פורום הריון ולידה (עמוד 185)

אבל אני בשלב מסוים ממש מקפידה שלא ישנים איתי במיטה אלא אם חולים או יש סיבה ממש מיוחדת.

חיבוק נשיקה, וחוזרים למיטה

בהתחלה זה קשה מאוד להרגיל אותם. וזה דורש לשבת לידם, להרגיע, להחזיר שוב ושוב.

אבל זה משתלם לטווח הרחוק.

וככה יש גם פחות דאגות על בעיטות בלילה...

נשמע שזה תהליך שנצרך בלי קשר לחשש מבעיטות...

הם בני כמעט 4, ו2.

בדכ הוא קורא ואני באה ואז הוא נרדם במיטה. לפעמים כשהוא בא הוא בא מתוך שינה אז אין כאן ענין של תהליך כי זו הפרעת שינה, לא חושבת שזה פתיר. הוא לא מודע לזה

היא לעומת זאת אם היא מתעוררת היא תעשה הכל כדי שמישהו יצטרף אליה אז אין לה בעיה לקפוץ לי על הבטן גם, ואני ישנה עד שהיא מעירה אותי אז חוששת ממש שהיא תפגע בבטן. אני מרגישה שהיא קטנה מדי בשביל הסברים לא לפגוע בבטן

אפשר קצת להעיר, ולחזור על מנטרה, כל אחד ישן במיטה שלו.

גם לבת השנתיים. אפשר ללמד אותה.

זה דורש זמן,  סבלנות אבל עם הרבה התמדה תוך כמה ימים הם ילמדו. 

איתו אני בעצמי ישנה לפעמים מתעוררת בבוקר מגלה שהוא איתנו. או מתעוררת אחרי הבעיטות... (הכל בטעות כמובן, זה ממש לא אשמתו. הוא אפילו ירש את זה ממני) אז אין לי איך להעיר כשאני לא ערה.

לה באופן כללי לא יזיק להירגע חחח הבעיה שבאמצע הלילה היא עם אנרגיות יותר משיש לי באמצע היום. אבל אין ברירה כנראה

וישר להחזיר אותו

כמובן לפני שהולכים לישון להכין אותו שלא עוברים למיטה שלך בלילה, כל אחד ישן במיטתו..

זה קשוח

אבל תהיו דבקים במטרה והם ילמדו.

גם לי יש בן שנתיים קשוח.

הוא יודע לקרוא לי כשצריך, או לבוא אלי לבקש חיבוק ואז מחזירה למיטה.

וזה אחרי תהליך ארוך. גם הוא היה נכנס בלי ששמנו לב למיטה..

נותנים להם. וגם אם לא שמחים, הם לא בוכים.

משחק קלפים לשים בתיק או בבית

פליימוביל

ערכת יצירה כלשהי

ספונת?

את הבת שלי שימח מראה או קישוטים בחדר

גם תכשיט פשוט או קופסת תכשיטים/דברים לשיער

ערכת יצירה קנו לנו כמה והיא עפה על זה 

סט מצעים שווה (נניח עם הדמות האהובה עליה)

חלוק אמבטיה

עגילים/שרשרת

ערכה של קשקושים לשיער

ערכת קרמים/איפור

קורקינט

מדף מעוצב לחדר (+קישוטים לשים עליו)

ערכות יצירה

יש מישהי רצינית שריכזה חוברת על הנושא

תשלחי מייל ל simfi.help@gmail.com

והיא תשלח לך

בגדול להימנע מדברים שמכבידים על הרגישות במפרק

לי מאוד עוזר לשבת רק על דברים מוגבהים

כשמחמיר אז לשכב 10 דק פעם בשעה

לשכב עם כרית בין הרגליים

לא לעשות תנועות גדולות עם הרגליים

להימנע מהליכה ממושכת

כשמחמיר- להימנע מטאטוא/שטיפת כלים/שטיפת בית

זה מה שעולה לי כרגע

בהריון אין דרך לשקם רק להקל

עם אקווליבריו, אוסטאופטיה, כירופרקטיקה,  דיקור וכזה...

אחרי ההריון יש הרבה מדריכות של התעמלות משקמת שבעצם עובדות על לשקם את האיסור ולחזר אותו כדי שלא יתפרץ שוב

יש הרבה נשים שמגיעות להריון הבא בלי כאבים..

תנסי לשמור על ירכיים ישרות, כלומר- לא לשים רגל על רגל ולא לעשות תנועות חדות. כשמסתובבים במיטה להצמיד את הרגליים ולנסות להסתובב כמקשה אחת, יש כאלה שגם נמנעות מעליה במדרגות

בהצלחה 🙏

ואם יש ציר של דקה דקה וחצי במרווחים של 5 דקות אז לנסוע.

זה הריון ראשון? אם לא אז גם לפי פעמים קודמות את תדעי אם פתיחה/לידה רצלך מתקדמות יחסית מהר. וקחי בחשבון שלידות חוזרות מהירות יותר

יותר משזה נחשב מהר זה בעיקר משהו שצריך להיות בערנות עליו.

כדי להגיע למצב הזה גם צריך לחוות צירים, נגיד אצלי אני יודעת שהצירים שלי של הפתיחה ההתחלתית כואבים - אז אם את יודעת שהגעת ל2.5 בלי להרגיש חד משמעית הייתי בודקת עם התיאור שלך.

מצד שני, כן אני יכולה להגיד שלמרות שהכאב קצת מתגבר עם התקדמות הפתיחה, עדיין זה לא שבפתיחה 8 יש לי צירים שאין איך לעמוד בהם. יש נשים שהצירים שלהם הם ברמת כאב נסבל. אז אם את לא יודעת איך זה אצלך, ואת מסוגלת להגיע לפתיחה 2 בלי להרגיש צירים משמעותיים - אני במקומך הייתי הולכת להיבדק כדי להיות רגועה ואולי גם לקבל הנחיות להמשך 

יכל להיות צירים

אבל לא מקדמים לידה םעילה

ולכן כדי לצאת את צריכה לחכות- שיהיו כל כמה דקות במשך לפחות שעה

ובעיקר בעיני- שיכאבו באמת ולא כאב שקל להתגבר עליו ...

בלי-ה פעילה גם מרגיישם עמימות כזאת.. והתכנסות.. וגם קשה להתנהל רגיל בין לבין

עצה טובה- ללכת לישון ואם את נרדמת.. ונרגע לאט לאט סימן שלא לידה

ואם זה מתגבר ומתחזק ומצטופף כנראה שכן

אבל הכל תלוי גם רמה נסיעה יש לך לבי''ח

וגם התחושת בטן שלך

לפעמים יש לידות מהירות ולא בדיוק לפי הספר ותשימי לב.. לכצמך..

מה שתיארת נשמע כי לילה נורמטיבי בתישעי

במצב אגב בדיוק באותו השבוע וזה נוהל לילה קבוע אצלי צירים וכאבים וכו 

התחלתי תשיעי

התקשויות עוד קודם

אבל זה לא פעם ראשונה שיולדת

לק"י

אצלי קרה שהתחילו צירים יום יומיים לפני הלידה.

אז אולי זה קורה להרבה נשים, אבל לא בטוח שלרובן.

באתי עם פתיחה 2.5 בלי להרגיש שום דבר, הרגשתי הרבה יותר טוב מעכשיו וזה היה בשבוע 37+2, באתי כי קבעו לי זירוז לא בגלל כאבים או משו.

הייתי ביום חמישי בהיפוך ואמרו לי שיש לי 80% מחיקה,ולגבי פתיחה היא לא רצתה לבדוק כל כך כדי לא לאסור אותנו חלילה,אז היא בדקה ממש בקטנה ואמרה שיש בערך 1.5,אבל היא לא באמת בדקה לעומק..

הוא כזה שאי אפשר לדבר או לחשוב.

מכירה נשים שהגיעו לפתיחה מלאה עם צירים שהן תיארו כ"לא נעימים".

אם כבר הגעת ל1.5 בלי להרגיש כלום, והגעת בעבר ליותר מזה, אל תסמכי על זה שיכאב לך בטירוף

לא תמיד מרגשים משהו

זה עדיין שלב לנטייה. בד"כ סביב פתיחה 4 יש קפיצה רצינית גם מצד ההרגשה

אם יש לך ספק במקומך הייתי הולכת להיבדק כדי לא לקחת סיכון 

אל תוציאו לי את העיניים 😂

בלידה האחרונה באמת היה לי סבבה, והייתי מרוצה איך סביר לי. ואז זה הפך לצירים בלתי נסבלים😂

חלשים...

אחרי ירידת מים- כאב בלתי נסבל.

בלידות שהיה לי ירידת מים סמוך ללידה עצמה- לידות חלומיות (בלי אפידורל...)

את אומרת שאולי עדיף לנסות לתת להם לרדת לבד?

אני חושבת שפקעו כדי לזרז את הלידה, אבל אולי בפועל זה היה מיותר, והיה שווה לחכות קצת.

(בשבילי צירי לחץ זה סיוט שלא מן העולם הזה. אז גם ככה לא הייתי קוראת ללידה "לידה חלומית"😂).

פחדתי וצרחתי תמיד כשבאו עם המחט הענקית הזאת ...חחח
תמיד נפקע לי לבד ואז התינוק אחריהם
אז לא סבלתי הרבה ב"ה.

(אציין שמיילדות היו מהממות ואמרו כל עוד אין סכנה לתינוק- אין צורך לפקוע ולזרז, נחכה שיפקע לבד)

תמיד כמעט..

ונכון שזה יותר כואב

אבל גם עד אז זה כואבב

קיצר מה לעשות לא צדיקה כמוכן

התינוק יצא עם שק מי שפיר שלם. רק אחרי היציאה פקעו את השק ויצאו המים

יכול להיות שבאמת בגלל זה הצירים היו ממש נסבלים. הרגיש כזה כמו עצירות חזקה שלוקח לה זמן להשתחרר

עם נשימות עמוקות ונכונות, מחשבות חיוביות ועידוד זה לגמרי אפשרי 

לי באחת הלידות המיילדת התרגשה ואמרה שיש לה הרגשה שאני הולכת ללדת תינוק עם השק, והיא אמרה לי שזה ממש חלומי ומיוחד.

כמובן בסוף המים פקעו לבדם ואז התינוק יצא...חחח

זה נשמע מהממםם ללדת ככה

כולל הלידה ככה שגם את זה רואים

זו הייתה לידת מים ככה שאיך שיצא באותו רגע המיילדת כזה צבטה את השק והבייבי יצא

ממש עניין של כמה רגעים 

יש לי צירים כואבים מאוד כן, אבל השלב שאני לא יכולה שידברו איתי קורה ממש ממש בסוף

לא יכולה לחכות תזה כדי לצאת לבית חולים

וגם נשמע לי ממש לא נעים לנסוע לבית חולים בשלב הזה שהצירים כואבים ברמה כזו...

(אצלי חוץ מהלידה הראשונה כל הלידות היו בזירוז, אז לפחות נחסכה ממני נסיעה עם צירים, וגם ההתלבטות מתי לצאת לבית החולים...)

(מתי באמת את נוסעת ללדת?).

אם אצלה זה מצב חדש, אז זה שונה. וכדאי לה לוודא אם אצלה מתפתחת לידה וזה לא צירי שווא...

גפ לי היה ככה והאמת שבלידה עצמה רוב הצירים הורגשו דווקא בבטן ולא בגב

אבל בעיקר העוצמה שלהם הלכה והתחזקה.

זה קצת לא חכמה אצלי כי הלידה התחילה בירידת מים אז לא היה לי ספק אם צריך לנסוע לבי"ח אבל כשהתחילו הצירים הם פשוט היו שונים.

לאט לאט התחילו לכאוב יותר (ביחס למה שהיה לפניהם. ז"א לא כאב אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי ביחס לצירים שהיו לפני חצי שעה נניח) וגם נעשו סדירים.

לא כאב שבא, לא בטוחה מתי הוא התחיל ומתי הוא נגמר ואז אחרי שעה פתאום אני שמה לב שכבר לא כואב לי.

בצירי לידה אני יכולה להגיד מתי בדיוק הכאב מתחיל ומתי הוא נגמר ואני יכולה לשים לב שזה הולך ומצטופף ובא במרווחים ולא סתם בא והולך

משהו כזה אבל בעלי אמר שזה בעייתי מצד ההלכה לקחת כביכול חדר אחד ולשלם כאילו על פחות אנשים אם זו הכוונה לכן צריך לדווח על כל המוזמנים גם אם תצטרכו לרכוש חדר נוסף..

גם אנחנו עשינו ככה ובסוף לא השתמשנו בחדר הנוסף, כי הילדים לא רצו לישון שם למרות שזה כמו בצימר

לכן הולכים בעיקר לאנא ששם יש חדרים משפחתיים

וכשכן הלכנו למלון לקחנו שני חדרים עם דלת מקשרת 

לחופשות אמצע שבוע עם הילדים אנחנו אוהבים את אנא

התנאים ממש בסדר לנו

(זה לא פינוקיה... מקום נקי לשים את הראש בסוף היום)

החדרים גדולים- לרוב 6 מיטות

יש לנו נסיון טוב עם

אנא בית שאן, פוריה, עכו,- ממש טובות

וגם שלומי, עין חרוד בסדר

להתנחל במלון .. לא כזה רק מקום לשים ראש.

ופחד ענק מבדיקה פנימית (מסיבה אחרת..)

מה שעשיתי זה שנפגשתי עם מיילדת לפני הלידה בבית חולים שרציתי ללדת ושיתפתי אותה. בפחדים. חששות.

ביחד רשמנו תוכנית לידה שהיה לי כבר שמור במחשב של הבית חולים וכשבאתי ללדת אמרתי להם להסתכל - והסאתי גם עותק משלי ליתר ביטחון - והאמת שהיה צריך את העותק.

קודם כל זה הרגיע אותי שהם כבר יודעים מראש וניסו להימנע כמה שפחות מבדיקות.

ובאמת שבלידה ראשונה לא בדקו אותי בכלל! היתה לידה מאוד מהירה. שהצליחו להימנע לגמרי, מה שלא ידעתי שאפשרי - לא אידיאלי אולי, הרבה סימני שאלה במהלך ולפני הלידה אבל אפשרי.

ובזכות החוויה הזאת ועבודה עצמית בלידות הבאות כן נבדקתי.

אבל תמיד נפגשתי עם מיילדת לפני. זה הרגיע אותי, ועזר לי לדבר על זה.

בעה שיהיה לך לידה קלה וחוויה מתקנת!

לק"י

מנתקים את המוח והרגש מהמצב.

עושים דברים טובים לתועלת עם ישראל- תפילות, תהילים, עזרה לאחרים...

וחיבוק!

כי המצב שלנו באמת לא פשוט.

ועכשיו נלחצתי קצת

קרה משו חריג?? או שאת מדברת על המצב בשנים האחרונות

חוץ מזה להשליך על השם

הכל זה הוא והוא מתכנן הכל כן רעוע לא רעוע הכל זה הצגה שהוא מפיק ומנהל

רק תפילות ומישיט

לא משהו חריג, בכללי המצב הלא רגיל הזה בתוספת זה שאנחנו מתנהלים רגיל כי צריך,

מפחיד

לק"י

2. אנחנו מעדכנים בווצאפ- שולחים הודעה בסגנון של "שמחים לבשר לכם שבשעה טובה יש הריון חדש, הלידה תהיה סביב חודש כך וכך").

בתקווה שהם יהיו מספיק טקטיים ונחמדים להגיב במשהו שמח.

שאם ברור לך שזה מדויק מה' ושמחים בשפע, אז הביטוי "תיכנון ילודה" לא רלוונטי פה... וזהו. זכיתם בשפע ולהוריד יד מההגה כאילו אנחנו מתכננים הכל פה בקפידה וה' משחק משחק קטן פה...

ואז כשזה ברור לנו, זה משדר לסביבה בלי מילים ספציפיות...

היי אמא, היי אבא, שמחה לבשר שב"ה זכינו לעוד הריון! ומי יתן ונזכה להמשך תקין בריא ובידיים מלאות...

יש לי כמה תגובות באמתחתי מה שנקרא 🤭

"מה עוד אחד? לא הספיק לכם עד עכשיו?"

- ראית מזה

"לא התעייפתם?"

- תגידי לי את, דווקא מרגישים אחלה.

-חיפשנו חיפשנו איך להתעייף אמרנו או הנה נביא עוד ילד 😁

-אמא תמיד לימדו אותנו שילדים זה שמחה, אז אני מיישמת את החומר הנלמד

הכל בהומור כמובן, בגדול לתגובות עוקצניות אני תמיד בעד הומור

ולשתף על הריון אפשר להגיד על הדרך כזה שיש לך בדיקה א"ס לראות את העובר החמודי...

או פשוט "זה קשה הרבה צפופים? אז איזה מזל שלא את צריכה לקום אליהם"

לא הכי נעים לדבר ככה לאנשים, אבל זה מבהיר להם שהם נכנסו למקום שהוא לא עניינם

אלא, מה מקובל עלייך...

תראי ותשדרי אושר על המתנה הזו שהקב"ה הביא לך,ושאף אחד לא יעיז להרוס לך את השמחה הברוכה הזו.

לא משנה מה יגידו לך תעני בחיוך ענק, גם אם זה בטלפון, שאתם כל כך שמחים במתנה הזו וכל כך רציתם עוד מתוק קטן, תודה לה'.

פשוט ללכת ממקום שרע לך בו

אני אומרת שדווקא חששתי מה אמא שלי והמשפחה שלי יגיבו ודווקא הם חיזקו אותי ואת הצחוקים קיבלתי מהמשפחה של בעלי

אז פשוט לא התייחסתי והראתי פנים רציניות שזה לא מצחיק מבחינתי לקחתי את הרגליים והלכתי לאזור אחר

כי אף אחד לא יוריד לי את המצב רוח ובמקום שטוב לי אני שמחה ומחייכת וזה עושה טוב גם אם זה לא מתוכנן מקבלת באהבה ובשמחה

גם לנו היה היריון צפוף שלא תכננו

ואנחנו לא מתכננים להגיד לאף אחד אף פעם שהוא היה בטעות (הוא כבר ילד).

כשאמרנו להורים של בעלי אז חמותי פלטה איזה משפט

התעלמנו וזהו, לא דובר על זה יותר

אבל אולי אנשים קרובים שאכפת מהם אפשר לשתף שמדובר בהריון לא מתוכנן, ואז התגובות של הסביבה יותר אמפטיות

לא לכולם כמובן אבל לקרובים 

אז גם לנו עוד קשה קצת לעכל אם כי הזמן עושה טוב יותר

כנראה את ההורים כן נשתף איכשהו שזה לא מתוכנן ובאמת בשבת שיתפתי רק את אמא שלי והיא תמכה אבל חושבת שהיא מאוד תמכה כי סיפרתי לה את מאחורי הקלעים

תודה על כל התגובות, אפילו חיוך קטן העלתן

אשמח בבקשה לעוד🥲

סליחה שלא עונה לכל אחת, קראתי ואקרא כמה פעמים

גם לי קרה ממש צפוף ועם מניעה (אבל של נרות, שאומרים שזה תכלס לא באמת מונע)
שיהיה במזל טוב, ועוד תגידו תודה על הילד הזה...

זה היה משהו שאמור להחזיק טוב

באמת מנע לנו שנה ואז לא

אצלי כולם ידעו שאני מונעת (סיבה רפואית)

וזה הרגיש לי חשיפה ממש ממש לא נעימה

כאילו כולם שואלים איך מנעת איזה חוסר אחריות (טבעת)

באיזשהו שלב קצת התפדחתי 

אבל אמרתי לבעלי שיודיע במשפחה שאני לא רוצה לדבר על זה

אין לי מושג מה הוא עשה אבל מאז לא מדברים איתי על הענין

לי יותר נח ככה

(ועוד לא שלם לי בלב, לשאלתכן. אבל בזה לא נח לי לשתף. דוקא בסביבה שלי מאד מקובל צפופים ולי אין יותר מדי צפופים... אז גם ככה מסתכלים עלי קצת לא טוב)

לדבר על ההפתעה ועל כל מה שמורכב לכם

כולל יחס של המשפחה וחששות מהסביבה ומכל מה שיושב עליכם בהקשר. אחרי שתתבשלו על זה ותתחזקי בתוככם תספרו לאחרים וזה בע"ה ירגיש בטוח וטבעי כמו שתרגישו

ואז היו רואים שאתמול היא לא אכלה והיום כן

כי היא מטמאת דברים.

אבל גם אחרי שהטהרה לא היתה רלוונטית נראה לי שהנושא הזה היה יותר גלוי ומדובר מהיום

תלוי על איזה "פעם" את מדברת.

במקומות מסוימים, בעיקר אצל ספרדים היה מקובל שהבנות באות עם האמהות למקווה (דודה שלי גרה באיזור עם הרבה ספרדים בסגנון של פעם ואמרה לי שהרבה פעמים היא רואה בחדר המתנה במקווה נערות שמחכות שהאמא תסיים עם הטבילה )

למשל אצל אתיופים זה אפילו היה ציבורי יותר, הייתה "סוכת דם" לנשים הנידות וליולדות טריות שהתגוררו שם עד שנטהרו

כאילו את אומרת לעצמך

לא באמת מתאים הריון אז שמה התקן

אבל בלב ממש בא לך

ורק מקווה שהמניעה לא תעבוד

ואז תהיי שמחה שלא הבאת את זה על עצמך בכוונה

וגם שיש לך הריון

😁

פשוט הרושם שהיה לי שאת בטוב עם ההריון. מצטערת אם פגעתי.

מומלץ מאד לקחת בשעה קבועה ביום

אותי הנחו כדור אחד פעמיים ביום

אולי זה תלוי משקל. כדאי להתייעץ עם הרופא.

כדאי לדעת שיש נשים עם התקן (נחושת) שזה פשוט לא עובד להן ביחד

וגם שיש לכדור הזה תופעות לוואי כמו חוסר חשק, עצבנות ועוד.

אבל מי שעובד לה טוב במיוחד אם את לא צריכה לתקופה ארוכה זה מושלם.

ותבקשי כבר הוראות

בגדול בין הביוץ לוסת לקחת כל יום בשעה קבועה

אפילו לא ידעתי שזו יכולה להיות בעיה.

עזר לי לדחות בכמה ימים בשביל נופש

להקדים את הווסת.

רק תהיי מוכנה נפשית לזה שאולי זה לא יעזור, והוסת תתחיל בתאריך הרגיל. אצלי זה מה שקרה עם התקן לא הורמונאלי, זה פשוט לא עשה כלום (הצלחתי רק לסחוב איכשהו עם כתמים שכבר אסרו באיזשהו שלב ואז הפסקתי את הכדורים).

בזכות הנשים פה בפורום הייתי מוכנה לזה ולא נתתי לזה להרוס לי 🙏

באיזה אזור?

יש מקוואות חבד בהמון מקומות

יש אחד חמוד ברחביה, קוראים לו מקווה הארי ויש להם בור חבד. אולי תחפשי משהו באיזור הזה, זה מקום נעים להתארח

של מרכז מקוואות חב"ד

עם רשימה של כל מקוואות חב"ד בארץ. אולי יעזור לך

אם תמקדי אותנו באזור נוכל להמליץ

ירושלים המרכז והדרום, והצפון הלא רחוק.

תסתכלח באתר המקוואות מי חבד

ליד המקווה של בית הכרם יש את כל המלונות.. תבדקי אם זה חבד 

אני לא מתכננת לוז לילד

לא רואה בעיה שישתעמם

אם הוא עושה משהו שלילי אני מבקשת ממנו להפסיק בלי קשר לשיעמום/ תעסוקה

גם הוא יצא לחופש היום

בבוקר היה קצת באייפד

יצאתי איתו למאפיה

כשחזרנו הוא אכל מה שקניתי

צייר

הסתכל בתמונות בעיתון ושאל אותי הרבה שאלות עליהם

הלך לקרוא לשכן (לא היה בבית)

לקח קופסת מכוניות+ שטיח כביש ומשחק כרגע בהם

אף אחד פה לא מציע לו תעסוקה ואף אחד לא מוטרד אם הוא אומר שמשעמם לו

אז ברור לו שהוא אחראי על התעסוקה של עצמו

בבית הם אמורים לשחק עם עצמם (2 בנים)

אתמול בעיקר רבו

הבוקר משחקים יפה ב"ה

אחר כך יוצאים לגינה או מגרש עם כדור (אפשר לקבוע עם עוד חברים) ואם יש לך סידורים אז הם יכולים גם לבוא.

בגדול, העצה שלי היא לחשוב בלי קשר אליהם מה את צריכה לעשות ואז לשלב עוד פעילויות שמתאימות גם להם.

אין לנו טלויזיה ורואים שעה במחשב בימי שישי ובחופשים רק כשאני חייבת לעבוד אז מאפשרת 20 דקות כך שאוכל לסיים שיחת טלפון אבל לא בשגרה. 

זה די מתיש אבל צריך להיות עליהם.

כדאי להכין מראש הרבה פעילויות ולעשות לעצמך סדר יום בסיסי שכל פעילות בו לוקחת 20-30 דקות ועוברים לפעילות הבאה.

כמובן שאותה פעילות יכולה לחזור על עצמה פעמיים שלוש ביום.

ובפעילויות אני מתכוונת:

תפילה

מטלות בית (סידור מיטה, קיפול הביסה, ארגון מגירה שלהם, טאטוא)

אוכל

בישול יחד איתך - עזרה בהכנת א.בוקר, צהריים

משחק (רכבת, קוביות לגו, מה שיש לכם..)

משחק קופסה/חברה (משחק הזיכרון, פאזל, מה במשבצת, באולינג, כדור)

חוברת עבודה שמתאימה ליכולות שלהם

יצירות אם הם אוהבים - אפשר יותר חופשיות כמו חוברות צביעה או קולאז מתמונות שגוזרים מעיתוני ילדים ישנים ואפשר יותר מוכוונות כמו לשבת איתם ולהכין דמויות מפלסטלינה לפי הסבר

זמן ספר אם הם ילדים שקוראים לבד או אם את יכולה לשבת להקריא להם (יש גם ביוטיוב סרטונים שמקריאים סיפורים, אפשר לשים להם את זה בלי שיראו את המסך וזה יקריא להם ספר שיש להם ביד)

זמן בריכה/אמבטיה - יכול להיות גם ארוך

פארק - יכול להיות גם יותר מחצי שעה, עד שהם ממצים

לא יודעת מה הדינמיקה ביניהם אבל יש דברים שהם יכולים לעשות יחד, יש דברים שתצטרכי יותר לתווך.

אולי להזמין להם גם חברים נפרדים (או כל פעם שאחד יזמין ואחד ילך) גם יכול לתת להם גיוון.

אז אין להם ברירה ומוצאים תעסןקות אחרות.

לפעמים לבד, לפעמים בתיווך שלי.

יש להם משחקים נגישים, ויש פחות שהם צריכים לבקש רשות להוציא.

אני לפעמים מכוונת אותם למשחק חופשי ולפעמים כשרואה שצריכים איפוס אז משחק ליד שולחן/יצירה.

אני איתם אבל יש זמנים שיכולה לשכב לנוח לידם על הספה והם משחקים. להתרחק מהם זה לא תמיד מוצלח. (אצלי יש טווח גילאים שונה וזה משפיע)

לנו אין סדר יום קבוע.

משתדלת לשמור על איזה סדר אבל לא מאוד מתאמצת. איך שיוצא.

משתדלת שתהיה יציאה כל יום, אם לא אז בעלי יוצא איתם כשחוזר מהעבודה.

יצירה יש כל יום, אבל לא בזמן קבוע. ויש ימים שגם כמה פעמים ביום.

ושמחה על זה מאוד..

אחת ל.. כשרואים משהו וא י מבינה כמה שקט הז מייצר וכמה הז מפתה.. וקשה לא לתת כל רגע 'בא שקט..

ןכמה אחרי הז אני מקבלת אותם בהפוכה היפרים ומטורללים

מעבר לפן האידאולוגי שלא אוהבת

אבל באמת מרגישה שדוקא האין ברירה מייצר יצירתיות

הם שניים אצלך(הפותחת)

תני להם ללמוד לייצר מרחב משלהם עם תעסוקה משלהם

אצלי היחד של הילדים זה המסך שלי.. הז יחד מלאא מריבות ותקלים ובכיות..כן?

אבל זה קם הדרך ללמוד

אל תקחי יותר מדי חסות ואחריות

פשוט תשאירי להם מרחב

להשתעמם

להציע לעצמם רעיונות

משחקי דמיון זה ה-דבר בגילאים האלה ובזה הם לא צריכים אותנו הגדולים..להפך..

תני להם גם רגע לריב..מנסיון -וקא כאשני לא מיד קופצת עליהם לפתור את הבעיה.. אז הם יותר ויותר לומדים להסתדר לבד

לפעמים אני מתווכת להם

או מציעה רעיונות

קונה ןפני החופש מלא יצירות פשוטות- פלסטלינות, וושיטייפ,מדבקות,טושים חדשים, חרוזי גיהוץ ,צבעי מים וכו

מחשקי קלפים- חתתול, חלומות, ממש הולכים טוב בגילאים האלה.. גם לוטי קרוטי וטאקי וכו

לפעמים לאיזה מעין קרוב או לגינה חדשה .. לפעמים פינת חי

לא כל יום עבל כן להכניס את זה בלו''ז

וגם לגן שעשועים משתדלת לצאת

קשה להם ולי שעות ארוכות רק בבית

זה יכול להיות לפארק יותר מיוחד, מעיין קטן או בריכת שכשוך, או מתנפחים או מתנ"ס או ספריה או גימבורי ולפעמים סתם לאיזה סופר קונים פיתות פסטרמה, חמוצים. אוכלים בחוץ והרווחנו גם יציאה וגם לא צריך לבשל. אפשר גם פיצה  די פעם.

בחופש פחות אוכלים מסודר פה כי לכל אחד יש לו"ז אחר.

קונים יותר יצירות ומשחקים מיוחדים לחופש. יש במקסטוק למשל. אפשר לנסוע לסבא וסבתא או דודים.

אצלנו יש פעילויות מוזלות של המתנס. נגיד מתנפחים רטובים יש מלא. וזה אחלה, בדיוק הגיל.

ישתעממו , קצת ילכו מכות כי- איך אפשר בלי?

ואז באורח פלא, הם פתאום ימצאו תעסוקה בעצמם.

את לא צריכה להיות ליצן חצר שמספקת הפעלה לכל רגע נתון, את רק נוכחת לצידם, מידי פעם מכוונת, אם המכות שהם רבים הן לא מסוכנות, לא צריך להתערב כל הזמן, אפילו הייתי מעלימה עין כאילו לא ראיתי, או מקסימום אומרת 'חבר'ה מספיק לריב...' , לאט לאט כשיגמרו להשתעמם תמצאי אחד פותח ספר, אחד סופר גרגירי חול שמצא  ברצפה, או שוכב על הגב ברצפה ומנסה לתפוס את האבק הזה שזז באור... מי שימצא לעצמו תעסוקה הוא ידע בהמשך גם להיות יותר עצמאי ופחות תלותי..

הילדון בן 3.5 מעסיק את עצמו הרבה זמן וכשמשתעמם אנחנו מזמינים חבר

האופציות למשחק מאוד מגוונות:

- פאזלים

- משחק מברגה (שאני מרשה רק כשהקטנה ישנה ואז זה מאוד מדבר אליו שזה תחום בזמן)

- משחק פליימוביל

- רכבת עם מסילה

- דפים וצבעים

- משחק במטבח ילדים (רק עם עוד חבר)

- לפעמים לפעמים יוצאים מהבית לגינה בשעות אחה"צ המאוחרות או למשחקיה בקניון

האמת אין סדר יום נורמלי בחופש

במילא הוא מתעורר בשבע לא משנה מתי הלך לישון

ער עד השעה תשע

הדבר היחיד שיש איתו סדר זה ארוחות בוקר צהריים ערב 

כי הילדים פשוט דורשים את זה

ומקלחת בסוף יום

זהו, כל השאר אנחנו פשוט זורמים

ומפחיתים ציפיות מהילדים ומעצמינו.

והוא מבקש שנוריד לו

ואני מסכימה משחק חדש אחרי שאוספים את המשחק הקודם

כך שהבית נשמר יחסית בשליטה

תכנים איכותיים - דיסני פלוס, נטפליקס... בסרטים של דיסני גם אני צופה איתם חח זאת הילדות שלי!!

בני 5 ו-6 וחצי

ממש לא מפעילה אותם בבית.. הם מפעילים את עצמם.. בריכה שיש לנו בגינה, סרטים, שלל משחקים..

עכשיו אפשר ללכת לים.. היום בע"ה.. כמה התגעגעתיייי!

בריכה

פארק מים

להזמין אוכל

להכין עוגות / חלות לשבת ביחד

ממש לא יוצאת לגני שעשועים בחום הזה... אולי פעם ב... ורק אחה"צ. אנחנו גרים במישור החוף, החום פה קיצונייייי!

להזמין ןללכת לחברים - אני אישית מאוד אוהבת לארח, הם מעסיקים את עצמם וכיף להם.

בגדול, אני לא צוות בידור. הם מספיק גדולים כדי למצוא לעצם תעסוקה. אני איתם פה בנחת ובכיף, חשוב שגם לאמא יהיה כיף, כדי שהאווירה בבית תהיה נעימה

לא כל היום אבל לחלוטין שונה ממה שהציגו פה

בלוז היומי יש פעמיים זמן מסך/ מחשב ביום כשהמחשב בתורות.

יש משחקים לימודיים. יש תכנים טובים, שאני מאשרת לפני אבל הם די יודעים מה מותר.

שאר הזמן זה יצירות, חוברות עבודה, משחק חופשי, תפילה, עזרה בהכנת ארוחות ויציאה אחת ביום לקראת הערב כשהחום נסבל. 

לק"י

נניח אחרי ארוחת הצהריים, ולהגביל לסרט או שניים לפי האורך.

כן ממליצה לא לוותר ולעמוד על הגבול שהחלטת, כי לפעמים מאוד קשה לנתק אותם מזה. ואם הם מתרגלים לצפיה של שלוש שעות, אז שעה תראה להם קצת.

(איזה כיף לייעץ לאחרים, כשאני מתקשה להגביל את זמן מחשב🙊).

אפשר לקנות יצירות פשוטות מהשקל והסטוקים. שהם יוכלו לעשות בלעדייך.

אפשר חוברות עבודה.

לצאת החוצה בזמנים שנעים. אנחנו לפעמים הולכים לאכול פיצה לא.ערב, ואז נשארים לשחק במתקנים שליד).

הגילאים אצלי קצת שונים (10.5, 7.5, 5 ו- 2.10).

לשלושת הקטנים יש הרבה משחקים ביחד, בעיקר דמיון. אבל גם אני שומעת את ה"משעמם לי" ו"מתי אפשר מחשב?"....

לק"י

ואפשר גם לאפות ביחד. אצלי הם אוהבים לקרוץ עוגיות עם חותכנים ולקשט בעדשים ושוקולד צ'יפס.

גם לערבב חומרים לעוגה הם אוהבים

לא עושה להם לוז

אנחנו גרים בשכנות עם ילדים בגילאים שלהם והם משחקים איתם רוב היום

או שמזמינים חברים רחוקים או שמוזמנים לחברים