פורום הריון ולידה (עמוד 1840)

נשמע באמת דלקת בשתן

כן, אני מחר כבר אקח את התרבית למרפאה בבוקר בעזרת השם

יודעת שדלקת לא מטופלת בהריון מסוכנת לכן לא התמהמהתי וחייגתי למרפאה לקבל הפנייה

 

מבאס לקחת שוב זינט, משבש לי את כל המערכות :/

אולי תנסי לפני שאת רצה על זינט...או לפחות במקביל

כשהייתי יותר צעירה הייתה לי נטייה לדלקות בשתן (גיל אחרי תיכון כזה) והייתי שותה המון מיץ חמוציות

נהייתה לי טראומה מהם :/

טוב ששלחת תרבית.
בשורות טובות בע"ה🙏

שלא תדעו כמה פיפי עשיתי בשעה האחרונה חחח 

אם זו לא דלקת אז הגוף שלי משוגע

אני גם תוהה לעצמי אולי בשישי שבת הכאבי בטן היו קשורים לדלקת מתפתחת

 

זו ממש ממש תחושת דלקת, לחץ של שירותים יותר מהרגיל ועקצוצים כאלה לפני שמתפנה

אני כמעט בטוחה שזו דלקת כי ממש יש לי תחושת לחץ אינסופית בשלופחית ודוקר לי ממש

לא מידי מפריע לי...
אני כל חצי שעה בשירותים ממילא🙈
ולא חשבתי שיכול להיות משהו לא תקין

ממה שאמרו לי שדברתי עם רופא, היא שאת תחושת הצריבה מרגישים בסוף מתן השתן

 

יש לי לחץ מטורף של שתן גם כשיוצאת מהשירותים
וצריבה ודקירות כאלה
מרגיש לי ממש דלקת

לא יןדעת אם מותר סדורל בהיריון תבררי, יקל על הצריבה
ובכל מקרה ״תרופת סבתא״ זה לשתות פטרוזיליב טחונה עם מים ומעט מלח זה מנקה את הדרכי השתן.
ספוילר- דוחה ברמות. חחחח

בסדר נקבל תשובות הרופא יתן מרשם

כדאי להתייעץ עם רופא.

לא ששתיתי, זה גועל נפש
אבל הייתי שותה את זה הרבה לפני ההיריון בדלקןת שלי…
השכלתי טוב לדעת

זה יכול להיות קשר לדלקת?

אתן לא מבינות איזה קשה היה לי בלילה

כל כמה שניות דקירות באיבר מין בשלפוחית כואבות בטירוף

שמתי כבר תרבית אצל האחות

איך אני מקלה על עצמי עד שיהיו תשובות????

אצלי כשהייתי דלקת עם כאבי בטן זה דווקא בא לידי ביטוי בצד שמאל למטה.
(אין לי מושג איפה השחלות נמצאות כשאני בהריון 😅)

תשתי המון המון המון - זה עזר לי ממש עם הכאבים
וחמוציות.. הרבה פעמים במצב של דלקת זה לא עוזר כבר אבל יש מצב שזה כן יקל עלייך מהכאב.

איזה לילה קשוח היה, כל שניה קמתי לפיפי, טיפה, כאב לי בטירוף בחיים לא כאב לי ככה 

כואב גם כשאת נוגעת חיצונית?

בבוקר בנסיעה הרגשתי כמו כאבי דמוי ביוץ כאלה

זה חלף

חשבתי שאולי קשור לחשש שלי לדלקת בשתן

 

הדקירות בשלפוחית ממשיכות :/ כל כמה שניות

ודחף מטורף לפיפי

שאלתי אם כואב הגב, כי כשהדלקת בדרכי השתן עולה לכליות יש כאב בכליות - שמתבטא בכאב בגב התחתון (במיקום של הכליה) וזה כואב גם כשנוגעים חיצונית.

 

אבל זה לא נשמע המצב שלך... כאבים מקדימה דמוי ביוץ זה גם ממש תסמין של דלקת בדרכי השתן רגילה, ובמיוחד הדחף והלחץ בשלפוחית...

אני סוג של מרגישה שתפסתי את התסמינים בזמן

בשישי שבת כאבה לי הבטן תחתונה, כמו כאבי מחזור/התרחבות, לא הבנתי אבל למה רק מקדימה כי כשיש התרחבות כואב לי גם בגב תחתון

כשאתמול התחילה הצריבה פשוט קישרתי בין זה לזה ישר וחייגתי לבקש הפניה לתרבית

כבר קבעתי מראש תור טלפוני לחמישי לרופא נשים שלי, משערת שיהיו תשובות עד אז כדי שיתן לי מרשם לטיפול, מפחדת מדלקת בשלב כזה מהחשש להגעה לכליות ולצירים מוקדמים חלילה

 

כן הכאב דמוי ביוץ בא והולך כזה

ממש ממש דחף ולחץ בשלפוחית ותחושה של דקירות כל כמה שניות מטורפתתתתת

 

כל הילדות היו לי דלקות ולא כאבו לי ככה חחחחחחח זו פעם ראשונה שממש ממש מורגשת לי

אולי אפשר לבקש הם טלפונית שיקחו בדיקת סטיק?

בריאות!

אפשר להחליף לו חיתול, לשפשף את כף הרגל.

עוזר לקרר אותו טיפה (להוריד מכנסונים), לסחוט קצת חלב לפה שלו שיהיה לו זרם חזק יותר, להחליף צדדים, להתחיל לנתק אותו (להוציא לאט לאט את הפיטמה מהפה שלו) ולהחזיר...

חוץ מזה, זה שהוא מתעורר כל שעה, שעה וחצי לאכול זה מאוד מתיש ומעייף אבל זה סימן טוב ממש! זהסימן שהוא תינוק חיוני. המצב ההפוך שהיית צריכה להעיר אותו אחרי שלוש שעות (כי הוא מבחינתו היה ממשיך לישון) הרבה יותר נוח אבל גם יותר מדאיג...

זה היה ממש קשה כי בעצם יצא שאני כל הזמן סביב ההנקה והוא יונק רק ב20 אחוז מהזמן..
מה שהכי עזר- הוא גדל ופשוט התחיל לינוק יותר מהר..
לפעמים הייתי שואבת קצת לפני הארוחה שלו ואז בעלי היה נותן לו ולי היה קצת מרווח נשימה.
אגב, בדקתם לשון קשורה? כי זה גם גורם להם להתעייף מאוד ולינוק לאט..

החודש וחצי הראשונים היא הייתה פשוט גרה עלי.
יכלה לינוק כל היום.
עוזר קצת להפשיט אבל אני אישית לא עשיתי את זה
חיבוק זה עובר והם ניהים עצומים בסוף.

רק רוצה להגיד לגבי השברירי--
הוא לא שברירי
אני זוכרת שבעלי ואני הלבשנו את התינוק הראשון שלנו מה זה בזהירות ובעדינות, פחדנו לפגוע בו ואחת האחיות אמרה אין מה לפחד, הם לא שוברים ידיים בכזאת קלות.
ותכלס, הם ישנים ממש חזק בגיל הזה, אז אם את רוצה להעיר-בעדינות זה לא יעזור
כדי להעיר-
-מפשיטים את התינוק
-מדגדגים בכף ברגל- יותר נכון משפשפים חזק
-משפשפים בשכמות (בגב למעלה)
-מקלחת- אחרי מקלחת תינוק מאוד עירני


מזל טוב גדול! ברוכה הבאה לעולם האמהות🥀

בזמן ההנקה לא לתת לו להירדם עד שיינק בצורה טובה ומספיק זמן נגיד משהו כמו 10 דקות

היניקות שהם עושים בין הירדמות להירדמות לרוב חלשות ולא יעילות

איך לשמור על עירנות התינוק : ללטף אותו ברגל תוך כדי, לשים את התינוק להנקה ללא מכנסיים או ללא בגדים בכלל גוף לגוף כמובן כדי שלא יתקרר

לי הכי עזר, כל פעם שכמעט נרדמה הייתי טיפה לוחצת לה מתחת לסנטר, זה מעורר גם קצת את רפלקס היניקה...

כשהתינוקת קצת תגדל היא תינק טוב יותר בעז"ה ותשבע יותר

שבוע וחצי אחרי לידה זה כלום !! ההנקה בהתחלה היא דורשת ולפעמים גם מתישה צריך להשקיע בזה, זה לא קסם

אל תתרשמי מהאלה שתוך שניה במתקנים מכניסות תינוק מתחת לשמיכה ומניקות בטבעיות, זה יכול לקרות גם לך רק זה ענין של ניסיון ושל תינוק קצת יותר עירני ומיומן ביניקה...

כשתינוק ישן אפילו לדקה את רצה לישון- חצי שעה, שעה הכל עוזר

היה ממש קשה. הוא היה יונק המון זמן, יונק, נח, ויונק עוד. והייתי צריכה את שתי הידיים, וכמעט השתגעתי מרוב תסכול ושעמום.
אנחנו היינו סקין טו סקין בלפחות החודש הראשון שלו. בקושי הלבשנו אותו בגלל זה, וגם אנחנו הסתובבנו עם חלק עליון שקל להוריד בקלות.
זה היה ככה כמה שבועות (נראה לי פחות מחודש, אבל אני לא בטוחה. כל יום היה נראה כמו נצח) וזה עבר.

היום הוא בן 3.5, והוא שמנמן להפליא (קצת יותר מ7 קילו)

אצלי הכי הכי עזר פשוט ברגע שנרדם להניח בעריסה. תוך שתי דק מובטח לך שהוא יתעורר... לפחות ככה עבד אצלי בחמישה ילדים. ככה זה הרבה פחות מתיש
ולעודד אותך שגם לי היו ככה והם גדלים מהר יחסית. ולומדים לינוק כמו גדולים. זה מתיש מאד מאד בהתחלה אבל עובר

אפשר להניק צד אחד, להחליף טיטול, ואז צד שני.
או לעשות מקלחת בין הצדדים...
כמובן רק אם דגדוגים לא עוזרים...

לשאוב חלב ולתת בבקבוק.

לא מתאים לכל אחת, בגלל החשש שיפגע בהנקה לפני ביסוס שלה.
אבל מניסיון, זה מרגיע לדעת שהילד אכל כמות טובה, וגם מאפשר לנוח אח"כ יותר בנחת (ואם מביאים למישהו אחר שיאכיל, אז בכלל..)

גידול שמח ונעים!

פעם אחת מבקבוק ופעם אח"כ הנקה. לי זה עבד פלאים.

בעצם תינוק שלא אוכל נחלש וזה מעגל קסמים. לכן מומלץ לשבור אותו ע"י האכלה מבקבוק- לא לפחד מזה!!! כמה בקבוקים שאובים/אפילו מטרנה לא יהרסו את ההנקה.

שיש סיכון שההנקה תפסק
כך קרה אצלי

אני שאבתי לתאומות חודש ונתתי בקבוקים

ב"ה מגיל חודש וחצי ינקו נהדר עד גיל שנתיים+

יודעת שיש כזה דבר בלבול פטמות, אבל בד"כ מדובר כשנותנים רוב הזמן בקבוק והיניקה מהבקבוק תכלס יותר קלה להם

גם הגדולה שלי נולדה עם משקל נמוך ובזכות שני בקבוקים היא התחילה לינוק

שניתן בגיל 2 ימים
יממה ראשונה ינקה נפלא
יממה שניה קיבלה בקבוק אחד שאוב
ומאז הפסיקה לינוק
שאבתי לה 4 חודשים
שאיבה בלעדית
יום ולילה שבת וחג
ואחרי 4 חודשים הצלחתי להעביר אותה להנקה מלאה בתהליך ארוך מייסר ומייגע
סוף הסיפור שמח ינקה עד גיל שנתיים

לשאוב כ"כ הרבה זמן- מגיע לך צל"ש עצום

לי הספיק חודש וחצי לכל החיים... הרגשתי מחלבה 

שעל הדרך , בין שאיבה לשאיבה, צריכה לטפל בזוג תאומות קטנטנות + כמה וכמה אחים גדולים

זה היה נורא

 

ממש מצדיעה לך!!

אלופה בעצמך
זה היה הכרח. רציתי להפסיק ולא הצלחתי.
היו לי כמויות חלב אדירות ואם לא שאבתי מיד התפתחה דלקת.
תקופה נוראית

מה התהליך שעשית כדי לחזור להנקה.
הבת שלי בת שלוש וחצי חודשים, ועד לפני כמה שבועות הנקצי אותה הנקה מליאה ואז היה לי הרבה עומס טפחות סבלנות, אז שאבתי והבאתי לה.

עכשיו היא ממש לא רוצה לינוק... לוקחת כמה לגימות ובוכה, עוד כמה חשוב בוכה. רק אם אני מניקה אותה בזמן שהיא ישנה - היא יונקת ממש ממש טוב

בקיצור - הייתי מאוד רוצה לחזור להניק אותה (לפחות כשהיא בבית - היא כרגע במעון עד 4 ) אז אשמח מאוד לדעת מה עשית

אצלי היא לא ביססה הנקה בכלל
היא פשוט לא ידעה לינוק
היא שמחה שנתתי לה לינוק אבל פשוט לא היתה יונקת באופן אפקטיבי ולמעשה הייתי רק מוצץ בשבילה. אם הנקתי אותה מתוך שינה בכלל חבל היה לי על הזמן. היא היתה יונקת רק בזמן עירות מוחלטת.
את מתארת תינוקת שפיתחה העדפה לבקבוק. זה קורה הרבה ולעניות דעתי אפשר לתקן, אם כי אין לי ניסיון עם זה. הייתי פונה ליועצת הנקה.

ספציפית אצלי בגיל 4 חודשים פשוט הפסקתי לשאוב ונתתי לה רק לינוק. היא היתה עליי בערך כל היום, כי ינקה מאוד לאט וחלש כמו תינוק שנולד אבל היתה זקוקה לכמות כמו תינוקת בת 4 חודשים. לכן זה לקח כל היום. עד שהיינו מתעייפות שתינו והייתי שואבת. בהדרגה כמות הבקבוקים ליממה פחתה והיא שכללה את יכולת היניקה, עד שנגמלנו מהבקבוקים זה לקח בערך חודשיים.

מסע ארוך ומייגע שהייתי שמחה לוותר עליו אילולה היו לי פשוט כמויות אסטרונומיות של חלב שלא הצלחתי לייבש

גיבורה שעשית את כל התהליך הזה!!!!!! נשמע כל כך קשה, ועוד שלקח חודשיים!!!! איך לא התייאשת???!!!

 

בעצם אני מבינה שאם את הצלחת, אז אין סיבה שאני לא אצליח אם הבת שלי כבר כן יודעת לינוק...

 

הכל תלוי בתינוק, במבנה של האמא ובהשגחה פרטית כמובן...
אבל לדעת שזה סיכון....

לינוק כי נרדם/חלש, לא על אמא שמתקשה עם ההנקה. וזה הבדל עצום!!!

תמיד יש סיכון

 

אבל הסיכון הכי גדול הוא שהתינוק ירד במשקל ולא יאכל בכלל (עברתי את זה עם התאומות והגענו לזונדה...)

וברור שהכי חשוב זה שהתינוק יקבל כמה אוכל שהוא צריך.
לכן אני לא מתחרטת שנתתי את הבקבוק הראשון הארור שגרם לי לסיוט מתמשך של שאיבה מלאה עד היום, כי הבת שלי פשוט הייתה צריכה לאכול וזה היה הכי חשוב...
אבל זה חשוב לדעת במה זה כרוך.
ומספיק שיש קושי קטן לאמא עם ההנקה, שכמעט תמיד יש עם ילד ראשון...
גם אצלי נתתי בקבוק כי היא התקשתה לינוק כי הייתה קטנה וחלשה. אבל כמו כל אמא בלידה ראשונה גם היה קושי קטן...

ולא הצלחנו לחזור להנקה😔

על ידי האכלה תומכת הנקה
וגם אפשר במזרק/ כפית
ביממות ראשונות הם זקוקים לכמות זעירה
אפשר גם לחבר צינורית לחלב שאוב והתינוק כאילו יונק אבל ניזון מחלב שאוב
אני אכלתי אותה עם אותה טעות ולמדתי על בשרי...

לדגדג ברגליים, ללטף את הבטן, לנסות להעיר טיפה יותר במרץ.
רק בהקשר של ''אין לי חיים ככה''
רק רוצה לנרמל לך את התחושה הזו. ברוררררר שאין לך חיים. זה שלב קשוח מאוד מאוד. בעיקר בהלם של הפעם הראשונה. עייפות פסיכית. הורמונים. עומס. דאון.
כל זה ממש נורמלי לשלב. ממש ממש.
זה ישתפר לאט לאט. לא רוצה להבטיח מתי. יש כאלה שמסתדרים די מהר וישנים יותר ויש כאלה שלא. אבל את תתרגלי וכן יתאזן קצת בהדרגה. תשני גם ביום. המנוחה שלך לפני כל דבר. בית על הבעל אם אתם כבר שם.
המון מזל טוב!

זה קשוח מאוד השלב הראשוני
במיוחד עם תינוקות מתחת ל 3 קג
זה בערך כל היום (והלילה) להניק
זה נכון שלתת בקבוק שאוב יכול לעזור לכם לרווח את ההאכלה
לרוב התינוקות זה ממש עוזר וטוב
רק מעירה מניסיון, עם אחד הילדים שלי זה גרם להעדפת בקבוק והצטרכתי להמשיך לשאוב ככה במשך חודשים כי הפסיק לינוק.
אז זה אחוז קטן שזה קורה לו, אבל כן יש סיכוי קטן כזה

יכול ממש לעשות הבדל מבחינת פיתוח העדפת בקבוק כן/לא

שלי נולד מעל 3 קילו וגם היה לו את זה 

זה היה פשוט סיוט היה מתעורר כל הזמן לאכול ואז נרדם ואנחנו היינו משתגעים

אומרים להפשיט וכו, אני לא עשיתי את זה זה גם לא עזר

לא יודעת מה להגיד...בסוף הם גדלים ואוכלים, מניסיון

קודם כל בשעה טובה!! זה מרגש ככ. החששות והפחד מובנים, ומקווה שתהיה לך חוויה טובה ובריאה.

1. אם את מחליטה לצאת לחופשת לידה מוקדמת, מה שאני יודעת זה שמאז נספרים לך 15 שבועות.
את יכולה להחליט לצאת מוקדם על חשבון ימי מחלה, אם יש לך. או להאריך את חופשת הלידה ללא תשלום.
2. אותי הרגיע לקנות לפחות דברים בסיסיים. תכלס זה הרבה עניין של אופי. מאמינה שאפשר להסתדר גם אם קונים אחכ.
3. לי הנוכחות של בעלי היתה קריטית וחשובה. מן הסתם עניין אישי וגם עניין של מנהגים.
4. בביקורים הבאים אצל רופא הנשים, תבקשי שידפיס לך כרטיס מעקב הריון. אם היו אלוטראסאונדים או בדיקות אחרות עם ממצאים שחשוב שידעו עליהם, הייתי מביאה גם .
5. לא יודעת
6. לנשום לי היה כיף לארגן את הבית, לאפות וכו.
אם אפשרי וככל שזה תלוי בךי, לנסות לא להמעיט בשעות שינה בלילה , כי אין לדעת מתי תתחיל הלידה וקשה כשמגיעים אליה עייפים.

א. את יוצאת באיזה שלב שאת מרגישה שאת צריכה לצאת , וכן זה על חשבון החזרה שלך. יש כאלה שנשארות עד הלידה עצמה ואז יש להם חופשת לידה מלאה ויש כאלה שיוצאות מתי שהן מרגישות שהן צריכות לצאת וזה על חשבון החופשה .

ב.אנחנו קנינו אבל לא בהיסטריה. בשבועות הראשונים היינו אצל ההורים שלהם יש עריסה ואמבטיה ובגדים ידענו שהם קונים אז היינו רגועים.. קנינו רק עגלה. חזיית הנקה קניתי רק אחרי הלידה כדי לראות מה נוח לי וכו'...

ג.הוא יכול להיות בחדר לידה ופשוט לעמוד ליד הראש שלך וכך לא יראה את הלידה אבל זה מה שמתאים לכם , יש בעלים שלא נכנסים ומחכים בחוץ..

ד. הרופאה מביאה לך במפגש האחרון שלכם

1. את יכולה לצאת לחופשת לידה מוקדמת ואז זה על חשבון 15 השבועות בשכר שמגיעים לך. את תמיד יכולה "להאריך" לחצי שנה (לא בשכר).
אני תמיד עבדתי עד יום הלידה, את יכולה להתחיל תשיעי ולראות איך את מרגישה. זה תלוי גם בסוג העבודה כמובן.

2. אני אוהבת לקנות מראש כדי שדברים יהיו בטעם שלי ובאיכות שאני רוצה. וגם כי בעלי לא מסתדר טוב בקניות לבד...
לפני הלידה הראשונה שלי גם אמא שלי היתה לחוצה שלא נקנה כלום, אז בחרתי עגלה ולא קניתי ואחרי הלידה אמא שלי ובעלי הלכו ביחד וקנו הכל. זה לא היה קל (להם) אבל כיבדתי את אמא שלי. בלידות שאחר כך קניתי והכנתי הכל מראש.
קחו בחשבון שאמנם תקבלו הרבה אבל- א. זה יקח זמן. ב. יש דברים שלא מקבלים וצריך מיידית (סלקל, בגדי בסיס לתינוק, חזיות הנקה).

3. בחדר לידה בעלי היה איתי. לבחירתו מאחורי הוילון או עם וילון מוסט. הוא בעצמו לא רצה ממש לעמוד לידי (הרגיש שזה איזור שצריך בו נשים וגם ככה אמא שלי היתה איתי). אבל תמיד ראיתי אותו והיינו בקשר עין. הוא יכול לעמוד ליד הראש שלך עם הפנים אליך והגב לאיזור שבו מתרחש כל האקשן.

4. כרטיס הריון הרופאה תוציא לך בפגישה האחרונה שלכן. זה דף כזה שמסכם את תוצאות הבדיקות.

5. צירים זה אכן כאב מחזור חזק שבא בגלים. לכם אם היה לך פה ושם כאבים זה לא נורא. אבל אם זה בא והולך בפרק זמן קצר יחסית, כדאי להיבדק אם את בשבוע מוקדם. מה שאת מתארת לא נשמע לי צירים.
גם אני מפחדת לפני כל לידה. משקשקת. תתפללי שתפלי על שליחים טובים ושבעזרת ה' יהיה טוב. כולנו עוברות את זה בסוף ואפילו רוצות עוד ילדים. לא יאמן(:

6. ממממ... לישון הרבה?
לחזק את הזוגיות עם הבעל, לעשות דברים כיפיים ביחד.
להכין אוכל למקפיא.
לנוח ולאגור כוחות.

שיהיה בע"ה בשעה טובה ובקלות בעיתו ובזמנו!

מנסה לענות לך, בסוף יצא לי ארוךך

1. אפשר לצאת לפני הלידה על חשבון ימי המחלה שלך ואפשר על חשבון חופשת הלידה, יש מעסיקים שמאפשרים על חשבון ימי מחלה ויש כאלו שלא

2. אני חושבת שלפחות דברים בסיסיים בשבילך ובשביל התינוק כדאי לקנות מראש- פדים/ תחתוני קוטקס, בגדים שיהיו לך נוחים בימים שאחרי הלידה (אני השתמשתי בבגדים של ההריון), בגדים לתינוק ליציאה מהבית רפואה וליומיים הראשונים, חבילת טיטולים וחבילת מגבונים, כמה חיתולים, סדין לעגלה (לא עולה לי עכשיו מה עוד😅 ) ולבחור עגלה וסלקל (אפשר לקנות אחרי הלידה, אבל להיות סגורים על דגם)
אם תרצי אנסה לחפש לך את הרשימה שלי
3. אצלנו בעלי היה עד לצירי הלחץ, שהבין שאני קרובה ללידה עצמה. אחר כך הוא עמד ליד הדלת מבחוץ ואמר תהלים. תנסו לחשוב מה מתאים לכם ולדבר על זה (וכמובן להיות מוכנים לשינויים)
4.בבדיקה האחרונה אצל הרופא מקבלים מסמך סיכום של ההריון, לא יודעת מה בדיוק יש בו כי ילדתי לפני שקיבלתי את זה. אני הכנתי קלסר עם כל הבדיקות שעשיתי בהריון
5. לא ממש מבינה בזה.. אם את לא רגועה את יכולה ללכת למוקד רק בשביל להרגיע את עצמך. מה שלי אמרו- זה שכל עוד זה לא כואב מידי ולא נמשך הרבה פעמים זה בסדר (ועדיין הלכתי למיון כמה פעמים לבדוק🤦)
אני חושבת שמה שיכול לעזור לפחד זה להבין לקראת מה אנחנו הולכים- להשתתף בקורס הכנה ללידה/ לראות סרטונים של הכנה ללידה, לקרוא קצת על תהליך הלידה, לתרגל נשימות, לכתוב תוכנית לידה ולתאם ציפיות עם הבעל והמשפחה (למשל אני טפטפתי לאמא שלי כמה חודשים לפני שהיא לא באה איתי לחדר לידה ומי שמגיע זה בעלי והדולה והיא תגיע ישר אחרי הלידה)
ועוד משהו- לזכור שכמה שאנחנו מתכננים אי אפשר לדעת מה יהיה ולהיות מוכנים לשינויים (למשל אני פחדתי מאד שיפקעו לי את המים ואמרתי שאני לא אסכים לזה ובאישזהו שלב הפתיחה נעצרה ופקעו לי את המים וזה לא כאב לי בכלל והלידה התקדמה ממש מהר)
עוד משהו שעזר לי- (דיברתי על זה בטיפול רגשי שהייתי בו בתקופת ההריון) לנסות לסכם לעצמי מה הפחדים שלי ואיך אני יכולה לעזור לעצמי. למשל: אני מפחדת שיכאב לי- אז אני יודעת שבזמן כאב אני יכולה לנשום, לבקש עיסוי מבעלי, להיות על כדור פיזיו ובאישזהו שלב גם לקחת אפידורל. ברגע שאת מבינה את הפחדים שלך, מגדירה אותם ומנסה למצוא פיתרון (גם אם לא להכל יש פיתרון)- הרבה יותר קל
והעיקר- לחשוב חיובי ולהאמין שאת מסוגלת ללדת, התינוק יודע להיוולד ולהתפלל ולהאמין ב-ה' שיהיה לך טוב.
6. מה שכתבתי לך בסעיף הקודם זו עבודה שלוקחת זמן
בנוסף, אפשר להכין רשימת קניות/ רשימה לתיק לידה, להכין את התיק לידה, להכין פלייליסט ללידה, לקרוא ספרים על לידה/ הורות ובעיקר לנוח הרבה ולכייף עם הבעל

לידה קלה בזמן המתאים בידיים מלאות בעזרת ה'❤️
ואם את רוצה לשאול עוד דברים באישי אז בשמחה🤗

אני אתייחס בעיקר לסוגיה של ההתארגנות מראש
יש להפריד בין לא להתארגן לתינוק לבין לא להתארגן לעצמך..
תיק לידה צריך שיהיה לך.
בתוך התיק - תחתוני ספיגה/תחבושות - אלו דברים שהייתי קונה.
עוד יותר - חזיות הנקה. כי זה דבר שתצטרכי ממש מיד אחרי הלידה. וזה דבר שאת צריכה לקנות לעצמך (יש בתי חולים שבחנות מתנות במחלקת יולדות מוכרים חזיות הנקה, אז אם את כן מחליטה לחכות עם זה רק שתדעי)
כל הדברים האחרים -
אם אתם לא רוצים להתארגן מראש ללידה, את יכולה לקנות את זה ולהתחיל להשתמש כבר עכשיו. (אצלי לקראת סוף ההריון הראשון כבר היה קטן מדי, אז קניתי חזיות. אם כבר קניתי - קניתי מתאימות להנקה)
במשפחה שלי לא מתארגנים מראש ללידה, במשפחה של בעלי כן. כשהתלבטנו על זה בהריון הראשון (היה לי נורא קשה לחשוב על להתארגן מראש, היה לי מוזר. מצד שני הייתה הדאגה - מה אלביש את התינוק וכו'..) דיברנו על זה עם חמי, והוא אמר - למה לא מתארגנים מראש? מחשש לעין הרע וכו'.. דווקא בעיני יש כאן אקט של אמונה, שהכל יהיה תקין והתינוק יצא בריא ושלם...
בפועל עשינו פשרה.
קנינו את הציוד הדחוף לי, דברים ללידה עצמה, מעט בגדים ביד שניה (ככה גם לא הרגיש לי ממש להתכונן, אלא יותר לקבל משהו..).
אחרי הלידה בעלי הלך לסוםר פארם וקנה ציוד לטיפול בתינוק, רפידות הנקה, לנולין..
ואחר כך, כשהיינו אצל ההורים שלי הוא נסע לקנות עגלה (התמקדנו מראש על שני דגמים), אמבטיה, מצעים למיטה תינוק וכו'..

2. חזיית הנקה ופדים כנראה אף אחד לא יקנה לך ;) אז אם יש עוד דברים כאלה בהחלט כדאי לקנות עכשיו.
שאר הדברים, אם אתם באמת חושבים שיקנו לכם אז הייתי מחכה.
בשאר הדברים אני מתכוונת- סלקל, בגד ליציאה מבית רפואה, עריסה, מוצץ ובקבוק (אני לוקחת ערכת לידה שיש בה), טיטולים ומגבונים.
זה מה שהכי קריטי בעיניי כי זה ממש להתחלה.
(לדוגמא, צריך סלקל או עגלה כדי לצאת מהבית רפואה, לא ישחררו אותך עם תינוק על הידיים.)

3. אצלי הוא לא היה בכלל.
פעם אחת נכנס רק כי בא להביא לי אוכל וממש רצה לראות אותי ובגלל שלא הייתי בשלב מתקדם אז הוא נכנס.
הפעם הבאה הייתה אחרי שהתינוק יצא והחדר כבר היה נקי וגם אני הייתי נקייה.
לי זה היה אחלה. לא הייתי רוצה שיראה את כל הסרחון שהיה שם בלידה....

4.את צריכה לבקש מהאחות מעקב הריון את הסיכום של כל הביקורים, אני עשיתי את זה בשבוע 32 ומעכשיו כל פעם שהולכת אליה היא מוציאה לי שוב מעודכן.
וגם להביא איתך את כל התוצאות של הבדיקות שעשית (סקירות, שקיפות וכל מה שעשית).
אני שמתי הכל בניילונית אחת והבאתי למיילדת.

5. אני לא יודעת להסביר מה זה צירים, אבל כן יכולה לומר שכשהיו לי צירים לא היה לי ספק שזה זה למרות שלא חוויתי את זה מעולם.

6. לישון, לאכול טוב, לארגן תיק לידה, להתפלל שתהיה לידה קלה ושהכל יעבור בשלום ובטוב ולהתרגש

לא ידעתי מה יש לי אז לא יכלתי להתארגן על יותר מידי דברים, כן קניתי חיתולי טטרה, גופיות ושמי בגדים שמתאימים גם גם כדי שיהיה עם מה להוציא את הילד מבית החולים. בפועל כשיצאתי מבית החולים בכיתי לבעלי עם כל ההורמונים של הלידה שאין לי מה להלביש לילדה מחר וזה הלחיץ אותי נורא
(תכלס היה מה להלביש כי אחותי הביאה לי בגדים מיד אחרי שילדתי וחמותי הספיקה לכבס לפני שיצאתי מבית החולים)

וילדתי ביום חמישי והשתחררתי במוצ"ש, ולידי הייתה מאושפזת מישהי שהזמינה הכל מאיזה חנות אבל תכננה לקחת אחרי הלידה. ביום חמישי עם כל הטירוף של שניה אחרי לידה הם לא הספיקו לקחת ובשישי החנות הייתה סגורה. לא היה להם סלקל להוציא את הילדה מהבי"ח! (בסוף הם גם היו צריכים להשאר בגלל ערך גבולי של צהבת אבל לומשנה)

בקיצור מה אני באה להגיד?? שבעיני זה ממש מלחיץ לא להתארגן כי אי אפשר לדעת מתי הלידה תצא ומי יהיה פנוי ללכת לקנות דברים.

אני הייתי מציעה לקנות לפחות את הדברים הבסיסיים, אם לא יותר מזה.
ואולי אפשר נניח לקנות ולשים בבית של ההורים או משהו כזה, שלא יהיה אצלכם.

1. אם את יוצאת מוקדם זה על חשבון החופשת לידה. מה שכן תראי אם את יוכלה לקחת ימי מחלה לפני ואז במקום חופתש לידה לםני ירדו לך ימי מחלה וככה החופשת לידה לא תתקצר

3. לדעתי אם אין לכם עניין של מנהג/הלכה שהוא לא יהיה וודאי שכדאי שהוא יהיה איתך! יש כל מיני פתרונות ללא תתגנה בעיניו- יש כאלה שעומדים בלידה עצמה מאוחרי וילון, או רק ליד הראש פשוט, הוא עם הפנים אלייך בלי להתסכל לאזור הלידה.
בכל הלידות בעלי היה איתי וכל כך היה שם בשבילי ותמך, גם כשכבר נאסרנו... כמובן רק את מכירה את בעלך ואת הדינמיקה ביניכם, כבר שמעתי על כאלה שהבעלים לא רצו להיות, או שהאישה העדיפה שלא יהיו וזה גם בסדר.. תנסו לחשוב יחד מה מתאים לכם

4. תכלס היום הרוב נמצא במחשב. יש את הסיכום הריון שמקבלים כל פעם מהרופא נשים... אני תמיד שמה הכל בניילונית ומביאה את הז איתי ללידה

5. לא נשמע לי כמו צירים, נראה לי פשוט כאבים של סוף הריון

ולגבי הפחדים והחששות, זה הגיוני את לקראת משהו חדש שאף פעם לא עברת אז זה ממ שבסדר להרגיש ככה.

שיהיה בשעה טובה ובהצלחה רבה!
לידה טובה וקלה בעז"ה בבריאות ובידיים מלאות!

יש חנויות שאת יכולה לקנות אצלם חבילות לידה ולסכם שישאירו אצלם ותאספו את זה אחרי הלידה
בהצלחה ובעז"ה לידה קלה בידיים מלאות ❤️

אם את צריכה שהוא יהיה איתך, אז ברור שיהיה איתך!
זה יכול להיות הכי תומך מכולם..
הקטע שתתגנה בעיניו זה ממש לראות את הלידה עצמה..אבל הוא לא צריך להסתכל לכיוון ובלידה ראשונה זה יכול לקחת שעות עד שמגיעים ללידה עצמה

1. אל תבזבזי את חופשת הלידה לפני הלידה , תנסי למשוך כמה שאפשר ואם ממש קשה בסוף אז לקחת ימי מחלה. חופשת לידה זה זמן חשוב לתינוק שאמא תהיה איתו.

2. אני אישית קונה הכל. אבל אם אתם נוהגים שלא, יש אופציה נגיד ללכת לחנות עגלות, לקנות ולהגיד שנבוא לקחת רק אחרי הלידה. למשל אני יודעת שבחסדי שמואל- חנות בירושלים יש אופציה כזאת והרבה עושים כך. וחזיות הנקה- בעלך לא ילך לקנות לך אחרי הלידה, אז חייב לקנות עכשיו.

3. בעלי נמצא כל הלידה, יושב ליד הראש ולא מסתכל כמובן.. אבל אפשר לסכם שאם תוך כדי זה עושה לכם לא טוב אז שישב מאחורי וילון.
4. לא צריך להביא כלום. רק את עצמך. והכי טוב להירשם לבית חולים לפני הלידה דרך האינטרנט זה חוסך זמן כשמגיעים.
5.
6. להכין אוכל (בשר, דגים, קציצות וכו') עוגות, עוגיות בריאות ולהקפיא אטום היטב! לנקות מה שאפשר...

1. זה על חשבון חופשת לידה. אני ממליצה אם מרגישים טוב להמשיך עד הלידה כי באמת שהלחץ הזה ולהיות סתם בבית לבד לא בטוח יעשה טוב. וגם תדעי שאפשר ללדת עד שבועיים אחרי התאריך.

2. גם אצלינו לא קונים כלום. למרות שחזיות הנקה כן קניתי כי גדל לי מאוד החזה בהריון והרגשתי טפשי לקנות רגילות... האמת שהיום אני מניקה גם עם רגילות ולאו דווקא הנקה. קיבלתי המון מתנות ואחותי האב=הובה שיש לה טעם שאני אוהבת קנתה לי את הביגוד הראשוני והיה מושלם יותר ממני...

3. אצלי הבעל בחדר לידה. אבל מסתובב בזמן הלידה עם הפנים אלי ולא מסתכל במקום.

4. כרטיס הריון כפי שאמרו לך הרופא מדפיס.

5. לא נשמע כמו צירים. בכול מקרה הם צרים לבוא באופן מסודר ולאורך זמן. 

אכן לידה היא דבר שיכול להפחיד ומעורר חשש רב (גם בלידות חוזרות) אבל בעזרת ד' תחווי שזה אחד האירועים הכי עוצמתיים שיקרו לך ובעזרת ד' גם הכי יפים. ותמיד החרדה היא הרבה יותר גרועה מהדבר עצמו. מציעה לך להתפלל זה התפילות הכי משמעותיות לעובר אלו שמגיעות מתוך המצוקה והפחד!! - וזה גם תשובה ל6

מאחלת לך לידה טובה והרבה אושר!!

לגבי 2- אם הוא לא רוצה לקנות בגלל שהוא בונה על זה שתקבלו מתנות, אז לא הייתי בונה על זה באמת.. כלומר, תלוי מה. בגדים ומשחקים כנראה שתקבלו, עגלה, סלקל, עריסה- מן הסתם לא, וגם אם כן- ישאלו אתכם מה אתם רוצים.
אני ממש בעד לקנות קודם דברים בסיסיים, לשחרור בגדים בסיסיים, כובע וכו'. אלא אם את מסוגלת לסמוך על בעלך וההורים שלכם שיקנו דברים שאת אוהבת ויכבסו אותם.. בהרבה מקומות אפשר לבחור, לשלם על החשבון, ולקחת ביום הלידה (או יום אחרי). גם אם לא, כדאי שתבחרו עגלה וסלקל ותחשבו אם אתם רוצים עריסה או לא.
בכל מקרה, אני כן ממליצה לקנות דברים בשבילך ללידה עצמה ולאחרי הלידה (נגיד חזיית הנקה אחת, תחתונים סופגים וכו').

3- לי זה ממש עזר שבעלי היה איתי (רק הוא היה איתי). בזמן הלידה עצמה הוא עמד ליד הראש שלי ולא ראה כלום.

4- לא היה לי כרטיס או משהו כזה, פשוט הבאתי את כל הבדיקות ההריון..

5- גם לי היו כאבים כאלה שבאו והלכו, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות.. בסופו של דבר הגעתי לבית חולים בגלל ירידת מים, ובדרך התחילו צירים, ולא הייתי יכולה לפספס שזה צירים.

6- לארגן דברים ללידה (תיק לידה וכאלה), רשימה של מה שצריך לתינוק (גם אם אתם לא קונים, שתיהיה לכם רשימה מסודרת של כל מה שאתם צריכים), להכין דברים למקפיא (מאוד מאוד עוזר, גם בלידה ראשונה), לנוח, לנוח לנוח.

בהצלחה!

א. כן זה מתקזז מהאחר כך .החלטה אישית שלך..אני לא היתי מקצרת את החופשת לידה אם חייבת לחזור בזמן.הזמן אחרי הלידה עובר מהר והוא יקר כל כך לגוף ולנפש'..לא קל לחזור מהר..

ב. לגבי קניות- לי אישית ין בעיה עם לקנות
אבל אם יש בעיה- אז אפשר לבחור מה חשוב לך- נגיד כמו עגלה או דברים שאת רוצה שיהיו בטעם שלך.. ולא לקחת מהחנות
חזית הנקה-היתי קונה אחת בלבד. סביר להניח שהחזה קצת יגדל אז שלא תהיה צמודה מדי.
ואח''כ בהמשך תמצאי זמן ללכת. אבל שיהיה לך משהו לימים הראשונים..גם ככה מסובך ללמוד להניק אז שלא יהיה עוד סירבול מיותר

ג. בעל בלידה- בעיני זה ממש חשוב ומשמעותי. לי לפחות. יש וילון בהרבה חדרים ואני עדיין מרגישה את הנוכחות שלו גם ככה. או שפשוט עומד ולא מסתכל או עם הגב אבל מרגישה שהוא איתי.

ד. הרופאה תדפיס לך בסוף ההריון דפים שכתוב שם את כל בתיק הרפואי שלך ממהלך ההריון. פשוט שימי בתיק לישה וזהו
תכלס לי לפחות לא באמת הסתכלו בזה יותר מדי..

ה. נורמלי להרגיש צירים גם לפני הלידה. זה לא מצריך בדיקה כל עוד זה רק לפעמים...
הלכת לקורס? למדת קצת על לידה טעל דרכי התמודדות עם צירים?
זה ממש נורמלי לפחד..הכי הגיוני שיש. כולנו מפחדות נראה לי..בכל לידה
ובפועל בזמן אמת.. ה' נותן כוחות מיוחדים למצוא את הכוחות להתמודד ..
הרבה חשיבה חיובית
בעיקר לחשוב רק על הציר הזה ולא לחשוב קדימה.
תנועתיות
נשימות
דמיון חיובי
תפילות

מה עם דולה? מאוד עוזר בלידה ראשונה במיוחד...

ו. לחשוב טוב
לנוח להתרגש!!!😍

חופשת הלידה..
או לחילופין , את יכולה לחזור קצת יותר מאוחר ולהוציא מחלה כדי לקבל שכר על ימים אלו. או להאריך בלי לקבל על ימים אלו שכר..

לגבי הקניות. אנחנו עשינו הזמנה של דברים בסיסיים- עגלת אמבטיה+טיולון וסלקל ,וטרמפולינה. כל השאר לא קנינו.
ובאמת, הכל קיבלנו. מדברת על הלידה הראשונה..
ממשחות, שמפו, קרמים, בגדים, חיתולים, מגבות, סינרים, אוניברסיטה, בקבוקים, מחמם בקבוקים, סינר הנקה משילב, מייבש בקבוקים וכו וכו כל מה שנצרך..


בעניין כרטיס הריון, הוא תמיד איתי בכל תיק לידה אבל אף פעם לא ביקשו אותו.. תמיד תישאלו אותי בלידה..

בהצלחה
הריון קל ותקין

לעשות הכנה ללידה והכנה להנקה! הרבה מתמקדות בלידה ושוכחות את ההנקה. גם אם אמא מחליטה בסוף לא להיניק עדיין ההכנה מומלצת מאוד בשביל הידע והכלים

ומוסיפה- תתחילי כבר מעכשיו למרוח על הפטמות כל יום משחה שנקראת לנסינו, בצבע סגול להנקה. קונים בפארם וכד'. לצפות בסרטונים- איך מניקים, זה יכול למנוע ממך המוווון עגמת נפש.

תודה רבה לכולכן על כל הטיפים, העצות והעידודים!!! ממש עזרתן לי.. !!! אין מילים! 

1.תבדקי בכל זכות הכי בטוח ומדוייק.

2.אין צורך לקנות באמת כי הבגדים הראשוניים (nb) טובים לבערך שלושה שבועות וחבל להשקיע יותר מזה, מה שיקנו לך זה מצויין מקס' אחרכ אם לא יספיק תקני ועדיף לקנות לגיל 3-6. גם חזיות הנקה, תמתיני לשחרור בדרכ יש בביח חנויות הלבשה תחתונה תקני לך שם 1-2 כי עד שלא תלדי לא תדעי בוודאות כמה גדלת בחזה.

3. כן בעלי מלווה אותי בחדר לידה, כי רק עליו אני סומכת, גם מבחינת היסטוריה רפואית הוא, וגם מבחינת כל הדברים שאני דורשת מביח הוא בקיא והוא מעביר את כל המידע באופן מסודר למיילדת ולאחיות! כמו כן אם את צריכה ליווי פיזי ממתי שאסורים את יכולה לחשוב על מלווה שטוב לך איתה שיש לכם חיבור טוב.

4.כרטיס הריון- זה לא כרטיס זה מעקב של הבדיקות שעשית במהלך הריון אם את שומרת הכל בשמרדף זה מה שצריך להביא.

5. צירים זה אינדיבידואלי לכל אישה, יש שיחוו כמו שאת מתארת ויש שבכלל ירגישו משהו אחר, לא ניתן להשוות על עצמך מה שאחרות מתארות על עצמן.

6.בגדול אם זה לידה ראשונה, הייתי ממליצה לך לעשות קורס הכנה ללידה טוב, להכיר את הגוף שלך, את האיברים שמשתתפים במהלך הלידה, מודעות לרצפת האגן שלך כבר עכשיו לחזק אותה, לשנן את המנטרה, שעד היום נשים יולדות וזה דרך הטבע ואין סיבה שהגוף שלך לא ידע ללדת, ואת מסוגלת לעשות את זה.

הילדים שלי ממש אוהבים!

אשמח גם לילדים צעירים יותר
3-4.5

אבל הם כבר ראו את כל מה שיש ביוטיוב...

ואז יש לזה עוד קצת ערך מוסף....

הוא אוהב גם קוף אחרי בן אדם. זה משלב קצת תנועה שזה נחמד
בן שלוש ורבע

מניחה שהשלב הבא יהיה סמי הכבאי ומטוסי על🤷

הם מבקשים לראות לפעמים אבל אני לא מסכימה
ממש לא חינוכי בעיניי

עכשיו הם התחילו לראות בוב הבנאי שזה בסדר
אבל בא לי משהו יותר ערכי

נשמע כאילו הם כל הזמן על המחשב... דווקא גאה בעצמי שהצלחתי למגר את זה אחרי כל החופש והבידודים כמות הצפייה ממש ירדה ב"ה

זה יותר סרטונים קצרים של בין חצי שעה ל45 דק בערך

יש גם ''הרב שלומי'' בערוץ 7

אנחנו אוהבים גם דברים ישנים כמו בבית של פיסטוק/רגע עם דודלי...
פרפר נחמד - העונות הראשונות (אם זה מספיק נקי לכם...)
מיה הדבורה

זה עולה 120 שח לשנה אבל ממש שווה, יש שם את כל הסרטים של מלכהלי ועוד סרטים של סבא הושע/מנוחה פוקס/רכבת המצוות ועוד.

מתאים למי שלא מתחבר לסמי הכבאי ודומיו

רק תיקון קטן: זה 360 שח לשנה ולא 120 אבל זה עדיין שווה לדעתי , אנחנו כבר שנה שניה עושים מנוי .

אעבור על זה כשיהיה לי זמן .
אם יש עוד רעיונות לסרטים גם מצוירים שמתאימים לגיל והמסר טוב אז אשמח לשמוע

יש להם כמה סדרות שונות.
זה מצד אחד ממש עלילתי ומותח ומצד שני לומדים משנה.

זה בהנחית ובפיקוח הרב יוסף צבי רימון והוא גם משתתף ברוב הפרקים (בתפקיד הרב, כמובן..)

בגיל של הילדים שלך אולי לא ממש יבינו את המשניות אבל האוירה באמת תורנית ומתאימה ממש, וגם ילדי הגן שלי מאוד נהנים מהעלילה.

או תיכנסי לאתר של "סולמות"

ואז צריך לבחור איזו סדרה רוצים..

בקיץ האחרון היה "רצים לשמיטה" על הלכות שמיטה

א. בוודאי שזה קשור להריון. עייפות וחולשה זה בדיוק תחילת הריון. אם הברזל תקין, אין הרבב מה לעשות, פשוט לנוח כמה שאפשר ומתי שאפשר, ושהבעל (או כל אחד אחר) ישלים את מה שאת לא מצליחה לעשות בבית.
ב. בקשר לשמירת הריון- לא ניסית אף פעם אבל קשה לי להאמין שיתנו לך בגלל עייפות או חולשה.
ג. אחרי החודשים הראשונים זה יעבור בעז"ה ויהיה לך יותר כוח.
תרגישי טוב

להעזר כמה שאפשר..

הריון הוא לא מחלה.

אין סיבה שנשים תצאנה ממעגל העבודה בגלל הריון.

אולי צריך להיות ששמירה הריון למי שקשה יאשרו יותר בקלות

אבל נראה לי רוב הנשים פה שומרות גם על שפיות בתוך חוסר האונים הזה כשהן הולכות לעבודה...

וגם יש מעסיק בתמונה, זה לא רק הצד של האישה.

מצוין אין סיבה לצאת... רק למי שבאמת קשה

וגם לי נגמרים הימי מחלה. אני הולכת לעבודה כמו זומבי ונושכת שפתיים. מישהו סופר אותי? לא. וגם כמעט פיטרו אותי כמה פעמים בגלל זה. זה מתסכל ממש. שאין שום פתרון לנשים כמונו.

אבל יש הרבה מאוד נשים שחלשות וקשה להן מאוד, בדיוק כמו במחלה ולא תמיד כמו במחלה קלה...

סתם, כהיפרמזיסית שונאת את המשפט הזה.

את מתכוונת שימשיכו לקבל שכר למרות שהן לא עובדות?
מוזמנת להקים עמותה שתממן לנשים חופשת הריון וגם לתרום אם זה בעיניך ערך חשוב.

לא נשמע לי הוגן או הגיוני לכפות על כל תושבי מדינת ישראל לממן אותה...

ואני מאוד מעריכה ומעודדת ילודה וגם עזרה לזולת. ואולי אפילו אתרום לך
אבל לא בכפיה...

גם הרגשתי ככה, סמרטוט ויותר גרוע!
חוץ מההוראה באמת לא עשיתי כלום בבית, מה שבעלי יכל עשה, אמא שלי שלחה לי אוכל כמעט רק בשבילו וכשלא היתה ברירה הבאנו מנקה...
תקופה קשה!!

אני כמעט ולא עושה כלום בבית חוץ מלהיות עם הקטנה ועדיין אני חצי מעולפת... השם יעזור🙏
חבל שלא מאשרים שמירת הריון או לפחות צמצום שעות כי זה פשוט קשהה

להתגייס לעזרה

עשית בדיקות דם? אם לא אז זה הדבר הראשון
ואפשר כבר להתחיל לקחת תוסף ברזל

תנסי לראות איפה אפשר להקל עליך. אם זה בבית אם זה להוריד משרה אם המצב הכלכלי מאפשר.
זה כנראה קשור להריון וזה נפוץ אבל אין הרבה מה לעשות....

בבריאות וידיים מלאות!

יש הסתרתי חודשיים, כולם ידעו בגלל איך שהייתי נראת אבל לא ידעו לעזור ככ כי זה לא רשמי

בד"כ עובר לקראת שבוע 12, 13

נכון זה נראה ניצחי, 

אני גם לא מתפקדת ממש בשבועות האלה. במבט לאחור מצטערת שלא לקחתי לפחות יום מחלה בשבוע. ועוד הייתי עם 2 קטנים בבית...

פשוט הייתי נכנסת לאיזה חדר בעבודה פעם בכמה שעות ומניחה את הראש לכמה דקות, שותה הרבה מים, 

אין מדיי מה לעשות הלכתי לרופא הוא אמר שזה טבעי, כל הבדיקות היו תקינות. גם תוספת ברזל לא עזרה לי

יש להם ימים שהם קצת יותר רגועים, כל עןד את מרגישה אןתו וכן יש תזוזה ותנןעה בזמן סביר זה בסדר גמור.
הם לא צריכים להיןת פעילים 24/7 וכן יש ימים שהם יןתר תוססים וימים פחות- הכל בסדר

בבוקר עש הצהריים העבודה ממש אינטנסיבית ולא הרגשתי, אבל מהצהריים כן

יכולה להגיד לך שהיו לי מקרים בזמן העבודה שאני לא לב מרוב שאני עסוקה.. אבל אחכ החגיגה מתחילה 😁
אבל רשמת שהרגשת מהצהריים אז באמת שהכל בסדר.. לא לחפש לדאוג איפה שלא צריך, אנחנו אלופות בזה!

משהו הזוי.

אף פעם כל ההריון לא הייתי צריכה לבדוק עם אני מרגישה תנועות... הייתי שוכבת המיטה עם בגדים והבת הגדולה פשוט הייתה רואה את הבטן רוקדת....

קיצור אכן נולד ילד פעיל במיוחד.........

אז תשמחי ששלך לפעמים נח קצת

בהריון הזה עוברית שקטה שצריך כל הזמן לבדוק (למעשה רק משבוע הבא צריך אבל כבר רואה שזה לא השושבבון ההוא)

אז מקווה שיהיה חיים שקטים ולא נצטרך ב8 בערב להתחנן למנוחה קלה .

(מזלו הוא גם מתוק העולם)

היא כתבה שהיא מעדיפה שיהיה לה תינוק שיצעק, יבכה, ישתולל? אבל לפחות היא תדע שהוא חי ובסדר!!!
כי שזה כזה פנימי, אין לנו מושג וכל בעיטה היא איזו אות חיים
אבל בע״ה צריך באמת להתפלל ולקוות לווב ולהשתדל להיות בנחת

כל בדיקה חיכו לה שתפסיק לזוז.. אף פעם לא נתקלתי בזה קודם שמחכים לעובר שיפסיק לזוז...

ותיקה בתחום) זה לספור 5 תנועות בזמן של שעה, שלוש פעמים ביום.
כן, יש ימים שהם פחות זזים, או שהם פשוט שינו תחושה ולכן התנועות שלהם מרגישות *לנו* חלשות יותר, או שפשוט אנחנו היינו ממש עסוקות ולכן פחות שמנו לב.
אני לא הייתי דואגת אלא אם כן הם תמיד ממש פעילים ואז יש יום שהם ממש שקטים (וזה יום ששמתי לב הרבה, נניח), או להיפך.

ב"ה אני בהריון ראשון, שבוע 20+1
התחלתי להרגיש תנועות לפני שבוע בערך, כמו בועות מתפוצצות.. לאט לאט היה יותר מורגש, והבנתי שזה באמת תנועה...

ביום וחצי האחרונים מרגישה פחות ברור, ופחות בכמות...
מדאיג? צריכה ללכת לבדוק?
אשמח לתשובה

מספיק שהעובר שינה קצת את התנוחה שלו וכבר לא עם רגליים כלפי חוץ והתנועות כבר לא מורגשות.
יש לו עדיין מרחב, הרבה מים..
(ואם השיליה קדמית עוד יותר, אומרים שזה מקשה על ההרגשה של התנועות..)

לי הציעו בדרום אחד על אחד אבל שאני מביאה את הילד אליה וגם למיטב זכרוני לא ימים מלאים 3000 ומשהו

מותר לי לבחור השתלמות בנושא לא קשור למה שאני מלמדת? (יודעת שעדיף לי להתפתח מקצועית.. מעשית יש השתלמות עם תנאים שנוחים לי עכשיו, והיא די מעניינת אותי..)

והיא כן הוכרה לי. וגם עכשיו בדיוק נרשמתי להשתלמות בנושא שממש מעניין אותו ובתנאים נוחים שלגמרי לא קשור לעבודה שלי... (בסוף כשאני כן משקיעה כסף וזמן בשביל ללמוד דברים שכן קשורים למקצוע שלי, לא מכירים בהם כשעות השתלמות, אז פה אני מרשה לעצמי...)
מישהו אמר לי פעם שהמנהל בבית הספר שעובדים בו צריך לאשר את ההשתלמות בשביל שיכירו בה. בפועל לא הייתי צריכה לעשות משהו כדי לקבל את האישור (אולי כן שלחו למנהלת שלי והיא אישרה, ואולי זה סתם מידע לא מדוייק, לא יודעת...).

נו, אז תשתפי אותי מה ההשתלמות שאת עושה ומהם התנאים הנוחים?

זה בעצם קורס אימון בסיסי, במחיר שהוא יחסית יקר בשביל השתלמות אבל ממש זול בשביל קורס אימון. אני גם ככה אוהבת את התחום ורציתי ללמוד על זה יותר, אז פה יש לי הזדמנות להרוויח מכל הכיוונים - גם מחיר טוב, גם מהבית, וגם להרוויח על זה שעות השתלמות.

אגב, בטופס שממלאים כדי להירשם להשתלמות, יש עוד אפשרויות להשתלמויות אחרות, גם בנושאים שנשמעים מעניינים, ובמחירים זולים יותר. לא יודעת עוד מידע על האפשרויות האחרות (אם זה גם מקוון וכו', נראה לי שכן אבל לא בטוחה). יש שם גם טלפונים שאפשר לברר איתם.

הפרטים בקישור פה-
המחולל - קורס מכוונים שלב 1

עיקרון הרצף – החל משנת הלימודים תשע"ד, עובד ההוראה יכול לבחור בהיקף השעות שירצה ללמוד בכל שנה מתוך סך השעות הנדרשות לקידום בדרגה. השעות תבחרנה מהמתווה שמפרסם אגף א' לפיתוח מקצועי וכל זאת בתנאי שילמד בכל שנה 30 שעות לפחות.
עם זאת, עובד הוראה יהיה פטור מעקרון הרצף שלוש פעמים לאורך שנות עבודתו בהוראה. ניתן לממש את הפטור משנת לימודים אחת לדרגה החל מדרגה 3, ולא יותר משלוש פעמים בכל תקופת עבודתו של עובד ההוראה.
מפה - אופק חדש - אתר הסתדרות המורים

מבחינת מקסימום בשנה - זכור לי שראיתי פעם שאפשר עד 90 שעות בשנה, אבל לא זוכרת מה המקור ולא בטוחה אם אני זוכרת נכון.

חיפשתי את המידע הזה איזה חצי שעה.

מינימום
בעיקרון 60 בשנה
אם עושים 90 אז 30 עובר לשנה הבאה ואותה שנה זה 60

אני הייתי בדרגה 2 וכדי לעלות לדרגה 3 הייתי צריכה 120 שש..
כעת אני בדרגה 3 וכדי לעלות לדרגה 4, צריכה 36 חודשים 180 שש.. שזה אומר כל שנה 60 שש..
אבל צברתח מהשנתיים האחרונות עוד 30 שש כל שנה, ככה שאני צריכה עכשיו 120 שש... שזה אומר 30 שש (שחובה לעשות כל שנה) השנה הזו ובשנתיים הקרובות, ועוד 30 שש באיזו שנה שאבחר מביניהן.

ותכלס כמו שאמרת, אני יכולה לעשות עד 90 שש בשנה וזה נצבר לדרגה הבאה אם יש לי יותר מידי.. אבל לא ניתן לצבור מעל 60 שש.

נניח אני עושה השנה 60 שש, שנה הבאה 30 שש ושנה לאחר מכן 30 שש, זה בדיוק ה120 שחסר לי בשביל הדרגה..
אבל אם אני עושה גם בשנה הבאה ובשנה לאחר מכן 60 בכל שנה, זה נצבר לדרגה הבאה..

בהצלחה

עשה את כל העסק הרבה יותר ברור!

משתדלת שגם הנשנושים יהיו בריאים יחסית וגם שהאוכל בארוחות יהיה אוכל שאני אוהבת ומפנק אותי..

פירות- משתדלת שיהיה בשפע ומכמה סוגים, נכון שזה יקר אבל הבריאות שלנו יותר;), פירות יבשים, שקדים, אגוזים.
עוגיות- לפעמים אני חייבת פחמימה, אז משתדלת להכין עוגיות בריאות יותר (למשל בסקוטי, בלי שמן וקצת סוכר, עוגיות תמרים מקמח מלא, מאפינס דלעת וכאלה)- ברור שעדיף להפחית אבל בהנקה חייבים דברים משביעים, אז לפחות ככה אני יודעת שאני לא סתם אוכלת מלא מרגרינה וסוכר שיש בקנויות.. (אם את רוצה מתכון למשהו אז תגידי)
עגולי בריאות מכל הסוגים (תמרים, קוואקר, טחינה, לצאת בוטנים, שקדים, אגוזים וכו', כל פעם עושה שילובים אחרים)
גרנולה- כנ"ל ביתית..
ירקות- מגוונת בסלטים ובתוספות ואז זה עושה חשק לאכול (פטריות, נבטים, אגוזים, בטטה אפויה וכאלה).
בעלי הרבה פעמים מכין לי כמות גדולה של רוטב שווה ואז אני רק חותכת שניה כרוב/ חסה ושופכת..
ובארוחות עצמם זה אני עוד עובדת על זה.. בכללי אני סבבה עם הקפאה אז משתדלים שיהיה במקפיא כמה סוגים של עקריות ואז זה רק להכין תוספת..

הכי פשוט שבעולם-
4 כוסות קמח מלא
כוס שמן
כוס מים חמימים
1 אבקת אפיה.
מערבבים רק עד שנוצר בצק אחיד,
מחלקים ל2, מרדדים, מורחים ממרח תמרים (אפשר להוסיף קינמון ואגוזים קצוצים), מגלגלים ופורסים כמעט עד למטה. אופים בערך חצי שעה עד שמשחים קצת ומתייצב. אחרי שמתקרר פורסים.
אפשר לפזר אבקת סוכר..
במתכון עצמו אין סוכר כי התמרים מספיק מתוקים.

למרות שלא בא לי אוכל... אז אני מכריחה את עצמי לאכול אחרת האוכל שלי הוא שטויות..

מבינה אותך..

דברים שיכולים לעזור: מיץ שזיפים, עגבניות
יש גם איזה תרופה או משהו שאפשר לתת.

הייתי קודם מוודאת שהתזונה שלו בסדר.
אם לא תגשי לרופאה שתתן לך מרשם לנורמלקס.

לכן עדיף להתייעץ עם שכנים ואנשי הקהילה

בישוב שלנו יש רק כללית אז אין לי טעם להיות בקופה אחרת.. ובסה"כ סבבה לי ממש! מקבלת טופס 17 לכל מה שאני צריכה בטיפולי פוריות וכו'.. סה"כ יש הרבה רופאים באזור ולא ממש הייתה לי בעיה.. אבל באמת הבנתי שזה משתנה לפי אזורים אז הכי טוב לדבר עם אנשים בסביבה שלך..

תבררי באיזור שלך.

כל עיר, ישוב יש את הקופה שטובה

 

אני באזור גוש דן

חד משמעית יותר מרוצה ממכבי.. השירות זה עולם אחר.. זמינות התורים הרבה יותר שפויה ובכלליות הרגשתי שקיבלתי הרבה יותר מענה..

מסייגת שבדרך כלל זה תלוי באזור שבו את גרה

את מוכנה לכתוב באיזה אזור את גרה?

בכללית כי ההורים שלי רשמו אותי בכללית, ובן הזוג שלי במכבי.
שנינו מרוצים מאוד, אבל אני הולכת לעבור למכבי כי אחותי רופאה במכבי, אז זה יהיה יותר נוח.

ועברתי למכבי.
מאוכזבת מכללית ממש אבל. מחר בע"ה אפרט.
אבל כנראה שזה באמת תלוי מיקום כי יש לי משפחה שמאוד מאוד אוהבת

רק יכולה לומר לך שהחברה הזו טובה מאוד

מכירה את אחד הדגמים שלהם של בודד וממש מרוצה

יכןלה להגיד לך שאנחנו רכשנו עכשיו את סייבקס לאחר מחקרים רבים.
אחלה של חברה, ים המלצות על הסחורה שלהם, מאןד מומלצים בשוק.
(טרם יש לי ניסיון עם העגלה זו רכישה עתידית לפני הלידה בלי נדר)

נראת מגניבה!
ומכירהמישהי שיש לה עגלה מאותה חברה, כבר ילד רביעי והיא מאד מרוצה! חוץ מזה שהעגלה שלה קצת מידי גדולה

אם היא לא 180 היא לא מתאימה מגיל לידה
(אני יודעת שצריך למשך תקופה של כמה חודשים שזה יהיה 170-180 מעלות בשכיבה, אבל לא יודעת כמה חודשים צריך, ואישית, העברתי את התינוק שלי לפני כשבועיים לטיולון - בגיל 3.5 חודשים - כי אני רואה שהרבה יותר טוב לו להסתכל מסביב)

ואני בוכה למה הוא לא איתי.
חוזרת לעבודה ביום ראשון הקרוב
ואני מרגישה שרע לי כלכך
אז אני באמת לא מבינה את הדרך הזו ... לשים ילד בבית ילדים.
איך אמא יכולה ככה לשחרר ?
9 חודשים הוא בבטן, מחובר, נושם
בכל מקרה הילדים הם התיקון שלנו בכל דבר ❤️ את אמא מהממת

שהיא הייתה מתגנבת בלילה לראות אותנו.
אחותי הגדולה גם הייתה בורחת לישון בבית לפעמים.
אבל כל פעם שדבר כזה קרה - היו נוזפים באמא שלי.
סיפרה לי גם שפעם יצאה עם אבא שלי לחופש של סופ"ש והחליטה לקחת את אחותי. היה אסור אז היא לקחה אותה בלי "רשות". כשחזרו זה עלה לדיון בשיחת קיבוץ, וממש כעסו עליהם.
חלק מהאמהות באמת הרגישו שזה לא טבעי, אבל היו מושתקות שנים.
זה נגמר סופית במלחמת המפרץ, כאשר הילדים ישנו במקלטים עם ההורים בגלל המלחמה, ואחר כך האמהות סירבו להחזיר את הילדים.
זה פצע נורא גדול של הדור שלנו, שקצת לא מדובר. אבל אני מרגישה שהוא חי בתוכי גם בלי שאדע לתת לו מילים... איזה חור כזה שקשה להסביר...

לא הבנתי..
סליחה אם אני חסרת רגישות.


והילדים שלך זכו בך בזכות הילדה של הפעם.

בטח...
ההורים שלי עלו לארץ מארגנטינה ישר לקיבוץ מטעמי ציונות.
זה מה שהיה נהוג אז בקיבוץ, ולא איפשרו אחרת (מה גם שהבתים של חברי הקיבוץ נבנו רק חדר וסלון בגלל שלא היה צורך יותר מזה).

ככ לא מובן מאליו להרים את הראש ולבחור שילדים שלך יהיה אחרת!
באמת להיות גאה בכל רגע ורבע שאתם שם בשבילם.

אני רוצה גם להוסיף שזה ככ נכון שאת בלי כעס כלפי הדור הקודם זה באמת לא מקדם לשום מקום.

ואני רק אוסיף שכדאי גם לתת לעצמך מקום לאותה ילדה קטנה שיש לה חוסר, אין לי ככ דרך מסויימת להגיד איך אבל אולי זה יכול טיפה להוריד מהעומס הזה.

שולחת הרבה כוחות באמת מזל שהדברים שונים היום

תודה ששיתפת
אני כל פעם בהלם מהנורמות שהיו מקובלות פעם
בכל מיני הקשרים
וכשאני רואה היום נורמות הזויות אני אומרת לעצמי-
האנושות מתקדמת, היום זה נורמלי- בעוד כמה שנים יסתכלו אחורה ויגידו איך עשו את זה בכלל?!

ושולחת לך חיבוק
לילדה שבך ולאמא המהממת שאת!!!
♥️♥️♥️

שנקרא 4 שעות ביום על משהי שמספרת איך היה להיות עם הילדים רק 4 שעות ביום
נראלי מעניין לקרוא

המבוגרים הקימו את הקיבוץ, עבדו מבוקר עד לילה, וגם במבנה הכי איכותי שוכנו הילדים.
בהמשך נלוותה לזה גם אידאולוגיה- לגדל בשוויון מלא, כקבוצה, משהו סוציאליסטי כזה.
ואם נודה באמת - הייתה בזה נוחות מסתיימת שאפשרה למבוגרים לבלות בערב, לעשות שיחות קיבוץ, להתחבר זה לזה...

זה באמת סיפור של תקופה אחרת...

וזה כל כך עצוב...
ומרגישים שעשית עם עצמך עבודה לא קטנה. פשוט כל הכבוד לך!

ואני בטוחה שאת אמא מהממת וגיבורה שאת מצליחה לא לכעוס על הדטר הקודם שפעל ככה.
אני גם לא מצליחה חההין איך נהגו ככה אבל כנראה שזה מה שהם ידעו שזה נבע מתוך צורך שכנראה לעולם לא נבין אותו
ובטוחה שיש,אמהות שזה לא היה פשוט עבורן.

הילדים שלך קיבלו אמא שיודעת להעריך את הזמן איתם, זה לא מובן מאליו בכלל.

אני מאמינה שאם הילד מעיר אותך כמה פעמים בלילה את יודעת לחבק את הרגע הזה להודות על הזכות ולא לרטון.

 

נתת לי נקודת מבט אחרת.

 

 

מרגישה את החיבוק והחיזוק שלכן!

בזכותך!

איז קשה זה. לאמהות ולילדים. באמת שלא נתפס.
את נשמעת אישה מהממת ואמא טובה ממש! בזכותך אדע להעריך יותר כל רגע עם הילדים ופחות להתלונן..

את הלימון ללימונדה ועכשיו את אמא אוהבת ונוכחת❤

אני קראתי על הרבה ילדי קיבוץ שבחרו בחינוך ביתי לילדים שלהם, כתוצאה מחסכים עמוקים שהיו להם בחינוך הקיבוצי.
את מיוחדת ממש שאין בך כעס ורק חמלה!
ואני רוצה גם להגיד שיש בי הרבה חמלה על ההורים שלא זכו להורות פשוטה ונורמלית.

היה ממש הבדל במדידות בין הידיים.

ממה זה נובע?
אולי כי הרמתי את אחד הילדים על היד הזו?

ואצל האחות הרגילה יוצא תקין.
אז יש כמה סיבות -
1. האחות ליווי הריון פנויה ישר כשאני מגיעה, ועושה לי את הבדיקה כשאני עוד מתנשפת מהדרך.. ואצל האחות הרגילה צריך לחכות מלא זמן בתור
2. היא גם מדברת איתי תוך כדי הבדיקה ומצפה שאענה לה..
3. אני בלחץ תמיד מבדיקות אז זה שאני יודעת שאני עושה בדיקה בתנאים לא אופטימליים עוד יותר מלחיץ אותי

קיצר - תנוחי מלא לפני הבדיקה, אפילו תשבי חצי שעה שם ותנוחי ורק אז שימדדו. שלא ידברו איתך בזמן הבדיקה, ותנשמי עמוק ותחשבי על משהו טוב (על התינוקי למשל) בזמן הבדיקה

אתמול בכיתי בלי הפסקה כי אני בהרגשה שאני פשוט עומדת למות.
ואפילו עלו בי תחושות של - למה עשית את זה לעצמך. וזו התחושה שהכי נוראית בהיריון. ממש. אני כותבת פה ואני בוכה.
כי אני רוצה את הילד הזה אבל אני פשוט בהיסטריה לא נורמלית. אז מחשבות כאלה גומרות אותי. ממש.
קמתי עם עיניים נפוחות וכאבי ראש.

עכשיו הרופאה כותבת לי שהיא תשלח אותי למרפאה להיריון בסיכון.
🥺

תקשיבייי
תקני מד לחץ דם ביתי!!!! ותגידי שאת המעקב לחץ דם את עושה בבית.
אני קניתי ובאה לרופא עם התוצאות.

ואני אעקוב שבוע.
ואגש עם זה לרופאת משפחה.

וכן, הלחצי דם שלי גבוהים מאד.
אז כנראה כן אצטרך מרפאה להיריון בסיכון.
הייתי כבר בהיריונות קודמים אבל בגלל סיבות אחרות.
זה לא נורא. סתם כל הסיטואציה הזו קשה לי.
אני מניחה שארגע עוד כמה ימים.

כאילו לא מספיק שאת בעצמך לחוצה.. עוד מנסים להלחיץ מבחוץ.. ככה אני גם מרגישה

שישלחו להריון בסיכון.. לא נורא, העיקר שתצליחי עם עצמך להגיע לאיזשהי שלווה עם כמה שזה קשה

תשמעי, בנות באות לפה עם 90/50 ואת עם כאלה לחצי דם? זה גבוה מאד.

כאילו לא הבנתי למה את אומרת את זה? זה מצב נתון. תעזרי לי למצוא פיתרון במקום להיות מופתעת.
סתומה כזו.
🙄
לא באמת נתנה פיתרון. ביקשה לחזור היום ונפנפה אותי שזה בסדר מה שמדדה.
בפועל הרופאה אמרה שזה גבוה.
נראלי היא שם כדי לסמן וי.

אני בטוחה שהלחץ הזה מעלה לך את הלחץ דם יותר.

 

לא יכולה לדבר מניסיון אישי כי לא היה לחץ דם גבוה אלא הפוך.

 את לא תמותי מזה ובע"ה בזמן ובעת הנכון את תחבקי את הילד/ה שלך בזרועתייך.

 

הריון בסיכון אולי זה יותר השגחה או מהו כזה.

לא מבינה.

לא רוצה לזרוק סתם מילים.

אבל תנשמי עמוק, תני כסף לצדקה תסמכי על ה' ותעשי את מה שאומרים לך.

 

ולא הבנתי למה את מאשימה את עצמך??

כולם מרימות ילדים בהריון.

 

 

בכללי אני בן אדם לחוץ מאד.
מאז שנולדו לי ילדים בכלל.
אני אותה אחת מההתקף חרדה בשבוע שעבר.
אני בטוחה שזה קשור לזה בעיקר.
בנוסף לשינוי תזונתי ופעילות גופנית שאני צריכה לעשות. והתחלתי.

באמת מקווה שהכל יהיה בסדר. כי המחשבות האלה הן סתם מחשבות. לא סתם אני בהיריון אני רציתי ורוצה אותו בכל מאודי. והוא לא מובן לי מאליו בכלל. ושהשם ישמור אותו. (מדברת במין זכר אבל לא יודעים עדיין מה זה, ולא כזה משנה לי האמת)
פשוט הדרך הזו, ועוד רק בהתחלה, גורמת לי לפחדים.

שלך.

אולי שווה לך ללכת לטיפול.

ובמקביל, כמה שזה נשמע באוויר, באמת להתחזק באמונה ובביטחון.

אולי תשמעי את השיעורים של הרב יגאל כהן מדבר הרבה על חרדות ועל אמונה.

כי בתכלס אנחנו לא שולטים על כלום, וזה הדבר שהכי מפחיד אותי אבל הכי מחזק אותי, מורדיה הילוך מתפללת ומקווה לטוב.

את צודקת לגמרי.
אתחיל באמת לראות שיעורים מחזקים. זה חשוב
תודה לך❤

רואה את האחות כבר הלחץ דם עולה אוטומטי...
בדרך כלל 6-7 מדידות עד שיוצא תקין בגבול הגבוה...
אני למדתי לעשות הרפיות דמיון מודרך שהדם זורם בנחת בעורקים שהכל תקין ...
מתפללת הרבה לפני כי באמת לא רוצה להיות בהריון בסיכון...
בהצלחה יקרה!!

תמיד מראש אומרת לאחות-
אני לחוצה, זה יוצא גבוה, תעשי לי יותר מפעם אחת טוב,?
בלחץ מזה כל פעם מחדש
רק המכשיר מתחיל לצפצף אני בהיסטריה

החלוק לבן. זה ידוע שהלחץ מהאחות או הרופאה גורם ללחץ דם לעלות. יש מכשירים ביתיים אולי שווה להשאיל אחד ולבדוק בנחת שהנתונים אכן תקינים... בהצלחה

ואם אומר להתחסן, הולכת בחשש אבל יודעת שאני עושה השתדלות למען הבריאות שלי ושל העובר.

והוא אמר שההמלצה הרשמית לנשים בהריון היא להתחסן, לכן הוא אפילו לא יכול להמליץ לי רשמית לחכות לשליש השני, אז שאני אדע שהוא ממליץ לחכות לשליש השני באופן לא רשמי. כזה. בקיצור עכשיו שאני בשליש השני הוא בוודאות ימליץ להתחסן וזהו..

ואי לא יודעת מה הייתי עושה.

אולי זה ירגיע אותך לשמוע את זה מהרופא..
אבל אין לדבר סוף- זה ידוע שקורונה מסוכנת בהריון
ובגלל זה מתחסנת

זה מגן עליך! גם אם היית לבד בבית הייתי מתחסנת. אין לדעת מאיפה זה יבוא...

חיסונים בכללי! מחסנת את ילדיי בחיסונים השגרתיים..

בעלי התחסן 2 חיסונים.

 

אך במצבך, ובטח עם כל הספקות על החיסון והסיפורים ששומעים היום לא הייתי לוקחת סיכון!

 

 

ד"א

עברתי קורונה בסוף חודש 8 והיה בסדר. לא הכי נעים. אבל עבר בערך אחרי שבוע.

 

מצד אחד זן הדלתא בדעיכה,
מצד שני הוא עדיין פה חי וקיים ובועט.
זה שלא נדבקת עד עכשיו זה משחק ברולטה רוסית.
כלומר זה עניין של מזל, זה ללכת בשדה מוקשים.
(אם כי כיום יש פחות מוקשים)

בתור משפחה שעברה את זן הדלתא, הוא אגרסיבי.
לא יודעת כמה את מכירה חולי קורונה,
תבררי תשאלי תאספי מידע.. אבל ממה שחלה בדלתא, לא בקורונה הרגילה.
את ממש לא רוצה להגיע לשם.

ולא רק בגלל הסיפורים על האשפוזים, גם מי שלא מגיע לאשפוז זאת מחלה קשה וארוכה ומעמיסה מאוד מאוד על הגוף.
הבן שלי שקיבל את הקורונה יחסית קל עדיין לא יצא מזה לגמרי (עבר חודש וחצי מההחלמה) הוא מתלונן על כאבים כלליים בגוף. חולשה. והוא היה ילד מאוד חזק ובריא.
אז לא רוצה לדמיין את זה יחד עם הריון.

אז לדעתי השאלה מה הסיכוי להידבק בקורונה לעומת מה הסיכון האמיתי בחיסון (לא מה הסיכוי לדימום)
אני אומרת לך בשיא הכנות, עד שלא עברנו את זה לא הבנו עד הסוף כמה זה נורא. (ואנחנו היינו ברף המאוד קל, אז לא רוצה לדמיין בכלל מה הרף הקשה)

שאנחנו עברנו את הדלתא, ומלא חברים שלנו גם. הרוב עברו את זה בסדר גמור. יומיים שלושה במיטה ואח''כ התאוששות. אחוז מסוים סוחב גם עייפות וחוסר טעם וריח למשך כמה שבועות.
וגם שלוש ילדות עברו, ומלא ילדים של חברים עברו. המחלה עצמה עברה כמו וירוס רגיל, ואחוז מסוים מהילדים מושכים עוד כמה זמן עם עייפות.


אז אולי כל אחד מדבר מהחוויה שלו, אבל לפחות מהחוויה שלי, זה לא היה חמור יותר או גרוע יותר מזנים קודמים.
לא שהיה כיף להיות חולים, אבל עבר.
כשהייתי בכיתה ה' הייתי חודש שלם במיטה, עם מונו, חום גבוה. ואח''כ שנתיים עוד ישנתי צהריים. ואף אחד לא התרגש מזה יותר מידי. 🙂. היה, עבר.

שחס ושלום לא יגיע אליכם. אבל היא מסוכנת ממש
קצת חום וכו, מצריך מיד בדיקה. מכירה מקרה של מישהי שהבן שלה הורדם והונשם כי חשבו שעוד פעם סתם חום וכו, מלחיץ מלחיץ.. שלא נעמוד בנסיון..

ב''ה לא מכירה אף אחד שסבל מזה. אני לא יודעת בדיוק כמה זה באחוזים...אבל ברור שגם אם שומעים על זה בתקשורת, זו עדיין תסמונת נדירה

מתופעות לוואי של החיסון וכבר יש לא עלינו עשרות ילדים שאושפזו בטיפול נמרץ בגלל זה.

ברוך השם למיטב ידעתי רובם המוחלט (מלבד 2 למיטב זכרוני) יצאו מזה בשלום.

א. כי מדובר בילדים לרוב אז זה לא רלוונטי
ב. כי תופעות הלוואי של החיסון מושתקות פה בארץ בצורה מזעזעת. ע''ע משרד הבריאות שמחק אלפי תגובות בנושא.

שהיה לכם את הדלתא? סתם מסקרן אותי כי גם אנחנו היינו לאחרונה עם קורונה אבל לא יודעת איזה זן זה באמת.. ברוך ה טפו טפו הכל בסדר עם הילדים והם עברו את זה ממש בקלות בלי כמעט תסמינים

אולי יעזור לך לדעת שבמחקר על אלפי נשים ראו שלא היתה עליה בכלל באחוזי ההפלות אצל נשים שהתחסנו, שזה בהכרח אומר שהחיסון לא מעלה את הסיכוי להפלה, ומי שהפילה זה לא בגלל החיסון.
(לא קראתי ממש הכל, אז לא זוכרת אם היתה התייחסות לעליה בדימומים במהלך ההריון, אבל אפילו אם כן - זה לא הוביל ליותר הפלות).
20211018152825.pdf

כמובן אפשר עם הרבה מנוחה והתייעצות עם רופא איך לעשות בהשגחה.. אבל שלא נדע אם את נדבקת בקורונה 2 החיסונים הקודמים לא ככ רלוונטיים ואז יש סיכןי לא נמוך בכלל לתוצאות קשות על האם והעובר כמו ששמעו הרבה בחדשות..

ואם הרופא שלך ממליץ להתחסן והוא רופא שאת סומכת עליו בכל מה שקשור להריון ולידה למה שבמקרה הזה תחליטי שונה ממה שהוא אומר?

אם את לא לגמרי רגועה לכי לקבל חוות דעת רפואית שניה אבל שזה יהיה מגורם רפואי ולא מנשים אנונמיות בלי שום רקע רפואי.

אני לא רוצה להליחץ אבל קורונה לנשים בהריון שלא מחוסנות זה ממש לא צחוק ועם הבריאות לא משחקים.

המשך הריון קל ומשמעמם ובריאות איתנה.

את הורמונלית אחרי לידה והכל חדש.
עם בזמן תתרגלי לסדר היום של התינוק.
למה את שואבת, אם את כל הזמן עם התינוק ומניקה? זה סתם מוסיף לך עוד עומס. כשהוא ישן תנסי גם לישון קצת.

תודה רבה על התגובה המרגיעה.
לגבי השאיבה- אני פשוט חשבתי שזה מגדיל את תפוקת החלב? וגם אני יודעת שבהמשך ארצה לצאת קצת עם התינוק ורוצה לשאוב מעכשיו כדי שהגוף יתרגל לשאיבות… אולי זה שטות?
אני פשוט יודעת שבהמשך אצא בלעדיו וארצה לתת לו שאוב

נכון שזה מגדיל את תפוקת החלב, אבל למה הגוף שלך צריך לייצר יותר חלב ממה שהתינוק שלך צריך לאכול? זה סתם דורש ממך משאבים מיותרים ויכול לגרום לגודש. בהנקה הגוף מתאזן על כמות החלב שהתינוק צריך בערך שלושה שבועות אחרי הלידה (לפי הדרישה של התינוק, ויש גם קפיצות גדילה שהתינוק דורש יותר והגוף מייצר יותר בהתאמה) השאיבה לא נצרכת בשביל זה, לרוב הנשים יהיה מספיק חלב בלעדיה.
אני עכשיו שואבת כי עוד מעט אצא לעבוד ואשים אותו אצל מטפלת ואני יכולה להגיד שלקח לי פעמיים להתרגל לשאיבה. כשאני שואבת אחרי ארוחה של התינוק יוצאת כמות של חצי ארוחה או קצת יותר ואם אני שואבת במקום ארוחה (שהתינוק לא איתי ובינתיים מקבל חלב שאוב) אז יוצא כמות של ארוחה וחצי... וזה בלי להכניס שאיבות לשגרה, רק במקרה הצורך.

או להפחית.. כי אני ממש לא נהנת מהשאיבה, זה לוקח לי זמן, יוצאת לי כמות יחסית מועטה כי זה אחרי ההנקה…
אני רק מקווה שכאשר יגיע היום בו אצטרך לשאוב- בין אם זה כי אני יוצאת מהבית ומשאירה את התינוק, או אחזור לעבודה- תהיה לי כמות נורמלית לשאוב . חייבת לומר שעודדת אותי מאוד

וכשתחזרי לעבוד תשאבי בעבודה, במקום שהתינוק יינק ואז יהיה לך כמות מספיקה בעזרת ה'. לרוב הנשים זה מסתדר ולא נראה לי שהן שואבות מהלידה. אני קיבלתי המלצה להתחיל לשאוב שבועיים לפני החזרה לעבודה השביל ליצור מאגר ראשוני ולתחזק אותו עם שאיבות במהלך יום העבודה.

את לא רוצה שיהיה לך יותר מדי חלב. זה מתכון לגודש ולבעיות. הגוף מייצר לפי מה שהתינוק מבקש. זה הכי טוב!
תנוחי, אל תרדפי אחרי השאיבות. אם תצטרכי - תשאבי מנה אחת או שתיים לפני יציאה מתוכננת.
מנסיוני, להיתקע עם יותר מדי מנות זה גם לא הכי טוב (קרה לי פעם שהחשמל קפץ לשבת שלמה. מזל שהיו במקפיא רק שתי מנות)
(אגב, כשאת יוצאת עם התינוק את לא חייבת לתת לו שאוב. את יכולה לדאוג לך לסינר הנקה נוח ולהניק אותו. כשאת יוצאת בלעדיו צריך...)

ממליצה ממש על כוס טפטופים!
כוס שאת מחברת בוואקום לשד שממנו התינוק לא יונק כרגע ואצלי בתקופה שלך כשהייתי ממש מלאה כל הזמן ועוד לא התאזן, הצלחתי גם להגיע למנות של 60 ו-70 מ"ל שטפטפו להן החוצה בזמן ההנקה.

מעבר לזה, אם התינוק יונק ורגוע, ועולה במשקל יפה, לא חושבת שיש סיבה לשאוב.

בד"כ ממה שידוע לי אם ממליצים לשאוב זה אם התינוק לא עולה מספיר במשקל וצריך להגביר את תפוקת החלב או משהו כזה.

ממש אין סיבה סתם ככה לשאוב בעיני, בטח לא כשזה בא על חשבון מעט הזמן שיש לך לישון/ לאכול/ לעשות טוב לעצמך

קודם כל את שנייה אחרי לידה, ההרומונים משתוללים, לכן הבכי והפחד מהבדידות לחלוטין תקינים.

את מאה אחוז נורמלית,

לגבי שהחיים שלך ישתנו זה תמיד ככה ובאיחוד לידה ראשונה,

ובאמת החיים משתנים, הצטרף אדם נוסף למשפחה.

לגבי זה שאמא שלך באה כל יום, יש לי שאלה: מדוע לא הלכת לאמא שלך אחרי הלידה?

אם חמותך ככ מכעיסה אותך ובכלל אחרי הלידה שאין טיפת עצבים וסבלנות לשום אדם, מדוע את לא הולכת רק לקצת עד שתתאוששי מהלידה?

 

ממליצה מאוד למרות שאת עם תינוק קטן לצאת לבחוץ להתאורר אפילו בערב שבעלך חוזר, כי להיות כל היום לבד בבית מחרפן ביותר!

 

שולחת לך חיבוק גדול!

 

ההורים שלי גרים רחוק מאוד מאיפה שאנחנו גרים כרגע (כפי שאמרתי אנחנו אצל חמותי) ובעלי חשב שעדיף שנישאר במקום הקבוע שלנו ושאמא שלי פשוט תגיע אלי. אמא אמרה שאין בעיה וככה היא עושה את הנסיעה בכל יום באהבה.
אני מבחינתי גם הייתי מעדיפה לנסוע להיות אצל ההורים שלי אבל בעלי פחות מתלהב אז לא מתעקשת.

תודה על העידוד וזה שאת גורמת לי להבין שמה שאני מרגישה זה נורמלי.. בא לי כבר שתעבור לי ההרגשה הזו

זה משתפר לאט לאט.
ועדיין יש ימים שבא לי להיות עצמי ולא אמא של תינוק בן 3 חודשים.
תני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה.
לטעמי ותרי על השאיבות, תחכי קצת שתתייצבי, יהיה לך מספיק זמן לזה בהמשך.
מצטרפת להמלצה על להיות בחוץ, אותי זה מה שמציל.
שולחת לך חיבוק גדול!!!

זה ההרגשה הכי נורמלית והגיונית אחרי לידה! באמת כל החיים השתנו מעכשיו ולעשרים שנה הקרובות... עם כמה שזה משמח, זה גם עמוס ומעייף...
אבל הסיפוק והמתיקות של התינוק שווים הכל

נ ו ר מ ל י ת ! !
יש לך את כל הסיבות שבעולם להיות בתחושה מבולבלת.
הורמונים
עייפות
הגוף עוד בהחלמה
יום ולילה מבולגנים בגלל ההנקה
אחריות משמעותית
האבה פחות גמישות ביציאות מהבית וכו
זוגיות בתקופת אתגר
חמותך...

אני זוכרת שעוד חודש וחצי חודשיים אחרי הלידה הרגשתי שכל השבוע הוא יום אחד ארוךךךךך. מתי יום מתי לילה מה קורה כאן...

הכי תקין ומתאים לשלב שאת נמצאת בו!
תדאגי לך לתעסוקה נחמדה לזמן ההנקות
לצאת כל יום קצת (עוד מעט חורף - תנצלי!)
ולזכור שזה יעבור...

זכית במתנה אדירה לכל החיים!
הבאת נשמה לעולם!

מזל טוב!

והמומה, מפחדת וקצת אבודה - זה מה שהיה לא נורמלי!
ילד באמת הופך את החיים. הכל סביבו. זה דורש, זו תלות טוטלית.
לאט לאט מתרגלים.
לאט לאט מתאזנים.
לאט לאט חוזר הזמן והכוח גם לעצמך.
מזל טוב!

אני כן ממליצה ישר מההתחלה.
אני גם 12 ימים אחרי לידה..
שואבת כל יום לפחות פעמיים אבל לא אחריו...פעם אחת על הבוקר שהחזה ממש מלא (ואז הוא יונק מהשני) בחיים לא קרה לי שהיה צריך את שניהם.
ופעם אחת בלילה לפני השינה.

כבר יש לי אחלה מאגר..גם בעלי כבר נותן בקבוק..גם אני מתאווררת לבד לקניון או עם חברה ויש לי שקט שיש לו שקיות בפריזר.
ואז שאני חוזרת בדרך כלל מלאה כי פספסתי הנקה אז שואבת שוב.

וכמו שרשמתי לגבי השאר זה כל כך טבעי..זאת באמת רכבת הרים של רגשות.

רדיאטור בבטן...

מי שמתעטף בצעיף ומעיל לפי כמות הגשם ולא לפי מעלות החום, הוא ההזוי. אני איתך.

זה שירד כמה טפטופים רחמנות על מי שלובש בגדי חורף

כשעדיין המזגנים דולקים על קירור

תכתבי לי

תכתבי לי.

אם מתאים לך להעביר את המספר שלך ,אז יש שם מין וואצאפ כזה, שאפשר לפרסם מחפשת דירה ל... ופונים אליך משפחות שמשכירות באותה שבת

יש לי גם בדודה שגרה שם ומשכירה, אולי יתאים לך אם תרצי

מנסה פעם אחרונה , אפסחמשארבע שמונה, ארבע שש שבע תשע אפס ,שלוש