פורום הריון ולידה (עמוד 1853)

טפיחות קצובות
לשיר לה בשקט

אצלי זה עוזר לבת 9 חודשים מכשפונת😁

בסוף השיר משכיבה במיטה.
היא כבר יודעת שכשיש שיר אז זה הזמן לישון. לפעמים מבקשת מעצמה להיכנס ללול...

לשיר או לנדנד קצת תוך כדי
לחזור על מנטרה כמו עכשיו ישנים ולדבר אליה הם מבינים בגיל הזה יותר ממה שזה נראה.
אם היא נעמדת להשכיב אותה מיד ולהניח עליה יד

ובשיחת יעוץ עם רופאה שמתמחה גם ברפואה משלימה היא אמרה שטיפולי אוסתאופתיה הם חלק מההתוויה הרפואית המחייבת בצרפת- הן ליולדת והן לילוד ושהיא ממש ממליצה. בנתיים עשיתי רק אני 3 טיפולים (שמאוד עזרו), מתלבטת לגבי התינוקת.

היא 5 דקות

ואז לצאת לבית חולים

בכל אופן תקשיבי לגוף שלך

מה עוצמת הכאב?

 

אבל גם יכול להיות שזה יקח עוד הרבה זמן.
2 מדדים לדעת מתי לצאת לבי"ח:
1. כשהכאב כבר בלתי נסבל
2. כשיש צירים בתדירות של כל 5 דקות במשך שעה לפחות.

שיהיה בקלות ובבריאות!

אצל כל אחת מתפתח אחרת... חכי קצת ותראי אם מצטופף. אני במצב כזה הייתי נוסעת לבית חולים, אבל תלוי ממש מה את מרגישה ומה עוצמת הכאב והלחץ.

כמו שאומרים במחלקת נשים- 'פה, זה המקום היחיד שכואב זה סימן טוב'

קודם כל- תעקבי. אם זה ממשיך- ודאי שיכול להתפתח ללידה, בטח אם את בשבוע 41...
אם בית החולים במרחק- אז אל תחכי עד שיהיה כאבים בלתי נסבלים, כי גם הנסיעה עם צירים כואבים- קשה יותר.
אם זה קרוב ממש, אז אפשר לחכות יותר.
לזכור שבבוקר לא יותר קל לנסוע כי יש יותר פקקים. אבל ברור שאם את מצליחה לנמנם קצת בלילה- אז כדאי לישון ולבוא עם כוח ללידה.
רק טוב!

זה נשמע קרוב מאוד. בכל מקרה תשתי מים ותשימי לב.

בלידה הראשונה שלי פשוט הרגשתי שהצירים ממש קרובים כמו שאת מתארת ובלתי נסבלים ומשם הלכתי לבית חולים, זה היה ב8 בבוקר וב12 בלילה ילדתי. אז אם את בשבוע 41 כנראה שזה קרוב.

בלידה ראשונה אם המרחק לבי''ח הוא קרוב-היתי מחכה עוד..לתדירות של ציר כל 5 דקות או פחות למשך דקה . ושזה ככה משך שעה..
ובעיקר להרגיש שהציר כואב ממש לא רק בערך

מה קורה?

איך זה התקדם?? נעלמת לנו ממש מהר

אחרי מקווה.

אם היא בתקשורת עם הרופא (רופא נשים?) אז שתבקש לעשות מעקב זקיקים, זה הכי מדוייק. בדרך כלל הרופאים מתייחסים רק אחרי שנה של נסיונות, אבל במקרה הנוכחי עושה רושם שהרופא מודע לבעיה המחזורית, ואולי יסכים להפנות לפני למעקב מדוייק יותר. 

חוץ ממקלונים אין לה אינדיקציה נוספת לביוץ? הפרשות, כאבים בצדדים וכו'...

בעיקר להרגיע, שאם זאת הבעיה אז אפשר לטפל בזה ממש בקלות. גם לי יש ביוץ מוקדם, מוזמנת לשאול עוד בפרטי. בהצלחה רבה! 

באופן הזה?

 

גברים לרוב מגיבים שונה מנשים כשיש איזה משבר או ריחוק כפוי.
נשים צריכות את המחוות הקטנות שאפשריות,
חלק מהגברים לעומת זאת מעדיפים "לכבות" הכל עד יעבור זעם...
אולי גם הוא מתגעגע רק בדרכו שלו?
אולי אם תצליחי לראות את הדברים אחרת גם המחשבות של לא יפה ולא מושכת ייעלמו כי גם הן נובעות מאותה פרשנות.
חיבוק גדול והלוואי ודברים יסתדרו 🙏

זאת הדרך של הגברים להתמודד עם הזמן הזה..

הם אומרים לעצמם אסור- אז אסור.

 

 

מטריף אותי שהוא לא מתחרפן מהריחוק😵
חיבוק ענק!

ממש אדיש,
לי גם מפריע שהוא לא בלחץ מהבדיקות
כל בדיקה אני בלחץ שיהיה כתם שמשהו יקרה והוא ממש שוכח שזה קיים...

עוד מעט נגמר!

איזה תחושות קשות!

כל כך מכירה את זה
ואצלינו, ככל שהתקופה שאסורים יותר ארוכה וקשה (אחרי לידה 😩) זה נהיה יותר קיצוני. אני צריכה כמו אוויר לנשימה את התחושה שהוא כן רוצה, ומחכה, ושאני יפה בעיניו, וכו', והוא מצידו ככל שזה יותר קשה יותר - יותר מתרחק מהמקום הזה, נהיה יותר טכני וממש נמנע עד מתנגד לכל דיבור רגשי, או של תקווה אולי היום יהיה הפסק וכאלה, כלום, מתנתק.

וואו זה כל כך קשה.

אני מצאתי שהדרך היחידה זה להסביר מה בדיוק התחושות שלך, כמו שאת לא מבינה אותו ולא מבינה מה הסיפור להתנתק ולמה הוא לא מתגעגע, גם הוא לא מבין מה זאת דרך ההתמודדות הזאת, למה את צריכה להרגיש את המתח ואת החוסר ואת מה שלא ממומש ביניכם ןלסבול במקום פשוט להתנתק.
את צריכה להסביר לו בדיוק מה התחושות, מה גורם לך כשהוא מתנהג ככה ומה גורם לך כשהוא מתנהג אחרת
מה את מנסה להתגבר ומצליחה להבין את המקום שלו - ומה לא, ןכלום לא יעזור .
מה נותן לך תחושה טובה (יכול להיות שזה כל כך שולי בעיניו והוא לא מעלה על דעתו), ומה פוגע בך (כנל!!!)

תהיי חזקה
בסוף זה נגמר הסיוט הזה ❤️

ממש מבינה אותך!!

ולגמרי סיקרנת מה זה...רק לי נדמה שלבעל אין מה לקנות שהוא מקורי

ולפותחת-באמת אוף.. מבאס ממש!

אוייש איזה לא נעים...

גרביים עם תמונה🤣

הוא צריך חינוך😆
אם אני הסכמתי להעמיד במטבח טבח חרסינה מכוער רצח בגודל של בקבוק קולה גדול עם כפות מעץ באיכות זבל, וברווז ענק נוראי בחצר,
אז הוא בוודאי שיכול לקבל מתנה לומר תודה איזה יופי ולשתוק...

חחחחח אבל באמת מבאס רצצצצצצח

לא היה לי papp a נמוך אבל הייתי בייעוץ גנטי ושאלתי בכללי לגבי הערכים של הבדיקות סקר האלו ומשמעותם.
נאמר לי שיש מחקרים שמראים שרמות נמוכות של papp-a קשורות לכל מיני בעיות בהריון, אבל זה לא ודאי - יש גם מחקרים שלא מראים קשר כזה.
הבנתי שבמידה ויש ערך נמוך ממליצים לעקוב אחר גדילת העובר ולחץ דם של האם.
לי היו ערכים בטווח הנורמה של הבדיקה ובכל זאת הסיכון שיצא לי הוא יותר גבוה משלך (1:2800 משהו כזה)
בקיצור - תהי רגועה, זאת בדיקת סקר שברוב המקרים לא אומרת כלום, רק שצריך לעקוב כרגע.
בהצלחה!

היה לי בשני הריונות. עזר לי להוריד ראש למטה..
עובר אחרי הלידה

התחושה הייתה שונה

זה התלווה הפעם גם בבחילות/גועל

אבל להבא אם יחזור אנסה את הטריק של הורדת הראש, תודה

לא זוכרת אולי על הצד היה לי יותר נוח ולא על הגב, תנסי..

חשבתי שזה התחיל מזה שקמתי מהר או משהו, אבל כמה שעות אחכ קרה שוב בלי שזזתי בכלל.
שמחה לשמוע שזה משהו שקורה

ואמרו לי שזה היה קורה להן גםם

קודם כל לוודא שאת לא בעמידה כדי חלילה לא ליפול. רק שינה והרמת רגליים. מייד שתיה מרובה ואוליי מתוק.

יש מה לעשות עם זה?

למישהי ידוע למה זה קורה?

 

ננסה בינתיים

ומזל טוב

בצבע ירוק אם אני לא טועה.
שמה אחרי אמבטיה
גם עוזר ליובש וגם ריח כיפי

זה בעצם קרם פנים לתינוקות?

קרם לפנים של ולדה.
קרם לחות של לה רוש פו זה

תמיד קונה אחד לקראת לידה מתי שרואה מבצע

זה קרמים דווקא לפנים או מתאימים גם ליובש שיש בקרקפת? שם אני מטפלת עם שמן אבל הייתי מעדיפה קרם, נשמע יותר אסטטי

גם בקרקפת וגם בעור מאד בעייתי

יש בד"כ מבצעים בסופר פארם (20-25%) וגם בקופ"ח אם יש לך למשל לאומית זהב

אם זה לחות או איזור הטיטול. תבדקי את המרכיבים.

עושה פלאים לעור!! וגם לג'ונסונס יש קרם לחות מעולה

בכל מקלחת.

זה יקר אבל עוזר.

בנוסף מרחתי לה קרם גוף על שאר הגוף, ואיזו משחה שהוא נתן לי בשבילה לפנים.

יש תינוקות עם עור רגיש, זה צריך טיפול.

יש לי שמן בלנאום בבית, אתחיל לרחוץ עם זה

אני רואה שיש המלצות על שלל קרמים, אנסה את אחת הדוגמיות של הקרמים שיש לי בבית מקווה שיהיה שיפור 

הסבון גוף הנוזלי מעולה!! ממש משאיר עור נעים

ולקרקפת את יכולה להשפריץ אלופירסט, זה ממש עוזר

מעולים ממש, לא חשבתי שיכולים להועיל גם לזה

אני לא ממליצה עליהם, הם לא טבעיים כלכך.

 

ליובש בפנים אני ממליצה על חמאת שיאה טבעית.

אז מציעה לך להזהר ולא להוציא סתם שם רע. 

גיליתי שהם לא טבעיים.

 

אולי בהם ספציפית לא, אבל נגיד דאורדורנט ומשחת שיניים כן.

לדוגמא מבדיקה מהירה על אחד הסבונים שראיתי יש בישום לא טבעי, שלתינוקות בישום זה גרוע. (וזה משהו מהיר כי כדאי לבדוק כל רכיב).

במשחת שיניים יש SLS.

בדאורדורנט יש חומר שקוראים לו triclosan שנמצא כמסרטן.

 

אני לא סתם רושמת כל מיני דברים כי משעמם לי, זה אחרי שבדקתי.

האמת שלא יודעת
שלי בן שנה וחצי וחוץ מכמה מילים בודדות רק מקשקש😍

הבת שלי בת שנה ותשע ועדיין הרבה מקשקשת לעצמה

אבל בלי גלולות..לקחתי כי היו לי כתמים בלתי פוסקים אחרי הלידה וזה השפיע ממש מהר אני חושבת שכמה ימים בודדים אבל לא זוכרת בדיוק כמה..

למחרת כבר הפסיק לגמרי והצלחתי לעשות הפסק

לקחה את זה יחד עם גלולות הנקה ..?

חיבוק פותר הכל🤗

הרבה פעמים אני המתגברת שעושה את השולם, התרגלתי להוריד מכבודי וזה מאוד משמח אותי.. 

והיא מסבירה את פסוק משיר השירים ככה

במקום לתפוח עם המחשבות,ף העלבון, הבאסה

לעורר אהבה

כח נשי מיוחד

שאנחנו מתווכחים סתם כאשר חופשה לפנינו,

הכל יסתדר.\

זה בתנאי, שכמו שכתבת שזה משהו לא מהותי.

 

את צריכה משהו בסיסי..

רק לא חלב כי זה מרגיע ואז מתפרץ שוב :/

חוץ ממים
ופשוט לחכות שירגע 🤷‍♀️
צרבות זה פשוט סיוט

הצלה ממש!

והאמת חוץ מזה לא עוזר לי הרבה
ואצלי זה ככה חצי מההריון

להבא
להקפיד לא לאגול מאוחר בערב- כמה שיותר מוקדם
לא לאכול הרבה בערב בכלל
וגם מה שכן- לא מתובל!! לא חריף. ורצוי קר וטעם נייטרלי יחסית
גבינה מלפפון...וכו..

מנסיון זה משפיע

וואו איזה יופי פס זה פס ופס זה הריון!

 

זה 12 ימים אחרי אוביטרל וזה בסדר גמור 

תעשי בדיקת דם

אבל לכאורה זה חיובי וזה ממש משמח.....

עשיתי עם בדיקה פשוטה של אמזון איזי אט הום.

גם בדיקה ויצא גם פס עוד יותר בהיר מהבדיקה של היום

אז אמרתי לעצמי שאני יעשה בשתן הראשון של הבוקר

אני מתחרפנת!!!!

יש לי גם בחילות וחזה כואב ומוגדל

יש מצב שזה סופר פסיכולוגי אבל זה מה יש

נשים זה עם קשוח

הם הרבה פעמים לא אמינות למטופלות פוריות.

בדיקת דם בודקת נתונים ונותנת תשובה אמיתית

בשורות טובות טובות!!

אין השפעה לאוביטרל.

אז מה שראית לא קשור לזה. יש לך איחור במחזור?

ל28 יום כרגע אני ביום ה 28 

אני כרגע 11/12 יום אחרי ההזרעה 

תלוי אם סופרים את יום ההזרעה.

לקחתי את האוביטרל ב05/08/2021 בשעה 11 בלילה! זה היה ביום חמישי ביום שישי למחרת עשיתי ת'הזרעה ב12.00 בצהריים

 

עזבי בדיקות ביתיות... לא אמינות. לעניות דעתי בטיפולי פוריות לא כדאי לקנות כאלה בכלל...

אתמול פתחנו כבר תיק בIVF 

הרופאה רצתה להתחיל בתהליך.

יש לי כאבים ברחם ובגב

יאלללה שיעבור כבר הזמן.

גם זו בהחלט!

מציעה להחליט לעשות משנו שמסיח את הדעת היום... וכל התסמינים אל תתייחסי מדי (גם אם זה קשור וגם אם זה פסיכולוגי...)

הלוואי וזה יהיה כך.

תמנעי מבדיקות  הריון בטיפולי פוריות, יש הרבה זריקות וכדורים שמראים תשובה חיובית להריון, אחרי 12 יום תעשי בדיקת בטא, הכי בטוח,

למה לך להיות באי ודאת

בכל אופן

נראה לי אני מקבלת כבר יש הפרשות של לפני מחזור

אתמול בערב עדיין היה בדיקה ביתי עם פס חלש חלש שני

אבל די

התייאשתי מהחודש הזה.

קופ"ח אישר לנו כבר טיפול בIVF 

אני יעשה לי הפסקה עד אחרי החגים ונתחיל בזה

אני כבר באמת לא יודעת מה נכון לי לעשות ומה לא.

במיוחד שזה המתנה ארוכה ארוכה!

ובהריון עם הבת הקודמת נכנסתי להריון שבועיים אחרי חתונה בלי לעשות כלום...

ועכשיו כבר 30 חודשים של כל חודש אכזבה מחדש

כבר ניסיתי הכל טבעי, להוריד לחץ, טיפול תומך בקטנה, מעקבי זקיקים, הזרעות 

נראה לי מיציתי עם הדקירות המיותרות האלה כל חודש.

עדיין מאמינה באבא שלי בשמים שיודע בדיוק מתי טוב בשבילי לעשות איתו שותפות...

כנראה לא הגיע הזמן עדיין, ואנחנו צריכים לעבור עוד קצת עוגמת נפש.

במיוחד שכשאני אכנס להריון אני אהיה בשמירה מלאה והריון קשוח

אז גם ההתשה של להכנס להריון וגם להיות בהריון קשוח נראה לי לפעמים קצת גדול עלי...

בקיצור נפלתי עליכם עם הלב המוצף שלי

אבל זה עושה לי ממש טוב להרגיש שיש מישהו שמקשיב לי ולא מכיר אותי.

סורי על הכתיבה המבולבלת.

ואיזו אמונה יש לך למרות הקושי...
תדעי שחיזקת אותי.
בעזרת ה' שתראו השגחה ברורה ושמעכשיו הדברים ילכו בקלות!

יש לנו 3 ילדים שהגיעו בקלות

ועכשיו אחרי שנתיים וחצי של ניסיונות מתחילים IVF

אני מאוד חוששת גם מהמהלך וגם מהעלות הכספית

אבל מתפללת לטוב

אני איתך!

בסדר.

ההתלבטות שלי עוד יותר גדולה

אני כל הזמן אומרת לעצמי, הרי ההריון הראשון הגיע בלי שום בעיה.

לא עשינו כלום(בערך..) וזה בא.

כי ככה ד' רצה.

אז עכשיו אולי הוא לא רוצה?!

כאילו נגד מה אני נלחמת?

נגד הטבע האלוקי הזה?

אני הקטנה יכולה להחליט ללכת על כזה דבר גדול?

אולי אני צריכה לחכות בסבלנות לזמן שד' יחליט שהכי טוב לנו לקבל את ההריון הזה?

ומצד שני אני אומרת לעצמי

אולי נגזר עליך משמים לעבור את הדבר הגדול והכואב והמלחיץ הזה כדי שתזכי לדבר הענקי הזה

אולי יש לך מסלול מיוחד שמתאים רק לך?

אולי את צריכה לעצום עיניים ובאמת להאמין שד' שומע את התפילות שלך ויודע מה באמת טוב לך למרות שלא תמיד את מרגישה כך...

אולי את צריכה לעשות עוד כמה צעדים לקראת ולא לעצום עיניים ולהתעלם.

אולי אולי אולי

מה שבטוח שד' יושב בשמים ומלטף אותי ומרגיע אותי כמו שאמא מרגיעה את הילד שלה שמקבל חיסון והיא יודעת שזה מה שנכון וטוב בשבילו.

הוא רוצה אותי מאמינה בו באמת!

לא ברופאים לא בטיפולים לא בתרופות סבתא לא בכלום

רק בו ובמה שהוא עושה.

הלוואי שבאמת כך אני ירגיש 

אבא אוהב אותי פי מליארד ממה שאמא אוהבת את הילד שלה.

 

 

אצלי כל ההריונות מטיפולים, לפי שיטתך אם אני מאמינה בו באמת הייתי צריכה לחכות ולהאמין שכשהוא רוצה אז זה יבוא, אם זה מה שהייתי עושה לא היו לי בכלל ילדים כנראה.. ה' נתן לנו את האמצעים הטכנולוגים כדי שנשתמש בהם, נכון שפעם קודמת נתן לך בקלות, הפעם זה יותר ניסיון ורק אומר שאת צריכה יותר להתאמץ, אבל בסוף תקטפי את הפירות!! ואם ה' לא רוצה לתת לך, הוא לא יתן לך גם אם תעשי טיפולים. גם הרופאים והטיפולים הם בשליחות שלו, בכל מקרה הוא חלק מהתהליך. הלוואי שתבשרי פה בשורות טובות בקרוב ממש!!!

הכוונה שלי לא היתה שאני לא אלך לטפל כי אם ד' רוצה הוא היה עושה שזה יקרה לי בטבעי...

אלא מתי אני אחליט ללכת לטיפול ולא לתת צ'אנס לעוד כמה חודשים של המתנה "טבעית"

 

לא? מצד שני אם את צעירה, אין לך מה להפסיד מלחכות עוד קצת... השאלה כמה את רוצה כבר עוד ילד.

את החלק שלך?

ולגלגל זכות על ידי זכאי, שיהיה רופא שותף😘 וגם, הוא קוצה לראות את המסירות נפש שלך עד כמה את רוצה לקיים את דברו,

זה ממש גורם לאי נוחות?

רק לוודאנאת מתכוונת על הבטן עצמה. נכון?

לאט לאט לאט לאט...כל יום היא מתרגלת עוד קצת..
זה גם הגיל וגם הצטרפות אח חדש ביחד. וזה קשה ומטלטל אותה.

מה שלי עוזר- זה לדעת שאוטוטו היא חוזרת למסגרת (הלואיייייי בלי סגרים!!) והיא תפרח שם ויהיה לה לוז יותר מסודר ועשיר..

מקווה שבאמת היא תחזור לעצמה.
יש לי רגשות אשם בשפע, מרגישה כאילו בגדתי בה, אפילו שברור לי שזה שטויות ושבטווח ארוך אח קטן זאת מתנה נפלאה בשבילה לכל החיים.

את לא אשמה בכלל, כמובן!
זה עניין של זמן...
עכשיו, יותר מחודשיים אחרי הלידה אני רואה איך הקשר שלהן ממש מתחזק והגדולה כבר פחות מרגישה שהקטנה 'לוקחת' לה משהו.. אלא מתייחסת אליה כאחות ושותפה.

זה באמת קשה, אבל באמת צריך להאמין חזקה שהבאת לה מתנה, ולא ההיפך, והיא עוד תרגיש את זה בגדול!

גם בחופש גם עם שניים אחרי לידה,
זה סופר סופר קשה,
בבקשה את רגשות האשם לפחות תשאירי בצד.
תנסי לקבל עזרה כדי לא להתפרק נפשית.
את מצליחה לנוח במהלך היום? זה ממש חשוב וקריטי להכל!!!
בזמן שהתינוק ישן לקחת בייביסיטר שתשחק עם הילדה, אולי תיקח אותה לפארק שתוכלי לישון קצת.
וגם כשקשה שימי לה יוטיוב.
מקווה שלפחות בחגים תוכלי לקבל עזרה כי זה קשוח ממש!
אבל כן בסוף הכל עובר.
תראי כשהיא תהיה בגן ואת תתאוששי מהלידה עוד קצת, החיים יראו אחרת.

באמת. למרות שזה נראה שלא...
תשתפי אותה כמה שיותר- להחליף לו, להביא בגדים, לזרוק טיטול לפח.. ולהשתדל הרבה צומי

ביקשנו לא לפתוח את הנושא הזה שוב כי הוא מוביל לדיונים חסרי טעם.
אנחנו מסכימות לא להסכים, וזהו.
אין טעם לפתוח את זה שנית.
דיון טוב זה דיון שמביט עימו מחשבה חדשה ומוביל לתוצאות, בעניין הקורונה, כל ניסיון שהיה הוביל לטחינת מים.

הדיון בנוגע לחיסונים התנהל כאן מעל 30 פעמים, וכל פעם נגמר בירידה לפסים אישיים.

אז לא.
אין כאן מקום לדיון.

רבים שהתנהלו בצורה מכבדת והיה בהם תועלת.

לא יודעת מה קרה לאחרונה אבל זה באמת נהפך לחסר טעם ויורד למקומות נמוכים.

לאחרונה פשוט כל שרשור הופך לדיון חיסונים .
גם אם זה קשור וגם אם זה לא קשור לשרשור.
צודקת, זה מדורדר...

לכן ביקשנו לאחרונה להפסיק עם זה.💁

גגולי הדור שאני שמעתי אומרים להתחסן

שכל אחת תעשה מה שנוח לה וזהו.
חלאס.
הדיונים האלה לא מובילים *לשום מקום*

אולי זה יוביל לאנשהו😌💁

ואת?

אלא אם יש מישהי שמתנגדת.
ואז אפשר לפתוח דיון על כך...

הייתי חייבת

סוף סוף יצא משהו טוב מדיוני החיסון הלא נגמרים

אחרת באמת אין לנו תקווה...

אסור כבר להשמיע דעה אחרת פה??

זו הבעיה שכותבים!

רוצה לשמוע את דעתכן

לגבי הדיון!

פספסתי דיון אחד נראלי.

ובכל מקרה, זה כבר דיון על גבי דיון
ממש לא רלוונטי לדון בזה כשהנושא הוא בכלל דיון

אני חושבת שכדי להבין לעומק צריך לדון על האם זה לגיטימי להתדיין על נושא הדיונים

דיון על נושא כזה! זה כבד מדי!🤪

לק"י

תקראי בטון חיובי, לא להיעלב לי פה

זו לא דעה.
זו התנגדות מוחצת למה שרוב הרופאים, איגודי הבריאות, וגם הרבנים ממליצים בעולם.
יש להציג
ויש להתווכח, לחרוץ גורלות ולדבר בצורה בוטה.
אני בטוחה שאת מקסימה ומאמינה באמת שלך, אבל לא, במצב כמו בארץ שתכלס ראינו שהחיסונים הוציאו אותנו מה קורונה בהתחלה, ותכלס, רוב האנשים בסדר מזה, ותכלס הרבה חולי קורונה נשארו עם שאריות, אז לא. זה לא המקום.מה גם שזה פורום הריון ולידה

באמת יצא שזרקתי פצצה והלכתי...

מחילה ,אשתדל לשים לב לדיונים קודמים שנפתחו....

ככה זה שהתקשורת מדברת 24\7 על נושא מסוים.

אני רק אחרי חצי שנה התחלתי להתחיל לחזור למה שהייתי קודם (מבחינת היקפים).

 

לגבי הבטן- אכילה מאוזנת וספורט- אין עצות קסם..

התחלתי עם 9 קילו עודפים עכשיו נשאר לי גם 3-4,
ובטן ענקית!
קודם כל, בדקת אם את סובלת מהיפרדות בטנית?
זה ממש נפוץ והטיפול בזה שונה מאשר אם זה שומנים.
יכול להיות שבגלל שלא מדובר בהרבה משקל להוריד אז יש פחות מוטיבציה להיכנס לתהליך אינטנסיבי...

אני בכל אופן עשיתי פוס עד אחרי החגים ושומרת רק לא לעלות (זה אומר תפריט יותר מכיל והורדתי מינון של ספורט) מנגד מתאמצת יותר על תרגילים לטיפול בהיפרדות.

תתחילי מלעקוב אחרי מה שאת אוכלת, לנסות שיהיה בריא יותר.
לי המליצו על אמא חוזרת לג'ינס ואני ממליצה גם.
יש להם טיפים למתחילות:
להקפיד על שתיה מרובה,
צלחת מנצחת
להחליף פחמימות ריקות במלאות,
יש רעיונות למאכלים יותר בריאים וכו'.
אני לא רשומה לסדנה כי אני לא בקטע של להיות אדוקה אחרי השיטה, אבל כן לומדת ולוקחת רעיונות ובעיקר עוזר לי שזה במודעות.
השאלה כמה את בשלה להתחיל תהליך.
גם מסע בין אלף קילומטרים מתחיל מצעד אחד קטן.
וגם הורדה של 4000 גרם מתחילה מכמה גרמים ועוד כמה גרמים.. ככל שתקפידי יותר- תרדי יותר.

בהצלחה!

אבל משבועיים אחרי הלידה לא ירדתי גרם אחד

מניקה הנקה מלאה יש מצב שזה קשור?

ויש שיורדות...
לא יודעת מה בדיוק הסיפור של זה,
אצלי בכל ההנקות הקודמות ירדתי, הפעם התחלתי לעלות בקצב הזוי.
שלושה חודשים אחרי לידה לקחתי את עצמי בידיים כי הבנתי שאני עולה בקצב מדאיג ולא יעזור לי לבכות על מר גורלי, ויש המון מה לשפר,
ברור שיש בכל הנושא הזה עניינים רגשיים ופיזיים עם כל הקושי של ההריון והלידה ולילות ללא שינה רציפה ורגישויות וכו.
אם את אוכלת בריא ומסודר ובכל זאת לא יורדת כלום אז תוסיפי ספורט ובע"ה תרגישי הרבה יותר טוב,
ספורט מחזק בלי קשר למספר שעל המשקל.
אם התזונה לא מדהימה תנסי לשפר אותה במקביל לספורט.
מה שכן, לא הייתי מחשבנת קלוריות בכל מה שקשור לפחמימות בריאות ושומן בריא (טחינה, אגוזים, שמן זית וכד') אלא שומרת על איזון לעומת שאר האוכל (מה שנקרא צלחת מנצחת)
ברגע שהתחלתי להגביל את כמות הפחמימה נפגעה לי ההנקה. כשחזרתי לאכול כמה שבא לי החלב חזר לעצמו ולא השפיע לרעה על הירידה.
הורדתי מטוגנים, מתוקים, תעשייתי באופן כללי,
העליתי ירקות חיים ומבושלים, הוספתי המון מים
וזה מה שהיה לי מצויין גם להרגשה הכללית וגם התבטא בירידה עקבית במשקל.

כל אחת מגיבה שונה לשיטות שונות, מה שחשוב זה שהתהליך יעשה לך טוב ולא תרגישי שאת מענישה את עצמך.

בהצלחה!

אבל אולי זו בכלל היפרדות בטנית.. בדקת את זה?

אבל מתסכל לא לרדת בכלל

עד שבניתי על ההנקה

אולי תלכי לסיום ההנקה, לפעמים הגוף מאזן את עצמו.אם זו לא היפרדות בטנית ייתכן וצפיפות בטן יעזרו לך.

ולא "תלכי"