אז ככה..הגדול שלי כבר מתחיל להיות גדול (בן 5)..
ואני כבר מזהה את הצורך שלו בתשומת לב שונה ממה שהיה עד עכשיו. חשבתי, בין היתר, לתת לו זמן מיוחד של שיחה אישית איתי ו/או עם אבא שלו..אבל אין לי כ"כ רעיונות על מה לדבר בזמן הזה שימלא אותו ויספק את המקום של הקרבה אלינו והבגרות שלו.
הוא ילד מאוד רגיש למה שקורה סבעבו ויש לו תגובות התנהגותיות מאוד בולטות כשהו במצב רוח מסויים..והוא גם מאוד סקרן וחכם. אוהב ספרים ושואל שאלות על דברים ששמע בחצי אוזן כזה.
שיחות על מה קורה בגן ועם החברים וכאלה יש אצלינו על הדרך כל הזמן..
אשמח לרעיונות ובכלל לעוד תובנות של אמהות מנוסות פה..
ממש מחכימה מהדיונים פה אז הרגשתי בנוח לשאול גם
ואני כבר מזהה את הצורך שלו בתשומת לב שונה ממה שהיה עד עכשיו. חשבתי, בין היתר, לתת לו זמן מיוחד של שיחה אישית איתי ו/או עם אבא שלו..אבל אין לי כ"כ רעיונות על מה לדבר בזמן הזה שימלא אותו ויספק את המקום של הקרבה אלינו והבגרות שלו.
הוא ילד מאוד רגיש למה שקורה סבעבו ויש לו תגובות התנהגותיות מאוד בולטות כשהו במצב רוח מסויים..והוא גם מאוד סקרן וחכם. אוהב ספרים ושואל שאלות על דברים ששמע בחצי אוזן כזה.
שיחות על מה קורה בגן ועם החברים וכאלה יש אצלינו על הדרך כל הזמן..
אשמח לרעיונות ובכלל לעוד תובנות של אמהות מנוסות פה..
ממש מחכימה מהדיונים פה אז הרגשתי בנוח לשאול גם
וכן, אני אהבתי מאד