פורום הריון ולידה (עמוד 1793)

אם את רואה שהיא לא רגועה וזה יכול להיות באמת וירוס כלשהו ואולי כאי לשלול גם קורונה

אוף אני ממש לחוצה.
היא כל כך קטנה ומלחיץ אותי שיש לה חום.

גם עם חום גבולי הגיוני שזה וירוס שנדבקה בו..

לא יודעת לגבי הגודש למות, אבל מאחלת לך חלב ככל שהקטנטונת תצטרך...
תרגישי טוב!!

לגודש- להניק להניק להניק...
תוך כדי שאת מניקה לעסות את המקומות הקשים ולסחוט לכיוון הפטמה, כאבי תופת אבל זה ממש עוזר. וגם לפני ואחרי הנקה לסחוט על חיתול בד או לתוך כוסית. לא לשאוב!

תגדלו אותה בשמחה ובנחת!

תגדלו אותה בשמחה ובנחת

מבינה אותך לגבי הגודש. כמו שכתבו לך פה, לעסות את המקומות שבהם יש גודש.. לטפטף קצת, להוציא.. אני גם במקלחת עם זרם מים מעסה כדי לשחרר קצת מהגודש ולהקל על הכאב.. זה כאבים ממש אבל עובר...תניקי כל הזמן, הגודש יחלוף

לסחוט מעט במקלחת, לעסות, כרוב.

בבית חולים אמרו לי הנחיה מוזרה שלא הצלחתי להבין

לשים קומפרסים של קרח! על החזה, ואז לשאוב..

נכון מוזר? נשמע הפוך מכלמ ה שאני מכירה.

לנסות לסחוט את השד במקלחת חמה
בכלל כמה שיותר לסחוט ולא לשאוב. כי השאיבה הגוף מייצר עוד חלב.
וגם פדים קפואים יכולים לעזור
בהצלחה ובשעה טובה!

יש נוזלי, יש בספריי. להשפריץ כמה פעמים ביום, אמור לעזור. לא ממש מייבש, אבל פותח את האף ואז הקול לא נשמע כזה מצונן כמו עם אף סתום, וההרגשה יותר טובה

אנטי היסטמינים שמיבשים את הנזלת

אנטי היסטמינים אמנם לא מסוכנים לאם או לתינוק בהנקה, אבל הם כן עלולים להמעיט חלב

ואנטי היסטמינים לדעתי לא יעזרו כי זו לא נזלת אלרגית (כולנו היינו חולים. לא קורונה, וירוס שהגדול הביא מהגן).
אני מניקה תינוקת בת 4 חודשים יונקת בלעדית, אז מפחדת לקחת משהו שיפגע בתפוקת החלב או לחילופין יעבור בחלב.

מה לגבי ספריי אוטריווין נניח, שהוא מקומי לאף? מישהי יודעת אם מותר בהנקה?

לי ממש עזר בכל הפעמים שהייתי צריכה! שמים כמה טיפות על המצעים/הבגד כמה פעמים ביום.

אחד ביום למשך כשבוע, אם תרגישי טוב אז תפסיקי לפני

זה לא נחשב לעניין ה3 כוסות קפאין ביום...
מה שכן, בכללי, הייתי מוותרת על קולה😅😅

על העוגה הספציפית הזאת

אני משתמשת בקפה פלטינום של עלית נטול קפאין וכתוב עליו שהוצאת הקפאין מתבצעת בתהליך טבעי ככה שזה לא נראה לי בעייתי

צריכה קבועה כל כך לא בריאה לגוף בכל המובנים
למה לא להגביל לשבת? ואז זה סביר

אבל מצד הקופאין..בעיני עדיף את העוגה

אני שותה גג עד 2 כוסות ויש ימים שפחות
רק אחרי ארוחת ערב כזה..

גם אם תאכלי את כל העוגה במשך כמה ימים זה לא נשמע הרבה בכלל.
ומה זה ככה לגרות אותנו שוב, לפחות שימי מתכון 😝

זה עוגת 3 צבעים של "פיית העוגיות"

קורונה זה לא העיקר..
יש הרבה מחלות עכשיו ווירוסים לקראת החורף
תחכי עוד יום וצראי אם החום עדיין אז כן תעשי.
ואם לא (הלואאאאיייייי ולא!!!!) אז הכל טוב, עוד וירוס שעבר…

שכחנו שיש עוד חולי..

לא הייתי מפחדת שזה קורונה
סיכוי די נמוך...

איזה לחץץץ!! כל כך מבינה אותך, הייתי במקום הזה לא מזמן, בלי הקורונה זה מספיק לחץ...
תקחי נשימה עמוקה, תבדקי אותו ואח''כ תוכלו לחשוב מה עושים.
בע''ה סתם וירוסון קטן!!! במיוחד שהוא מחלים. מחזיקה לך אצבעות... תעדכני.

האמת שגם בבדיקה הסרולוגית היו לו איזה 6000 נוגדנים שזה המון..אז קיוויתי שזה באמת סתם וירוס

כשהוא היה חיובי הוא בכלל לא היה עם סימפטומים

יאא אבן נגולה מעל ליבי

עכשיו אני מוכנה בכיף ללדת
ואמן לפני הבדיקות של כולם ברביעי😮😐

מה זה אומר?
אחרי רבע שעה היה שלילי בטוח
אבל עכשיו במאמץ כן רואים שם משהו...

נכון הפתרון זה לבדוק מחר שוב...
אבל...
אוף אוף אוף
אני לא מסוגלת לסבול את המתח הזה
מתפללת ללדת הלילה שלפחות את הלידה נעבור..
ואז מה יהיה אחרי אם יהיו לי פה חיוביים....גם דכאון...
כל החודשים מחכה ללדת .. והכל מסתבך דוקא ברגע האחרון. אוף

את מריצה סרטים בראש וחבל על הראש שלך.
אני חושב. שאם יצא שלילי אז זה שלילי, לא צריך להילחץ בכוח. וגם אמרת שהוא יצר חיובי בבדיקה סרולוגית. אז בעזרת ה' יהיה בסדר!!

אבל נשמע שבאמת ללא צריך לדאוג.

ושאין צורך להתייחס לזה

הספק עדיין נשאר..אבל לא יודעת.. מתלבטים מה לעשות מחר
לבדוק שוב או לא

על הנייר אנחנו בסדר
ובמילא ברביעי נבדקים שוב בשביל הגנים
אבל המוזריות

רק שהמחיר שלה ממש קשה מנשוא עבורי כרגע

נראה איך יקום מחר

אמרו לכם שזה בסדר, אז למה להמשיך להילחץ?
תירגעי נשמה. תתפללי לה', יהיה טוב!!
אין צורך להריץ סרטים... תבדקו ביום רביעי והכל יהיה טוב בעזרת ה'

ואז מפחדת שבגללי ידביק אחרים

נגיד אלד הלילה..אבא שלי אמור לשמור עליהם והוא אמנם מחוסן בכל החיסונים אבל מבוגר מעל 70

וגם חוששת הלאה- אם לא אלד עד רביעי ויתגלו לי פה מאומתים
לא פיענחתי את תעלומת המי ישמור עליהם בזמן הלידה במצב כזה..
אולי רק למצוא מישהי מחלימה מהחודש האחרון..
ואם בעלי ואני שליליים- מחלימים גם- אז הוא יכל לבא איתי ללידה גם אם לכאורה שנינו חייבים בידוד בגלל הילדים?

קיצר
גם ככה לפני לידה יש מלא מחשבות מה יהיה
אז זה רק מוסיף להן

אבל באמת קצת נרגעתי כי ההוא במדא היה ממש נחרץ וממש אמר לא להתייחס

@זהר מרים ו@רקלרגעכאן זאת אותה אחת? לא הבנתי מה הולך פה בשרשור הזה🤭

וזה לא משנה לי...

מצד אחד הוא קם ומרגיש טוב היום ומתנהג כרגיל.
מדדתי לו חום- 37.6 שזה לא נחשב ממש חום אבל מנסיון- כשאין כלום כלום..אז החום שלו זה 36+

ותכלס במדא אמרו שלא צריך כלום אם אחרי רבע שעה היה שלילי.
אבל כאילו אני מרגישה לא מוסרית עד הסוף.. כי עדיין יש פה משהו לאתרגיל. והפס החלש בערב. ויש עוד 2-3 קטנים שכן משתעלים- אבל תכלס בזה דוקא לא חשדתי כי יודעת שהיינו איתם בערב בקפור מקפיאאא לפני כמה ימים וחלקם כם ישנו בסוכה והיה קר וזה שיעול כזה ליחתי..לא כמו שהיה לנו בקורונה
אבל הכל מצטרף פתאם יחד
במיוחד
כי יש שמחת תורה והולכים לבית כנסת ונכון הוא יהיה בחוץ..אבל יש שם עוד ילדים ואין לי שליטה..הם בטוח ישחקו יחד

וניסינו לחשוב על פשוט לא ללכת לשם ולהשאר איתו ועם הקטנים בבית
אבל עדיין יש לי בעיה עיקרית- אני צריכה ללדת כל רגע ומי שאמור לשמור עליהם זה ההורים שלי
והם מבוגרים ממש
וגם אם בנס נמצא אחרים שיוכלו- וזה ממששש לא פשוט פה כי זה חבורה שלמה של ילדים שקטנים מאוד ורגישים מאוד ודןרשים המון ולא רגילים לסיטואציה
אז גם לא נעים מהם
וגם בלילה אין לי שום אופציה חוץ מאבא שלי- והאמת זה פחות בעייתי בלילה כי הוא לא צריך להתקרב אליו בכלל...

קיצר
אני במתח כל היום
מחכה שבעלי יקום ויחליט עבורי אם לבדוק או לא

ואם כן- באמת נשגב מבינתי איך אלד ככה..מי ישמור עליהם? צריכה למצוא איזה קונספירטור שחושב שאין דבר כזה קורונה ושזה המצאה ושלא יהיה אכפת לו🙄😒😏
ואין אין מצב שאני יולדת בלי בעלי..זה לא רק בקטע הפיזי זה בעיקר הנפשי-רגשי..זה משמעותי לי בטרוף.
ולבד בכלל..אני בלי אפידורל זה לא אנושי

ונכון אם שנינו עבצם בבידוד יחד אז הוא יכל לבא עקרונית כי מה זה משנה בעצם..נכון?

טוב אני מצטערת שאני חופרת
מרגישה שמשתגעת ממחשבות

יש עוד וירוסים בעולם חוץ מקורונה. למה לבדוק?
וזה ממש מובן הלחץ הזה לפני הלידה, תמיד יש את כל המחשבות שמתרוצצות בראש מה יהיה עם הילדים וכו ועכשיו מתווסף לך עוד פרמטר אבל נשמע שמושפע מהלחץ הכללי.
(אני בסוף ההריון לפני חצי שנה בערך הייתי בלחץ אטומי מהקורונה, לא הזזתי את המסיכה מילימטר, לא נתצי לילדים ללכת לחברים, השתדלתי שתלמידים לא יתקרבו אלי. ילדתי- והופ הלחץ נעלם בסוף הריון הרבה חרדות מתעצמות וזה הגיוני במיוחד שלעניין הזה יש השפעה על איך תיראה הלידה שלך)
תנסי להרפות... היית כל כך בסדר, בדקת, ביררת וזה מה שענו לך. לדעתי אין סיבה לחשוש ואם זה כל כך מנהל אותך אולי שווה לעשות עוד בדיקה ביתית בשביל השקט הנפשי. ולזרוק אחרי חצי שעה לפח את הבדיקה ואם חס וחלילה הוא יצא חיובי לפחות לא תהיי בספק, ותוכלי לחשוב איך עןברים את הגשר הזה עם הנתונים הקיימים. אבל בע"ה סיכוי גדול שזה לא יהיה המצב וזה רק יעזור לך להרגע🙃
בשורות טובות🙏🙏 ולידה קלה!

עדיין לא הגעתי לשלב הזה אז לא יודעת לענות...
איזה כיף לקרוא שאת מתרגשת לקראת זה
בהצלחה גדולה ובשורות טובות!

ושתקלטי בעזרת השם בקרוב שלא תצטרכי

המון בהצלחה
כאחת שעברה את זה חלק מהזרקות כמעט לא מרגשים.
יש כאלה שקצת שרופות
ויש כאלה שיותר כאובים אבל לא מאוד נוראה לפחות אצלי.
משתפת שאני הייתי נפוחה בימים של הזרקות.
שולחת המון חיבוקים ממליצה לשתף משהי קרובה נחמד שיש אפשרות להתלונן.
תפנקי את עצמך בימים האלה
מאחלת לך סבב ראשון ואחרון מנצח לשנה הזו

טוב לשמוע לגבי ההזרקות מקווה שיהיה אצלי גם ככה אמן ואמן הלוואי שזה יהיה פעם אחת לשנה הזו..מייחלת בעזרת השם

בהצלחה גדולה! 

ספרי לנו איך עבר עליך.

תודה רבה  יקרה..באמת מרגש ממש

זה דקירה הבעל אופן, אבל לא ממש כאב.. במיוחד הזריקות הראשונות, בהמשך היו זריקות ששרפו קצת. ממליצה לכם קרח על המקום שמזריקים, זה עוזר. בהצלחה!

בהצלחה ענקית. שיהיה בקלות ובאהבה!

הזריקות לא נוראיות בכלל,
לפעמים כאלה שמעט שורפות אבל ממש לא היסטרי.
המלצה שלי- לפני שאת מזריקה תוציאי מהמקרר איזה 2-3 דקות לפני.. שזה לא יהיה קר קפוא מהמקרר.

יאללה בשורות טובות בע״ה במהרה!
💗

לפי מה שאני זוכרת זה כתוב בהוראות, וככה עשיתי

הזריקות לא כזה כואבות, יש חלק שקצת שורפות, אבל זה לא נורא- כדאי לקרר עם קרח את הבטן לפני שמזריקים את הצטוטרייד, זה מאלחש את המקום.



שיהיה ידיים מלאות בקרוב!

כדאי לראות שיש לך את כל מה שאת צריכה לידך, שבי בשקט בחדר במקום נוח ,ותזריקי...

מקווה שלא יכאב לך...

זה בהחלט לא הדבר הכי נעים... את גיבורה ממש ממש! בהצלחה רבה ובשורות טובות!

תודה רבה על כל האיחולים ושאזכה בעזרת  השם לבשר לכן בשורות טובות בקרוב

מתייעצת עם מוקד אחיות או רופא טלפונית אפילו

אולי רעלת או קורונה. אולי כלום.. תרגישי טוב!

נבדקתי והכל תקין אבל עדיין לא עבר
ממש מתסכל...
מתפללת שה' יראה את הקושי שלי ויעזור לי וישלח לי עצה טובה!

חח..
המוח שלי מרגיש כמו עיסת עוגה אחרי כמה לילות רצופים ללא שינה (הוא מוציא שיניים ואני יוצאת מדעתי)
אז הרעיונות לא אפויים אבל אולי בכל זאת תצליחי להרכיב מזה משהו...
* קינוח- התורה נמשלה לדבש ולחלב, אולי תצליחי לגבש מזה משהו. אפשר לפתוח תמרים לחצאים מחוברים ולמלא במשהו (טעים עם שקדים אבל לא נותנים שקד לך בגילאי הילדים שציינת)
אפשר עוגת שמרים מקמח כוסמין עם מילוי ממרח כמו חרוסת.

*יצירות- הכנת דגלים לריקודים (יש מוכנים שצריך רק לצבוע ולהסביר מדבקות ואפשר להכין מבריסטול ומקלות ארטיק או כפיות חד"פ או לא חד"פ או כל אלתור אחר) אם יש נצנצים זה חומר יצירה מתאים.

*תחפושות- תני לילדים אביזרים והם כבר יציתו את הדמיון. אפשר להמחיז את מתן תורה

* איך התורה משמחת אותנו- שיח סביב הנושא בהתאם לרמת הילדים.

* שאלות ותשובות במהלך החג בנושא התורה

* הקפות שירים וריקודים בבית- הילדים מרימים על הכתפיים בובות, רוקדים עם ספרי תורה אם יש לכם והדגלים שהכינו.

* שירים- להכניס לאווירה. שימי יוטיוב במהלך היום שיתחילו להכיר עד כניסת החג

* קישוט הבית- תמיד הולך. בלונים, שרשראות, ציורים, וכל מה שאתם רגילים (או לא) לעשות ממש מכניס לאווירה. בראש שלי זה לא צריך להיות אסטטי. זה צריך להיות שמח. אבל כל אחת ואיך שהיא רואה את זה

* לדעת לשחרר- גם אם בסוף לא ילך להרים הפקה, העבודה הפנימית שלנו צריכה להיות שהשמחה שלנו לא צריכה להיות תלויה בדבר חיצוני כזה או אחר. אין ספק שיש דרכים להגביר את ההתלהבות אבל בסוף שמחה זה עניין של בחירה.
הילדים שלך עוד פיציים יש להם עוד כמה שנים ללמוד ולחגוג שמחת תורה כמו ילדים.
פחות חשוב מה הם ידעו על שמחת תורה כמו שחשוב מה הם ירגישו שההורים משדרים להם על שמחת תורה. (הבת שלי בת 4 פתאום גילינו לפני ר"ה שאין לה מושג מה זה שופר, ועדיין היא דיברה על החג בכזה רטט כאילו הקדישה את כל אלול להכנה על מהות החג)

* תנסי לברר עם בעלך איפה הוא בקטע הזה. אם הוא מוכן לשתף פעולה וכו'. גם אם לא, לפחות תהיי מוכנה מראש ולא תתאכזבי

יישר כח ובהצלחה וחג שמח!

המוח שלך עובד לא רע בתור עיסת עוגה!!

ואולי קינוח פירות בצורת האות ב.
א זה אלוקים. התורה מתחילה מב'- בראשית

חידון- תמיד נחמד.
צריך חבילת שוקולד צ'יפס ואז שואלים כל אחד חידה לפי הרמה שלו. אפשר כמה סבבים.
פינוק- משהו שאצלי מאוד אוהבים, זה סלט חטיפים. קונים מלאאאא חטיפים מערבבים את כולם בקערה ואוכלים...
ואפשר לעשות מיני הקפות. לשים על שולחן באמצע הסלון הרבה ספרי קודש ולרקוד סביבם...עשינו ככה שנה שעברה הקפות שניות והיה מאוד נחמד!! גם אפשר לתת להם לרקוד עם ספר קודש

אולי לחתוך ספר תורה מפירות או ירקות(מלבן רחב באמצע ו2 מקלות בצדדים)

קינוח בלי סוכר ובלי קמח זה דיי מאתגר, ממה את מכינה קינוחים בכללי?

וגם
תעשו הקפות משלכם!! תכינו יצירות של ספר תורה או דגלים או גם וגם
תעמידו במה עם תנך במרכז
ושירים וריקודים
אפשר גם "לעלות לתורה"
ממש לנסות להעביר את החוויה הביתה.

מתכננת לרקוד עם הילדים בפשטות כמה שיהיה להם ולי כוח והכנתי להם שקיות שוות והבן שיכול לחכת לבית כנסת הבטיח שיביא להם מכל מה שמחלקים אז הם ממש מתרגשים

בשנה שעברה שלא היו בתי כנסת בשמחת תורה, בעלי ואני שמנו על השולחן בסלון ספרי קודש ורקדנו סביבם
נראלי עם ילדים זה יכול להיות נהדר וחוויתי מאוד בשבילם

עשיתי תיאום ציפיות עם האיש
פקלאך
קינוח שווה
מתכננים הקפות מחר בע''ה
שירים
וקישוטים מלוא הבית

והרבה הרבה תפילוווות
תודה לכולכן חברות
פריילעך שמחת תורה! ✨

אמנם בריא להם לשחק ולהסתובב, אבל גם בריא לשבת במקום אחד לנוח קצת.
אם הוא לא רוצה לשחק, אולי תשימי לו מוזיקה או סיפור ילדים בינתיים.
אני עושה ככה, וישנה לידם. ככה הם רואים אותי, וזה מרגיע אותם. ואני שומעת אם כבר נמאס לו...

הוא לא אמור לישון עכשיו צהריים?

כי הינו באירוע משפחתי והלכנו כולנו לישון מאוחר

שרוצה לצאת.. אוף

שימי לו בקבוק מים, אך הוא רגוע, מה הבעיה?

הילדים שלי אף פעם לא ישבו בשקט בלול בכיף שלהם... אם הוא רגוע מצוין. ומידי פעם לחטוף קריזה זה לא נורא, גם קורה מחוץ ללול 🤭

תרגישי טוב!

שמתי לה ביוטיוב שירים ים אנימציה של 'מיכה גמרמן', והיא ממש נהנת מזה וגם לומדת שירים של דוסים😁
בעלי בצבא ואני עייפה מזה שהתחלנו עכשיו מחדש את כל הבידוד (היא הייתה צריכה לצאת היום😭)
היא מבסוטית ואני יכולה לנוח...

כמעט שנה! היא יודעת את כל השירים שלו חלק.
דש ממנה🤣
ובהצלחה בבידוד

יצא לה מהאףףף

כי לרוב לא משאירה אותו בלי יחס הרבה זמן
עבר בשלום מרגישה טוב ב״ה

ולאו דווקא אלי אקספרס. כל מקום אחר שאפשר להזמין ממנו כמות בזול

עוד מעט אתפנה אשלח קישור

₪ 5.60 63％ Off | 1/5/10 Pcs הריון שתן מבחן שת פרטי מוקדם LH Hcg מהיר בדיקת מבחן חדש
5.6₪ 63% OFF|1/5/10 Pcs Pregnancy Urine Test Ome Private Early LH Hcg Rapid Test Pregnant Test NEW|Temperature Gauges| - AliExpress

ולצערי לא הצלחנו ליישם
לקשור את המוצץ בחוט לאיזו פינה בבית. ככה מצד אחד יש לה גישה חופשית אליו, ומצד שני היא לא יכולה לעשות שום דבר כשהיא איתו.

(אצלי בת הארבע וחצי עדיין מכורה למוצץ, אבל אם אין לה מוצץ היא מוכנה להחליף אותו באגודל...)

קושרים נגיד לרגל של שולחן בקר כפול אין סכוי בעולם שתוציא את זה..בדוק ומנוסה

רק באמת הנקודה זה שצריך בשלות רגשית

ובעיני כל המאבק שנכנסתם אליו הוא מיותר לגמרי ורק מזיק

זה הפך להיות מלחמה שלה בכם
וזה לא יעזור

ילד יכל להפטר מהרגלים - בעיקר כשהוא בוחר בזה בעצמו

ואני מדברת מנסיון של כמה וכמה ילדים- מכורים למוצצים על היום ומנסיון התמכרות לבקבוק וכנ''ל חיתולים

כשלא מנסים כשהילד לא בשל אלא עובדים בהתחלה בעיקר בשינוי תודעה

הלספר סיפורים על ילדים גדולים שכבר לא צריכים מוצץ ואיזה כיף להם
ולדבר איך לכל הגדולים אין מוצץ כי לא צריכים טת זה ויום טחד כם את תהיי גדולה כזאת ואת תזרקי את המוצץ ולא תצטרכי אותו
אבל הכל ב'יום אחד עוד מעט כשתהי גדולה'
לא מלחמה של כאן ועכשיו
ולפמפם להם
לא תאמיני כמה זה מחלחל עם הזמן!!!
אפשר לשדרג להצגות ותאטרון בובות וכו

וגיל שנתיים וחצי זה ממש מוקדם וממש לא חייב לגמול בכזה גיל
מנסיון בגיל 3 הכל קל יותר
אני גומלת מחיתולים רק בגיל 3 ואפילו יותר אם צריך
וזה צ'יק צ'אק
וגם ממוצץ- בת אחת נגמלה בגיל 3 וקצת בשיטת החוט- זה עבד מדהיםםם . יום אחד היא כעסה על הרעיון והתעצבנה באמת. ..ואח''כ היא קלטה שזה המציאות והתרגלה ותוך שבוע כבר נגמלה לגמרי.

עוד אחת שהיתה מכורה קשותתתתתת למוצץ
התחלנו עם גמילה הדרגתית ביום
בלי לדבר איתה ובלי לומר לה לא
להעלים אותו
כשמבקשת להסיח דעת
אם לא עובד- נותנת
אבל ברגע הראשון מעלימה שוב
ולאט לאט זה התמעט בכמות
וכשרצתה להגמל מטיטול בלילה- היא מעצמה!!!! ביוזמתה קישרה את זה לזה שהיא גדולה עכשיו ולא צריכה טיטול אז גם זרקה מעצמה את הבקבוק ואת המוצץ לפח!! במו ידיה בלי שאמרנו.
וכאן זה נגמר

ויש לי מלא סיפורים
איך בדיוק תרגישו מה נכון לה
אבל בעיני המאבק רק הורס

לפמפם מסר מדרבן..
להרגיש מתי יש בשלות
הדרגתיות וסבלנות

תני לזה להרגע מעצמו. כנראה צורך שלה עכשיו.
אצלי השניים שלקחו עוד היו מכורים הרבההה אחרי הגיל הזה.

אם זה לא מוקדם מידי להיגמל ממוצץ?
ואולי דווקא העיסוק סביב זה הוא זה שגורם לה לרצות את המוצץ יותר.

בגיל הזה הבן שלי היה הרבה עם מוצץ, עכשיו הוא בן שלוש וחצי והוא עדיין עם מוצץ בלילה. במעון ובגן כמובן בלי מוצץ, אבל זה לא נראה לי כל כך נורא מוצץ בגיל הזה

הייתה כל היום עם מוצץ,
עברו חודשיים בערך, עכשיו היו בת רבע ל3, ואנחנו מגלים שאפשר לקחת לה את המוצץ והיא שוכחת ממנו לכמה שעות.
(אנחנו משחקות בבובות, היא האמא ואני הסבתא, אז היא אומרת שאמהות בלי מוצץ ומוציאה אותו
או שמוציאה אותו כדי לאכול, ואני מסליקה אותו למיטה או משהו)
זה לא הרמטי, היא עדיין הרבה עם מוצץ, אבל לאט לאט משתפר.
חוץ מה שיש לי תאוריה, שנכון שמוצץ מזיק לשיניים או אפילו לדיבור, אבל יכול להיות שלקיחת המוצץ תזיק לטווח ארוך מבחינה רגשית . ככה אני משכנעת את עצמי שזה סביר...
היו לי 3 מכורי מוצץ שנגמלו... בגילאי 5-6-7. אבל בגיל הקטן כנראה היו עדיין זקוקים לזה.

לא להגביל בזמן
להגביל במיקום.
יש לה צורך... הוא מתבטא במוצץ.
לא להיענות לצורך מבלי שהיא מוכנה לכך נפשית רק מגביר את החוסר.
תנו לה להיגמל עצמאית בקצב שלה.

תסבירו לה שמוצץ זה רק במיטה.
היא יכולה ללכת להירגע מתי שהיא רוצה.

בהתחלה היא תלך יותר.
ואז רק לחמש דק
ובאיזשהו שלב היא תשים לב שהמוצץ מגביל אותה לעשות דברים אחרים והיא תשחרר מעצמה

בגיל קצת יותר גדול הגבלנו למיטה ובסביבות גיל 4 עשינו טקס פרידה ונפרדנו סופית. אבל אם זאת מלחמה וזה ככ קשה לה אז למה... זה תואם גיל ולא מזיק (לי אמרה רופאת שיניים שעד גיל 4 השיניים גמישות וחוזרות לצורת צמיחה נורמלית אחרי שנגמלים. מקרה קלאסי של צ'וז יור באטלס לדעתי...

הגדולה שלי גם בגיל הזה היתה דבוקה למצוץ. וכולם התחילו להעיר לה. השתדלתי לשחרר. כשהיה לה מעניין בגן שעשועים או במעון או בבתים של אחרים לא היתה צריכה.
ממש הגיוני שבבית שלכם משהו מולכם גורם לה להצטרך את זה והמלחמה נגדה רק מגבה את המקום הזה. אולי תינוק חדש, או מלחמה על תשומת לב הורית וכו'...
אצלי אחרי חצי שנה עלתה לגן עירייה ושם אין מוצץ, רק בסוף היום. וגם מדברים הרבה על ילד גדול ומי זורק את המוצץ. ומקבלים פרס מהגננת וכו'. בגיל שלוש ומשהו זרקה לבד את המוצץ למרות שחשבתי שזה לא יקרה בחיים.
אז לפעמים הבדל בגיל הוא מאוד משמעותי...

אצלי היו גם כאבי גב תחתון חזקים מאוד בערך שבוע אחרי הלידה, והסתבר שזה היה כאב בכליות שנמצאות בתחתית הגב.

לי למות

עורכת. תודה לה' על האוצר המדהים שלנו. ברור שאני לא רוצה למות ח''ו. אבל התחושות מאוד מאוד קשות

ואם זה מטריד אותך, תקחי פרטי ,או שתבדקי אם יש לך ביטוח שמכסה, זה יכול להרגיע ולהוריד אבן מהלב...

ולשאלתך, עברתי גרידה . נולדו לי מאז 2 ילדים

גיסתי הייתה עם שאריות דיליה וילדה אחרי גרידה עוד ילד ..

זה באמת מעצבן רופאים אנטיפתיים, אבל מקוןה שתשמעי הרבה סיפורים טובים על גרידה ... אולי כדאי לנסות לטפל בפחד ולהב
ין מאיפה הוא נובע...

רק אמרתי שהתחושה הייתה מאוד קשה.


לגבי עקרות- עניתי, לקרובה שלי עשו גרידה וכמעט 20 שנה נשואה ללא ילדים

הראשונה היתה בהריון ראשון, אחריה נולדו לי 2 ילדים, אחר כך עוד גרדה ואחריה נולדו לי 7 לדים, ב"ה נכנסתי להריונות בקלות. מה שאת מכירה מאוד נדיר.

מאוד הגיוני ולהרבה נשים יש סוג של מחסור בערך חודשיים אחרי הלידה.

קודם כל - תחליפי רופאה דחוף!!!

אני לא חושבת שגרידה גורצת לעקרות כל כך מהר..

אבל לכי לקבל עוד חוות דעת מקצועית, ואם אכן צריך גרידה, תעשי אותה אצל רופא מקצועי שאת סומכת עליו ובע"ה הכל יהיה בסדר..

ועדיף להיאסר פעם אחת בגלל גרידה מאשר חבלות חודשים רבים עם כתמים ודימומים לא סדירים בגלל שאריות..

היו לי שאריות שלייה אחרי שתי הלידות
מוזמנת לפנות בפרטי

היא מקבלת בירושלים
זה פשוט הצלההה
זה רק הליך קצר
לא כואב. רק קצת לא נעים לרגע
לא פולשני ולא מסוכן
וזהו
את אחרי
יא בודקת אחרי שהכל נקי וריק
הדימום נגמר לי אח''כ תוך יומיים לחלוטין ותוך שבוע וקצת כבר טבלתי

היא נחמדה ונעימה ממש ועם מלא נסיון

זה עולה כסף אבל שווה כל שקל

עברתי גם היסטרוסקופיה ניתוחית בעבר ..וזה שמיים וארץ
ממש שווה

זה סדיר? כי אם כן זה יכול להיות מחזור.. היא הסתכלה אם אולטראסאונד? שמעתי שיש אחוז קטן מאוד של נשים שמקבלות מחזור עם הנקה....

אולי כדאי לשאול רופא נוסף...

ברור חוות דעת נוספת

אני לא אשת מקצוע אבל מלא נשים פה בפורום כתבו שהן מקבלות מחזור סדיר בהנקה מלאה... על סמך מה היא אמרה את זה? היא בדקה אותך?

וחוצמיזה , שגרידה זה דבר מאוד נפוץ לצערינו הרבה הפלות מסתיימות בגרידה ואח''כ נשים יולדות שוב...

עם רירית עבה וזרימות דם לרחם

עברתי לפני שבוע גרידה של שאריות שלייה בשיבא.. ממש הייתי מרוצה מהיחס.
אצלי זה היה בחירום כי דיממתי בטירוף (ברמה שכמעט איבדתי את ההכרה וקיבלתי מנות דם) אז זה היה בהרדמה מלאה אבל הבנתי שזה ממש לא מחייב הרדמה מלאה.
הסבירו לי שהסיכון, וגם הוא ברמה די נמוכה הוא שיהיו הידבקויות והזמינו אותי לחודש אחרי ההליך להיסטרוסקופיה אבחנתית לוודא שזה לא קורה.
יום אח"כ כבר הרגשתי מצויין (חוץ מהיד שכאבה מהוריד שפתחו לי לכל העירויים של הדם והאנטיביוטיקה)
מבחינת דימום, אני עדיין עם דימומים חלשים, אבל עדיין לא עבר חודש וחצי מהלידה אז זה הגיוני..


נשמה, אם כבר משהו עלול לגרום לעקרות זה להשאר עם השאריות ברחם. עלול ח"ו להתפתח לזיהום שיחייב כריתת רחם.
את חייבת לעבור הליך של הוצאת השאריות בין אם זה גרידה, היסטרוסקופיה או שאיבה.
יהיה בסדר בעז"ה❤

וחיבוק על הרופאה

להריון ממש מהר . ולהבדיל גם עברתי 2 גרידות וברוך השם הכל בסדר.

הרופאה ראתה בא''ס רירית עבה מאוד וזרימות דם לרחם. (המכשיר לא וואו) אז אמרה שנראה כמו שארית. שאלה אם השילייה יצאה שלמה .

(האמת היא יצאה לפי המיילדת- עם התחלה של היפרדות אבל זה היה בחלק אחד והיא אמרה שזה משלים כמו פאזל

כששאלתי אם זה לא יכול פשוט להיות מחזור או משהו היא ענתה- כן אבל בכ''מ זה לא תקין רירית כזו עבה ככ קצת זמן אחרי לידה עם הנקה מלאה

אני עם כאבי מחזור בזמן האחרון אם זה אומר משהו.

רוצה לשאול אותך כמה שאלות כי אני במצב דומה..
רק אם לא אכפת לך.

קודם כל תנשמי עמוק!
זה באמת באמת מלחיץ, אבל דבר ראשון תגידי תודה לה' שזה התגלה עכשיו ולא עוד שנה, כשהשאריות כבר הספיקו לעשות לך זיהומים ברחם. ב"ה שזה התגלה עכשיו ואת יכולה לטפל בזה בזמן.
דבר שני, גרידה זה ממש לא דבר נוראי. לא יודעת אם אפשר לעשות לא בהרדמה מלאה, כי לי כן עשו בהרדמה מלאה, אבל כל התהליך היה ממש בסדר. זה אשפוז של כמה שעות ואחרי זה משתחררים.

היה לי מקרה כמעט זהה לשלך. עשיתי את ה"ניתוח" באסותא בראשל"צ. הרדמה מלאה (האמת שממש נהניתי😅 אחת השינות הטובות שהיו לי😜), התעוררתי אחרי חצי שעה נראלי בחדר התאוששות, ותוך 3 שעות מהרגע שנכנסתי לבי"ח כבר הייתי בחוץ. לא זכור לי עייפות או חולשה מיוחדת אחרי.
זה נשמע מלחיץ, אבל בפועל זה באמת לא פרוצדורה קשה.

בהצלחה!

שזה אפשרי, תבדקי אם אפשר בהיסטרוסקופיה שזה הרבה יותר בטוח..

אין לי דרך להרגיע אותך, אבל רק נתפסתי למה שהרופאה אמרלך לגבי המחזור בהנקה מליאה.

האמת שגם אני קיבלתי מחזור יחסית מהר - 6 וחצי שבועות אחרי הלידה, ואני מניקה הנקה מלאה.

יש מצב שזה באמת יכול להראות על שאריות שיליה? עוד לא הייתי אצל הרופאה אז לא ניבדקתי, אבל לא אמורים להיות תסמינים נוספים לשאריות? כאבי בטן?

 

אני עכשיו חודשיים וחצי אחרי הלידה, כך שיוד לא קיבלתי מחזור נוסף.

אל תלכי לשום פעולה רק על סמך האולטרסאונד הזה, תלכי לטכנאית אולטרסאונד. דבר שני, ממש לא מקובל לעשות גרידה במצב של שארית, אלא עושים היסטרוסקופיה שזה יותר ממוקד ויותר בטוח. דבר שלישי, סתם שאלה אבל איך את יודעת שהסיבה שלקרובת המשפחה שלך אין ילדים זה בגלל שעברה גרידה? יש נשים שמעולם לא ילדו ולא עברו גרידות.  

כי לי כן עשו גרידה (לפחות זה מה שהסבירו לי) בגלל שאריות.

גרידה מיועדת לדברים אחרים. לפעמים עושים בנוסף להיסטרוסקופיה גם גרידה אחרי זה, אולי זה מה שעשו לך. אלא אם עשו לך את זה ממש מיידית אחרי הלידה, במידה והשלייה לא יצאה מעצמה, אז כן עושים גרידה. אבל לא כשמדובר בכמה שבועות אחרי.

וכתוב לי שאיבה וגרידה🤷‍♀️

יכול להיות שיש הבדל בדחיפות של העניין??🤔
כי היה לי דימום מסיבי ממש.. קיבלתי מנות דם אח"כ

ולא צריך רוב הפעמים בשארית לעשות גאידה אלא היסטרוסקופיה ניתוחית בלבד
תתיעצי עם עוד רופא.

לפותחת לגמרי כדאי להתייעץ ולהבין מה האופציות..
אצלי כבר עברתי את הפרוצדורה

שהיה לה שאריות שלייה והרופאה נתנה לה עוד זמן והיא בחרה לקחת צמחים סיניים שעזרו לשאריות לצאת בוסת.
בקיצור רפואה סינית זאת אופציה.

הפותחת כבר שלושה חודשים אחרי לידה, ברגע יכול ח"ו להתפתח זיהום.

ואם כבר סיפורי 'מכירה מקרוב' אז אני מכירה מקרוב מאד, גם אצלי וגם אצל אמא שלי ששאריות שילייה הביאו אותנו למצב של דימום מסיבי ואצלי זה היה עד כדי קבלת מנות דם.
אני כמעט התעלפתי במיון והאחיות דיברו איתי כדי להשאיר אותי ערה עד שהרדימו אותי והכניסו אותי לחדר ניתוח.
זה לא צחוק. אני מאמינה ביכולות של רפואה אלטרנטיבית אבל כשיש דחיפות, לא חושבת שזה מתאים.

גם כתבתי שהרופאה אישרה שהיא יכולה להמתין ולתת לזה לצאת לבד.

מה הילדים אומרים?!

הילדים רוצים לחזור, אבל מבינים את עניין הבידודים ואם נחליט שהם נשארים הם יתמודדו. מקווה שהמורים/גננת תבין את החשש שלנו

תכלס לא כזה סיכון להפסיד ברית.
מהלידה אל תשלחי וגם אם יכנסו עם 2 שליליות עד הברית הם יוצאים

כבר עברנו בידודים, לא קרה לי שבידוד היה באמת שבעה ימים. רק ביום השביעי אםשר לעשות בדיקה 2. ככה שלרוב היינו לפחות שמונה ימים בבידוד. וזה בתפילה שאפאחד לא ידבק. מצב מורכבבבבב

מכירה מקרים חריגים שאישרו ביום השישי בלילה להיבדק. (כמקרים חריגים!!!)

גם ככה הברית זה שבוע אחרי הלידה. ואם יהיו בבידוד זה בדיוק הזמן.
תאגרי כוחות בנתיים

את חוששת מבידוד. אבל הרבה יותר מלחיץ ללכת ללדת עם מאומתים בבית שאף אחד לא יכול לשמור עליהם. או עם בעל מאומת או אם את מאומתת.

אמנם אין לי ברית, וצריכה גם ללדת כשבוע אחרי החגים (יש סיכוי שאסחב עוד שבוע אחר כך). יש לי אפשרות להשאיר את הילדים בבית.

מצד אחד חוששת מאוד מהידבקות של הילדים במסגרות.

מצד שני- איך אעבור עכשיו שבועיים עם כל הילדים בבית על הראש? מרגישה שחייבת קצת שקט נפשי ורוגע שלא היו פה בחודש האחרון.
וגם חוששת שיצטרכו להסתגל מחדש שבועיים אחרי יחד עם לידה והכל, זה לא פשוט ואני לא אהיה פנויה מספיק לתמוך בהם.

גם לי הייתה את ההתלבטות הזאת בלידה הקודמת (לא יאומן שאני בהריון שוב ועדיין יש קורונה😭)
בדיוק נגמר הסגר הארור וחזרו למסגרות קצת לםני שהייתי צריכה ללדת... ממש התלבטתי אבל בסוף שלחתי והיה בסדר
אבל- לא ידעתי מראש שיש ברית
- מצב ההדבקות היה הרבה יותר רגוע מעכשיו

נראה לי שבימים אלו, הייתי משאירה בבית למרות הקושי ושולחת רק אחרי הברית

בהצלחה בלקבל החלטה וישהיה לטובה

מעדיפה עוד שבועיים שהם איתי, מאשר לחץ וחרדה

חשבתי שכבר אלד, וגם יש לי בן..
לא יודעת למה לא חשבתי על זה, אבל בזכותך חושבת😘
נראה לי יהיה קשה, אבל אשאיר אותה איתי עד אחרי הברית.
איך תסתדרי עם כמה?!💗

אותם בבית

אם חלילה נדבקים, זה לא עוזר שמחוסנים. כי זה אומר שמבוגר אחד צריך להישאר איתם בבידוד בבית.

וגם עשויים להידבק.

בבידוד? ומה לגבי הברית? זה סתם גורם לי ללחץ מיותר

וגם בדימום של המחזור הוא עשוי להיות יותר צמיגי ואפילו קרישי דם וזה נורמלי.
זה סוג של דלקתיות (ללא חיידקים) שהוא גורם ברחם

תודה רבה!
קראתי את השרשור שצירפת... דברים שמלטפים את הלב.
תודה שאת דואגת בכל פעם לחבר אותנו אל הקודש

וגם התגעגעתי לניקים שם שפחות פעילות כבר. תודה יקרה!

קראתי שוב גם, ופתאום שמתי לב כמה בנות משם חסרות לי עכשיו

תמיד חושבת על כולן וזוכרת את כולן!
החברות שלך במציאות זכו בך..
את כלכך אכפתית!

💖

גם העתקתי לחברות

אבל פתחתי עכשיו את הפורום כדי לראות אם @בארץ אהבתי. כתבה משהו שקשור להושענה רבה. תודה תודה.

תודה שאת דואגת להשאיר פה את הרמה גבוהה ולהתייחס לזמנים המיוחדים שעוברים עלינו - שלא יעברו בלי התייחסות מצידנו.

כשבעלי יצא הערב חיפשתי ביוטיוב הושענא רבא ונכנסתי לשידור חי של מדרשת אוריה.
היה ממש יפה.
אחת הרבניות שם (נראה לי הרבנית יפעת משהו) דיברה על הערבה, שמצד אחד זה צמח שלא יכול להתקיים בלי מים, ומצד שני זה מדבר, צחיח, בלי טיפת מים. יש כאן איזושהי סתירה - בין מקור החיות למקום שאין בו חיות
וגם מילה נוספת מאותו השורש - ערב - בערב יש חיסרון של האור.
התורה אומרת לנו "ויהי ערב ויהי בוקר - יום אחד"
אפשר להתייחס לחסרון שלנו כמקור לנבילה, אבל הלימוד מהערבה הוא שאפשר גם לראות את האחדות שבדבר. שזה מה'. שלא צריך ליפול מזה שכרגע יש העדר כי יש גם מציאות של יש.


מקווה שהבנתי ודייקתי במה שהיא אמרה, אם היא לא אמרה את הדברים וזה מה שאני המצאתי זה גם נראה לי יפה.. 🤭

עם שיר שממש הכניס אותי לאווירה...

תודה רבה! - הריון ולידה

שיר שריגש אותי ממש
❤❤
היה ממש במקום בשבילי.. מרגישה שפתח אצלי משהו, משהו שהיה קצת כבוי ואטום עד עכשיו... תודה לך על זה🙏

בשמחה! ❤️

כשקראתי את השרשור של שנה שעברה, היה כיף להיזכר וגם לקרוא את הדברים היפים שם, אבל היה לי קצת קשה עם עצמי שהשנה לא הצלחתי להיות במקום הזה, לא ללמוד, לא להתרכז בשיעור, ואפילו לא לחשוב על משהו יפה לכתוב בפורום...
ומה שאמרתי לעצמי, שלפעמים גם המציאות הפנימית שלנו היא לא לגמרי בבחירה שלנו, אלא שזה חלק מהמציאות שאנחנו צריכים להתמודד איתה, חלק מהניסיון שאנחנו עוברים. וזה ממש מתחבר לי למה שכתבת פה-
היום אני יותר במצב של ערב, של ערבה צחיחה. ואני לא אמורה להיות מי שהייתי בשנה שעברה בלילה הזה. אני אמורה להתמודד עם המציאות שלי השנה.
וזה שהצלחתי בכל זאת לחפש את השרשור מאז, ולשתף אותו פה, ובזכות זה גם לקרוא את הדברים שהוספת פה, שכל כך מתאימים לי עכשיו, זה ההצלחה שלי, זה ה'יש' שבתוך ההעדר...

את פשוט מרגשת שבזמן של ערב את מסוגלת בכלל להתחיל לחשוב על זה שחבל שאת לא מצליחה...
הלוואי.
אני גם בזמנים של בוקר הרבה פעמים מתקשה בריכוז ובמחשבות כאלו..

שמחה שתרמתי ונגעתי..
ומקווה שהבוקר שלך יגיע מהר (וגם הבוקר הפיזי - זאת אומרת ללכת לישון כדי לקבל כוחות)

@בארץ אהבתי
שהקפצת את השרשור הזה. קראתי ונהנתי מאד.
התגעגעתי לשרשורים העמוקים עם השאלות והשיתופים בעבודת ה'. הפורום הזה כל כך מדהים. למרות המעטה שלו בשוטף שנראה אולי חומרי ורדוד, כל אחת כאן היא אוצר בלום של רצון וכמיהה לקדושה ועבודת ה'. אם רק קצת מקלפים מאתנו את השכבות זה מיד מתגלה!
אולי אני אוסיף נקודה שגיליתי על עצמי בשבועות האחרונים שיכולה קצת לעודד ולתרום לעוד נשים.
בה בכל השבועות האחרונים של הימים הנוראים ועוד קןדם היתי מאד עסוקה בטיפול בבת שלי ובנסיעות ממקום למקום. קצת נדדנו בתקופה האחרונה. ולצערי לא היה לי זמן לחשבון נפש מעמיק ולחזרה בתשובה ראויה. בכלל הנושא של חזרה בתשובה הוא נושא קצת טעון אצלי שאני עוד צריכה לפרק פעם. בד"כ היצר הרע יודע לנצל את החולשות שלנו במקום הזה ולהרחיק אותנו עוד יותר. כביכול לתת לנו להתבאס על זה שאנחנו לא בסדר ולא נצלנו כמו שצריך את הימים הללו ואז להכניס מחשבות של ריחוק מה' שרק מובילות לעצבות ולירידה יותר גדולה מכל ענין של הוספה בעבודת ה'.
אז מה שאני מרגישה על עצמי הוא שב"ה השנה לא נכנסתי לתסבוכות האלו. היתה לי מעין גאוה של קדושה שהכנסתי לעצמי וכל פעם שהרגשתי דפוק עם עצמי העצמתי בעיני את מה שכן עשיתי והזכרתי לעצמי כמה ה' אוהב אותי ושמח מכל ענין קטן שאני עושה לכבודו. וברגע שהיתי באווירה הזאת אז באמת חטפתי כל מיני הזדמנויות קטנות שאולי אם היתי משתכנעת מהרעיונות של היצר לא היתי מיחסת להן חשיבות..
אני זוכרת איזו דיבור מאד פתוח שהיה לי עם ה' באיזה לילה אחרי הרבה זמן שלא היה לי פתוח בשיח איתו. אני זוכרת לטובה לימוד טוב שהיה לי עם בעלי בעשרת ימי תשובה. מאמר ארוך יחסית של הרבי מליובאוויטש . בהתחלה היתי בטוחה שאני אוטוטו פורשת וניסיתי להחזיק ראש די ללא הצלחה, אבל אז באה הנקודה שתפסה אותי ונדלקתי וטעמתי את המתיקות שיש בהבנה של ענין בחסידות, טעם שכנראה לא טעמתי תקופה ארוכה , והמשכתי עם שתי רגליים בפנים ללמוד עד הסוף. אני זוכרת לטובה את תפילת מנחה של ערב יום כיפור שממש התרגשתי לקראתה והצלחתי להתפלל אותה ברוגע ובמתינות למרות שלא היתה לי עזרה עם הקטנה באותם ימים וכל תפילה בנוכחותה היתה סיוט וכבר היה נראה לי שזה הולך לקרות גם הפעם כשהיא התעוררה משינה בדיוק שבאתי להתפלל ובסוף בכל זאת הסתדר לי מעט זמן אחכ להתפלל במתינות כשהיא היתה עסוקה במשהו. בכלל ביום כיפור הסתובבתי עם הנקודה הזאת שזה יום שהכי מראה את האהבה של ה' אלינו שהוא מוכן לסלוח לנו בלי שום תנאים רק מעצם זה שאנחנו צמים ומביעים איזושהיא חרטה בסיסית וזה פשוט שמח אותי!
ממש הרגשתי זכות גדולה להיות בת לעם הזה שאלוקים כל כך אוהב!
בקיצור מה שאני באה להגיד זה שאולי אפשר להגיע הרבה יותר גבוה ולנצל את הימים האלו בצורה הרבה יותר טובה אבל דוקא בגלל שזה קשה ולא תמיד מצליח לא ליפול לעצבות מזה אלא אדרבה פשוט לנצל את מה שכן אפשר ולשמוח מזה כמה שיש ולא לתת דריסת רגל ליצר הרע שמנסה להמעיט מאתנו.

עכשיו מקוה גם להתחזק ממנה בעצמי ולהמשיך בכיוון הזה הלאה!

אבל עשיתי פעם בחיי מעקב זקיקים שהתברר כחרטוט מוחלט. אז לא הייתי בונה על זה.

מי יאשר לך אולטראסונד כמה פעמים בחודש ללא התויה רפואית?

אבל אם הם המליצו תשאלי אותם איך זה אמור להתבצע.

אם את מבייצת
כמובן זה יכול להשתנות מחודש אחד לשני
אבל בדכ יש נטייה לאשה אם היא מבייצת בהנקה או לא
להרבה נשים חצי שנה הנקה מלאה יכולה למנוע ביוץ
אבל זה משתנה מאשה לאשה
לי אישית מספיקה ההנקה מעל שנה ללא ביוץ

את אחרי לידה ראשונה?
כמה קריטי לך למנוע?
לי היה נח אחרי הלידות הראשונות לא למנוע וכך גיליתי שאני בכלל לא מבייצת לפחות שנה אחרי לידה. אבל זה לא היה קריטי לי למנוע. הייתי בגישה של מה שיהיה זה טוב לי.

אם המניעה היא קריטית זה בעיה להסתמך על זה כי זה נשמע שאת עוד לא מכירה את הגוף שלך ויש נשים שמקבלות כל חודש מחזור סדיר גם בהנקה מלאה.
וכאמור זה יכול להשתנות,
חודש אחד אין ואז הפוריות חוזרת בחודש הבא ואין לך מושג שהיה ביוץ....

הכוונה לכמה ימים בודדים, מקסימום שבועיים. עד שייסתדר לשים התקן.

זו לא לידה ראשונה, ואני מקבלת ווסת מסודר גם עם הנקה מלאה😩 ולכן פחות סומכת על שקפיים.
ובגלל זה המליצו לי לבדוק אם אני מבייצת ואז להיות רגועה..

השאלה שלי בגדול היא האם מספיק אולטרסאונד אחד כדי לדעת מה מצבי או שאצטרך כל יום לעשות?

אולי אם תעשי במקביל בדיקות דם
וזה בכלל טרטור שלם שלא בטוח שווה
עדיף לקחת גלולות עד להתקנת ההתקן

עדיף לחכות עם יחסים.

ואז יהיו אסורים עוד תקופה

לדימום קל/ הכתמה אז בשביל לא לאסור..

הייתי צריכה פעם בחודש כי אני לא מקבלת בהנקה וראו לפי עובי הרירית מה הסיכוי לביוץ קרוב אבל זה כי ממש לא בייצתי.

אם רואים במעקב ששום גופיף לא מתפתח מבינים שאין ביוץ בחודש הזה ואז אין בעיה.

בדקתי לפני המקווה.

אין קשר בין עובי רירית לביוץ קרוב ובטח שאי אפשר על סמך זה להכריע
מעקב זקיקים כשמו כן הוא - מעקב אחר גודל הזקיקים ובעקבות כך הסקת מסקנות על טווח הביוץ האפשרי, כמובן שבתוספת בדיקת דם זה הכי מדוייק
מה שמתפתח זה זקיקים ולא גופיפים, גופיף זה מה שנשאר לאחר הביוץ
הרירית מתעבה החל מסוף הווסת עד הווסת הבאה שאז היא נושרת

אבל כן בדקו עובבי רירית כי הייתה אצלי ממש דקה כך שלא יה סיכוי להתפתחות של משהו, כלומר רחוק רחוק מאוד מהתחלה של סיכוי להריון.

סיכוי להיריון.
אם אין זקיקים שמתפתחים לא יכולה להיות הפריה, אבל אם רירית הרחם דקה מידי עובר לא יוכל להשתרש בה גם לו תתרחש הפריה.

בכל אופן אי אפשר להסתמך רק על זה
רק בשקלול כל הבדיקות ביחד

סתם מנקץ, לא מעבר...
אני מרימה את הילד מעל...

כשהיא הייתה קטנה זה היה בסדר .. עכשיו זה ממש לא נוח.

גם יש סלקל כזה, של חברה אחרת.
אנחנו כל פעם מחדש מנתקים את החגורה, מכניסים את התינוק ואז חוגרים מחדש.
אבל זה פחות בטיחותי ככה.
אז לרוב משתמשים בבסיס לסלקל וזה הכי פשוט

לבסיס זה לא אותו דבר.
איזופיקס זה משהו מובנה ברכב, בסיס זה עוד חלק שאת מחברת אותו עם החגורה ועליו מניחה את הסלקל

כי יש לנו כיסא תינוק של הגדולה שהוא עם איזופיקס (לא מצליחים לנתק) ולא נכנס באוטו שני איזופיקס ובוסטר (זה בוסטר די רחב) . לכן נתקענו...

נח יותר להכניס את התינוק ורק אחכ לחבר למכונית עם החגורה כי החגורה עוברת מעל הרגליים ובאמת לא נח.
אם משתמשים בזה דרך קבע בצורה כזאת זה באמת מעצבן אם הסלקל נשאר כל הזמן מחובר למכונית אולי כדאי לעבור לכסא בטיחות נגד כיוון הנסיעה. אז החגורה לא עוברת מעל הרגליים של התינוק.

אני מבינה שאין ממש פיתרון. נאלץ להסתדר עם אי הנוחות..

מה שהיינו עושים זה לפני שמכניסים את התינוק, לקחת את החלק של החגורה ששוכב לרוחב הסלקל ונכנס לתוך 2 הצ'ופצ'יקים, להוציא אותו מאיפה שהוא יושב וולהזיז אותו לקצה של הסלקל שצמוד לכיסא.. ברגע שאת מושכת את החגורה מהבסיס שלה (כמו שעושים כשמבוגר חוגר) זה נהיה משוחרר וקל להזיז אותו.
ואז קל להכניס את התינוק, וכשהוא בפנים אז מחזירים את החלק הזה למקום שלו בסלקל. רק שימו לב לזכור להחזיר..
מקווה שהייתי מספיק ברורה...