פורום הריון ולידה (עמוד 1847)

אבל לחופשת לידה של חצי שנה, אולי תשעה חודשים זה הרבה (כרגע שלושה חודשים אחרי לידה ראשונה ככה שלא חוויתי עדיין חזרה מחופשת לידה)

אז כמה שאני רוצה להישאר עם המתוקה בבית עד שהיא תגדל אני כבר חייבת חברה ולראות אנשים

זה נותן לי זמן לעכל. נורא מפחיד אותי אם היה עובר פרק זמן כזה קצר מרגע ההריון עד הלידה
מצד שני ברור שהייתי שמחה שחופשת הלידה היתה ארוכה יותר

וילדתי בשבוע 37

רוצה היריון של 9 חודשים.
וחופשת לידה של שנה.

לא רוצה היריון קצר יותר. 9 חודשים זה זמן לעכל.

בידיים מלאות כמובן
בשבילי הריון זה סבל כל יום ביומו😑

כמובן שהתוצאה שווה
לכן עושה זאת שוב ושוב לא ברור לי איך עדיין..

שלושה חודשים מעט מידי, צריך זמן לעכל...
תשעה חודשים חופשת לידה זה מעט מידי🙂 הייתי רוצה שנה...

ואם אפשר שההריון יתחיל בחודש רביעי ויגמר בחודש שביעי..
לחסוך את העייפות והבחילות של השליש הראשון ואת הכבדות והעייפות של הסוף..

ואם כבר עברתי 6 חודשים?

הייתי מוותרת על כל יום בהריון🥵
היה לי כל מיני סיבוכים..והייתי בשמירה... קיצור, סבלתי למדי..
למרות שמאוד נהניתי מההרגשה שיש לי פלא מתבשל בתוכי😍
וחופשת לידה ברוררר
למרות שאני חייבת חברה ואנשים ואור שמש
כי אני בשמירה/חופשת לידה כבר 9 חודשים😶
אבל גם בלי לקבל כסף אני לא חוזרת.. לא יכולה לעזוב אותה🥰

אבל לא מוותרת על חודשי ההריון. למרות שקשה לי וההריונות שלי בסיכון, רוצה 9 חודשים (ולא תמיד היו לי 9 חודשים כי יש לי לידות מוקדמות ..)
בעיני הזמן לעכל, ותנועות העובר (וההרגשה שאת בהריון ומשהו גדל בתוכך)- לא מוותרת על זה!!

הריון של 9 ימים כל יום כנגד חודש .. ומוכנה שהחופשת לידה לא תשתנה אבל הריון קצר אמאלה זו המצאה גאונית

אני רוצה הריון יותר ארוך.. נהנתי כל כך להיות בהריון..
גם כשהיה כבד, כל כך אהבתי את המראה שלי עם הבטן..

וחופשת לידה, לא יודעת.. היא בת חודשיים וקשה לי לחשוב על לעזוב אותה אבל גם קצת מרגישה שלא עושה כלום וזה גם קשה לי

יש משהו בזה שזה 9 חודשים, יש זמן לעכל ולהתרגל להריון
וגם אם תחילת הריון מזעזעת ויש את הסוף שהוא כבד, באמצע יש תקופה קצת יפה🙂
טוב אני בחופשת לידה ממושכת, אז אולי קל לי להגיד😏

מוכר. לא ידוע לי שיש משהו שאפשר לעשות עם זה.

אני שוטפת את עצמי אחר כך ושמה תחבושת.
אבל לא מרגישה שזה מסריח. רק לא הכי נעים.

אישית לא מקשרת את זה להרגשה מגעילה.

אם את עם תחתונית פשוט תחליפי בתדירות גבוהה יותר.

לשטוף ולהוציא עם האצבעות את כל הזרע ואז זה לא נוזל

התחרטתי על מה שכתבתי 🙂

הן מצע לשגשוג חיידקים. ממליצה לעבור לתחתונים מאה אחוז כותנה, הם מנדפים את ההפרשות והריח.
ספציפית לשאלתך לשטוף אחרי קיום יחסים במים בלבד.

מאיפה קנית לאחרונה מאה אחוז כותנה?לא מוצאת.

מארזים של 100% כותנה (נראה לי חמישיה ב100).

יש באתר שלהם ומוכרים אותם גם במשביר.

יש את חברת uno שמוכרים בכל מיני סטוקים כמו בזאר שטראוס. מעוצבות יותר ראיתי בגולברי.

לאחרונה קניתי תחתונים שחשבתי שהן 100% כותנה ובסוף כאמור ראיתי שמכילות 5% ליקרה. זה קריטי?

מוסיפים לייקרה בשביל האלסטיות.

100% כונה ממש מעולים.
וגם בסופרפארם יש אבל לא בכל סניף מצאתי.

לשטוף היטב ממש את הנרתיק עם זרם מים לבפנים (עדיף בלי סבון. כי זה עושה פטריות). ולנקות עם האצבעות עד שאת מרגישה שזה נקי. זה מקטין מאוד מאוד את השאריות אחר כך.

וזה גם נפלט במשך יומיים שלושה אפילו
זה בהחחחלט לא נעים התחןשה הזאת
לא נראה לי שיש מה לעשות על זה מעבר ללבוש תחתונית כדי שלא יעבור לתחתון..

טמפון
זה יחסום את זה מלהציק לך במשך היום

אבל לא יודעת אם זה בריא...

זה מה שעושה את הריח המסריח כמו במחזור.
תנסי אולי תחתוניות כותנה אם את ממש לא רוצה להפסיק את התחתוניות, או מכנסי מודי בודי הדקים לימים שאין הרבה דימום אז זה יספוג טוב את ההפרשות.

אם את בהריון או לוקחת מניעה אפשר לקיים בצורה הפוכה כך שהרוב נוזל עליו

איך מורידים את זה מהמצעים? 

יוצא.

אחרי זה שוטפת ויש אולי טיפה עם ההפרשות אבל בחיים לא נזילה.

אולי יש פחות מקום לזוז, אולי את לא מצליחה לשים לב מספיק לתנועות.. כלעוד  יש 3-5 תנועות בחצי שעה זה בסדר 

מרגיש ששטח הפנים של מה שזז יותר רחב, יש מצב שהוא עם הגב אלי

אתמול ממש הרגשתי דברים קטנים וחמודים שהרגישו כמו כפות ידים או כפות רגליים

היום זה יותר גלים כאלה רחבים, מכירה?

זה תקין  
בפרט אם יש לך מחר רופא .. לא הייתי רצה לבזבז זמן (בתור אחות בריאות האישה ששולחת המווווווון נשים למוקד)

האמת שהוא קצת התעורר

אולי לא בא לו להתייבש במיון אז הוא אומר "הנה הנה אני פה"

אם שינוי בתנועות, מומלץ להיבדק.

השאלה אם ללכת למיון או לחכות למחר שיש לי רופא..

אני יודעת שאם יש שינוי קיצוני בתנועות מומלץ להיבדק.
סביר להניח שהכל בסדר.

יש להם ימים כאלה.
אב אומרים שאם יש ספק אין ספק.
אולי תרימי טלפון למרפאה שלך?

אבל הוא די חזר לעצמו

כלומר מרגישה יותר

או שהתפנתי נפשית יותר לשים לב?

או סתם ישן לו.

בהצלחה!

להתרכז בתנועות. אם לא משתפר אז להיבדק.

הוא זז, אבל לא באגרסיביות האופיינית חח

כל כמה זמן את אצל רופא?

הרופאה שלי אמרה לי לקבוע תור כל 6 שבועות. (לא כולל סקירות ובבדיקות אצל טכנאים..)

אני פשוט רואה שיש לך מלא מעקבים. אולי אני מפספסת משהו.

יש לי את הרופא נשים שלי בקופה, הוא מזמן פעם בחודש את הנשים בהריון, תמיד סוף תור אומר לי "תגיעי אליי בעוד חודש"

במקביל אני מסופחת למרפאת נשים של הבית חולים אצלנו, מכמה סיבות שסיפחו אותי לשם (בקצרה ערכי אפלא בדם שבבית חולים עשו לי כל מיני בדיקות שאין בקופה..) ואני עושה מעקב גם אצל רופא נשים שם, אצלו זה פעם ב-4/6 שבועות תלוי בתאכלס בעומס של התורים, קובעים לי מראש כל תור את התור הבא..

אז יוצא לי שאני כל 3/4 שבועות אצל רופא נשים, אחד פה אחד שם

אולי תנסי לעשות מעקב, לשכב על צד שמאל ולראות ץץ

כנראה היה על הגב אליי בבוקר

יש להם קטע כזה בבטן ועוד יותר שהם בחוץ🤣
אולי שבאלו פסטה רוזה🤣🤣

תפסיקו לכתוב את שתי המילים הנוראיות האלו פה כל פעם שמישהי כותבת פה פסטה רוזה אני עולה עוד קילו וחצי

מרוב שאלכתי השבוע כבר בעעע
צריכה גיוון

באתי הביתה ישר למיטה לא הרגשתי ככ טוב
איך ששכבתי שימדורי התחיל גימבורייי אני מאוהבתתת בו פירגן לי על כל הבוקר

איזה כיף תהני ממנו🥰

רק טיפ שקיבלתי מטכנאית אלופה:
בשלב הזה הם עוד מתהפכים, הגעתי כשהתנועות אצלי כמה ימים היו עדינות יותר אז עניין אותי אם סתם נרגע, והיא אמרה שהוא מצג עכוז וממילא התנועות פחות מורגשות.... בנתיים הוא התהפך חזרה לראש (גם כבר ראינו) וממש הרגשתי את זה!
אז בזמן הזה עדיין לא הייתי מייחסת הרבה חשיבות לעוצמת התנועות אלא בודקת תדירות שהיא תקינה...
תצליחי!

ככה היה בחמישי הקודם
ולפי התנועות אני מרכישה שהוא רוחבי
הוא מתמקד בצד ימין שלי כאילו ובשמאל כלום כאילו שהראש שם או משהו
מחר נראה חחח

בדיוק כמונו...

ואולי הוא משלים שעות שינה

כי גם אצלי בוכה כל יום בבוקר וגם שבאים לקחת אותו

אבל אומרות שבין לבין הוא בסדר גמור

 

אבל הסיטואציה כל כך קשה
אשכרה שקלתי להישאר איצה במקום ללכת לעבודה.
כשאני באה לקחת אותה היא מחויכת ונהנת.

קבוע צורח.
וכמה דקות אחכ נרגע ובתמונות הוא מבסוט .יש ילדים כאלה.
הגדול שלי רץ לגן. וכבר מגיל קטן היה יותר פשוט איתו בהסתגלות.

לעצמם-וגרוע מזה-מרשים לעצמם להגיד בקול- שהן בהריון? אין עוד סיבות להשמנה בעולם?
חיבוק. בטח זה היה ממש מביך.. ❤️

 

 

אנשים לפעמים צריכים לסתום. פשוט לסתוםם

וחיבוק לך פנינוש אהובה ♥️

היתה בטוחה שילדתי בהמלך חודשים אלו... אמרתי לה שבכלל לא הייתי בהיריון...
זה נבע מכוונות טובות...

ממש ממש לא מובן מאליו...
(ופעם גם אני עשיתי את זה לחברה שלא פגשתי כמה שנים... הייתי בטוחה שהיא בהיריון ושאלתי מתי היא אמורה ללדת... אבל לפחות אצלה אלה פשוט היו שאריות מההיריון הקודם - כלומר, כבר היו לה ילדים...
מאז למדתי לשתוק ולא לשאול כלום עד שאומרים משהו מפורש).
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ביחד עם האופטימיות המדהימה הזו שלך!

משהיא: מזל טוב ילדת איזה יופי
ואני במבט של תימהון ללללא מאיפה הבאת את זה
היא: אה אוי בסוף לא? היית ממש בסוף...

הלואי שבקרוב ה' ישמח אותך!❤

וחברה שלה שאלה אותי אם יש עוד אחד. לקח לי זמו לקלוט (הקטנה שלי בת 7 וחצי חודשים)

אז חמותי אמרה לה שאפילו היא לא שואלת.

החברה ענתה לה- אני שואלת, מה יש לי להפסיד...

 

חוסר טאקט משווע...

עדיף שחמותך בצד שלך ושל הטאקט...

סתימות

ושאלו- נו מתבשל משהו?

בעעע מי אתם אנשים שנוגעים בבטנים

רק ילדתי..
אמרה לי- אז מה אז מה

אבל עדיין חוויה של תפוחה אחרי לידה מול חוויה של תפוחה מטיפולים/הפלה, זאת לא אותה חוויה..
סוף נצלו"ש

לא קישרתי ושמתי לב סליחה

חיבוק על הסימפיוליזיס!
היה לי שבועיים בערך והתחרפנתי..

כל הריון מתחיל לי בשלב, מוקדם יותר...

שאין כוח לגרד את עצמך מהמיטה מרוב בחילות😣

תרגישי טוב והרבה שמחה וכוח!

שסבלה מזה בטירוף פלוס סכרת שכוללת הזרקות פלוס כאבים בעוד משהו. לא קבלה.

לא כזה פשוט לקבל על זה שמירה

אמן שזה יסתדר באיזושהי דרך!

קוראים לזה שמירת הריון 😓

כמו שכתבו לך פה נראה שיש מצב שאת יכולה להיות זכאית.

ברוך ה' יש יום ככה יום ככה
וגם צריך עוד דברים 🤷🏼‍♀️

ב"ה שיש ימים שהם גם טובים!

אולי כדאי לנסות גם אוסטאופתיה במקביל לשיאצו?
יש שלי חברה שאומרת שזה ממש הציל לה את החיים, ברמה שאם לא הייתה עושה אוסטאופתיה הייתה צריכה לגמור את ההריון בכסא גלגלים...

נבחר, תודה!

החשש הוא עם זה עם ההורים שימעכו אותו מתוך שינה ואם זה בלי ההורים שיפול מהגובה
לכן זה לא מומלץ

כי המזרן של ההורים רך יחסית והם צריכים מזרן קשה

לא בדקתי את זה לעומק אז לא יודעת אם נכון או לא, נשמע לי הגיוני

אני בכל אופן משכיבה במיטה שלי...

מותר לתבל
ואפשר לשתות חליטה - תה , זרעי שומר.

או גרפווטר שזה טיפות תמצית שומר

שמעת על זה?

יש לי חברה שאיך שהתינוק יוצא לעולם נותנת לו את זה כדי בכלל למנוע

את הגעת הגזים. היא טוענת שזה פלאים. לא ניסיתי.

הדרך לאבחן בצורה הכי הכי טובה זה בלפרוסקופיה (אני לא רציתי לעשות בגלל שזה ניתוח עם הרדמה וכו ולכן נחשבת רק כחשודה או מאובחנת קלינית).
יש רופאים מומחים שיודעים לראות את זה באולטרסאונד אבל גם אז רואים את זה רק אם זה מפושט(אצלי זה לא היה מפושט ולכן הוא לא ראה).
יש אפשרות בלפרוסקופיה להסיר את הנגעים אבל זה חוזר. זה כל פעם להיכנס לניתוחים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה זה גלולות/הריון או התקנים/כריתת רחם(למי שלא מעוניינת/לא יכולה יותר להביא ילדים לעולם).

דופלר ממה שאני יודעת זה בדרך כלל זרימות של כלי דם.


כל המידע שרשמתי זה מבירור שאני עשיתי. אולי יחכימו גם אותי בנושא

מה ההבדל בין חשודה למאובחנת? אם אפשר לשאול... זה משנה את ההתייחסות או ההתנהלות של הרופאים כלפייך בדברים אחרים שקשורים? 

 

לכן לא מתייחסים אליי ככזאת

הדרך הוודאית לאבחן היא על ידי ניתוח לפרוסקופי - שאז גם מסירים את הנגעים במידה ויש.
אבל בהרבה מקרים רופאים מומחים יוכלו לזהות אנדו גם בלי ניתוח (עם אולטראסאונד וגינלי לראות ציסטות בשחלות, להרגיש הידבקויות באברי האגן, לאבחן נגעים בבדיקה ידנית פנימית, לראות אפילו דימומים פנימיים באולטראסאונד...) . זה מאוד מאוד תלוי מקרה, כך שיכול להיות שיאבחנו גם ללא ניתוח.
מה שכן, ניתוח זה לא רק אבחנה אלא גם דרך טיפול. מאפשר "לנקות" את אזור האגן מהנגעים. יש רופאים שבגישה לעשות ניתוחים חוזרים, יש רופאים שלא, זה מאוד תלוי ברופא.
זה שהאנדו הוא כרוני ועלול לחזור לא בהכרח אומר שניתוח לא יתאים....
ההחלטה על אופן הטיפול תלויה גם ברצון לילודה (למשל, לנשים שכרגע לא מעוניינות בהריון טיפול בהורמונים יותר יתאים מאשר לנשים שכן רוצות).
אני זוכרת שאתם בתהליך פוריות, נכון?
אז אנדו יכול להשפיע גם על פוריות ולגרום לקושי בכניסה להריון...

ולגבי התור שיש לך- את יכולה אולי לבקש הפניה גם לא.ס?

בהצלחה!!

אנחנו אכן בטיפולים, וזאת אחת הסיבות שהגענו לבדוק את זה. הקושי להיכנס להיריון שהוא לכאורה לא כל כך מוסבר...

ושאלה, אולי תדעי או אחרות: 

אפשר ללכת למומחה במחזור? פתאום שמתי לב שזה על הזמן הזה (אם לא ניקלט החודש) או לחלופים אם כן ניקלט, אפשר לבדוק את זה בזמן הריון? 

ואפילו כדאי.
אבל אולי תתקשרי לברר
רק קחי בחשבון שזו בדיקה לא נעימה ככ (א.ס וגנילי ובדיקה ידנית פנימית) כך שבמחזור עלול להיות עוד יותר לא כיף 😑
וגם אם תהיי בתחילת הריון בע"ה אני חושבת שעדיין יכולה להיות תועלת מהביקור... אז הייתי הולכת בכל מקרה
בהצלחה!!

יש לי בדיקה בראשון ולא יודעת מה לעשות ואם אספיק לעשות משהו בכלל 🤷‍♂️

דופלר זה לבדיקת זרימת הדם
אולטאנסאונד זה בדיקה אחרת

ביקשתי מהרופאה והיא פשוט נתנה לי את הדופלר כי זה מה שלדעתה הכי מתאים (היא שלחה אותי בעבר לבדיקה הזאת). אוחחחח לא יודעת מה לעשות. אין לי איך לתקשר איתה באמת 

ואם לא, אולי הרופאת משפחה?

ועכשיו שלחתי הודעה לרופא פוריות בתקווה שיסכים לתת לי הפניה (כי לא עשיתי את זה דרכו וכבר עברנו לIVF). 

כי אם המומחה צריך את הבדיקות האלו, יכול להיות שתצטרכי לדחות את התור

אבל יש עוד זמן עד התור איתו. רק האוס שקבעתי בראשון. מקווה שיסתדר! 

תודה יקרה על השותפות והעזרה  

לכולן!!

יכול להיות שכדאי לך אם זה קרוב והרופאת נשים נמצאת היום/הרופא פוריות, לקפוץ פיזית למרפאה לבקש את ההפניה. הרי זו טעות של רופאת הנשים שהביאה את ההפניה הלא נכונה, אז אולי ידחפו אותך בין תורים?
תלוי כמובן כמה קשה לך להשיג תור לא"ס, ומתי התור למומחה...

והרופאת נשים לא בדיוק טעתה, אלא זה חוות הדעת שלה, היא לא כל כך הבינה למה אני צריכה בדיקה אחרת אם היא שלחה למשהו בעבר שעוד לא עשיתי. קיצור, היא רוצה שאבדוק את הכיוון שלה קודם. 

אמנם, אני לא יודעת מה כתבת בהסבר, אבל אם יש לך תור למומחה וצריך בדיקות מסויימות, אז צריך.
מקסימום שתיתן גם וגם

מאוד עוזרים.
אני מכירה מטפלת הוליסטית שעובדת עם רופאים ויש לה גם אתר עם המון מידע שמע חני אייזנשטט כרמי

או שזה ירד ואז תגדל הבטן שוב בגלל התינוק, או שזה כבר יתחבר.. ממש מבינה את הרצון שעדיין לא ידעו, ה אבל אין כ"כ מה לעשות: (

בדיוק בשלב שלך ואני די בטוחה שכבר רואים, הזוי.
ברגיל הבטן שלי די שטוחה (יחסית, בלע"ה) ועכשיו- ווהווהווווו מסיבות!
חייבים לספר כבר להורים כי פדיחות, חברות כבר יודעות 🙈🙈 שלא לדבר בכלל על מישהי שאלה אותי כבר לפני שבועיים 😬 מרוב הלם עניתי לה את האמת..

חח יצא שלא עזרתי לך, רק הזדהותי העמוקה

ואני לא רוצה להגיד שכן. וכל כך לא רוצה להגיד שלא (ההיריון הזה כל כך יקר וחיכינו לו המון זמן). למה להעמיד אותי במצב כזה בלתי אפשרי??
אני בחיים לא שואלת. עד שאומרים לי או שהאשה עוד רגע יולדת

וכששאלו אותי פשוט אמרתי שיש לי עצירות ואם יש עצות..
(זה היה נכון😅) תשובות טיפשיות לשאלות טיפשיות.

אני גם בחיים לא שואלת, אאכ זה כבר מצב ממש מתקדם או שמישהי רומזת שאפשר לדבר על זה..

אותי שאלו כבר בשבוע 9 אם אני בהריון (כן, יש אנשים ממש חסרי טאקט)....

כולם מסתכלים עליי ובודקים בעבודה ואין באמת איך להסתיר כי גם בגדים רחבים פתאום מחשידים.... העיקר שיהיה בבריאות ובידיים מלאות בע"ה

ב״ה שבוע 17, אבל הבטן יצאה משבוע כל כךךך מוקדם.
היא לא ירדה לי, פשוט היא כבר תתחבר לגדילה של הרחם לדעתי..

אמרו לי פה שהורמונלי...
אולי...
המנהלת בבית ספר (שידעה) אמרה לי בשבוע 10 ש'דווקא היום את ל4 נראית בהריון) חחחח לא ידעה כמה זה מוקדם...
אבל כולם זיהו גם לפי ההרגשה... מורה בצוות שבשלב מקביל אלי אמרה לי שהיה מעודד אותה לראות אותי, ככה יודעת שמצבה טוב🙈

את מחוסנת?
יש מחןסנות שמדווחות על מחזור מבולגן.

אם לא, יש סיכוי להריון? לדם השתרשות וכאלה?

זהו סופית מוציאה.
לפניו לא היו לי כאלה בעיות מתישות

לא מתאם לכל אחת...

אחרי ששמו לי התקן שזה היה כמה שבועות אחרי החיסון הראשון. התחילו לי כתמים.. לא נראה לי יש קשר... זה ההתקן. כי באותו יום כאב לי ומאז כל פעם סיפורים... שבעה חודשים שעושה לי צרותת אתמול הרב אמר לבעלי שזה בכלל נראה לו כל הכתמים והנקודות המוזרות האלה פצע. אולי ההתקן פצע אותי. זהו נעבור לנובהרינג. מי ממליצה לי?

ממש באופן בולט.

כעיקר לפני החתונה ובהריון הראשון...

מאז אני תמיד עם מניעה או הורמונים או הריון או הנקה אז לא רלוונטי....

ובאמת הגיע מחזור אחרי 25 יום. אבל זה היה חד פעמי והיתה ברורה לי הסיבה והמנגנון ההורמונלי שהשתבש זמנית.

ככה הדבק ימס ויספג בנייר הסופג..

עוד לא ניסיתי..

שמעתי פעם על שיטה לשים קרח ואז כשהמסטיק קופא לקלף אותו או להכניס את הבגד למקפיא ואז כשקופא לקלף וכו'.. בהצלחה בכל מקרה?

חוץ מלהיזהר ממש.

ניסיתי ממש הכול.....

באסוש....

מכנסיים חדשות יותר זול מלהביא בעל מלאכה שיעשה את העבודה במקומו. הניחום היחידי....

פעם הבאה להיזהר.

תודה רבה לכולן!

התלבטות קשה.
האמת שאני לא גיבשתי עדיין עמדה לגבי ביקורים אחרי לידה.
בלידה הראשונה לא היו לי ביקורים.. חמותי וחמי הגיעו ממש כשהעבירו אותי למחלקה ובדקו את התינוק והיו בתינוקיה עם בעלי. אמרו לי מזל טוב וזהו בערך.
האמת שהיו זמנים שהרגשתי בודדה, ורציתי שיבואו, וזה עוד בלידה ראשונה כשרוב הזמן בעלי היה איתי..
בלידה השניה - כל כך שמחתי על מיעוט הביקורים.. הייתה איתי מישהי בחדר שזה היה פשוט תחנת רכבת ולא הבנתי איך היא מספיקה לנוח וללמוד להניק (אחרי לידה ראשונה)
חמותי וחמי ביחד עם גיסתי הגיעו, וזהו.. (גם הם וגם ההורים שלי רחוקים, אבא ואמא שלי הגיעו ללידה עצמה).
מצד שני, ביקור אחד ביומיים לא היה לי כזה נורא. לא צריך להיות מארחת. הכיבוד עליהם, את אולי שמה מטפחת נורמלית ולא כובע שכל הזמן מחליק, וזהו... אפשר להזהיר מראש שאת לא הכי מרגישה טוב אז לא תהיי נחמדה וחברותית, או שהביקור אולי יצטרך להיות קצר.
כמובן שהכל תלוי גם בעוד מלא גורמים וכמובן ברקע של הקשר שלך עם חמותך. אבל מבחינתי לתת לה את הכבוד הזה - בלי לתת לזה לדרוש ממך - זה אפשרי, חשוב וכדאי..
אוף, זה כל כך קשה לחיות עם אנשים שעושים מניפולציות וששום דבר לא מספיק ולא מוצא חן בעיניהם...

לא ארגיש בודדה ארגיש שאני בהתאוששות כרגע ובהחלמה והתכנסות פנימה לנפש שלי להיות עם הקטנה להניק ולטפל. והאמת שלעשות תיקון אחרי הלידה הראשונה. כי בלידה הראשונה כולם בעיקר מהצד של בעלי ממש השתלטו עליו ולא נתנו לי את המקןם שלי ואת ההרגשה שהוא שלי ואני אמא ויש לנו כרגע צורך אחד בשניה. אז רוצה להנות מהשלווה הזאת. שגם אם תהיה מתוך בחירה זה כי כבר למדתי מטעויות ועכשיו אני יותר חכמה וחזקה מפעם קודמת..
ולדעתי גם המשפחות צריכות לתת את הכבוד..בסוף זה קוקם כל תהליך שהגבר ובמיוחד האישה עוברים. ביחד וכל אחד לבד. ואחר כך המעגל הרחב יותר..

בגלל שחוויתי כל כך חוסר כבוד כלפיי והתמקדות בעצמם, אני מרגישה צורך לעשות את זה ובאמת תוהה כמה זה חריג..

אבל אם את יודעת שהם לא יתנו אותו, אולי עדיף למקד מאמצים של מלחמה במה שהכי קריטי לך. זה מה שניסיתי לומר...

לא מבינה מה כיף לארח בבית החולים ישר אחרי הלידה...
בכל אופן אצלי לפחות נכון ללפני שבוע עדיין יש הגבלות קורונה.
יש ביקור פעם אחת ביום והיה מותר רק מישהו אחד.
שווה לבדוק בבית החולים שאת מתכננת מה המדיניות.

וואיי מבחינתי שימשיך... 🙈

חוץ ממלווה אחד. עם תו ירוק.

מן הסתם בכלל זה אקצר את שהותי בבית חולים.
אני אוהבת ביקורים ושונאת בתי חולים.

כתבת שפעם שעברה חמותך כמעט נכנסה לחדר לידה. אתם יכולים לא לספר שנסעתם לבית חולים? (זה בטח תלוי איפה אתם משאירעם את הגדול)

אולי לחכות שתעברי למחלקה ועוד כמה שעות התאוששות ואז לספר שילדת? ככה היא תגיע בזמן שתרגישי טיפה יותר טוב.

ולגבי סטנדרט הביקורים - כל עוד זה מה שנכון לך ולבעלך פשוט תעשו מה שטוב לכם ושהוא יבהיר לה שזה מה שנכון לכם.
לפעמים מי שחמוץ זו בחירה ושום דבר לא יעזור לו, אז לפחות שלך יהיה טוב

ואולי בכלל זה יקרה כל כך מהר שנספר אחרי..

זה אפילו לא רק הרגשה פיזית.. זה גם הרבה נפשית. אני וחמותי ביחסים טובים אבל הרבה פעמים לא נעים לי בחברתה.. מכל מיני הערות שלה ושטלתנות.. בלידה הראשונה בכלל לא התחשבתי בצרכים שלי והייתי על סף דיכאון הרבה גם בגלל ההתהגות שלה שמבחינתה הכי נורמלית ובסדר.. ולא בא לי לתת לעצמי את הרעשי רקע האלה.. רוצה להתאושש נפשית ופיזית לפחות בימים הראשונים בשקט.

מקווה שבאמת יהיו הגבלות עדיין הלוואי

תשבו יחד תחשבו מה היו הקשיים בלידה הקודמת (נראה שאת די יודעת מה היו הנקודות שהקשו עלייך) ואיך אפשר לנטרל את זה הפעם.
טוב שאתם יודעים שמצד אחד חשוב לכם לספר ומצד שני הוא מסוגל להבהיר שאתם צריכים את הזמן, תנסו לשלב את הכל יחד

למשל אפשר לבקש שיבואו יום אחר כך
או אם יש צורך אפשר גם לתאם עם האחיות שיבקשו לצאת אחרי זמן מסוים של ביקור, או לפחות שיקפידו על השעות של המבקרים (או אם בעלך אסרטיבי מספיק אז שהוא יבהיר שהביקור מוצה)

נשמע כמו פתרון מעולה

שתצטרכי גם לארח.ואפשר גם לביקור קצר לא חייב מלא שעות.ואם הם גרים קרוב אולי כשמשתחררים מהבית חולים לעבור אצלם להגיד שלום לאכול משהו ולנסוע..

שלי? לידה קודמת בגלל המגבלות אירחנו אותם אחרי הלידה וזה היה נורא. כמעט התעלפתי פיזית הייתי על הפנים.. מאמינה שההורים שלי יארחו אותם הפעם נהיה אצלם

מצישהו הם מן הסתם יבואו..

הרי נולד להם נכד חדש!

אז תחשבי טוב האם לא עדיף לך שיבואו לחצי שעה חבית חולים מאשר שיבואו אחר כך לבית שלכם או של הורייך ואז מן הסתם זה יהיה ביקור יותר ארוך?

מה שכן, אפשר לבקש שלא יבואו ביממה הראשונה אחרי הלידה אלא למחרת..

הם יארחו אותם ביחד עם בעלי ואני אנוח בחדר. אגיד שלום לשניה ואחזור לנוח.. הם בעיקר ירצו לראות את התינוקת ההתמקדות פחות בי.

אבל תראי טוב שזה לא מעליב אותם..

יש כאלה שממש מרגישים צורך להגיע דוקא לבית החולים, ואם כן שווה לך לדעתי לוותר לחצי שעה בשביל הכיבוד הורים של בעלך..

מה עם להתקלח, להניק, להתלבש, לקשור מטפחת, לנעול נעליים אם לא מרגישים בנוח עם כפכפים איתם, לסדר את הפינה בבי"ח מכל מיני חפצים אינטימיים אישיים, לוודא שהפח מכוסה היטב...

מי שזאת מעמסה בשבילה זאת מעמסה, פיזית או נפשית, מי שבשבילה זה "רק חצי שעה" מראש לא הייתה בבעיה הזאת.
כיבוד הורים כבודו במקומו מונח, לא על חשבון גוף ונפש של יולדת.

וזה לא "נולד להם נכד חדש"
זה גוף ש*ילד* להם נכד חדש ומותר לכבד את המעמד והרגישות.
בסוף זה אינדיבידואלי וכל אחד ימצא את שביל הזהב שלו. אין נוסחה שזורמת לכולם אותו דבר ולא צריך לעשות על זה מצפון

אומר לך את דעתי ואני אומרת מראש שהיא אולי פחות פופולרית ולא תחזק אותך בעמדה שלך את יכןלה לדלג ולא לקרוא אבל אני מציעה לך כן לקרוא ולבוא פתוחה.

את יולדת וצריכה שקט אבל- לחמיך וחמותך נולד נכד. שהם מתרגשים ממנו ורוצים לראות אותו וזה הכי לגיטימי בעולם!!
אז לא לחדר לידה ושם צריך להציב גבול ברור אבל לדעתי לבקש מהם לא להגיע לבית החולים זה לא יפה. לתת לאמא שלך ולא לחמותך זה ממש לא לעניין הקרבה שלהן לתינןק זהה אם בכל זאת תחליטי שאת לא מסוגלת שיבואו אז אף אחד לא בא.
מה אני מציעה? שכן יבואו ובעלך יצא עם התינוק ללובי של המחלקה ויגיד שxxx לא מרגישה טוב והיא ישנה ולכן הנה התינוק אבל לא נכנסים לחדר שלך.

ויהיה את כל הזמן שבעולם אחר כך לראות אותה ואותי.. אז למה לא להמתין בסבלנות? אני באמת לא מבינה.. הם סחבו תשעה חודשים, שלא תמיד קלים ולפעמים נלחמו יום יום כדי להמשיך בשגרה? הם היו חרדים לכל בעיטה ותנועה ולכל ציר מוקדם/מאוחר שהיה? הם עברו כרגע לידה שמי יודע איך תהיה? הם תשושים פיזית ומדממים בלי הפסקה ונלחמים על הנקה? את באמת לא רואה הבדל ןמבחינתך זה אות הדבר ואני זאת שצריכה "להקריב" מעצמי ולא הם?

ש נשים שאחרי לידה לא יכולות נפשית ופיזית להיות בנוכחות של אנשים שגורמים להם הרבב פעמים להיות דרוכים וגורמים לאי נעימות.. ומצטערת אבל אמא זו אמא. בדיוק כמו שזה לגיטימי שלא יפריע לי שאמא שלי תהיה בלידה אבל חמותי כן.

ואם הייתי יודעת שבאמת לא יכנסו אליי לחדר, הייתי אומרת שיבואו ויהיו בחוץ עם בעלי אבל אני מכירה את חמותי וזה לא יסתיים ככה. ואני מאי נעימות עוד פעם אכניס את עצמי למקום המרצה שחושב על כולם ושם אותי בסוף.

אז מבחינתך מה שנותר זה להתפלל שיהיו הגבלות או שאלד בשבת.. מעניין אותי לעשות שאלת רב בעניין ומה הרב של בעלי יגיד.. עד כמה עובר הגבול של כיבוד הורים ושל השלום בית שלי ובריאות הנפש שלי. כן בלי הגזמה..

אין צורך לתקוף... אני לא מכירה את חמיך וחמותך
אני מבינה שמדובר בסיטואציה קיצונית... אז באמת שלא יגיעו.
פשוט ניסיתי להציע פתרון שבו את לא תראי אותם והם יראו את הנכדה אם זה לא ישים אז לא

תודה על העצה ❤

נשמע שאת יודעת בדיוק מה הצרכים שלך
ושלמדת מהפעם הקודמת מה נכון לך.
לדעתי בהחלט אפשר לבקש לא להגיע לבי"ח אם מלחיץ אותך. באמת שזו זכותך.
בעיקר כשאת מתכוונת לאפשר לבוא אח"כ לאיפה שתהיי (ההורים שלך)

ויותר מזה, בעיניי הדבר הכי קריטי שכתבת פה שבלידה הקודמת השתלטו על התינוק. מה??? מה זה צריך להיות? הזיה!
אם חמותך לא מבינה לבד את מקומה כסבתא ומקומך כאמא חשוב לעשות סדר בדברים.
וזה יותר בעייתי מסתם לבוא לבקר אותך אחרי לידה בלי טקט.
יש אנשים שלא משנה מה תעשי הם ימצאו על מה להעביר ביקורת ולהתערב.

מצד שני היא סבתא...
לכן אפשר להגיד שתשמחו מאוד לביקורים אחרי השחרור מבית חולים.
ולגבי "סטנדרט הביקורים" שכתבת (😅) עכשיו את כבר יודעת שזה אישיו. אז מההתחלה להציב גבולות בנועם ולעשות מה שמתאים לכם.
ויש מצב שזה יהעה בכל מקרה שונה מהלידה הקודמת שזה בכור וכולם מתלהבים קשות. הרבה פעמים בלידה השניה זה נרגע קצת והתשומת לב של הסבתא יכול להתחלק לשניים גם לגדול ואז זה גם מקל ועוזר וגם לא לוחץ מדי על הקטנה...

תקשיבי לך יחד עם להשתדל לכבד אותה.
בהצלחה רבה!
את נשמעת מהממת!!💗

ולידה קודמת הייתה השתלטות טוטאלית בכל המפגשים הארוכים שלנו והלינה אצלם וזה הרס לי את הנפש כי נתנו תחושה שמבטלים אותי בתור אמא.. יותר נכון חמותי נתנה את התחושה הזאת. זה סיפור בפני עצמו שתודה לאל אני כמעט מאחוריו רק שהלידה הקרבה מציפה שוב דברים..

תודה לך על התגובה ❤

זה דבר מאוד קשה.
ובטח את יודעת שהתרופה לזה היא הביטחון שלך בעצמך ובמה שאת עושה.

מעירה עוד משו קטן: אני בד"כ ממש מאמינה באיזון ובלמצוא איזו דרך באמצע.
אבל לפעמים כשהסיטואציה כל כך קיצונית - צריך ללכת קיצוני לצד ההפוך ולאזן לאט לאט.

ולכן גם אם תבחרי בדברים שהם אולי לא 100% נכונים במצב תקשורת רגיל, אולי לך הם נכונים כרגע.
לא ככ בא לי לתת דוגמאות כי זה נורא ספציפי לכל אחת. אבל למשל - שבשלב ראשון רק ההורים מחזיקים את התינוק
או וואטאבר.


והכי חשוב אחרי כל העצות - לכי עם מה שאת מרגישה שמתאים לך/לכם.


שיהיה בשעה טובה
מכללללל הבחינות!

מוסיפה ואומרת, כשנותנים לנפש להרגיש את מה שהיא צריכה, אז דברים נרגעים. גם עם עבודת המידות והכל כמובן. אבל גם עם המרחב הבטוח הזה שרואים אותי ואני מחליטה על האוקי.

בנימה אישית, ההורים שלי לחצו עלי ממש ולא כיבדו את המרחב שלי ובאמת באו לבקר זה היה אפילו 4 ימים אחרי לידה, ולי זה היה ממש קשה נפשית (אוקי סיבה מטומטמת לא היה שום בגד שעולה עלי ולא ידעתי שככה המשקל שלי עלה, כל היום הסתובבתי עם תחתונים וחזיה וכשהילדים חזרו לבשתי פיג'מות של בעלי מחוסר ברירה וכשהם הגיעו יצאתי עם חולצת פיג'מה של בעלי שכל פעם שמרימים את היד רואים הכל..)
עד היום אני מרגישה שזאת הייתה הטרדה לכל דבר כי הם הכריחו אותי להיראות בפניהם בניגוד לרצוני.
לעומת זאת בעלי הצליח להדוף את ההורים שלו אחרי הכנה ארוכה מאוד לפני, במהלך ההריון וכמובן אחרי לידה (ברמה קיצונית שהבהרתי לו שאם הוא לא מתחייב לעמוד לצידי בנושא אני לא מספרת לו שילדתי כי אני אעשה הככככל כדי לשמור על הנפש שלי)
ובאמת פעם ראשונה הם ראו את הנכד בברית ומאז ראו אותו הרבה יותר פעמים מההורים שלי והרבה יותר קל לי לשחרר אותו אצלם ובאופן כללי להזמין אותם.
ככה שלטווח ארוך לי מאוד ברור מה היה עדיף וגם בעלי מסכים איתי.
וגם אני תמיד אומרת לחמותי שאני שולחת לה את הנכד החדש לשבת שלמה וכל פעם מחדש היא מזדעקת מה באמת??? מה הכוונה? אז אני עונה אהה בעוד עשר שנים הוא כבר יסע אליכם לשבתות לבד ויעזור לבשל ויהיה הכי כיף לו ולכם בעולם.
הכוונה שזה לא לנצח ככה.

יולדת זה מורכב וכל אחת יודעת על עצמה מה ולמה.. ברור לי שההורים שלי לא התכוונו ככה לפגוע בי אבל הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. יולדת צריך לכבד את המרחב שלה וזהו. בלי להבין למה ובלי לחץ.

הייתי חייבת

אני מפחדת בכלל לחשוב על הנושא הזה של ביקורים... בלידה הקודמת היה לי ברור שההורים של בעלי לא מגיעים לבקר!!! וממש פחדנו להגיד להם את זה כי הקשר איתם היה מאוד מורכב ומעצבן. ופשוט ילדתי איך שהתחיל הסגר הראשון ואמרנו להם אחרי הלידה שאסור ביקורים בבית חולים - הם לא קיבלו את זה... התקשרו לברר במשרד הבריאות, מזל שאז חילקו כנסות גבוהים כי אחרת היו באים בכל מקרה.
ובלידה הראשונה לא ידעתי מה אני רוצה וכמה, והם הגיעו לא להרבה זמן והיה סביר אבל אחרי חצי שנה הם התחילו לשפוך עלינו כל מיני דברים מהתקופה הזאת שמאוד פגעה בנו כי הם בחרו לעשות כמה דברים והתעצבנו עלינו...
ההורים שלי אף פעם עוד לא ביקרו אותי וואלה בא לי שיבואו אבל חמותי לא כזה זורם לי, וגם היה נחמד השקט אחרי לידה בלי ביקורים.. הבעיה שאנחנו גרים רחוק מכולם, ואם הם לא יבואו לביח אז לא יראו את התינוק הרבה זמן וזה כן קשה לי.. את הבת שלי כולם מרגישים שלא מכירים בגלל שראו אותה פעם ראשונה באיזה גיל חודשיים...

נראה לי הצטרפתי לפריקה... 🙈 🙈

שתעשה מניפולציות- את היולדת את מחליטה.
אצלי כל לידה אני מרגישה משהו אחר. גם תלוי מי בא.
יכול להיות שמישהו אצלך יגיע בלי לתאם/להודיע?
אם לא ותמיד מתאמים אז ממש להגיד, סליחה, אבל לא מתאים.
וגם אם בבית לא מתרים- אז לא מתאים.
תספיקו להיפגש.
מי שלא מבין, בעיה שלו, הכי חשוב אחרי הלידה שאת תרגישי טוב, שאת תחלימי.

שכשרציתי לבקר את אחותי והיא לא רצתה ממש ממש התבאסתי ולכן כל כך הבנתי את ההורים והאחים של בעלי שרצו לבוא (בכ"ז אחיינית ראשונה),
א-ב-ל הייתי מאד מאד ברורה ונחרצת לגבי הביקורים ולגמרי ידעתי להגיד מה מתאים לי ומה לא.
ביממה שאחרי הלידה הסכמתי רק לחמי וחמותי לבוא, בלי הילדים שלהם כי ידעתי שהם מלאי טאקט וזוכרים איך זה להיות אחרי לידה. והם באמת היו זמן קצר יחסית והלכו. לאחים של בעלי הרשיתי לבוא רק ביום שאחרי, וגם היו משהו כמו 20 דקות וזהו.

חבר ממש טוב של בעלי רצה לבוא עם אשתו ובצורה מאד נחרצת אמרתי לבעלי שיגיד לו שלא מתאים.

בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה שניסיתי למצוא איזון בין מה שנכון לי ומתאים לי, לבין ההבנה של הצורך והרצון שלהם.

ברור שיש פה עניין גם של מול מי את עומדת, כי שוב, יכלתי לסמוך על חמי וחמתי שלא יבואו לזמן ארוך (וגם אחים של בעלי קיבלו שיחת הכנה מחמתי לכמה זמן הם יכולים לבוא אליי).

(אחיות שלי היו אצלי יותר זמן אבל זה לא אכפת לי כי זה יותר עזרה מאשר ביקור)

מציעה גם שאם תכלס הם באים לראות את התינוק אז אפשר שבעלך יוציא אליהם אותו ולא תצטרכי לראות אותם בעצמך

אני בהריון ראשון לקראת חודש תשיעי וממש מפחדת מכל זה.. 

הביקורים נראה לי פחות מלחיץ אותי כמו הלידה עצמה, פשוט לא מעוניינת שחמותי תהיה שם!! לא בחוץ ובטח שלא בפנים!  אני לא אפרוק פה במקומך..

אבל מה שכן, לדעתי אם בעלך לא מתנגד לזה שאמא שלך תהיה בלידה ואמא שלו לא- זה מעולה. עניין הלידה נפתר. זה מה שנוח לך וזה לא מעניין הפרצופים שלה. תרגישי בנוח מותר לך. אם את תרגישי בטוחה אז הפרצופים שלה לא יזיזו לך.

 אחרי הלידה, הם בוודאי ירצו להגיע- אז אולי שבעלך יגיד  להם שאת לא מרגישה טוב ועדיין לא התאוששת אז לא רלוונטי שיגיעו ובע"ה תתראו בבית הורייך.. 

יקבלו- מצוין, לא יקבלו- זה לא בעיה שלך. 

אני הייתי מציעה לך שבעלך יצא אליהם עם התינוק אבל ראיתי שהתנגדת ממש, אז כנראה שאת כבר החלטת שאת פשוט לא מעוניינת שיבואו בכלל. אז זה פשוט להציב עובדה. 

את גם ככה לא תראי אותה בתקופה הזו יותר מידי, את תהיי אצל ההורים שלך,זה לא הבית שלך ואת לא מחליטה מתי להזמין אורחים, אז הם לא יוכלו להגיע מתי שהם רוצים. עד שתחזרו לשגרה היא כבר תרגע. 

 

 

ועוד משהו, לדעתי, תנטרלי את עצמך מהמחשבות על זה. תחשבי ותתפללי על הלידה שתהיה לך קלה וטבעית ומהירה, קודם תעברי את הלידה. אחכ תחשבו ברגע האמת מה עושים.. 

שיהיה המון בהצלחה ולידה קלה בידיים מלאות. 

סורי. אבל הקטע שכתבת: "לדעתי אם בעלך לא מתנגד לזה שאמא שלך תהיה בלידה ואמא שלו לא- זה מעולה"
אני ממש לא חושבת שבעל יכול להתנגד לכזה דבר.
הוא לא יולד! הוא לא נמצא ערום בתנוחות משונות! הוא לא נמצא במצב קיצון ובחוסר שליטה!

זה דבר שרק היולדת מחליטה
עם מי יהיה לה נעים בזמן הכי אינטימי ומורכב שלה.
הוא שותף מלא בכל החלטה אבל כאן לדעתי כבודו במקומו מונח.

בעלי בנאדם סופר דעתן
ומעולם לא חשב שזה משהו להביע בו דעה. קל וחומר להתנגד.

ואגב, גם אחרי לידה. יש הבדל מאוד גדול בין שתי הסבתות. אמא וחמות זו פוזיציה שונה לגמרי ביחס ליולדת. למרות שביחס לתינוק הן כביכול שוות. זה לא העניין כאן.
לתינוק לא משנה מי מגיע. ליולדת משנה מאוד!

כשאמא שלי באה אלי הייתי פצלוחה מרוסקת והיה לי סבבה עם זה כי היא ככ עזרה לי וטיפלה בי.
וכשחמותי הגיעה היה לי חשוב טיפה להיראות יותר טוב. זה ממש טבעי לרצות אותה ולא אותה.

לא הכל שווה בחיים. וביחס ללידה הגיוני מאוד שיהיה לאמא יותר מקום מהחמות.🤷‍♀️

מבינה אותך מאוד כי כמוני-כמוך.

לדעתי מראש תקבעו לכם זמנים שאתם מעוניינים שיגיעו

שזה לא יפול רק עליך אלא שבעלך יגיד מראש למשפחה שלו.

מאוד לגיטימי שתרצי לראות לדוגמה רק את אמא שלך מיד אחרי לידה

ובפרט בחדר לידה!!

זה שלא מבינים את זה, זה משהו אחר אבל הם באמת לא צריכים לדעת מזה.

ואם מתאים לך שיבואו רק לבית אז להגיד את זה מיד אחרי הלידה וזהו.

למרות שאני מאוד אוהבת שכן באים לבי"ח, זה משמח אותי. וגם כיף לי

לדעת שלא צריך לארגן את הבית קודם

ונראה שלאף אחד במדינה לא אכפת

מה יהיה.

היא נותנת לשלם לפי הדרגה של שנה שעברה. אצלכם זה לא ככה?

אבל זה רק לילדים ממשיכים ורק עד נובמבר

והמשכורת שלנ לא גבוהה בכלל
קיצר ה׳ יעזור לא יודעת מה יהיה

זה נכון גדול
140 ילדים.
אין לה אפשרות להתעסק עם כל הטפסים האלו, וזה גם בעייתי לתת הנחה רק לחלק מההורים

מזעזע.
למרות שאנחנו משלמים לפי דרגה של שנה שעברה אני יודעת שהשנה הדרגה שלנו תקפוץ בערך ב3.
ואני בעצם צוברת חובות מאד גדולים רטרו.
כאילו יכול להגיע מצב שבחודש אחד אצטרך לשלם באיזור ה5 אלף.
שזה המון בשבילנו. יותר ממשכורת שלמה.

השם יעזור. הלוואי ויתבטל כליל

כל חודש שימי בצד את ההפרש של מה שהיית אמורה לשלם, אל תשתמשי בכסף הזה לדברים אחרים, וכשתקבלי את הדרגה האמיתית הכסף הזה כבר יהיה לך ביד.

אבל מדי פעם יש הוצאות בלתי צפויות ואני חוששת. מעדיפה שירד בזמן.

זה מלאן כסף..
הזוי

באתר של משרד התמת
אולי נתקשר כמה שיותר טננסה לעשות שם לחץ

כל דבר.

פניות הציבור למשרד הכלכלה, פניות לתקשורת.
הפצת הודעות בווטסאפ, כתיבת פוסטים בפייסבוק.

הכי הכי יעזור, אם התקשורת תתגייס לזה. אז אם מישהי מכירה כאן מישהו שיש לו קשרים...

על התגובות.
מבינה שזו בעיה שהיא לא רק שלנו,
מי שיכולה להציף את הבעיה בכל מקום שהוא, תבורך

של המעון שלנו ואמרו שעד סוף החודש יפתחו.
הלוואי. זה באמת המון המון כסף..

אולי יש אחרות שחוו את זה ..
בנתיים מקפיצה לך

אפ התינוק ממש רעב אז כן הייתי מפסיקה.
אבל ניסית? קודם לטכול,לשתות,להתקלח המים חמים ולישון

5 7 3 8 9 1 5 2 5 0
ממליצה להתקשר ולהתייעץ איתה

מה שיכול לעזור:
-מגע עור לעור
- הנקה בתנועה, על כדור פיזיו, לפני שמתעורר, מיד כשקם, או מתוך שינה
- הנקה בתנוחות שונות
- אם נותנים בקבוק - לאט לאט בהאכלה קצובה

יאללה הולכת להכין סלט סלק וגזר קצוץץץץ יאמי

אם לא מצאת תשובה בגוגל כנראה שאין בעיה...