פורום הריון ולידה (עמוד 1778)

אולי תיכנסי למקלחת חמה. אם זה צירי לידה זה אמור לגרום להם להתחזק, ואם לא, זה ירגיע אותם

בעיקר לחץ בגב

הייתי מתקשרת למוקד אחיות להתייעץ, נשמע שכדאי לך ללכת להיבדק.

לדעתי אם סחבת עד פה חבל ללדת פג רק בגלל שאין כח ללכת לבי"ח.
מבינה אותך ממש אבל תחשבי על הדרך הארוכה שעשית בשביל לשמור אותו/ה בפנים כמה שיותר.

שולחות תמיד למיון אצלנו

תאזרי כוחות ותלכי בפעם האחרונה (מקווה בשבילך) לפני שתבואי ללדת.

החלטתי לחכות 20 דק' ואם לא מפסיק לצאת

איך בינתיים?

גם לי הצירים התחילו בגב התחתון ורק כשהייתי ממש בלידה הבנתי שהכאבי גב שהיו לי כמה ימים היו צירים

לא עובר אחרי מנוחה?

יושבת על הספה כבר מלא זמן, הכאבים התרחקו כרגע ובעמידה מרגישה יותר את הלחץ בגב

ממש חוששת לנסות ללכת לישון

או שאם אצליח להירדם זה סימן טוב?

ואם זה משתנה בתנוחות שונות זה גם סימן טוב

מדי כמה דק'

שילוב של הכל יחד כנראה

תודה על הכל 

עדכני

מרגישה הרבה יותר טוב ב"ה

בבוקר קמתי מאה אחוז אחרי שעה התחיל טיפה לחץ בגב שוב

מניחה שהעובר מתבסס לו שם

והצירים הם חלק מזה מסתבר  

האמת במקומך לא הייתי לוקחת סיכון וממש ממש נחה. לא זזה מהספה..
זה בהחלט נשמע צירים וכדאי לך להחזיק עוד שבועיים בפנים ...

אוף כל החוסר וודאות הזה, כן ציר לא ציר, מעצבן ממש..

זה בהחלט יכול להתפתח ללידה מוקדמת.

נשמע לך עדיין לא תקין?

עדיף לבוא סתם, מאשר לפספס.. שבוע 35 זה עדיין פג ועדיף מאוד שהכל יהיה במקום מסודר...

פתאום מתחילה שוב להרגיש התקשויות חזקות בבטן

כל היום הרגשתי טוב

מה הסיפור?

במרחקים של כרבע שעה - ועד הבוקר הם עברו.
אבל זה היה בשבוע 38... לדעתי במצב שלך כן כדאי להיבדק, כי אולי הצירים האלו כן מקדמים פתיחה... (אם כי ללידה הזו עצמה הגעתי רק עם פתיחה של שלוש וחצי 🤨 הייתי בטוחה שערבי הצירים הללו יקדמו אותי קצת יותר...)

ושלוש וחצי זה אחלה פתיחה להגיע איתה לבי"ח!!!!

(ואני ציפיתי אז לפתיחה חמש לפחות! אבל זה ה"מזל" שלי - בכל הלידות הרגילות שלי הגעתי בפתיחה שלוש וחצי, שזה יפה אבל לא מתקדם מספיק )

הייתה לי תינוקת אחת שלפעמים הייתי פשוט ישנה איתה את השנת בוקר. הייתי שוכבת על הספה והיא עלי, בין אם את יכולה לישון ממש כך, או לפחות לנוח איתו ביחד, ואז היום של כולם ממשיך יותר בשפיות.
בהצלחה רבה!

מנשא באמת יכול לעזור
ואם נרדם עליך אז לשכב ולשים אותו עליך ולישון איתו

ניסית אולי לעשות לו אמבטיה בבוקר או בצהרים ואז אולי הוא ילך לישון?
בימים שהוא לא נרדם ולא מוצא את עצמו ועצבני ממש עזר לי לקלח אותו ואז להאכיל אותו בתמ''ל דווקא ולהרדים על הידיים ואחרי שעובר 25 דק' מאז שנרדם להניח אותו ובדר''כ ישן עוד שעתיים+ לפחות היו ימים שקילחתי אותו פעמיים רק מהסיבה הזאת כי היהנהיה עצבני ומחורפן ולא רציתי להגיע למצב שאני יתעצבן עליו בסוף🤦‍♀️

ואולי תנסי סוג של עיטוף וגם אם מתנגד בהתחלה לתפוס אותו עם זה יציב הרבה פעמים עוזר להם

אבל האמת שלא סחבתי ככ הרבה כמוך, גיבורה שאת
שבוע וחצי הספיק לנו ואז הפכנו אותה לישון על הבטן ובא לציון גואל
עד היום היא ישנה ככה

אצל הגדולה פשוט לא היתה לה שינה ארוכה. בערך מאז שנולדה, ישנה כל פעם כחצי שעה. ככל שגדלה היתה ישנה פחות פעמים במשך היום, קצת אחרי גיל שנה וחצי הפסיקה לגמרי לישון צהריים. עזר לי בעיקר כששחררתי והפסקתי לצפות ממנה לישון יותר. כשהיא נרדמה ידעתי שיש לי בערך חצי שעה להספיק משהו, וזהו. היא כן ישנה יותר כשאני ישנתי איתה, שזה קרה בעיקר בשבת בצהריים.
עם הבן שנולד אחריה גם התחלנו דומה, עד כמה שאני זוכרת. אבל אצלו גיליתי את נפלאות המנשא. משלב מסויים כשהוא היה נרדם לא הייתי מנסה בכלל להניח אותו במיטה. מלכתחילה הייתי שמה אותו עלי במנשא, והוא ישן ככה הרבה יותר. עם השלישי עשיתי ככה די מההתחלה (אחרי המשכב לידה). אני אישית אוהבת את זה, כיף לי להרגיש אתם ישנים עלי, וזה לא מונע ממני להמשיך לעשות דברים תוך כדי (וזה גם קצת כושר, שזה טוב כי אני לא מוצאת זמן לעשות פעילות גופנית אחרת).
באיזשהו שלב אצל שניהם כן התבססה שנת צהריים אחת ארוכה יותר שאז כבר כן יכולתי להניח אותם במיטה והם ישנו טוב בלי בעיה (ובשונה מאחותם, המשיכו עם שנת צהריים עד גיל 3 פלוס-מינוס). אבל נראה לי שזה קרה רק אחרי שהתחילו להיות אצל המטפלת, שאצלה הם למדו להירדם בלי לינוק לשנת צהריים, ולישון זמן ארוך כמו שאר החברים (בגיל 8-9 חודשים).

לא יודעת אם זה עוזר. הפתרונות שלי לא בהכרח מתאימים לכל אחת...

בסוף זה ישתפר.
אני לא לוקחת אחריות. אבל אני ישנתי איתם. לא באמצע. בצד שכמובן הצד מאובטח כך שאי אפשר ליפול או להיתקע. התינוק על הגב עם הראש על היד שלי והגוף שלי מופנה אליו.
רק ככה יכולתי לישון משהו.
מבינה אותך ממש!

בגיל חודשיים וחצי נשברתי והשכבתי אותה לישון על הבטן קצת עזר אבל עדיין היה לה ממש קשה להירדם... היא הייתה ערה שעות עם בכי עייף והייתי עושה כל מה שיכולתי וכלום לא עזר. היינו כמה פעמים אצל רופא ילדים והכל היה תקין אמרו לנו שזה הטבע שלה וזהו...
הייתי בבית גם עם אחותה הגדולה בת שנה וחצי שגם הייתה צריכה אותי היה ממש קשה ומתיש. הייתי לפעמים יוצאת איתן לגינה רחוקה ככה שכולנו הרווחנו אני עשיתי קצת ספורט הגדולה נבנתה מהסיבוב ולשחק בגינה והקטנה הייתה נרדמת בדרך וישנה קצת עד שהיינו מגיעים הבייתה... לא נראה לי שקרה אי פעם שעדיין ישנה כשהגענו תמיד התעוררה לפני. אבל לפחות הייתה קצת רגועה יותר..
הייתה מתמוטטת סופית ב6 בערב בערך ואז לפחות ישנה בלילה הייתה קמה לאכול וחוזרת לישון ככה עד הבוקר.
סחבנו ככ בערך עד גיל 5 חודשים שאז התינוקות בדרך כלל בשלים ללמוד הירדמות עצמאית.. ממש התמדתו בזה ותוך כמה ימים ראיתי שיפור משמעותי... הייתי אומרת שתוך שבועיים כבר הייתי שמה אותה במיטה ויוצאת מהחדר והיא הייתה הולכת לישון יפה לבד... זהו בה שזה הצליח ועשה לה ממש טוב. עד היום היא ישנה הכי טוב מכולם אצלנו בבית..
כנראה שיש תינוקות שנולדים ומאוד קשה להם להירדם. ובאמת החודשים הראשונים ממש ממש קשים ככה... תיהי חזקה

תקשיבי, אולי פשוט תלכי לישון כמה שעות במקום אחר
אם ממילא את לא מצליחה להרגיע אותי
את צריכה כוחות
את צריכה לא לשמוע צרחות
לכי לאמא או אחות ותשני ארבע חמש שעות זה יעשה לכל הבית טוב
❤️❤️❤️❤️

הוא ישן על הגב/צד
מנסה להרדים אותו על הבטןנאבל כל רגע מרים את הראש ומתעצבן.
אז זה רק במקרים שנרדם עלי או בצנשא ואז מורידה אותו לבטן.
היום ישן על הבטן שעתיים פלוס.
אולי אנסה יותר להשקיע בהרדמות טובה ואז להעביר אותו לבטן.
תודה לכולכן!!

לדעתי את בשלב שכל דבר הולך.
להירדם על הידיים- שירדם עת ידיים. מה עם טיול בחול בעגלה? בד"כ ישנים טוב.
להרדים בחוץ על הבטן בעגלה, ואז לחזור הביתה והוא ממשיך לישון...

אנחנו לא חסידי רופאים.
לא הולכים על כל שטות.
כמובן שאם זה יכול לעזור אז נלך

והיא כבר עשתה לו בדיקה מקיפה והכל היה בסדר ב"ה

אולי יש לו איזה משהו שממש כואב או מציק ולכן הוא ככה לא רגוע

אבל ילד שלא רגוע כל היום או רוב היום צריך מעקב לראות שהכל בסדר. זה לא נורמלי שהוא לא ישן

 

וקודם כל רוצה לשלוח חיבוק.
נשמע ממש מתסכל מה שאת עוברת.

הרבה פעמים מצב כזה נגרם
בגלל זיהוי לא נכון של השלב שבו הוא מתעייף,
וכשאנחנו רוצים להשכיב את הילד,
זה כבר מאוחר מדי..

ולפעמים, זה כבר גלגל שמתגלגל,
והוא כל הזמן עייף מדי. לא משנה כמה ננסה לזהות..

אבל זה לא סוף הסיפור!
יש מה לעשות במצב הזה.

לצערי לא אוכל לפרט פה כי זה ממש תלוי ילד,
אבל אשמח לעזור בייעוץ, אם תרצי.
תפני אלי ל972504655755

שכנראה תפסתי אותו בזמן עייפות התחלתי.
הרדמתי אותו עלי על כדור פזיו.
תוך רגע נרדם.
חיכיתי בערך 25 דקות שישן חזק ואז העברתי לעגלה על הבטן.
וטפו טפו הבחור ישן כבר שעתיים וחצי!!!!!
השיג מטורףףףףףףף

בע"ה שיהיה סימן לבאות

בטח האזניים שלך התענגו על השקט...

אבל בטוחה שהציעו לך לנדנד , להרדים בידיים וכו..
לדעתי זה לא יסדר את בעיה רק יחמיר אותה.
הוא יתרגל ובסןף תמצאי את עצמך מנדנדת אותו עד גיל שנה כדי שירדם.
הוא מרגיש אותך
את מלאה מצפון ומצפה מעצמך יותר.
הוא לא רגוע כי את לא.
ובצדק יקירה!
את עייפה, ומרגישה באסה על ההנקה.
תתחילי בלעשות הסכם עם בעלך
מי נישאר איתו ומתי, ומי ישן
תצברו כוחות הוא צריך אותכם רגועים בשבילו..
אבל אל תרגילי לדברים שאחר כך יהיה לך יותר קשה להוריד.
לנדנד/להרדים על הידיים וכו.. זה שקט זמני.
בהצלחה!

זה באמת קשה...

בדקת ויסות חושי?

מכירה מטפלת בקרניו סקרל שעוזרת מאוד במצבים כאלה.
ממליצה לדבר איתה. ליסה 5 7 3 8 9 1 5 2 5 0
ולך שולחת חיבוק. זה ממש לא קל תינוקכזה.

בת כמה היא?
יש לה קושי לווסת את עצמה ואת התסכוחעם שלה.. מההיכרות שלך איתה את רואה שהמוצץ מרגיעה אותה, זה מעולה, גרייה אוראלית ידועה כגרייה מווסתת. הייתי מרחיבה את ארסנל אמצעי הויסות שלה, לדוגמה עיטוף בשמיכה. יציאה לשאוף קצת אוויר, ערסול/נדנוד, הקפצה שלה בטרמפולינה. עיסוי, הברשת הידיים, הגב והרגליים במברשת רכה כמו של בובה, תבחרי מה שמתאים.
איך את מגיבה לה מילולית ופיזית כשמתוסכלת?

תקופה היסטרית של אין זמן לכלום
היא בוכה מכל דבר קטן והשגרת יומיום שלי עמוסה מאוד כי הגדול איתי ולא במסגרת אז אני מטפלת במקביל גם בו ולכן יוצא שהתגובה שלי לבכי שלה לא תמיד מלא בתשומת לב.. מודה שלפעמים מייאוש/עייפות/תסכול רק שמה לה מוצץ וזהו.
אבל לרוב מלטפת מקריבה אליי לנשיקה ושמה לה מוצץ..

יש סיכוי לנסות לשדר רוגע או אדישות לצרחות?

בכי צריך להענות תמיד באופן כללי.
אבל את יכולה לנסות לא לקפוץ ברגע שהיא צורחת, ולנסות שזה לא יפעיל אותך גם מבחינת מצב רוח.
ולראות שאולי זה משתפר.
להגיד לה גם "סבלנות מתוקה" באופן סבלני. כאילו את מחנכת אותה. ובאמת תעשי את זה בשלווה. כל פעם כשזה קורה. בסוף לפעמים זה עוזר.

וכמו שהציעו פה ביחס לויסות תחושתי.

מסאג'ים, הרפיות, יציאה החוצה, נידנוד, ידיים אם אפשר...

היא צורחת גם אם אני משדרת רוגע וגם אם לא..
אני עם שתיהם כל היום לבד ובאמת שהצרחות שלה מתישות בקטע אחר, בכי היסטריייייי מכל דבר הכי קטן.. היא כבר בת 8 חודשים..
עכשיו היא מנסה להתחיל ללכת בלי להחזיק בכלום וכל פעם שלא מצליחה ואי ואי איזה צרחות.... בטוח השכנים כבר מכירים אותה..
הגדול בן שנתיים מייאוש גם התחיל לשים לה מוצץ כל פעם שהיא בוכה, והתחיל לסתום אוזניים עם הידיים.. לצערי אין לנו אופציה של מסגרת בשבילו..

שהיא סופר מתוקה ורגישה. יש ילדים כאלה. שהעולם יותר מסתכל אותם. ועקשנים וחכמים.
ראית מה כתבה תוהה לי? אפשר לעזור לה לווסת את עצמה אולי. אבל לא בטוח יעזור. היא קצת צעירה. ממליצה לך לתמלל לה המון מה שקורה איתה. אוי את עצובה שאחיך לקח לך, אוי זה מסתכל שהכדור בורח. לשיים את התחושות. ברור שהיא לא מבינה את המלל אבל כן את הטון האמפטי ובהמשך אם תתרגלי לעשות את זה היא תבין את המילים והשם לרגש ולסערה עוזר לווסת אותה.
בכל מקרה גם עם כל הטיפים, יכול להיות שזה יעבור. יכול להיות שהיא תצטרך בהמשך ריפוי בעיסוק (כדי לאזן את הרגישות קצת) ויכול להיות שזה האופי שלה. אז אולי תנסי קצת להתרגל ופחות לסבול מזה. זה שלה. תנסי בהדרגה לקבל את זה. לתווך לה ולעזור לה. אבל אין לך שליטה על הכל. זו היא.

היא פיצית הבת שלה, לא? שבעה וחצי חודשים אאל''ט..

רגש ותחושת ביטחון והכלה שמשדרים להם.


חשוב מאין כמוהו
ומי כמוך יודעת.

אבל בגיל הזה אני לא משיימת רגשות. אני לא אומרת לתינוק ''אתה מאוכזב'' וכד''. יותר בקטע של חיבוק, ודיבור בטון מרגיע

וזה הרגל נרכש. מתחילים לאט לאט וזה נהיה טבע שני.

אני עם שתי הילדים במקביל כשהגדול בסך הכל תינוק בעצמו בן שנתיים
ובאמת באמת שאני לא מגזימה- היא בוכה צרחות כמעט כל כמה דקות מכל סיטואציה הכי קטנה,
כדור ברח לה, אח שלה לקח לה משחק, ניסתה משהו חדש ולא הצליחה, לקחתי לה משהו מסוכן שהיא מצאה, אם היא רואה אותי משחקת עם הגדול גם צרחות, אם יש לאח שלה הגדול משחק חדש היא ישר צורחת, אם רואה אותי עסוקה ישר צרחות, אם הרמתי אותה ואז הורדתי אותה בחזרה לרצפה צרחות אימיםםםם
קיצור באמת קרנבל איתה ואין לי כוחות לתמלל לה כל כמה דקות באמת שאני עייפה נפשית(וכמובן פיזית)
לפעמים מרוב ייאוש אני מחזיקה אותה ביידים במשך שעה שעתיים רק שלא תבכה כי כבר מתפוצץ לי הראש...
מה שכן היא באמת מתוקההה ברמות עלל
כשהיא צורחת לפעמים גם מרימה אותה אליי- וישר ישר באותו שנייה שהיא עליי היא מפסיקה לבכות ומחייכת חיוך ערמומי ברמות!!!!
וברגעים של זמן איכות שאני נותנת לה מלאא נשיקות ואהבה איך היא נהנתתתת היא מחייכת ממש מהלב ומסתכלת עליייי במבט מאוהב מחכה שאני ימשיך לאכול אותה..
הגדול בגיל שלה היה כבר מתנגד לנשיקות ועושה הכל להשתחרר ממני

נשמע מאוד מאוד קשה!
אולי תנסו טיפולים אלטרנטיביים?
ראיתי שכתבו לך כבר. אולי גם דיקור או הומאופתיה (אצל מומחה ממש) יכולים לעזור?

זה ממש מרגיש לי שזה יותר האופי שלה..

אבל יש טיפולים שבעצם משפיעים גם על רובד עמוק יותר בקשר גוף- נפש, ולכן יש סיכוי שאולי כן יעזור.
שווה למצוא מטפל ממש טוב, עם המלצות, ולשאול אותו.
אם את רוצה, אני יכולה למצוא לך מס' של מדקר בחשמונאים. הוא מעולה, באים אליו מכל הארץ.

צורחת ברמות בלתי נסבלות

היה לה קצת עיכוב בדיבור ואז מצאו שיש לה נוזלים באוזניים. כנראה שלא היתה שומעת טוב ואולי בגלל זה הבכי לא היה מווסת

נכןן, יש לכל ילד אופי ייחודי.. ולא על הכל אנחנו אחראיים
אבל הייתי מנסה להפסיק לקרוא לה "בכיינית"
בטוחה שאת לא קוראת לה ככה, אבל זה שדר שמועבר לה.
(כמדומני ראיתי הודעה שאת כתבת פעם על הכח שלנו בלשדר לילדים דברים..)
להתחיל בקטן.
הילדה בוכה, זה לא הופך אותה לבכיינית
במקום לומר לה נו תפסיקי להיות בכיינית- לומר, לא נעים לי לשמוע אותך בוכה (רק דוגמא)
תנסי להוציא אותה, אצלך, בראש בראשונה, מהרובריקה של "בכיינית".
להתחיל בקטן...❤

חיבוק ענק

זה יספק את הצורך במציצה

שותה מכוס בד"כ...

איך להפסיק את ההנקות באמצע הלילה, ואת ההנקה שלפני השינה.
הייתי מתחילה מלהניק אותו בחדר אחר מואר, לצחצח שיניים ולהשכיב.
במשך הלילה כשמתעורר להגיע אליו, לחבק, להרגיע, להציע מים אם את חושבת שזה ירגיע אותו. אצלי עובד לעשות את כל טקס ההרגעה בלי להוציא אותו מהלול. הוא צורח כמובן, אבל אני שם איתו, לא נוטשת אותו. חוזרת שוב ושוב על זה שעכשיו לילה וצריך לישון, אין חלב עכשיו, רק בבוקר. אם אני רואה שלראות אותי רק גורם לו להיות יותר הסטרי אני נותנת נשיקה, משכיבה אותו ויוצאת, ונכנסת כל 2 דקות לפי הצורך להשכיב אותו שוב, כי הוא כמובן נעמד בחזרה.
אומרים שעוזר להגיד לו במשך היום שמעכשיו יש הנקה רק ביום, ובלילה כשחשוך אין חלב.
בהצלחה! לא קל. אבל תוך כמה לילות-שבוע זה אמור להסתדר, אם תהיי בטוחה בעצמך שאת עושה את הדבר הנכון ודואגת לבריאות שלו, אז עם כל הכאב התהליך הזה לטובתו. הוא ילמד לישון לילה שלם, יהיו לו שיניים בריאות ואמא פחות עייפה עם יותר סבלנות לטפל בו

הבעיה אצלו שהוא באמת רעב בלילה, הוא לא אוכל טוב ביום, והרבה מהתזונה שלו מבוססת על ההנקה...
אין לי לב להשאיר אותו רעב...
רעיון טוב להניק בחדר אחר באור, ולהפריד מהשינה, אנסה

הוא לא רוצה הרבה ואוכל כמו ציפור...
נמשיך לעבוד על זה יותר, אולי באמת כאן טמון הקושי...
תודה!

לא יודעת כמה הוא יונק בלילה, אבל אם הוא יונק כל שעתיים, תחליטי שאת לא מניקה לפני שיעברו 4 שעות. הוא לא באמת צריך לינוק כל שעתיים בגלל רעב, זה סתם הרגל.
אבל זה יהיה קשה יותר, כי זה לא מוחלט שהפסקת להניק בלילה, ומתוך עייפות הרבה יותר קל להיכנע כי עברו כבר שעתיים וחצי...
הכי טוב אם באמת תצליחי לעבוד יותר על האוכל ביום. חוץ מזה שיכול להיות שאחד תלוי בשני, ואם הוא ינק פחות בלילה יהיה לו יותר תאבון ביום

בינתיים אנחנו מנסים להפריד הנקה משינה, מניקה בלילה, מצחצחת לו שיניים ותוך כדי זה מעיר אותו כמובן... ואז מנסה להרדים בלי הנקה...
עכשיו צרח בערך 20 דקות תוך כדי שהוא מנסה בכל דרך להגיע לתנוחת הנקה... וזה אחרי שינק 20 דקות ונרדם מקודם...
לילה לבן עובר על כוחותינו... מקווה שיתרגל...
ואכן זה קשה כי זה לא מוחלט...
אולי אנסה לרווח הנקות ביום ואז יאכל יותר...

תודה רבה על כיווני המחשבה, ועל ההשתתפות, אתן עוזרות לי ממש!!

כמות של 120 לארוחה היא נורמלית לתינוק יונק. אם היא יונקת חופשי מאז שהיא חוזרת מהמעון ועד הבוקר שלמחרת זה יכול להיות ממש בסדר

ולרוב, אני מוסיפה לה בשעות הערב בקבוק מטרנה של 60 מ"ל, כי מרגיש לי שהיא עוד רעבה, ואין לי מספיק חלב.

 

מה זאת אומרת שזה נורמלי לתינוק יונק? מה ההבדל אם יונק או לא?

זה נורמאלי גם אם זה רק שני מנות כאלו מ8:30 ועד 3:30 בצהרים?

אצל יונקים הכמויות שהם יונקים ביממה נשארים זהים פחות או יותר מגיל חודש עד חצי שנה. הרכב החלב משתנה.

בתינוקות יונקים, מצפים ל8 הנקות לפחות במהלך היממה. אם יש פער גדול יותר בחלק אחד של היממה (למשל במסגרת או בלילה) אז מצמצמים פערים בשאר הזמן. כלומר הייתי מצפה שכשאתן יחד יהיו לפחות 6 הנקות. כמובן שיותר זה נורמלי בהחלט.

לתינוק שאוכל תמ"ל מגדיל את נפח הארוחנ הבקבוק בהתאם למשקל. אז הגיוני שהכמויות הן קטנות יותר מתינוקות שאינם יונקים.

באמת כשהיא חוזרת מהמעון היא יונקת בערך 4 הנקות עד שהיא הולכת לישון - אבל כל אחת מהן ממש קצרה, בערך 5 דקות כל פעם.

במהלך הלילה היא אוכלת עוד פעמיים למשך 10 דקות ובבוקר עוד הנקה אחת של 10 דקות לפני שהיא הולכת למעון.

 

זה נשמע לך בסדר? כי נניח כשאני שואבת חלב בזמן שהיא במעון - לוקח לי חצי שעה של שאיבה כדי להוציא 120 מ"ל.

היא כבר גדולה ויעילה ויכולה לקבל מה שהיא צריכה ב5 דקות. היא גם יותר מהירה יעילה מהמשאבה

גם בארוחות שהן לא חלב או מטרנה, ילדים שונים אוכלים כמויות שונות.
השאלה הרלוונטית היא האם היא רגועה, עם טיטולים רטובים ועולה מספיק במשקל.
אם התשובה לכל הנ"ל היא כן, אז הכל בסדר ואל תהיי מודאגת.

לפני בערך חודש, היא עלתה טוב במישקל (רק אחרי שחפרתי שעות לאחות אם באמת במישקל בסדר, ואם הוא לגמרי מושלם, אז היא אמרה שאפשר לעלות גם עוד) , יש לה טיטולים רטובים ברוך ה, אבל לגבי זה שהיא רגועה - היא תינוקת מאוד מאוד רגועה באופן כללי, אז אני מפחדת שאולי היא רעבה, ובגלל שהיא רגועה אז היא לא בוכה\ מנדנדת, ואז אולי לא יודעים שהיא רעבה.

 

האמת היא שאם אני אדע שיש עוד תינוקות שאוכלים כמות כזאת - זה ממש ירגיע אותי

כן להקפיד כמו שכתבתי קודם שיהיו לפחות 6 הנקות שאתן יחד (מסוף המעון עד שאת שמה אותה בבוקר). יש תינוקות מאד רגועים שצריך ליזום הנקות כי הם עלולים להיות רגועים מדי

גם לגבי ההמלצות על 8 הנקות ביממה- אצלי זה ממש לא היה באופן קבוע. לפעמים אפילו 6 הנקות בלבד.
הנקות, ו2 בקבוקים של 120 מ"ל.
העלייה במשקל הייתה תקינה ב"ה.
אז למרות שהתלבטתי אם לדאוג, ראיתי שאין צורך

כמובן שלא נותנת פה הנחיות לאף אחת.
משתפת בחוויה שלי כדי להרגיע אותך.

ממש מרגיע אותי, כי באמת גם היא עולה מצוין במישקל

כי תמ"ל אוכלים בד"כ בכמות גדולה מחלב אם.
הילדים שלי כולם היו באחוזונים גבוהים בשנה הראשונה (הכי קטן אחוזון 89, הכי גדול 99)
ושלושתם אכלו במעון שתי מנות של 100-120 חלב שאוב - והגדולים היו ימים מלאים במעון (הייתי מיניקה ב7:00, היו מקבלים בקבוק ב10:00 וב13:00 ומ16:00 ואילך שוב הנקה).

הרגעת אותי! תודה

היא יונקת סביבות ה6 פעמים במשך כל היום וקצת מוצקים,
בלילה אני מביאה לה תמל 120 והיא נרדמת עד הבוקר.
כשהייתה במעון גם כן כולם אכלו שם 180 והיא לא... היא 120 שאוב/120 תמל. אבל היא בסדר גמור, לא מבקשת יותר מזה והגדילה מהממת.

כל עוד היא עולה במשקל והיא רגועה, לא רואה סיבה לדאוג

ממליצה מאד על מנשא
לבקש עזרה מהבעל וממי שיכול שיתנו לך לישון
ולבדוק ריפלוקס
חיבוק!! ❤️❤️❤️

שווה לבדוק
חיבוקקקק זה קשה מאוד
להיות אמא זה לא פשוט והנחיתה מורכבת מאוד
ותינוקת שבוכה זה סופר קשה
תחמלי על עצמך. זה לא קושי רגיל אלא פי כמה.

אפשר ללכת לאוסטאופתיה.

זה עובר בעז"ה. אבל בינתיים זה נראה נצחחחח.

זה ממש הגיל, ומי שסובל מזה הוא באמת תינוק צרחן... תנסי לשים לב מתי היא צורחת במיוחד? בשעות הערב? מיד אחרי ארוחה? כל היום? איזה סוג של בכי? בכי מתאמץ כזה.. נהיית אדומה? בכי של כאב? תנסי לתאר, אולי נוכל לעזור לך... וחיבוק על התחושות!! 💕

הבכי הוא אחרי האוכל בעיקר.. ממש איך שהיא מסיימת לאכול.
בכי צרחות.. והיא נהיית אדומה.
סוגשל נחנקת כבר מהבכי, ואני לא מבינה למה!!!
היא אוכלת טוב, ועולה במשקל וטיטולים מלאים.
אוכלת 120 האחות בטיפת חלב אומרת שזה הרבה, אבל זה מה שהיא דורשת.
אני שואבת ומביאה תמל, ואחרי שניהם יש בכי

אולי גרפס? יש תינוקות שבולעים מלא אויר תוך כדי הנקה... וצריך להוציא להם הרבה גרפסים...
יכול להיות רפלוקס, אבל אם היא עולה יפה במשקל אז בכל מקרה לא יעשו עם זה כלום.
מה שחשוב , לא 'לערבב' אותה אחרי ארוחה, כי האוכל עולה ועושה צרבת וזה ממש מציק, לא להשכיב אותה אחרי האוכל, להשאיר אותה עלייך חצי שעה- 20 דק' בתנוחת עמידה או בסלקל , בלי יותר מידי תנועות .

עם שמיכה מקופלת מתחת...שיהיה טיפה אלכסון. אצלנו מאד עזר. היה כנראה ריפלוקס סמוי ומאז ששמנו ככה מאד הוקל לו.
וגם אחרי האוכל לא להשכיב על הגב...

זה אומר שהאוכל עולה מהקיבה, ושורף להם נורא.
יש ריפלוקס רגיל, גלוי - כשיש פליטות, והרבה פעמים לא עולים במשקל,
אבל יש ריפלוקס סמוי - שאין לו סממנים חיצוניים בכלל, רק הבכי של הכאב.
יש תרופות לריפלוקס, הם גורמות שהאוכל שעולה לא יהיה חומצי.


ויש גם תמ"ל שמיועד לריפלוקס, והוא כבד יותר בקיבה.



בינתיים עד לרופא, תנסי לא להשכיב אחרי אוכל, אלא רק במנח "עומד" (במנשא למשל). לשים הרבה בטרמפולינה / סלקל / עגלת טיולון בחצי ישיבה חצי שכיבה.


בדיקה לריפלוקס -
הצורה המקובלת היא תשאול הורים, וניסיון לתרופה לעשרה ימים (אנחנו קיבלנו ילדה חדשה תוך כמה ימים! זה לא השאיר מקום לספק). אם התרופה עוזרת - ממשיכים איתה.
הבדיקה ה"אמיתית" לריפלוקס היא פולשנית ולא מבצעים אותה.

למה אני שואלת, אחרי לידה ראשונה הנקתי מלא והיה מעולה.

אחרי לידה שניה, בגיל 5 שבועות בערך, כל חצי שעה אכלה חצי שעה

וכשלא אכלה, צרחה. פשוט ההנקה היתה כמו שוקו, היא רצתה גם אוכל... לא רק שתיה.

וכשקיבלה מטרנה, היה לי עולם אחר.

אז ממליצה לבדוק.

שולחת לך המון כוחות ובהצלחה

ואז הוא בוכה ואני בוכה איתו כי לא יודעת איך להרגיע אותו ...

תכניסי לעצמך שזה בסדר וטבע שתינוק בוכה.. (במידה נורמלית כמובן)

זה תקופה קשה אבל ועבר

קודם לשלול סיבות רפואיות. ריפלוקס, עליה במשקל, אוזניים וכו'. אם היא על תמ''ל אולי לנסות סוג יותר עדין.
אם הכל בסדר אז לדעת שיש תינוקות יותר מאתגרים. יותר קשה להם להסתגל לעולם. צרכים יותר ידיים. דברים מציקים להם. וגיל חודשיים זזה גיל קשה ומייאש ויש גם גזים. בע''ה יהיה שיפור בהמשך. כשהיא בוכה את לא אשמה. תנסי איכשהו להרגיע את עצמך קודם כל. גם אם זה לתת אותה לבעל או אפילו להניח ממש לדקה להתאפס (ואם את ממש מאבדת את זה אז כן להניח ליותר כי זה יכול להיות מסוכן אפילו. עד שאת במצב סביר). את עושה מה שאת יכולה. מניעה אותה (בעדינות!!), מחבקת, מוצץ, הנקה או בקבוק. ואת אמא מקסימה ומהממת. זו תקופה קשה! את לא לבד בזה. לי זה קשה יותר מההריון. ממש תקופה שחורה כל פעם. למצוא נקודות אור קלות לעצמך. קרם חדש. מקלחת כשהיא אצל הבעל. מוזיקה. שוקולד (רק לא להגזים. זה משמין. מניסיון...). להיפגש עם מישהי. חברה. גיסה. אמא. לפרוק. את נורמלית. את בסדר.

היא תחייך המון ויפסיקו כאבי הבטן...
והילדים של השכנים גם בוכים בלילות...

איכשהו אף אחד לא מצליח להכין אותנו להלם ולקושי של ילד ראשון.
כמובן כמו שכולם אמרו כדאי לשלול בעיות רפואיות אבל יכולה להזדהות איתך שגם אצלי התינוק הראשון בכה המון והיה לי ממש ממש קשה לטפל בו, במיוחד כמו שהזכרת שחלמתי לפני הלידה על חופשת לידה חלומית עם תינוק חייכן לצידי...
באותה תקופה זה היה נראה כמו בור שחור אינסופי, אבל זה עובר!!
והיום הוא הדבר הכי חמוד בעולם!
תנסי לשאוב קצת כוחות מהעתיד שבוודאות יהיה יותר קל ומשמח..
ותביני שהרגשות שלך הגיוניים ותשתפי.. אל תשמרי בבטן זה לא טוב ויכול להוביל לדכאון...
וכמובן כמה שיותר להעזר ולנוח!
בע"ה שתגיעי לשלב הבא במהרה❤️

הבת הראשונה שלי לא הפסיקה לצרוח בחמש חודשים הראשונים לחייהאני אומרת לך מה שאמרו לי ולא האמנתי
את גם לא תאמיני עד שתראי...

באיזשהו שלב הצרחות פתאום משום מקום ייעלמו בבת אחת
וזה מה שקרה בגיל חמישה חודשים הילדה התהפכה מילדה שלא מפסיקה לצרוח לחייכנית אדירה רגועה ושמחה
היא היתה תינוקת קולקית תבררי על זה אם זה מתאים לתיאורים שלך אז יהיה לך כמו שהיה לי בעז"ה

קשה ממש

קודם כל חשוב לי להגיד שזה עובר.
היא תחייך ותצחק ותתקשר, ותביני אותה יותר ויהיו לכן המון רגעים מדהימים.
מעבר לזה, יש המון כלים שיכולים לעזור כדי לגרום עכשיו לחווית אימהות טובה ושמחה יותר, ולהפסיק לסבול.
לדייק יותר את הצרכים שלה ואת המענה כל שלשתיכן יהיה רגוע יותר.
לא רוצה לחפור כאן אז אפרט לך באהבה בפרטי.

הבת שלי עד גיל שלושה חודשים הייתה ממש בכיינית. ברוך ה' עבר לה. ותינוקות של אחרים תמיד נראים חייכנים. זה לא אומר כלום

אני התחלתי לקראת 5 חודשים

ובאלי ממש להתחיל כבר..
פשוט מתחילים?

רק מגיל חצי שנה זה יכול להחליף ארוחה

בהתחלה נותנים כל ירק/ פרי לבד כדי לשלול אלרגיה
ולא מוצרי חלב בכלל

האחות בטיפת חלב אמרה לי שאפשר לתת הכל,ביחד,עם תבלינים...
לא צריך כל ירק בנפרד למשך יומיים-כבר לא...
אפילו חלבי אפשר לתת בגיל חצי שנה..
חוץ מחלב ניגר וכמובן דבש שאסורים...

ועוד משהו חדש- כשנותנים מים לתינוק הם לא צריכים להיות רתוחים,מספיק מהברז...

הנחיות חדשות...

יש לנו תור השבוע, אולי אחכה לשאול את האחות פשוט

תעדכני מה האחות תגיד לך..

לפני שבוע בטיפת חלב האחות הזדעזעה מזה שהמתוקה בת 5 חודשים טועמת כבר הרבה.
היא אמרה שהיום ההנחיות הן לא להתחיל לפני חצי שנה.
אמרתי לה שהיא ממש בוגרת ומבינה ו"מושכת " בעצמה אוכל,וממש מבקשת כשאחים שלה אוכלים,והיא עמדה על שלה שזה ממש מסוכן...
מעניין- אם זה תלוי שנה/אחות/איזור😁

בגיל חצי שנה
אמרתי לה שאני מתחילה לפני אז אמרה שזה לא ההנחיות אבל תכלס זה בסדר, העיקר שיהיה ממש טעימות ועדיין לא ארוחה
אבל זאת הייתה הנחיה לא רשמית מה שהיא אמרה, הרשמי זה מגיל חצי שנה...

מגיל 4 חודשים כשמתחילים לראות בשלות של הילד.
יכולת החזקת ראש בישיבה (עם משענת לא 90 מעלות) כשהוא מגלה עניין באוכל שלכם...

חצי שנה.
אם גם תמל - נראה לי ארבעה חודשים.

רפואה שלמה!

לבשל אורז ולשתות את המים שלהם

זה פי הטבעת... פשוט שורף

ממש טובה.
באופן כללי להתייחס כמו תפרחת חיתולים. תהיי בלי טיץ וחצאית מאווררת.
תח*תונים מכותנה אם את לא מקפידה על זה ביומיום.

אני מותשת...

תשתי תה רגיל (לא צמחים.. הכי פשוט) עם סוכר גם אם בדרך כלל את נמנעת או מפחיתה בסוכר
אפשר גם מים של מרק עוף עשיר. עוזר ומכניס מינרלים לגוף. לגבי לאכול את המרק - עניין של כמה את רעבה מול כמה זה יעשה לך לא טוב בבטן. גזר אמור להיות יחסית בסדר, ואולי אפילו לעזור.

אבל מרק לא יעשה לי יותר גרוע?

אני גמורה!

והם קלים לעיכול

בינתיים הפסיקו השלשולים ונשארה החולשה...

ה' יעזור.

נראה אם יהיה לי כח להכין מרק

משמיד חיידקים במעיים. עוצר שלשולים מיידית.

מחזק את הגוף . 

והאמת שהכנתי פעם פרווה והיה לי לא כזה טעים...
ולכן לא התחשק לי לנסות.
אבל עכשיו נזכרת שזה גם היה מקמח אחר..
את רק ממירה חלב במים? או שיש עוד איזה סוד שצריך לפצח?

אני לא ממש זוכרת את המתכון שלי, אבל הוא פרווה ויוצא ממש ממש טעים..

כי בשעה 12 וחצי בלילה פחות רלוונטי ללכת לקנות או לחפש משכנים 😅

אבל אולי בלוטות הטעם שלי רגילות לסטנדרטים פחות מתוקים

אולי הפוך, כי אני מפחיתה בסוכר אז צריך משהו אחר שיתן טעם..

ממירה את החלב במים
יוצא ממש טעים

(ברור שעם חלב זה יותר טעים אבל גם עם מים זה טעים)

אפשר גם מיץ תפוזים, כמו בעוגות.. (כי בתכלס זו עוגה...)

הטעם אותו דבר

פחות טעים בפנקייק לטעמי .. אבל מים במקום חלב זה אחלה...

מקמח מלא - שבעים אחוז אני תמיד עושה.
החכמתן אותי כולכן!

אמרתי לבעלי שבגללו לתינוק יהיה כתם לידה בצורת פנקייק

קבענו ליום אחר.

זה נותן מספיק טעם בעיני וזה סבבה לגמרי עם מים

יוצא טעים

גם אני בהריון וגם לי יש חשק לאכול אוכל שאנשים אחרים מכינים
וכמובן כשזה לא במטבח שלי

רק הריח קודם גומר לי את כל התאבון
זה צריך להגיע מריח מבושל טוב וטרי ארוז אסתטי אלי הביתה

צריך להיות גם מבושל
גם טרי
גם מריח טוב
וגם ארוז אסתטי!
אם חסר אחד מהפרטים, הלך על הארוחה...

פשוט ממירים את החלב למים

אבל בלי קשר, זה באמת מעצבן... אולי לא ברמה כזו, אבל יכולה להבין את ההתמרמרות

את צדקת בכל התחושות שלך
את מחזיקה ראש
ויהי רצון שזה יהיה באמת מיותר וכולם יהיו בריאים ושלמים תמיד!

אני גם הייתי בהלם לראות שנורופן עולה יקר... גם בכדורים למבוגרים הוא יקר יותר מאקמול...

אקמול ונובימול - הם ממשפחת הפצאמול.
נורופן, אייבו, אדביל - הם ממשפחת האיבופן.

שניהם משככי כאבים בלי מרשם...

אין לי מושג ממה נובעים הבדלי המחירים.
מאמינה שכמו בכל מוצר ל"מותג" יש גם השפעה...

וגם משפיע ליותר זמן.

וכנראה המחיר שאת זוכרת זה כשקנית עם מרשם...

וכל תחושה שלך היא לגיטימית ולא משנה אם את לפני או אחרי לידה
אני מתבאסת שאני מקבלת במשלוח מהסופר חלב שהתוקף שלו הוא עד עוד שבוע, למרות שברור לי שזה ייגמר לפני.
מותר להתעצבן ומותר להתבאס, ועוד יותר - מותר לשתף פה

ושיש הבדל עם ובלי מרשם.
אבל למה הוא לא הסכים שץתחזירי את זה אם התוקף קצר?

שהחוק לא מתיר להחזיר תרופות אחר שנקנו, בטח אם יצאת כבר משטח בית המרקחת.
תרופות זה מוצר רגיש - ואין יכולת לדעת באיזה תנאים הן הוחזקו ולכן גם אי אפשר להחזיר אותן...

בנוסף, אני לא בטוחה שהרוקח צודק אם זה שגם אם עובר התוקף ברגע שפתחת זה חצי שנה...
אני כמעט בטוחה שזה חצי שנה מרגע הפתיחה או עד תאריך התפוגה, שהקובע זה המוקדם מבניהם...

את יכולה לשאול רוקח אחר ליתר ביטחון

וזה בהחלט מעצבן ומובן
ממש לא חושבת שזה לא פרופורציונלי

אף אחד לא אוהב סתם להוציא כסף
וזה לגמרי לגיטימי שתרגישי ככה

אני מרגישה שאולי את קצת ציפית מעצמך שתשימי לב לדבר כזה?
ואולי ההרגשה שאת בעצם יודעת ובכל זאת שיכנעו אותך היא המבאסת כאן?

אני שואלת כי זה יכול לתת לך רגע מקום להכיל את זה שממש לכולם זה קורה!!
וזה לא הופך אותך לטיפשה, בלי קשר לאחרי לידה שלא מאופסים זה ממש קורה בהרבה דברים ואת נורמלית

אייבו הוא בדר"כ קצת יותר זול ובשורה התחתונה זה אותו חומר פעיל באותו מינון...
ככה שלפעמים עדיף לבחור באייבו ולא בנורופן.
כמו שאקמולי ונובימול זה אותו חומר פעיל, באותו מינון - רק שנובימול יותר יקר.

אם צריך... נדמה לי... לא תמיד יש ברירה.

זה אותו חומר.
צריך לשים למינון כי בכל אחד זה אחרת.
(נובימול, אקמולי, ואקמולי פורטה)

נובימול ואקמולי זה אותו מינון.
הריכוז שונה ובהתאם גם כמות הסירופ שנותנים שונה.
אבל בסופו של דבר הילד מקבל את אותו מינון של חומר פעיל.

אקמולי פורטה - לא יודעת, לא בדקתי אותו בהשוואה לאקמולי/נובימול.

*כמובן שאני מדברת על מקרה שכולם בסירופים. לא התעסקנו מעולם עם נרות.

מינון=כמות הסירופ.

ולכן נובימול נותנים פחות ממיליליטר כשאקוןלי זה בערך 5 מ"ל באותו משקל של ילד.
אקמולי פורטה הריכוז כפול...

זה לא מאוד עקרוני.
נראה לי שהובנתי.

בהצלחה ויום טוב.

אם התחסנת פעמיים בילדות לא מחסנים שוב

רמת הנוגדנים, לפי מה שאני יודעת, לא קשורה בהכרח לזכרון החיסוני של הגוף.
חוצמזה, הייתי שואלת רופא ולא מסתמכת על אחות טיפת חלה

כי האחיות בטיפת חלב מבינות בפנקסי חיסונים ויכולות לבדוק אם חוסנתי פעמיים. הרופא הסביר על ההשלכות אבל לא הסכים לבדוק בעצמו את פנקס החיסונים. זה באמת לא בהכרח מעיד על הזיכרון החיסוני של הגוף, אבל צריך להזהר כי אי אפשר לדעת בודאות.

מאיזו שנה התחילו לחסן?
אין לי נוגדנים לאדמת. ילידת 1993

וחוסנתי

אמא שלי טוענת שחוסנתי, אבל באפליקציה של כללית כתוב שאני לא מחוסנת.
לא נראה לי שבדקתי נוגדנים לזה

לא נראלי שאמא שלי לא חיסנה. ובטח שהיא לא תזכור.
אבל כתוב לי בכללית- לא התחסנת לאדמת לפני ההיריון.

אין לי מושג מה זה אומר
אבדוק איתה היום אם היא זוכרת

עכשיו אמא שלי כתבה לי שחיסנה אותי בכל החיסונים.
סבבה
תודה!

לפני עידן המיחשוב

כי כמו שכתבתי בהודעה קצת למעלה אמא שלי אומרת שחיסנה בהכל.
תיארתי לעצמי

זה היה עוד לפני שהכל היה ממוחשב

התחסנתי שוב ורמת הנוגדנים לא עלתה

הרופאה אמרה שאין צורך להתחסן שוב, שיש אנשים שלמרות שמתחסנים הרמה לא עולה.

 

דבר שני , יש עכשיו אדמת שמתסתובבת ומדבקת? 

מסתבר שהחיסון של אדמת יוצר אפקט משמעותי ויעיל של חיסון עדר.
זה לא קורה בכל חיסון, אבל באדמת כן.

כשהנוגדנים לא עולים

הרופאה אמרה לי שאם החיסון לא תופס ולא מעלה נוגדנים אין לי מה לעשות שוב

אם יש לך תיעוד על 2 מנות זה מספיק, גם אם רמת הנוגדנים נמוכה.
אם אין לך 2 מנות, או שאין תיעוד, ישלימו בהתאם. רק אחרי לידה, לא בהריון, במסגרת טיפת חלב.

בעבר שלחו להתחסן שוב אבל אז ראו שלא מעלה והפסיקו. כל עוד את בטווח השנים שחיסנו בארץ שתי מנות אז הכל בסדר. אם את רוצה אז את יכולה לבקש חיסון אבל אחריו צריך למנוע הריון אם אני זוכרת נכון לשלושה חודשים. או אולי חודש? לא בטוחה.

אבל בגלל שלא ידעו אם פעם או פעמיים אחרי הלידה הראשונה נתנו לי שוב חיסון.

ועדין אין לי נוגדנים כמעט.

אי אפשר לתת יותר מנות.

אם הבדיקה לא מראה שיש מספיק נוגדנים אחרי החיסון הנוסף- נחשבים מחוסנים.

רופאת המשפחה שלי אמרה לא להתחסן שוב. מספיק מה שהתחסנו בילדות

זה באמת כאב לב גדול!! חיבוק❤

כאב, אחרי שהתאמצת לשאוב ועוד מחוץ לבית הנוח שלך עם הלחץ שמישו יראה...
מבינה אותך

כמעט קרה לי היום

אחרי ששאבתי הנחתי את הבקבוקים עם החלב על השולחן והרמתי את המנוע כדי לארוז אותו ולא שמתי לב שהצינורות עדיין מחוברים ונשפך לי חלב...

ברוך ה' נשפך רק קצת. 10 מ"ל בערך. לא ממש נורא.

אבל כן הרגשתי את הדקירה בלב על החלב היקר הזה שעלה לי בזמן ובמאמצים ושנשפך...

תמיד אני אומרת שהמשפט של לא בוכים על חלב שנשפך לא נאמר על חלב אם...

מפלסטיק או מעץ, אבל לאיקאה וגם למקס סטוק יש מטבחי עץ יפים.

https://ksp.co.il/mob/item/122911
מה אומרות?

בכל האתרים רשום גיל 3+

שזה בדיוק הגיל לקנות מטבח. ברור שבגיל 3 הם ישחקו יותר רציני עם דמיון וכו אבל גם בגיל שנתיים הם כבר יכולים להבין ולהנות כשמסבירים להם שהם מבשלים בכאילו, לבובה או לכם...

וממש נהנה "לבשל לי" בכאילו..

שמטבח מעץ הוא יותר כבד מפלסטיק, אז אם את מתכננת שהוא יהיה נייד (למשל להעביר מהחדר לסלון ביום יום) אז לדעתי עדיף פלסטיק...

נתקעתי על האורות וצלילים ;)

תבדקי מה זה אומר, הם יכולים גם להנות ממטבח בלי קולות ואורות ולך יהיה ככה קצת יותר שקט

תראי אם יש עכשיו מבצעים

הבן שלי בן שנה וחצי כל היום מבקש לבשל ולראות מה יש בסירים.
השבוע הוא לקח כף מדידה ומזג לתוכה שמן😲😍 ואח"כ הכין מרק...

נראה לכן שמטבח יכול להתאים לו? או שהוא קטן מידי?

ילדים מתים על זה מגיל קטן... הכי גרוע עוד כמה חודשים

למרות שאצלי עד גיל שלוש הם סתם מטפסים על המטבח בלי לבשל בו...

וגם בזמן האחרון היה במקסטוק ובאייס דברים נחמדים

כי זה מצביע על קצת התייבשות וסך הכל אומר שצריך יותר נוזלים.. לגבי דם לא יודעת, יכול להיות גם פצע בדרכי השתן או משהו כזה.. הכי כדאי לעשות דגימת שתן. בהצלחה ובריאות לקטני❤

יכול להיות גם מרגישות לחלב או חיידק בצואה.
אל תדאגי, זה קורה המון וכמעט תמיד זה חולף מעצמו בלי שום התערבות..

יכול להיות שאכל סלק או משהו אדום?
אולי עצירות קשה?
הוא רגוע?
אולי דם מפצעים?
אני חושבת שכדאי להתקשר למוקד אחיות, בגלל שעד התור זה לוקח זמן. אולי יגידו לך להגיע בלי תור.

רפואה שלמה!

לפעמים זה מפצע חיצוני.
לפעמים זה רגישות לחלב או למשהו אחר.
קיבל רוטה לאחרונה?

דם בטיטול ברוב הפעמים הוא יותר חיצוני, פצע כלשהו במעבר, כמו פיסורה או טחורים וכו.. שצריך טיפול אבל לא מסכן חיים.
לא מהקיבה- שאז יש יותר צואה שחורה או דם ממש שזור בריר.

אבל, עם כל זה, ממש לא הייתי מחכה כמה ימים.
אין תורים או שאין רופא במרפאה בכלל?
לכל מרפאה יש אפשרות לתורים דחופים. מתקשרים למשרד בבוקר ושואלים מתי אפשר לבוא כי זה דחוף
אל תחכי כמה ימים.

שמעתי על מקרה כזה שקרה לאחר החיסון

כשזה מצב שאין לי שום השערה שתרגיע אותי ממה זה יכול להיות אז אני לא מוכנה לחכות ולא מוותרת עד שמכניסים אותי לרופא באותו יום, מקסימום יום למחרת (תלוי כמה אני לא רגועה)

למה את צריכה להתייסר מדאגה כמה ימים?
זה תינוק קטן ובשביל זה יש מרפאה

קשה?
אם כן, יכול להיות שזה דם מפיסורה או מטחורים
אם לא, הייתי מבקשת מהאחיות להיכנס כתור דחוף

היה את זה לבת שלי
השאלה אם היה שלשול? היה דם רירי בצואה?

בכל אופן - אולי זה סלק/עגנבניה..
 

לא לחכות דקה וללכת לרופא היום

הלב שלי רועד מפחד
נעדכן בעה.

שזה קרה לקולגה בעבודה שלי ואחרי כמה בירורים לא מצאו סיבה והכל בסדר, כבר לוזוכרת מה בדיוק אמרו להם...

מה הרופא אמר?
חושבת עלייך 🌼

ואמר להביא מחר למעבדה.
אוף

לבן הגדול שלי היו מעט כתמי דם קטנים בצואה במשך כשבועיים....כבר חשבו שמדובר ברגישות לחלב... ובגלל שהנקתי ביקשו ממני להתנזר מחלב, ולא עמדתי בזה...אבל ברוך ה' זה חלף..וכשקראתי באינטרנט ראיתי שזה נפוץ....
הרבה בריאות!

שלפעמים בבוקר הייתי רואה כתם אדמדם כתום בטיטול
לא נלחצתי כי זההיה נראה לי שלא אכלה מפסיק בלילה

ולגבי התור, הרב הפעמים אפשר להתקשר למרפאה ולבקש להכניס אותך בין התורים או במקום תור שהתבטל

הדרגה. אח"כ המחיר מתעדכן לפי תלוש ושעות עבודה עדכני לאותו חודש

ברגע שמגיעים שלשה תלושים רצופים נקבעת לפי זה דרגה קבועה ועל פי זה מחושבת הדרגה

לך ותלכי לפי ההכרעה שלו

מה היחס שלכם לכספי מיסים וכספי מדינה.
יש גישות שאלה כספי ציבור ואסור למעול בהם אפילו בשקל
יש גישה יותר ניטרלית שאת עומדת בנהלים שהם קבעו וזהו, פרצה שהם יצרו מותר לעבור בה
ויש גישה שאופן נטילת המיסים בישראל הוא לא כשר בגלל אופן המיסוי ולכן זה כמעט גזל ואיפה שאת יכולה "להחזיר" לעצמך קצת זה יפה וראוי.

אין לי מקורות, מעולם לא חקרתי מספיק, אבל אין גישה אחת בעולם התורני

בהקשר הזוגי- הכי טוב ונח אם תצליחו להסכים על גישה אחת.
אבל כשלא- מה שבאחריות הישירה שלך תעשי כתפיסתך
מה שבאחריות הישירה שלו- כתפיסתו.

ביקשת ממנו תלושים? הוא מודע לנהלים שזה יתקבל? זהו. החלטה שלו...
נכון שהכסף משותף אבל את לא "אחראית" על כל צעד קטן אם הוא מושלם או לא (אם הוא מבזבז זמן בעבודה ומרוויח משכורת על כלום? לא עניינך כמובן, אותו דבר...) כל עוד זה בתחום הסביר כמובן לא אם הוא רצח מישהו ושדד אותו

בעיני מה שאפשר להפריד בזוגיות רצוי. אחרת זה מלחמות בלתי פוסקות. לנסות לדבר ולהבין אחד את השני זה מעולה ומקרב אבל לא מתוך לחץ שחייבים להגיע להסכמה

באמת יש הרבה דברים שאני מנסה להפריד, כל אחד ומה שהוא אחראי עליו.

אבל כאן קשה לי מידי, כי בסוף אני מגישה את הטפסים וזה הבדל של כמה מאות שקלים בחודש...

אבל באמת אמרנו שנדבר על זה יותר לעומק היום, מקווה שנצליח להבין אחד את השני

כי לפי הכללים החדשים צריך 24 ש"ש ולא בטוח שחצי משרה עונה על זה... תבדקי

היו לו 25 שעות

שנה שעברה..
,🤷🏼‍♀️

למרות שהמשכורת השתנתה?

ורדפתי אחרי המעסיק כדי לקבל גיליון הפרשים או אישור על אחוזי משרה בתקופה הזאת, ואז אחרי שזה התעכב ממש הסברתי לפקידה שהתקשרה לשאול מה קורה עם זה מה הבעיה, אז היא אמרה לי שעדיף לי שזה יהיה ככה, כי ההכנסה לנפש תהיה יותר נמוכה. (זה היה על שנה שעברה אז לא היה משנה כמה שעות עבודה הופיעו בתלוש)

אני חושבת שחשוב להיות ישרים.
אבל אין עניין להיות צדיק יותר מהאפיםיור... אם ככה יצא לכם ולא בכוונה מיוחדת אז הכל בסדר🤷
תחשבי שיש מקרים הפוכים.. שבדיוק החודשים שצריך להגיש נמוכים במיוחד.... זה לא מעניין אף אחד, נכון?
זה העניין. יש חוק מסויים... אז יש אנשים שמרוויחים ויש אנשים שמפסידים😔

בהנחיות כתוב במפורש שאם חל שינוי, צריך לעדכן...

הם קבעו את העניין בצורה מסויימת ולא ביקשו את כל התלושים, מתוך ידיעה שאנשים ישלחו את התלושים שיותר משתלמים להם

רק מקווה שנצליח לדבר על זה ברוגע בלי לפגוע אחד בשני, כי זו נקודה מהותית אצל שנינו באותו

הייתה לי התלבטות במקרה מאוד מאוד דומה.
החלטתי פשוט לשאול ישירות את משרד התמת, אמרתי לעצמי אם יגידו שאסור גם ככה אני לא מסוגלת לרמות, ואם יגידו שמותר רק הרווחתי.
בקיצור שאלתי והנציגה אמרה לי במפורש - תבחרי את התלושים שהכי משתלמים לך מתוך החודשים שאנחנו מאפשרים.
זה היה לפני שנתיים או שלוש

ותמיד שולחת את הרצף הכי נמוך שלי ושל בעלי.

נכון שזה לא משקף את ההכנסות נכון לרגע זה. אבל זה משקף את ההכנסות בדיוק לפי מה שמבקשים ממני.

אף עם לא חשבתי שיש עם זה בעייה.

ובעיקרון זה ממש בסדר, את לא צריכה להרגיש לא נעים

יש כל הזמן שינויים בכמות השעות. אז הם כל הזמן מבקשים עוד ועוד תלושים. יכול להיות 'זה מה שהם יבקשו אצלכם

אז אומנם היא לא זרה.
אבל לימדתי את הילד הבוגר יותר לשאול אותנו אם הסוכריה כשרה (מהשכנה לקחת ולהגיד תודה)
ואם לא, אני מביאה לו אחת אחרת והוא זורק אותן לפח ומקבל פתק נחת לגננת🙂

כשזה אדם מוכר זה באמת פחות בעיה.
מה שאותי יותר מטריד זה עניין האדם הזר, על עניין עם הכשרויות הוא יצטרך לשאול גם כשיקבל ממתק מסבתא או מהדוד 😏

עד גיל 3 בערך.
מחוץ למעון.
ולא התרגשתי. וזה הפסיק.

בעיקרון אני חושבת שחינוך להיזהר מזרים זה בגיל קצת יותר מאוחר

אני לוקחת אומרת תודה ומתמודדת אחכ עם ההשלכות😩
אם במקרה הילדים עוד לא קלטו את זה אני אומרת שתודה אבל אני מעדיפה שלא

ואם אני לא איתם הם יודעים לומר (גם לזרים וגם למוכרים, מחריגה רק את הצוות בבי"ס) שאמא לא מרשה

זה מסוג הדברים שנראה לי שדוגמא אישית מאוד חשובה, אני לא יכולה לומר להם שלא לוקחים כלום מזרים ואז לקחת...

תשני את האמירה.
כמו שחוצים כביש רק עם אמא
ונוסעים באוטו רק עם אמא
ואופים עוגיית בתיור רק עם אמא
כך מדברים או לוקחים מזרים רק עם אמא. כשאמא משגיחה
בגיל שהילד כבר מסתובב לבד ויש לו אופציה להיתקל בזרים, הוא כבר יבין את ההקבלות האלו. את הרי לא שולחת אותו לבד ברחוב בגיל שלוש או ארבע
ויכול להיות שיום אחד מישהו שהוא זר מבחינתו יתן לכן טרמפ וזה בסדר, כי את תחליטי כך, אבל לבד אסור לו להיכנס למכונית של מישהו זר, או למונית לבד או…
הבנת את הרעיון

תלמדי אותו שמותר לקבל סוכריות מאנשים זרים רק ליד אמא

ואם אמא לא נמצאת לומר תודה רבה אמא לא מרשה לי וללכת משם במהירות

ברחוב הוא כבר יהיה יחסית גדול ויוכל להבין הסברים יותר מורכבים וגם להבין יותר את מהות הסכנה באי טראקציה עם זרים.. השאלה האמיתית בעיני היא מאיזה גיל אפשר לשלוח ילד לבד לגינה/חבר/מכולת וכו

בעיניי, ושלא יסקלו אותי פה, מאוד מאוד תלוי איפה גרים.
יש מקומות שאשלח גם ילד בן 5 למכולת, ויש מקומות שגם בן 10 לא לגמרי בטוחה אם אשלח להסתובב חופשי.

אבל להזהיר מסכנות, בכל גיל.

ואחרי שנמצאים לבד לשאול איתם אם אפשר לאכול את זה.

ואומרת שנפתח בבית. ואז בבית מסתירה את זה ומביאה משהו אחר . ככה אני לא פוגעת באדם הזה.
שאלה באמת לגבי אדם זר...

זה קשה לי מדי וגם תכלס לא כזה נחוץ בעיניי ברמה היומיומית.
מקלחת בזמנים רגועים יותר.

את יכולה באופן קבוע לקלח בבוקר או בצהרים או מתי שנוח לך.. הם לא באמת מתלכלכים בגיל קטן.

אצלי כשהיתה קטנה הייתי מעמידה את האמבטיית תינוק וליד גיגית והייתי מקלחת את שניהם באותו זמן, דוקא היה בסדר.

לקלח תינוק מתי שנוח לך בבוקר בצהריים בלילה. את גם לא חייבת שעה קבועה.
נראה לי טירוף לטפל בשניהם במקביל. לדעתי תסיימי עם הגדול ארוחת ערב מקלחת השכבה לשינה בזמן שהקטן בלול ואז תתפני לקטן
כשהם קצת גדלים ונכנסים למסגרת זה הרבה יותר קל לתאם להם יחד את סדר הערב

מרגישה על הבת שלי שזה ממש עוזר לה לסדר יום ולהרדמות מוקדמת לילה..
אצלינו עובד לשתף את בת השנתיים במקלחת של הקטנה: להחזיק בשביל אמא את הסבון, לדבר עם התינוקת, להביא לה משחק וכו.. לפעמים אפילו מביאה איזשהוא צעצוע או בועות סבון או משהו בסגנון וככה מעסיקה אותה ב5 דק של המקלחת של הקטנה ומיד אחכ מקלחת בשבילה

מתי שצריך, לא בזמן קבוע. מקלחת לא חייבת להיות לפני השינה

כבר לא מורידה בשעווה מאז שאחותי לא גרה איתי...
ובכל זאת:
1. מאד נעים לי להסתובב עם רגל לא חלקה לגמרי. אני רוצה לקוות שרוב האנשים לא מתעסקים ברגליים שלי, ואם כן - שיערב להם. אני לא מרגישה צורך להיות בובת פלסטיק. מורידה שערות לפני מקווה בד"כ וזהו. מה גם שעם השנים הצמיחה ירדה משמעותית.
2. שעווה תולשת שערות וזה כואב, ולכן שום דבר לא יכול לעשות את אותה עבודה ללא כאב. אני משתמשת במכונה של בראון וה עושה עבודה כמו שעווה אבל כואב, קצת
3. לא מבינה בזה

דיברה על הורדת שיער ערווה..

לא ראיתי אזכור לזה🤷

של בראון - כמה עולה? את מרוצה? איפה קונים כזה דבר - בסופר פארם?

תסתכלי בזאפ
אני מרוצה.
אחים שלי קנו לי מתנה ליום הולדת אחרי כמה שנים נשחקו לה הפינצטות אז קניתי אחרת יד2 ב100.
רוב המכונות עושות את אותה עבודה. המחירים גבוהים יותר עבור מכונות עם יותר "שכלולים" כמו אפשרות להסרה במים (אין לי ולא ניסיתי), פנס, יותר ראשים, סוללה נטענת שאפשר בלי חיבור לחשמל וכו' וכו'.

לא זוכרת כמה עלה, אבל בד"כ בסופר פארם זה יקר.. ממליצה לך לעשות השוואת מחירים בזאפ (לפי הצרכים שלך) ולחכות לבלאק פריידי בסוף החודש

זה מפריעה לי בעיקר סביב הלידה שתמיד אני לחוצה כי אי אפשר לדעת מתי היא תבוא ובאיזה מצב אני יהיה...

גם מישהי שלא מורידה בכלל זה בסדר מאה אחוז.
אז בטח מישהי עם מעט צמיחה.
זה לא אמור להעסיק אף אחד וזה בכלל לא סטנדרט.

הדבר היחיד שחשוב שאת תרגישי בנח

קודם כל אשה לא אמורה להיות חלקה, הקב"ה ברא לה שיער גוף, אפשר להוריד אותו ואפשר להשאיר.
נכון שהרוב מסירות
אבל לא כולן
בטח לא באזורים שאינם חשופים ביום יום
וגם מי שמסירה לא בהכרח עושה את זה באדיקות
בטח לא לקראת לידה!!
(מי בכלל נגישה לפלג הגוף התחתון שלה בחודש תשיעי?
ולמי יש אנרגיות להתעסק בזה בין הצרבות לברקסטונים?
כלומר בכיף אם בא למישהי להתאמץ כי זה משמח אותה אבל בשביל המיילדות??!)

ומילה על המיילדות -
התפקיד שלהן הוא ליילד
הן לא קוסמטיקאיות
התפאורה מסביב לא מעניינת אותן.

ממקום אחר -
אני מדריכה בשיטת אביבה.
אני מבקשת מהנשים שמתאמנות אצלי לבוא עם מכנסיים צמודים, וחלקם נורא מתביישות כי הן לא מרגישות בנוח שאראה את צורת הגוף שלהן. לפעמים זה בא על רקע של משקל עודף ולפעמים בלי קשר.
אבל האמת היא שזה פשוט לא מעניין!! לא מעניין אותי איך הרגל שלה נראית. מעניין אותי אם היא מבצעת את התרגילים נכון.

באחת הליגות שלי שילדתי מוקדם זה ככ הפריע לי וככה הטריד אותי מה הן חושבות כי הייתי בטוחה שרוב הנשים מתוקתקות בזה ... (זה גם עולה לי כל פעם באולטרסאטנד...)
אז טוב לדעת

הן מספיק טרודות בלידה עצמה, ועסוקות בדברים הרבהההה יותר דוחים, אז כמה שערות ברגליים או בערווה לא אמורים להפריע להן. ומי שזה מפריע לה מוזמנת לעזוב את תפקידה.
אני בכלל לא רואה מהבטן ומטה כלום 😅

1. מחכה, אין ברירה... ניסיתי פעם טיפ שקשמתחיל לגדול להוריד עם סכין ואז תוך יומיים גדל בצורה שתולשת. השיער גדל זוועה! ממש לא מומלץ.
2. יש מכונה של בראון שתולשת שיער, לא עם שעווה אלא דיסקים. בכיף שלה שהיא עובדת במים אז כמעט לא מרגישים כאב! ביד לא מורידה חלק. קצת יקרה אבל זה מושלם!
3. בהריון לא! ההנקה הבנתי שכן. מחכה כבר לחזור לזה

לא ככ הבנתי את 2 , המכונה לא מורידה ביד חלק?
לגבי 3 אולי באמת אנסה ללכת לכיוון של לייזר...

מישהי מכירה מכונה טובה לא של בראון?

אבל מחוברת לחשמל בזמן שעובדת

אני רואה שיש כל מיני שיטות הסרה - פינצטות, דיסקיות, סכינים, ראש גילוח. Request Rejected ...

מה מומלץ?

אסור בהריון
בהנקה מותר הכל חות מבית שחי

בפעמים הראשונות עם שעווה בין לבין אין הרבה מה לעשות אבל זה כן מדלל הרבה החל מהפעם הראשונה, אז אם את מתכוונת להשתמש בשעווה באופן קבוע זה פתרון מעולה, ואם את לפני לידה וצפויה לך תקופה ארוכה שאת מותרת אז קחי בחשבון שאולי תצטרכי להיות קצת שעירה בין ההסרות, ובסוף הריון בכלל לא ריאלי להצליח להוריד עם שעווה בצורה אפקטיבית בעצמך, אז קחי בחשבון
לפני לידה השתמשתי בסכין וזהו.

לא נראה לי ש'זה' מה שיבהיל את המיילדת

(לאחריי הלידה זה לא נח כבר ככה הכל שם..)

החל מחודש שביעי היה לי ממש קשה להסיר שיער ברגליים גם עם סכין.
עזבי מה נראה לך, תעשי מה שנכון וטוב לך.

חח מה זה להבהיל את המיילדת
מה אכפת לי מה היא חושבת

כי אמרה שהגוף עדיין מאוד הורמונלי וזה לא אפקטיבי. אז אולי זה משתנה בין מכונים

בהריון לא עושים ובהנקה אומרים שפחות יעיל בגלל ההורמונים

 

אם מסתדר שמישהו אחר יתן. אם לא, מיד אחרי.

זה ממש חשוב להרגיל בהנקה מלאה לבקבוק כבר מגיל קטן כי אחרת אי אפשר להשאיר את התינוק עם מישהו אחר וזה סיוטטטט.
אני הייתי מקפידה בשבועות הראשונים על פעם (או פעמיים? לא זוכרת) בשבוע שהייתי מביאה בקבוק.
אח"כ כבר די הזנחתי את זה אבל ידעתי שהיא מכירה כבר בקבוק למקרה הצורך...
הייתי שואבת נגיד חצי שעה לפני הזמן של ההנקה ואז הייתי מביאה את הבקבוק בתור המנה הזאת.
כמה? קשה לדעת בהתחלה. מתחילים ממשהו (נגיד 80-100) ורואים אם צריך עוד..

בהצלחה!!

בבית אני מנסה והוא פחות זורם..
אבל כאמור,זה היה גם כשהוא היה רק בהנקה, בלי מוצקים בכלל...

הייתי מנסה להוסיף לו בקבוק שאוב או מים או תמל מדולל ולראות אם זה משפיע. להוסיף כמות של בקבוק אחד מלא (240) לפחות. ככה תדעי אם חסרה לו שתייה או לא.