
וואי טירוףאוהבת את השבת
כתבו לך פה ממש יפה!!
את באמת גיבורה אמיתית וגם ממש מדהימה ואקטיבית שזה ממש השראה!
אני גם הייתי מאוכזבת מהחוויה של הלידה הקודמת ומשהו שעזר לי לאחרונה להתכונן ללידה הבאה זה שהגעתי בפייסבוק לדף "ללדת מתוך עונג- אורית לייזרסון" יש שם שיטה ותובנות ממש מעניינות על לידה והתכוננות אליה.
ממש ממש בהצלחה!!!
ומשהו קטן מקווה שבסדר להגיד.. נשמע שכדאי לך ללכת לבית חולים אחר מהפעם הקודמת 😬

אפילו לנסוע רחוק יותר ולהגיע לאחד המיינסטרים כדי שתהיי ביידים טובות בטיפול הרפואי.

מלא בהצלחה!
שולחת כוחות וחיבוקים!!🤗🤗🤗
מתפללת עלייך💕💕
ילדתי בבית רפואה מוכר ומוערך מאוד בירושלים. רוב ההמלצותכי לעולם חסדו
שקיבלתי עליו הן ממש מפה, ככה שזה לא זה...
ותודה על התפילות והחיבוקים ⚘
מה שאנחנו הנשים עוברותאמא_טריה_ל-2
את גיבורה, באמת.
שולחת לך חיבוק ענק!
תודה רבה💜כי לעולם חסדו
אוי אוי קשוח ממש ממשאורוש3
חוויות קשות מאוד באופן אובייקטיבי.
קודם כל תוציאי אשמה מהלקסיקון. לא יכולת לארגן לעצמך חוויה טובה כי זה פשוט לא בידיים שלך בשום צורה.
זה המסלול שלך משמיים. והוא באמת לא פשוט כלל.
למה בעצם חשבת על לידת עכוז?
זה ממש לא המלצה סטנדרטית. רוב בתי החולים לא מיילדים כך. וזה לא סתם.
הייתי חושבת על זה שוב. יש בזה מלא סיכונים וסיבוכים. ואת גם אחרי ואקום והכל. מישהו בדק את התיק הרפואי שלך ואישר את זה?
תראי. ניתוח זה לא פיקניק. אבל עם הנתונים שלך לא בטוח שזה האופציה הפחות טובה.
תקבעי תור. תבואי בנחת.
הלידה הראשונה שעברת נשמעת גרועה מניתוח. כולל ההתאוששות.
תשקלי.
בהצלחה ענקית!!
תודה אהובה, אוהבת לקרוא אותך💕כי לעולם חסדו
כמובן שעקבו אחרי המקרה שלי ואישרו לידת עכוז בתנאים מסויימים.
עכשיו אני כבר ב41+, ככה שזה כבר פחות רלוונטי...

מתפללת לטוב 🙏🙏
יאללה תקבעי למחר מחרתיים ניתוחאורוש3
תארגני הכל ותלכי. אמרתי פרק תהילים.
יהיה בסדר בע''ה. חיבוק
לפני שאני מחבקת אותך: סלקי את המילה "כשלון" מהלקסיקון..השם בשימוש כבר
את לא אשימה בכלום, ההפך, עשית את המירב והמיטב עבור הכל, זה בידיים שלו והוא קובע ומחליט..
(והתחברתי והזדהיתי מאוד עם התחושות שלך..)
ועכשיו חיבוק גדול ❤️
בהצלחה רבה! לידה טבעית, קלה ופשוטה, בלי שום שום שום סיבוכים. תינוק בריא ושלם, ובשורות טובות..
שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, אמן הלוואי.
💞
תודה רבה אהובה❤❤❤כי לעולם חסדו
מה שלומך?אם מאושרתאחרונה
רציתי לכתוב לך,אבל בכוונה חיכיתי קצת... כי כתבת מתוך כאב וכשכואב חושבים מהלב וקשה לחשוב מהשכל.
איך את מרגישה עכשיו? אם לא מתאים לך- לא חייבת לקרוא.
רציתי להתייחס לסוף שכתבת- שהקב"ה יכול לעשות הכל,
אז דווקא לכן-אם הקב"ה עשה כך- זה בכוונה...
בתפילת שחרית אנחנו אומרים כל יום- המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
ה' בורא כל יום את העולם- אז מה שהוא עושה זו לא טעות,וזה בטובו- גם כשקשה להרגיש את הטוב...
לי מה שעזר בסיטואציות כמו שתארת- זה לנסות לשנות את החלום שלי ולחלום את המציאות מחדש,
"עשה רצונך כרצונו".
( הרי למעשה את גיבורה, אחרי מה שכתבת שעברת !!!ניתוח קיסרי לא נשמע סוף העולם בשבילך,אז זה נראה שהקושי הוא יותר בשינוי החלום)
בהצלחה ענקית!!!

שבוע 8+5 כבר שכחתי מה הגיוני ומה לא.אנונימית בהו"ל
חולשה ממש. ראיתי נקודות שחורות לשניה וזה עבר.
סחרחורות.
הגיוני?
זה לא שבוע לרעלת.
יש לי בדיקה ביום חמישי אז אין לי מה לרוץ עכשיו אבל איך אני עוזרת לעצמי?

אכלתי מנטוס. אני שותה מים.
וממש זרועות חלשות והראש מסוחרר.

תודה
נשמע כמו התייבשותבימבה אדומה
תשתי המון ותנוחי.
נפילת לחץ דם?פשיטאאחרונה
לנוח. לשתות הרבה, לאכול משהו מתוק (אפשר תה חם עם סוכר מאוד עוזר)
ושוב לנוח ..
שואלת בשביל משהי...רויטל.

בעלה אמר לה ''יצא לי כבר מהאף האוכל שלך'',לפי מה שאמרה לי הם חיים בסדר,

והיא נפגעה מאוד מאוד,איך להרגיע או איך לעודד אותה?

 

נראה שצריך לדבר איתו ולא לעודד אותה..עדיעד

לחנך אותו להעיר בדרך אחר, כגון: האוכל שאת מכינה טעים מאד, היית שמח אם היית מגוונת קצת.

מעבר לזה, חיבוק גדול. אם הם חיים בסדר והיא מוערכת על ידו ,ף כנראה שזה סתם משפט טפשי ואווילי שאם 

היה חושב שניה לפני שדיבר, היה אומר זאת בדרך אחרת

 

תודה, אבל מה להציע לה שתשכח מהעניין?רויטל.


שלום בית לפעמים כרוך גם בחינוךאם_שמחה_הללויהאחרונה
אם היא נפגעה זה לא נכון שתשכח מזה. היא צריכה להעביר לו שנפגעה. לא צריך עקיצות או צעקות, פשוט להגיד שזה פוגע.
אני לא הייתי עוברת על סדר היום, הייתי מראה יחס קריר, עד שהיו מפייסים אותי. זה לא פוגע בשלום בית, להפך, זה מחזק, כי ככה בעל לומד לכבד את אישתו.🤷‍♀️
שתשלח אותו לאכול בחוץמצפה להריון.
ואז הוא יעריך את האוכל שלה יותר
אני אחרי משפט כזה , לא הייתי מבשלת לו שבוע
שישער רעב, שידבק לו הבטן לגב
גברים כאלה חייב לחנך בדרך קשה
תודה נשמה,אבל אני מנסה להרגיע אותהרויטל.

ולהשיב את השמחה שהייתה לה,

אם תגיד לו כך, נראה שזה יפר את השלום בית שלה.

אם הוא מדבר אליה כך יש פה בעיה שורשיתמיואשת******
שלא תיפתר מזה שהיא תירגע, אלא מזה שהוא יבין שלא מדברים ככה. ועל זה היא צריכה לדבר איתו
לא תמיד להירגע זה הדבר הנכון לשלום בית
תודה יקרה, לפי דבריה הם חיים די טוב...רויטל.

רק נראה שפה מעד יתכן (ככה לדבריה)היה לחוץ ממשהו שלא קשור וככה דיבר.

למה היא צריכה לפחד או לרצות אותו?מצפה להריון.
שהיא מפחדת לענות לו??
הורג אותי נשים שהולכות על ביצים העיקר לא לעצבן את הבעל למען שלום בית
והוא יכול להתנהג אליה כמו סמרטוט רצפה?
כשאני ובעלי רבים אני יודעת טוב מאוד גם לפגוע בו ולעקוץ איפה שצריך, שתחזיר לו מתחת לחגורה באמת
למה לעקוץ ולפגוע?עדיעד

אי אפשר לנהל וויכוח בלי לפגוע ולעקוץ?

לפעמים אי אפשר!!מצפה להריון.
את מכירה זוג שלא אמר מילים פוגעות אחד לשני במהלך ויכוח? אני לא מכירה
אם אותה אישה מפחדת לענות לו זה יותר חמור,ממש תסמונת האישה המוכה , הפותחת בעצמה אמרה שזה יפר לה שלום בית
אנחנו לא..אני10
יש הבדל בין לענות ולהתווכח לבין לפגוע.
קורה שמתווכחים או רבים, אבל אף אחד מאיתנו לא אומר מילים פוגעניות בכוונה.
אם נפגעים זה בדכ כי לא הבנו נכון את הכוונה באיזשהו משפט נייטרלי או פירשנו מעשה בצורות שונות

ובטוחה שאנחנו לא היחידים.
בעיניי השאיפה היא לא לפגוע אף פעם
נשואים לא מעט שנים ואף פעם לא מעליבים או פוגעיםעדיעד

בוויכוחים. לא משנה כמה הם מהותיים

גם בויכוחים לא כדאי לפגויוקי
אני מתייחסת רק לתגובה שלך ולא לשאלה של הפותחת
גם כשרבים ומתווכחים ממש ממש לא כדאי לתת עקיצות ואמירות מתחת לחגורה
לא קשור לתסמונת האישה המוכה אלא למערכת יחסים מכבדת בין בני זוג
היה פעם, למדנו לתקשר יותר טוב ולא לעשות את זהמיואשת******
ולכבד. אני בטוחה שזה קורה להמון זוגות ופשוט חשוב לעבוד על זה. זה לא גזירת הכתוב וחשוב לדעת איך לריב גם
זה לא חייב להיות או מפחדת לענות או לעקוץoo
אפשר לומר לו: נפגעתי מאד מהאמירה הזו, ואני אקח הפסקה מהכנת האוכל, תוכל לבשל לבד או לקנות אוכל.
שיכין בעצמו אוכל. מהאף.חגהבגה
איך לעודד אותה?
שהוא חמור, סליחה. באמת.
שום בעיה.דואגת!
שיבשל.

איך לעודד?אני זה א
קודם כל אפשר להרגיע אותה שאולי לא התכוון ולא חשב לפני שדיבר ולעודד אותה לדבר איתו בנחת שזה ממש העליב אותה ואם הוא רוצה גיוון אז אפשר להגיד את זה יפה.
גם לי ברגע הראשון המשפט צרם והיה נשמע מוגזם אבל אם אני מנסה להיכנס לסיטואציה ולדון לכף זכות אז באמת אולי הטון שזה נאמר לא היה מכוון ללעוג לה והוא פשוט ביטא את עצמו גרוע.
זה קורה לי לפעמים עם בעלי ואני מסבירה לו שלא מקובל עלי דיבור בסגנון כזה ושבי זה פוגע גם אם כל כוונתו היתה לצחוק איתי..
ודבר אחרון נישואים בסדר זה לא אומר בהכרח שטוב אולי כן אבל אולי גם לא והרבה דברים נופלים על תקשורת דפוקה אז ההמלצה הכי טובה לשלום בית זה לעודד לדבר לתקשר וכו...
ישר כוחרויטל.


ההרגעה לא רלוונטית פה בעינישחרית*

מה זה אומר "חיים בסדר"?

אם הוא מדבר ככה (שזו אמירה די בוטה ומאוד פוגעת) אני מניחה שזה לא מקרה ראשון של שיח מזלזל כלפיה.

יתכן שעד עכשיו השיח היה מינורי יותר ועכשיו רק עלה מדרגה.

בכל מקרה אי אפשר להרגיע ולומר לה- תמשיכי לספוג, העיקר שימשיך "להיות טוב ביניכם"? 

בעיני זה לא צעד נכון.

 

המקרה היחיד שבו נראה לי הרגעה שייכת הוא שהדברים נאמרו בהקשר כלשהו, הומוריסטי ושבאמת הכל הכל מושלם ביניהם. אבל ממש אני לא בטוחה שזה המצב, אחרת היא לא היתה נפגעת וגם לא מחפשת עזרה אצל חברה אלא פשוט אומרת לבעלה שפגע בה.

 

הצעד הנכון הוא לברר האם היא מרגישה לא מוערכת בעוד תחומים, איך זה בא לידי ביטוי ואיך אפשר לקדם שיח מכבד יותר ביניהם.

אנחנו לא יודעות את כל ההקשראביול
ויכול להיות שהם צריכים לעבוד על התקשורת שלהם בכלל. הייתי מציעה לה לשבת בנחת לדבר איתו ולהגיד לו שזה ממש לא היה במקום. יכול להיות שסתם ההתבטאות לא הייתה מוצלחת
אם יצא לו מהאףבאפיק
הוא מוזמן לשנס מותניים ולבשל במטבח.
מכעיס אותי לשמוע שמדברים כך, זה מזלזל מאוד.
אם האוכל לא נראה לך, אתה מוזמן לבשל בעצמך.
אין כל כך איך רקלתשוהנ
בעלה פגע בה, הוא צריך לפייס אותה.
היא צריכה לעמוד על זה והוא לא יכול לדבר אליה בצורה כזאת.
דיכאון לידה. פריקהיולדת צעירה
יש את הימים האלה שבהם הכל בסדר, יש את הימים האלה שאני מרגישה שכמעט יצאתי מהדיכאון
ואז מגיע הלילה השחור ולא נותן מנוח
כל הפחדים והחששות והדאגות מצטרפים ביחד. ואי אפשר לישון או להתרכז במשהו אחר

יודעת שצריכה לאמר תודה ל-ה' שהמצב יותר טוב, שהכדורים התחילו להשפיע, שיש לי בעל מקסים ואוצר מתוק וקטן, אבל עכשיו רואה רק את החושך

אוף, מתי אני אצא מזה?!😒

ואם יש לכן חברה בדיכאון תעודדו אותה, תדברו איתה, תתעניינו, תראו לה שאתם איתה והיא לא לבד, תספרו לה שבעיניכם היא שווה כמו פעם ואפילו יותר

זהו. פרקתי
מקווה שאצליח לישון קצת ואז כשאקום אולי אראה את הכל באור אחר
חיבוקים. גיבורהאורוש3
את אלופהאמא_טריה_ל-2
על האומץ לשתף
על שאת מטפלת בעצמך
על שאת נוכחת כאמא למרות הקושי
על שאת יודעת שבסוף הרגע הזה מגיע רגע טוב יותר

אני מקווה שהגרוע מכל כבר מאחורייך
ולאט לאט יהיו יותר רגעים טובים מרעים
שולחת חיבוק
אמן. הלוואייולדת צעירה
את מדהימה!מכחול
כל הכבוד לך שאת מטפחת ונלחמת ומתגברת!
בעז"ה עוד תצאי מחשיכה לאור גדול!
מה שלומך נשמה? הצלחת לישון ולאגור קצת כוחות?קמה ש.
בס״ד

לפי מה שאת מספרת את ממש-ממש-ממש בדרך הנכונה!!!

גם השיפור הכללי וההרגשה שכמעט יצאת מזה
גם הימים שהכל בסדר ב״ה
גם התרופות שמתחילות להשפיע ב״ה

זה תהליך עם נסיגות לאחור מדי פעם, אבל גם כשהן מופיעות - את עדיין על הדרך, זה לא מבטל את כל ההתקדמות, זאת ״רק״ מהמורה (קשה!!!!!) שאותה צריך לעבור בגבורה.

ועם הזמן רואים איך למדנו ליפול קצת פחות חזק, לעיתים קצת פחות תכופות ואיך אנחנו למדנו לקום יותר מהר.

ועם עוד זמן מגלים שהנפילות באמת התרחקו מאד ומתונות הרבה-הרבה יותר...

וככה הספירלה מתרחבת עוד ועוד והבריאות והחוסן הנפשיים מתחזקים להם עוד ועוד! ואת ממש בדרך ובע״ה תגיעי לאן שליבך חפץ 🤍

שולחת לך חיזוק ענק!!!
אנחנו כאן איתך!!!
הלוואי ואני אצליח בקרוב להגיע למקום חזק בלי נפילות כמעטיולדת צעירה
מרגישה עכשיו טוב יותר מהבוקר
ותדעי שאני קוראת את הפוסטים שלך בבלוג והם מעודדים אותי
מצטרפת לתפילתך!!! עצם האיחול הזה לעצמך בעיניי מצביע על המקוםקמה ש.אחרונה

בס''ד

 

החזק הרבה יותר שבו את נמצאת. את כבר יכולה קצת-קצת לדמיין את זה בעיני רוחך. תמשיכי, רק תמשיכי, ובע''ה זה יגיע - את תראי... 🙏🏼🙏🏼

 

ולגבי מה שכתבת בסיפא - ממש תודה על הפידבק הזה, זה מאד-מאד משמעותי בשבילי. ברוך ה'. תבורכי יקרה ❤

חיבוק! את באמת גיבורה..באפיק
מה שלומך יקירה?דבורית
טוב שפרקת אנחנו פה ❤️
טיפ קטן שלמדתי עם החיים
בלילה אסור לחשוב
כל המחשבות בלילה פשוט מועצמות פי 100
מה שנראה קטסטרופה בלילה, הופך לאתגר סביר ביום
מחבקת אותך מרחוק
זה ככ כואב להיות בבור שחור
מי שלא היה לא מבין
ואי. הגדרת מעולה. תמיד בבוקר יותר טוב...חלומות חלמתי
חיבוק לפותחת. את גיבורה!!!
תודה. את צודקת לגמרייולדת צעירה
כל המחשבות הרעות והעצובות מגיעות דווקא אז יחד עם הפחד
הלוואי וזה יעבור כבר
כל כך כיף לי שפה בפורום יש מי שמבין אותי
דבורית, אני לא יודעת אם את זוכרתמחי
לפני שנה בשרשור על שמחה (נראה לי שזה היה בשרשור ההוא) כתבת את זה, ומאז הטיפ הזה מלווה אותי המון. לא תמיד אני מצליחה לכבות את המחשבות בלילה, אבל לפחות אני זוכרת שזה רק נראה נורא עכשיו כי אני עייפה וחשוך, ובבוקר הכל יראה אחרת לגמרי. זה ממש מעודד ומכניס לפרופורציות
אני שמחה ממש שזה עוזר לךדבורית
אני לאו דווקא מנסה לכבות את המחשבות
כטבען של מחשבות הן חזקות לפעמים מאיתנו
אבל אני כמו אומרת להן:
תבואו תגידו מה שאתן רוצות, אבל בבוקר אתייחס אליכן לא עכשיו.
בדיוק לאחרונה שוב הזכרתי לעצמי בלילה
זה לא זמן לקבל החלטות
מותר לחשוב, אבל החלטות מקבלים בבוקר
אין עלייךך. אלופה שאת! מה איתך?מותק 27
תודה רבה על העידודיולדת צעירה
ישנתי קצת היום וברוך ה אני מרגישה טוב יותר
עדיין קשה אבל גאה בעצמי על כל מיני דברים שעשיתי ועל זה שיצאתי מהבית למרות שלא היה לי כח

אני לא ישנה בלילות וזה גומר עלי
יש מצב שזו תופעה של הכדורים?
ממה ששמעתי, בהחלט...חלומות חלמתי
רק היעדר שינה לשעצמו עושה דכאוןדבורית
גם בלי שום דבר נוסף 😢
זה נשמע ככ קשה
קבלי מדליה ענקית על אתמול!!! ממש שימח אותי לקרוא על ההישגיםקמה ש.

בס''ד

 

הגדולים האלה! לצאת מהבית וגם ''לעשות כל מיני דברים'' כשנקודת הפתיחה הייתה כמו שהיא הייתה - זה ממש ממש ראוי לשבח!!! יש לך הרבה מאד עוצמות כוחות ואת תצליחי בע''ה!!! ❤

שוב שאלה לגבי היפוך מבעלות נסיון,שגרה ברוכה
בוקר טוב! כיצד מבצע הליך קביעת התור? מגיעים פשוט לביהח או צריך להתקשר לשם לפני לקבוע?
יש הפניה..

תודה לעוזרות!!!
את צריכה להתקשר לקבוע תורשקדיה.
תתקשרי למיון נשים בבית חולים ששם את רוצה לבצע את ההיפוך, הם יקבעו לך תור ויסבירו לך מה צריך להביא. בהצלחה!
רוב תודות!! (מבררת בשביל מישהי),שגרה ברוכה
תשובהעוד תשובהאחרונה
להתקשר לבית החולים שבו את רוצה לקבוע תור לקבוע ולשאול, (אני לקחתי רופא פרטי, אז התיאום היה גם לפי הימים שלו). כדאי לשאול גם איזה התחיבויות בדיוק להביא מהקופה.

להביא התחייבות מהקופה לאשפוז יום (עיכב אותי כי לא ידעתי מראש) ואולי צריך גם להיפוך.

כדאי לשאול מה הנהלים לביצוע ואיך צריך להגיע לבדיקה. לי אמרו לשתות הרבה כדי להיות עם שלפוחית מלאה, אבל קראתי פה גם שבנות כתבו שאמרו להן להיות בצום, לכן מכוונת לשאול במדויק

בהצלחה רבה
אוף! אני בלחץ!אנונימית בהו"ל
חודש אחרי לידה. צריכה לטבול מחר.
עכשיו בשירותים ניגבתי (פיפי) והרגיש לי שונה. כמו שמנגבים כשיש דימום. צימגי יותר. לא התאפקתי והסתכלתי (אני יודעת שזה גרוע!!!!!!!!!!!!!!) ובאמת על הטישו היה הפרשה לבנה/צהבהבה יותר אטומה. אז ברור לי שזה לא אוסר. אבל מפחדת שאולי זה התחלה של כתם. מחזור. ביוץ. משהו שקורה ברחם.

מפחדת מהבדיקות של מחר. אין מצב שלא אצליח לטבול😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭 עד עכשיו כל הבדיקות היו נקיות לחלוטין. לבן לגמרי לגמרי. בלי שום הפרשה אפילו.

מה זה אומר?

אולי תשאלי רב מראש איך להתנהל?כן אני
ואיי באמת קצת מלחיץהתמסרות
אבל נשמע יותר לכיוון של ביוץ...
רק אומרת מקווה שזה בסדר אבל אם זה ביוץ אז קחי בחשבון שאת יכולה להיכנס להריון...

בהצלחה רבה! הלוואי ויצא טבילה בנחת ובשמחה
יש דרך לדעת אם זה ביוץ?אנונימית בהו"ל
ואם זה ביוץ אז שקפיים לא יעזרו?
לידה ראשונה ולא מבינה בזה בכלל.
אמרו לי שאם אני הנקה מלאה אז אפשר להשתמש בשקפים.
תכלס לא פוחדת מאוד מעוד הריון. אבל פוחדת מאוד, מזה שלא אצליח לטבול מחר.

עכשיו כל הלילה יהיו לי סיוטים שאני מתעוררת עם מלאאאאא כתמים.
יש את שיטת המודעות לפוריותהתמסרות
שעוסקת לדעת אם זה ביוץ, אפשר לקנות את הספר וללמוד או קורס.
יש גם מקלוני ביוץ אבל זה לא תמיד אמין.

בגדול אם זה ממש היום של הביוץ אז לא בטוח ששקפים מאוד יעזרו...

ממש מקווה שתצליחי לטבול בשלום.

אחרי הלידה הראשונה באמת היה לי הכי קשה להיאבק אבל זה לא ככה אצל כל אחת
הפרשותחדשה ישנה
זה דבר שתמיד יש. הן עוזרות לשמור על הגוף שלא יכנסו חיידקים וכל מיני מרעין בישין. (אגב, בכל פתחי הגוף יש הפרשות ששומרות שלא יכנסו אורחים בלתי רצויים).
יש תקופות שיש יותר הפרשות כמו בהריון, אבל בגדול תמיד יש. הפרשות צהובות או לבנות לא אומרות שהולך להיות לך כתמים.... יכול להיות שזה קשור לביוץ, אבל לא בהכרח.
למה? נשמע תקין לחלוטין ושאת חוזרת לעצמך לגמריציפיפיצי


אני פעם בכזה מקרה "הפסדתי" יום (כלומר בשביעי לא בדקתיעדיעד

ולא טבלתי, ובשמיני טבלתי.

תתיעצי עם רב.

אני אחרי לידות לא הצלחתי לפני חודש וחצי

יש!!!!!!!!!אנונימית בהו"ל
הבוקר לפני הבדיקה נגבתי קצת עם טישו צהוב, כדי לראות מה המצב ולפי זה להתלבט לגבי הבדיקה (זה היה ממש מוקדם בבוקר והתפדחתי להתקשר בשעה כזו לרב...) והטישו יצא שקוף לגמרי, אז עשיתי בדיקה. ועליה היה נקודה ממש ממש פיצית שהתלבטתי לגביה.

קיצר, הראתי עכשיו לרב. הוא אמר שזה תקין לחלוטין. ושהבדיקה של הבוקר מספיקה ואין צורך לעשות עוד לפני שקיעה ואפשר כבר ללבוש תחתון צבעוני.

אז בעז"ה טובלת היום🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳

ונקווה שזה לא ביוץ, כי אין סיכוי מבחינתי להימנע מיחסים. אם אשים 2 שקפיים זה יכול להגדיל את אחוז המניעה או שאין קשר???

אפשר לעשות סטיק ביוץ לבדוק מה המצבכבתחילהאחרונה
אם יש ביוץ ממש לא הייתי מסתמכת על השקפים. זה 50-70% מניעה. ממש ממש לא בטיחותי.
מתי אני אזכור לבשל עם נעלי ספורט?גולדסטאר
הלכו לי הרגליים הגב והבטן התחתונה אמאאאא!!!!
בקושי זזה ועוד לא סיימתי למה אני תמיד שוכחת לנעול נעל נורמליתתתת...

מה הכנתן? תכף אשתף בשלי
חחחח מבינה אותךךאנונימית(:
עומדת 10 דק במטבח וזהוווו מתעייפת כאילו הלכתי שניםם
הכנתי שקשוקה😜אנונימית(:
יאמיייייגולדסטאר
ומאחלת לך בהצלחה בצרבת חחחח

הכנתי תבשיל שמקיח מצויין
קוביות פילה עוף וקוביות תפוח אדמה מטוגנות מראש
בצל וגמבה רצועות הוספתי את העוף והתפוא את שניהם טיגנתי מראש
מלח פלפל כורכום פפריקה צילי שום וסילאן
קצת מים מבשלת מסמיכה את זה
וישק ללחמנייה
יפהה נשמע טעים!אנונימית(:
לצרף תמונה מאמיחדשה ישנה
חחח לא צילמתיייי :/גולדסטאר


זהה אצלי הסימפיגולדסטאר
אני הולכת כמו עקומה כאילט פירקו אותי לחתיכות חחחח בעלי הולך אחריי לרראות שאני בטוב
זה כבר מאובחן אצלך בוודאות?אנונימית(:
כןן אל אין לי עעניין לעשות עם זה כלום חח. נזרוםגולדסטאר
עבר עריכה על ידי גולדסטאר בתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ב 09:30


את עם סימפיליאזיס? (איך שלא כותבים)אביול
אז מה את מבשלת בכלל? את צריכה לנוח! תאכלו סנדביצים...
כי אני אוהבת לבשל זה הבעיה אצליגולדסטאר

אני אוהבת בישולים אוהבת לקבל את המחמאות מבעלי על האוכל אוהבת שיש אוכל של ביתתתתתתתת חחח

זה גם ממלא אותי ונותן לי תחושה טובה בפנים שאני מתפקדת למרות שכואב או כבד או משהו

תפוח אדמה מוקרם עם סלט יאמי😋:-)
שוכבת מאז
הו אהה מוקרם זה טובגולדסטאר
פינוק לאח הקטן😉:-)
וואי כמה שזה נוראאאטליאניי
יום שישי שאני מבשלת לפחות שעתיים אני הרוסה אחרי זה.
צודקת חהתחיל לבשל עם נעלי ספורט זה גאוני!
אימצתי את הרעיון
אין לי גב זהוגולדסטאר
זה לא עניין של נעלי ספורט לדעתיאביול
זה פשוט עניין של מנוחה. הגוף צריך יותר מנוחה. אז אם צריך לבשל אני משתדלת לעשות את זה בישיבה
מסכימה^בת מלך =)

גיליתי את הבישול בישיבה אחרי החתונה. מושלם
כשיש הרבה סירים על הגז זה פחות ...אביול
אבל בכללי הורדתי פרופיל בבישולים
אני לא מבשלת כל הזמן, פעם בשבוע שבועיים עושה משהוגולדסטאר

כי שבתות אנחנו אצל הוריי או הוריו

ואז האוכל מחזיק נגיד עד יום שני

ואז בשני אני מבשלת משהו שיחזיק עד חמישי... חמישי מאלתרים שישי צהרים סנדוויץ וחוזר חלילה..

אבל יש שבועות שאני מאלתרת שטויות מהמקפיא האמת במקום לבשל תלוי במרגש

הבעיה שאין לי כיסא שמגיע לשישגולדסטאר

בעלי רצה להביא לי כיסא בר כזה, אבל גם נשמע לא נוח כזה

יש דברים שאפשר להכין על השולחןאביול
נגיד לברור אורז, לקלף ירקות, לחתוך...
פה הקאץ'- אני ביחידת דיור חח אין לי פינת אוכל :/גולדסטאר

רק שולחן קטן של הסלון של הספותת... 

שולחן במטבח?אביול
אין לנווו :/גולדסטאר


אויש, איפה אתם אוכלים?אביול
חחח
בשולחן של הספות בסלון, הוא סבבה כדי לאכול אבל לא ליותר מזה..גולדסטאר

חחח אנחנו רגילים בעזרת השם כשנקבל את הבית נפציץ בפינת אוכל + אי במטבח חחח

כשאת חותכת ירקות למשלחדשה ישנה
את שוטפת הכל בכיור, לוקחת איתך לשולחן כערה, סכין, קרש חיתוך וחותכת בשולחן.. העניין זה לשבת, לקום, לשבת , לקום זה עוזר שזו לא עמידה רציפה
אני חושבת את הנושא של הכיסא ברגולדסטאר

בגלל שאין לי מקום נוח בסלון שלנו כי השולחן לא כזה גדול

בעלי השיג לי כסא בר לשיש. וזה מאד מקלבת מלך =)
עדיף פי כמה מלעמוד..
שווה לך לנסות
כן זה מה שבעלי אמר נראה לי שנקנה אחדגולדסטאר


אני לא עושה כלום על השייש חוץ מטיגוןרקלרגעכאןאחרונה
הכל בשולחן..חותכת מקלפת בוררת..עומדת רק כשמדליקה את האש ושמה את הדברים בסיר

טיגון באמת בעייתי יותר אבל למזלי קורה לעיתים רחוקות
תעזרו לי לא להעלב מבעלי.אנונימית בהו"ל
אחרי לידה רביעית ב"ה. בפעמים הקודמות לקחתי גלולות ונהנתי משקט ממחזור לאורך זמן.

הפעם, בעלי ממש רוצה שאשים אתקן. והוא אומר, שהרבה יותר טבעי ובריא (פיזית ונפשית לזוגיות...) לקבל מחזור מידי פעם. שגרה רגילה, כמו שהייתה בתחילת הנישואין.

ואני מרגישה שזה קצת פוגע בי, שהוא מעדיף שחצי חודש נהיה אסורים. מאשר שנהיה כל הזמן מותרים.

הוא כל הזמן אומר שהוא אוהב אותי ונמשך אלי. ולרוב המוחלט הוא זה שיוזם יחסים. וכשאנחנו אסורים קשה לו מאוד. ואם לצערנו קרה שאנחנו נופלים "רק" במגע בד"כ זה בגללו (הוא מודע לזה ויודע שזה "אשמתו").

ואצלי, אני מאוד אוהבת את המגע שלו, את הקרבה שלו, ואנחנו מאוד חופשיים ונהננים בקיום יחסים. אבל בתקופת הריון, הנקה, מניעה... קורה לי הרבה שגם יש חוסר חשק וזה קשה לו.

לי נוח להיות מותרים כל הזמן, ולא להתעסק עם מחזור בכלל. ובסה לי קצת שאחד השיקולים שלו בעד התקן זה בשביל שאקבל מחזור.

לא לפתוח דיון אם הוא יכול "להחליט" בשבילי אם לעשות התקן או לקחת כדורים. ברור לנו שזו ההחלטה שלי בעיקר.

אני בעיקר רוצה שתעזרו לי להסתכל מזווית אחרת שלא תגרום לי קצת להעלב, לפני שאני פותחת את זה מולו. לא רוצה לשמור רגשות כאלה בבטן.
אני חושבתבהריון שני ????
שזה דווקא ממקום שהוא הכי רוצה את הקרבה שלך .. כי כשיש תקופות ארוכות שמותרים פלוס ההורמונים פשוט אין חשק , והכל נעשה שגרתי .. וכשיש שגרה שחלק מהזמן מותרים וחלק אסורים יש התחדשות ויותר קרבה ורצון
גם לי בעלי פעם אמר .. אני מעדיף שנהיה מותרים שבועיים אבל לפחות בשבועיים האלה יהיה ביננו קשר אינטימי מאשר להיות מותרים כל הזמן בקטע לא טוב .
האמת שזה באמת הכי טובחדשה ישנה
להיות במקום טבעי ופשוט.
מה שלא טבעי זה להכניס משהו לגוף שגורם לנו להיות מותרים כל הזמן. בתור אחת שתמיד מותרים (הריון, הנקה, גלולות) זה ממש חסר לי שנהיה אסורים קצת ונרענן את הקשר. ואת בעצמך אומרת שהוא נמשך וקשה לו כשאתם אסורים... אז באמת שאין מה להפגע!
הצעה. תיהיי עם גלולות פשוט תעשי הפסקות, כל מידי 5 שבועות נגילא מחוברת
ואז גם זה לא ממש שגרה של התעסקות .
אבל זמן להתרענן
בהנחה שהיא מניקה- לא בטוח שזה רעיון טוביעל מהדרום
לק"י

אם יש דימום הסתגלות בהתחלה, והיא תפסיק לקחת ושוב תיקח- יכול להיות שוב דימום הסתגלות (השערה שלי).

וגם אם הם רוצים למנוע, אז כשמפסיקים לקחת גלולות, אז אין מה שימנע הריון.
זה החלטה שלך בלבדלאה1234
אל תיתנו לו להחליט עבורך. הוא לא הולך למקווה ולא סופר שבעה נקיים.. אז אין לו מושג הקושי שמחזור גורם לך
ברור שזו החלטה שלה בלבד.דואגת!
אבל ממש נורמלי שיש לו דעה בנושא.

זה משפיע עליו גם.

זה נשמע שזה ברור גם לפותחת וגם לבעלה ב''ה.
אני יכולה להבין ממה נפגעת,אהבתחינם
אבל להפך..
הוא לא רוצה שתתרגלו,
הוא לא רוצה שזה יהיה רגיל כמו תמיד,
זמין מתי שתרצו,
הוא רוצה שיהיה געגוע,
שהתשוקה תישמר,
שבימים שאתם אסורים תדברו, תבנו את התקשורת עוד יותר.
גבר שחשוב לו הזוגיות שלו יודע שמצוות הטהרה טובה לבית לא סתם היא מצווה ק ש ה מאוד. בעיקר לנשים.
אתם מהממים!
אבל היא אומרת שיש לו נפילות במגע לפעמים כשאסוריםעדיעד

אז מה העניין?

להכניס עצמו לניסיון שלא תמיד מצליח לעמוד בו?

זה דווקא לא נשמע לי מעליבשחרית*

זה נשמע שהוא יודע שאת עם פחות חשק בתקופה הזו ורוצה שתקחי אמצעי מניעה טבעי ללא הורמונים שאולי יעזור יותר מבחינת החשק. (וזה משהו ששיחה פתוחה ומבינה ביניכם תוכל לברר בקלות).

 

אני לא מבינה בזה מאוד, אבל חושבת שלא בטוח שעם הנקה מלאה תקבל כל חודש מחזור עם התקן לא הורמונלי, אבל כן תהיי נקיה מההורמונים של הגלולות, אז אולי זה דווקא משהו שיענה גם על הדברים שחשובים לך.

לדעתי כדאי לפתוח שוב את הנושא בנחתמיקי מאוס
להבין מה בדיוק הצורך שלו, למה הוא חושב שמחזור סדיר יעשה לכם טוב, עדיף לדבר על שורשי הדברים ולא על המסקנות.
אולי הוא הרגיש את השפעת ההורמונים עליך
אולי מפחד מחוסר חשק שלך כמו בהריון (וכמובן שזה שונה בהריון ואחרי לידה)
אולי בכלל צורך שלו שאפשר לענות עליו בדרך אחרת

ברמה הטכנית- אם את מניקה אז כנראה שגם עם התקן לא תקבלי מחזור כ"כ מהר.
מצד שני - התקן זה להיות נקיה מהורמונים סינטטיים שזה יתרון בפני עצמו

ואם באמת זה רק הצורך בהפסקה אפשר לייצר זמנים קבועים שבהם אתם לוקחים הפסקה קטנה ואחריה ערב זוגי ארוך או כל פתרון דומה שיענה על הצורך בהפסקה בלי הקושי שלך בהרחקות ובטבילה
לא לאאמאשוניאחרונה
אל תפתחי את זה ככה מולו...
תראי כמה מדהים זה שהוא היה מסוגל לבוא ולדבר איתך על הדברים האלו. תני לו את המקום.
לבוא ולומר נפגעתי, לא יעשה לו חשק להיות כנה איתך בפעם הבאה, וככה צוברים תסכולים וריחוק.
אני חושבת שיש בזה משהו מקסים לרצות את המעגל הטבעי הזה, ההתרגשות, הציפייה.
את בעצמך אומרת שההורמונים משביתים את החשק שלך (ואולי גם משפיעים על עוד תחומים שאי אפשר לדבר עליהם גלויות כמו עצבנות)
הוא מעדיף אותך חצי חודש, אבל שכולו התרגשות
מאשר חודש שלם שכולו יובש.

את לא חייבת להסכים איתו, אבל כדאי לפתוח את זה מולו בנחת ולא ממקום נעלב.
אולי יש דרכים נוספות להגביר את החשק שיתאימו לשניכם.
בכל מקרה, כדאי להסביר לו ש"כמו שהיה בהתחלה" נשאר בהתחלה בלי קשר להורמונים. כלומר גם אם תמנעי באמצעים לא הורמונליים ממש לא בטוח שהוא ירגיש כמו בהתחלה. משהו יהיה שונה זה בטוח. אבל לא כמו שהוא חושב שיהיה. עד שלא תנסו לא תדעו.
חוץ מזה, שאם עד עכשיו מנעת עם גלולות אתם בעצם לא יודעים איך ההנקה משפיעה על המחזור שלך. יכול להיות שלא תקבלי במשך כמה חודשים טובים...

אנחנו מתמודדים עם זה בהקשר של ההנקה. מונעת עם התקן אבל לא מקבלת מחזור בהנקה וזה משפיע על הזוגיות. אבל בניגוד לפעמים קודמות שמים הכל על השולחן כולל להפסיק הנקה בשביל לקבל מחזור. זאת בחירה קשה בשבילי לכן מנסה אופציות אחרות לפני. אבל ברור לי שווה הילד לטווח ארוך זה זוגיות וקרבה בין ההורים. משתפת רק שתדעי שאתם לא לבד בנושא הזה ואם את ניקית מוכרת ותרצי לשמוע על השינוי המחשבתי שמצליח "לעקוף" את הבעיה מוזמנת לאישי

בהצלחה!
למה אין התחשבות בשוק העבודה. אופ.שיח סוד
איפה מוצאים עבודה עד 3?!
אין כלום. אפילו חלקיות.
או עד 5/6
או עם ימי שישי
או משמרות עם ערב
סיוט.
התפשרתי כבר על אפילו מוקדי מכירות מעצבנים אבל גם זה לא.
הכנסתי אותה למעון כדי לחפש אבל אין.
עבודה מהבית לא רלוונטי.
ונגמר התו הירוק ויש מקומות עבודה שלא מקבלים ככה.

אולי עדיף להוציא ולהיות עקרת בית, בעלי מאוד בעד שזה די מפליא.
ומי עוד נהנת בשביתת המעונות?
וזהו, נראה מה הזמן יזמן.
שבוע טוב ושגרה מבורכת
אני גם הסתבכתי בזהכן אני

גרה בישוב שאין בו הרבה אופציות.

ובלי רכב.

אז אם אני מוצאת משהו יותר רחוק, אני צריכה להוסיף את הזמן של הנסיעות.

 

היו תקופות שיצאתי הביתה לפני שבע וחזרתי בחמש.

בשביל עבודה קצת יותר משכר מינימום, לא משרה מלאה.

 

עכשיו אני בדיוק צריכה להחליט מה לעשות.

או לחפש עבודה קרוב לבית, ואז כנראה זה לא יהיה משהו בתחום שלי, ויכול להיות גם לא הרבה שעות.

או לחפש משהו יותר רחוק, ואז יותר סיכוי למצוא משהו שאני רוצה (אבל גם זה לא בטוח). ואז זה אומר הרבה שעות מחוץ לבית, כולל נסיעות. וזה שוב לחזור למירוץ של לקום מוקדם, להשתגע על פיזור הילדים בבוקר, להשאיר בצהרון ואחר כך עם אבא. ולחזור לילדים עייפים ישר לארוחת ערב, מקלחות ולישון, בלי להספיק להיות איתם. ואז עוד להספיק דברים לבית, ואם צריך לעבודה.

או להישאר בבית עם הקטנה, אבל אז זה לחיות רק על המילגה של בעלי.

ואם לא נקבל הנחה על המעון, אז בכלל לא משתלם לי לצאת לעבוד (אפילו שאת הגדול יותר אני בכל מקרה שולחת).

 

 

יש לי כמה שאלותצ'קו
א. היורש הקטן כמעט ולא אוכל מטרנה ואנחנו משתמשים בזה רק לפעם בשבוע בערך שאנחנו יוצאים הבעיה שרשום שאחרי חודש מהפתיחה עובר התוקף..כמה זה קריטי? פשוט אנחנו כמעט ולא משתמשים וחבל לזרוק כל פעם כמעט חבילה שלמה.
ב. אנחנו מונעים עם סרזט(ואשתי ממש סבבה עם זה) ועוד מעט נגמרים השלושה חודשים ואנחנו רוצים להמשיך אז איך זה עובד מחברים ישר עוד קופסא או שמחכים וכו'..תודה מראש.
תשובותשחרית*

א. בגיל קטן הייתי מקפידה על החודש תפוגה.

אם זה ממש לעיתים רחוקות, שווה לקנות מטרנה טו גו.

 

ב. מחברים ישר בלי הפסקה.

רק לגבי המטרנהאביול
כדאי לקנות אריזות טו גו- אריזות קטנות, כי זה כן קריטי
ולגבי השניאביול
צריך לשאול רב
סרזט ממשיכים בלי הפסקהנתחילמחדשאחרונה
מרגישה לבדאנונימית בהו"ל
היי חברות, מרגישה שיש משהו שיושב לי על הלב המון זמן ואני חייבת להוציא. אני נשואה מעל ל10 שנים, לכאורה ב"ה הכל כרגיל ילדים, שגרה.. אבל מצד בעלי אני מרגישה ממש בודדה. כשהתחתנו עברנו לעיר שלו, בגלל שיש פה קהילה מגובשת סביב רב וגם מקומות העבודה של בעלי כאן. אני עוד לא עבדתי ולכן היה לכאורה טבעי שנגיע לכאן. יש לציין שזה במרחק ענק ממקום מגוריי. משמע אני לא ליד ההורים, רחוקה מחברות. לבד
בכל ההריונות אני מרגישה שההריון הוא רק שלי. ב3 חודשים הראשונים אני לא מתפקדת, הוא לא מושיט יד. עובד, אבל כשמגיע הביתה בין לבין פשוט ממשיך בשלו. אחרי ההריון אני לא מרגישה מוערכת. אני רואה איך בעלים אחרים קונים לנשים שלהם אחרי הלידה דברעם, אפילו משהו קטן. העיקר שיראה הערכה.. אפילו במילים

עם הילדים הוא אבא של שבת, ביומיום כמעט ולא מעורב. הכל אני- החל מרופאי שיניים, חוגים, קלינאי תקשורת, רופאי ילדים וכלה במקלחות, שיעורי בית ולימוד למבחנים. הרכב אצלו רוב הזמן כך שאני עושה הכל ברגל או באוטובוסים. לעיתים רחוקות הוא מקפיץ
כשאני מדברת איתו הוא מגיב בקרירות, אין לנו כמעט זמן לדבר כשהוא לא בבית, וכשהוא כן אני מרגישה אויר
אין לי עם מי לשתף בתחושות
אין לי עם מי לדבר כשכואב או כששמח
פשוט לבד.
אני מרגישה שאני תמיד שם בשבילו.
משחררת אותו ללימודים, כדי שיתקדם ויתפתח
משחררת אותו ללמוד נהיגה, כדי שיקל עליו
דואגת, חושבת עליו
והוא פשוט לא
אני לא נוהגת המון זמן למרות שיש לי רשיון. אני כל פעם מבקשת שיעזור לי בזה. שנסע יחד, ונרענן. לא קרה וגם לא בטוחה שיקרה
אצטרך להוציא כספים ולשלם למורה נהיגה על מנת לרענן.

לפעמים בסוף יום, אני כלכך תשושה
הייתי מצפה לשמוע ממנו, שאלך להתקלח בנחת והוא בנתיים ישמור על הילדים, או שאשב בנחת לאכול
אבל זה לא מגיע
ודיברנו על זה.
יכול לעבור יום שבו הוא רואה שאני בוכה בגלל עומס או משהו אחר שקרה, הוא לא ניגש ושואל מה קרה ובטח ובטח לא מעודד ונותן כתף תומכת. גם על זה דיברנו..
הוא פשוט נורא קר מרוחק ואני בודדה ממש
מרגישה שזה משתלט עליי, וממלא אותי דמעות..
לא יודעת כמה אוכל לסחוב ככה....



תודה לכל מי שהחזיקה מעמד וקראה, מעריכה
מתוך מוסף לבית של עיתון המבשרשירה 2
מי עוד מרגישה "דולה" לתינוק פיצפון כמוני???🤣🤣M-P-4
אז לאפרוח יש גזים 😔
בהנחה שהכאבי בטן, וההתכווצויות הם לא צירים 🤭

ופתאום אני מרגישה דולה, תומכת, מעסה, מרגיעה, מעודדת, משנה תנוחות ונושמת לרווחה ומתרגשת מאוד כשסוף סוף הגז משתחרר

בברכת לילה-שקט (כמה שאפשר...) ושלא יהיה לו כואב🙏
חחחח... טובה את!חדשה ישנה
אני מרגישה בהריון חיצוני...
כ-ל היום הבחורצ'יק היה עליי, מרגישה בהריון רק שהוא מחוץ לבטן
אתן טובות!!!מאוהבת בילדיאחרונה

הרבה נחת

שאלת פצעים בפנים בהריון ואיפורציפיפיצי

ברור לי שזה הורמונלי אבל פתאום קולטת שיכול להיות משימוש במייקאפ כבד.

יש המלצות לסבון פנים טוב?

מייקאפ קליל ועמיד? (יש דבר כזה בכלל?)

ממש מפריעים לי הפצעים

הגעתי כבר למצב שלא יכולה ללכת עם איפור כי מבליט יותר את הפצעים במקום לכסות

אני אוהבת את הסבון של מיכל סבון טבעיציפיה.
איפה רוכשת?ציפיפיצי


האמת שקבלתי ללידה. אבל כבר בדקתי ואפשר בקלותציפיה.
דרך האתר שלה
סבון של קליניק, סדרת anti blemishחגהבגהאחרונה
וגם המייקאפ שח הסדרה הזו.
עמיד, קליל, אם את רוצה כיסוי גבוה צריך שתי שכבות.
אני מניחה עם ספוגית רטובה...
למה שתינוק יתחיל לפלוט פתאום?אחת כמוני
בן חודשיים וחצי כמעט
יונק
לא פולט בדר"כ
בימים האחרונים פולט בכל ארוחה כמעט ובין הארוחות גם.
לא אוכל יותר פעמים מהרגיל
הוא גם שינה קצת את הרגלי שינה- ישן יותר ביום.
מישהי יודעת מה זה יכול להיות?
לא יודעת אבל גם אצלנו לא פחט בהתחלה ובערך בחודשיים התחיל ממשחצי שני
אולי קצת מצונן או עם ליחה?כן אני
אכלת משהו לא רגיל לאחרונה? בדגש על אלרגנים?אמאשוני
כי נגיד תינוק שרגיש למוצרי חלב, אז גם האמא צריכה להימנע ממוצרי חלב
היי התינוק שלי בן 3 חודשים וחצי כמעט ופתאום גם התחילהשלך על ה' יהבך
קראתי על זה באינטרנט וראיתי שתופעת הפליטות בשיאה סביב אזור ה3 חודשים ואחכ נרגעת אז נראלי תקין, בכל אופן שמתי לב שאם אני משאירה אותו עליי במאונך כעשר דק רבע שעה אחרי אוכל, גם אם הוא עשה גרפס אחרי דקה נשארת איתו כך, הוא לא פולט
קיבל חיסון רוטה?מוריה
אולי חיסון/קפיצת גדילה/ריפלוקס סמויציפיה.
תודה. עונהאחת כמוני
לא קיבל חיסון (נמנעתי בגלל השינוי בהתנהגות ובפליטות)
לא מצליחה לחשוב על משהו אחר בתזונה שלי
לא מצונן, ב"ה

מעניין
תנסי להניק פחות זמןאני3>
בסביבות הגיל הזה התינוקות מתחילים להתחזק ויונקים יותר טוב ולכן פחות זמן הנקה מספיק להם. ככה אמרו לי בטיפת חלב.
וואלה. תודהאחת כמוניאחרונה
בדיקת הריון עם פס חלש חלש ודימום אבל לא שונה מהמחזור הרגילעזרתכן♥️
היי בנות
איחר לי המחזור ביום אחד עשיתי בדיקת הריון ולראשונה יצא פז ממש חלש על גבול צריך להתאמץ לראות אותו .
לאחר יום קיבלתי ״מחזור ״
דימום שוקולדי במשך 3 ימים ברמת ההכתמות בדרך המחזור שלי נורא חזק ואדום ביום השני / שלישי .
שוקלת אם יש טעם סתם לעשות בטא ?




גם לי היה בדיוק כזה.. ולא הייתי בהריון...אקריליק


גם לך היה דימום אני אמורה להיות ביום ה-3 למחזור והמחזור מוזרעזרתכן♥️
ממש הכתמות קלות וחומות

עשית בטא?
היה לי דימום כמו מחזור רק קצר יותר...אקריליק

מאז עברו הרבה חודשים... אני לא בהריון..

אני רואה פס.. תעשי בטא יכול להיות שהיה דם השרשהאנונימית(:
יכול להיות דימום השרשה.סמיילי12
תבקשי בדיקת דם.
מה שלומך?ציפיפיציאחרונה


יש פה כאלה שהיו עם הילדים בבית עד גן עירייה?מתואמת
אני לא יודעת מה לעשות עם הקטנה שלי... כבר היו לי ילדים ביישנים לפניה, אבל אף אחד לא התנגד ללכת לגן בבכיות נוראיות כמו שהיא עשתה היום... (הייתה אמורה לחזור היום לגן בפעם הראשונה מאז לפני ראש השנה)
אין לי ספק שהקורונה אחראית לזה מאוד, והעצימה את האופי המפונק/הביישן שהיה לה מלכתחילה
אבל מה אני עושה עכשיו? לא היה לי לב להכריח אותה להיכנס... (היא התחילה לבכות ברגע שעמדנו בפתח הבניין של הגנון) וגם לא נראה לי שהייתי יכולה להישאר איתה מלא זמן בגן עד שאולי קצת תסתגל... (גם כי לא נעים כבר מהגננת וגם כי קשה לי להיות זמן רב עם מסכה)
ניסיתי אפילו להביא לה בובה אהובה מהבית, וזה לא עבד...
וכעת אני מתלבטת אם באמת כדאי וצריך להתעקש איתה שתלך וזהו, או שאולי כבר נוותר גם בשנה הזו... (בשנה שעברה גם רשמתי אותה לשבוע חלקי במשפחתון ופשוט הוצאתי אותה לאחר כמה זמן כי היא לא הצליחה להסתגל - גם בגלל הסגרים והבידודים...)
החשש העיקרי שלי זה שאם היא לא תסתגל עכשיו לגנון קטן ומשפחתי, בשנה הבאה יהיה לה קשה פי כמה וכמה להסתגל לגן עירייה גדול והמוני (עם גננות חמות, אבל עדיין).
אני גם חוששת שלי זה יהיה קשה לעבוד ככה בשקט (אני עובדת מהבית), אף שהיא ילדה טובה שיודעת להעסיק את עצמה בדרך כלל, וגם שלא תהיה לי "בייביסיטר" בפעמים שאני כן צריכה לצאת מהבית.

בקיצור, אם יש כאלה שהיו עם הילדים בבית עד אחרי גיל שלוש (היא אמורה להיות בת שלוש בשבט), ואחר כך הם הסתגלו בקלות לגן עירייה (או שלא) - אשמח לשמוע...
לחלופין, אם יש כאן כאלה שהצליחו להרגיל סרבני גן למסגרת - גם אשמח לשמוע איך עשיתן את זה...
תודה!
טוב, תכננו היום לקחת אותה שנינו ביחד לגן ולעזור לה להסתגלמתואמת
אבל היא קמה עם הפרשות בעיניים
(אני באמת שואלת את עצמי כמה בכלל היא תצליח להגיע ברצף לגן - עם החגים, עם בידודי קורונה אפשריים, עם העקשנויות שלה ועם הנטייה היחסית שלה לפתח מחלות חום ודברים דומים שמונעים הגעה לגן...)