"יום אחד הוא הסתכל עליי עם העיניים הטובות שלו ושאל אותי: "את יודעת, מאשינקה, למה עלית לישראל?"
-"כי יש כאן פירות וירקות כל השנה, ככה אמא הסבירה לי"
-"לא, עלית לישראל, כי אתם יהודים וזה הבית שלכם."
ככה גיליתי שאני יהודיה."
(מתוך הספר "חכמת הבדיעבד")
******
בשנת 2000 הגענו לארץ,
ביום שישי הזה חגגנו 25 שנה לעלייה.
הייתי רק בת 10 אבל זוכרת את גל החום ששטף אותנו, כשיצאנו משדה התעופה ( שתבינו יצאנו מרוסיה עם מעילים)
את הריח באוויר, את השפה הלא מוכרת...
את ההודעה על אינתיפאדה😱 שבישרו לנו כשהיינו בחגים אצל המשפחה בהתיישבות מעלה לבונה.
הבית ספר החדש בירושלים היה דתי ואף אחד לא דיבר שם רוסית (חוץ מבן דוד הקטן שלי).
הבנות קיבלו אותי יפה ולימדו אותי "אני עולה חדשה מרוסיה", לא צחקו ולא הציקו לי.
בשיעורים הייתי מנסה להעתיק את האותיות המוזרות, הייתי כותבת אותן משמאל לימין במקום מימין לשמאל.( אם היו אומרים לי אז שעוד 25 שנה אכתוב ספר בשפה המוזרה הזאת לא הייתי מאמינה).
וגם הייתה לי תורה עם פירוש לרוסית שהייתי קוראת אותה כל השיעורים ברצף, כי לא מצאתי משהו אחר לעשות.
לפעמים הייתי בוכה מהתסכול, הבדידות והרגשת השונה ובנות הכיתה היו עוקפות אותי ומצליחות לעודד אותי במילים שלא הבנתי, אבל הרגשתי את הלב שלהן.🤗🥲
רק עכשיו אני מבינה איזה מזל היה לי עם משפחה ואנשים שפגשו אותנו כאן שעשו הכל קל יותר!
