אמהות לילדים קצת יותר גדולים...השביל הזה...
אז ככה..הגדול שלי כבר מתחיל להיות גדול (בן 5)..
ואני כבר מזהה את הצורך שלו בתשומת לב שונה ממה שהיה עד עכשיו. חשבתי, בין היתר, לתת לו זמן מיוחד של שיחה אישית איתי ו/או עם אבא שלו..אבל אין לי כ"כ רעיונות על מה לדבר בזמן הזה שימלא אותו ויספק את המקום של הקרבה אלינו והבגרות שלו.
הוא ילד מאוד רגיש למה שקורה סבעבו ויש לו תגובות התנהגותיות מאוד בולטות כשהו במצב רוח מסויים..והוא גם מאוד סקרן וחכם. אוהב ספרים ושואל שאלות על דברים ששמע בחצי אוזן כזה.
שיחות על מה קורה בגן ועם החברים וכאלה יש אצלינו על הדרך כל הזמן..
אשמח לרעיונות ובכלל לעוד תובנות של אמהות מנוסות פה..
ממש מחכימה מהדיונים פה אז הרגשתי בנוח לשאול גם
מקפיצה😄השביל הזה...
אני בדיוק עכשיו ב"מרתון" של זמנים אישיים עם הילדיםמתואמת
(לפני כמה זמן החלטנו שבכל יום כל ילד בתורו יקבל זמן אישי של חמש דקות עם שני ההורים. לצערנו הפסקנו להתמיד בזה, לכן עכשיו מנסה לחזור לזה בבת אחת...)
בכל אופן, לא חייבים להגדיר את הזמן האישי כזמן לשיחה. אפשר לעשות דברים אחרים, ומתוך זה להגיע לשיחות נפשיות אם צריך.
אצלנו אנחנו אוהבים לצייר ביחד - או שאני מלמדת אותם לצייר משהו והם מעתיקים, או שמציירים ביחד על אותו דף ומשלימים זה את זה, או שאני מעתיקה מהם. אפשר גם לדבר תוך כדי, ואפשר גם לכוון לצייר את מה שהיה היום ועל הדרך לפרוק.
אפשר גם להמציא סיפור ביחד - לבחור שם לילד או לחיה שהם גיבורי הסיפור, לשאול את הילד שאלות מפתח שיכוונו את הסיפור, ולחשוב ביחד על פתרונות לבעיות שצצות בסיפור. אפשר שהסיפור יכוון לקושי שקרה היום.
אפשר גם לשחק במשחק קופסה מעניין - יש הרבה משחקי קופסה שמתחילים להתאים מהגיל הזה, ואם שומרים אותם במיוחד לזמן הזה הם ממש אטרקציה. לחלופין - אפשר גם להכין ביחד משחק קופסה, כמו פאזל או משחק זיכרון.
אפשר גם לנצל את הזמן הזה כדי ללמוד דברים חדשים - כדאי למצוא דברים שיעצימו אותו, אם למשל הוא מתקשה בלימוד אותיות, אז אפשר לקדם אותו בזה ואף "להשיג" את ילדי הגן ולתת לו "פור" עליהם.
ממליצה לקבוע זמנים קבועים לזמן האישי הזה, ובד בבד לשים לב לצורך עכשווי שעולה לו ולהקשיב ולדבר איתו אם עובר עליו משהו ספציפי.

מקווה שכיוונתי למה שרצית...
מהמם! מלא רעיונות נפלאים! תודה גדולה!!השביל הזה...
אשמח כמובן לעוד רעיונות ולתובנות ממנוסות ממני🤗
מהמם!! ומוסיפה:קמה ש.
בס״ד

לצערי לא מצליחה לזכור ממי קראתי / שמעתי את זה. זה היה אמא שהרגישה צורך לשמוע יותר את הבן שלה, לעומק כזה. אבל הבן היה נער מתבגר שלא הכי שיתף פעולה. יום אחד הייתה להם נסיעה משותפת לאנשהו. תוך כדי שהיא התיישבה לנהוג, האמא החליטה שהיא לא תנסה לדובב את הבן שלה ולא כלום. היא רק תכוון *את עצמה* למוֹד של הקשבה. וככה היא התחילה לנהוג, בלי להגיד מילה, רק עם הלב פתוח לכל מה שיבוא או לא יבוא... והפלא באמת התרחש, וכעבור זמן הבן התחיל מעצמו להעלות כמה עניינים מתוך עולמו הפנימי והשניים זכו לשחנ״ש מיוחד.

זה סיפור שאני מניחה שקיבלתי באיזושהי רשימת תפוצה שהייתי רשומה אליה פעם. ואיכשהו הוא נכנס לי ללב. לאחרונה ממש גם אני התחלתי לשבת לזמן אישי קבוע עם אחד הילדים (גיל קרוב לשלך, ואופי קרוב גם). זה זמן של כ-10 דק׳ ואני משתדלת להגיע כמו דף חלק, בכל הפתיחות וההקשה שאני יכולה לגייס בתוכי והילד מוביל... זה ממש כיף ובאמת עולים דברים יפים ב״ה...

המון הצלחה!!!
תודה רבה!! באמת לגזור ולשמור את הסיפור..השביל הזה...
איזה סיפור מרגש! מקווה לאמץ אותו עם המתבגר שפחות משתף שלי...מתואמת
איזה רעיונות טוביםאם_שמחה_הללויה
אני רק מוסיפה שלפני השינה זה זמן מיוחד,משתדלת לנצל את הזמן הזה, למרות שעייפה עושה מאמץ, מספרת סיפור. תמיד הבת שלי (בת 5 אוטוטו)מדברת על הכל לפני השינה..מספרת דברים שהייתה רוצה, חוויות מהגן..
נכון, את צודקתמתואמת
לצערי זה הזמן שהכי קשה לי, כי אני רק רוצה שהם כבר יירדמו ויפנו לי את הערב... (ומכיוון שיש לי מתבגרים שבאמת ממשיכים להסתובב, זה עוד יותר קשה לי)
אבל באמת לפעמים מספרת להם סיפור לפני השינה. צריכה להתמיד בזה יותר...
כן מזדהה איתךאם_שמחה_הללויה
גם לי לפעמים יש את הסבלנות לזה ולפעמים אין , לי אין מתבגרים, אבל יש לי תינוקת שלפעמים דווקא בזמן הזה רוצה לינוק🙄
דווקא אני זוכרת שזמני הנקה נתנו לי יותר פנאי לשבת עם הילדיםמתואמת
לשבת לידם בחדר ולהיניק ותוך כדי לשיר להם שירי לילה טוב.
אבל באמת לא תמיד יש כוח לעשות משהו כזה... הרי יותר נוח להיניק על הספה, בטח אחרי יום מעייף...
אז באמת בגלל זה יש לי כסא נדנדה בחדר ילדים.לפניו ברננה!
עכשיו אני צריכה לחשוב איך לארגן את החדר שלהם לקראת הלידה ככה שיהיה נוח לשבת בו עם תינוק, כי כרגע זה נכנס בדיוק בפינה כלשהי..
באמת הלוואי שהיה לי מקום לכיסא נדנדה בחדר הילדים...מתואמת
אם כי הוא היה הופך לנדנדה פרטית שלהם
בכל אופן, עיקר הבעיה אצלי כעת ששני הקטנים נמצאים בחדרים שונים (חדר בנים וחדר בנות), אז אני לא יכולה להרדים אותם ביחד עם סיפור משותף וכדומה... אבל לפעמים אני או בעלי יושבים על כיסא בפתח שני החדרים שלהם (הם צמודים), וכך מספרים סיפורים או שרים שירים.
כרגע הכסא נדנדה שלי בדיוק באין מקום שבחדר ילדים 😂לפניו ברננה!
אולי יש אפשרות להשכיב אותם ביחד, קריאת שמע משותפת, לספר את הסיפור ואז להעביר אחד מהם?
אני חוששת שהם יתעוררו... וגם מעדיפה שהם יתרגלומתואמת
לישון במיטות המיועדות להם.
לא נורא, יחסית מסתדרים...
מתכוונת לפני שהם נרדמים..לפניו ברננה!
כמה זמן לוקח להם להירדם 🤭
אצלנו כל עוד יש סיפור אין סיכוי לשינה..
רעיון למתבגרים מיואשת******
לפעמים אני מרגישה שאני מוצפת ואני חייבת שקט אחרי יום ארוך ואז אני אומרת תקשיבי מתוקה, זה בסדר שאת ערה את כבר גדולה, אבל אני עייפה עכשיו וחייבת שקט, אז עכשיו אנחנו מעמידים פנים שאת הלכת לישון ואני הלכתי לישון, ואנחנו לא פה. כל אחד מתעסק בענייניו ונותן ספייס ושקט לשני.
כמובן שזה אחרי ששמעתי ועשיתי וטיפלתי והקשבתי ו… מדובר על 11 והלאה כזה. ולא כל יום. אבל זה בסדר שאמא צריכה זמן וספייס לעצמה , זה לא מבטל את הזכות שלה כמתבגרת להיות ערה בשעות משוגעות, אבל מצד שני אני עכשיו צריכה שקט, וזה סידור שעובד לא רע בכלל ומאפשר לי לאכול משהו בשקט לעצמי
לגמריבת 30
אתמול בתשע בערב הייתי חייבת זמן שקט ובדיוק אז הגדולה החליטה שזה הזמן לשתף אותי במלא מחשבות וסיפורים...
ניסיתי לשתף פעולה אבל אחרי שתי דקות הבנתי שזה פשוט לא ילך ושאני מתמלאת חוסר סבלנות. אז אמרתי לה שאני חייבת עכשיו זמן של שקט לבד במטבח. נראה לי שאולי היא טיפה נעלבה אבל קיבלה את זה.
וואו, אני לא אשרוד עד 11...מתואמת
אבל זה רעיון לתת לה זמן קצוב לפטפוטים ולהסתובבויות, ואחר כך באמת לומר לה מה שהצעת.
(אני עדיין בתהליכי למידה איך להתנהל עם המתבגרת שלי... יש דברים שהיא דומה לי, אבל בדברים שהיא לא היא מאתגרת אותי, ואחד מהם הוא הפטפוטים הבלתי פוסקים, כמו שכתבתי...)
תודה!
ואי הקטע של הפטפוטים הבלתי פוסקיםאם_שמחה_הללויה
מול כמו אצל הבת הגדולה שלי. ואני ההפך הגמור ממנה. תנו לי את השקט עם עצמי.
בדיוק ככה...מתואמת
והבת שלך עוד לא מתבגרת. חכי-חכי מה מצפה לך
חחח בדיוק שתינואם_שמחה_הללויהאחרונה
הגבנו בפוסט על הרגישות יתר לרעש
נשמע מעולה..באר מרים
אבל מה את עושה כשהם כמה מתבגרים?
(גם לך יש שתיים גדולות..)

אצלי הם מתסיסים אחד את השני ואפילו להיות בחדר הופך לחגיגה ואס אני חייבת להפוך ל"שוטר" כי אחרת החגיגה תימשך עד הבוקר ונחזור לשרשור של לא קמים ולא רוצים ללכת ללימודים..
אני כמעט ולא מכריחה לישוןמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ט בחשון תשפ"ב 10:41
תראי, האופציה לא ללכת ללימודים לא קיימת אצלינו.
חוץ ממחלה.

זה גם לא כזה משתלם אחר כך צריך להשלים מלא חומר, ומקבלים עונשים מהמערכת על איחורים וחיבוקים.
האחריות ללכת לישון היא שלהן
הן יודעות שתהיינה עייפות. אין כזה דבר אצלינו לאחר כי עייפים. גם מבחינת מקומות הלימודים הטיפול באיחורים מאד קפדני וזה פשוט לא משתלם להן.
יש לילות שהולכות לישון מאוחר ממש אבל עדיין קמות מוקדם, ואז למחרת כל כך עייפות שהולכות לישון ב11 וחצי כזה. ולפעמים באחת בלילה אני אומרת די, לכי לישון, את תהיי עייפה מחר. בדכ עוזר, לפעמים לא. קורה שהלכתי לישון לפניה אבל לא הרבה, זה לא משתלם להן
הדבר היחיד שאני שוטר לגביו זה לא לעשות רעש מוגזם ולהעיר את הקטנה. הם יודעות שזה מאד מאד מאד יכעיס אותי ולכן נזהרות.
אבל מדובר במספר ילדים שונה משלך
אני מקשיבהoo
לסיפורים שלהם, מתעניינת בפרטי הסיפור
עונה לשאלות שלהם בכל נושא
מפתחת דיונים בנושאים שהם מעלים
מספרת על היום שלי בעבודה
משחקת איתם במשחק שבחרו
מכינה איתם ארוחה
אני לא. מאמינה בקביעת זמניםמיואשת******
מי שצריך אותי בא לדבר, משתדלת להתפנות אליהם ואם אין יכולת אומרת שעוד מעט אוכל לדבר וכמובן זוכרת ובאה לדבר איתם.
ילד שמתחיל להתבגר פשוט תנו לו להקשיב לכם, ברגע שהוא שואל או מביע ענין תשתפו אותו ברמה שלו בשיחה. אם מדברים על משהו מענין והוא לא שואל אפשר לשתף בשיחה ולומר- אתה יודע מה זה מס, למשל? ולשתף בשיחה על המס על חד פעמי ועל הנזק של פלסטיק וכו.
אני לא מקדישה זמנים מיוחדים ולא סופרת כמה דיברתי עם כל ילד בכל יום ולא מבלה זמן בהתחשבנויות ובמציאת תעסוקות לזמנים המיוחדים
זמן מיוחד יש לנו ביום הולדת.
ובערב מדי פעם יושבים ומפטפטים כי ככה יוצא
ובשבת
זורמים. ובעיקר בעיקר מדברים ומשתפים אותם בחיים שלך, כמה שתספרי ייתר על עצמך על היום שלך על כשלונות שלך על תקוות שלך, בלי ליפות, ככה הם ישתפו אותך גם בשלהם. זה הגישה שלי
אני מבינה מה את אומרת על ההתחשבנות..השביל הזה...
אבל בהרגשה שלי,הזמן הקבוע יתרגל גם את ההקשבה שלי אליו (בין יתר משימות הבית ושאר הילדים) וגם את הפתיחות שלו אליינו...וכמובן שבהמשך זה לא יצטרך להיות זמן קבוע אלא הוא ידע שהוא יכול לפנות אלינו תמיד לדיבור ואוזן קשבת...
אפשר לנצל זמן שאת צריכה לצאת כמו לקניות. לדואר וכו'אחתפלוס
ולקחת אותו איתך.
זה מה שאני עושה בדר''כ. כל פעם ילד אחר.
עם הגדולות יותר אני יוצאת להליכה פעם ב...
תעשי מה שנראה לך מתאים שיתפתי את נקודת המבט שלימיואשת******
מי שזה מתאים לה מצוין ומי שלא שתשאב נחמה מזה שאני בחיים לא עשיתי את זה ובכל זאת הילדות שלי בה משתפות אותי (קצת יותר מדי 😅) בכל פסיק בחיים שלהן טפו.
תכל'ס זה מה שהכי חשוב. זמינות ופניות של הוריםאחתפלוס
הלוואי ונצליח
הכי קשה כשזה משעמםמיואשת******
מצטערת אבל אותי כל הסיפורים על המורות והחברות די משעממים.. במיוחד בגיל קטן. בתיכון מילא..
ואני ממש מכריחה את עצמי להביע ענין ולהקשיב
אבל בעיקר לדעתי הן משתפות אותי כי אני משתפת אותם. במיוחד בכשלונות, כשאני נפגעת מחברה, פאדיחות שקרו לי, אני ממש מקפידה לשתף אותן בדברים האלו יותר מהצלחות, כי זה מה שגורם להן לדעת שאמא אנושית, שזה קורה לכולם, שדברים כאלו משתפים ולא עוברים לבד ואם זה קרה לי וסיפרתי אז גם הם יספרו. זה אחד הדברים שאני הכי מאמינה בהם
וגם אני מספרת להן סודות פה ושם וסומכת עליהן לשמור והן תמיד שומרית. וזה נותן הרגשה שסומכים עליך ואת חשובה ומבוגרת בעיני ההורים.
זה האני מאמין שלי, בקצרה
צודקתאחתפלוס
אבל את לא מרגישה שזה בעייתי מצד לשון הרע?באר מרים
אם אני נפגעת ממישהי זה בדרך כלל או אחת מהגיסות היקרות שלי (או קרובת משפחה אחרת כלשהי) או ממישהי מהקהילה בישוב.

עכשיו הם מכירים את המשפחה ונפגשוץיל איתן כמובן..
וגם את הנשים ביישוב. הן או שכנות או מתפללות איתנו בבית הכנסת והרבה מהן גם אמהות של החברים שלהם

אז אם אני אשתף ברור שהם ינחשו על מי מדובר וזה נקאה לי צמש בעייתי..

זה לא שיש לי חברות אנונימיות מהעבודה או מלימודים או משהו כזה..

(הנשים שאיתי בעבודה הן גם מהיישוב שהילדים לומדים במוסדות משותפים ומכירים אותם..)
קרה לי ששיתפתי את הילד שסיפורים בהם נפגעתיקמה ש.
בס״ד
וכאלה. אפשר לספר מספיק כדי שהמסר יועבר ולטשטש לחלוטין את כל השאר... 🙂

נגיד ״היום נפגעתי כי משהי התייחסה אלי בצורה ממש קרירה״. כל העניין של הפגיעה, ההתמודדות איתה וכו׳ עובר לילד, בלי שום פרט מזהה לגבי מי שהתנהגה ככה אלי.
כן אבל זה לא שאני יודעת להסתיר את זהמיואשת******
אם נפגעתי בדכ ידעו מזה
מה שאני יכולה אני מסתירה
לצערי יש מספיק מקרים שהם שמעו/ראו הבינו..
בהחלט צריכה להשתפר בלשון הרע
ויש גם הקבה דברים שקורים בעבודה ושם הם לא מכירות בכלל (לא פגיעות אנושות, סתם
תא קלים, אנשים מעצבנים וכו)
בעבודה זה באמת יותר קל כנראה..באר מרים
אצלי הנשים בעבודה הן מהישוב הילדים יודעים מי הן..

כנראה שזה חסרון של ישוב לעומת עיר גדולה..
ואי זה קורע אותי כל פעם. את פשוט ממש כמו אמא שלי.לא מחוברת
אם לא הייתי יודעת הייתי חושבת שאת היא
ומחזקת את מה שאמרת באמת זה שאמא שלי שיתפה בחיים שלה גרם לי הרבה יותר לשתף.
אני זוכרת שיום אחד חזרתי מהאולפנא אחרי שלוש ימים שלא הייתי בבית, ונכנסתי ישר לחדר כאילו מלמלתי שלום והלכתי. אחרי איזה שעה אמא שלי נכנסה לחדר ואמר כזה "איפה היית? את לא מבינה כמה דברים קרו השבוע, יש מלא על מה לדבר" משו כזה. וזה מזה נתן לי הרגשה של חשיבות. כאילו השיחות זה לא רק לסמן ויי . באמת יש לה עניין לדבר איתי
תודה על המחמאה! 🥰מיואשת******
הלוואי עליי שהייתי מצליחה כמוך...מתואמת
אני פשוט מרגישה שלפעמים אני מתחרפנת מהדיבורים הבלתי פוסקים של הילדים שלי (בעיקר של הגדולה - מתבגרת חופרת כמו רוב בנות גילה, הפוך לגמרי ממה שהייתי וממה שאני עדיין) - ולכן אני מעדיפה ליזום זמני הקשבה מובנים מראש ב"מערכת", כי אחרת אני מסוגלת להתעלם ממנה תמיד... (כמובן, מנסה לעבוד על עצמי להקשיב לה בכל זאת גם בשאר הזמנים, גם לה וגם למתבגר שאחריה - הוא דווקא בכלל לא פטפטן, אבל כשהוא מדבר זה תמיד בצורה חידתית כזו, שקשה לי לעקוב אחריו - אבל מרגישה שבצורה של זמן אישי קבוע זה יותר קל לי...)
מבינה אותך מיואשת******
ואני לא חושבת שאת צריכה לישוב הלוואי עלי כמו מישהי אחרת… ממש לא!
את אמא מהממת וכמות המחשבה שהשקעת במה לעשות איתם בזמנים האישיים מדהימה!
כל אחת והשיטה שמתאימה לה (וגם לבני ביתה… )
העיקר זה התוצאות בסוף , מה שעובד זה מה שמתאים ונהדר 🌟
מקסימה את! תמיד יודעת לומר את המילים הנכונות מתואמת
איזה אמא כיפית את!אם_שמחה_הללויה
גם אני חולמת על קשר כזה עם בנות שלי כשיתבגרו😍
בטוחה שיהיה לך, את מהממת 💕💕💕מיואשת******
וואי מהמם! אהבתי ממש את הגישהמטילדה
נראה לי ש''על מה לדבר'' זה פחות משנהבת 30
וזה גם פשוט יבוא מעצמו. תנו לו להוביל את ה''מה''. אפשר לכוון יותר לשיחה על רגשות, סיפור על חוויות דומות שלך כשהיית ילדה וכד'.
ה'-איך'' זה פשוט להיות איתו במאה אחוז. בלי פלאפון, בלי אחים. אפשר להכין עוגה , לצייר ציור, לשחק משחק, לצאת להוציא את הפח. העיקר זו הפניות המוחלטת אליו
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך