כותבת לכן בדמעות...כי לעולם חסדו
הייתי היום עם הבת שלי אצל אחות טיפת חלב.
הילדה בת 2.3, עברה איבחון של קלינאית תקשורת דרך הקופה.
יודעת באיזור ה-100 מילים, אולי יותר ומצרפת 2 מילים כמו "הנה חתול", "איפה אבא", "נפל בובה" וכאלה.

מול אנשים זרים היא אף פעם לא מדברת. גם ליד דודים או אנשים שבאים מדי פעם.
ליד סבא וסבתא או דודים קרובים היא מדברת.

אחרי 5 דקות שאנחנו בחדר האחות קבעה שיש לה איחור ממש רציני וזה לא בסדר שהיא לא אמרה מילה בנוכחותה.
אמרה לי שהיא לא יכולה להאמין לי שהיא מדברת בבית.

נתנה לה עיפרון ואמרה לה לצייר עיגול. הבת שלי ציירה קווים ולא עיגול.
היא אמרה לה 10 פעמים "לא ככה" ואז הבת שלי קמה והתחילה לטייל בחדר והאחות מנענעת בראש.
"תפסיקי להתרוצץ בחדר"

זה לא הגיוני שילדה בגילה מתעניינת בחדר אחרי שישבה כמה דקות?

ממש עשה לי רע להיות שם, יצאתי בוכה.
כמה אני משקיעה ומתאמצת, כמה עזרה יכלו לתת במקום הביקורת הזאת והחוסר סבלנות
אוי אהובהסליל
זו סיטואציה ממש לא נעימה.
גם אם משהו מצריך מעקב, יש דרך להגיד ולבחון כל דבר וזה ממש לא נעים להיות בסיטואציה שלא מתייחסים אלייך ואל הבת שלך בצורה נעימה ❤️

לגבי שאר הדברים, אני לא אשת מקצוע, אבל מניסיוני בשל אני מעדיפה שאת האבחנות יעשה איש מקצוע שמומחה בתחום.
למשל לילד שלי הייתה חולשה בחגורת הכתפיים, אז נכון אמר שהוא חושב שזה כך, אבל את האבחון הסופי והטיפול נתנה הפיזיותרפיסטית, כי היא מבינה בזה באמת.

אחות של טיפת חלב היא גורם ראשוני שעורה אחרי ההתפתחות של הילד ובמידת הצורך היא צריכה להפנות לאבחון, לא לאבחן ולטפל בעצמה.

ואם זה יעזור, הבן שלי בן שלוש וחצי, ולא נראה לי הוא יודע לצייר עיגולים לא עקבתי אחרי העניין. בגיל של הבת שלך הוא בטוח לא ידע
אל תקשיבי לה.מוריה
את יודעת מה ההתפחות שלה האמיתית.
יש אנשים שמפחידים את הילדים. ואז הם עוד יותר לא משת"פים.
ואת תלכי עם הלב שלך. אם את חוששת, תלכי לבדוק.

לגבי הציור-
שלבי התפתחות של ציורי ילדים -

לגבי אבני דרך התפתחותיות
שלבים בהתפתחות תינוקות ופעוטות | מכבי שירותי בריאות
איזה חוויה קשה. חיבוק❤עוד תשובה
אויש מבינה אותך לגמריקל"ת
קודם כל ממש מעצבן ההתנהלות של האחות.
אין לי ילדים עדיין אז אני לא יודעת אם זה משהוא שמאפיין אחיות בטיפת חלב, אבל אין להם כלל סמכות וידע מקצועי לקבוע האם לילד יש איחור שפתי/תקשורתי או לא. הן יכולות להסב את תשומת לב המבוגר ולהציע לו לפנות לגורמים יותר מקצועיים לבירור יותר מעמיק, ותו לא. טוב שגם היית אצל קלינאית תקשורת שקצת יותר מבינה מאחות בעניין הזה.
מהידע שלי בתור קלינאית, ממה שאת מתארת מבחינת שפה, הילדה שלך היא בסדר גמור. וכנל מבחינת ההתנהגות, הגיוני מאד שילד קטן לא יפתח את הפה שלו 5 דקות ראשונות עם בנאדם זר.
אוייישש חוויה לא נעימהמחכה להריון

חיבוק גדול!

העיקר שאת יודעת מה הבת שלך עושה זה הכי חשוב

גם הבת שלי לא אוהבת לדבר ליד זרים אז האחות תמיד ממתינה לשמוע אותה

ומראה לה ספרים..וממש סבלנית

אבל מה נסגר עם האחות הזאת?הזיה!

הזויה!עטרת בעלה
בגיל כזה לא אמור לצייר עיגול!
והיא קטנטנה היא לא אמורה לשתף פעולה אם היא מתביישת, הבן שלי בן עוד מעט 3 ונראה שמדבר פחות משלך, הכל טוב, חיבוק על החוויה המעצבנת והמערערת, הילדה שלך מפותחת ומהממת הכל טוב!
וואי נשמעת ממש ממש מוזרה המאבחנתפלא הבריאה
מבחינת התפתחות שפתית גם הבת שלי בערך ככה. היא כן מדברת חופשי מתי שבא לה. אבל לא אומרת משפטים של יותר מ2-3 מילים. מבחינת ציור אני לא מצפה מהם לצייר עיגול לפני גיל שנתיים וחצי-שלוש.
הדרישות של המאבחנת נשמעו מאוד מוזרות.. ברור שילד משועמם בגיל הזה יקום ויסתובב בחדר.
בקיצור אל תקשיבי לה.
אם יש צורך באבחון תלכי למישהי אחרת...
אוי איזו חוויה לא נעימהנעליים ורודות
ונראה לי ממש טבעי שהילדה לא תשתף פעולה מול מישהי שהיא לא מכירה. את יודעת אם היא מדברת וכמה כי את איתה כל הזמן. ואת יכולה לדעת אם היא מציירת עיגולים גם אם מול האחות החליטה לצייר קווים. ואם היא לא יודעת לפעמים הם פשוט אף פעם לא חשבו על זה ואם תראי לה היא תצליח ברגע.
יצא לי בערך בגיל הזה שהיה לי יום אחד תור בטיפת חלב עם הקטנה הייתה בת חצי שנה והגדולה(בת שנתיים) באה איתי. וכל הביקור פטפטה ושיחקה כמו בבית או בגינה. שבוע אחכ היה לגדולה תור ולא הייתה מוכנה לשתף פעולה בכלל.. האחות זכרתי אותה משבוע קודם וראתה בעייניה את ההתפתחות שלה. אז לא היו שאלות אבל באמת הרבה פעמים כשכל היחס מופנה אליהם הם מתנהגים הרבה פחות בטבעיות ולא משתפים פעולה. ובאמת לא בסדר שהאחות הייתה ככה אנשים שעובדים עם ילדים צריכים הרבה סבלנות ומי שאין לו עדיף שיעסוק בתחום אחר.
אף אחד מהילדים שלי לא ידעו לצייר עיגול בגיל הזהפרח חדש
ויש לי ילד שבגיל הזה דיבר עוד פחות ממה שאת מתארת אצל הילדה שלך, בגיל 3 נעזר כמה חודשים בקלינאית
היום הוא בן 7 והכל מצויין

נשמע לי שהאחות קצת הגזימהסמיילי12
את מכירה את הבת שלך ואת יודעת אם היא מעוכבת או לא..נשמע שלא.
לא מעניין לה לשבת ולצייר. וזה בסדר.
היא קטנה!
איכס איכסחגהבגה
אל
תשימי
לב
אליה
איך אפשר לקבוע חיים שלמים על פי 10 דק' עם אשה זרה במקום זר באווירה מלחיצה?
אחות טיפת חלב? זה לא בכלל לא בתפקיד שלה...מיקי מאוס
לא בגילאים כאלה.
תסנני...

אם יש לך חשש כלשהו על ההתפתחות שלה ביחס לילדים אחרים אפשר לגשת שוב לאיש מקצוע אבל ביחס לגיל שנתיים זה נשמע לי מעולה ותקין. לא חושבת שראיתי ילדים בני שנתיים שבכלל יודעים לצייר עיגול, בטח שלא הרוב
וואו, סליחה שאני אומרת, אבל היא די חצופה...מתואמת
ולא מתאימה להיות אחות בטיפת חלב...
יש מלא ילדים שלא יוציאו מילה בנוכחות זרים! הבת שלי, למשל, בת שנתיים ועשר, מדברת מצוין כבר מגיל שנתיים-שנתיים ורבע, אבל זרים לא ישמעו ממנה כלום, כי היא מתביישת. וזה הגיוני וטבעי בגיל הזה!! וחלק מהעניין של מעקב התפתחות (בין אם בטיפת חלב ובין אם אצל קלינאית תקשורת) הוא תשאול של ההורים על המצב בבית. בסופו של דבר הם יודעים הכי טוב מה מצב הילד, כי הם נמצאים איתו הכי הרבה וגם מהם הוא לא מתבייש (ואם כן, אז זו באמת בעיה).
אז לגמרי תסנני אותה. תצחקי בלבך על ה"טיפשות" שלה, ותמשיכי הלאה. מקווה שקלינאית התקשורת יותר הגיונית...
>> רוצה להדגיש שיש איזה שהוא עיכוב בהתפתחות השפה,כי לעולם חסדו
גם לפי הקלינאית תקשורת שהיינו אצלה באיבחון.
פשוט ממש העליב אותי ופגע בי שהיא ככה שפטה אותה תוך 2 דקות.
אפילו לשקול אותה היא רצתה לשקול כמו ששוקלים תינוק (להוריד טיטול והכל) וכששאלתי למה אז היא אמרה שהיא בטח לא תבין למה הכוונה לעמוד על המשקל 😑
בשלב הזה כבר לא יכולתי לשתוק והראיתי לה בדיוק מי לא מבין מה, אבל באמת שממש נפגעתי.

במקום לראות איפה היא יכולה לעזור, היא פשוט התנהגה כאילו היא המועצה לשלום הילד ואני עושה משהו לא בסדר בזה שהבת שלי לא מציירת עיגול.
את כבר שמה לב שהאחות לא 100סמיילי12
היא באמת חוצפנית.
זה ממש לא יפה לדבר ככה.
את בן השנתיים שלי האחות שקלה עם הבגדים פלוס טיטול.


אוף, איזה חוויה נוראית!מכחול
גם שלי לא ציירה עיגול כשהיה צריך בטיפול חלב. היא עוד ידעה. ב"ה מאז היא גדלה ולידה, והכל בסדר. אל תתני לזה להלחיץ אותך.
ואי גועל נפש ממשטארקו
ברור שנפגעת. אישה נוראית.
זאת אחות לא נורמלית!!!!!מיואשת******
לשקול ילדה בת שנתיים בלי טיטול? על גבול ההתעללות
ימה זה לא להאמין????? אם את אומרת שהיא מדברת בבית האחות רושמת שהיא מדברת בבית.
אל תקשיבי למילה!
אם יש לך חששות לכי לרופא ילדים טוב
ופעם הבאה אם את צריכה חיסון בטיפת חלב תגידי שאת מוכנה רק לחיסון ולא לשים בדיקה אחרת ומצדך אפשר לרשום שהתנגדת וזהו. שתתמודד
איזה זווועה!!!
חיבוק ענק! הילדה שלך נשמעת מקסימה
מי יכול לצייר עיגול בגיל שנתיים!!!!!????? אולי איינשטיין. הילדים שלי בטוח לא! והבת שלי עושה חמש יחידות מתמטיקה היום. לא נרשמו בעיות של ציור עיגולים מפגרים. איזה שטות!
ממש מוזרים...
היא בטח חדשה וראתה מה עושים עם תינוקות אבל לא עם ילדים..
בגיל שנתיים שלי ממש לא שיתפו פעולה. כדי לשקול בעלי החזיק כל אחד ועמד איתם על המשקל ואחר כך הורידו את המשקל שלו.
בכלל היה מאוד קשה לחכות איתם בחוץ או להחזיק אותם לחיסון ונראה לי שהאחיות רק חיכו שנלך משם.
לא בדקו שום דבר התפתחותי. רק משקל כמו שאמרתי וחיסון גיל שנתיים.
אוי איזה תחושה נוראית!חדשה ישנה
כמה רגישות צריך בעבודות האלה, יואו!
שולחת לך חיבוק ענק!
הלוואי שהיה אפשר לשכפל את האחות טיפת חלב שלנו, פשוט מדהימה ורגישה..
אני הראתי לאחות סרטונים מהפלאפון🙈🙈בת מלך =)
גם אניאביול
נשמה את אמא מלכה מלכה מלכהאורוש3
את יודעת שמלא אנשים לא היו מתחילים טיפול אפילו במצב כזה??
את ערנית. את מהממת. את מקדמת את המתוקה שלך. היא טועה. את צודקת. זהו. בדוק.
את יכולה כשהיא מציירת לכוון לה בעדינות את היד ולהדגים לה עיגולים. היא תלמד.
יש להן כמה קווים מנחים ולא כלי עומק לבדוק התפתחות. לפעמים הערנות שלהן חשובה. אבל למי שכבר ערני בעצמו ודואג למה שצריך אין לזה משמעות. חיבוק על החוויה.
וואו חוויה קשה ממש!!מזלטוב
נשמעת אחות אנטיפטית חבל על הזמן🤦
אוי, ממש לא נעיםאביול
גם אצלי הם הרבה פעמים לא משתפים פעולה. אז היא כותבת על סמך הדיווח שלי. יש לך אפשרות להחליף אחות?
יקרהאני זה א
כאמא לילד מעוכב שפתית 100 מילים בגיל שלה זה המוןןןן
לצרף 2 מילים יחד זה מצויין.
לא מדברת ליד זרים זה נורמאלי.
יש לי 2 ילדים שאובחנו אחד בגיל 2.3 כשעשינו איבחון אמר אולי 15 מילים ומאז קצת אחרי שנתיים וחצי השלים את הפער וכבר ממש מדבר מעולה. והוא גם כן לא מדבר ליד זרים אבל לאט לאט נפתח.
השני דיבר אולי 3 מילים בגיל 2.3 ואכן עדין בגיל 5 עם פער בשפה ביחס לגיל שלו והוא נמצא במסגרת מתאימה.
אז אני לא יודעת אם לבת שלך יש,באמת עיכוב אבל גם אם כן לא נורא זה בסדר ובגיל הזה לא אומרעם לילד לצייר עיגול מראים לו עיגול ואז הוא כביכול מצייר אחריך וגם לא כולם מצליחים וזה בסדר. אז אל תתעצבי יקירה הבת שלך בסדר גמור וגם את ופשוט תתעלמי מהאחות הלא רגישההשהיתה
איזה שטויותציפיפיצי

שני ילדים אצלי לא דיברו עד גיל 3 כמעט כלום

היא קטנה

הרגשה ממש לא נעימה. לא אוהבת..התור שלנו בעוד חודשיים בערך..מותק 27
מפחדת ללכת לפי מה שכתבת פה..
היום אמנם בת שנתיים וחודש, אבל מצרפת רק 2 מילים..
כמו: אמא בואי, אבא בוא, אני פה ...
וכל מיני מילים בודדות לא מובנות...

הרגשה ממש לא נעימהה, לא אוהבת לצאת משם בתחושות כאלו
זה תקין לגמריקל"תאחרונה
צירופים של 2 מילים ולא יותר בגיל שנתיים
אויש אויש אויששששדפני11
איזה אחות מעצבנת!!!!
הבת שלך נשמעת לי מאה אחוז. אוף אל תתיחסי אליה בכלל...
כמעט כל הילדים שלי לא שיתפו פעולה בבדיקה של גיל שנתייםרימון א"י
ב"ה, האחות האמינה לי שהם יודעים לדבר...
חלקם דיברו אפילו פחות מביתך, ב"ה גדלו והכל בסדר...

מה בודקים בגיל שנתיים?מודה
בודקים התפתחות בכל התחומים, שפה, אוצר מילים מוטוריקה,רימון א"י
הבנת הוראות, האחות מראה לילד תמונה, ושואלת עליה שאלות, והיא מצפה לראות שהילד מרכיב משפט, מבקשת לצייר, בודקת מושגים , לדוגמא תני לי את הקוביה הגדולה, נותנת הוראות פשוטות וכו...
אולי זה יותר לקראת גיל שנתיים וחצי, לא זוכרת בדיוק...
וואו נשמע לי קיצוניאמא וגם
זה לא גיל שאמורים להתייחס לזה ככה. מנסיוני האישי.

האם היא מבינה מה שאומרים לה?
האם היא מתקדמת עם הזמן? מצליחה לבטא את רצונה בדרך זו או אחרת?
חשוב לודא שאין בעיות שמיעה.


אחרי השאלות אגיד לך שמכירה כמה ילדים שמדברים מדהים מגיל מאוחר ייתר ממנה והכל בסדר.
זה לא אומר לא לברר ולעקוב מה שצריך אבל ממש לא להספיד אותה..
וואי, מרגישה מותשת כבר מהמצבאובדת חצות

עןד יום ועןד יום אותו דבר

בקושי מתעוררת אחרי לילה כזה וחוסר שינה מתמשך

ואין מסגרות


איך לא כותבים על זה? דיייייייייייי זה קשה מדי.

אין לי כוח לגרד את עצמי מהמיטהאובדת חצות
גם אני ככה היום.. מקווה לקחת את היום ממש ברגועאוהבת את השבת
אבל כן יעזור לקום לעשות איזה סרטון ספורט להתקלח ולהתלבש זה מפקס
כולנו באותה סירה, אז אין טעם לכתוב על זה🤭מתואמת

סתם, מי שבמרכז, וודאי שמי שבצפון, סובלת מזה הרבה יותר... (לנו הייתה הלילה רק אזעקה אחת - כלומר שתיים ברצף - ועוד התרעה בבוקר, אבל ב"ה בלי אזעקה).

לפחות אצלנו ילדה אחת חזרה היום למסגרת💪 (חינוך מיוחד) אבל לא להרבה שעות, ואני עייפה מכדי לנצל את הזמן לנקות לפסח...

איכשהו נצטרך לשרןד את התקופה הזו, בתקווה שלא תהיה ארוכה מדי😑

אצלי בעבודה יש כמה אמהותוואלה באלה

שלא רק שעובדות כרגיל אלא עושות שעות נוספות!

וזה מלחיץ אותי מאוד

יודעת שמאוד מעריכים אותן על זה וקרנן עולה

לא מזמן היה אצלנו גל פיטורים ככה שזה לא מוסיף לרוגע

ואני באמת לא מבינה איך הן עושות את זה!!!

אני שבורה מעייפות

אין שיגרה

ב"ה יש לי עזרה עם הילדים אבל זה לא רק זה

זה גם הפניות הנפשית שפשוט אין

בקיצור אני בהישרדות


מי אתם אנשים שפורחים בזמנים כאלה?

סליחה שפרקתי פה, פשוט מסתבר שלא כולם ככה...

אולי הן פשוט רוצות לברוח מהבית והילדים🤭מתואמת
חחח לא חשבתי על האופציה הזאתוואלה באלה
חחחח לגמריהמקורית
יש אצלנו עובדת שהיא  סבתא שביקשה אישור חריג להגיע לעבודה למרות שאסור אצלנו. מניחה שיש לה סיבה טובה
אני גם עובדת בגלל זה 🤭דיאן ד.

עושה תחלופה עם בעלי.

אחד מאיתנו יוצא לעבודה בבוקר, חוזר בצהריים ואז השני עובד מהבית.

 

סליחה ממש, אבל הייתי מ-ש-ת-ג-ע-ת להיות כל היום עם הילדים בבית

 

מבינה אותך, תכל'ס...מתואמתאחרונה
אני עובדת תמיד מהבית  אבל בזמנים הנדירים שאני מצליחה להסתגר בחדר כדי לעבוד אני מרגישה הרבה יותר טוב...
אני עובדת כרגילאפרסקה

עושה משמרות עם בעלי, הוא עובד אחה'צ וערב. אין ברירה, אצלנו אף אחד לא מאשר עבודה מהבית. אז מגיעה מוקדם בבוקר לעבודה, יוצאת מוקדם, ואז נמצאת עם הילדים לבד עד הערב ומנקה לפסח יחד איתם מה שאפשר. כמובן גם יוצאים החוצה ויש גם מקלחות ארוחת ערב וזה... ולא ישנים בלילה כי אנחנו במרכז ויש מלא אזעקות.

אבל ב"ה יש לנו ממד בבית, ואיך בעלי אמר, אם לא נעבוד קשה בגיל 30 מתי נעבוד? חחח

וואו וואו אני לא מבינה איך עושים את זה פיזיתוואלה באלה

ועוד את מנקה לפסח!

מאיפה הכוחות? ומשאבי הנפש?

תראיאפרסקה
הקטן שלי בן שנה וחצי, ועד לפני חודש לא ישן יותר מ3 שעות רצוף. אז אני כבר מתורגלת מה שנקרא, לתת 100% מעצמי גם כשאני מתה
אני לא פורחת, אבל גם לא מתמוטטתיעל מהדרום

לק"י


יש גם מוזרים כאלה😉

ואפילו התחלתי ניקיון יותר יסודי לפסח, אחרי שבשנים האחרונות ניקיתי בעיקר חמץ (ומצב הבית נהיה זוועה בהתאם).


אבל אני כרגע בחל"ד. כך שאין לי עוד עבודה על הראש.... (ובעלי כרגע בבית).


בעיקר קשה לי זה שרוב היום נמצאים כולם יחד בבית. וגם לצאת לקניות לבד, לא יודעת כמה יאוורר אותי כרגע.

וברור שיש גם קושי. אבל סך הכל בסדר....

דווקא אני ממש נהנית...אמא טובה---דיה!

לבד עם הילדים בבית ומספיקה גם קצת לעבוד במקביל (לא בהיקף העבודה הרגיל) 

וממש נהנית מהמצב (חוץ מהפחד מהטילים...)

גם אני יחסית נהנית ב"הוואלה באלה

אבל בגלל שהורדתי היקף משרה משמעותי ואנחנו מתנהלים לאט, קמים מאוחר וכו

לא מסוגלת לחשוב על לעבוד 9-10 שעות ביום ולנקות לפסח ולהיות עם הילדים כל היום בבית עם בעל מחוץ לבית.

אה, גם אני ככה.אמא טובה---דיה!
אני אתמול נגמרתיDoughnut

והיום בלי כוח להתחיל את היום.

ילד אחד שכבר איבד את זה ואחים שלו סובלים.

מיציתי מיציתי מיציתי.

מרגישה כמו הלביאה פה בתמונה למטה:

וואו ממש ככהכורסא ירוקה
בטח שכותביםהמקורית
אבל מצד שני - כולנו באותו מצב🤦

אוטו קטן עם מנוע גדול- עצות מהיומיוםחנוקה

יש לנו ילד חמוד בטירוף, חכם מאד

בן שנתיים

פשוט ילד טורבו במלא ההגדרה

עד שאני מסובבת את הראש הוא מספיק 6 דברים לפחות

הוא לא לומד לקח בכלל (גם כשנחבל, מקבל מכות, נפצע וכו')

הוא ממש ילד טוב רואים שאין לו כוונה רעה

אבל הנזקים שהוא עושה פשוט אדירים

 

שתבינו, שהפסקתי להגיד לגדולים לאסוף צעצועים

כי הם אוספים והוא שופך והוא הרבה יותר זריז מהם

הוא יודע לפתוח את כל סוגי המנעולים

לטפס על כל דבר שזז (מקסימום גורר כסא, ואז שרפרף, ואזז...) וגם שלא זז

אין לו פחד בכלל (מקווה שיבוא עם הזמן)

ויש לו הרבה כח פיזי (הוא חזק, המכות שלו נניח כואבות מאד) גמיש זריז וערמומי.

הבית נראה כמו מדבר בסופת חול- תמיד.

אני אף פעם לא משאירה אותו לבד- אבל יש עוד ילדים

מספקי שהלכתי לשירותים/הלכתי ללוות את אחותו לשירותים, לחתל את התינוקת

לפתוח את הדלת לענות לטלפון

וזהו הנזק כבר קרה..

 

מאמינה שבגיל קצת יותר גדול יאובחן כהיפר אקטיבי ונוכל לעבוד איתו דרך ריפי בעיסוק

אבל ממה שאני יודעת זה עוד לא בגיל הזה

 

תנו עצות פקרטיות לניהול היומיום במיוחד בתקופה הנוכחית שכולם בבית

אני חודשיים אחרי לידה- כבר מאוששת, אבל יש תינוקת קטנה

ויש עוד צרכים חוץ מלרוץ אחריו בכל הבית (וזה גם מתיש אותי מאד מאד מאד)

(לא התחלתי פסח אל דאגה, כשאני מתחילה אני אוציא את כל החמץ מהבית אוז אנקה. כי אני לא יכולה לעקוב אחריו)

והוא לא ישן הרבה, נרדם ב11 בערך וקם ב6 וגם זה עם מלטונין ובשאר הזמן אני פשוט במרוץ אחריו בכל הבית

נשמע קשוח ברמות🩷איזמרגד1
אני חושבת שאפשר לפחות להתחיל תהליך של אבחון ריפוי בעיסוק. גם ככה עם ההמתנה עד שתגיעי לטיפולים יקח זמן...
ממש בקטנה כי אין לי באמת פתרוןאוזן הפיל

אצלי בדיוק בדיוק אותו דבר

קניתי סוגרים מפלסטיק לארונות, גם מבוגרים מתקשים לפתוח

כל תכולת הארונות עברה למדף העליון

הוצאתי מהבית חומרי יצירה מסוכנים

צבעים ולורדים רק מהסוג הרחיץ, לא רעיל

אם יש אפשרות להוציא מרץ בגינה זה עוזר מאד

בימבה ג'וק

לבלות באמבטיה, אפשר גם עם צבעי ידיים

יכול להעסיק שעות

בהצלחה רבה! 

לא מניסיון אבל אולי משחקים שיעזרו לו להוציא מרץדיאן ד.

עולה לי לראש טרמפולינה שבטח יהיה לו כייף לקפוץ עליה הרבה.

 

אולי להתקין נדנדה

 

בימבות מכל מיני סוגים.

 

שיהיה לו הרבה אפשרויות לפרוק מרץ בלי לחרב לך את הבית.

 

וחיבוק גדול. נשמע קשוח מאוד.

ניסית איתו עבודה עם חומרים?קפצתי לבקר

זה מאוד מווסת את רוב הילדים.

חימר, קצף, בצקים שונים.

אפילו להכין לו בצק של קמח, קורנפלור, מים- זה לא יותר מידי מלכלך ואם זה יצליח להעסיק אותו זה יעזור בוויסות שלו ויתן כיוון לעבודה.

תודה לכולכןחנוקה

מבחינת הוצאת מרץ

אנחנו כמובן יוצאים כללל יום לגינה

בחורף למשחקיה או לחנות גדולה או משהו העיקר לצאת להוציא מרץ.

הוא לא רוצה כבר בימבה קטן עליו.. יש לו אופני איזון

אמבטיה כרגע אין לצערי, אבל אני רואה אצל ההורים שזה בלגן נוראי הוא משפריץ מים על הכללל

אין לנו מרפסת אז אין לי איפה לשים טרמפולינה, אבל באמת אמורים לעבור דירה וחושבת שזה רעיון טוב, נקנה לו בקיץ.

 

אני כן אמא מכילה יחסית ומאד אוהבת נניח להכין עוגיות עם הילדים 

אבל איתו אני כבר לא מצליחה (אחרי שעם הגדולים יכלתי)

מקסימום עוגה בחושה במיקסר..

 

לגבי בטיחות

הוא פותח סוגרי פלסטיק

מטפס למדפים גבוהים

הוא גם יודע לפתוח תרופות. חומרי ניקוי עם סוגר בטחון..

אני משתדלת שהדברים המסוכנים יהיו גבוה פשוט כי לוקח זמן לעלות למעלה ומקווה שאתפוס אותו בדרך..

 

הרופא לא נותן הפניה בגיל הזה לריפוי בעיסוק אומר שהוא קטן מדי.

 

מניסיון עם ילדים עם קושי בוויסותקפצתי לבקר

תנסי לא הכנת עוגה/עוגיות, אלא משחק בבצק.

לא למאכל.

חימר גם מאוד נעים למשחק, אבל מלכלך יותר..

להכין בצק של חצי קמח חצי קורנפלור, מים וללוש עד למרקם נעים, ולתת לו לשחק בזה- כמו בפלסטלינה או ברבצק.

אם יש לו אחים גדולים יותר גם יכולים להצטרף. אולי תופתעי🫶🏼

תודה!חנוקה

ננסה

יש משהו קנוי ולא חמצי שיכול להתאים?

רק ונעים?

חימר הוא לא רך במיוחד..

ראיתי פעם מתכון אבל לא מדייקת בכמויותנפש חיה.

1/2 כוס קורנפלור

1/4 כוס מים

לערבב הכל עד שנוצר בצק נעים לעיבוד, כמו פלסטלינה.


אחרי שהבמק התגבש אפשר להוסיף לו טיפה אחת של צבע מאכל וככה יש בצק צבעוני.


אפשר להכפיל כמויות

ואז יש יותר בצק

שאפשר לצבוע בעוד צבעים


שומרים במקרר בתוך שקית או כוס ח"פ. 

היום הבת שלי הכינה מקמח תפוחי אדמה ומרכך שיערקופצת רגע

היא לא מדדה כמויות אלא שמה כל פעם קצת עד שהגיע למרקם נעים.

עד שזה מתאחד זה די מלכלך ואחרי שזה מתאחד זה רך ונעים וכיף ללוש אבל עדיין מעט דביקי... 

כדאיתקומה

להיזהר מאוד מטרמפולינה במרפסת.

צריך ממש לוודא שזה לא מסוכן מבחינת גובה.


לגבי שאר הדברים - אני אף פעם לא הצלחתי להכין איתם עוגיות😅


השאלה היא האם הפער נובע בגלל שהקודמים היו רגועים, ואז יש ציפייה למשהו שלא תואם גיל

או שבאמת גם ביחס לגיל שלו הוא פעלתן במיוחד.


האם יש קשר לאופי, או לגבולות


אני לא מכוונת לשום דבר, אני באמת לא יודעת. רק מעלה נקודות למחשבה.


בגיל הזה, באמת בדרך כלל ההמלצה היא לטיפול דרך ההורים. אם אין דרך לטפל בילד, אולי אפשר לבקש מהקופה הפניה להדרכת הורים, זה כלי שאפשר לקבל דרכם, וזה יכול לעזור.


ובינתיים, נשמע שאתם די עושים הכל נכון

מונעת סכנות מלכתחילה כדי לא להיכנס לזה

יוזמים פעילות בחוץ

לפעמים זה גם פשוט גיל שצריך לעבור (או לשרוד😅)

אני חושבת שהוא חריג לגילוחנוקה

מהתגובות של אמהות בגינה הן די מזועזעות ממנו

 

נכון גם שהגדולים שלי מאד רגועים אז מהבחינה הזו זה בהחלט אתגר חדש..

הייתי מתעקשת על ריפוי בעיסוקפאף

מתארת לרופא את כל הקשיים, את לא צריכה לבקש אבחון, תבקשי הפנייה להתפתחות הילד, ותתעקשי עם הרופא. אם יש קשיים יותר אובייקטיביים לילד-תקציני אותם. ריפוי בעיסוק ממש יכול לעזור גם בגיל הזה, היא תוכל לכוון אתכם לכל מיני דברים שיכולים לווסת אותו...

עוד דבר שאני ממליצה-זה ערסל או נדנדה בתוך הבית, התנועה הליניארית יכולה ממש לעזור לו להרגע.

בנוסף להפעיל את השרירים הגדולים , למשל לתת לו לדחוף דברים כבדים לאורך היום, גם יכול לעזור לו להרגע. לפעמים להוציא מרץ כמו טרמפולינה רק מעוררת אותם, וצריך פעילויות שיעזרו להם להרגע

איזה סוג נדנדה?חנוקה

מה הכוונה תנועה ליניארית?

תנועה ליניארית היא תנועה הלוך חזורפאף

כמו קו, ולא סיבובית, כמו תנועה של נדנדה רגילה בגן משחקים.

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

אפשר משהו כזה שהוא עוטף, אבל גם נדנדה כמו שקונים לחצר יכולה להתאים, או ערסל מקרמה, מה שמתאים לך, ולתלות את זה מהתקרה, כמובן להוריד כשאין השגחה כי זה מסוכן...

גם מרפאה בעיסוק, או אפילו מדריכת הורים עם ניסיון עם הגיל הרך וקשיי וויסות, יכולות לכוון את השאלות כדי להבין יותר מה הקושי-האם הוא מחפש תחושה? מחפש תעסוקה? האם תעסוקה מובנית יותר יכולה לעזור לו? האם הוא מחפש צומי? האם מתחילה אצלו מודעות לסכנה או שאין בכלל? יש קשיים בתחומים נוספים? האם הוא במסגרת בשגרה ואיך הוא שם? יש מלא שאלות שיכולות למקד את הקושי...

תודהחנוקה

את מחזקת את מחשבתי שצריך ריפוי בעיסוק.

ננסה רופא אחר

לניענוע יש ערסל לילדים שנשמע שאולי מתאיםשיפור
אנחנו היינואנונימית בהו"ל
אצל מרפאה בעיסוק (אלופה ממש), שהסבירה שהתנועה קווית מרכזת ועוזרת למשל לקראת למידה (אצלנו זה היה גיל גדול יותר), ותנועה סיבובית דווקא מעלה אדרנלין וגורמת ליותר תנועתיות.

אז בתחילת כל מפגש היה לה ערסל שנתלה מהתקרה על וו חזק, היינו שמים את שני הצדדים של הערסל על אותו הוו, כך שנוצרה צורת טיפה. שהיינו משחקים ככה. הוא יכול להתכרבל בפנים, או אפילו יותר טוב, לשכב על הבטן כשהידיים והרגליים בחוץ ואז להתנדנד הלוך ושוב.


תחליפי רופאכורסא ירוקה
שיתן לך הפניה להתפתחות הילד, ואם זה לא הגיל המתאים אז שהם יגידו לך את זה (או שעד שתגיעי כבר יהיה הגיל המתאים...)

הוא כן נשמע פעלתן יותר מהרגיל לגיל שלו, לא הייתי מצפה שזה יתאזן לבד בלי הכוונה. 

בהחלט מאתגרתהילה 3>

למצוא פעילויות מותאמות שאת מרשה לו.

לתת לי לעשות דברים בעלי משמעות

נשמע ילד עם הרבה כוחות

כתבתי פה לפני כמה ימים בעוד שרשור דומה, אז ממש אותם דברים.

מצד אחד איסוף, מגע, חום, עוזרים להרגיע.

מצד שני לתעל את האנרגיות למקומות טובים

מעלה רעיון לעוד כיווןשיפור

לחברה שלי יש ילד שתיארה אותו ככה בגיל כזה.

וכאילו בלי קשר- היו לו נוזלים באוזניים ושקד שלישי, והיה צריך ניתוח. ואחרי הניתוח הוא ממש נהיה יותר רגוע. אז אולי שווה לבדוק גם את הכיוון הזה.

וואוחנוקה

כי חוץ מהכל הוא גם מצונן מאד.

אז זה בהחלט מענין

 

נוזלים באזניים אין לו

הוא מדבר מדי טוב בשביל זה

 

זה לא קשור בהכרחמתואמת

לפעמים גם ילדים שיש להם נוזלים באוזניים מדברים מצוין (לא תמיד זה פוגע בשמיעה).

אז זה כיוון אחד לבדוק.

ובאמת הכיוון השני הןא ריפוי בעיסוק. נשמע מוזר שהרופא אמר שלא מטפלים בגיל הזה. אצלנו קיבלנו הפניה לריפוי בעיסוק בסביבות גיל 3. תנסי להתעקש איתו, ואם לא (או בינתיים) תנסי לפנות למרפאה בעיסוק פרטית. יכול להיות שיספיק מפגש אחד או שניים כדי לקבל הדרכה טובה איך להתנהל איתו.

ובאמת נשמע מתיש נורא🥵 (ותסמכי על האינטואיציות שלך שיש פה משהו חריג, ואל תבטלי את הקשיים האלה. בע"ה שתצליחו למצוא איך לעזור לו והוא יצליח להתווסת כמו שצריך❤️)

הוא עשה שנתיים לפני יומייםחנוקה

זה שנה פחות מהבן שלך.

אבל יצאתי מפה במסקנה לחזור לרופא אחר, לבדיקה יסודית והתיעצות

כן, הבנתי שהוא קטן יותרמתואמת

אבל נראה לי שעדיין אפשר כבר בגיל הזה לקבל ריפוי בעיסוק. מה עושים תינוקות עם טונוס שרירים גבוה או נמוך, למשל? (והאמת שעם הקטנה שלי גם כמעט קיבלנו ריפוי בעיסוק עוד לפני גיל שנה. בסוף ההחלטה הייתה שהיא צריכה רק פיזיותרפיה)

ריפוי בעיסוק זה בהתפתחות הילד, ובוודאות אפשר להתחיל תהליך בהתפתחות הילד כבר בינקות (מניסיון של פיזיותרפיה ושל קלינאות תקשורת).

תבדקי עם התפתחות הילדאיזמרגד1אחרונה
מאיזה גיל מקבלים אצלם. לדעתי כן מקבלים גם בגיל שנתיים או פחות. בטח במצב כמו שאת מתארת.
מצטרפת, יכול להיות קשר! ובנוסףיום שני

שואלת בזהירות: בלי המלטונין הוא לא ישן בכלל?

ממה שאת כותבת זה מעט שינה .

צריך לבדוק האם ההורמון הזה "משגע" אותו ומייצר אולי תופעה הפוכה?

לפעמים אנשים רגישים לחומרים כימיים, גם כאלו שצריכים לעזור. צריך לוודא התאמה (למשל ילדים שלוקחים ריטלין, לפעמים זה משגע אותם או מרדים אותם עד שמוצאים את התרופה המדויקת והחנון המתאים).


בנוסף הייתי פונה לרפואה משלימה במקביל לרפואה הרגילה  אם יש לך קצת זמן. מוח אחד או פרחי באך יכולים לחולל פלאים

בול הבכור שליאמאשוני

ואם זה מעודד בגיל 9 כבר עשה פסח.

אז יש לזה צדדים חיוביים

ניסית לתת לו דברים שמצריכים ריכוז ועדינות?

אני מתכוונת נניח להוציא ביצים מהמקרר.

אולי תופתעי לטובה.

האם מעניין אותו לבנות בקוביות/ דופלו?

אם כן אפשר לתת לו נגיד שרוול כוסות ויבנה פירמידה.

או לנפח בלונים ולמרוח בספריי קצף

או לשחק בחול קינטי.

מגנטים מעניין אותו?

רובה מים במרפסת.

אפשר לעזור לו כבר עכשיוממשיכה לחלום

וויסות והתחלה של תפקודים ניהוליים זה תחום שאפשר לעבוד עליו מגיל מאוד צעיר.

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

אני שוב פורקת ואשמח לעזרתכןאנונימית בהו"ל

ממש קשה לי וזה המקום היחיד שמרגישה בנוח לפרוק ולשתף.

מאנונימי כי יש הרבה פרטים אישיים.

אני ביומיים האחרונים מרגישה ממש חלשה ומותשת.

אתמול כל הגוף שלי כאב .

ב"ה יש לי ילד אחד שחזר לגן וזה ממש מקל עלי אבל יש 2 בנות בגיל ביה"ס שנמצאות איתי בבית

ועוד תינוקת ב"ה.

התחלתי השבוע לשמור על עוד תינוק בגיל של הבת שלי, בן חמישה חודשים, יש לו הרבה כח בגוף, נראה לי שזה נקרא טונוס שרירים גבוה והיום אחרי שהרמתי אותו היד שלי מאוד כאבה הרבה זמן.

בנוסף יש לי את משימות הבית, כביסות, בישולים, שטיפת כלים..

אני מרגישה שאני קורסת ושהמלחמה והמצב הזה מכניס אותי לדיכאון.

היום ניסתי לנוח במשך היום ולא הצלחתי, חלק מהזמן היו התרעות, חלק מהזמן הילדים הפריעו לי ואני מרגישה פשוט גמורה.

מציינת גם 'אין לנו ממד וצריכים לרדת למקלט שזה גם מאוד מעייף.

בימים האחרונים בעלי היה בבית בגלל כאבי גב חזקים שהיו לו אז הוא עזר ממש מעט במה שהוא יכל, כמעט כל היום הוא בפלאפון שזה גם ממש מפריע לי ואמרתי לו את זה.

מחר כנראה שהוא חוזר לעבודה

וזהו.

אני מרגישה בדיכאון ושאין לי כח להתמודד עם המציאות הזו  😥

הלוואי שתדעו לעזור לי..

מצב באמת לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

 

אני ממליצה לך לצאת החוצה עם הילדים שבבית, אם המקלט למטה זה אפילו "בטוח" יותר להיות בחוץ.

אפשר לתאם עם עוד שכנות, אם יש קשר.

 

זה מרענן לצאת ולראות עוד אנשים.

 

מזדהה איתך ממשמולהבולה

בעלי עובד כרגע מהבית וזה קשוחחח כי גם לא יכול כל כך לעזור

היום הייתי עם מיגרנות מטורפות ורק רציתי לנוח וזה לא הכי קרה

אז חיבוק כי מזדהה ממש


רק לידיעה-טונוס שרירים גבוה זה למי שיש נזק במערכת העצבים, מהמוח או מעמוד השדרה וזה מגיע עם עיכוב התפתחותי וכו'

נשמע מאודתקומה

קשוח


את שומרת על התינוק כעבודה בעצם?


אני חושבת שבאמת אי אפשר לעשות הכל.

גם בשגרה זה קשה, ובטח בחירום.

אז אני חושבת שצריך לנסות לעשות איזושהי הפרדה, חלוקת עבודה וסדרי עדיפויות.


נגיד אם יש אצלך תינוק נוסף בשעות הבוקר, אני הייתי מסתכלת על זה כזמן שאת בעבודה. בזמן הזה לא מנסים להתעסק במטלות של הבית, אלא בשהות בעבודה. זה מספיק מאתגר שיש לך עוד ילדים שאת צריכה לעבוד איתם, להוסיף לזה גם מטלות שוטפות זה על גבול הבלתי אפשרי ומתכוו די בטוח לשחיקה ולחוסר יכולת של המוח לשהות רגע בתפקיד ולהנות ממנו.


מבחינת מטלות הבית - יש איזושהי אפשרות לחלוקה עם בעלך?

גם הייתי מורידה סטנדרט, אבל גם מנסה ליצור חלוקה עבודה הגיונית, שקורת בשלב מאוחר יותר של היום (אחר צהריים - ערב)


בגלל שתכף גם פסח, וגם הילדים בבית, לא הייתי מהססת בכלל לחפש עזרה בתשלום. את יכולה להביא מישהי שתעזור לך בבוקר עם התינוקות, או במקביל עם הילדים, או לחילופין עם ניקיונות או תחזוקה שוטפת.


פשוט מניסיון שלי עם עצמי, אלו תקופות מאוד דוחקות, ועדיף למצוא לעצמנו כמה שיותר עזרה, מאשר, כמו שאת כותבת, להגיע לקצה.

תודה! עונה בפניםאנונימית בהו"ל

כן אני מטפלת בתינוק בתשלום.

התחלתי השבוע, בינתיים זה ימי הסתגלות.

אני אראה כמה כח יהיה לי להמשיך.


מבחינת חלוקת תפקידים,

בעלי יכול לעזור קצת אבל הוא בקושי נמצא בבית כשהוא עובד, יוצא מוקדם בבוקר וחוזר בסביבות 19.00.

אני נותנת גם לילדים תפקידים אבל בקטנה,

כמו לנקות שולחן, לטאטא.


יכול להיות שבאמת אחפש עזרה בתשלום בנקיונות

כי גם מאוד התעייפתי כשניקתי גם לפסח.. 

ושאלה מבחינת הטונוס שריריםאנונימית בהו"ל

התינוק ממש כבד לי, ברמה שהיד שלי כאבה כמה שעות אחרי שהרמתי אותו.

יש לכן רעיון איך להגיד לאמא בלי שתיפגע?

לכמה זמן הרמת אותו?איזמרגד1
יש לך אפשרות להכין רק בישיבה/ מנשא?
כן אבל גם בישיבה היה קצת כואב, אולי צריכה להתרגלאנונימית בהו"ל
את בטוחה שזה קשור לטונוס שרירים?יעל מהדרום

לק"י


אני חושבת שטונוס שרירים גבוה זה כשהשרירים מתוחים, לא גמישים.

לא בטוחה שאני מדייקת, אבל זכור לי שזה משהו כזה בערך.

האמא אמרה משהו כזהאנונימית בהו"ל
אנסה לברר איתה בדיוק מה יש לו
טונוס שרירים לא קשור לכובדמתיכון ועד מעון

היו לי ילדים עם טונוס שרירים גבוה, הם הרבה פעמים היו נוקשים.

לשאלה מה להגיד לאמא- במידה ויש טונוס גבוה מומלץ לפנות לפזיותרפיה, אבל זה לא נראה לי יעזור לך.

תינוק בן 5 חודשים צריך להרים כחלק מהטיפול בו, אולי בישיבה, או לשים לב שאת מרימה בצורה טובה ונכונה, או לנסות יותר לשנת לידו שהוא שוכב כדי לא להעמיס, אבל זה בטח לא יפתור לגמרי 

טונוס לא קשור למשקלרק טוב!

יכול להיות שיש לו גם טונוס גבוה וגם הוא כבד. יש תינוקות כבדים, גם אם הם לא ממש שמנים. ואני יכולה מאוד להבין למה כואבות לך הידיים. תנסי כמה שיותר לשבת איתו על השטיח להושיב אותו עליך וכו. אין באמת סיבה לעמוד איתו על הידיים. ממה שאני יודעת ממעונות, מטפלות לא עומדות כמעט עם ילד על הידיים.


ולגבי הטונוס עצמו, אחד מיחדיי היה ככה. אם אני זוכרת נכון הפיזוטרפיסט שראה אותו המליץ לא לשים אותו בטרמפולינה. כן לשים אותו באוניברסיטה- זה גורם לו להרים את הידיים ועוזר לשחרר את הטונוס הגבוה.

אולי גם ברשת יהיו תרגילים או טיפים בנושא. או לAI.


איך לזהות טונוס גבוה- תשכבי אותו על הגב על הספה או משטח מולך, ותפתחי לו את הידיים לצדדים. אם את רואה שקשה לפתוח לו את הידיים והן נוקשות, אז הוא כנראה עם טונוס גבוה. לעומת זאת ילד שמרגיש כמו מרגרינה- שאפשר לעשות לו עם הידיים מה שרוצים זה כיוון של טונוס נמוך.

בכללי אפשר לעשות תרגילים של לפתוח ולסגור לו את הידיים לצדדים (הכוונה לכל היד לא רק כף היד), כנ"ל רגליים לקפל את הברכיים לבטן וליישר, להצליב מרפק עם ברך, להרים ידיים למעלה ולהןריד. כל זה כשהתינוק על הגב. לחזור על כל תרגיל כמע פעמים. לרוב הם אוהבים את זה ואפילו צוחקים. וזה כמו התעמלות ומשחק בשבילם.


או להשכיב על הצד וכמו ללוש אותם. ואחרי זה על צד שני. עוזר להם להכיר את הגוף שלהם, להניע אותו, להכיר תנועות שיעזרו להתפתחות בהמשך של ישיבה וזחילה. וגם עוד תעסוקה נחמדה למבןגר ולתינוק. 

האמת שנשמע שהדבר האחרון שאת צריכה עכשיוהמקוריתאחרונה

זה עוד תינוק לא שלך בבית

הייתי מחזלשת את הטיפול בו כרגע

זה לא מצב רגיל ונשמע שאת על אדים


לא שווה את התמורה בעיניי

תתמקדי בך ובילדים שלך

מרגישה שאני פסע מדיכאוןהבוקר יעלה

ולא מוצאת משהו שימלא אותי. או יותר נכון אין לי זמן לעצמי שימלא אותי..

כל היום זומים ועל ניקיונות לפסח בכלל לא מדברת, לא התחלתי.

המלחמה הזאת לא נגמרת ואני פשוט לא רואה את הטוב, אני מלאת כעס על המדינה הזאת שאין כאן שנה נורמלית, וכבר היינו במלחמה מול איראן לפני פחות משנה, אף פעם לא מסיימים את העבודה כמו שצריך.

מלאת כעס על המסגרות שלא הקדימו את יום התחפושות ועכשיו כבר לא יהיה. איזה מין פורים זה?

מלאת כעס ומרמור על הכל, אני לא יוצאת עם הילדים בכלל כי בבקרים זומים אח"כ התינוקת ישנה ואחכ הבחילות מתגברות ואין אותי.

הריון קודם היה כשבעלי היה במילואים והיה נורא פשוט נורא

הריון הזה התאמצתי לתכנן שלא יצא על מילואים. אבל איך אומרים? אדם מתכנן וה' צוחק.

מדברים שזה יהיה עד שבועות ואני לא רואה את עצמי שורדת עוד שבוע. 

וואי מזה מבינה אותך אחותי♥️המקורית

אני גם שוקעת לי

הימים רצים לי במין רוטינה מדכאת כזו סביב הילדים והמשימות שלהם. עובדת עם הילדים בבית. גם בעלי עובד. ולא פשוט להם ולא לנו.. כבר נמאס משגרות מלחמה

אני לא מצליחה למצוא מספיק זמן להתאוורר בלי אף אחד לידי

וכל זה ואני לא בהריון ואין לי תינוק


חיבוק גדול!!אמונה :)

נשמע קשוח ממש

אם יש לך איך לפנק את עצמך אפילו בדברים קטנים (להחביא שוקולד שווה איפשהו, לקחת כמה דקות במיטה עם ספר...) נשמע שזה ממש דרוש

🫂 תוותרו על הזומים ותצאו קצתיעל מהדרום
אם אני זוכרת נכון היא מורהוואלה באלה
בטח זה זומים שהיא מעבירה...
אההה. נכון🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
מצטרפת להמלצה לוותר על הזומיםמתואמת

(אלא אם כן הילדים ממש רוצים)

הלמידה מרחוק קשה ממש, גם לילדים וגם להורים, וגם ככה לרוב היא לא יעילה כל כך.

אז תוותרו, תנוחו, תכייפו, תנקו לפסח בקצב נינוח (עם ויתורים ככל האפשר). תנסי כמה שאפשר להחזיר לעצמך את השפיות❤️

זקוקה לחכמת הנשים שלכן...בראשית....

שלום לכולן,
כמי שגדלה בפורום הזה (ואפילו בחרה כאן יחד אם הנוכחות לפני עשור את עטיפת הספר 'להרות כוחות ללדת חיים'), אני מקווה שזה עדיין מקום טוב לקבל בו פידבק כנה וחכם

אני בוחנת הקמה של ריטריט זוגי להכנה ללידה – שילוב של קורס מקצועי ויהודי עם פסק זמן של רגיעה וחיבורזוגי.
אודה מאוד לכל מי שתנדב 3 דקות מזמנה לעזור לי בבדיקת ההיתכנות (3 דקות בלבד)במילוי השאלון הבא (הגרלת הספר בין העונות):זמן זוגי: ריטריט מפנק הכנה ללידה

 

תודה מכל הלב לכל העונות!

נעה

עניתי. בהצלחה!פה לקצת
תודה רבהבראשית....

אשמח לתגובות נוספות

רעיון מעניין, עניתי. הרבה הצלחה!Doughnut
עניתי. בהצלחה!מאוהבת בילדי
עניתיאפרסקה

אני זוכרת אותך מהמדרשה בבר אילן

שיהיה בהצלחה!

מסקרן מי אתבראשית....

תודה על המענה!

אני רק רוצה לומר תודה תודה תודה על הספר הנפלא שלךשמעונה
מלווה אותי הרבה גם אחרי הלידה
חיממת את ליביבראשית....

תודה על הפירגון

עניתי! מקסים...ממתקית

הלוואי והיה לי כזו אפשרות של מפגש ועצירה רגע לחשוב ולהתחבר באמצע רצף הלידות...
(הייתי משקיעה בזה כסף וזמן, חד משמעית) היום אני בתקופה של "אחרי" הלידות. עברתי את ההתלבטות, הבאתי עוד אחד וסגרתי את הבסטה

תודה רבה על הפידבקבראשית....אחרונה

בדיוק על נשים כמוך וכמוני אני חושבת... 

כמו הצורך שהיה לי בשלב ההוא

עניתי. הלוואי שיהיה!התברזל!
עניתי, בהצלחהאמהלה
לא מוצאת בגדים אונליין 😓מולהבולה

מידות גדולות

תמיד תלויה בשיין ועכשיו לא יודעת איפה לקנותתתתת

אפשר עדיין להזמין משייןשקדי מרק
המשלוחים קצת מתעכבים
לא קצת. הרבה. הזמנתי הרבה לפני פורים ותקוע....אמהלה

היה צריך להגיע עד ה8...

לא חושבת שכדאי.

גם שלי תקוערקאני

אולי פורים הבא תהיה לבת שלי תחפושת חחחח

והזמנתי שמלות הריון לחורף חחח עוד שניה אין חורף וגם ההריון ייגמר 

סגולת הפורוםרקאני

הגיע היום 😅

מתי הזמנת?מולהבולה
בערך חודש לפני פוריםרקאני
אמרו אצלנוטארקו
שהוציאו את השליחים של hfd לחל"ת כי לא מגיעים משלוחים של שיין ועליאקספרס...
לא קצת, משלוחים מחול תקועים לגמריאמא לאוצר❤
וואלהשקדי מרק
חשבתי שיש משלוחים אבל לוקח זמן 
גם נקסט. מבאסאורוש3
ממש מבאס😞אמא לאוצר❤

ודוקא לפני פסח בכלל..

תזמון דפוק המלחמה הזאת🙈🙈

בכללי פורים פסח הצילו 

הזמנתי בתוך המלחמה כי לרוב מגיע בסיטואציות האלהאורוש3
אבל לא...
באסה ממשאמא לאוצר❤
לא מובן לי למה תקוע עד כדי כך ההזמנות כאילו אפילו לא יוצאות, הכל תקוע שם לגמרי 
נכון. לא קרה בשום תקופה אחרת במלחמהאורוש3
ממש מבאסמולהבולה
תוקע אותי
היה כתוב שיש בעיה עם משלוחים דרך היםתוהה לעצמי
כי הרבה מהם עוברים בהורמוז שתקוע עכשיו
דווקא נקסט הגיע אלייפאף
הזמנת במוצאי שבת שהתחילה המלחמה, להגיע שבוע שעבר ...
היה אמור להגיע לי משלוח בפורים ולא הגיעעכבר בלוטוס
אולי יש חנות שתוכלי למצוא בה?חולמת להצליח
את גרה באיזור עם הרבה אזעקות?
כן מלא אזעקות זו הבאסהמולהבולה
מכירות חנות אונליין בשם tamara?מולהבולה

כל השמלות הן ואן סייז מתלבטת אם להזמין

יש שם שפע מטורף

כן!וואלה באלה

לדעתי @אם_שמחה_הללויה המליצה על החנות הזו.

גיסתי קנתה משם 2 שמלות מאוד יפות (אותה גיזרה עם הדפס שונה), לאחת מהן היה דפקט מוזר בכפתור למעלה, לא משהו בולט מידי.

אני חושבת שזה באיכות של שיין או קצת יותר במחירים יותר יקרים


בגדול השמלות ישבו עליה ממש יפה והיא היתה מרוצה.

אני שונאת להמליץ ולקחת אחריות, אז לא לוקחת אחריות

זה באמת מתאים למידות גדולות?מולהבולה
לדעתי כןוואלה באלהאחרונה

זה אוברסייז עם המון בד.

מניחה שזה גם תלוי דגם..

מחזירים אצלינו את המעונות מחרהריון ולידה

עד 12:30

ופתאום אני לא רגועה…

אני עם הילדה בבית ותינוק

וסבבה למ איתה ממש

אנחנו נהנים אפילו וכואב לי כאילו מחר זה היום הראשון של הגן…


בעיקר בשבילה אני רוצה שתלך, היא אוהבת את הגן


מרגישה מוזרה

אני חושבת שזה בגלל שחילקו לפי איזוריםשיפור

ואת כנראה ביישוב עם יותר אזעקות בתוך איזור יותר בטוח, ויש כאלו ביישובים עם פחות אזעקות בתוך איזור פחות בטוח.

שמעתם על האישה שילדה 21 ילדים ב21 לידות? 🤭😱פרח חדש

הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים

הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים

בשבת צחקנו על זה מלא

דמיינו כמה בגדים צריך לכבס

כמה ליטר חלב קונים ביום

איך הולכים לישון

ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד

חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה

בקיצור.. מטורף

והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣

פעם ראיתי את הכתבה הזו על אישה עם 19 ילדיםחושבת בקופסא

אולי יעניין אותך