לך זה כזה קשה ולא צריך אפילו להסביר למה, אז אני רגע אכתוב לך מה עולה לי על הבת שלך כשאני קוראת את זה. כשהיא גזרה את הטרמפולינה היא ידעה, במודע או בתת מודע, שזה יכעיס אותך, שתצרחי עליה, אולי שתשנאי אותה באותה שניה ותדחי אותה מעלייך. ולמה שילדה תרצה להרגיש דחויה, מושא לכעס גדול, לצעקות? למה שילדה תזמין את כל התחושות האלו עליה? אולי כדי להוכיח לעצמה שהיא אכן באמת לא ראויה לאהבה/טוב/שייכות, אולי כדי להנכיח כאב חי שמפעם בה, ולהכאיב לעצמה יותר?
יש כאן התנהגות שמזמנת דחיה והעצמה של רגשות שליליים ותחושת ערך עצמי ירוד. השאלה היא מהיכן מגיע הכאב הזה, האם הוא מדובר, מטופל.. מה הכלים המשפחתיים שלכם לטפל במשבר הזה שעובר עליה..
חיבוק גדול יקרה, מקווה שתמצאו הכוונה טובה