פורום הריון ולידה (עמוד 184)

אבל לא חושבת שיעזור לך.

הוא ביקש ערכה ספציפית של אדרואינו

זה היומולדת שלו😃

עוד לא סגורה לגמרי מה

עוד מעט יולדת בעז''ה ואין לי כוח

אני רוצה אבל לקנות לו מתנה חמודה ללידה

אם יש לכן רעיון למשהו חמוד ומפנק אבל לא יקר זה יהיה מעולה

אבל רעיונות-

ספר

ספל

משטח הגבהה למחשב נייד

סדנה זוגית

מארז שוקולדים/ מגש פירות

אוזניות אם הוא צריך

ארנק

מגן לפלאפון

מחזיק מפתחות

זה מה שעולה לי😅

והוא קונה לי דברים סמליים כמו פרחים

אני מפתחת תמונה על משהו

לא עכשיו מתנות יום הולדת ונישואין אבל כן משהו סמלי

סה"כ נחמד

אולי באמת הגיע הזמן שנפנה זמן לעצמנו

כי אם לא אנחנו, מי ידאג לנו?

מקווה שאני מבינה נכון

לא הייתי כאן תקופה כדי להתעדכן

חיבוקים גדולים!!

לפי הת.ז יש לי אחד כזה 🤭, בפועל העובדה הזו לא קיימת ביומיום אפילו מסתבר לא ברמת הגעגוע או הדאגה אז באמת לקח לי זמן להבין את השאלה..

הוא לא פה כבר שלושה חודשים רצוף למעט פה ושם ואפילו לא היה מוזר כשיצא כי למעשה מוזר כשהוא כן פה (ודווקא יחסית לאחרים לא עשה המון)

אבל תודה על התזכורת זו בהחלט הזדמנות לבצע החייאה בזוגיות ולהזכיר למר בחור שבין כל האבק והלילות, יש לו משפחה אוהבת ומחבקת! 😍

תודה לך וסליחה 😔

אין מילים שיכולות לתאר את רמת הבושה שיש לי ליד נשים ואמהות כמוך

מי ייתן ויהיה שינוי. התורה שלו *לא* שווה פחות מהתורה של משהו אחר ❤️‍🩹

עורכת: רגע לפני שסוקלים אותי פה אני חרדית, שייכת לחסידות בה מרבית הגברים עושים שירות אזרחי וחלק קטן עושים שירות צבאי ככה שאני לא יוצאת נגד הרבנים שלי, חלילה. 

ויאללה נחשו לאיזה חסידות אני שייכת 🥳

לא יודעת מה אמשוני חושבת על זה אבל אני עכשו גם במילואים בלי צפי לסיום כבר חודשיים+ ונכון שקשה מאד! ובכלל החופש הגדול שובר אותך! אבל דווקא שם כ"כ קל לי לראות כמה הצבא לא רוצה חרדים ודתיים! זה מתחיל מהדברים הקטנים של שבת לדוגמא שבעלי לא יכול להשתמש כמעט בכלום ברמה שהוא פותח לו שקית זבל לשבת כי מבחינה הלכתית אסור לזרוק שקית זבל שיהודי חתך בכוונה בשבת וממשיך בזה שהוא לא יכול לישון בחדר שלו כי הדליקו וכיבו שם אור בשבת ואסור להנות מזה וכו.. ועד דברים מהותיים יותר בעיננו כמו שירות צמוד עם בנות+ שירת נשים כל הזמן ואין לך אפשרות לצאת כי זה התפקיד שלך לשבת שם מול המחשב וכו.. לא פשוט בכלל ולא חושבת שזה נקרא צבא שרוצה ומוכן ומסוגל לגייס אנשי תורה😮‍💨

לא נכנסת באמת לסוגיה של גיוס חרדים רק שמה את הזה שככ מהותי בעיני..

וזה בלי לדבר על ככ הרבה חברה מהסביבה שלנו ומהישיבה של בעלי שסגרו את היחידות שלהם לפני כמה שנים בגלל התיאוריה של צבא קטן וחכם והם לוחמים ומיומנים ולא מסכימים לגייס אותם למרות כל המאמצים ואחכ אומרים שחסר כוח אדם🙄 נשגב מבינתי לחלוטין!

ומעדיפהי פחות להיכנס לנושא של הגיוס.

ממילא לא משנה מה, את המילואים האלו הוא היה עושה בכל מקרה.

(איך אמרה לי מישהי, אצלכם זה לא משנה הגיל או כמה ילדים ממילא ממשיכים אצלכם)

וגם האמת שאני מרגישה זכות גדולה להיות חלק מהדברים הענק הזה שנקרא צבא ההגנה לישראל.

לא שזה פעם ראשונה,

הוא שירת במלחמת לבנון השנייה, ועופרת יצוקה, וצוק איתן ושלל צווי 8 נוספים (קצרים יותר)

בדיוק סיימתי בט' באב לקרוא את הספר אות מאבשלום על מחתרת נילי והבילויים.

אח"כ כשעמדתי בפקקים של תל אביב התרגשתי עד דמעות שהצרות שלנו היום הם עומס בכבישים כשהצרות שלהם היו ספקות ממשיים שמפעל ההתיישבות לא ישרוד!

והנה לא רק שרד, גם צמח והתרחב והיום הבעיה שצפוף פה, ולא שאין מי שיגור פה..

ואותו דבר לגבי השירות הצבאי.

גאה לראות אותו עם מדים ונשק, גאה על הזכות שחייל יהודי משרת בצבא של מדינה יהודית, על אף כל התחלואים (זה לא מעניין אותי כרגע לא כי הדיון לא חשוב, אלא אין לי אישית הפנאי והכוחות נפש להיכנס לזה)

איך אני אומרת לילדים שלי, עוד יוציא עלינו ספרים נוספים של מנהרת הזמן.. ואנחנו נהיה חלק מהסיפור!!

אותי אישית זה על באמת מרגש.

בתור ילדה קראתי על תקופת קום המדינה וקנאתי בהם ממש על הזכות להקים פה מדינה ולהילחם על העצמאות שלה.

קראתי בנביאים על תקופת יהושע, שופטים, שמואל.

ודמיינתי את עצמי חיה בתקופה של שמשון הגיבור, של דוד מול גליית, התפעמתי מאהבת הארץ של יהושע וכלב בן יפונה..

הערצתי את יהודה המכבי שנלחם על הזכות לחיות כאן כיהודים תחת עול מצוות ולא עול מלכויות..

כנראה שלא עבר לי 😅

ככה שגם אם היה תור ללשכת גיוס לא בטוח בכלל שהיינו מוותרים על הזכות לקחת חלק במערכה כזו חשובה לעתיד המדינה ותורת הלחימה.

אם כי הגיל עושה את שלו, עוד מעט הבן כבר מגיע לגיל גיוס 🫡 (סתם לא כזה מהר)

בכל מקרה, כל עוד אפשר, אנחנו ממשיכים.

בעזרת ה', הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.

(והתיקון האוטומטי תיקן לי לחיים. כנראה שהוא צודק. כי אנחנו נלחמים על הזכות לחיים פה)

הלוואי ויגיע אליו לפני שבת, אבל גם אם לא העיקר הכוונה!!

מלא חיבוקים וחיזוקים!!

מבינה לליבך לחלוטין

בתור מגויסת לבעל שעשה מעל 350 ימי מילואים..

את פשוט גיבורה ואמיצה!!

מקווה שאת ט"ו באב אתם זוכים לחגוג יחד, וכל הכבוד שאת מחזיקה ראש עם התאריכים!

ומקווה שגיבשת רעיון למתנה 🤑

שנזכה להרבות אהבה ושלום ונזכה לימים שמחים בבית הפרטי והלאומי 🩵

אל תחכי לראות אותם- לא תמיד רואים

זה לא להביא וורמוקס סתם

חבל

היא סתם סובלת

פטרייה זה מקדימה.

בפי טבעת לא נפוץ פטריה ומאוד נפוץ תולעים.

השיטה שלי היא לשים וואזלין.. זה חסימה פיזית לתולעים שלא יזוזו. זה אני עושה גם אם אני ממש רואה תולעים.. זה בדרך כלל מאוד עוזר והילד חוזר לישון. במקרים בהם לא עוזר אז מביאה וורמוקס. 

עדיין יכול להיות?

וזלין יותר יעיל ממשלת החתלה? כי גם זה אני שמה לה ולא עוזר בכלל...

מואזלין.

הייתי מביאה ורמוקס מזמן , ככה נשמע תולעים ממש

חשוב גם להביא את המנה השניה אחרי 10/14 יום. מזכירה גם לי

ואז אין מה לעשות - חוץ מלתת ורמוקס כל פעם (ולהקפיד לתת גם מניעה אחיקם כל "התקף" כזה)

והכי טוב לזהות מה גורם לזה. איך התזונה שלה באופן כללי?

בדרך כלל זה משהו שקשור לסוכר- אצל אחים שלי זה היה ממרח שוקולד ושוקולד של חברת עלית דווקא.

תנסי ממש לעקוב לראות, בדרך כלל יש איזשהו דפוס 

אחר כך במקרה הגענו לרופא ילדים אחר,

שנתן לנו מינון יותר גבוה של ורמוקס: מנה כל יום במשך שלושה ימים, ואחרי שבוע או עשרה ימים עוד פעם מנה כל יום לשלושה ימים. אחר כך ראיתי שהמינון הזה גם הופיע בהוראות בתור אחת מהאפשרויות לטיפול.

הוא אמר שיש תולעים עמידות יותר שהמינון הרגיל לא מספיק להן. לא יודעת האם זה היה במקרה או לא, אבל אחרי זה היה לנו שקט להרבה מאוד זמן. 

עם שמן בסיס?...

זה חשוב... זה שמנים מאוד חזקים לא שמים אותם ישירות על העור ככה סתם

הדס לא

וגם ממש אסור לשים את השמנים יחד עם משחה כימית..

ממליצה גם על קלינתול

זה לא תרופה חזקה כמו וורמוקס, ומניסיון פעם אחת - זה ממש עזר (גם מורחים וגם נותנים בפה)

בייבי פסטה(לא אחר)
מעולה ממש!!!התולעים נתפסים ומתים, וכדאי גם עם קיסם מעט להכניס פנימה.

שהם מתלוננים ששורף שם הלכתי כמה פעמים לרופא והוא אמר שזה לא משנה אם רואים אותם או לא זה בטוח תולעים ונתן וורמוקס... זה עוזר זמנית כי ברגע שאת מורחת משחה התולעים לא יוצאות החוצה 

מכירה את השיטה אבל היא מחפשת משהו לעכשיו בינתים.

שיעזרו מיידית..

וחוץ מזה, לשכב, בקבוק חם על הבטן/גב שכואב..

כושר גם עוזר..

אקמול זה כמעט כלום בשביל כאבי מחזור.

אני בימים הראשונים פשוט לוקחת מראש איבופן 400, מיד כשמתחיל הכאב. אחרת זה באמת בלתי נסבל...

ממליצה בעיקר לשקול שוב לגבי המשככי כאבים, אם יש סיבה ממשית לא לקחת נורופן (הנחייה רפואית או משהו כזה), או שזה חשש כללי כזה.

מה שכן, נורופן חשוב לקחת אחרי שאוכלים משהו, ולא על בטן ריקה.

אבל ממש מיד, כשרק נדמה שמשהו מתחיל אפילו. מנסיון של שנים.

ברגע שמזהים את הדפוס ולוקחים משכך כל כמה שעות, החיים משתנים. בדכ זה נדרש ביום הראשון ולא יותר.

מצטרפת להמלצה לקחת משהו חזק יותר מאקמול, אפשר להתייעץ עם רופא משפחה. בעבר כששאלתי הרופא אמר לי שאין סיבה לסבול ולא לקחת משככי כאבים מתאימים.

רק נרוסין (צריך מרשם) ולא שום תרופה אחרת! אני לא בטוחה שאני מדייקת בהסבר אבל זה קשור בגדול לזה שמשככי כאבים אחרים מטפלים במכאב במערכת העצבים, הנרוסין הוא כדור אנטי- דלקתי והוא היחיד שמשפיע על הרחם עצמה ולכן הרבה פעמים יספיק כדור אחד ביום הראשון כדי להרגיע את המקום.
 

לטווח הארוך- לתרגל יוגה נשית בקביעות לחצי שנה - שנה . זה עשוי גם לקצר דרמטית את ימי הדימום 

עושה:

לשכב על הגב עם רגליים למעלה על הקיר

אמבטיה חמה

נשימות

לדבר לעצמי להתעסק במשהו אחר

כן. זה לא שיטות שהכי עובדות כשיש כאבים ממש חזקים כמו אנדו, אבל הן הקלו עליי טיפונת למרות האנדו… אבל מאז שיש לי משכך כאבים במרשם זה מה שאני לוקחת יחד עם טיפות אופטלגין (אדוויל, נורופן, אקמול וכל אלו לא מזיזים לי את הזרת במחזור)

אה, ואם כבר היא לוקחת רק תרופה אחת כל פעם - אופטלגין טיפות. אני יודעת שיש על אופטלגין מחלוקת גדולה, אבל זה המשכך כאבים ללא מרשם הכי חזק שאני ניסיתי

ושיח אברהם עזרו לי

אני כל חודש הייתי לוקחת משככים סביב השעון. כשהתחלתי ספורט ושיח אברהם זה פחת משמעותית והייתי בלי משככים. חבל שהפסקתי באמת כי חזרתי לסבול

בס"ד

(אין לה אנדו')

אני חושבת שאחרי שימוש בגבעונית הכאבים אצלי פחתו, אבל לא בטוחה שיש קשר מוכח

אם הבינה - טוב שהיא יודעת שיש לכם יחסים בריאים.

אם לא הבינה - גם בסדר. 

לתחום האישות, כזו שמתרחשת בכאלה סיטואציטות נורמליות של יום יום, היא חיובית מאוד.

בלי רעש מצד אחד אבל בלי להסתיר ולהתפדח ולהשמיד ראיות כאילו זה משהו סודי שמור שבסוף מקבע איזו תפיסה שזה לא משהו טוב וטבעי אלא כמעט לא קורה.

את מתפדחת מחמותך? לא עשית משהו רע, ולחשוב שהיא תיפול מהכסא אם היא תשמע מזה זה בעיני להכניס אותה למשבצת לא הכי מחמיאה, היא לא בת 14, יודעת דבר או שניים על החיים..

הכל טוב, אני חושבת שאם לא תעשי מזה עניין- זה לא יהיה עניין.

וחיבוק על הדפיקות לב שזה גרם לך 🤗

עשינו אצלם כביסה והוא התנדב לתלות בלי שמתי לב.

בשלב מסוים הוא קלט מה הוא תולה והשאיר בצד.

היה מביך אבל מחליקים, הכל טוב.

זה הכי מפדח, זה מראה שהוא ראה, הבין, והשאיר לך

אני הייתי ממליצה לו לתלות, ככה היינו חושבים שאולי הוא לא שם לב

אבל לא קריטי

וגם עכשיו בעלי ציין שגם כל הפיגמות הקיציים שלי די חושפניים וקצרים והיא קיפלה הכל 🙄 ( אפילו לא קלטתי את זה , הייתי עסוקה בבגד השני) 

קצת עוזר בהרגשה

נראה לי ייקח קצת זמן עד שאשכח מזה וירגיש נורמלי מולה

תמימה ודוסית לא אומר כלום

גם תמימה ודוסית רוצה לדעת שמחכה לה אהבה ותשוקה בנישואים שלה

וחוץ מזה שיש בנות שנראות דוסיות מאוד, אבל נחשפו לתוכן של זוגיות והנושא מעסיק אותן מאוד. ובגלל שנראות החיצונית שלהן הן לא מעזות לדבר או לשאול אף אחד
 

משמים היא זכתה לראות שזה קיים בבתים הכי כשרים וטהורים.

לכי תדעי כמה היא הייתה צריכה לדעת את זה

וחיבוק לך כי תמיד לא נעים שאנשים נחשפים לעולם הפרטי שלנו

אבל מבחינתה זה דבר טוב לדעתי

בגלל שחמי וחמותי הם בעלי תשובה אני מרגישה שהם קצת קיצוניים בעניין. חס ושלום לדבר על משיכה ...

לא פעם בעלי זורק משפט שזה מאוד נורמלי ורצוי לבנות שיהיה להן משיכה לבנים בגיל הזה כי מרגיש שהן מדברות בזלזול על בנות מדברות על בנים ( לא עושים כלום, כן ) וחמותי מזדעזעת מזה וגם תגיד דברים על בגדים שפחות צנועים כל מיני משפטים שזה ממש מרחיק מהגוף.

נראה לי שזה יצא מאוד לטובה

לא שהיית בכוונה מראה לה או מדברת איתה מלכתחילה, אבל אם היא כבר ראתה זה מצוין..

אולי אפילו זה יאפשר לה להרגיש שאת דמות שאפשר לדבר איתה על הנושאים שקשורים לנשיות שלה, כי לםי מה שאת מתארת יכול להיות שאמא שלה פחות זמינה בקטע הזה

ברור שראתה עולם ...

אבל זה תמימות אחרת לדוג

רק לפני תקופה הם הבינו שלא כל מי שעם זקן וכיפה זה רב, ושיש דברים מעוותים בציבור ולא הכל לשם שמיים

גם בנושא הזה לפחות איך שהם מעבירים לבנות זה יותר בקטע של תאווה מאשר קדושה בזמן הנכון אולי כי הן צעירות ולא רוצים שיעשו דברים. גם כל הקטע של הגוף. ..

על תשובה🤭בעצמי חזרתי, אז מרשה לעצמי לדבר ככה...

מקווה שהקיצוניות הזאת לא יוצרת איזה אנטי אצל גיסתך🤷‍♀️ היא כבר ממש גדולה

אבל כן יש משהו

היא אומרת שהיא לא רוצה להתחתן ( כבר אמרנו לחמותי שתברר פגיעה מינית ) . יש גם אחת יותר גדולה וממש ממש לא בכיוון של שידוכים

משהו אחר.

זה בסך הכל דברים טובים. שתחשוב על זה קצת. אולי כשיהיה רלוונטי היא תבוא לשאול אותך אם את אמא שלה פחות רלוונטי.

הייתי ממש משחררת.

ואיזה מתוקה היא שבאה ככה לעזור!!

תלוי רקע. חמותי עם מנטליות סובייטית כמו הבדיחה מוכרת , מאוד תמימה בנושא למרות שהיא חילונית גמורה.

לפי מה שאני יודעת בברית המועצות, הממשל הפך את נושא האישות לתחום רגיש מאוד, הנושא היה ממש טאבו, לא היה מקובל לנהל שיח על זה, לא סרטים, כלום.

היו ממש קיצוניים בדת הסובייטית שלהם 😉

לא כל האבקות מסירות כתמים באותה מידה.

ואם זו הכתמה שקרתה בתוך המכונה, ולא כתמים שכבר היו ולא התכבסו טוב, אז גם בעבר לי זה היה קורה פעם בכמה זמן, כמה פריטים שיוצאים עם כתמים חומים כאלה. לא הצלחתי להוריד אותם, אבל הפסקתי להשתמש במרכך כביסה ומאז התופעה נדירה מאוד עד כדי נעלמה. 

באיזו את ממליצה?

זה חשוב מאד

לפעמים כשהמכונה עצמה לא מספיק נקייה היא פשוט פחות יעילה

ממליצה להפעיל את המכונה על הרתחה עם מלח לימון/חומץ

אח"כ להוציא את הפילטר לראות שהכל נקי ומשוחרר

בעז"ה זה ישתפר

חשבתי שזה בגלל הגיל של המכונה

למעשה הפילטר היה ממש מלוכלך ניקיתי שם היטב והפעלתי גם מכונה עם חומץ

בד"כ שמתח חומץ אבל המלח לימון לדעתי ניקה יותר טוב

יש שם כמו דלת קטנטנה שנפתחת ואז צריך לפתוח את הפילטר

שימי סמרטוט ליד כי לפעמים יוצא קצת מים

בד"כ הוא מלא אבנית ולכלוך

אחרי הנקיון עם המלח לימון האבנית יורדת בקלות

זה בטוח יותר זול מלהחליף מכונה.

הציעו פה כמה אפשרויות, אפשר גם לשים סמרטוט עם גל אורנים ולהפעיל מכונה טובה.

אני גם צריכה לעשות ניקיון טוב למכונה.

אז לא בהכרח קשור

ואני לא עושה לה שום ניקוי

נכון יותר ולכן לא מצריך טיפול תקופתי.

אני מתעללת במכונה שלי האמת..

ונכון, לא בהכרח קשור, אבל שווה לנסות.

מכונה לא אמורה לעבוד שנים תחת לכלוך מצטבר בכל מקרה אז לא מזיק לנסות לנקות בכמה אופנים ולבדוק אם יש השפעה מיטיבה.

קודם כל לא מנקה את התוף והפילטרים עד שצועק הצילו (לא ניקיתי את התוף בוודאות בשנתיים האחרונות)

אבל גם שמה כמות בגדים גדולה מדי, וגם אומרים שלא טוב למכונה לשים הרבה גל כביסה ומרכך ותמיד אני שמה פקק שלם. (עושה את זה על האוטומט ואז נזכרת שבעצם אמורים לשים פחות)

לפעמים שוכחת את הבגדים במכונה יום שלם ואז נדבק ריח גם לבגדים וגם למכונה.

אני שמה גם הרבה מסיר כתמים אבל לא יודעת אם יש לזה פוטנציאל להרוס את המכונה.

וגם לפעמים אני מוצאת כל מיני פתקונים וטישו בכיסים וזה עושה כמו סיבים כאלו בכל התוף..

אף פעם לא ניקיתי לא תוף ולא גומי

שוכחת חופשי כביסה עד שהיא מסריחה

שמה מלא מרכך כנל. גם אבקה. מה שתרצי

וגם אצלנו נשכחים דפים טיקטים ושלל פיצ'פקעס

הדבר היחיד שאני מקפידה עליו זה שהמכונה תישאר פתוחה כל הזמן

ופעם עוד הייתי פותחת קבוע את הפילטר אבל בתיקון האחרון הגומי שלו נהרס וחמי תקע את זה חזק כדי שלא יצאו מים ומאז זה לא נפתח

כי התלהבתי מהפתח הנוסף להכניס בגדים באמצע כביסה. 8 ק"ג נראה לי והיתה זולה למדי כי סמסונג זה לא ממש מותג במכשירי חשמל ביתיים.

לדעתי בהתחלה עבדה יותר טוב מאשר עכשיו.

גם אני משתמשת פחות או יותר כמו ש @אמאשוני תארה.

אני חושבת שבפעם הבאה שאקנה מכונה אלך על איזה מותג חזק... 

שלי סמסונג

והמוכר המליץ עליה כמהמכונה שמורידה הכי הרבה כתמים בפער מהמתחרות

ד"א גם המקרר שלי סמסונג והוא מושלם.

מהמכונה ומרגישה שעכשיו עובדת פחות טוב.

קטע שגם אצלנו זאת מכונה שנייה סמסונג, הראשונה שלנו גם היתה בערך בת שש כשבעלי ניסה לנקות אותה מבפנים וסדק איזה חלק, שכן שהוא טכנאי מכונות אמר שכבר לא שווה לנסות לתקן, אז החלפנו אותה ובגלל שהיה זול ובסך הכל היינו מרוצים הלכנו שוב על סמסונג. 

פתח עליון- חיים קצרים יותר, ואי אפשר להתעלל בה, מניסיון הן מהר נהרסות.

פתח תחתון- התעללות חופשית הן מחזיקות יפה מעמד, יותר חזקות.

פעם טכנאי הסביר לי את ההבדל.

הכי טוב - לגרד סינטבון ולשים בתוף

אני עושה מכונה ארוכה ותולה בשמש וכל הכתמים יורדים לי

לפני כן הייתי משתמשת באקונומיקה פשוט אבל נגמרה לי פעם אחת וניסיתי סינטבון וזה אחלה מוצר

ריקון הפילטר

אם צריך לפתוח את המשאבה

וכביסה תוכנית ארוכה כשהמכונה ריקה ובתוכה כוס אקונומיקה לא מבושמת, קצת קשה למצוא, יש תמיד ברמי לוי, זה מיכל כחול,  

ועושה פלאות

השמש הכי טובה בהורדת כתמים

אבל המכונה לרוב עושה את רוב העבודה..

תלוי בסוג הלבנים,

עדיף להשתמש עם 100% כותנה, ולא עם בדים סינטטיים שעלולים לגרום לגרד.

היה לי כמה פעמים, וכל פעם סימפטומים אחרים

ניסית למרוח אגיסטן? לשים נרות? אם לא ניסית, זה קו טיפול קו ראשון ללא מרשם

לא עוזר - אני שמה טבע קוטן

לא עוזר -  הולכים להיבדק

אפשר פשוט להיבדק וזהו בלי כל מיני ניסויים. אני מעדיפה להיבדק כמה שפחות פשוט

גם דלקת בנרתיק

צריך להיבדק אם רופאת נשים לא תדע מה זה אז אל תמתיני שיעשו עלייך ניסויים..

תבקשי להיבדק אצל רופאת נשים-עור

זה מתפרץ בתקופות לחץ נפשי בדרכ

0טריה מרגישה שונה מפעם לפעם

ואולי זה בגלל מה שהשתמשת בווסת אם את ב7 נקיים אז מן הסתם זה היה ממש עכשיו פדים וכו'

תנסי לשים משחת החתלה אפילו או אגיסטן בייבי

זה התחיל אבל קצת לפני המחזור

והחמיר כשהוא הגיע

בי פנטן בייבי זה גם טוב?

אמור להיות לי אגיסטן אבל אני לא מוצאת ואין לי בית מרקחת נגיש

מקסימום יחכה לערב הכל טוב

אין לי מושג, אבל הצלחת לשעשע אותי בהיותי טרוטת עיניים בזכות הניו בורן...

הולכת להזמין לעכשיו, אלא את המידה הבאה.

בעיקרון, זכור לי שהנעליים של נקסט כן קצת גדולות.

אז כן הגיוני שה 25 יהיה טוב.

מצד שני, אני שונאת להתעסק עם החזרות, ובדרך כלל מעדיפה להזמין קצת גדול ומקסימום לשמור להמשך. נניח אפילו לשמור לו מקסימום נעל חדשה לסוף החורף ותהיה יפה גם לפסח שבדרך כלל לפחות לליל הסדר עדיין עדיף ללבוש ארוך.

ומצד שלישי, ה'וחורף' זה אולי כבר עוד חודש וחצי, כי בראש השנה אמנם חם אבל לפעמים מחדשים כבר נעלי חורף.

בקיצור, אלו השיקולים שאני הייתי שוקלת,

אולי תחכי לעוד דעות לגבי מידות הנעליים של נקסט האם אכן גדולות כמו שזכור לי, כבר מזמן לא הזמנתי. 

להזמין מידה גדולה ומקסימום לשמור להמשך.

למרות שאצלי יש הפרש קטן בגיל ואם זה קטן על הגדולה זה בול מתאים לבאה בתור 😅

ותפסיקי כבר לקנות בגדים לחורף

תני לנו להתחיל את שנה"ל קודם

לשים פלסטר על הטבור.

אני עברתי ניתוח, אז חושבת שזה כבר לא בולט 

@חולמת להצליח עשית ניתוח ואח"כ היה לך עוד הריונות?

כי לי הומלץ לעשות ניתוח רק בסיום הילודה...

במרכז העיר רחוב הסורג

תכנסי לאתר שלהם ותראי

גם ממליצה מאוד

ממש טעים ואיכותי, ושירות מעולה. 

למה את מתכוונת מקום עם אווירה נעימה? מניחה שמאוד מלא שם עכשיו, ועד כמה שזכור לי גם די צפוף

בתלפיות

ציון הקטן בקניון רמות

בשביל לאבחן קשב וריכוז צריך אבחון מקצועי, לא רופא ילדים.

ובנוסף, שלא מאבחנים בגיל הזה.

למה זה חשוב?

כי הרופא שם לכם טייטל, וטייטל זה מחייב.

זה מלחיץ - כמו שאת מרגישה

זה גורם לנו להרגיש שצריך להתנהל בצורה מסויימת.

יכול להיות שהאבחנה של הרופא נכונה, אבל לא הדרך (לפחות ככל הידוע לי, הוא צריך להפנות לאבחון אם הוא רואה לנכון).

יש סימנים של קשב וריכוז שיכולים להיות גם קשורים לגיל.

ולפעמים טייטל מסיט אותנו למצוא פתרון לקושי עצמו.

מה הייתי עושה עכשיו?

מנסה להתמקד בקשיים שעולים כרגע, בלי המחוייבות לטייטל.

פעלתנות? הוצאת אנרגיות? מעבר ממשחק למשחק.

אפשר להתייחס לזה גם בלי קשר לקשב וריכוז

אם את חושבת שאבחנה תעזור או תגרום לכך שתתנהלו אחרת, אז לכו לאבחון מסודר.

גם הבן שלי בגיל הזה לא היה עומד במקום יותר משניה, כל היום תזזיתי (לקראת גיל 5 כן יכל להתרכז בבניה בלגו או פאזלים חצי שעה)

היום הוא נופת צופים מהבחינה הזו.

בכל מקרה, מה שאפשר לעשות זה לצאת הרבה מהבית. להצטייד בהרבה משחקי חוץ ופעילויות להוצאת מרץ. (כדור, אופניים, טרמפולינה, כדור גומי קופץ כמו הכדורים של הפילאטיס, באולינג ביתי וכיו"ב)

אפשר בבית להתקין קיר טיפוס. ובחדר שלו להתקין סולם שנתלים עליו או מתח במשקוף של הדלת.

ממליצה לעשות מנוי לפעלטון ואיי גאמפ או דברים בסגנון.

בנוסף לעודד משחקי דמיון. פיראט, אביר או מה שבא לו. להכין אביזרים בבית, גם תעסוקה וגם זה שלו, זה יעצים את העשייה שלו ויעזור לאזן את הדימוי העצמי לבין גערות..

מגיל קטן ראיתי על הילדים שלי שהם מאוד אנרגטיים. דווקא חשבתי מקסימום יהיה להם קשב וריכוז ולא ייחסתי יותר מדי משמעות לזה.

דווקא אובחנו עם משהו אחר....

הילד הוא אותו ילד, ולרוב הילדים יש קשיים שונים.

כשיגיע הזמן תעשו איבחון ותנו לילד מה שצריך

הם לא אשמים, פשוט לעזור להם, הם ילדים טובים שרוצים לגדול ולהתפתח ולשמוח

(במאמר מוסגר אומר שכל עוד אין אבחנה רשמית, עדיף שתתייחסי רק לסימפטומים הספציפיים של הילד שלך, ולא לכותרת, שאולי לפעמים מבהילה.

מצד שני - הכותרת לפעמים דווקא מרגיעה, כי היא קצת מורידה מהאשמה שיש על הכתפיים וגם מהרצון לשנות את הילד - כי זה הוא, ואין מה לשנות אלא רק לתמוך ולעבוד בכלים המתאימים...)

בכל אופן, 80 מ"ר זה לאו דווקא מעט - תלוי איך הבית בנוי וכמה נפשות אתם.

מרפסת יש? אפילו קטנה.

אפשר לקנות כל מיני משחקי חצר - סוס נדנדה, מגלשה, טרמפולינה, אוהל כדורים... רק צריך לחשוב איך לאחסן אותם שלא יפריעו ביום-יום. אבל הם בהחלט יכולים לעזור בהוצאת מרץ.

ואם יש לך כוח לצאת איתו לגינה - זה הכי טוב...

ובינתיים, לנשום נשימה עמוקה, למצוא את הנקודות הטובות שבילד שלך, ולהתפלל שתמצאו את הדרך לעזור לו בקלות בשבילכם!❤️

יש בריפוי בעיסוק גישה שנקראת פואט -poet שהיא הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב.

זה די ממוקד עם מטרות מאוד ברורות ואמור להיות יעיל

ממךיצה לך לברר

לא כל מרפאה בעיסוק עושה את זה, זה קורס נפרד

לילד יהיה.

גם לי יש

כדאי מעכשיו ללמד את הילד כלים שלא יגיע לגיל של בית ספר וידחפו לו ישר רטלין.

ויש מלא מתקני נינג'ה שאפשר לחבר לקיר מדליק ברמות ונותן ים מענה 

יש מצב שגם לבת שלי יש

ואגב, אנשים וילדים שחשופים למסך למשל - הוכח מחקרית שהפעילות המוחית שלהם זהה לאנשים עם קשב (מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה)

ראיתי גם מחקר שנעשה פה על ילדים שצורכים אוכל מעובד והרהה סוכר, שהפחתה שלו עוזרת בתסמיני היפראקטיביות

אז קודם כל הייתי בודקת את זה. שהילד ישן מספיק, טוכל טוב, פורק מספיק אנרגיות בחוץ ולא חשוף למסך

הילדים שלי כשהיו קטנים יותר היו מאוווד שובבים. מאוד.

הפתרון בעיניי זה קודם כל לשמור להם על סדר יום, כמה שפחות סוכר ואוכל מעובד ושעות שינה כדי להסיר כמה שיותר טריגרים להתנהגות שובבה

במקביל, ילדים משועממים שלא פורקים אנרגיות - ככל הנראה ישתוללו יותר

לפעמים זה גם רצון בתשומת לב

ולפעמים באמת זה קשב אבל זה לא סותר את כל מה שכתבתי למעלה שיכול לעזור

ואם יורשה לי - בעלי עם קשב ודיסלקציה מסוימת, והוא אדם פורה,יצירתי, עם קו מחשבה ייחודי מאוד ותואר ראשון ומקצוע שהוא עוסק בו בהצלחה רבה ב"ה כעצמאי. הוא גם לא לקח ריטלין אגב מעולם.

הוא היה ילד מאתגר, נכון. אבל זה בגלל שהמערכת הרגילה לא תמיד מתאימה לילדים עם קשב. וזה לא אומר עליהם כלום חוץ מזה שהמערכת לא תמיד מתאימה להם ושעם עזרה הם יוכלו לפרוח.

חיבוק❤️

7 זה קצת מהר, אבל אם הוא עבר על הכל וראה טוב, זה כנראה מספיק.

לא 7 דקות

אבל נגיד רבע שעה בערך

היתה לה סטאז'רי. שעברה איתה על הרשימת אברים וככה זה היה מאוד יעיל ומסודר

וגם היא דווקא היתה מקצועית לפי איך שהרגשתי..

אז לי זה היה מצוין

ושאלתי אותו אם זה הגיוני שזה כ"כ קצר

כי תמיד זכור לי ממש ארוך

אז הוא אמר שהעובר ישב בצורה שקל לראות...

ד"ר קלוד שוקרון

בע"ה שהכל בסדר...

אבל עכשיו תהיתי אולי אני טועה ולקח קצת יותר.. סביב 10 דק+-

מבחינת הרופאים, הזמנים הכל.

גם בדיוק דקות בין 7-10 דקות😅

דר' שוקרון מאוד מקצועי. אני רגועה

אני אוהבת את זה שזה יעיל ומהיר

בטח לאלה שקשה להן לשכב על הגב. בהריון אחד השכיבה על הגב עשתה לי תחושה של כמעט עילפון.

יש רופאים שככה זה אצלם תמיד....

ב"ה שלא היה לרופא על מה להתעכב וראה הכל בפשטות ובהירות

המשך הריון תקין וקל, בבריאות ובידיים מלאות

ממליצה לך באופן אישי להתייעץ עם ד"ר נדג'ארי המלאך. מומחה לUS מספר 1 בארץ

אפשר לסמוך עליו והוא ידע להפנות אותך ולכוון לאן שצריך

אני גם עברתי חוויות כאלו.

הרבה פעמים חצאתי מאולטרסאונד כאובה במיוחד אחרי סריקת מערכות

את זה כדי להעיר אותן/להזיז אותן

והרופא-חרדי ירא שמים

הרופא ממש לחץ על הבטן כי הגעתי בשבוע מאוחר וגם העובר גדול קצת יותר מהשבוע שלו

אם הוא לא היה לוחץ הוא לא היה מצליח לסקור את הכל

והוא היה רוסי עם מבטא (והבנתי שהוא מאוד מקצועי)

באמת היה משהו שלא הצליחה לראות ושלחה אותי לסקירה מכוונת לוודא שהכל בסדר.

לפעמים אם המכשיר לא טוב או שהעובר בזווית לא נוחה זה קורה.

רופאים ורופאות יהודיים כולם.

המטרה חהזיז את העובר

כדי לראות איברין שלא רואים

אבל זה בהחלט כואב😞

זה לא נעים ומכירה מישהי שזה עשה לה בעיות אחר כך, לא אפרט.
כמובן יש לפעמים צורך ללחוץ חזק יותר באולטרסאונד או לדפוק על הבטן (קרה לי...), אבל יש גבול בזה וזה לא צריך להיות מוגזם, אם מרגיש מוגזם מאוד אפשר לבקש להפסיק הכל טוב, אצלי היא השאירה בצד את הבדיקה המסויימת של המיקום הזה, וחזרה לבדוק אחר כך לקראת הסוף ואז ראתה, אז היה קצת יותר ארוך, אבל לדפוק לי על הבטן לא הסכמתי לה.

לרוב לא מגיבה במיידית למה שאוכלים אלא בדיליי של יום- יומיים

זה לא בגלל מה שאכלת עכשיו אלא מה שאכלת לפני הצום

אם העמסת על הגוף או אכלת דברים שמדליקים את מערכת העיכול, התוצאה קורת עכשיו.

אני נזהרת עם התזונה כל הזמן

גם לפני הצום וגם אחריו

מערכת העיכול לגמרי מגיבה באופן מיידי אצל אנשים עם רגישות במערכת העיכול.

יכול להיות שבמקרה של הפותחת התגובה אחרי הצום נבעה ממשהו שאכלה לפני הצום או מעומס על מערכת העיכול, אבל זו יכולה להיות גם תגובה לצום עצמו. 

לאחר שחקרתי את הנושא (בשביל עצמי)

בריאות מערכת העיכול תלויה בעיקר במזון שמכניסים

קראתי על פתרון שנתנו לאנשים עם בעיות קשות לאכול מזון רפואי כדי להימנע מבעיות העיכול

דווקא צום זה אחד מהדברים שמרפא ולא מציק למערכת העיכול

אני יודעת שאם אני יואכל משהו לא במקום ארגיש מיד את (בתווך המיידי) הכאב והעיוותים בבטן.

באגט שניצל נניח תוך כחצי שעה ארוץ לשירותים ואסבול ממש, מרקים למינהם הבלאגן מתחיל אצלי ממש בסיום הארוחה - אפילו שמרקים דווקא טובים לעיכול אצלי זה ההיפך

ככה גם בצומות אחרים משנים עברו הצום היה עובר בטוב אבל אחכ הייתי ממש מושבתת מכאבים פסיכיים.

כיפור שנה קודמת לא היה בעיות אחרי הצום לכן הייתי רגועה הפעם

יש גם השפעות מיידיות ויש השפעות בדיליי של יום- יומיים ואפילו יותר

ספציפית צום אמור להיות בריא למערכת העיכול

מרקים לא טובים לעיכול לכולם

גם לי ירקות ובפרט במרק עושות בלגן כמעט מיידי

צריך להבין כל מאכל איך הוא משפיע והאם הוא טוב למערכת העיכול הספציפית שלך או לא

להרבה מאכלים לפעמים יש תחושה שמערכת העיכול בעייתית ולא האוכל

אבל זה לא נכון

אפשר לאזן את התזונה ולהגיע להחלמה 

לא אומר שאי אפשר

זה רק אומר שהיא לא הצליחה לעזור לך

אל תתייאשי

אני שנים סבלתי מזה

עד שגיפיטי העלתה את האפשרות שאני רגישה גם לסיבים תזונתיים

מכיוון שהאוכל שלי התבסס על ירקות ופירות זה היה קשוח להוריד אותם כי לא נשאר לי מה לאכול

אבל הורדתי ונרפאתי (בנוסף להורדה של סוכרים ושומנים)

אני יודעת כמה קשה להגיע לאיזון

אין אינפורמציה מספיקה בשום מקום גם לא אצל אנשי מקצוע

יש מלא דיסאינפורמציה בכל מקום וגם אצל אנשי מקצוע

אני הצלחתי בזכות צמצום המזון שלי לדברים שבוודאות לא פוגעים במערכת העיכול

קשה להתמיד בזה

אבל עוד יותר קשה לחיות עם מערכת עיכול חולה

רוב האנשים לא מצליחים וגם לא מאמינים ביכולת שלהם להחלים

תהליכים שלא מותאמים ספציפית אליך כנראה לא יצליחו

יכול להחמיר מצב שתזונה התחילה

הוא יכול לגרום לאכילת יתר/ רגשית והמזון גורם לבלגן

אבל הוא לא יכול ליצור את המצב מאפס

גם הורמונים מחמירים את המצב

אבל אם התזונה מותאמת הבטן תהיה מאוזנת גם בסטרס וגם עם הורמונים

את יכולה לבדוק את זה ולצרוך רק מזון רפואי או רק מזון שאת יודעת בוודאות שאת לא רגישה אליו

אחרי בערך שבוע הבטן מתנקה לגמרי ומתאזנת

אני כבר 6 שנים ברימיסיה (הפוגה) ממחלת מעי דלקתית. בלי תרופות. תודה להשם🙏

לחם

פסטה

אורז

פריכות אורז

ביצים

סוג מסוים של גבינה

מוצרי טבעול מסוימים

מעט נישנושים ספציפיים 

בלי בכלל ירקות וכו

אז סרט זה שזה מה שגורם לך כאבים

איזה סיוט

זה מושג חמקמק

מערכת עיכול חולה זה משפיע על כל הגוף והתפקוד

זה להיות חולה כל הזמן במחלה כרונית

אם אוכלים מזון שגורם למערכת העיכול להיות בריאה וזה לא מזון שמזיק לגוף זה יותר בריא ממצב אחר

חוסרים תמיד אפשר להשלים בתוספי תזונה

היה ניסוי וטעייה של הרבה שנים

תודה לך

כי זה עם מים??

לא שבאופן גורף- מרק לא טוב לכולם.

תרגישי טוב!!

ותבדקי פעם הבאה אם הרב אולי כן יש לך פטור מלצום לפחות ט' באב

בלשון המעטה. פשוט מכירה מקרה קרוב שעשתה בדיקת קולונסקופיה ואמרו שזה מעי רגיז ובסוף הייתה לה מחלת מעי דלקתית שפספסו. אבל אם עשית 3 פעמים כנראה זה לא המקרה שלך🤷‍♀️

וחיבוק❤️ מקווה שבקרוב תרגישי הקלה!!

רק לפני כמה ימים שמעתי ממשהי על הכדור הזה

יודעת מה ההבדל מקולוטל לכדור הזה? 

משתמשת כשצריך בסטופיט אבל לכאב ולעיוותים זה לא עוזר

העזתי בגלל זה לעשות כמה דברים שלא עשיתי אף פעם

שזה בטח לטובה

אבל זה בהחלט קשוח

תודה 🙂

אבל הוא עוד יותר קשה למי שרגיל להיות בשליטה. אני נלחמת בזה כל הזמן כשזה קורה. לשחרר. לזרום. להקליל. לסלוח לעצמי. בעיקר כשזה מול אחרים ופוגע ב"תדמית".

בעיניי, מציאות של שליטה ותכנון ללא בלתמים או טעויות זו מציאות מדומה שהשם בחסדיו מאפשר לנו אותה רוב הזמן בגבול של מה שאנחנו יכולים להכיל . לפעמים גם לא. (וב"ה שרק לפעמים אם כי לאחרונה אני מרגישה שהתדירות גבוהה ביחס למה שאני מצליחה להכיל)

אני בכל אופן לומדת מזה שאני צריכה להיות יותר בזרימה, בשמחה, בהכנעה למציאות שנכפתה עליי למרות שמאוד השתדלתי שלא

.

כי בלתמים יש למכביר מאז הקורונה ועד היום, והאמת שלא רואה כ"כ הבדל בין להתמודד עם פאשלה לבין להתמודד עם בלתם שנגרם מסיבה שאינה תלויה בנו.

הדרך שלי:

1. לתכנן את השגרה באופן כזה שיהיה מקום לבלתמים. כלומר לא לנצל את כל המשאבים על התמודדויות רגילות. מהיכרות איתך את גם דוגמת בזה.

2. לערוך רשימה של המשאבים הלא מנוצלים הפוטנציאליים:

כסף בחיסכון

עזרה מהמשפחה

עזרה משכנים

לחשוב איך לתרגם את המשאבים האלו באופן מעשי.

3. לערוך רשימה של המטלות או צורכי המשאבים שאינם מנוהלים נכון ואפשר לייעל אותם.

למשל: לעשות קניות אונליין, לשתף את הילדים במטלות שונות, בגדול להעביר למיקור חוץ כל מה שאין לו ערך בפני עצמו שיבוצע על ידינו.

4. לתכנן לתקופה שאפשר להחזיק בה ראש. לפעמים זה יהיה לעבור את היום הקרוב, לפעמים זה יהיה לעבור את השבוע הקרוב.

5. חשיבה חיובית וחיזוק מנטלי- להתרחק מכל מה שאינו תלוי בי, לא לבזבז עליו אנרגיה. להזכיר לעצמי שאי הצלחה בתקופה כזו לא מעידה על היכולות שלי במצבי שגרה. להתעודד שמתישהו זה יגמר.

6. כשהבלתם מתמשך מאוד, צריך לשקול לשנות משהו מעבר להישרדות. אם זה לשנות עבודה, מקום מגורים, לקנות אוטו אם אין, לוודא שהמסגרות של הילדים הם נכונות לנו במצב החדש וכד'.

7. סדרי עדיפויות חדשים- להוריד סטנדרטים. אם זה בתחזוקת בית, במשימות שלקחתי על עצמי.

למשל עכשיו גם פחות מקפידה על אוכל מסודר ובריא וגם בקושי הולכת לשיעורי ספורט והמצב נותן איתותיו, אבל לכל זמן ועת, וגם סטנדרטים הלכתיים שמקשים עלי וכד'.

לגבי פאשלות- להפנים היטב את המונח עלות שקועה, ולהימנע מקבלת החלטות שגויה בגלל צורך פסיכולוגי לנצל עלות שקועה, כאשר הניצול יקר יותר מהוויתור.

נפלנו לבור, לא נמשיך לחפור.

קשה לי לסלוח לעצמי בדרך כלל...

משתדלת שכן

כולם טועים

ביומיים הראשונים הייתי עסוקה לסלוח לעצמי

וגם לבצע רשימת מטלות לפתרון הבעיה:

לקבל עזרה ממי שהציע

לבקש להאריך את העזרה ולקבל הארכה חלקית (לא אוהבת לקבל עזרה ובמיוחד לא לבקש)

לעשות משימות שכל אחת מדאיגה בפני עצמה

אני אוהבת שליטה ורוגע

דאגות ממש משבשות אותי

יש לי הרבה בלתמים בחיים אבל לרובם יש לי כלים להתמודדות אוטומטיים

פה כמעט ולא היה לי

הלכתי לבדוק מה זה עלות שקועה

ובכן אני תמיד עם יד על הדופק על עלות תועלת

גם פה פעלתי נכון מבחינה טכנית (אחרי ביצוע הטעות הראשונית)

רציתי שזה ייפתר עד היום שזה הדד ליין לעוד בלתם שיתרחש או לא

יש לי כבר 3 פתרונות אפשריים

מקווה שהפתרון האופטימלי יתרחש אחרת זה ימשך עוד כמה ימים

@כי כל פה

@באתי מפעם

@המקורית

@אמאשוני

@רקאני

לומדת ממך המון!

אנחנו שונות בהרבה דברים..

ועדיין אני לומדת ממך המון המון המון

ואת ממש השראה!

אז תודה!!

ובטוחה שבע"ה תצאי מחוזקת גם מהסיבוב הזה שנשמע בהחלט לא נעים♡♡

שהיא אנושית, שטעויות קורות, שזה בסדר לפעמים לפשל, זה קורה לכולם.

תזכרי את זה גם לגבי עצמך.

מי שלא עושה אף פעם לא טועה.

והקרייסס הסתדר אתמול ברגע האחרון

הייתי מאושרת

אשכרה נכנסה לי עז לחיים ויצאה ברגע האחרון 

אנחנו כ"כ שונות

אבל לומדת ממך המון

מההכלה

ההקשבה לעצמך

האמת הפנימית שלך

תמשיכי להצליח ושיהיה לך תמיד רק טוב

לק"י

אני חושבת שבבית הספר לומדים לקרוא שעון מחוגים, אבל לא זוכרת באיזו כיתה.

בקפיצות של 5. שהמחוגים של השעות והדקות שונים וברור מי של מה.

יש ספרי משחק שעוזרים. נראה לי פשוט להסביר במילים ולשים על היד. לא אומרת מניסיון אבל נרטה לי זה מה שהייתי עושה. כך אני למדתי.

כדאי קודם מחוגים, כדי ללמוד לקרוא שעון.

אחרת פשוט לא לומדים

לק"י

אני למדתי בכל אופן...

 להסביר קודם רק על המחוג הקטן- לאיזה מספר הוא קרוב? עבר אותו? מגיע אליו? זה אומר שעכשו בין 6 ל7 ויותר מתקרב 7 וכו..

אחכ כשקצת מתאמנים ומסתכלים כמה פעמים במהלך היום אפשר לעבור ןמחוג השני.. מתחילים שוב ומחצי ושעה עגולה ואחרי שנכנס אפשר להסביר על זה שכל קו קטן זה דקה וכל קו גדול 5 דק ולהתאמן ביחד (מה השעה? שנדע מתי מגיע וחצי ואז הזמן לפירות.. התור שלך נגמר כשהקטן על 4 7הגדול על 5 זה בעצם 4 ו5 פעמים 5 דק: 5,10,15,20,25- 4 ו25 דקות וכו)

אמורים ללמוד בכיתה ב בגאומטריה אבל המון פעמים מתפספס עם הרבה ילדים או שלא מספיקים בכלל..

הייתי קונה שעון מחוגים הכי ברור שתמצאי (גדול, בהיר, עם מספרים ולא רק פסים)

שלא משנה איזה שעון יד יש

אצלי למדו מחוגים משעוני הקיר שיש בבית

למדו לבד כשהתענינו מה השעה כל פעם

קודם כל, היא מקבלת ברזל? אם הבנתי נכון זה יכול להשפיע.

(אמנם נשמע שיש לה תאבון).

בכל אופן, נשמע לי שאני במקומך הייתי שומעת מה הרופאה מציעה, אם יש משהו שאולי פיספסתם וכדאי לבדוק, אבל הולכת עם האינטואיציה יחד עם הנתונים- שאם היא בסהכ עולה במשקל אפילו שבקצב שונה מהטבלאות, ואתם בטבע שלכם קטנים ועושים קפיצת גדילה בגיל קצת יותר בוגר, והכי חשוב- היא שמחה ורגועה, אז לא הייתי הולכת על כל מיני בדיקות לא נעימות או פולשניות לפני גיל שנתיים. דברים שיחסית בקלות ובלי לצער אותה הייתי שוקלת לבצע, ואם זה לא לכוחות שלכם ואת לא מרגישה שחוץ מהמשקל משהו לא תקין- אז אולי אפילו עם בדיקות פשוטות הייתי מחכה. ואל תתני למבטים ומשפטים של האחות או הרופאה לבלבל אותך אם את מרגישה שזה מה שנכון. את האחראית ואת קובעת מה כן או לא יעשו לבת שלך. רק בריאות!

להמליץ להורים להתעלם מהמלצות הרופאים על סמך אינטואיציה, 

להגיד להם שהאחות והרופאה "מבלבלים אותם", 

להגיד שאפילו על בדיקות פשוטות אפשר לוותר "אם את לא מרגישה שמשהו לא תקין" - זה פשוט מסוכן וחסר אחריות.

רופא ילדים טוב לא ישלח ילד ל"כל מיני בדיקות לא נעימות או פולשניות" אם אין סיבה טובה לכך.

כמובן כמובן הורים תמיד צריכים להפעיל שיקול דעת, אם הרופא אמר משהו שנשמע להם לא טוב אז עומדת להם הזכות והחובה לבדוק עם רופא אחר ועם עוד מאה רופאים אם צריך ולקרוא לבד חומר מקצועי ולהתקשר למומחים בארצות הברית אם רוצים,

אבל פשוט להתעלם? להזניח? אפילו לא לבדוק? 

אם למשל בעוד 3 שנים ההורים יגלו שיש לבת שלהם צליאק (ואני בטוח שזה מהדברים שהרופא ירצה לבדוק כבר בשלב הנוכחי), אנחנו לא נהיה שם בשביל לנחם אותם על 3 שנים של סבל...

מדגיש שהתגובה נכתבה לדברים שכתבת, לא אלייך אישית. אני חלילה לא פונה אלייך אישית אלא דן בעמדה שהצגת.

יכול להיות שיבדקו בגיל הזה והיה תקין.

ובגיל יותר גדול יגלו צליאק.

אנדוקרינולוג ילדים,

גסטרו ילדים.

כל אחד מהם יבדוק בתחומו האם יש בעיה שיכולה לגרום לירידה העקבית באחוזונים (כלומר העלייה האיטית במשקל).

אולי תגלו שיש בעיה ומיד גם תדעו איך לטפל בה,

ואולי תגלו שאין שום בעיה ופשוט צריך לחכות קצת עד שהיא תשמין מנחת.

בשתי האפשרויות - הרווחתם. WIN WIN.

הבת שלי ממש כמו שאת מתארת, ירדה וירדה באחוזונים של המשקל היקף ראש וגובה מעולה.

עכשיו היא 1.4 באחוזון של המשקל משהו כזה, בת חצי שנה.

שנינו אני ובעלי קטנים מאוד (אני נעה בין 39-40 ובעלי 53)

אתמול הייתי אצל רופא ילדים עם הנתונים והוא אמר שהמשקל זה הדבר האחרון שמדאיג אותו כל עוד הילדה מתפתחת יפה חיונית ושמחה והכי חשוב ההיקף ראש ואחכ הגובה.

הרגיע אותי.

אני כמובן לא מורידה בגלל זה רגל מהגז ושמה לב לארוחות שלה, פשוט עושה מה שאני יכולה הנקה, התחלת מוצקים. ברזל...

אם אראה עוד ירידה במשקל - בדגש על ירידה . כן אלך לבירור נוסף...

שהיא ובעלה נמוכים, וכשהבת שלה היתה נמוכה אני לא חשבתי שזה חריג בכלל.

אבל כנראה שהרופאים שראו שם דברים שבכל זאת היו חריגים הפנו לבדיקות שבסופן גילו לה צליאק.

לא הייתי מזלזלת הבדיקות.

אבל גם לא הייתי נלחצת יותר מידי. בעז"ה יהיה בסדר...

כי יש סטיות בין משקלים

ליתר ביטחון הייתי מודדת בעוד משקל אחר

אתם מקפידים על לתת לה ברזל?

תינוק /ילד שאוכל טוב.מתפתח יפה ורגוע,זה דבר מרגיע.

לגבי משקל כמובן שצריך מעקב .כמו שהפותחת עשתה.

אם הרופא ילדים ואחיות טיפת חלב רגועות .לא צריך להלחץ יותר מידי.

צריך ספירה ,להיות במעקב רופא ילדים .

לתת ברזל לפי ההמלצות.

לעיתים צריך להוסיף שומן או מזונות עשירים הקלוריות.

כל מקרה לגופו.

בד"כ מחלות חסר ,שמשפיעות על ספיגת מזון.

מלוות בכל מיני סימפטומים .

לא כאן המקרה לפי הפותחת.

צריך גם לשיב לב לגנטיקה במשפחה המורחבת.

אי אפשר לדעת מאיזו גנטיקה במשפחה המורחבת נובע קצב הגדילה.

קטנים ורזים שגדלים בקצב שלהם.

אני לא מזלזלת בבדיקות כי מעקב ובירור רפואי זה חשוב לשלול בעיות אמיתיות, אבל אם לאחר הבירור הכל תקין הייתי מניחה לזה.

השבוע אמר לי אנדוקרינולוג ילדים שהבן שלי אצלו במעקב (משקל מתחת לאחוזון 3) שלדעתו ילדים בריאים שאוכלים באופן תקין אין לרפואה מה להציע יותר מדי מבחינת עלייה במשקל ומודה שמהנסיון שלי העשרה קלורית מסייעת רק לילדים שלא אוכלים היטב.

אז מצד אחד אל תלחצי, סיכוי סביר שהכל תקין ומצד שני כדאי לעשות את הבדיקות המומלצות לוודא שבאמת הכל תקין

אבל כן כדאי לעקוב.

הבן שלי נמצא במעקב אצל דיאטנית.

ההנחיות בעיקר זה להקפיד על ארוחות מסודרות, להעשיר כמה שיותר בשומנים בריאים וחלבונים.

כדאי לעשות גם בדיקת דם, ומה שהרופא חושבת שצריך לבדוק.

גם אצלי הילדים קטנים, אבל הכל תקין.

אני אלך לרופאה ומה שהיא תגיד נעשה, אני סומכת עליה. פתחתי את השרשור בעיקר כדי להבין כמה זה נפוץ ולשמוע מכאלו שעברו את זה.

לילדה ב"ה יש תיאבון, והיא אוכלת יפה, גם בהנקה וגם מוצקים.

זה מאוד קשה, מבינה אותך מאוד אבל תנסי לשנות במחשבה ששום,דבר לא לשווא, והכל מתוכנן..

גיסתי גם היתה באותו מצב והחליטו לעשות הפסקה דווקא בזמן,הזה הם הצליחו להפקד בצורה טבעית! מאחלת שגם אצלך תצליחו להפקד בקרוב ממש!! 

מהצד זה נשמע וואלה כולה חודש אחד

אבל לא

במצב הזה כל יום נראה כמו הר ענק

מנסה לעודד אותך

שאם כבר התקבלה ההחלטה יחד עם הרופא ונשמע כמו שאת אומרת שזה הדבר הנכון

אז תקחי את החודש הזה להרפיה מההתעסקות עם זה.

אני זוכרת שאצלי גם היה חודש כזה אחרי שחודש אחרי חודש עשיתי בדיקות ומעקבים

והיה קשה בהתחלה כשהפסקנו לחודש

אבל ברגע שהתקבלה ההחלטה גם החלטתי שאני רותה גם להרגיש הקלה מסויימת

להיות חודש בלי להתעסק עם זה.

כמובן שהיו רגעים ששקעתי בזה במהלך החודש אבל בגדול זה עשה טוב ונתן כח להמשך

חיבוק

ובשורות טובות ❤️

לי זה קרה עם החזרת עובר שנדחתה בחודש בגלל מדדים לא טובים.

מבאס מאוד, והרגשה של דריכה במקום, אבל כמו שאמרו לך, קחי את הזמן הזה למנוחה, לאינטימיות טבעית וזורמת יותר, פחות מתוזמנת.

ושבע"ה יגיע הריון תקין וילד נוסף במהרה