פורום הריון ולידה (עמוד 1798)

כך הבנתי... גם אלה שבקופסא אי אפשר.
אחרי חימום הכל טוב...

בעלי מלא גלגלים מרדיאטור מהפח וחיבר עם חוט ברזל.

לא לרדיאטור אבל לעגלה כלשהי אחרת שלא זוכרת כרגע מה היא

גדול על החוויה הנוראית❤️ ואגיב יותר מאוחר בהרחבה בלי נדר

דבר ראשון חשוב לי לומר לך, אפילו שאת בטח יודעת בעצמך, שלטפל בתינוק אחרי לידה זה עבודה במשרה מלאה ומאוד מאוד קשה להספיק לעשות משהו תוך כדי, אז את אלופה על מה שאת מצליחה לעשות! גם אם התינוק רגוע, בטח אם לא. ואת אמא מדהימה, אני בטוחה. שומעים כמה את אוהבת את התינוק שלך, כמה את דואגת לו יותר מלעצמך, איך את משקיעה בו אפילו שזה בא על חשבונך. אז תכניסי לך לראש שאת אמא מדהימה! וגם תגידי את זה בקול, אם בא לך אז גם ליד בעלך, תגידי לתינוק "איזה אמא טובה יש לך. אמא כל כך אוהבת אותך ודואגת לך, מאכילה אותך כשאתה רעב, מחליפה לך טיטולים, מרגיעה אותך כשאתה בוכה, נמצאת איתך לבד רק שנינו כל יום עד שש בערב..."
בעלך צריך ניעור רציני, ממש. אבל קטונתי מלייעץ לך בתחום הזה... רק חיבוק גדול

ואני לא יודעת איך אבל את חייבת לדאוג לעצמך! אפילו אם התינוק יבכה קצת, את חייבת לאכול, לשתות משהו חם, לנוח... תכיני לעצמך סנדוויץ' בבוקר, אפשר לאכול סנדוויץ' עם תינוק בידיים או שיד אחת מנדנדת את העגלה. תקני חבילת קרקרים, בייגלה, עוגיות- משהו שאפשר להכניס לפה בין לבין. תכיני ירקות חתוכים שיהיו לך לנשנש. תדאגי לך!

איך הוא היה קודם? האם השינוי הוא בעקבות ההריון והלידה או שהוא זלזל בך גם קודם?
זה בהחלט לא תקין.
קודם כל אל תקשיבי לו. תאמיני בעצמך שאת אמא נהדרת. ותמשיכי להגיד את זה לעצמך ולו. מה זה השטויות שלו?!
דבר שני, תדאגי לעצמך. בזמן שהתינוק ידן או רגוע תאכלי ותנוחי. את חייבת לשמור על הכוחות שלך.
וכדאי ייעוץ. גם אם לא יסכים ללכת איתך ליעוץ זוגי, לפחות תלכי לבד כדי שתוכלי להחליט מה לעשות הלאה.
בהצלחה ומזל טוב

אני בטוחה שאת לא צריכה לספוג את ההשפלות האלה. זה לא תקין לצערי... יש אפשרות לפנות לעזרה מקצועית? אסור להישאר ככה...

את נשמעת אמא כל כך טובה ומסורה ודואגת שחושבת בלי סוף על הילד שלה
מגיע לך להיות מוערכת ולקבל תמיכה ואהבה, במיוחד אחרי הלידה
אני חושבת שכדאי לך לפנות לעזרה מקצועית ולהתייעץ על זה עם גורם מוסמך
לבנתיים תגידי לעצמך כמה את אישה ואמא טובה ומדהימה (ואת באמת כזו!) ותנסי לפנק את עצמך במה שאפשר (אולי להזמין בשבילך ארוחת בוקר מוכנה? לקנות שיהיה בבית לחמניות וגבינות שוות?)

מתייגת את @נגמרו לי השמות המדהימה שבטוח יהיה לה מה לכתוב לך

חיבוק גדול

עניתי למטה ❤🙏

והלידה שהם לכשלעצמם מוכיחים כמה את גיבורה ולביאה! ואיזו אמא מהמממממת את שעברת דבר כזה עבור התינוקי שלכם.

אני יודעת מהחוויה שלי ושל חברות שיש כמה סוגי תגובות לבעל אחרי לידה ובטח בטח אחרי לידה ראשונה! גם לאבא קשה אחרי לידה. יש אפילו אבות שלוקים מדכאון אחרי לידה
בבשונה מהאמא האבא עבר את ההריון והלידה כחוויה חיצונית לו לכן לפעמים התגובה שלו לחוויה לא פשוטה. אצלך נשמע שהוא פשוט מקנא!! את מחוברת אליו כרגע יותר ולכן הוא מנסה להוריד אותך כדי להרגיש שהוא יותר ממך- דואג לתינוק יותר, מטפל בו טוב יותר. מרגיש כאילו הוא בתחרות. אבל זה רק כי הוא מקנא בך.....
אני הייתי פועלת בשני מישורים:
1) פונה לעזרה! תתקשרי לעמותה שמסייעת לנשים. אולי ניצה?
2) מחמיאה לו! כן כן כשהוא מטפל יפה בתינוק תזרקי לו איזה מילה טובה.ככה לא ירגיש שאת איתו באיזה תחרות

בהצלחה יקרה!!!!

לא העליתי בדעתי כיוון כזה בכלל, אבל הוא נשמע מאוד הגיוני.

זה נראה לי תלוי אם היחס היה כזה תמיד או שזה משהו חדש בעקבות הלידה.

כיוון, אם לא מתאים לך, פשוט תפסיקי פה... כותבת מה שמרגישה, אני לא מקצועית ולא ילדתי עדיין...
קודם כל, לא מצדיקה בכלל! בעל לא צריך לזלזל באשתו! בטח לא מלכה שילדה לאחרונה... אבל איך היה לפני הלידה?
כי אם גם לפני זה היה ככה אז הוא פשוט כזה באופי ונשמע שאתם צריכים עזרה מקצועית.
אבלאם היה לכם קשר טוב, והוא כיבד אותך, איך שנשמע, אולי הוא בעצמו קצת מרגיש מאוים! עד עכשיו הייתם רק הוא ואת! האישה שלו! ופתאום נכנס פרטנר נוסף, מרגש, אהוב, אבל באיזשהו מקום הוא לוקח לו את אשתו...
מרגישה על עצמי שההריון בעצמו כבר לקח קצת מהזוגיות של קודם,מאז שתגיע הלידה ויהיה מישהו שיהיה כל עולמי, הגיוני שעוד יותר.

אם מרגיש שזה הכיוון הייתי מנסה לחשוב איך לתת לו את המקום של הביחד בלי להקשות עליך מידי. להדגיש דברים טובים שיש בתינוק שדומים לו- הוא חתיך כמעט כמוך! תראה איך הוא מסתכל עליך, רואים שהוא שלנו.... לא יודעת, הכיוון...
אולי להזמין לו אוכל שהוא אוהב לפני שחוזר הביתה, ולשבת כמה דקות יחד לפני שאת מתעסקת עם עצמך (וזה כמו שכתבו פה, דבר ראשון! )

הדבר הראשון שחשוב לוודא כאן יקרה - זו כל ההתנהלות של בעלך מולך.

לצערי יש כאן כמה וכמה נורות אדומות, וחשוב מאוד לבחון אותן - ואם זה אכן כך - לפנות כמה שיותר מהר לעזרה מקצועית בתחום האלימות במשפחה.

זו מילה מאוד כבדה ובומבסטית, אך אם את חווה אלימות כלשהי, אלימות מילולית / רגשית / אחרת - זה חייב להיפסק.

 

לא תקין ולא הגיוני שתחיי במציאות ש (ואני מצטטת מה שכתבת יקרה):

"הוא *תמיד* *מזלזל* בי

*ולועג לי*

""אומר שאני מגזימה ומשקרת"

"לא מפסיק להגיד שהתינוק לא קשור אליי"

"לא מפסיק להגיד שאני לא נותנת לתינוק כלום"

"וכל מיני משפטים שהורגים אותי מבפנים" (!)

"הוא כועס עליי אם אני רוצה לשחק עם התינוק"

"חטף לי את התינוק מהיד"

"כל פעם אומר שהוא יגדל את התינוק יותר ממני"

"כל פעם אומר שאני כלום" (!!!!!!!)

 

"זה שובר אותי מבפנים"

"זה נכנס לי לתת מודע שאני לא דואגת לו ואבא שלו הרבה יותר ממני"

 

"אני עצמי לא חשובה לבעלי וזה ברור לי" (!!!)

"הייתי תמיד לבד, לא שאל אפילו איך אני מרגישה"

"אמר שאני מגזימה על בדיקה רפואית"

 

"מספר למשפחה כמה אני עצלנית וכמה אני לא עושה כלום"

 

"משפיל אותי כל הזמן"

 

 

לא לא לא.

לא יקרה שאת!

לא מגיע לך יחס כזה!

בשום תסריט בעולם!

בשום מצב בעולם!

ל-א מגיע לך אפילו אחד מ"הפנינים" הללו

זו פשוט השפלה.

ואלימות.

 

אני מצטערת זה פשוט זועק.

 

הלוואי שאני טועה - אבל דבר ראשון הייתי מבררת מול גורם הכי מקצועי והכי מוסמך לזה שזה לא המצב.

שאין כאן שום אלימות בתמונה.

 

ורק אחר כך - לדאוג לשאר.

 

וכמובן כמובן - את.

את הכי חשובה כאן.

את מדהימה

את אישה יקרה ואהובה שהביאה חיים לעולם

את ראויה לכל הערכה

ולכל האהבה

והחיזוק

והעידוד

והמילים הטובות

והיחס המכבד

 

ומעל הכל - לכבוד.

כבוד כי את בן אדם!

ואמא!

ואישה מופלאה!

 

וחלילה חלילה לא להשפלה!

 

יש בפורומים הודעות נעוצות על טלפונים למקרי של אלימות במשפחה, בבקשה יקרה תתקשרי עוד היום ותספרי את המקרה שלך.

 

את זקוקה לעזרה.

 

תספרי להם.

תתייעצי איתם.

 

אל תהיי לבד בזה.

 

הם ילוו אותך צעד צעד.

לא להיוטת לבד.

 

ובטח שלא לקחת ללב ולהאמין לכל אותן ההקטנות שבעלך מקטין אותך. פשוט לא!

הוא זה שטועה, ובגדול, ואני כותבת עליו בלשון עדינה...

הוא בעצמו חייב טיפול מהשורש בעצמו - אבל עד אז ורק אם תבחרי ובכל מקרה - אסור לזה לבוא על חשבונך

והיחס הנוראי הזה, המקטין, המשפיל - חייב חייב להיפסק! אתמול!

 

שולחת לך את כל הכוחות והאהבה והחיזוק יקרה

בבקשה תעדכני מה איתך

 

הצעד הראשון הוא להרים טלפון. אחד.

אח"כ ב"ה המצב יתחיל להתבהר לאט לאט.

 

ואל תשכחי כמה את מדהימה

וטובה

טובה טובה טובה!

ואלופה!

ואת אף פעם לא לבד!

 

המשפחה שלך איתך!

ואנחנו איתך!

וכמובן הקב"ה איתך

ויש לך את בנך המתוק

ואת עצמך האלופה!

 

יהיה טוב ב"ה, טוב גדול! תצעדי את הצעד הקטן הזה בתפילה ותקווה שזה יתחיל להניע את המנוע עבורך לחיים מאושרים וטובים באמת, לחיים מלאי הערכה וכבוד, לחיים של שמחה ואושר. אמן! 

❤❤❤

 

כתבת כל כך מדויק ונכון

ועל הדרך מקפיצה כדי לשאול אותך, @מצפהלטוב פותחת השירשור היקרה - מה שלומך?

ולמה הוא מביע את עצמו בצורה כזו, רק שזה רלוונטי כמובן רק אם הוא היה מתנהג בכבוד ובצורה ׳נורמלית׳ גם לפני אז חשוב לשים לב לזה, אם המצב היה כך גם קודם זה לא רלוונטי.
כן חשוב לי להתייחס אליך, אני מבינה שאת אחרי לידה אז קודם כל מזל טוב! מאוד מרגש ילד ראשון ולידה ראשונה, הכל חדש, ויש הרבה הרבה הורמונים והסתגלות למציאות חדשה.
קודם כל ולפני הכל את צריכה לדאוג לעצמך וזה לא תקין שאת אוכלת רק ב6, לא ברור לי למה את מחכה לו שיגיע כדי לאכול. התינוק לא ישן בכלל במהלך היום? רעב ועייפות במיוחד אחרי לידה ועם מערכת זוגית לא תומכת יכולים להוות טריגר ענק לדכאון אחרי לידה, אז קודם כל זה.
אם את רוצה לרשום סדר יום וננסה לעזור לך למצוא את הזמן לדאוג לזה אנחנו פה, זה באמת מאוד חשוב למצב הנפשי והפיזי שלך.
דבר שני, את מתארת תחושות קשות שהוא מעלה בך. ומה שמדאיג אותי זה שאת נותנת לזה להשפיע על הרגשות וההתנהלות שלך, שזה סהכ הגיוני כי בעל הוא מנוע מספר אחת לטוב ולמוטב, אבל את יכולה וגם צריכה במצבך לדעת מתי לא להקשיב לו. אין שום סיבה שבעולם שתרגישי שאת אמא לא מספיק טובה, גם אם בעלך אמר, כי זה פשוט לא נכון. אתם בסיטואציה מאוד רגישה מבחינת ההתנהלות שלו מולך אבל את יודעת שאת עושה את המקסימום כדי שיהיה לבן שלך הכי טוב וזה מה שהופך אותך להיות האמא הכי טובה שיש לו. ואל תתני לו לערער אותך בזה. או בדברים אחרים. כי המדרון פה יכול להפוך למאוד חלקלק, יש מקרים לא על אף אחד מישראל שגברים התעללו בנשים שלהם והיו ככ מניפולטיביים מול הנשים החלשות והמסכנות הללו שהם עוד הצליחו לגרום להן להאמין שהן אשמות.
יש בכל אחת מאיתנו נקודה של אמת פנימית מאוד ברורה שמבינה מתי משהו לא תקין, תחושי אותה ותלטשי אותה על ידי המציאות שאת חיה ואל תכנעי לאמירות המחלישות. את טובה ואת מהממת ואת האמא הכי טובה והכי מתאימה לבן שלך כי השם נתן לך אותו ואת לא צריכה ציונים מאף אחד שיאשרו לך את זה, ככה פשוט.
אם תרצי לפרט עוד לגבי המציאות הזוגית שהיתה לכם לפני זה יהיה טוב כדי להבין את התמונה המלאה. מקווה שהועלתי במשהו, ושוב חיבוק על קבלת הפנים הלא פשוטה לחיי האמנות ❤️

לדעתי תקליטי אותו. שלא יעשה לך חס ושלום איזה תרגיל על הילד אם תיפרדו.
שולחת לך חיבוק ענק וכוחות. נשמע קשה בטירוף. אולי תלכי עם הקטן קצת להורים? להתאושש. ולחזק ביטחון.

אבל
הכול בהתייעצות עם איש מקצוע

התאור שכתבת נשמע ממש הזוי,וחייב שינוי דחוף!!!
אבל אם אפשר לשאול בזהירות...
מה שכתבת זה המציאות מעורבת גם בתחושות שלך? או רק המציאות?
הרבה מהתאורים שתארת- הרבה בעלים יתנהגו כך,ולא מרצון לפגיעה אלא כי הם כאלה.
לדוג'-הבעל של החברות שלך קנה להן מתנה,ובעלך לא קנה לכן בעלך לא אוהב אותך,זה לא בהכרח משוואה נכונה...
כנ"ל - "הבעל שלהם מבשל ושלך לא."
זה ממש תלוי באיזה סגנון בית וחברה גדל.
( בעלי לא קנה לי מתנה לאף לידה, ורק עכשיו אחרי כמה לידות,הוא סיפר לי בפליאה ששמע על מושג כזה...)
דוגמא נוספת - הורים חשבו שצריך רופא והוא לא- זה פער ממש נפוץ... הרבה פעמים הורים דואגים יותר מהבעל ( אפשר אפילו לראות בזה צד חיובי שהבעל לא טיפוס דאגן).
כתבת שסיפר להורים שלו שאת עצלניות והוא עושה. האם אמר במילים האלו,או שאולי הוא רואה בזה סיפור חיובי- אשתי עם התינוק ואני בעל טוב שסידרתי...

אם זה לא המצב אצלכם-אז בבקשה תתעלמי ממה שכתבתי,רק אם זה מתאים לך אפשר לנסות לקרוא את המציאות אחרת. בהצלחה ענקית💗

נשמע לא פשוט בכלל. אז קודם כל חיבוק...
איך היו היחסים לפני הלידה? זה ככה רק מאז הלידה?
נשמע לי שאולי הוא עושה את זה קצת מקנאה. הוא גם חיכה לילד הזה, ואת זוכה להיות איתו כל היום, ובעלך רק בערב... יכול להיות שהוא היה רוצה להיות גם איתו יותר, והוא מוציא את התסכול שלו עלייך.
מעלה השערה, יכול להיות שזה בכלל לא קשור.

קשה לשמוע

הסוף הכי נכון! את ראויה לבעל שיכבד אותך, שידאג לך, שיפרגן לך.
האם יצא לך לדבר איתו על התחושות שלך? זה תמיד היה ככה?
על פניו הסיפור הזה מעלה נורות אדומות של אלימות רגשית ומילולית. אני ממליצה לך יקרה להתייעץ עם איש מקצוע בנוש.
הרבה כח

חיבוק גדול וזה בכלל בכלל לא מגיע לך היחס הזה!

איך היו היחסים לפני הלידה?

נשמע לא נורמטיבי בכלל בכלל

תראי אני לא יודעת איך היו לכם היחסים לפני אבל אם גם ככה היה זלזול אני הייתי לוקחת את הרגליים שלי עם התינוק ועוזבת להורים..ומשם חושבת מה לעשות הלאה..גם אם זה צריך להגיע לגירושים

קודם כל חשוב לי לומר לך-
את אמא של הילד שלך ואת יודעת הכי טוב לטפל בו. אל תתני לבעלך להיכנס לך לראש ולגרום לך לחשוב אחרת. אין תחליף לאמא. את הדבר הכי יקר והכי חשוב לתינוק. אני לא יודעת למה בעלך עושה את מה שהוא עושה. אולי הוא מקנא בך. אולי משהו עמוק יותר. אבל אל תאמיני לו!!! תקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך ומאמינים בך שיתנו לך כוחות)

דבר שני- כתבו לך כאן להתייעץ עם עמותות שעוזרות לנשים שחוות אלימות. אולי זה נשמע לך קיצוני אבל לצערי התיאורים האלו מראים על משהו לא תקין בכלל בהתנהלות של בעלך
ואת אחרי לידה וזקוקה להמון תמיכה.
מציעה להתקשר לדבר איתם

ואם הקשר שלך עם ההורים טוב נסי להיתמך בהם כמה שיותר
חיבוק ענק

לא חשבתי אפילו על מה שכתבת. לא ראיתי משהו מיוחד חוגג.

קיבלתי בגלל ירידת מים מוקדמת ואחרי כמה שעות.
הפעם היחידה בחיים שקיבלתי אנטיביוטיקה...
לא הרגשתי השפעות כלשהן.

אגב כתבו כאן בעבר על פרוטוקול טיפול בGBS, משהו של אינקולינה

לא הרגשתי שום השפעה.

הספקתי מנה אחת, והיה יותר מסבבה

באמת היתה לי פטריה אחרי הלידה..לא כיף...

אבל לקחתי אנטיביוטיקה לדלקת בשתן בחודש תשיעי, ובאמת היתה לי ולתינוק פטריה אחר כך...
לפעמים אין ברירה וצריך לקחת. כדאי לקחת תוסף פרוביוטיקה כמה ימים לפני ואחרי כדי שיהיו פחות סיכויים לפטריה. אבל גם אם יהיה, תטפלי בזה ויעבור... לא סוף העולם

עודדתן אותי
אולי אקח פרביוטיקה כבר מעכשיו למניעה
מקווה שזה יעבור בסדר

אני לקחתי בגלל ג'י בי אב והכל היה בסדר. זו מנה אחת לווריד, לא כמו אנטיביוטיקה ששותים במשך שבוע/10 ימים

לא כל כך מקובלת אבל אפשרית..

לקחת עכשיו אנטיביוטיקה מהפה (נדמה לי שמוקסיפן או משהוא אחק שיעיל לגיביאס) במשך כמה ימים.
לחכות חמישה ימים וחעשות צרבית שתן.
אם היא יוצאת שלילית - אפשר לסמוך על זה לחמישה שבועות.

אז אם יש לך מספיק זמן לחידה ותצמאי רופא שמשתף פעולה ויתן לך מרשם זאת אפשרות..

זה לא הפרוטוקול המקובל לג.ב.ס אבל מבירור שערכתי זה בהחלט יעיל..

כי בדיקת השתן שלי לא יצאה חיובית לgbs גם לא המשטח הרקטלי רק הואגינלי יצא חיובי
הגיוני?

זה יכול להאריך או להכביד עד שלא תנסי לא תדעי. לי האריך ביום.
ההתקנה עצמה קצת כואבת, תלוי כמה את רגישה לספקולום וכמה קשה להגיע לצוואר הרחם שלך. אבל זה חמש דקות. ויש אחר כך כאב כמו מחזור במשך כשעה כזה. לוקחים אקמול או אדויל וזה בסדר.
זה שווה את זה מאד מאד לדעתי האישית
לא מרגישים כלום ביום ביום

1. ההתקנה לא ממש כואבת, זה פשוט לא הכי נעים אבל לא ארוך, זה כמה דק. אישית אני מתעלפת כל פעם אחרי התקנה. (ואני בחיים לא מתעלפת, בחיים. זה קורה לי רק בהתקנה). אז תשימי לב לא לקום ממש מהר ולהתכופף וכו.
2. אחרי ההתקנה יש כמו כאבי מחזור ליממה או 2
4. יכול להאריך כן. אצלי במחזורים הראשונים ממש היב אקוך ואחכ התאזן על תוספת של יום או שניים יותר ממה שאני רגילה
5. לא מרגישים אותו ביום יום
6. את בדכ מקבלת מחזור בהנקה? לי כל עוד לא קיבלתי מחזור היה שקט שקט מההתקן בערך שנה וחצי לא הרגשתי אותו בכלל. היה ממש אידיאלי. אחכ באמת היו לי קשיים להיטהר אבל עם פסיקה מתאימה זה יכול להיות פחות מבאס

מזדהה עם הלחץ הנפשי אני גם בדילמות מה לעשות

בקבוצת פייסבוק של מדברים על התקנים יש כמה פוסטים של נשים שקרו להם סיבוכים כתוצאה מההתקן ולכן כתבו שההמלצה היא לא לשים התקן לפני הריון ראשון.

מה בעצם ההבדל?
עד כמה הסיבוכים נפוצים?

בגדול עד לא מזמן היה מקובל לא להתקין לפני לידה ראשונה.
היום כן מתקינים כי יש סוגים שהם פיזית יותר קטנים (כמו בלרין או התקן טי מיני)

בעקרון בזמן ההתקנה יכול להיות סיבוך של נעיצה שהיא לא בתוך הרחם אלא בשריר / רקמות ליד וזה כמובן לא טוב.
אצל רופא מיומן בהתקנות זה סיכון אפסי

ולפעמים ההתקן זז גם אחרי ההתקנה ועלול לגרום זיהומים או בעיות אבל זה גם די נדיר

אני ממש ממליצה ללכת לרופא מומחה, לא רק בגלל סיבוכים אלא פשוט ההתקנה מהירה יותר ופחות כואבת כשהרופא יודע בדיוק מה הוא עושה

אני ממליצה מאוד על דר אילן ברעם וההתקן שלו. מקבל בירושלים ומודיעין

חזרתי לעבוד והקטן קם כל שעתיים שלוש בלילה .
אין לי עצות, רק פורקת שגם אני במצב הזה ועל גבול הקריסה

הילדים שלי מתעוררים יותר מכל שלוש שעות. ולאורך זמן (גם כשגמלתי מהנקות לילה זה לא הפסיק את ההתעוררויות...).
הפתרון שלי זה שהתינוק לידי ואני מניקה מתוך שינה. אפילו לא זוכרת כמה פעמים קמתי בלילה.
עכשיו אני מתעוררת לקחת את הבן שלי לשירותים, וזה הרבה יותר מעיר אותי למרות שזה קצר (אלא אם כן הוא פספס ואז צריך גם להחליף...), אבל ב"ה אני נרדמת מהר חזרה. עדיין עייפה ביום אבל שורדת...

וגם בעלי מעדיף שלא תתרגל לישון איתנו במיטה

מנסים ללכת לישון יותר מוקדם... שגם אם הלילה קשה, לפחות התחלת אותו יותר מוקדם...

זה לא רק הלילות... לפני חצי שנה זה באמת קשה גם לך וגם להם

זה סטאז' ובשביל שייחשב לי סטאז' אני צריכה לפחות 6 חודשי עבודה במהלך שנת לימודים אחת

או בלתי אפשרי?

וישנים רצוף עד הבוקר

בטח כשהיא עוד רגע נכנסת למסגרת וישר חורף.. מקווה להמשיך להעביר לה נוגדנים

מבינה שכנראה מתרגלים לחיות ככה🤷‍♀️

ומנסים למצוא,לפחות מדי פעם, פתרון לשינה בסיום העבודה (הייתי משאירה אצל המטפלת עוד חצי שעה וישנה בינתיים. אפשר להביא בייביסיטר או הבעל אם הוא נמצא).
ומתרגלים לימים עייפים 🥱

את פשוט שמה אותו במיטה והולכת?
זאת שיטה די קיצונית, הגיוני שבוכה...
איך היה נרדם עד עכשיו?

אפשרות אחרת היא לעשות את זה הדרגתי - למשל עם כיסא שבהתחלה את לידו, וכל יום מזיזה קצת לכיוון הדלת, עד שאת בחוץ.
אמור להיות יותר קל בשבילו, גם אח ייקח קצת יותר זמן.

אבל גם אם יהיה הדרגתי, זה יעזור?

כדי ליצור פחות מצוקה אצל התינוק.
זה תהליך של למידה הדרגתית.
זה לא אומר שזה יהיה מהר, אבל אמור לעורר פחות חרדה אצל התינוק...

סליחה אבל זה ממש לא לעניין. 7 דקות של תחושת נטישה של כל העוגן של הביטחון בעולם הזה זה נצח בשביל תינוק כ''כ קטן. נצח. ואז הוא נרדם בתחושה של יאוש. שאין מישהו ששומע אותו. אוהב אותו. שומר עליו. אין לו יכולת קוגניטיבית להבין שאתם אוהבים אותו מחוץ לדלת או שאתם בכלל שם.
יש שיטות עדינות והדרגתיות. עם מענה לבכי.
בבקשה תחפשו דרך אחרת שמכבדת את התינוקי.

מחילה..
יש לי נסיון בזה. ניסיתי את זה עם הגדולה שלי וזה היה נוראי. מאז- לעולם לא.
נראה לי סביר שתינוק ייבב 2-3 דקות וילך לישון, לא מעבר לזה

כן, זה יכול לרדת מתישהו, כשהוא ילמד להתייאש מהעולם.
ויכול שלא לעבור, ואתם תתרגלו שהליכה לישון כרוכה בסבל לתינוק.

אין סיבה לתת לו לבכות 13 דקות בלי מענה.
מותר לתינוק לבכות. מותר להירדם מתוך בכי. אבל בכי של קושי, לא בכי של ייאוש, של נטישה, של חרדות מהעולם.
אפשר לתת לו מענה - ללטף במיטה, לחבק בתוך המיטה, לשבת ליד... גם אם הוא ייבב כי זה קשה לו - אתם לידו לתמוך בו, ולאט לאט (מקסימום שבועיים מהניסיון שלי) הוא ילמד שככה הולכים לישון.

הוא עדיין גור קטן. הוא לא אמור להתמודד עם הליכה לישון בבכי. זה נפלא להרגיל לישון איך שאתם רוצים בחדר אחר או לבד. אבל לפני הכל הוא צריך הרבה חום ומגע. חיבוק, ליטוף, ניגוד שירה. לאט לאט אפשר להוריד אבל לא בבת אחת. כמו שכתבו מעלי לתת לתינוק בגיל כזה לבכות כל-כך הרבה זה ללמד אותו שאין לסמוך על המבוגרים ובזמן שהוא צריך מגיע כי הוא מרגיש בודד הוא לא יקבל את זה. קצת מוקדם מדי לקבל תובנה. כזו לחיים.
אני מתחילה בלתת לתינוק להרגע על הידיים עד מסטול כזה של חצי הרדמות, לאט לאט אני משכיבה קצת יותר בערנות וטופחת קלות על הגב, או שמה יד, או מנדנדת קלות. ובהדרגה מורידה את המגע עד שלומדים להרדם לבד. ותהליך שיכול לקחת כמה שבועות... (ואחר כך לפעמים גם לסגת בעקבות מחלה/חיסון/מסגרת חדשה וכו'). תינוק זה דבר מאוד דינאמי. מה שנכון להיות לא תמיד יהיה נכון בעוד יומיים.
זה נורמלי ותקין ובריא (בעיני) גם אם הם לא יודעים להרדם לבד בגיל הזה! השניה הוא יצא מהרחם. שם הוא שהה 9 חודשים בתוך חיבוק אוהב וחמים. הוא פחות זמן בחוץ מאשר בפנים. למה הוא צריך להתרגל לכל הלבד הזה כל כך מהר?
אל תדאגו הוא לא יהיה מפונק גם אם תחבקו אותו או תאשימו אותו ביחד עוד כמה חודשים..
בהצלחה.

7 חודשים זה פצפון! לא להשאיר אותו לבד וללכת.. מסכני! בוכה עד שנרדם.. הוא לא בוכה מפינוק! זו תחושת נטישה!! אני גם שמה את הבן שלי במיטה ומרגילה אותו לישון לבד, אמנם הוא איתנו בחדר, אבל אני יושבת, טופחת לו קצת על הגב ואומרת לו שאני כאן עד שנרגע ושם ראש רגוע, אם הוא בוכה ואז שמה לו נעימות מרגיעות והוא נרדם.. אם הוא רגוע שמה לו מנגינות או שרה לו והוא נרדם. בן 8 חודשים

אבל אין צורך. מכניסים ספקולום ואז את ההתקן.. זה לא משהו שמצריך הרדמה.
אולי אפשר לבקש משחת הרגעה באיזור- עזרקאין וכו'..

ומאד כאובה, אתמול ניסיתי להתקין אצל רופא נשים ועצם ההכנסה של הספקולום והחיטוי כבר כאב לי ברמה בלתי נסבלת וביקשתי ממנו לא להמשיך, אני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בכאב הזה לכן מבררת על הרדמה

עדיף להשאיר במקרר עד הטווח הרחוק מאשר להקפיא ולהפשיר

ואז ב40+3..

ופשוט באים?
צריך תור או משהו?

לרוב לא צריך תור..

התלבטתי מאוד אם ללכת יום לפני או אחרי ר"ה.
אמרו לי חד-משמעית להגיד יום לפני, לא לחכות עם זה.
ומזל שכך, כי הייתה מצוקה גדולה במוניטור והשאירו אותי כבר באישפוז...

לפי דעתי עדיף להתעכב שעות ולהיות רגועים!

שיהיה בידיים מלאות והרבה בריאות!

ושם תשאלי מתי לבוא שוב

תתקשרי לפני זה לברר אם את צריכה תור או משהו.

צירים זה יכול להיות בלי כאבי גב?
כאילו כאב בטן כזה שצריך שרותים דחוף (סליחה על התיאור..)

ביומיים האחרונים יש ככה הרבה. לכמה זמן.. ולפעמים עובר אחרי שרותים ולפעמים לא (הרבה פעם אני לא באמת צריכה שרותים)..

בלידה הראשונה שלי היה לי ככה, לקח לי די הרבה זמן להבין שזה צירים ועדיף לא להתיישב על האסלה אלא להתמודד בעזרת תרגילים.
תנסי לתזמן כל כמה זמן יש לך כאלו.
מקווה שיהיה בשעה טובה ולא תצטרכי ללכת למעקב...

אצלי זה היה ככה..
התפתח כבר בהמשך היום לצירים יותר כואבים ובהמשך ללידה ב"ה..
גם אני לא חשבתי שזה צירים.. אבל אמא שלי אמרה לי שזה נשמע לה צירים והתחילה להתכונן לנסיעה.

כמו ש @לפניו ברננה! אמרה תנסי לשים לב כל כמה זמם הם באים וכו'

האמת שלא בונה על זה שיתפתי בקרוב.. כבר יומיים ככה..

לכי על הבוקר ממש איך שנפתח. זה לוקח משהי כמו שעתיים שלוש

היה ממש לא נעים.
שאלו אותי למה בכלל באתי ושהייתי צריכה לבוא לפחות בשלישי- רביעי הבא.
קיצר לא עשו לי כלום ושלחו אותי הבייתה..

אותי הנחו לבוא מיד יום אחרי התאריך ואפילו שהיה להן יום עמוס הן עשו שמיניות באויר לקבל אותי ואפילו לא רצו לדחות ל40+2.

בדיוק היום הייתי במעקב הריון והיא אמרה לי שמ39 בדכ אומרים לעשות מוניטור כל כמה ימים. אז לחכות ל41?
לא הייתי שותקת על זה

כיף שמבינים פה.
זה היה חוויה ממש קשה בנפש.
היה לי לילה קשה ועשיתי המון להגיע.. והיחס היה פשוט משפיל. אין משהו אחר לתאר..
חימם את הלב התגובות!!

מצטערת לשמוע על החויה הלא נעימה, זה ממש מוזר, יכול להיות שבאזור שלך עושים מעקב הריון עודף בקופת חולים? יש מקומות/קופות מסויימות שזה ככה, אולי בגלל זה התפלאו שהגעת?

גם האחות שבאתי בפעם האחרונה (תחילת תשיעי) אמרה לבוא לשם למעקב הריון עודף ואמרה מתי.. שזה היום..

אבל אצלי זה נשמר מעולה כבר 3 לידות. אז זו השקעה לטווח ארוך...😅

אני אוהבת שיש הרבה. 10 גופיות ו10 רגליות.
השתמשתי בnb עד גיל 3 חודשים והתינוקות שלי לא קטנים במיוחד. פשוט אוהבת שזה בול עליהם ולא מידלדל כזה...

הכי טוב לקנות בבזאר שטראוס. יש להם מארזי שלישיה של סריגמיש. מעולים!

זה עובר כל כך מהר, תוך שניה צריך לקנות את המידה הבאה.. והבגדים נשמרים נקיים מאוד, שווה לחפש למסירה או ביד 2. אולי יש לך אחות, גיסה, חברה?

כי הם משמשים לממש מעט זמן...

בעיני גם אין מה להירתע. זה דברים שעוברים כביסה. בדיוק כמו בגד חדש שאת לא יודעת מי משמש עד שהגיע לחנות;)

ונסי לתפוס את המבצעים שיש החודש.
שווה להציץ באתר טרמינל איקס על מארזים של שילב, או בגדי גוף בפוקס (למרות שאמרת שחשוב לך רק מעטפת ושם אין את זה).
עוד אפשרות- להשיג ממישהי- אחות, שכנה, בת דודה.

אם עומד להיוולד לך תינוק חורף קחי בחשבון שזה הרבה שכבות, אז צריך די הרבה.. מצד שני אם זה ילד ראשון יש סיכוי שתקבלי מתנות.

 

ממליצה לך לקנות את הגופיות של כרמית של בזאר שטראוס לחורף

וגרביונים נראה לי יותר זול מרגליות וגם יותר נוח (עשר שח לזוג בבזאר שטראוס)

וחלק אצלי עברו כמעט עשרה ילדים...

הוציא לי סיבים תוך שניה..

לתינוקות קטנים יש את המארזים של big oshi נראה לי ככה קוראים לזה, מעולים ונראו בסוף עונה כמו חדשים!!
(השתמשתי בחלקם כבר עם הילדה השניה)
אבל הם לא מעטפת..

בטח לא מיד

אולי זה תלוי מכונת כביסה?

אני לא ראיתי משהו שמחמם כמו כרמית ועם בד נעים

 

היו לי 6 או 7 תינוקות חורף והבגדי פלנל של כרמית עברו את כולם ועדיין במצב מצויין!

הגופיות והרגליוץ של הקטנים, עברו את כל ה 9 ילדיםן. זה גיל שכמעט ולא מתלכלכים וגודלים מהר . זה בגדים לחודשיים בערך.
לפי דעתי שווה לקנות ולשמור. ואם לא מפריע לך יד 2, לא קשה למצא במצב טוב.

זה גיל שהתינוקות לא זוחלים והבגדים לא מתבלים. כך שהייתי מנסה אפילו להגיע לחנות יד 2 במיוחד בשביל זה, אם אין לך בסביבה מי שיעביר. בגיל שנתיים כבר קשה יותר למצוא בגדים יד 2 במצב טוב.

דבר שני, גם אני לפני לידה ראשונה חשבתי שקריטי לי עניין הבגד גוף מעטפת, בסוף ראיתי שזה באמת נוח ונחמד בעיני (אחותי למשל מעדיפה מתכתחילה לא מעטפת, המעטפת מסורבל מדי בעיניה), אבל לא קריטי כמו שחשבתי, ולבגדי הגוף הרגילים יש יתרון שזריז יותר להלביש אותם ולסגור. כך שאם יש בעיית תקציב, לא הייתי מתעקשת דווקא על מעטפת ונותנת צ'אנס גם לרגילים, אולי תראי שזה נוח לך.
בכל אופן, הכי הכי טוב אם תצליחי להשיג ממישהי או לקנות יד 2, ואז תוכלי להתנסות, לראות מה נוח ולהזמין בהמשך מה שאת רוצה.

איזה שלב כיפי זה הצטיידות לקראת תינוק חדש, תהני ומזל טוב!

ובאופן כללי אני קונה הרבה ביד שניה, בטח לגיל הזה שהגודל נהיה לא רלוונטי כל שלושה חודשים במקסימום.

הצבע לא משנה לי אם זה נמצא מתחת לבגדים אחרים.. 🤭🤫

רוצה לקנות דווקא חדש

ושואלת מנסיון שלכן איפה כדאי..

פחות מתחברת ליד 2..

יש להם מעטפת בדכ וגם אתר נח

ממה שאני ראיתי הם דיי יקרים

שיש מבצע שקונים 2 סטים ומקבלים 3 במתנה. אולי שווה לבדוק
אני קניתי משם את כל הביגוד הראשוני ונשאר לי כמו חדש לילדים הבאים

ב''נובמבר השחור'', יצא לי ממש זול.

תכתבי בגדי גוף לתינוקות וזה יעלה לך אריה בגדים משו אולי..בכל מקרה זה מארזים של 5 ב120 בערך שזה אחלה וסביר בעיני

תודה לכולכן!

בגדי גוף נראה לי 6 ב50.

לא יודעת אם יש בכל מידה.

ראיתי שיש גם באושר עד ובשערי רווחה.

 

אני קניתי לבת שלי כשהייתה בת שנה ומשהו והם היו מצוינים!

איכותי ונעים

בקריית שדה התעופה

יש בטרמינל איקס שלושה בגדי גוף מעטפת ב-55 והרבה פעמים יש על זה מבצעים שמוזילים (יכולה לחפש לך קישור) והיו שם באתר רגליות של פוקס ב-12 שקל במבצע

לא מזמן הלכתי לשוק אצלנו וראיתי שיש בגדי גוף בשישה שקלים ואוברולים בעשרה שקלים. דברים מהממים 100% כותנה
אם יש לכם פעם בשבוע שוק בעיר כדאי לבדוק

מארזים של 5 בגדי גוף מעטפת ו3 רגליות
ממש נוחים וכמו שכתבו לך-נשמר לילד הבא...

בגדי תינוקות עוברים מלא בין אנשים. חפשי באזור שלך

כדי לא להכניס מהראש?
כי את יודעת, אצל תינוקות קטנים, אאפשר להלביש את החור של הראש דרך הרגליים.
זה נוח מאוד.

של הבגד של התינוק 😅

בינתיים מה שאני הייתי עושה זה שואבת קצת, רק כדי להקל
אבל לא הרבה, כדי שהגוף ידע לייצר פחות חלב
קניתי לשם כך משאבה ידנית, ממש פשוטה, מעלי אקספרס

זה מסתדר גם לרוב סביב גיל 3 חודשים, תהליך ייצור החלב משתנה...

אני לא מתעוררת מזה בלילה אבל כשהוא קם לאכול אני פתאום מרגישה את הגודש

כשהוא מתחיל לזוז במיטה ואני יודעת שתכף ירצה לינוק - הייתי קמה לשאוב קצת, כדי להוריד לחץ
אחרת הוא ממש התקשה לינוק - היה לו קשה לתפוס והוא השתנק מהזרם

עניין של כמה דקות לפני ההנקה
בהנחה וגם אצלך הוא לא קם מיד בבכי קורע לב

אצלי הוא מסרב לקחת בקבוק בכל תוקף

השאיבה היא ממש בקטנה
30-40 כזה
אני אוספת לאורך הלילה ובבוקר מקפיאה

את נותנת אחר כך בבקבוק. אצלי הוא ממש סרבן בקבוקים... זה פשוט ילך לפח

מה גם שיש אמהות שנוסעות בכל הארץ ואוספות חלב אם שנתרם, אז זה גם יכול להיות נחמד...

תודה

אם את רוצה לייצר סטוק שאוב, זה זמן טוב... אבל אם לא, את יכולה להשאיר ככה.

אני משתדלת לישון בלי חזיה אז יוצא שאני קמה ונזל לי חלב על המזרון והפיגמה..

אז שימי מגבת על המזרון, וחולצות פיג'מה ספייר לידך

כי אם זה רק מלאות זה תקין ויתאזן

זה כואב..
נאלצת לישון על הגב.
אבל זה לא מעיר אותי משינה

לי היה נוח עם גופיית הנקה של נקסט. זו גופיית ספגטי עם גומי קל מתחת לחזה+פתחים כמו של חזיית הנקה
זה מאפשר להיות עם רפידות שיספגו וזה, ומצד שני זה לא כמו לישון עם חזיה, זה משוחרר יותר .

כדי שהגוף ילמד את הכמויות שצריך ויתאזן, ולא ייצר יותר...

אנסה להזמין אולי

זה מתאזן
כמה זמן את אחרי לידה?

לפרטים דברי איתי בפרטי

.

 

הרבה אמבטיות ישיבה חמות

ולדאוג שיציאות יהיו רכות ע"י אכילת הרבה סיבים...

לשתות מלא מלא מלא מים

חיבוק גדול

זה כואבבבבב מציקקק ויכול לשבש לחלוטין את החיים

הפרוקטו' טיפלה מצוין אבל היתה לי מזעזעת, שרפה מוות. 

ככה שמחפשת משחה נטו לטיפול לא לשיכוך כאבים

ואם לא כואב לך אז זכית אין משחה שמעלימה אותם

ואז הצואה קשה
ולוחצים
והופס
טחורים..
(או מלידה! וגם אז אותו טיפ-)

אז מה אני מציעה?

לתת גז על שינוי מהותי- תוך יום רואים תוצאות וקל להתפנות...
וכשאין לחץ, משחה וגמרנו, בעה יעבור.

מה השינוי?
אז ככה:
1. בבוקר 2 כוסות מים (או לימון סחוט בכוס מים), לפני כל דבר. לחכות שהמעיים ירוקנו.
2. במשך היום: לא לגעת בדברים שעושים עצירות(בננה,אורז לבן, קמח לבן)
לאכול מלנטלאפים של ירקות......
חלבונים, מיעוט של פחמימות
והרבה שתיה.

זה משנה את הרכב הצואה לרך
וטיפ- לא לשבת על האסלה הרבה זמן.....

בהצלחה ובבריאות!

ומומלץ גם לגשת לפיזיו רצפת אגן

נתנו לי אותה אחרי הלידה השניה וממש עזרה לי!

של Mather nature.
לא ניסיתי בעצמי אבל קראתי הרבה המלצות

לפני הלידה, כדי שאם יש צורך יוכלו לטפל בו מיד עם הלידה.
כל דבר כזה שרואים יכול להיות כלום ויכול להיות משהו.. וכל דבר כזה יכול להיות משמעותי או לא משמעותי אם ידעו ויטפלו מיד.
ממני, שהייתי בהערכת משקל, ואמרו לי שיש משהו שצריך לבדוק, ואז הלכתי לרופאת נשים, והיא שלחה אותי לסקירה ממוקדת, ואז הוא אמר שהכל תקין עם האיבר הזה אבל יש משהו אחר שדורש מעקב... 😖 טרטור, מעצבן, אבל בעיני ממש חשוב. (אבל אני ניידת. ועובדת כרגע בעיקר בהליכה למעקב הריון כי אני בשמירה בלי קשר..)

המידע יכול חהיות ממש משמעותי גם למעקב ההריון
גם ללידה עצמה (אם צריך אז מביאים מומחה ללידה)
וגם לטיפול אחרי הלידה.

וזה בדיקה פשוטה, זמינה ולא מזיקה..

אז למה לא?
זאת האחריות שלך לבריאות העובר..

ישלחו אותנו למעקב בקופה בגיל חודש וזהו.. אז אפשר ללכת לעשות את זה גם בלי לבדוק באקו לב עוברי שבאמת יש באמת חור, לא?

הרופאה לא קרדיולוגית מומחית

והיא לא יכולה להגיד לך מראש איך יטפלו במקרה שאכן יש כזה חור.

מנסיוני- עשיתי סקירה אצל המומחה לUS מספר 1 בארץ

ועדיין הוא שלח אותי לאקו לב עוברי כי אמר שזה לא תחום המומחיות שלו.

אקו לב עוברי עושה קרדיולוג ילדים

זה סה"כ בדיקת US שמתמקדת בלב

אבל צריך להיות מומחה בשביל לבצע אותה ובשביל לנתח את הממצאים

 

אל תוותרי על זה!!!!

כמה שכל יציאה קשה בהריון

תאמיני לי בתור אחת שעשתה בהריון האחרון מעקב בכל שבוע בבי"ח ובסוף ההריון אפילו 2-3 פעמים בשבוע

אבל אנחנו צריכות לעשות הכל!!! בשביל הילד שלנו

וכן- זה השתדלות שלך

בבקשה בבקשה על תוותרי על זה!!!!

בשורות טובות

 

אולי תהיה לי אפשרות קודם להתייעץ בטלפון עם קרדיולוג ילדים כדי לראות אם בכלל יש סיכוי שזה משהו מסוכן?
כי באמת היה נשמע מהרופאה שהיא שולחת לאקו לב עוברי רק כי היא חייבת לדווח על כל חשד קטן שעלה לה..
(בעלי בכלל אמר שנתייחס לזה בתור תזכורת משמיים שבריאות לא באה תמיד ובקלות.. ושנודה לה' שבאמת מדובר במשהו קטן כזה ולא במשהו רציני..)

ויש אחוז גבוה לסיבוכים בלב בכזה סוג תאומים

אבל לגיסתי נולדה תינוקת עם חור בלב שבהחלט הצריך ניתוח בגיל 5 חודשים.

ובזמן הלידה וגם מיד לאחריה הייתה צריכה להיות במעקב מיוחד

 

אל תוותרי על זה, בבקשה!!!

וזה בהחלט מהווה לנו תזכורת להודות לה' ולא להפסיק להתפלל

אבל בד בבד מוטלת עלינו האחריות לבצע את ההשתדלות

ולעשות אקו לב זה לדעתי בהחלט נכלל בגדר השתדלות ואפילו חובה

זו לא בדיקה פולשנית, לא כואבת,לא יקרה

נכון שקשה טכנית להתנייד ולצאת שוב ושוב

אבל זוהי חובתך בשעה הזו

לעשות הכל בשביל לדאוג לבריאות תינוקך

 

כמה קשה מסובך ומסורבל שזה לא יהיה.

זו האחריות שלי על בריאות העובר. זו לא בדיקה מסוכנת או פולשנית, זה מידע משמעותי מבחינתי וגם אם זה נשמע שהרופאה עושה את זה בשביל הפרוטוקול, הייתי עושה את זה גם בשביל הפרוטוקול (של עצמי והרוגע הנפשי שלי).
אם את לא ניידת אולי כדאי לקבוע את התור ביום אחר שיש לך תור אחר ממילא ותשכרי או תשיגי רכב וזה יפחית לך את הטרטור קצת.

אגב, אם את הולכת על זה, תקבעי בהקדם, קשה למצוא תורים ותקווי שיאשרו לך את זה בקופה (לי עשו בעיות בעבר).

חוסר ידיעה זה הכי גרוע. לא כדאי להשאיר דברים באויר.
עדיף שיהיה לך תיעוד של הבעיה
ואחרי הלידה ידעו בדיוק מה לבדוק ובכלל אם יש צורך לעקוב.


אגב יכול להיות שתלכי ויגידו לך שזה כלום בע''ה.
לעומת זאת אם לא תלכי כל בדיקה עד הלידה יהיה רשום להם שהיתה בעיה ולא בדקת ואולי יש משהו
וסתם ילחיצו אותך כל הזמן

לנו בסקירה המוקדמת התגלתה נקודה אקוגנית בלב והלכנו לאקו לב עובר
אני חושבת שכדאי לוודא שהכל בסדר כדי לבוא רגועים יותר ללידה (ואם חס ושלום מגלים בעיה- לבוא מוכנים ללידה וללדת במקום שיש לו מומחיות בזה)

בסיכום של הבדיקה הרופאה אצלי כתבה "חשד ל-vsd".
בכל אופן, החלטנו שלא נלך. אם בעלי, שבד"כ לחוץ מדברים כאלה, הבין מהרופאה שאין מה להילחץ ואין מה לעשות עם זה עכשיו, אז אני באמת יכולה להיות רגועה..
(אחרי הלידה נלך לבדוק את זה בע"ה. היתרון הגדול שאז בעלי יוכל לקחת את התינוק לבדיקה, ואני לא אצטרך להסתובב שזה מה שקשה לי..)
תודה על כל התגובות!

לא אישר אקו לב.
הרופא נשים שלח פניה פעמיים ולא אישרו.
הוא טען שזה משהו כזה שכיח שבדר''כ נעלם במהלך ההריון

אקו לב עובר בגלל חשד ל VSD קטן שככל הנראה לא בעייתי כלל.
היה לי את בהריון הקודם ועכשיו שוב.
זה ככך הנראה גנטי. מאוד נפוץ. אין בזה דבר רע.
פשוט על פי הספרות המקצועית החור הזה (שקיים אצל על עובר) אמור להיסגר עד שבוע מסוים ואם לא נסגר - אז כדאי לבדוק שאין בעיות נוספות (תסמונת כלשהי) ושבאמת החור נסגר מתישהו לקראת סוף ההריון.

אגב, גם אם יש שם VSD קטן הוא בדרך כלל לא משמעותי. נסגר עד גיל שנה. וגם אם הוא לא נסגר בדרך כלל אין לו התבטאות בחייו של הילד עד גיל מאוד מבוגר.

אני אישית הולכת להיבדק. כדי להשקיט את המצפון ולהיות רגועה לקראת הלידה.

אגב, אם תעשו בדיקה כלשהי עדיף לפני הלידה ולא אחרי!
כי אם יראו VSD אחרי הלידה ישגעו אותך עד גיל שנה להמשיך מעקבים כל כמה חודשים. למרות שב99.9% מהמקרים זה נסגר מעצמו.
אני אישית לא מעוניינת בתענוג של לקיחת תינוק במשך שנה לבדיקות US עד שהרופאים מקבלים תוצאה שמשביעה את רצונם.

בהריון הקודם הלכתי לאקו לב עובר אצל קרדיולוג בתל השומר. אחד המקומות הטובים שיש בארץ. והוא אמר לי שעדיף לא לעשות בדיקות אחרי הלידה, אם יש עיוושה או משהו לא תקין אצל התינוק אז ללכת להיבדק. אבל כל עוד הבדיקה הפיזיקלית מייד אחרי הלידה תקינה - אין צורך לבדוק את זה.

עד גיל חודש-חודשיים. אז למה שישגעו אותנו במעקבים כל כמה חודשים עד גיל שנה?
בכל אופן תודה לך על התשובה המפורטת!

אותך לאקו לב עובר למרות שככל הנראה הכל יהיה בסדר ולא תיהיה לVSD משמעות על חיי הילד.
כי על פי הרפואה זה לא 100% לפי הספר.
וכל מי שלא הולך בתלם ב100% נבדק.

אגב, זה אותו סיפור כמו בהתפתחות מאוחרת אצל ילדים. ילד שלא זוחל בידיוק בגיל 6 חודשים מדאיג את ההורים (לשווא. כן..)
ילד שלא מדבר בגיל שנתיים נשלח לבדיקה.
כל עיכוב בגדילה והתפתחות אצל ילדים זה סיבה למסיבה. כשבפועל לכל ילד יש קצב משלו והרבה מזה נקבע ע"י גנטיקה.

גם בשלב העוברות יש תינוקות שלא מתפתחים בידיוק בזמן לפי הספר. וזה בסדר. פשוט עם כל המהפך של תביעות ובעיקבות כך - המלצות לבדיקות מרובות, הרופא הפנה אתכם לבדיקה. באותה נשימה בה הסביר שככל הנראה שהכל יהיה בסדר וזו תופעה נפוצה שעוברת מעצמה.

למה עד גיל שנה?
נכון שזה בדרך כלל עובר עד גיל חודשיים אבל יש כאלה שלא. עד גיל שנה ממשיכים במעקב ולאחר מיכן, אם עדיין יש VSD בגיל שנה זה פשוט נכנס לתיק הרפואי של הילד ושם זה נשאר עד גיל מבוגר.

כי גם הרופאה עצמה רמזה שזה כסת"ח... אנחנו לא מההורים שלחוצים על כל פיפס באופן כללי, וצריך שיהיה משהו רציני שיגרום לנו לקחת ילד לטיפול (ועד עכשיו ב"ה לא פספסנו משהו שבאמת צריך טיפול.. ומצד שני חסכנו לעצמנו לחצים מיותרים) לכן גם עכשיו לא נילחץ ונרוץ לבדוק משהו שאין לו משמעות עכשיו..

כדאי לבדוק לפני הלידה לראות שזה באמת מינורי ולא צריך מעקב מאשר להגיע לבדיקה אחרי הלידה ולגלות שזה עדיין פתוח ולשמוע את ההלחצות של הרופאים שקובעים מעקבים תכופים.

כדאי גם ללכת לבדיקה כמה שיותר מאוחר לקראת סוף ההריון. בבתי חולים עושים את זה. כך שיש סיכוי גבוה יותר שעד שתגיעי לבדיקה זה כבר ייסגר.

מאשר לדעת מה בדיוק יש ולהתכונן לזה.
סתם כל הזמן יגידו לך בכל מעקב שלמה לא בדקת עדייו וכו'.
גם הרבה פחות מלחיץ ומעיק לעשות אקו לב עובר מאשר להסחב אחכ לאקו לב עם תינוק קטן...
זה לא בדיקה פולשנית או משהו כזה.

ורק בקשר לvsd
לנו היה vsd שלא ידענו עליו. ולא אובחן גם בלידה ולקח המון חודשים של סבל לכולנו להבין מה הבעיה. ובסוף הוא קיבל תור לניתוח ממש תוך כמה ימים כי זה היה כבר ממש דחוף ואם לא מטפלים בזמן זה יכול להיות נזק בלתי הפיך.

וגם בשבילי זה סיפור של שעה נסיעה לכל צד...

זה קרה למישהי שאני מכירה
חייב לדעת לפני הלידה אם יש דבר כזה כי לפעמים זה מצריך טיפןל מיד אחרי הלידה ואם לא נותנים אותו יש מקרים שזה מסתבאז אם את יודעת על זה אפשר לדבר עם זה עם המיילדת ולדאוג שזה יקרה
מישהי שאמי מכירה לא עשתה את זה והרופא חיפף ולא בדק טוב ובאמת היה חור ובמקום לטפל בזה בכמה שניות אלרי הלידה הילד היה צריך לעבור ניתוח וזה ממש הסתבך
ברוך ה הכל טוב היום אבל את הכל היה אפשר כיביכול למנוע

זה לא משהו שמטפלים בו מיד אחרי הלידה..

לא הייתי הולכת
אלא אם כן היה מצטרף לנתון מדאיג נוסף

ב"ה הכל חוץ מזה תקין לגמרי

כל המלצה רפואית שהיא לפרוטוקול והסיכוי/ סיכון נמוך, אני לא מבצעת

אז אין לי נסיון,
אבל ממה שראיתי אצלי זמן שאיבה ארוך לא בהכרח מגביר את הכמויות.

מה שקורה זה שבכמה דקות הראשונות של השאיבה יוצא מעט מאד חלב, אבל פעולת המשאבה גורמת לגירוי של השד ואז מתעורר רפלקס שחרור החלב (מרגיש כמו עקצוצים ותחושת מלאות פתאומית) ופתאום מגיעה כמות גדולה של חלב. זה החלק המשמעותי של השאיבה ואחרי דקות נוספות הזרם מתמעט ונחלש והארכת זמן השאיבה לא תורמת משמעותית לתפוקה.
מה שאפשר לעשות זה:
א. לקצר את הזמן שלוקח לרפלק להתעורר ע״י עיסוי ידני קל של הפטמות בתחילת השאיבה (אפשר לסובב כמן כפתור של רדיו)
ב. הרפלקס מתעורר בשני השדיים בו זמנית, ובאמת כשואבים מצד אחד "מפסידים" את הזרם מהצד השני (מקבלים אותו אח"כ אבל קצת פחות)
אפשר לקנות כוס טפטופים פשוטה (עולה שקלים בודדים בעליאקספרס) ולשים בשד השני כשאת שואבת בראשון.

לא זוכרת את הדגם, פריסטייל אולי? לא בטוחה, אבל שואבת כל פעם מצד אחד ככה שה עוצמה כפולה.
מ2 צדדים, כדי להוציא כמות, שזה בסביבות 150 מ"ל פלוס מינוס, לפחות רבע שעה..

ובערך ב-7-8 דקות אני שואבת 120 מ"ל (60 מכל צד)
לי ממש נוח איתה, והיא פועלת גם על סוללות אז יצא לי לשאוב איתה גם בנסיעה.

אני מרוצה ממנה

הרבה יותר מאשר איזה משאבה יש לך.....

וגם לסוג המשאבה יש השפעה רצינית גם על הזמן וגם על הכמות.

אבל - הבאסה שזה לגמרי אישי. לא בהכרח משאבה חזקה יותר תתאים לך יותר
ולא כל אחת מצליחה לשאוב דוצ....

שווה לנסות אם יש עוד מקומות שמאפשרים לבדוק( פעם היה הנקה טובה בתלפיות שנסגר)

או לבחור משהו ולקוות לטוב.
אני ממליצה מאוד על לנסינו, אבל שוב - מנסיון אישי שלי, חא מבטיח כלום (מה שכן אחד היתרונות הוא שיש לה מבחר של רמות וסגנונות וגם היא חזקה. אז אולי באמת היא טובה ליותר נשים)

שגם עם המשאבה הכי טובה אפשר להוציא מעט בהמון זמן 😔

היא מעולה אבל יצאו לי בדיוק הכמויות שיוצאות לך רק בפחות זמן- כאילו רבע שעה סהכ
וזה בגלל שהייתה לו העדפת צד אז שד אחד לא היה ככ מניב אם אפשר לקרוא לזה ככה

היום בלימודים וברוך השם באמת יצא בשפע ויחסית בזמן קצר.. שמחה שלא מיהרתי לרכוש לאחר שראיתי פה שזה יותר עניין של כמויות חלב

לא ניסיתי משאבות זולות (יש לי אמדה לקטליין. מניחה שהפינס דומה. היא לא הייתה בעבר).
אי אפשר לדעת כמה יצא בכמה זמן. אבל ברור שדוו''צ חזקה תעשה לך עבודה טובה ומהירה יותר.

קוראת ומקנאה😬

1. תניקי אותו מתי שאת יכולה והוא רוצה זה חשוב ממש

2. נזילות חלב- זו לגמריתופעה של ההתחלה זה אמור להפסיק תוך חודש חודש וחצי

3.  גזים. אותנו סימיקול הציל

 

רציתי להבין מה עושים כשיש אילוץ זמנים...
תודה שענית

1.מניקה לפני היציאה. אלא אם כן הןא ישן או לא רוצה
2.לי הפסיק רק כשההנחה ממש התבססה. אחרי בערך 3 חודשים. אבל זה משתנה בין אחת לאחת

מנשא בד מתאים למשקלים נמוכים.
זה יכול להיות מורכב מרצועת בד ארוכה, או שתי רצועות שמצליבים בצורת X.
התינוק מעורסל בפנים.

מסתבר שיש גם משקל מינימום. יש לי כזה שמצליבים בצורת x.
אני מחפשת מנשא שאין לו מגבלת מינימום משקל (או שהמינימום הוא 2.5 קילו)

אני שמתי ממשקל 2.7
היה נראה לי אחלה
אבל איך שאת מרגישה

שמתאים למשקלים כאלה...כמה שידוע לי כל מנשא שמוגדר מגיל תידה לא מתאים לתינוק שמתחת ל3.5 קילו

1. בהתחלה באמתכמעט ולא יצאתי מהבית.
אם היה ממש דחוף הייתי מניקה ממש ממש לפני ומתפללת חזק שהיא תשרוד .
2. אצלי זה הפסיק השבוע בת 5.5 חודשים. ועדיין יש בקטנה כזה.
3.ליקציק ! הצלה של ממש.
4. אולי הם יכולים ליפול? לא יודעת..
בהצלחה

יש באמת מנשא מיוחד לפגים, אבל גם במנשא בד אפשר רק שהרגליים לא תהיינה מפוסקות אלא לשים אותו על הצד- תנוחת ערסול כזאת.

1. עבדתי במשרת סטונדט בתכנות
2. בערך 6 שעות ביום
3. לצערי הוא בכה כשהייתי חייבת לעבוד😞, אבל כמובן רק כשידעתי שהוא שבע ונקי ולא עייף ובוכה פשוט בשביל הפינוק, או בגלל שלא רטצה לשכב על הבטן. אבל בכללי הוא התרגל להיות הרבה על השטיח לידי, עם משחקים.
4. עד שהוא ניהיה בן 11 חודשים, אז שמנו אותו במעון כי ברוך השם הוא ניהיה פעיל מאד וכבר לא יכולתי גם לשמור עליו וגם לעבוד. וממש אחרי שהוא נכנס למעון הודיעו לנו שהאישור לעבודה מהבית נגמר.
5. מצד אחד אני מאד שמחה שהוא היה איתי עד גיל קצת יותר גדול, ויכולתי להמשיך להניק, ולראות אותו גדל וכו', מצד שני היו גם רגעים קשים, כשהוא רוצה צומי ויש חי לחץ של משימות... אז גם וגם

1. עובדת כעורכת לשון.
2. משתנה. יכול להיות שעה ביום ויכול להיות גם שבע שעות ביום, תלוי כמה עבודה יש.
3. בעיקרון לא. אפשר גם להיניק או להחזיק את התינוק תוך כדי שעובדים על המחשב. לעתים כן יצא שהתינוק בכה כמה דקות עד שסיימתי להתרכז בקטע מסוים.
4. בעיקרון עד גיל שנה-שנה וחצי התינוק היה איתי כל הזמן בבית. בגיל הזה שלחתי בד"כ למסגרת חלקית (יומיים או שלושה בשבוע), ובגיל שנתיים פלוס למסגרת מלאה. (הילדה האחרונה יוצאת דופן - רק עכשיו, בגיל שנתיים וחצי ויותר, היא נכנסה למסגרת מלאה. קשור לקורונה).
5. בהחלט. לא מסוגלת להיפרד מהתינוקות שלי כשהם קטנים. ותכל'ס לרוב אין לי פול טיים עבודה, אז אני יכולה להסתדר. עם האחרונה זה הפך להיות מאתגר יותר, כי היא כבר הייתה גדולה...

בהצלחה לך בהחלטות!

נשמע מדהים בשבילך!