פורום הריון ולידה (עמוד 1779)

מתיש ממש
אני כם סוחבת ככה כמעט חודש😓

אבל כדאי כן לנקות בעדינות

מצטבר שם המון לכלוך בגלל שזה סגור

והרבה פעמים זה גורם להם לפתוח.

ואז לשטוף אותו מקערת מים או לתת לו להחזיק בעצמו את הטוש

להכניס גיגית כמו לרחצת תינוקות לתוך האמבטיה והוא ישב בתוכה?
יכול להיות שירגיש בטוח יותר במרחב המצומצם הזה.

זה ממש מיידי, לא בשלב העיכול אפילו =\  וזה לא כאב נקודתי. זה הרגשה כללית רעה...

ממליצה לך לפנות לרופא שלך על מנת לבדוק, כי את באמת בשבוע מוקדם.
שמת לב אם יש הבדל בין סוגי אוכל?
אחרי משהו מסויים? נגיד אחרי לחם/פחמימות?

כי זה היה החשד הראשון שלי. 

הסוכר אחרי האוכל פיקס, גם אחרי סוכרים ופחמימות... 

בשבוע שלך ב"ה ומרגישה תחושה דומה לאחר ארוחות גדולות.
למדתי לא להתפתות לשטויות שגם עושים לי רע..
מה שלי עוזר זה לפצל את הארוחה הבריאה לכמה חלקים.
לדוג' לאכול סלט ואז אחרי שעה את האורז עם ברוקולי , טמאוחר יותר לנשנש 2/3 שניצלים. באופן הזה זה לא מכביד ומקשה עלי ומתעכל יותר טוב.
בבין לבין אוכלת ירקות ופירות.
בפעם האחרונה שנבדקתי במשקל אצל האחות, נלחצתי קצת שמתחילת ההריון עליתי בקושי חצי קילו. אבל לא מסוגלת לאכול יותר ממה שאוכלת היום... ומרגישה שזה טוב לי לגוף...

זה קשה כי אני רעבה...

ירקות ופירות עוברים לי בסדר. אבל הם לא משביעים אותי לימים שלמים... ונגמר הקיץ ואיתו נגמרו פירות הקיץ האהובים עלי בעיקר  

לא נשקלתי מתחילת ההריון. אני בעודף משקל משמעותי...

הולכת ככה לחתונה את יכולה לטבול אם זה השעריות נראות ככה שלא היית הולכת ככה לחתונה עדיף להשלים את הלק ולטבול עם לק.
ככה לפי הפסיקה של הרב שלנו כשאלה כללית לא שאלתי בשבילי

תשתמשי בהרבה הרבה אציטון ותנסי עם קיסם שיניים, קיסם אוזניים, צמר גפן....( לא ממש יודעת להגיד אם מותר כי לא ראיתי את זה).
אני בסוף שמתי לק חדש על הכל, אבל זה היה ממש מלחיץ ומלא זמן כי הקפדתי מאוד שהכל יהיה מכוסה ומצד שני שלא יהיו שאריות על האצבע ואני לא כזאת מומחית, אז היה סיוט....

קחי צמר גפן עם אציטון ותצמידי למה שאת רואה כמה דקות ממש. אם נשאר משהו אחר כך זה כנראה קילוף של הציפורן ולא שארית של הגל

כנראה שאני צריכה להצטייד באחד כזה😁

מאוחדת ביטלו את ההסדר מולם, בדיקה אצלם בהשתתפות של 250 ש"ח.
ממש ממש מאכזב

כתבי לפניות ציבור של מאוחדת
אם יש עוד נשים שזה רלוונטי להן, אשמח שכתבו להם גם.

המיון ביד שרה פעיל בין השעות 6 בערב לחצות
בדיוק משעת סגירת המוקד בבית אגד

לא ביקשו הפניה. ביקשו כרטיס מגנטי
עלה 90 ומשהו שח (נראה לי 92)

הפעם האחרונה שהייתי היתה לפני כ 3 חודשים.

הייתי שם לפני שנתיים וזה באמת מה עלה, סביב ה85 ש"ח
איזה מבאס!

לקבל הפניה לטרם. ואז מבחינת השעות זה אותו הדבר

והמיון ביד שרה מעולה
לא נופל משום מיון אחר
היה כל כך נוח להגיע בלי הפניה, בלי תורים ארוכים מדי

הוא ממש חזק וטוב, אני מאוד מרוצה

אז אני לא יודעת

פעם צריכים להפוך את הכוס אם צריכים להוסיף מים וכ..

לכן החלפתי אותו למולינקס

מעבד מזון ובלנדר וגם שייקר. זה מגיע ביחד.
אישית לא התנסיתי במעבד מזון ובבלנדר אבל אומרים שהם טובים

נשמע שלא יזיק לי ספר כזה...
אנסה להשיג אותו כדי לראות אם הוא אכן מתאים לי.

🌼🌼🌼

נשמע כמו חלום חסר מציאות... סתם, איזה אמא מיואשת אני

קוראים לו פרסים.
אבל כיוון שלצערי זה פתרון שלא כדאי לממש בכל יום - אני גם אשמח לספוילר רציני מזה...

אבל ראיתי שיש בספר ממש הרבה טוב.
הגדרות לתפקיד ההורים
עצות מאוד מעשיות לתגובות והתנהלות במצבים שהילדים מחרפנים אותנו.
הכל בשכל ישר, רוגע, הרבה כבוד ואהבה לילדים, והערכה גדולה לתפקיד ההורים.

ואיזה כיף לך שאת קוראת
לפני הנישואים הייתי ממש תולעת ספרים. התחתנתי, נוחדו ילדים.. כבר לא מצליחה להחזיק ראש

מסקרן אם אתחבר אליו...

משתוקקת כבר לגמור עם ההריון הזה! סמפו'.....
זה שהפגישה משמעותה נסיך ביד לא עוזר?

שתמיד המעבר נורא קשה לי למרות שנורא נורא רוצה ללדת

וכבר להכיר את התינוק

אבל פתאום בשבועות האלו מתחילים גם החששות וגם סוג של הבנה 

שתיכף בעז"ה אחרי הלידה כבר לא יהיו כל תופעות הההריון וכבר אי אפשר לאכול מה שבא לי 

מה את עושה עם התחושה הזו?
אני מרגישה שזה יכול לעכב לי את הלידה בתת מודע

השאלה ממה זה נובע- פחדים? כי יש שלב כזה שמגיעים לקראת הסוף ופתאום חוששים ללדת, אז מוכנים לעבור אפילו הכל שוב מהתחלה העיקר שלא להגיע לרגע האמת

או שזה נובע ממקום שרוצה להתרפק על העבר, על החויה, על התחושה שמשהו גדל בתוכנו, שאנחנו שותפות ליצירת חיים והבאתם.. וזה משהו באמת גדול וענק.   מה שלי עוזר זה להבין שהשלב של הלידה הוא השלב הבא שמעצים את כל התחושות שהיו בהריון והריון לבד זה שלב שהוא לא שלם.. השיא שלו מגיע בלידה, ולאחריה..

שולחת לך חיבוקים חמים ושבע"ה יהיה בזמן הכי נח וטוב ובקלות!!

תודה על הטיפ- להבין שההריון הוא רק שלב לקראת... צריכה להפנים

אפילו כתבתי על זה שיר באחד ההיריונות... צריכה לחפש אותו. וגם בלימודים, לפני הרבה שנים, כתבתי תסריט ביחד עם חברות על הנושא של פרידה, ואני הבאתי את הכיוון הזה, של פרידה מהיריון.
אני חושבת שזה טבעי. ההיריון, עם כל הקושי שלו (והוא קשה!), הוא תקופה מלאת חיים. אין כמו התחושה הזו של "אני לא עודה כלום ובכל זאת אני עושה מלא - אני מגדלת חיים בתוכי!"
אני אישית מנסה למשוך את התחושה הזו גם אחר כך, ומסרבת להיפרד מהתינוק ליותר משעה, ומיניקה הנקה מלאה לפי דרישה (וכמה קשה לי הפרידה מההנקה! אף שלפעמים אני יזמתי אותה) - וזה קצת משאיר אותי בתחושה הזו של הענקת חיים.
ומלבד זאת מנסה למלא את עצמי ביצירת חיים מסוג אחר - יצירה וכתיבה.
לא יודעת אם הדברים האלה יכולים להתאים לך, אבל לפחות שתדעי שאת לא לבד בתחושה הזו. ובאמת לנסות להתמקד בשמחה שתהיה לך כשסוף-סוף תפגשי פנים אל פנים את החיים שהיו חלק ממך במשך תשעה חודשים. משהו כמו הפסוק של "והיו לבשר אחד" - אבל הפוך...

שתרגישי תמיד מחוברת!

(אני חושבת שכתבתי את הרעיון הזה גם באחד ההיריונות שעוד קודם, אבל זה ביומנים שלי, קשה למצוא... את השיר הזה כתבתי בסדנת כתיבה, והוא מכוון בעיקר להיריון האחרון שלי.)

יָדַי מְלֵאוֹת
וַאֲנִי רֵיקָה.
וַהֲרֵי מְלֵאָה הָלַכְתִּי
וּמְלֵאָה אֲנִי שָׁבָה,
וּמַדּוּעַ תְּחוּשַׁת הָאָבְדָן
וְלַאֲבֵלוּת זוֹ מָה הִיא עוֹשָׂה?

פַּעַם הִתְגַּלְגַּלְתִּי
מְלֵאָה בְּכָל טוּב
כְּבֵדָה
מִמַּעֲמֶסֶת הַחַיִּים.
הַיּוֹם אֲנִי קַלָּה
מְרַחֶפֶת, לֹא נוֹגַעַת
מְנַתֶּקֶת
אֲחִיזָה בַּחַיִּים.
שֶׁכָּאן אִתִּי.
בַּחוּץ-קָרוֹב.
בֵּין יָדַי הַמְּלֵאוֹת.

(לא מספיק מעובד, אבל זה מה יש...)

תודה מתואמת

לא פשוט אבל אמיתי אמיתי
הזכרת לי משהו שגם אני כתבתי פה פעם....
חיפשתי והנה:

שיר אחרי לידה

אני כמו ילד קטן כשהנסיעה נגמרה
והוא נקרע משנתו הנעימה על דופן המכונית
בוכה, בוכה
תנו לי עוד מהנענוע הזה
מהלא כאן-לא שם
תנו לי עוד קצת מהדרך
כשאני מכורבל במושב האחורי
ואתם הגדולים מקדימה.

וחזק כל-כך. אולי לא סתם הוא נבחר כדי לדמות את המעבר מהיריון לילד - כי הוא מבטא את השאיפה להיות כמו הילד שיצא הרגע מהרחם...

מחודש שביעי כבר נהיה לי כבד ומסורבל ולא הבנתי איך אפשר לשרוד עוד 3 חודשים, ופתאום כשהגיע תשיעי וקלטתי שזה באמת הסוף, אני רוצה שימשך עוד קצת..
זוכרת באמת שאחרי הלידה הקודמת התגעגעתי להריון, לתנועות, לתחושה הזאת של המלאות בחיים, שכל מקום שאני הולכת יש מישהו איתי..

חושבת שכמו שכתבו, בעיקר להבין שההריון זה רק שלב, ויש עוד הרבה שלבים טובים שיבואו אחריו. והיתרון - שזה עוזר לנסות להינות מהשלב עכשיו, לייקר אותו. להתמקד בחוויה הטובה ולא בכל הקשיים שיש בסוף.

ופתאום אני כבר לא רוצה להפרד

זכרת פעם שהתעוררתי בבהלה שאני לא מרגיהש תנועות...

אבל ב"ה יולד תמיד מאוחר כך שבשבוע 36 אני ממש לא בסוף הריון

גם לי זה היה.. ממש אהבתי להיות בהריון והיה לי כיף.
התרגשתי מאוד לקראת הלידה אבל כל הזמן היה לי בראש שקשה לי לחשוב על פרידה מההריון.
החלטתי לפנק את עצמי (ואותו..) ולעשות צילומי הריון.
פניתי לסטודנטית, אחרי שראיתי עבודות שלה, בחרתי פינת טבע שקטה והיה ממש כיף, מפנק ובמחיר הגיוני.
זה מעניין שהתמונות בדיעבד פחות חשובות לי, החוויה עצמה והידיעה שיש תמונות כנראה הספיקו לי

אני שבוע 35 וכל הזמן בוכה לבעלי שלא בא לי לסיים את ההיריון.
אבל זה טבע הדברים אין לנו לאן לברוח.. נתאהב במשהו חדש היצור הקטן שמתפתח בתוכנו

לא רוצה שהוא יגמר.. (וההריונות שלי לא קלים ומוכדרים בסיכון).
אין לי איך לעודד. אני כל הזמן מזכירה לנולד שהוא היה בתוכי ובעט בי.. זה עושה לי טוב להזכר בהרגשה (אבל זה גם גורם לי לרצות שוב)

נראה לי שאצלי חלק גדול מהגעגוע נובע מלידות מוקדמות, וההרגשה שהם הסתיימו לפני הזמן, ולכן יש לי תחושת פספוס .

עקרונית על כל הפרוביוטיקות יהיה כתוב שנשים בהריון ומניקות צריכות להתייעץ עם רופא (אני לא חותמת שממש כל, אבל הרוב..)
זה בדרך כלל ככה עם תוספי תזונה, לכיסוי עצמי של החברה, גם על הברזל שלי כתוב ככה..
אני בפועל מתייעצת עם הרוקחת או האחות כשאני קונה את התוסף.
מה שיש לי בבית כרגע זה פרוביוטקה של חברת "הדס" אבל זה לא כזה נראה לי הבדלים משמעותיים...

לגבי שיעול - מה תעשי? ;) זה דבר לא רצוני, אי אפשר להימנע מזה..
לא ידוע לי על נזק להריון שיכול להיות משיעול
(היה לי וירוס של שיעול שבוע שעבר, היה סיוט.. נראה לי רצפת האגן שלי סבלה מזה מאוד...)

בגבול מסוים כמובן🤷

תרגישי טוב!!!

יש פרוביוטיקה שמיועדת לנשים שנקראת ביו פימייל. היא יחסית יקרה אבל אמורה להיות יעילה במיוחד למניעת פטריות בנרתיק

לקחת פרוביוטיקה בהריון, מקסי הלט, מה שכן אני שמתי לב *לא* ליטול בסמוך לברזל כי זה לא טוב לעיכול אבל ממש!
לא בעיה להשתעל בהריון, גם כשהיה לי שיעול חזק היה בסדר שרירים כואבים זה הסרעפת ושרירי בטן חלשים.

לגבי אנטיביוטיקה יש פרוביוטיקה של סופהרב שאפשר לקחת ביחד עם האנטיביוטיקה והיא לא מושפעת מהאנטיביוטיקה. זה נקרא ביו בולרדי.

חולצות לבנות ל-בנים, לבנות שמלות, עבורי חצאית(לובשת ארוכות ולא צמודות מידי) ובעלי יסתדר עם בגדי השבת

מוכנה לקנות גם אונליין

אם לא- אז אפשר בנקסט/שיין.
(הגיעו לי היום משלוח משיין שהוזמן לפני שבוע)

אם היא כבר ילדה-
אז הייתי הולכת לירושלים. יש את לידר ובזאר שטראוס לילדים, ובשבילך יש את ''נטע''.

אבל כתבת שאונליין זו אופציה, לכן חשבתי שהרעיון ההתחלתי היה לנסוע😅
אם את מגיעה לירושלים, אז זה שווה

היא אומרת שמגיעים אליה גם מירושלים ומהמרכז אם מחפשים חנות שאפשר להצטייד בה בכל מה שצריך לאירוע..

פרטי קצת יותר

נראה לי פשוט תלכי למרכז העיר בירושלים, כמו שכתבו לך

יש שם סטים ממש יפים תואמים מתינוקות ועד גיל 10 בערך

עוד לא הזמנתי, אבל יש שם דברים צנועים ויפים

לא מצליחה למצוא משהו נורמלי..

ח

צאית קלוש קפלים טול - תמרה ישראל

https://www.tamaraisrael.co.il/product/%d7%97%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%aa-shiny-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%94-%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%9c/

https://www.tamaraisrael.co.il/product/%d7%97%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%94-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/

תודה❤❤ ובזכותך קניתי חצאית משם!! מרגישה שהגיע המשיח 😁

תעדכני כשיגיע! עשית לי חשק

בשביל הילדים..

שתפי אותנו

זה פרק 12

זמן אמת - פרקים מלאים לצפייה ישירה | כאן

אבל זה קצת מקומם הכתבה הזו..

למה להכליל "נשים חרדיות"? 

מי קבע ששם האלימות גדולה יותר?

זה גורם כרגיל לסלוד מהמגזר הזה וזה כאב לי כי חרדים אמיתיים - אני מדברת על חרדים לדבר ה' ולא חרדים בתחפושת

לעולם לא יגיעו למקום הזה, ורבנים - אמיתיים- לעולם לא יגידו להישאר במצב קטסטרופלי כמו שמתארים שם , זה כנראה מהכתות המלחיצות..

 

 

בתור אחת שהיתה בעולם החילוני וחוותה פגיעות לא קלות בלשון המעטה

 

האלימות לצערנו הרב ממש היא ב-כל מקום, אבל לא יותר בחרדי, זה בעיקר בחילוני אגב 

 

סתם כאב לי הכותרת של הכתבה והייחוס המתבקש לציבור , שכולנו יודעות מה זה עושה בתקשורת גם ככה בתקופה הזו

 

 

עצוב ממש לשמוע מקרים כאלה כמובן, וליבי יוצא לאישה שצריכה לעבור את מה שעוברת

והלוואי וה' יוציא אותה מאפלה לאורה בקרוב ממש

 

 

ועל זה עוסקת הכתבה.

זה לא יאמן מה נשים חושבות שנורמלי.

בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים

מכל המגזרים. ואפשר לראות דוגמאות ברגע זה בפורומים… כנסי לקישור תראי ויכוח הזוי. אוף. זוועת עולם.
אמנם הקישור לא קשור כל כך לסיפור ולמגזר של חברה שלי אבל בכל אופן תודה שהבאת 🌹

אינטרסנטיות?
לא משתיקים שום בעיות. אולי אצל הקבוצות הקיצוניות.
נשים חרדיות לא פרייאריות!!!! נקודה!!!!

כתבה פיי סוקניק. היא אישה חרדית שמכירה ויודעת

ביומיים האחרונים כל הזמן שואלים אותי אם ראיתי את התחקיר על נשים מוכות בציבור החרדי, ומה יש לי לומר עליו...
אז כן, ראיתי את התחקיר, ואלו היו 51 דקות מעיקות ומכאיבות מאד.
אחרי כמעט 10 שנים של התעסקות בתחום, כל מילה מזכירה סיפור, וכל דוגמא מכווצת את הלב, כמעט כמו בפעם הראשונה ששמעתי סיפורים כאלה והתקשיתי להאמין.
ואחרי הכאב הגדול, עלו בי עוד כמה הרהורים ומחשבות, על התחקיר על האלימות והקשר ביניהם:

1. למה התקשורת הכללית מסקרת את הסיפורים האלה, ואיך היא מסקרת אותם?!
בתכנית סופרו בהרחבה מצמררת ממש סיפורי האלימות הקשים , אבל לגבי הדרך שבה הנשים הספציפיות ואחרות יכולות לצאת מהמקום הקשה הזה, כמעט לא היתה התייחסות. בסוף היו כמה שורות על ההתקדמות של כל אחת מהנשים האמיצות והמדהימות בכוחות הנפש שלהן. אבל שום דבר מעבר- על התהליך או הדרך החוצה מהמקום השחור שתיארו.
אז מה היתה מטרת הכתבה?רק להציף את התופעה של אלימות נשים בחברה החרדית במבט מבחוץ, לצופה שעומד ומתבונן בזעזוע באסון טבע מתהווה אצל שבט פרימיטיבי שחי בשמורת טבע סגורה?
אם זו המטרה, היא הושגה. כל צופה וצופה חילוני שיראה את הכתבה יזכור מצוין שבחברה החרדית יש הרבה אלימות קשה. קשה לצאת מהנישואים וממערכות יחסים אלימות. הנשים שעושות את זה הן אמיצות. אבל לאף אחד מהצופים אין מושג מי כן עוזר להם לעשות את זה. למעט המקלטים והעשיה המדהימה של בת מלך Bat Melech, שגם עליה היה ראוי לפרט הרבה יותר.

הנה ספוילר, הסיפור שלא סופר הוא על מקורות הכח והעזרה שיש גם בחברה "החשוכה הזה" הנשים, האנשים, הארגונים וגם הרבנים שעוזרים.
על "יד שרה" "בית חם" "אם הבנים" "באשר תלכי", המרכז לילד ולמשפחה בבני- ברק. "עזר מציון" "לא תשתוק" "מן המיצר" "המרכז הישראלי למוגנות" "יד לאשה" "מבוי סתום" ועוד ועוד.
נכון, המענים לא מושלמים, ותמיד יצטרכו עוד. אבל אין ריק. יש עשיה חשובה והכרחית .הסיפור של כל אחד מאלה ראוי לכתבה של שעה בפני עצמן.

זה לא רק שהסיפור שלא סופר על מקורות הכח והעזרה לנשים האלה נותן הצגה מאד מסוימת ולא מדויקת של מה שמתרחש בציבור החרדי. מה שגרוע יותר לדעתי הוא שהסיפור ללא ההתייחסות הזו פוגע בסופו של דבר בנשים חרדיות שנמצאות במצבים האלה.
הן תחשפנה לתכנית , תבנה שהן בסיכון או שהן במערכת יחסים אלימה. מעבר למקלט- שמיועד למקרי קצה ויכול (לצער כולנו) עדין להכיל מעט מאד נשים ומשפחות (עם ילדים עד גיל מסוים). מהכתבה נראה שאין גורמי תמיכה נוספים בכלל, ושגם רוב הרבנים הם הזויים במקרה הטוב וסוטים במקרה הרע.
התיאור הזה יגרום לנשים חרדיות לפחד עוד יותר מהמחירים הקשים שיש לעזיבת בן זוג אלים. בינינו, אחרי הצפיה בכתבה , זה נראה עוד יותר בלתי אפשרי ממה שחשבו קודם.

2. איפה הרבנים הנורמלים?
הרבנים שנבחרו להצגה הם מסוימים מאד ונבחרו מסיבה מסוימת, הם התאימו לאג'דנה שהתכנית נסתה להעביר. מידיעה ברורה יש הרבה מאד רבנים אחרים שמדברים אחרת לגמרי. הם אוסרים על נשים להשאר במערכת אלימה, מעודדים לעזוב. שקוראים לבעל לשיחה בכולל, בבית הכנסת. שמפנים את האשה למעגלי תמיכה שונים. לו היו נותנים לאחת הנשים בסרט לספר את הסיפור שלה. היו שומעים שלאורך כל הדרך היא לוותה על ידי רבנים חרדים, שתמכו בכל צעד וצעד שעשתה.
שוב, לא רק בשל ההגינות של התחקיר ואמת בפרסום היה ראוי להביא גם את הצד הזה, אלא גם בשביל לתת תקוה לנשים שיצפו בתכנית ועדין לא עשו שום צעד. שיראו שיש מנהיגות תורנית שרואה אותן ומקשיבה להן ולא מתעלמת. שיש למי לפנות ולקבל מענה.

3. מה יהיה עם המספרים?

שימו לב למה שנאמר בתכנית- מתוך עשרות אלפי הפניות שמגיעות לרווחה- 3000 של נשים מגדירות את עצמן כחרדיות מבקשות עזרה. לא כולן מתאימות ורוצות לקבל מענה במקלט,שהוצג כמענה יחיד.
נגיד, במקרה הכי טוב, 200 נשים ילדים וילדיהן מקבלות מענה במקלט. מה עם השאר? מי נותן להן מענה? איך יוצרים מענה מותאם כדי שכל מי שפונה( גם לא על נקודות קצה שהבחירה במקלט נעשית הכרח) תקבל מענה מותאם ומועיל להתמודדות שלה?

4. מה עושה התקשורת החרדית?
התקשורת החרדית מדברת על אלימות נגד נשים, ועוד איך. בניגוד מוחלט למה שנאמר בכתבה. מדברים על אלימות, לפעמים בטרמינולגיה עדינה יותר (שמבלבלת את אלה שנחשפים אליה, אבל טובה יותר מכלום) ולפעמים ממש במילים מפורשת. גם בעיתונות שמרנית יותר וגם באתרי האינטרנט התכנים נמצאים, ועולים בכל פעם. יש יותר הבנה ומודעות שצריך לעשות את זה, כדי להציל חיים.
בשנים האחרונות בעצמי הפקתי תכנים שונים בנושא שנכנסו לאתרים שונים, שהגיעו לעיתונות כחלקים מכתבות וקמפיינים בנושא לעורר את מודעות הציבור בשת"פ עם ארגונים אחרים שפועלים בתחום.
נכון, תמיד צריך לעשות יותר, לדייק יותר , ולפעול הרבה יותר. אבל לומר שאין כלום, פוגע בעיקר בכל אלה שכן עושים. ועושים הרבה, ומראה שאפשר היה לעשות תחקיר מדויק יותר....

אחרי הכל, לכל מי שצפתה בכתבה והתייאשה, אני כאן לומר שיש אלפי נשים חרדיות שעשו מעשה, שקמו ויצאו. שקבלו עזרה ושינו את החיים שלהן ושל הילדים שלהן לטובה. יש תקוה, תאחזו בה חזק ותמצאו את הידיים שיתפסו אותה יחד איתכן, ויש הרבה ידיים כאלה שמחכות לסייע.
וחיבוק, כי אתן באמת לא לבד.

אבל את רואה שהכתבה היתה מגמתית?
לזה התכוונתי.
אם אחת שהגיבה פה למעלה חושבת שהמצב החרדי יותר קשה ממגזרים אחרים היא פשוט הוטעתה ע''י הכתבה.
לא רוצה לקרוא את הכתבה -לא עושה לי טוב לקרוא כאלה דברים, אבל עכשיו אני מבינה שזה מה שבעלי סיפר לי עליה. הוא היה בעיקר מזועזע מחלק מהרבנים.
א--ב--ל
אלו לא הרבנים של הציבור החרדי. אלו הקצוות.

1. לא מבינה למה זה נראה יותר קשה ממה שהיה קודם?

3. איפה בתקשורת החרדית מדברים על זה?

אבל התופעה של ההשתקה, והרבנים שלפעמים נותנים לזה יד בעצות משונות ובקידוש שלמות הבית גם במצבים כאלה, קיימת בעיקר במגזר החרדי

למה לא הלכו לרב זילברשטיין? לרב שמחה כהן?
לרבנית טולידאנו?
הם חיפשו דווקא את הרבנים האלו

לפחות מקווה שזה הנר שיצא ולא משהו אחר...
בעזרת ה'!

זה מוציא חתיכות כאלה לבנות.
אבל את תרגישי בקרוב הקלה משמעותית

אל תדאגי הכל בסדר

לקחתי כמעט בכל הריון והכל עבר בטוב

טוב שטיפלת בזה

הפטריה תעלם בקרוב

הרגעתן קצת...
אמן! שיעבור בקרוב...

ומה לגבי התופעות שהיו לי אחרי שלקחתי?
תקינות?
קצת מלחיץ אותי לשים שוב הערב..

יש שם בחבילה מקל לשים איתו...
כתוב שאם אני בהריון לשאול את הרופא אם לשים עם המקל.
בגלל שלא שאלתי, הכנסתי רק עם היד.

מה ההמלצה?

עברתי אלף פטריות בהריונות, וככה מטפלים... אין מה לעשות. אם זה לא היה בטוח, לא היו מביאים בכזאת קלות.

בעזרת ה' כמובן...

תודה!
הרגעתן אותי...💓

בסניפים פסגת זאב, אגריפס ורמות
כולם פרט לרופאה אחת, היו אדיבים עם סבלנות והסבירו.
הילדים שלי עברו שם סתימות, כתרים, עקירות ושומר מקום. הכל נעשה בצורה מקצועית וסבלנית, עם הסברים לילד והסבר לאמא חופרת
ממליצה ממש, אין סיבה לשלם על שירותים בסל, שנעשים במקצועיות כמו אצל רופא פרטי

בס''ד

 

אלו שהיית מרוצה מהם כמובן...

אגריפס הכי נוח לי אם רלוונטי.

 

תודה!

היא הולכת עם ילד בן חמש וחצי. היסטרי וחרדתי.
היא מאד סבלנית ומוכנה לעזור כמה דקות באמצע טיפול אם הילד צריך את זה.
היא מהירה-עשתה לו השבוע 2סתימות בעשרים דקות
מה שכן-היא לא כ''כ חמה, יותר קרירה.

בס״ד

מעריכה מאד שבדקת בשבילי.

אבל התורים אליה מאוד מאוד ארוכים.

במכבידנט פסגת זאב. מעולה! אבל התורים רחוקים...

בס''ד

 

אותם קריטריונים:

 

- ירושלים

- מכבי

- אדיב, שרותי, סבלן, מסביר...

 

 

תודה!!!!

נכנסתי לפה יומיום בנוהל, קוראת את הפוסטים ולא יכולה להגיב, כנראה תקלה באתר... ונכנסת רק דרך הטלפון, אין לי אפשרות לפתוח מחשב..
ממש התבאסתייי
ועכשו אני רואה שזה הסתדר 🙏🙏🙏
איזהה כייףף

בגלל זה גם בטעות התנתקתי מהשם שלי והוספתי מקף.
אז אני על אותו שם רק מקף אמצע...

תודה שהערת לתשומת לב!
איזה כיף...

רק אתמול . כעבור כמה ימים..
כייף שהתסדר 😍😍😍

מענין אותי לדעת אם אני פותחת חבילה של מטרנה והיא מספיקה לי לפחות לחודש כי הילד יונק והמטרנה רק השלמה..
אז זה גם לא בסדר??
אני חושבת שזה אותו רעיון לא?

שפתוחה יותר מחודש גם צריך לזרוק

תודה רבה

היא אריזה שומרת טריות

זו סיטואציה ממש לא נעימה.
גם אם משהו מצריך מעקב, יש דרך להגיד ולבחון כל דבר וזה ממש לא נעים להיות בסיטואציה שלא מתייחסים אלייך ואל הבת שלך בצורה נעימה ❤️

לגבי שאר הדברים, אני לא אשת מקצוע, אבל מניסיוני בשל אני מעדיפה שאת האבחנות יעשה איש מקצוע שמומחה בתחום.
למשל לילד שלי הייתה חולשה בחגורת הכתפיים, אז נכון אמר שהוא חושב שזה כך, אבל את האבחון הסופי והטיפול נתנה הפיזיותרפיסטית, כי היא מבינה בזה באמת.

אחות של טיפת חלב היא גורם ראשוני שעורה אחרי ההתפתחות של הילד ובמידת הצורך היא צריכה להפנות לאבחון, לא לאבחן ולטפל בעצמה.

ואם זה יעזור, הבן שלי בן שלוש וחצי, ולא נראה לי הוא יודע לצייר עיגולים לא עקבתי אחרי העניין. בגיל של הבת שלך הוא בטוח לא ידע

את יודעת מה ההתפחות שלה האמיתית.
יש אנשים שמפחידים את הילדים. ואז הם עוד יותר לא משת"פים.
ואת תלכי עם הלב שלך. אם את חוששת, תלכי לבדוק.

לגבי הציור-
שלבי התפתחות של ציורי ילדים -

לגבי אבני דרך התפתחותיות
שלבים בהתפתחות תינוקות ופעוטות | מכבי שירותי בריאות

קודם כל ממש מעצבן ההתנהלות של האחות.
אין לי ילדים עדיין אז אני לא יודעת אם זה משהוא שמאפיין אחיות בטיפת חלב, אבל אין להם כלל סמכות וידע מקצועי לקבוע האם לילד יש איחור שפתי/תקשורתי או לא. הן יכולות להסב את תשומת לב המבוגר ולהציע לו לפנות לגורמים יותר מקצועיים לבירור יותר מעמיק, ותו לא. טוב שגם היית אצל קלינאית תקשורת שקצת יותר מבינה מאחות בעניין הזה.
מהידע שלי בתור קלינאית, ממה שאת מתארת מבחינת שפה, הילדה שלך היא בסדר גמור. וכנל מבחינת ההתנהגות, הגיוני מאד שילד קטן לא יפתח את הפה שלו 5 דקות ראשונות עם בנאדם זר.

חיבוק גדול!

העיקר שאת יודעת מה הבת שלך עושה זה הכי חשוב

גם הבת שלי לא אוהבת לדבר ליד זרים אז האחות תמיד ממתינה לשמוע אותה

ומראה לה ספרים..וממש סבלנית

אבל מה נסגר עם האחות הזאת?הזיה!

בגיל כזה לא אמור לצייר עיגול!
והיא קטנטנה היא לא אמורה לשתף פעולה אם היא מתביישת, הבן שלי בן עוד מעט 3 ונראה שמדבר פחות משלך, הכל טוב, חיבוק על החוויה המעצבנת והמערערת, הילדה שלך מפותחת ומהממת הכל טוב!

מבחינת התפתחות שפתית גם הבת שלי בערך ככה. היא כן מדברת חופשי מתי שבא לה. אבל לא אומרת משפטים של יותר מ2-3 מילים. מבחינת ציור אני לא מצפה מהם לצייר עיגול לפני גיל שנתיים וחצי-שלוש.
הדרישות של המאבחנת נשמעו מאוד מוזרות.. ברור שילד משועמם בגיל הזה יקום ויסתובב בחדר.
בקיצור אל תקשיבי לה.
אם יש צורך באבחון תלכי למישהי אחרת...

ונראה לי ממש טבעי שהילדה לא תשתף פעולה מול מישהי שהיא לא מכירה. את יודעת אם היא מדברת וכמה כי את איתה כל הזמן. ואת יכולה לדעת אם היא מציירת עיגולים גם אם מול האחות החליטה לצייר קווים. ואם היא לא יודעת לפעמים הם פשוט אף פעם לא חשבו על זה ואם תראי לה היא תצליח ברגע.
יצא לי בערך בגיל הזה שהיה לי יום אחד תור בטיפת חלב עם הקטנה הייתה בת חצי שנה והגדולה(בת שנתיים) באה איתי. וכל הביקור פטפטה ושיחקה כמו בבית או בגינה. שבוע אחכ היה לגדולה תור ולא הייתה מוכנה לשתף פעולה בכלל.. האחות זכרתי אותה משבוע קודם וראתה בעייניה את ההתפתחות שלה. אז לא היו שאלות אבל באמת הרבה פעמים כשכל היחס מופנה אליהם הם מתנהגים הרבה פחות בטבעיות ולא משתפים פעולה. ובאמת לא בסדר שהאחות הייתה ככה אנשים שעובדים עם ילדים צריכים הרבה סבלנות ומי שאין לו עדיף שיעסוק בתחום אחר.

ויש לי ילד שבגיל הזה דיבר עוד פחות ממה שאת מתארת אצל הילדה שלך, בגיל 3 נעזר כמה חודשים בקלינאית
היום הוא בן 7 והכל מצויין

את מכירה את הבת שלך ואת יודעת אם היא מעוכבת או לא..נשמע שלא.
לא מעניין לה לשבת ולצייר. וזה בסדר.
היא קטנה!

אל
תשימי
לב
אליה
איך אפשר לקבוע חיים שלמים על פי 10 דק' עם אשה זרה במקום זר באווירה מלחיצה?

לא בגילאים כאלה.
תסנני...

אם יש לך חשש כלשהו על ההתפתחות שלה ביחס לילדים אחרים אפשר לגשת שוב לאיש מקצוע אבל ביחס לגיל שנתיים זה נשמע לי מעולה ותקין. לא חושבת שראיתי ילדים בני שנתיים שבכלל יודעים לצייר עיגול, בטח שלא הרוב

ולא מתאימה להיות אחות בטיפת חלב...
יש מלא ילדים שלא יוציאו מילה בנוכחות זרים! הבת שלי, למשל, בת שנתיים ועשר, מדברת מצוין כבר מגיל שנתיים-שנתיים ורבע, אבל זרים לא ישמעו ממנה כלום, כי היא מתביישת. וזה הגיוני וטבעי בגיל הזה!! וחלק מהעניין של מעקב התפתחות (בין אם בטיפת חלב ובין אם אצל קלינאית תקשורת) הוא תשאול של ההורים על המצב בבית. בסופו של דבר הם יודעים הכי טוב מה מצב הילד, כי הם נמצאים איתו הכי הרבה וגם מהם הוא לא מתבייש (ואם כן, אז זו באמת בעיה).
אז לגמרי תסנני אותה. תצחקי בלבך על ה"טיפשות" שלה, ותמשיכי הלאה. מקווה שקלינאית התקשורת יותר הגיונית...

גם לפי הקלינאית תקשורת שהיינו אצלה באיבחון.
פשוט ממש העליב אותי ופגע בי שהיא ככה שפטה אותה תוך 2 דקות.
אפילו לשקול אותה היא רצתה לשקול כמו ששוקלים תינוק (להוריד טיטול והכל) וכששאלתי למה אז היא אמרה שהיא בטח לא תבין למה הכוונה לעמוד על המשקל 😑
בשלב הזה כבר לא יכולתי לשתוק והראיתי לה בדיוק מי לא מבין מה, אבל באמת שממש נפגעתי.

במקום לראות איפה היא יכולה לעזור, היא פשוט התנהגה כאילו היא המועצה לשלום הילד ואני עושה משהו לא בסדר בזה שהבת שלי לא מציירת עיגול.

היא באמת חוצפנית.
זה ממש לא יפה לדבר ככה.
את בן השנתיים שלי האחות שקלה עם הבגדים פלוס טיטול.

גם שלי לא ציירה עיגול כשהיה צריך בטיפול חלב. היא עוד ידעה. ב"ה מאז היא גדלה ולידה, והכל בסדר. אל תתני לזה להלחיץ אותך.

ברור שנפגעת. אישה נוראית.

לשקול ילדה בת שנתיים בלי טיטול? על גבול ההתעללות
ימה זה לא להאמין????? אם את אומרת שהיא מדברת בבית האחות רושמת שהיא מדברת בבית.
אל תקשיבי למילה!
אם יש לך חששות לכי לרופא ילדים טוב
ופעם הבאה אם את צריכה חיסון בטיפת חלב תגידי שאת מוכנה רק לחיסון ולא לשים בדיקה אחרת ומצדך אפשר לרשום שהתנגדת וזהו. שתתמודד
איזה זווועה!!!
חיבוק ענק! הילדה שלך נשמעת מקסימה
מי יכול לצייר עיגול בגיל שנתיים!!!!!????? אולי איינשטיין. הילדים שלי בטוח לא! והבת שלי עושה חמש יחידות מתמטיקה היום. לא נרשמו בעיות של ציור עיגולים מפגרים. איזה שטות!

היא בטח חדשה וראתה מה עושים עם תינוקות אבל לא עם ילדים..
בגיל שנתיים שלי ממש לא שיתפו פעולה. כדי לשקול בעלי החזיק כל אחד ועמד איתם על המשקל ואחר כך הורידו את המשקל שלו.
בכלל היה מאוד קשה לחכות איתם בחוץ או להחזיק אותם לחיסון ונראה לי שהאחיות רק חיכו שנלך משם.
לא בדקו שום דבר התפתחותי. רק משקל כמו שאמרתי וחיסון גיל שנתיים.

כמה רגישות צריך בעבודות האלה, יואו!
שולחת לך חיבוק ענק!
הלוואי שהיה אפשר לשכפל את האחות טיפת חלב שלנו, פשוט מדהימה ורגישה..

את יודעת שמלא אנשים לא היו מתחילים טיפול אפילו במצב כזה??
את ערנית. את מהממת. את מקדמת את המתוקה שלך. היא טועה. את צודקת. זהו. בדוק.
את יכולה כשהיא מציירת לכוון לה בעדינות את היד ולהדגים לה עיגולים. היא תלמד.
יש להן כמה קווים מנחים ולא כלי עומק לבדוק התפתחות. לפעמים הערנות שלהן חשובה. אבל למי שכבר ערני בעצמו ודואג למה שצריך אין לזה משמעות. חיבוק על החוויה.

נשמעת אחות אנטיפטית חבל על הזמן🤦

גם אצלי הם הרבה פעמים לא משתפים פעולה. אז היא כותבת על סמך הדיווח שלי. יש לך אפשרות להחליף אחות?

כאמא לילד מעוכב שפתית 100 מילים בגיל שלה זה המוןןןן
לצרף 2 מילים יחד זה מצויין.
לא מדברת ליד זרים זה נורמאלי.
יש לי 2 ילדים שאובחנו אחד בגיל 2.3 כשעשינו איבחון אמר אולי 15 מילים ומאז קצת אחרי שנתיים וחצי השלים את הפער וכבר ממש מדבר מעולה. והוא גם כן לא מדבר ליד זרים אבל לאט לאט נפתח.
השני דיבר אולי 3 מילים בגיל 2.3 ואכן עדין בגיל 5 עם פער בשפה ביחס לגיל שלו והוא נמצא במסגרת מתאימה.
אז אני לא יודעת אם לבת שלך יש,באמת עיכוב אבל גם אם כן לא נורא זה בסדר ובגיל הזה לא אומרעם לילד לצייר עיגול מראים לו עיגול ואז הוא כביכול מצייר אחריך וגם לא כולם מצליחים וזה בסדר. אז אל תתעצבי יקירה הבת שלך בסדר גמור וגם את ופשוט תתעלמי מהאחות הלא רגישההשהיתה

שני ילדים אצלי לא דיברו עד גיל 3 כמעט כלום

היא קטנה

מפחדת ללכת לפי מה שכתבת פה..
היום אמנם בת שנתיים וחודש, אבל מצרפת רק 2 מילים..
כמו: אמא בואי, אבא בוא, אני פה ...
וכל מיני מילים בודדות לא מובנות...

הרגשה ממש לא נעימהה, לא אוהבת לצאת משם בתחושות כאלו

צירופים של 2 מילים ולא יותר בגיל שנתיים

איזה אחות מעצבנת!!!!
הבת שלך נשמעת לי מאה אחוז. אוף אל תתיחסי אליה בכלל...

ב"ה, האחות האמינה לי שהם יודעים לדבר...
חלקם דיברו אפילו פחות מביתך, ב"ה גדלו והכל בסדר...

הבנת הוראות, האחות מראה לילד תמונה, ושואלת עליה שאלות, והיא מצפה לראות שהילד מרכיב משפט, מבקשת לצייר, בודקת מושגים , לדוגמא תני לי את הקוביה הגדולה, נותנת הוראות פשוטות וכו...
אולי זה יותר לקראת גיל שנתיים וחצי, לא זוכרת בדיוק...

זה לא גיל שאמורים להתייחס לזה ככה. מנסיוני האישי.

האם היא מבינה מה שאומרים לה?
האם היא מתקדמת עם הזמן? מצליחה לבטא את רצונה בדרך זו או אחרת?
חשוב לודא שאין בעיות שמיעה.


אחרי השאלות אגיד לך שמכירה כמה ילדים שמדברים מדהים מגיל מאוחר ייתר ממנה והכל בסדר.
זה לא אומר לא לברר ולעקוב מה שצריך אבל ממש לא להספיד אותה..

כי אין ערך מוגדר, הטווך מאוד רחב ומשתנה בין אישה לאישה ובין הריון והריון. 

מעל 25 זה הריון. מעבר לזה צריך לבדוק באולטרסאונד

בשעה טובה!!

אחרי בטא 1000 כבר אפשר לראות שק בא"ס... לדעתי את יכולה לראות דופק עוד שבוע ככה בע"ה

אמן אמן! תבורכו!

יצא לי בהשערה בין שבוע 5-6 (מחזורים לא סדירים אבל יש השערה לזמן הביוץ בגלל אולטרסאונד שעשיתי)
87 אלף ומשהו הבטא.
לפי הטבלאות באינטרנט זה תואם שבוע 9, זה לא בטווח בכלל של השבוע.
זה חריג? מישהי מבינה בזה?

או שיש טעות בשבוע או שאני לא יודעת מה
גם עד היום היתה לי תמיד בטא נמוכה מאוד, הרופא הסביר לי שיש נשים שההורמון לא גבוה אצלם, זה סוג גוף ונספיק שעלה מעל 25 וממשיך לעלות משם תקין (מכפיל את עצמו)

היה זכור לי שקראתי פעם שהריון חוץ רחמי זה בטא גבוהה?
ואן אין לי כאבים זה עדיין יכול להיות חוץ רחמי?

והעליה לא תקינה... ובערך של עשרות אלפים כבר אפשר לראות דופק

והוא אמר לי שזה בסדר מתי שאני אבוא
והוא ראה את הערך של הבטא, מאמינה ...

תודה על ההרגעה עם החוץ רחמי
בא לי כבר בדיקת דופק ולדעת שהכל בסדר בע"ה 🙈

לחוץ רחמי?

אז הרגעת

אז לא... חח זה תקין לחלוטין.... המשך תקין!

לאולטרהסאונד של הדופק מרופא משפחה..
ואז כבר שבוע הבא תוכלי לבדוק דופק, לא?

ול @עוד תשובה
ביקשתי מהרופאה, אבל התור הקרוב לאולטרסאונד פה ביישוב (יש טכנאית פעם ב) זה שבוע לפני התור לרופא.
היא אמרה לי לבדוק שבוע הבא אם יהיה ביטולים

אם לא אמתין בסבלנות, אין לי כוח לנסוע לירושלים בשביל זה

אצלינו אין וזה בכמ לסוע לישוב ליד או לירושלים. אולי שווה לבדוק אפשרות כזאת אם יש לך קרוב ונח לך.
אולי את יכולה להצמיד לנסיעה שתהיה בכל מקרה (אני קבעתי לדוגמא במרפאה ליד העבודה, למרות שאני לא שם באופן קבוע)

כן ב"ה המרפאה אצלנו נותנת את המענה לשאר היישובים מסביב
ויפה שאני עובדת אין קרוב בכלל, מרחק של למעלה מחצי שעה נסיעה
נמתין בסבלנות

מקווה שיהיה ככה גם הפעם.
ומסכימה עם @עוד תשובה על זה שיפה ממש שיש ביישוב.

דרך המזכירות הפניה לאולטראסאונד מהרופא ולהגיע כבר לבדיקה אצל טכנאית, ואז אליולהגיע כבר עם התוצאה שאצלה של קביעת גיל ההריון.

בעיני בדיקה חשובה,במיוחד אם את אומרת שהמחזור שלך לא מסודר.
(בלאומית יכולתי להוציא הפניה רק דרך רופאת נשים, אולי בקופות אחרות אפשר גם רופא משפחה)

(אבל על סמך בטא חיובית ולא על סמך סטיק)